שיעור בוקר 05.11.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

כתבי בעל הסולם, עמ' 454, מאמר "שפחה כי תירש גבירתה"

שפחה כי תירש גבירתה

"דבר זה צריך הסבר גדול. וכדי שיהיה מובן לכל, אבחר לפרש הענין על פי המתגלה לנו מסיבה זו ונמשך אלינו כאן בהנהגת העולם הזה".

זה לא אומר לנו כלום, אנחנו לא יודעים מה הוא רוצה להגיד בכלל.

פנימיות וחיצוניות

"והענין הוא, כי שורשים העליונים ממשיכים כחם בהשתלשלות עד לגילוי בענפיהם בעוה"ז, כמ"ש בביאור ענף ושורש. והנה העולמות בכללם נבחנים לפנימיות וחיצוניות, בדומה למשא כבד, שאין בכחו של מי להגביה ולטלטל אותה ממקום למקום, אז מטכסים עצה לחלק את המשא לחלקים קטנים, ואז מעבירים אותו בזה אחר זה.

כן בענין שלנו, להיות תכלית הבריאה הוא נפלא עד לאין ערך, כי ניצוץ קטן ודל, כמו נפשו של אדם, אפשר לו לעלות בהשגתו אל על יותר ממלאכי השרת, ע"ד שאמרו ז"ל על הפסוק, כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, שפרשו, שהמלאכים עליונים ישאלו לישראל, מה פעל אל?"

עדיין לא ברור מה הוא רוצה להגיד, אבל כך כתוב.

התפתחות ישראל (פנימיות) - בזה אחר זה

"והנה כל ההפלגה הזאת תגיע אלינו רק על דרך ההתפתחות בזה אחר זה, בדומה להמשל הנ"ל, אשר גם המשא היותר כבד, האפשרות להגביה אותו, אם נחלקו לחלקים ולהגביה החלקים בזה אחר זה. ולאו דוקא התכלית הכללי מגיע אלינו כן, אלא אפילו התכלית הגופני, שהוא רק ענין מכין את התכלית הכללי, היא ג"כ באה אלינו בהתפתחות דרגתי לאטו.

ולפיכך נתחלקו העולמות לפנימיות החיצוניות, שכל עולם ועולם יש בו הארות, המוכשרים לפעול בהתפתחות איטית, והם קראים פנימית העולם."

התפתחות אומות העולם (חיצוניות) - בבת אחת

"ולעומתו יש הארות, המסוגלים לפעול רק בבת אחת. וע"כ כשמופיעים כאן בענפיהם שבעולם הזה ונתנים להם שליטה, אז לא לבד שאינם מתקנים, אלא המה גם מקלקלים.

וענין זה מכונה בדחז"ל בהשם פגה, עד"ש ז"ל בעצה"ד באדה"ר, שאכלו פגה. כלומר, שהוא באמת מאכל תאוה ונעים עד אין קץ, וגם עתידה לענג את האדם, אלא לעתיד ולא עתה, להיותו בדרך הגידול וההתפתחות. וע"כ דימו זה לפרי בטרם בישולו, כי גם התאינה, שהיא הפרי היותר מתוקה ונעימה, מ"מ אם יבא מי לאוכלה בטרם בישולה, יקלקל קיבתו וימות.

אכן יש לשאול, מי הוא הממשיך פעולה זו בעולם, כי נודע שאין פעולה בעולמנו, שתבוא בלי הכאה משורש העליון. ותדע, מזהו הנקרא אצלנו "שליטת חיצוניות", אשר הוכן בסו"ה: "זה לעומת זה עשה אלקים", שיש בו כח דוחף ומזרז אל גילוי הנהגה הפנימיות, עד"ש ז"ל: "הנני מעמיד להם מלך כהמן ובעל כרחם מחזירם למוטב"."

פנימיות המה עם ישראל

"ואחר שבארנו השרשים העליונים נבאר את הענפים שבעוה"ז. ותדע שענף הנמשך מהפנימיות המה עם ישראל, שנבחרו לפועלי התיקון והתכלית הכללי. ויש בהם אותה ההכנה, שיכולים להתפתח ולגדול, עד שיגיעו גם יניעו את האומות להגיע אל התכלית הכללי."

יש קבוצה שהיא יכולה להפעיל את כל האנושות להתקדמות לאותה מטרה.

חיצוניות המה אומות העולם

"והענף הנמשך מחיצוניות הם שאר האומות, שלא הוכנו בהם אותם הסגולות, שיהיו ראויים לקבל את דרכי התפתחות התכלית בזה אחר זה, אלא שמוכשרים לקבל את התיקון בבת אחת בכל מלואו, ע"ד שורשם העליון. ולפיכך בשעה שמקבלים שליטה משורשם, המה מחריבים את הסגולות שבבני ישראל וגורמים יסורים בעולם."

זה היחס בין חיצוניות לפנימיות שבמבנה העולם ואיך הן משפיעות זו על זו.

שאלה: כתוב "הינני מעמיד להם מלך כהמן, ובעל כורחם מחזירם למוטב". איך אתה רואה ביטוי לזה במציאות של היום?

אני לא רואה את זה בינתיים. אני בינתיים לא יכול להגיד שאנחנו רואים שמה שכתוב כאן כבר מתממש. חלק אולי כן, בצורה חלקית, אבל לא כולו ואפילו לא מקצתו ממש.

תלמיד: מלך כהמן ראינו שקם עלינו לכלותינו.

אנחנו יכולים כך להגיד, אבל מי יודע?

שאלה: הוא כותב שפנימיות המה עם ישראל, ואתמול שמעתי שאין קשר בין פנימיות לעם ישראל. לא הצלחתי להבין את הסדר הזה, מהי פנימיות, מהי חיצוניות, מה הם בני ברוך, מה הוא עם ישראל הגשמי, אם יש קשר או אין קשר, מה סדר התיקון.

ודאי שיש קשר, ענף ושורש, אבל זה עדיין לא מתברר בעולם הזה.

תלמיד: מה זאת אומרת?

לא מתברר. איפה אתה יכול להגיד שיש עם ישראל? אין.

תלמיד: אנחנו רואים תופעה רחבה שנקראת אנטישמיות.

הפוגרום הראשון שנעשה נגד יהודים היה בערך בשנת שלוש מאות לספירה, כלומר כמעט לפני אלפיים שנה. ומה?

תלמיד: למה זה כך, אם אין קשר לעם ישראל הגשמי?

אני לא יכול לענות על זה.

תלמיד: למה?

כי עדיין יש דברים לא מבוררים.

שאלה: מה זה אומר שישראל בשונה מאומות העולם יכולים לקבל את דרכי ההתפתחות על פי סדרם, זה אחר זה?

זה תלוי איך אנחנו מגדירים את ישראל. אם ישראל זה ישר-אל, אלו שמכוונים לבורא, ולא חשוב מי הם ומה הם, שחור או לבן, כמו שבעל הסולם כותב במקום אחר שאין הבדל ביניהם, אז אנחנו צריכים להגיד שישראל זה כל אחד שקיבל רצון להתקרב לבורא, אם מהלידה או על ידי איזה מקרה בחיים שלו, ולפי זה מחליט להתפתח. אומות העולם הם כל אלו שלא קיבלו או לא רוצים לקבל, לא רוצים להתפתח לכיוון הבורא.

שאלה: הארות שמגיעות מעץ החיים, האם נוכל לדעת אותן, לדעת אם הפרי הוא בשל, מתי הפרי בשל?

ודאי שאנחנו נוכל לדעת אותן, אבל השאלה היא מתי.

שאלה: האם אנחנו בבני ברוך פועלים למטרה הכללית של הבריאה?

כן, במשהו פועלים.

שאלה: האם התפקיד של הקבוצה הקטנה שלנו היא ללמד את העולם איך להיות מאושר?

כן, ודאי שיכולים, ונעשה את זה.

שאלה: איך אנחנו ככלי עולמי יכולים לעזור כדי לזרז את התיקון של ישראל? כי זה נראה שהתיקון הוא משהו הדרגתי.

אנחנו לא פעם דיברנו על כך שאין דבר כזה ישראל. ישראל זה ישר-אל, מי שמתכוון להתקרב לבורא. לכן אין כזאת אומה או בני אדם, אלא כך מבולבלים בעולם הזה. אלא כל אדם שרוצה להתקרב לבורא נקרא ישר-אל, ישראל. לכן נעשה לקראת זה כמה צעדים, ואז נרגיש שאנחנו מבצעים את הפעולה הזאת שהיא ישר-אל.

שאלה: מה הן פנימיות וחיצוניות בעולמות?

הפנימיות אלו הרצונות והחיצוניות היא המילוי שלהם, וזה קורה אחרת.

תלמיד: איך זה מקבל צורה כזו בעולם שאומות העולם נחשבים החלק החיצוני של העולמות וישראל החלק הפנימי?

החלק החשוב יותר הוא החלק הפנימי, והחלק שנובע מזה הוא החיצוני. כיוון שישראל אחראי על מילוי העולם באור העליון, ישראל נקרא החלק הפנימי, ואילו אומות העולם שמקבלים נקראים החלק החיצוני.

תלמיד: מה זה אומר שאנחנו אחראיים על מילוי העולם?

כי זה בהתאם לאיך שאנחנו מתנהגים. הרצון שאנחנו מעלים מתוכנו כלפי הבורא ומבקשים שהוא ימלא אותו, בהתאם לכך הבורא פועל וממלא את הרצון הזה.

תלמיד: האם זה שאני מעלה רצון כלשהו זה משפיע על העולם ומעלה אותו?

כמובן. כך גם בכלל כל אדם בעולם, פשוט הרצונות שלהם קטנים.

שאלה: האם זה נכון שבמערכת העליונה אנשים עם נקודה שבלב הם גלגלתא עיניים של גלגלתא עיניים, ואנשים מעם ישראל הגשמי הם אח"פ של גלגלתא עיניים?

כמעט, בערך.

שאלה: במאמר כתוב שלא רק שהמטרה העיקרית מושגת על ידנו בצורה כזאת, אלא גם המטרה הגשמית שמהווה רק הכנה למדרגה העיקרית מושגת על ידנו בדרך של התפתחות הדרגתית ואיטית. מהי אותה מטרה גשמית שמהווה רק הכנה למטרה העיקרית?

זה שאנחנו מרוממים את עצמנו באמצעות מדעים, אומנות, וכן הלאה, מעלים את עצמנו, מתקרבים בינינו, עד שמגיעים בסופו של דבר למדרגה כזאת שמכירים בכך שהכרחי שגם נתקרב פנימית.

שאלה: כתוב, "ולפיכך בשעה שמקבלים שליטה משורשם, המה מחריבים את הסגולות שבבני ישראל". מה זאת אומרת "המה מחריבים את הסגולות שבבני ישראל"?

בהתאם למידה שהם יכולים לעורר חסרונות בבני ישראל. בני ישראל הם אותם אנשים שיש להם נטייה לזה, כמו בך נגיד, כמו בעוד כמה חברים שלנו מקבוצת טורקיה ומעוד קבוצות, יש להם נטייה לזה, הם רוצים לגלות ולהשיג את זה. אז הנטייה הזאת להגיע לבורא, להתקשר אליו, להתמלא ממנו, נקראת ישראל, ישר-אל.

שאלה: למה כתוב שאומות העולם אוכלים את הפרי לפני שהוא בשל?

כי הם לא עושים תיקונים. אותם אנשים שלא רוצים לעשות תיקונים, שאין להם הכנות לעשות תיקונים, הם משתוקקים לפרי עצמו, ויוצא שהם אוכלים בוסר.

שאלה: כתוב שאומות העולם מוכשרים לקבל את התיקון בבת אחת בכל מלואו. האם בשביל זה הם צריכים לעשות יגיעה או שזה קורה אוטומטית?

הם צריכים לעזור ככל שיכולים לאלו שנמשכים לבורא, ומתי שאלו שנמשכים לבורא מקבלים מילוי, אז זה עובר גם לאומות העולם.

שאלה: אני מבין שההגדרה שלנו לישראל היא אלה שמשתוקקים לבורא.

כן.

תלמיד: מי הוא העם היהודי או העם היושב בציון?

אני לא יודע. זה לא לעכשיו.

שאלה: אנחנו מבינים את ישראל כפנימיות, זה לא עם אלא מי שמכוון לבורא. במובן הזה, איך אנחנו יכולים לזרז את התהליך לישראל לקראת מטרת הבריאה?

רק על ידי חיבור בינינו, בירור והתקדמות לאותה המטרה כמו שבחרו אבותינו.

שאלה: אם חיצוניות היא ביטוי מהפנימיות, אז למה אנחנו צריכים לצפות מהמאמצים של החיבור? האם זה שינוי של תפיסה חיצונית, לא חשוב מה קורה בחיצוניות, או שיבוא מבחוץ שינוי?

קודם כל, אם אנחנו מתחברים ונמשכים לבורא, אז אנחנו מקבלים יותר מאור המחזיר למוטב, ואז אנחנו מהר יותר מתקדמים למטרה ולא נופלים למצבים לא טובים.

תלמידה: כשהבורא מרחיק אותנו ואנחנו לא מצליחים להתגבר על זה ומגלים שאין לנו כוחות, האם זה אומר שאנחנו עושים לו מקום?

אנחנו מתקדמים למטרת הבריאה, אנחנו כבר מדברים על זה, נמצאים בתוך זה, רק יש עוד חלק מהדרך שאנחנו צריכים לעבור אותו, להבין אותו, להתחיל להרגיש ולקבל. אבל זה כבר קרוב, זה כבר באופק.

(סוף השיעור)