שיעור בוקר - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר כתבי בעל הסולם, עמ' 422, מאמר "החרות"

קריין: כתבי בעל הסולם עמוד 422 מאמר החירות ,כותרת "חוק אחד לכל העולמות".

חוק אחד לכל העולמות

"ואף על פי שחכמת הקבלה, אינה מדברת כלום מעולמנו הגשמי, עם כל זה יש להם לכל העולמות חוק אחד (כמ"ש במאמר מהות חכמת הקבלה בד"ה חוק שורש וענף). ולפיכך נמצא גם כן, אשר כל מיני מהותים הגשמיים שבעולמנו, דהיינו, כל מה שנמצא בתוך החלל הזה, יהיה מה שיהיה, דומם, צומח, חי, עצם רוחני, עצם גשמי, אם באנו להבחין את בחינת היחידית והאנוכית של כל אחד מהם, במה שנבדל מכל האחרים, ואפילו בפרודה היותר קטנה, הרי היא לא יותר מבחינת "רצון לקבל" הנ"ל, שהוא כל צורתו הפרטית מצד הבריאה המחודשת, המגביל אותה בכמות ואיכות כנ"ל, שמכוח זה נמצא בה כוח המושך וכוח הדוחה.

אבל כל מה שנמצא בה יותר משני הכוחות האמורים, הרי זה נחשב לבחינת השפע ממהותו ית', אשר השפע הזה הוא שוה לכל הברואים, ואין בה משום חידוש המיוחס לבריאה כלל, להיותה נמשכת יש מיש, ולא יתכן ליחס את זה לבחינת יחידה פרטית. רק לדברים משותפים לכל חלקי הבריאה הקטנים עם הגדולים. שכל אחד מקבל מהשפע הזה, לפי גבול הרצון לקבל שלו, ובגבול הזה נעשית ההגדרה בין כל יחיד ויחידה.

הרי הוכחתי בעליל מבחינה מדעית טהורה, את "האנכי" (האיגו) של כל יחיד, בשיטה מדעית מוגנת לחלוטין בכל צרכיה מעין הבקורת. ואפילו לשיטת המטריאליסטים האוטומאטיים הקיצונים. ומעתה אין אנו צריכים יותר לכל השיטות הצולעות, המתובלות במטפיזיקא. וכמובן שאין כאן כל הפרש, אם הכוח הזה - של רצון לקבל, הוא פרי ותוצאה של המטריה, שהוציאתו בדרך החימיה, או המטריה, הוא פרי ותוצאה של הכח הזה, כי העיקר ידענו, אשר רק הכח הזה - המוטבע בכל בריה ואטם של "הרצון לקבל" בגבולותיו, הוא בחינת היחידה, שבו הוא נבדל וניכר לעצמו, מתוך שאר חברי סביבתו, שזה נוהג הן באטום יחידה, והן בחבורה של אטומים - שנקראים גוף. וכל יתר הבחינות, שנמצא בהם עודף על הכח הזה, אינם מיוחסים בכל שהוא לאותה הפרודה, או לאותה החבורה של פרודות, מבחינת האנכיות שבה, אלא רק מבחינה כללית, שהוא השפע הנמשך אליהם מהשי"ת, שהוא ענין המשותף לכל חלקי הבריאה יחד, ואין בהם ענין של גופים נבראים יחידים, כמבואר.

ועתה יתבאר לנו ענין "חירות היחיד", מבחינת ההגדרה הנכללת בגורם הראשון, שקראנו אותו בשם "מצע", שכל הדורות הקודמים, שהם אבותיו ואבות אבותיו של אותו היחיד, הניחו טבעיהם שמה, כמו שהארכנו בזה לעיל. ועל פי המבואר, שכל עיקרו של המובן במלת יחיד אינו אלא הגבולים של "הרצון לקבל" המוטבע בחבורת הפרודות שבו.

הרי לעיניך, שכל אותם הנטיות שירש מאבותיו ואבות אבותיו, הם אמנם רק בחינות גבולים של "הרצון לקבל" בלבד. או מבחינת כח המושך שבו, או מבחינת כח הדוחה שבו, שהמה מתראים לעינינו בדמות נטיות לותרנות, או לקמצנות, להתערב בין הבריות, או להיות מתבודד כנ"ל. וכיון שכן, הנה הם ממש בחינת האנכיית שבו (האיגו) העומד ולוחם על זכות קיומו. באופן שאם אנו משחיתים איזו נטיה מאותו היחיד, הרי אנו נחשבים לקוצצים אבר אמיתי מהעצמות שלו, וגם הוא נחשב אבידה אמיתית לכלל הבריאה, משום שלא נמצא ולא יהיה עוד בכל העולם דוגמתו, כמבואר לעיל.

ואחר שבררנו היטב את הזכות המוצדקת של חירות היחיד להלכה על פי חוקים הטבעיים. נפנה ונראה עד כמה שאפשר לקיימו למעשה, מבלי לפגוע בתורת המוסר, ובתורת המדיניות. והעיקר - כיצד מקויימת הזכות הזאת, על פי תורתנו הקדושה."

איך אנחנו יכולים לעמוד מול הרצון לקבל שלנו, איך אנחנו צריכים לעבוד עימו, איך אנחנו משתמשים בו בענייני המוסר, בדברים של המשפחה, החברה, הפוליטיקה, בכל מיני דברים, עם הרצון לקבל שלנו. האם אנחנו משתמשים בו או הוא משתמש בנו. מתי אנחנו יכולים להגיע להיות חופשיים ממנו, מתי אנחנו יכולים לחקור אותו בצורה אובייקטיבית.

השאלות האלה הן שאלות מאוד מאוד חשובות כי זה הטבע שלנו, ואז מעניין לנו, מאד איכפת לנו האם אנחנו מנוהלים ומי מנהל אותנו, או שאנחנו סתם ככה זרוקים על ידי הטבע העיוור כמו אותו הדומם צומח חי, וכך אנחנו זורמים בכל הנהר הזה שנקרא חיים. שאלה, שאלה גדולה. הכול תלוי ביחס שלנו לרצון לקבל שלנו.

לכן חכמת הקבלה אומרת נתעלה מעל הרצון, נהייה מנותקים ממנו, כשנהיה מנותקים ממנו, למעלה ממנו, אז אנחנו נוכל לחקור מי הוא, מה הוא מקור החיים שלנו, הכוונה היא לרצון לקבל. ועל ידי מי הוא מנוהל שהוא, הוא באמת מקור החיים שלנו שזה הכוח העליון.

שאלה: שמעתי שאמרת שצריך להתנתק מהאגו בשביל לבדוק אותו. איך אני יכול לבדוק אותו אם התנתקתי ממנו? אני צריך להיות איתו בקשר כל הזמן?

אבל אתה לא צריך להיות תחתיו.

תלמיד: נכון.

לזה אני התכוונתי.

שאלה: מה המטרה של ההופכיות הזו בין הגשמיות לרוחניות?

אני לא כל כך מרגיש את ההפכיות הזאת, אנחנו צריכים עוד לברר אותה, אבל זה מה שכתוב "עולם הפוך ראיתי", זאת אומרת שהכוח המנהל את העולם הרוחני זה כוח השפעה, והכוח המנהל את העולם הגשמי זה כוח הקבלה.

שאלה: השיעור של היום פשוט הפך אותי לחלוטין, מתחילת השיעור עברנו המון מצבים. בהתחלה כל הגוף שלי הרגיש את זה ועכשיו הבאת אותי למצב שבו אני שואל את עצמי את השאלה מה הלאה? איך אני יכול להשתמש בזה בעשירייה שלי? איך אני ארגיש אותו?

תתחיל שוב לאסוף את השברים. יש שיר כזה "מה חשוב היום, מה.., לסדר הכל".

שאלה: איך אני מתנתק מהאגו שלי ומהתחושה שאני הולך אחורה יותר מאשר קדימה?

זו לא בעיה בכלל שאתה אומר שאתה לא יכול להתנתק מהאגו שלך ושאתה הולך אחורה ולא קדימה, זו לא בעיה. אתה תפנה לבורא הוא יסדר לך. זה הכול.

שאלה: אומר בעל הסולם "באופן שאם אנחנו משחיתים איזו נטיה מאותו היחיד הרי אנו נחשבים לקוצצים אבר אמיתי מהעצמות שלו, וגם הוא נחשב אבידה אמיתית לכלל הבריאה". אסור לנו להעיר לחבר אם יש לו אגו?

איך יכול להיות שאתה תגיד לחבר שהוא אגואיסט? אם אתה רואה בו אגו, זה האגו שלך.

תלמיד: לא צריך להגיד לו כלום על זה שהוא מתנגד בצורה אגואיסטית?

לא, איך תגיד לו שהוא אגואיסט? אם אתה רואה שהוא אגואיסט אז אתה אגואיסט, אתה רואה ככה. "כל הפוסל במומו פוסל".

תלמיד: כן אבל אני רואה שהוא מפריע לקבוצה, אני רואה שהוא מדבר לא יפה, וחוצפן, וכל הזמן יש לו רק מה להעיר, אז אני לא צריך להגיד לו כלום? אני משחית אותו אם אני אומר לו משהו?

אתה צריך לאסוף את כול החברים ולשאול אותם "האם עיניים להם ולא יראו" האם אתה צודק או לא צודק, ולפי הדברים האלה אתה כבר תגיע איתם יחד להחלטה נכונה.

תלמיד: זאת אומרת צריך להיזהר מה שאתה מוציא מהפה כלפי חבר, זה אתה אומר?

אם זה לא שייך לתיקון, ללימוד, אסור לך לדבר בכלל. במה ששייך לתיקון וללימוד אתה יכול בתנאי שאתה מתייעץ עם כל העשירייה, והעשירייה כבר מדברת איתו.

שאלה: העולמות שאנחנו מדברים עליהם אלה עולמות רוחניים או עולמות אחרים?

אין עולמות אחרים יש רק עולמות רוחניים. מדרגות בעל מנת להשפיע נקראים "עולמות רוחניים" או "עולמות". חוץ מזה יש את המדרגה שלנו שהאמת, היא לא נחשבת ל"עולם" רק אנחנו קוראים לה כך כי היא הקודמת שממנה אנחנו מתחילים את העלייה הרוחנית.

שאלה: הטקסט מדבר על השפע של הבורא. האם בשביל לקבל את השפע של הבורא אני צריך לעבור תהליך של ברור פנימי?

ודאי ברור פנימי ותיקון. הכנה לקבלת השפע, קבלת השפע, האכסון שלו הנכון ואז אתה מתחיל לברר מה קיבלת. הרבה פעולות, לא פשוט. צריכים לדעת איך להתקשר, להיות במגע, בתקשורת עם הכוח העליון שממנו אתה מקבל את השפע.

שאלה: איך עלינו להשתמש ברצון שלנו לקבל כדי לקבל את אהבת החברים?

פשוט להתקרב לחברים, להתקרב כמה שאתה מסוגל ואפילו יותר. זאת אומרת תזרוק מה שמפריע לך לחיבור איתם, תזרוק אל תצטער, ותנסה להיות קרוב אליהם בכמה שאתה מסוגל ויותר מזה. תפתח יום חדש ביחסים, תתקרב ותתחבר, ובשטח המשותף שאתם תרגישו, אתם יכולים שם לגלות כבר את העולם העליון.

שאלה: האם זה נכון שקודם כל אני צריך להיות באהבת חברים לפני שאני יכול לבחון ולבדוק את הרצון לקבל ולראות עד כמה הוא רע?

כן, וזה הולך להסתדר.

שאלה: מהו הברור בתוך הרצון לקבל, איך אני יכול לברר בתוך הרצון לקבל?

מה שאתה מברר בתוך הרצון לקבל זה כל האבחנות שאתה לא צריך להרגיש אותם אלא להעביר אותם בעל מנת להשפיע.

שאלה: אמרת עכשיו שצריכים להתנתק מהרצון לקבל. מי זה האני שמרגיש שאני אגואיסט?

הנקודה שבלב שנמצאת בתוך האגו שלך נותנת לך הרגשה שאתה אגואיסט, שאתה שונה מהאגו שלך.

שאלה: בעל הסולם כותב על הקונפליקט בין חירות היחיד לבין חיי החברה. נראה שחברה שרוצה לקדש את חירות היחיד, נידונה לכישלון בעצם כמו שאנחנו רואים היום בישראל ובעוד מקומות. בשם חירות היחיד כל אחד עושה מה שבא לו והחברה הולכת להתפרק. איך מיישבים את הסטירה הזאת?

רק על ידי זה שמקבלים את מרות העליון. יש כוח עליון אחד יחיד ומיוחד ואותו אנחנו צריכים לגלות ולפניו אנחנו צריכים ממש להתכופף. אין שום דבר אחר. לכן כל הבלגן שיש לך היום בעולם, במיוחד בישראל ובארצות הברית, יהיו עוד כמה מקומות אבל ככה בקטן, אתה תראה ששום דבר לא יעזור.

הטבע של העם המפותח כך הוא מתנהג. אתה יכול להגיד, "אבל השוודים הם יותר מפותחים", זה נראה לך שהם מפותחים. אני לא רוצה להגיד שום דבר על שוודיה או בכלל על סקנדינביה או על מישהו, אין דבר כזה "מפותחים", הם כולם נמצאים בהתנגשות ביניהם, זה טבע מפותח שלא מקבל שום דבר מאחרים וגם את עצמו במה שהוא היה לפני רגע הוא כבר לא מקבל, הוא כבר רוצה להיות אחר.

לכן המהומות האלה גם בישראל וגם בארצות הברית ובעוד מקומות, אבל יותר בקטן, לא יפסקו עד שאנחנו לא נסביר נכון מה זה נקרא חינוך העם, מהי הצורה הנכונה שהעם צריך לקבל כי אחרת הוא לא יתקיים. לא העם האמריקאי בגלל שהוא ממש מגוון בצורה כזאת שהוא כלול מהכול, זה בבל הנוכחי המודרני, וגם עם ישראל כנגדו כך לא יכול להירגע כי הוא יוצא כלפי העם האמריקאי ממש, אלה שני קצוות. הוא יוצא כקצה השני, ההרוס, אמנם ישר א-ל אבל בצורה הרוסה. כל ההעתקה האמריקאית נמצאת בנו, וכאן אנחנו עוד נראה האם אפשר לתקן את זה בלי זה. אבל זה לא לעכשיו, זה עוד לעתיד יתגלה.

שאלה: מה זה אומר לזרוק הצידה את כל מה שנמצא ביני לבין חברים?

כל ההפרעות, צריכים להוציא אותם החוצה ולהשתדל לנקות את השטח בינינו. אבל אחר כך כל ההפרעות האלה יחזרו ואנחנו נצטרך לתקן אותם, לשייך אותם לקשר בינינו. על ידם אנחנו נגדיל את הקשר בינינו אבל בינתיים פשוט לנקות. לנקות את עצמנו. זה לפי הכלל "על כל פשעים תכסה אהבה"¹. לא רוצים עכשיו לזכור את הפשעים. רב"ש כותב על זה. לא רוצים, כאילו לא היו.

כמו בחיים שלנו, עכשיו אנחנו מחליטים שאנחנו אוהבים זה את זה. אז כאילו לא היו מריבות, לא היו צעקות וקללות והכול, אוהבים זה את זה. זהו. מחר? מחר יכול להיות שוב. ככה זה החיים עד גמר התיקון.

(סוף השיעור)