שיעור בוקר 11.11.2025 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

שיעור מוקלט מתאריך 06.09.2020

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/QU0jGTri?activeTab=downloads&mediaType=video

העבודה באמונה למעלה מהדעת –

קטעים נבחרים מהמקורות

אנחנו ממשיכים להיכנס לתוך העבודה הרוחנית, זה נקרא "העבודה באמונה למעלה מהדעת". כל פעם האור העליון מאיר עלינו ומאיר לנו יותר ויותר בתוך הדעת, "בתוך הדעת" זה נקרא ש"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", אנחנו רואים את המציאות וזה נקרא דעתנו, שזה בתוך האגו, ובמידת ההתפתחות של כל אדם כך הוא קובע.

יחד עם זה, אנחנו צריכים להיות כאן באמונה, שאנחנו נמצאים בשלמות, בשלמות עם עצמנו, בשלמות עם הבורא ובשלמות עם העולם. כאן יש לנו "יום" ו"לילה" וכל מיני מצבים. יש לנו גם העתקה בחלק מהם בגשמיות, נניח יום ולילה, שעות היום, כל מיני דברים שאנחנו נפגשים עם כל באי העולם. ואנחנו צריכים לקבוע מהי הצורה היחסית, הצורה האמיתית צריכה להיות ביחס שלנו, בקביעת המצב שלנו איתם.

ולהבין שהתהליך הרוחני הוא מצד אחד קשור לזמן, כי אנחנו מקבלים הדרכה מלמעלה וזה הולך בזה אחר זה. מצד שני זה לא כל כך קשור לזמן, כי הכול תלוי עד כמה נקבע לעצמנו שכל המצבים שאנחנו עוברים, עד כמה הם רק באים כדי שאנחנו נקבע להם יחס אחיד, שהכול בא מלמעלה, הכול טוב ומטיב, והכול בא בהנהגה אחת, בהשגחה אחת, ממשגיח אחד. ובהתאם לזה גם המצבים שלנו כלפי זה, כך שכול החושך, הלילה והאור, היום, בכל מיני אופנים, בכל מיני צורות הם לא ישנו לנו את היחס שלנו ש"חשכה כאורה יאיר". וכך אנחנו נתקדם ונתייחס למקור העליון שממנו יוצאות לנו כל הבחנות החושך וכל הבחנות היום, זאת אומרת כך נתייחס לבורא.

קריין: קטע מס' 28 בקטעים נבחרים בנושא - העבודה באמונה למעלה מהדעת, הרב"ש, מאמר 7 "מתי הם הזמנים של תפילה והודאה, בעבודה".

"צריך להאמין למעלה מהדעת, שהאדם נמצא בשלימות, וגם כל העולם כולו." נמצא בשלמות. "נמצא, באופן כזה הוא יכול וצריך לתת תודה לה', על מה שנתן לנו כל טוב. וזה נקרא "קו ימין", שהוא ממש להיפך מקו שמאל. כלומר, שבקו שמאל אנו הולכים בתוך הדעת, ש"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". היינו, דוקא בבחינת השכל ולא למעלה מהדעת. מה שאין כן כשעוברים לעבוד לבחינת ימין, נמצא, השמאל הוא הגורם, שהימין יהא בנוי על בסיס של למעלה מהדעת. וזהו כמו שאמרו חז"ל "שמאל דוחה וימין מקרבת". היינו, שמצב "השמאל" מראה להאדם איך נדחה ונפרד מעבדות ה'. ו"ימין מקרבת", שפירושו, שמראה לו, איך שהוא מקורב לעבודת ה'. זאת אומרת, שבזמן שהוא עוסק בשמאל, אז השמאל צריך להביאו לראות מצב של דחיה, איך שהוא נדחה ונפרד מהעבודה. ובזמן שהוא עוסק בימין, הוא צריך להגיע לידי מצב, שיראה איך שהוא מקורב לה'. ועל ימין הוא צריך לתת תודה לה', ובשמאל הוא צריך לתת תפלה לה'."

(הרב"ש. מאמר 7 "מתי הם הזמנים של תפילה והודאה, בעבודה" 1990)

כשאני קורא מה שכתוב כאן, אני נזכר ביום של אתמול, אולי הייתי כמה דקות ביום, בבוקר או בערב, בכל מיני כאלה בירורים או שאלות, זה ימין, זה שמאל, זה למעלה מהדעת, זה בתוך הדעת, ובכל יתר הזמן הייתי מונח באוויר ממש.

סדנה

איך לעשות שכל הזמן אהיה או בימין או בשמאל או בהתקשרות ביניהם, לברר מה המצב שלי, איך לעשות זאת? שלמות נקראת שאני נמצא, לא חשוב לי אם בימין או בשמאל, בשבילי זה אותו הדבר, העיקר שאני נמצא במצב שאני מברך את הבורא.

איך במשך היום אהיה כל הזמן בימין שמאל, ימין שמאל? אין ימין בלי שמאל, לכן אני חייב להיות גם בשמאל, ואחר כך, מהר ככל האפשר לעבור לימין, ולפי זה איך לגרום שיזרקו אותי בחזרה לשמאל, ואני במאמצים שלי אעבור לימין. איך נעשה את זה כך שנעבוד במהירות הזמן, טיק טק, טיק טק, כל הזמן, וכך נתקדם?

איך אנחנו במשך היום נתפוס את עצמנו נמצאים או בימין או בשמאל? כי אם לא נמצאים לא בזה ולא בזה, סימן שלא מתקדמים.

*

קריין: קטע מס' 28, רב"ש "מתי הם הזמנים של תפילה והודאה, בעבודה".

"צריך להאמין למעלה מהדעת, שהאדם נמצא בשלימות, וגם כל העולם כולו. נמצא, באופן כזה הוא יכול וצריך לתת תודה לה', על מה שנתן לנו כל טוב." זה צריך להיות כביכול המצב הקבוע שלנו, לצייר שכול העולם נמצא בשלמות ואנחנו מודים לבורא שהכול בא ממנו. "וזה נקרא "קו ימין", שהוא ממש להיפך מקו שמאל. כלומר, שבקו שמאל אנו הולכים בתוך הדעת, ש"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". היינו, דוקא בבחינת השכל ולא למעלה מהדעת." כשאנחנו מסתכלים על העולם ברגשות ובהבנות שלנו, במוח ובלב שלנו זה נקרא "שמאל". וזה שאנחנו מקבלים את הכול ב-100% כמו שזה נראה בעיני הבורא, זה נקרא "ימין". "מה שאין כן כשעוברים לעבוד לבחינת ימין, נמצא, השמאל הוא הגורם, שהימין יהא בנוי על בסיס של למעלה מהדעת. וזהו כמו שאמרו חז"ל "שמאל דוחה וימין מקרבת". היינו, שמצב "השמאל" מראה להאדם איך נדחה ונפרד מעבדות ה'. ו"ימין מקרבת", שפירושו, שמראה לו, איך שהוא מקורב לעבודת ה'. זאת אומרת, שבזמן שהוא עוסק בשמאל, אז השמאל צריך להביאו לראות מצב של דחיה, איך שהוא נדחה ונפרד מהעבודה. ובזמן שהוא עוסק בימין, הוא צריך להגיע לידי מצב, שיראה איך שהוא מקורב לה'. ועל ימין הוא צריך לתת תודה לה', ובשמאל הוא צריך לתת תפלה לה'."

(הרב"ש. מאמר 7 "מתי הם הזמנים של תפילה והודאה, בעבודה" 1990)

תדברו ביניכם, כל עשירייה, כמה דקות ותשאלו אחר כך שאלה מתוך העשירייה, לא מאדם אחד. כמה דקות לברר מה אנחנו, כל עשירייה, רוצים לשאול.

תלמיד: הייתי רוצה שנשאל איך העשירייה עוזרת לכל אחד לאחוז בימין, להחזיק בימין במהלך היום וממש להסתכל על המציאות כמו שהבורא מסתכל עליה.

להחזיר לימין כל חבר וחבר זו בעצם העבודה של הקבוצה, איך אנחנו עושים את זה? נשתדל לענות על זה עכשיו, כולם חושבים על זה. איך אנחנו עוזרים לקבוצה להיות כל הזמן בימין? אבל כל הזמן בימין, זאת אומרת שאנחנו כל הזמן מחדשים את הימין אחרת הוא נעלם. ברוחניות לא יכול להיות שמשהו קיים ללא חידוש, רוחניות קיימת בתדירות אינסופית.

איך אנחנו מייצבים בקבוצה מצב שאנחנו כל הזמן נמצאים בימין? אבל אין לנו קשר בינינו בינתיים, רק פעמיים ביום חצי שעה, אז איך אנחנו מייצבים את הקבוצה בימין כל הזמן, איך מתייחסים, איך חושבים, איך מדברים, מה מדברים?

*

תלמיד (במהלך הסדנה): גם כשאנחנו נמצאים באיזה מצבים ונפילות וכאלה דברים, אנחנו ממשיכים לשחק. לא מראים את זה אחד לשני אלא אנחנו משחקים בקו ימין. לא תמיד נמצאים אבל לשחק בפני העשירייה.

כן, זה נכון. אבל איך אני מחזיק את כל הקבוצה בימין, לא את עצמי בלבד. אני לא יכול כל הזמן לדבר איתם ולהחזיק אותם, ובאמת כל אחד ואחד נמצא במצב שונה, ושינוי המצבים האלה לא אנחנו קובעים, אלא ההשגחה העליונה כדי לקדם אותנו כך כל הזמן, זה למעלה, זה למטה, זה למטה, זה למעלה. איך אני משפיע לקבוצה כך שכול הזמן תהיה בימין?

*

שאלה: כתוב שהתפילה היא קו שמאל. יוצא שאם אנחנו מנסים להעלות איזו תפילה לבורא, אז אנחנו מעוררים בעשירייה את קו שמאל?

גם בזה יש ימין ושמאל, או שאתם מבקשים או שאתם נמצאים בהודיה, גם כך וגם כך.

שאלה: אמרת שהאדם יכול להימצא בקו ימין, בקו שמאל, והוא גם יכול להיות מנותק. נניח שהתנתקתי ועברה שעה ואז נזכרתי בעבודה, מה קורה בין שתי הנקודות האלה?

אם אתה לא נמצא לא בימין ולא בשמאל אז אתה מת. אתה מת. ואז מלמעלה עושים איתך חשבון, מתי להחיות אותך. זה גם תלוי בקבוצה, איך היא עובדת כולה וגם מושכת אותך לעבודה. אבל אתה בזה ממש נמצא כמת.

שאלה: האם קיים קו ימין או קו שמאל מחוץ לעשירייה?

אי אפשר להגיד. אפשר לדבר על אדם אחד, אבל זה לא מעשי. זה קל לתאר כך, מאדם אחד, שפעם הוא מתייחס מצד האגו שלו ופעם מתגבר ומתייחס מצד כוח ההשפעה שלו אבל זה בעצם מהעשירייה. ימין ושמאל זה מתוך העשירייה.

שאלה: כשאתה נמצא בקו שמאל אתה גם נותן נחת רוח לבורא. אבל מאיפה לקחת כוחות לצאת מקו שמאל, לא לרצות להיות בצד שמאל?

לא. זה שנמצאים בימין וגם מעלים תודה לבורא שהוא מעלה לנו את הרצון לקבל האגואיסטי, שאנחנו נופלים, כמו שכתוב, "צריך אדם להודות על הרע כמו על הטוב", ודאי שזה נכון. אבל זאת לא העבודה, אלא אני קיבלתי את זה כחומר לעבודה. עכשיו אני צריך לעבוד, עכשיו אני צריך להתגבר, לעשות פעולות התקרבות לקבוצה, להביא לקבוצה את הרצון לקבל המוגבר שלי ולהתחיל לעבוד איתם, על ידם לקדם את כולם, על ידם ועל ידי הרצון לקבל שלי, שהקבוצה זה ימין והרצון לקבל שלי שקיבלתי עכשיו מלמעלה הוא שמאל, ואז אני משלב אותם יחד, אני והקבוצה, ואנחנו עושים צעד קדימה.

וכך כל אחד ואחד. באותם הזמנים, באותם המצבים, כל הזמן אנחנו כך מתקדמים. כמו שיש לנו כאלה מכוניות, שיש להן ארבעה גלגלים שנמצאים בהנעה, זאת אומרת שהמנוע מחובר לכל גלגל וגלגל, לא רק לשניים מאחורה או למשהו אלא לכולם, אז כך אנחנו רוצים לעשות את זה בעשירייה. לכן כל אחד עובד, לא מחכים לאף אחד שיגמור את העבודה ואחר כך אנחנו. ולכן כל אחד מגלה בזה שיש לו גם עשר ספירות מכולם, וכך אנחנו עובדים. זו עבודה נהדרת, אם אנחנו מתחילים להרגיש אותה זה ממש מקום להתקדמות.

שאלה: כיצד אני יכול לזהות בצורה יותר טובה שאני בצד ימין, בתפילה ולא לבלבל את זה עם מצב כזה שאני רק סקרן או שאני אפילו לא אקטיבי?

תתחיל לעבוד ואתה תראה שאי אפשר להתבלבל. אי אפשר להתבלבל, אלה דברים כל כך ברורים. או שאני נמצא שקוע ברצון לקבל שלי, ואני רואה את העולם דרך הרצון לקבל שלי שהוא כולו שלילי, שמאלי, או שאני משתדל עם הקבוצה, עם הבורא, לשייך הכול להתקדמות. אני מצדיק את המצב הזה קודם כל, שאנחנו מתקדמים על ידו, שדווקא כך אפשר להתקדם, כי כאשר את כל השמאל אני מעביר לימין, בזה ההתקדמות שלנו.

ומתי אני מגיע לשלמות העבודה בכל שלב ושלב? מתי שהשמאל ומתי שהימין הם שווים אצלי, ואני צריך להודות על הרע כמו על הטוב, וש"חשכה כאורה יאיר". וכך למצב הזה אנחנו כל פעם מתקדמים.

שאלה: איך אני אמור להתייחס בסדנה כשדיברתי והעשירייה נשארה בשקט? אני צריך לקבל את זה כאושר, כצד ימין אבל איך להוסיף?

אם אתה מקבל כוחות מהעשירייה מזה שאתה נדבק אליה, ומזה שאתה דבוק אליהם אתה מקבל כוחות לעבוד עם השמאל שלך, לא סתם כדי שיהיה לך נחת ורוגע, אלא כדי לעבוד עם המצב השמאלי שלך, שאתה יכול את האגו שלך, הרצון שלך, הביקורת שלך, לצרף למה שאתה מקבל מהם, כוח, התעוררות, ואז אתה מקדם את שניהם בתוך הדבקות שלך בקבוצה, אז זו הפעולה הנכונה.

ואז בשבילך ימין ושמאל שווים, זאת אומרת, גם זה חשוב, וגם זה חשוב, ואת שניהם אתה מחבר וזה נקרא שעשית "צעד קדימה".

שאלה: איך אנחנו יכולים בעשירייה להחזיק את כולם בלמעלה מהדעת?

אני רואה מכל המצבים שאני עובר, שאני חייב להתייחס אליהם כמו ליותר גדולים, כמו שהם נמצאים בגמר התיקון. זה יוצא לי כך. על כל רע ורע שיש לי אני הולך אליהם, מבקש מהם כוחות, אפילו בלי מילים, נדבק אליהם, מקבל מהם כוחות, עם הכוחות האלה אני מאזן את היחס שלי עם השמאל שלי, וזה התיקון. אתם מבינים? כך זה קורה.

שאלה: כתוב שימין זה הודיה והשמאל זה תפילה. תפילה זה חיסרון, מה זה הודיה? איך צריכה להתבטא הודיה בעשירייה?

שאני הגעתי למצב ששמאל וימין שווים, מחוברים, ואני רואה בזה התקדמות. אתה יודע מה נקרא "שלמות"? אפילו שאני מתעורר על ידי השמאל שלי לגובה קטן אבל אם השמאל שלי מתחיל להיות שווה עם הימין, זו שלמות. ובגובה יכול להיות שהשמאל יותר מהימין, ואז זה בלתי שלם.

זאת אומרת, בכל מדרגה ומדרגה יש את מצב השלמות, את הקו האמצעי משלה. ובקו האמצעי הזה, אחרי כמה פעולות כאלו אנחנו מגלים את הבורא. הבורא מתואר לנו בקו האמצעי, שאין ימין ואין שמאל והכול שלם, במשהו, באיזה מיקרו דוז, אבל כך מתקדמים.

שאלה: רציתי לשאול לגבי נקודת הקו האמצעי. שם נראה לי שהתנועה נפסקת, נעשה מצב שלם, הקשר עם הבורא ואז אם מחזיקים את קו האמצע, כבר אין את התנודות האלה.

אתה צודק, בינתיים אין תנועה בקו האמצעי. עוד נגיע גם איך לעבוד נכון עם הקו האמצעי.

שאלה: האם אפשר לבקש מהבורא בזמן קו שמאל, לעלות למעלה מהדעת?

אתה צודק, נכון.

שאלה: אם אני מתחבר בתפילה עם החברים, מרגיש את החיבור עם הבורא והודיה, זה אומר שאני בקו ימין?

לא, אני לא יודע. תלוי באיזה תנאים אתה מתחבר עם העשירייה. האם יש לך שם עבודה או אין, האם ישנו שם האגו שלך כלפיהם שהיית צריך לבטל, שאתה צריך להעלות אותם. התנאים האלה לחיבור הם קובעים, אם זה יהיה או ימין, או אמצע.

תלמיד: מה קובע את קו הימין, האם ההודיה בבקשה, כשאנחנו מרגישים שלמות, את שלמות הקשר ואיתו?

לא. לא נכון, זה כבר קו האמצעי. תראה מה שהוא כותב.

קריין: קטע מספר 28.

"צריך להאמין למעלה מהדעת, שהאדם נמצא בשלימות, וגם כל העולם כולו." נמצא בשלמות. "נמצא, באופן כזה הוא יכול וצריך לתת תודה לה', על מה שנתן לנו כל טוב." שהכול בעיניו נמצא בשלמות, אז הוא נמצא בדבקות עם הבורא ועל זה אומר תודה. זה טבעי. "וזה נקרא "קו ימין", שהוא ממש להיפך מקו שמאל. כלומר, שבקו שמאל אנו הולכים בתוך הדעת, ש"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות"." זאת אומרת, מתוך האגו שלנו, מתוך הרצון לקבל שלנו אנחנו מסתכלים על העולם, על עצמנו, על כולם. "היינו, דוקא בבחינת השכל ולא למעלה מהדעת." למעלה מהשכל לא, הכול רק בתוך השכל. "מה שאין כן כשעוברים לעבוד לבחינת ימין, נמצא, השמאל הוא הגורם, שהימין יהא בנוי על בסיס של למעלה מהדעת." אם לא יהיה לנו שמאל, אז על מה אנחנו נעלה? זאת אומרת, קודם כל חייב להיות שמאל. לכן אומרים, שמאל ימין, שמאל ימין, כך אנחנו הולכים. "וזהו כמו שאמרו חז"ל "שמאל דוחה וימין מקרבת"." אז יש לימין מה לקרב, להתפלל, להתקשר לקבוצה, לעשות כל מיני תחבולות כדי להתקרב, מתוך זה ששמאל גילה עד כמה שאתה רחוק. "היינו, שמצב "השמאל" מראה להאדם איך נדחה ונפרד מעבדות ה'. ו"ימין מקרבת", שפירושו, שמראה לו, איך שהוא מקורב לעבודת ה'. זאת אומרת, שבזמן שהוא עוסק בשמאל, אז השמאל צריך להביאו לראות מצב של דחיה, איך שהוא נדחה ונפרד מהעבודה." אבל זה קורה, על ידי זה שגילו לו עוד קצת מהרצון לקבל שלו, פתחו לו מה שיש בו. ואז הוא על פני הרצון לקבל הזה החדש שהתגלה, רואה עד כמה שהוא רחוק. "ובזמן שהוא עוסק בימין, הוא צריך להגיע לידי מצב, שיראה איך שהוא מקורב לה'. ועל ימין הוא צריך לתת תודה לה', ובשמאל הוא צריך לתת תפלה לה'."

(הרב"ש. מאמר 7 "מתי הם הזמנים של תפילה והודאה, בעבודה" 1990)

שאלה: אם אנחנו לא בקו שמאל ולא בקו ימין אלא במצב שינה, האם אנחנו יכולים להתעורר בעצמנו, כלומר בעצמנו להיזכר?

אין שום אפשרות לאדם להתעורר בעצמו אם לא מעוררים אותו מבחוץ. אלא כמו שאצלנו בעולם הזה, אתה שם נגיד שעון מעורר וזאת הקבוצה ואתה מבקש מהם שהם יעירו אותך, או מהבורא, משני המקורות. אבל אתה בעצמך אם אתה מנותק אתה לא יכול לקום, להתעורר לעבודה הרוחנית, כי זה לא טבעי שאתה תרצה עבודה רוחנית. ורוחנית אני מתכוון, לא סתם איזה שהן פעולות דתיות או משהו, אלא פעולה רוחנית. כי פעולה רוחנית היא כולה למעלה, נגד הרגש שלך, נגד השכל שלך, נגד הרצון לקבל שלך. ולכן אתה לא יכול להתעורר על ידי הרצון לקבל שזה כולו אתה, לעבודה רוחנית. לא יכול, רק אם נותנים "אתערותא ללעילא" מה שנקרא, התעוררות מלמעלה מהבורא, או שהקבוצה מעוררת אותך, אחד מהשניים.