שיעור בוקר 15.05.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', עמ' 51,

דברי האר"י, אותיות ה' – ז'

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', עמ' 51, דברי האר"י, אות ה' למעלה.

אות ה'

א"א דעגולים, מאיר לאו"א דעגולים, בבחינת חלונות מג'

קוין, ימין שמאל ואמצע שבו. ומהם נמשך האור לכל העגולים

באופן, שכל הפרטים שיש ביושר, יש ג"כ בעגולים

"* גם בהיות היוד ספירות בבחינת מ עגולים, זה בתוך זה, יש נ בהם כל הבחינות של קבלת השפע, שביוד ספירות שבקו היושר, והוא, כי בעגול הכתר, הנקרא ס אריך אנפין אחר התיקון, יש ע נקב אחד וחלון פ בצד ימין העגול, ומשם צ יורד אור אריך אל עגול אבא, ומאיר אליו. ועוד יש חלון שני, בשמאל העגול של אריך, ויוצא האור עד צד שמאל דעגול אבא, אשר בתוכו, ק ונוקבו ונעשה בו חלון, ומשם נמשך האור עד עגול אמא, שבתוך עגול אבא, ומאיר בו. ונמצא כי בעבור האור תוך שמאל עגול אבא, אינו לאבא עצמו, ואינו ר עובר שם רק דרך מעבר בלבד, אבל עיקר הארה היא לאמא. ונמצא כי א"א, מאיר לאבא ואמא יחד, כמו שהוא בענין היושר שלהם ממש. ואף כי הם עגולים זו בתוך זו, יש להם ש קוים ישרים: ימין, ושמאל, ואמצע, בבחינת החלונות האלו שבהם. ומשם, נמשך האור ביוד ספירות דעגולים, דרך קוים ישרים ממש, בכל הפרטים עצמם כולם, אשר ביוד ספירות דקו ישר דרוח, ממש."

* שער הקדמות דף י"א (דפוס ירושלים).

שאלה: מה הם אותם חלונות בתוך העגולים?

כנראה שיש מקום בתוך העיגול שהוא חסר ודרכו יכול לצאת אור מחוץ לעיגול, והמקום שממנו הוא יכול לצאת נקרא חלון.

קריין: אור פנימי, אות מ מבארת "עגולים, זה בתוך זה,".

פירוש אור פנימי לאות ה'

"מ) כלומר, שאין ה' המדרגות כח"ב זו"ן, נמשכות ביושר, שפירושו, זו למטה מזו, דהיינו מהזך אל העב (ח"ב פ"א אות ה'), אלא שה' המדרגות שוות זו לזו, ואין אחת למטה מחברתה, דהיינו שתהיה עבה מחברתה. אלא ודאי, שיש ביניהן על כל פנים ההבחן, של סיבה ומסובב, שהרי הן יוצאות זו מזו, ונמשכות זו מזו, שהחכמה יצאה מהכתר, והבינה מחכמה, וז"א מבינה, והמלכות מזעיר אנפין (כנ"ל באו"פ ח"א פ"א אות נ' ד"ה עתה). אמנם הבחן זה, של סיבה ומסובב האמור, מוגדר, בבחינת המצאם זה תוך זה, אשר, כל סיבה מסבבת את המסובב שלה, אשר החכמה מסובבת מכתר ובינה מסובבת מחכמה וכו', באופן אשר "זה תוך זה", פירושו, זה מסובב מזה, כמבואר. אבל אין ביניהם הבחן של מעלה מטה כל עיקר (כנ"ל ח"א פ"א אות ק')."

זה עדיין רק סיבה ומסובב, מה יוצא קודם ומה אחר כך, אבל לא שיש כאן עליון או תחתון שקובעים משהו, אלא רק סיבה ומסובב. בוודאי שזה לא מספק אותנו, אנחנו לא יודעים בדיוק מה זה, אם הקודם הוא יותר חשוב ממה שיבוא אחר כך. יש כאן עוד מה להוסיף.

קריין: אות נ מבארת "יש בהם כל הבחינות של קבלת השפע".

"נ) כי כן האור מתרשם מהכלי המלובש בו, אשר אפילו, כשיוצא משם לכלי אחר, אינו משנה את דרכיו, שהיו לו בכלי הקודם. ולפיכך, כיון שבעוד, שהאור היה בקו שביושר, היה נמשך ויורד, בזה למטה מזה, דהיינו, שהיה הולך ומתעבה בסדר המדרגות, מסיבת המסך המצוי שם, כנ"ל (ח"ב פ"א אות ו'), וע"כ, אפילו אחר שיצא משם, ובא אל עשר הספירות דעגולים, שאין בהן מסך, ומתעגל בהן בהכרח, עם כל זה, אינו משנה את דרכיו בהתפשטותו ממדרגה למדרגה. פירוש, כי למשל, כשהאור של הקו בא לספירת כתר, הוא מתעגל שם, כלומר, שמקבל את צורת אותו הכלי, שאין שם הבחן מעלה מטה, אמנם, כשמתפשט האור מעגול הכתר אל עגול החכמה, הוא אינו מתעגל (עי' לה"ת ח"א אות ג'), אלא נמשך ביושר, כלומר בהבחן מעלה ומטה. ונמצא משום זה, ספירת עגול החכמה למטה מעגול הכתר, ועב מהכתר, שאין צורתם שוה. ועד"ז, כשבא האור מחכמה אל הבינה, הוא נמשך לה ביושר. ונבחן שהבינה למטה מהחכמה, דהיינו, יותר עבה מהחכמה. ועד"ז כל הספירות. באופן, שאע"פ שעשר הספירות דעגולים צורתן שוה, בלי הבחן מעלה מטה מצד הכלים, כנ"ל, עכ"ז, יש בהן הבחן מעלה ומטה, מצד "שיש בהן כל הבחינות של קבלת השפע, שביוד הספירות שבקו היושר"."

קריין: נקרא אות ס מבארת "הנקרא אריך אנפין אחר התיקון".

"ס) פירוש, אחר שנתקנו ד' העולמות אבי"ע, נעשתה כל ספירה לפרצוף שלם בראש תוך סוף. וקיבלו משום זה שמות אחרים. והפרצוף שנעשה מכתר, נקרא בשם אריך אנפין. והפרצוף שנעשה מחכמה, נקרא בשם אבא. והפרצוף הנעשה מבינה, נקרא בשם אמא. והפרצוף הנעשה משש הספירות חג"ת נה"י, נקרא בשם זעיר אנפין. והפרצוף הנעשה ממלכות, נקרא בשם נוקבא. והוראת אלו השמות, תתבאר במקומם בע"ה."

אלו דברים שאנחנו משתמשים בהם בחכמת הקבלה. במקום כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות, משתמשים בעתיק, אריך אנפין, אבא ואמא, ישסו"ת וזו"ן.

קריין: אות ע מבארת "יש נקב אחד וחלון".

"ע) פירוש, כי כבר ידעת, שמסיבת אור של י"ס הקו, המקובל בעגולים, מתרשמות בהכרח כל הבחינות דיושר גם בעגולים (כנ"ל אות נ' ד"ה יש), והנה זו הבחי' שישנה בקו שנקרא מסך, שבאור חוזר שלו, נמצא מקשר את האור העליון בכלים (כנ"ל ח"ב פ"א אות כ'), הנה גם המסך הזה, מתרשם בעגולים, אלא בלי העביות שבו, כי העביות לא תוכל לעלות ממדרגה תחתונה לעליונה ממנה אפילו כל שהוא, שהרי על כן נקראת עליונה, לפי שאין בה עביות כמו בתחתונה, והבן. אלא רק בחינת הריוח, שהמסך הזה מגלה בתחתונה, דהיינו בעשר ספירות דיושר, זהו לבד העולה מהמסך דקו היושר, ומתרשם בעגולים. והריוח מהמסך הזה, מכונה בשם "חלון", כדוגמת החלון המותקן בחדר, כדי להביא האור באותו החדר, כן המסך הזה מגלה האור החוזר בסגולתו, לקשר את האור בנאצל. באופן, שאם המסך יתעלם משם, היה האור מסתלק מהנאצל, והיה נשאר בחושך, כדוגמת סתימת החלון אצל החדר. לפיכך, כשאנו באים לכנות רק את הריוח מהמסך, ולהוציא את עביותו, אנו מגדירים זה בשם "חלון או נקב"."

זה מה שקורה לנו, על ידי המסך אנחנו זוכים לזה שיש הארה נוספת מהספירה, מהכלי החוצה דרך חלון או נקב צר.

שאלה: מה שאנחנו קוראים מתחיל להיות מורגש. איך בעשירייה להרגיש את העגולים, את הצמצום, את כל הדברים שאנחנו עוברים בינינו?

אני לא יודע. יש לך למי לפנות – לבורא. אני בסך הכול קיים כדי להזכיר לך למי לפנות.

שאלה: יש את הסיבה והמסובב של הכול מכתר עד למלכות, מה המסוּבב של מלכות?

ממלכות מסוּבבים כל הספירות, כל הפרצופים שעומדים למטה ממנה, והיא בעצמה מסוּבבת מט' ראשונות.

תלמיד: האם יש עוד עשר ספירות שמסובבים ממלכות?

יש עשר ספירות דאור ישר ויש עשר ספירות דאור חוזר. במידה שמלכות מפתחת עשר ספירות דאור חוזר, אז היא מדפיסה את האורות האלה ממנה דרכה דרך חלון או נקב.

שאלה: נאמר שבעיגול אין הבחנה בין מעלה או מטה, עם זאת הקו עובר ממעגל אחד למשנהו כמו מספירה עליונה לתחתונה. האם את החישוב הזה עושה הקו כדי שנוכל לחשב אם הוא יוכל לעבור ממעגל עליון לעיגול יותר תחתון?

נגיד שכן, עוד מעט נראה את זה בצורה יותר מדויקת, אבל כך בעצם הקשר.

שאלה: אחרי התיקון, האם העיגולים והיושר הם בסגנון שונה, חדש?

עיגולים הם כלים שנמצאים כביכול לפני הצמצום, זה דומה לאין סוף, לזה שאין גבול, אין הגבלה. אבל כאן אנחנו מתחילים לראות מה הקשר בין עגולים ויושר, איך אלו תומכים באלו ואיך אלו ממלאים את אלו.

תלמיד: מה שאנחנו קוראים עכשיו זה אחרי התיקון?

אלו התיקונים בעצמם, כך אנחנו לומדים איך מתרחשים האלמנטים שלהם.

תלמיד: מה זה שספירה הופכת להיות פרצוף?

הספירה יכולה להתפתח כמו טיפת זרע שממנה מתפתח האדם הגדול, כי בכל דבר יש את כל העשרה. כך היא מתפתחת, כמו שמטיפת זרע מתפתח אדם. העיקר הוא המידע, האינפורמציה שיש. יוצא שבנקודה המרכזית שהתהוותה באין סוף יש רשימות לכל המציאות שאחר כך תתגלה.

שאלה: חלון ונקב אלו דברים שונים או הם אותו דבר?

תקרא ב"פירוש המלות". תקראו, תעשו קצת עבודה. יש חלון, יש נקב צר, יש עגולים ויש יושר, יש משולש ומרובע, יש הרבה דברים.

קריין: אות פ אור פנימי. מבארת "וחלון בצד ימין העגול".

יש עיגולים שבהם יש חלונות גם מצד ימין וגם מצד שמאל. אז מהו חלון מצד ימין?

"פ) היינו שנתרשם ג"כ בערכי ימין ושמאל, שהיו משמשים ביוד הספירות דיושר (עי' לה"ת ח"א כ"ג)."

קריין: אות צ מבארת "ומשם יורד אור אריך אל עגול אבא".

"צ) כלומר, שמסיבת החלון האמור, נעשה שם ההבחן של המשכת וירידת האור, דהיינו, שהולך ומתעבה בסדר המדרגות, אשר המדרגה התחתונה עבה מקודמתה. וז"ש "ומשם יורד אריך אל עגול אבא", כלומר, שמסבת החלון, קיבל האור בחינת עביות ובחינת מטה, אצל אבא דעגולים, דהיינו, חכמה, אשר הושפלה במדרגה, ואינה שוה עתה אל הכתר דעגולים, כמו שהיה בטרם שקיבלו האור דיושר דרך החלון. וכן בינה למטה מחכמה."

יש כאן כבר הבדל בין כתר, חכמה ובינה, איך הם מקבלים אור ואיך הם משפיעים את האור.

קריין: אות ק מבארת "ונוקבו ונעשה בו חלון".

"ק) משמיענו שענין החלון הזה, נעשה בספירות, ביחד עם ירידת האור אליו מהעגול העליון. כלומר שאז האור ההוא, רושם בו את ענין המסך הכלול בו כנ"ל, וע"כ נבחן כמו שהאור נוקב בו, ועושה בו חלון."

קריין: אות ר מבארת "ואינו עובר שם רק דרך מעבר בלבד".

"ר) כבר נתבאר ענין זה היטב לעיל (ח"ב פ"א אות ד' ד"ה פירוש)."

קריין: ש מבארת "קוים ישרים: ימין, ושמאל, ואמצע"

"ש) כלומר, שהאור יורד מעגול אל עגול בדרך המשכה ביושר בקוים ישרים, אלא שאין זה נחשב לבחינת תיקון קוים ממש, היורדים "מהמסך" שיש בהם אור הזכר, שיוכלו להשפיע לאחרים. אלא הקוים הללו של העגולים, אין בהם כח השפעה, משום שהמה יורדים בבחינת "חלונות", המספיקים רק לקבלת האור לצורך עצמם בלבד, ולא להשפיע לאחרים. וזה הכלל, כל שאין בו בחינת מסך, אין בו אור הזכר, אלא אור הנקבה, שהוא אור הנפש."

שאלה: האם עגולים הם כלים או אור שמתפשט כך?

גם יושר וגם עגולים הם כלים, רצונות, אבל תלוי באיזו דרגה נמצא הרצון - אם יש לו רצון חזק, כוח צמצום ומסך, אם הוא יכול לפנות לאור, להתקשר לבורא, להשפיע לו בחזרה, או לא. על ידי החלון הוא יכול להאיר בצורה מקומית בלבד לעצמו. אם הוא מתקשר לאחרים, אם יש לו רצון לקבל יותר חזק או יותר מסך, אז הוא כבר יכול להשפיע. זו צורת ההתקשרות בין הרצונות בתוך הכלים. אז יש חלון, נקב, נקב צר, יש דלתות, יש עוד הרבה דברים. מה שאנחנו רואים בעולם הזה בהתקשרות בין חלקי הטבע זו התוצאה ממה שאנחנו עכשיו לומדים בעולם הרוחני. אתם תתחילו להבחין בדברים האלה ותראו כמה זה משפיע עלינו, כמה אנחנו מושפעים מזה וכמה אנחנו משפיעים על ידם בחזרה.

שאלה: מה המטרה של החלונות, הם עוד דרך שהאור עובר מעיגול לעיגול, לא דרך היושר?

החלונות האלו כדי להאיר את האור בתוך העיגולים.

תלמיד: אבל למדנו על תפקיד היושר.

יושר זו השפעה אחרת. יושר זו השפעה מבוררת עם המסכים, עם התקשרות על ידי עביות. חלונות - כאילו חסר משהו.

תלמיד: אז בשביל מה צריך אותם?

כי ישנם חסרונות פסיביים שרק בצורה כזאת הם יכולים להשתתף בתיקונים - כמו אור הנקבה. עוד נלמד את זה.

קריין: אנחנו באות ו', דברי האר"י.

אות ו'

אדם קדמון נמשך מא"ס עד סוף האצילות, ובו נכללים כל העולמות.

ואין לנו רשות לעסוק בו

"* והנה ת הא"ק הזה," אדם קדמון, עולם אדם קדמון "א מבריח מן הקצה אל הקצה, מן קצה העליון עד קצה התחתון," דרך כל העולמות, "בכל חלל האצילות הנ"ל. ובזה האדם נכללין כל העולמות כמ"ש בע"ה, אבל, ב בבחינת פנימית ועצמותו של אדם זה, אין לנו רשות לדבר בו ולהתעסק כלל."

* ע"ח שער א' ענף ב'.

אנחנו לא מתעסקים בעולם אדם קדמון. למדנו בתלמוד עשר הספירות, בפתיחה, יש שם רצונות ומסכים, צמצומים, המון המון דברים, הכול רק לפי הכללים שיש לנו בכלל בכל מערכת האבי"ע. אבל להתעסק בפרצופים, במעשים שקורים בעולם אדם קדמון אין לנו אפשרות כי אנחנו לא משיגים אותו, זה עולם הכתר.

פירוש אור פנימי לאות ו'

"ת) אין לתמוה על השם אדם שמכנים כאן, שהוא כמו שאיתא (במדרש רבה בראשית כ"ז) א"ר יודן, גדול כחן של נביאים, שמדמים צורה ליוצרה, שנאמר ואשמע קול אדם בין אולי וכו', ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, עכ"ל. וטעם הדבר יתבאר בע"ה במקומו."

בינתיים נחכה עד שיסביר לנו את זה במקום אחר, אולי משם נבין.

קריין: אות א', מבאר מבריח מן הקצה אל הקצה".

"א) פירוש, מא"ס ב"ה הזך ביותר שבכל העולמות עד הנקודה האמצעית, שהיא הבחינה העבה ביותר שבכל העולמות. באופן, שכל המציאות שלפנינו, הן העליונים והן התחתונים, כולם הם ענפיו שנשתלשלו ממנו, ונתלין עליו, ומלבישין אותו. וע"כ הוא מחבר את כולם." 29:01

זה עולם האדם הקדמון, מבריח מקצה לקצה.

קריין: אות ב' מבארת "אבל בבחינת פנימית ועצמותו של אדם זה".

"ב) הפנימיות, היינו, בחינת אור א"ס המלובש בו, ועצמותו, הוא בחי' ג"ר שבו. וכבר נתבאר (בהקדמה אות כ"ז ד"ה עוד), שאין לנו רשות לדבר בכלהו בחינות ג"ר, שבכל מדרגה ופרצוף, ואפילו בעולם עשיה. אמנם בבחינת ז"ת מותר לנו העסק, ואפילו בז"ת דג"ר דאדם קדמון, ע"ש."

אלה דברים שמגיעים, אינפורמטיביים.

קריין: אנחנו באות ז' דברי האר"י.

אות ז'

תחילה יצאו העגולים ואחר כך היושר.

אין אנו עוסקים בעגולים אלא ביושר בלבד

"אמנם ג בתחילה יצאו יוד ספירות דרך עגול, אלו תוך אלו, ואחר כך בתוך העגולים, נמשך דרך יושר כציור אדם אחד, ד באורך כל העגולים הנזכרים לעיל, ה ואין אנו עוסקים כלל בבחינת עגולים, רק בבחינת יושר לבד."

כאן כן בשליטתנו הכלים דעיגולים, אנחנו רק לומדים אותם מתוך כמה שהם שייכים ליושר, ודרך היושר יכולים במקצת לברר, להבין אותם. אבל עיגולים אלה כלים שלמעלה מהצמצום ולכן אנחנו - שנולדים כתוצאה מהיושר - לא יכולים לחקור אותם אלא מקבלים מהם, מרגישים אותם. אנחנו נמצאים בקשר איתם, אבל לא שאנחנו יכולים להשפיע עליהם אלא הם עלינו. ולכן אנחנו לא מסוגלים לחקור אותם. העיגולים יותר גבוהים מאיתנו. הכלי עצמו הוא עגול, יותר מושלם מהכלים דאדם.

קריין: נקרא אות ג' אור פנימי, מבארת "בתחילה יצאו יוד ספירות דרך עגול".

פירוש אור פנימי לאות ז'

"ג) כבר נתבאר לעיל שהעגולים נתגלו תיכף עם הצמצום והסתלקות האור, ואחר כך נתגלה היושר, באופן שהעגולים נבחנים לסבה ולגורם לאור הקו. שע"כ נבחנים לקודמים אליו (כמ"ש בלה"ת חלק זה אות מ"ב)."

קריין: אות ד' מבארת "באורך כל העגולים".

"ד) היינו מהקצה העליון עד הקצה התחתון, כנ"ל. והתבונן באורך הגשמי המדומה, ותלמד על ידו את שורשו הרוחני. כי האורך המדומה, מובן לנו על פי ג' הבחנות, שהן: קצהו העליון, קצהו התחתון, המרחק שביניהם. וממש על דרך זה, תבחין את האורך הרוחני, שמתחילה תבחין את הקצה התחתון שבמדרגה, דהיינו את הבחינה האחרונה שלה היותר עבה, שאין למטה ממנה בעביות, ומתוך הקצה התחתון שתדע, תלמד עמו תיכף גם את קצהו העליון, כי על פי מידת העביות שבבחינה האחרונה, היא מידת קומתו של אור חוזר (כמ"ש בהסתכלות פנימית אות פ"ו ד"ה והנה עש"ה). כי למשל, העביות של בחינה ד' שבבחינה ד' מגיעה לקומת כתר דכתר, ועביות דבחינה ג' שבבחינה ד' מגיעה רק לקומת כתר דחכמה, ובחינה ב' שבבחינה ד' מגיעה רק לקומת כתר דבינה וכו', הרי שעם ידיעת הקצה התחתון. תיכף יתודע עמו קצהו העליון. ואחרי שידעת שני הקצוות שבמדרגה, מתודע לך מאליו גם המרחק שביניהם, כי מרחק רוחני, פירושו שינוי הצורה שבין שתי הבחינות, שלפי גדלה של השתנות הצורה כן המרחק שביניהן. ולמשל, אם קצהו התחתון הוא בחינה א' שבבחינה ד', נמצא, שקצהו העליון הוא רק עד קומת כתר דז"א (עש"ה בהסתכלות פנימית הנ"ל) הרי שהמרחק אינו מרובה כל כך, אבל אם קצהו התחתון הוא בחינה ב', נמצא שקצהו העליון הוא קומת כתר דבינה, הרי המרחק שביניהן הוא ב' בחינות של עביות, שהם בחינה א' ובחינה ב'. ואם קצהו התחתון הוא עביות דבחינה ג' שבבחינה ד', נמצא קצהו העליון כתר דחכמה, הרי כאן המרחק באורך של ג' בחינות, וכו' עד"ז. והבן היטב."

כמו שאנחנו אומרים, "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". ככל שיש לו יצר יותר גדול, רצון יותר גדול, יותר עמוק, יותר תחתון, אם יש לו מסך אז הוא מגיע לגילוי יותר העליון.

קריין: אות ה' אור פנימי, מבארת "ואין אנו עוסקים כלל בבחינת עגולים".

"ה) והוא, משום שהעגולים מסבבים בחינת ג' ספירות ראשונות דיושר (כנ"ל ח"ב פ"א אות צ' ד"ה וטעם), ונודע, שמבחינת הכלים שלהם, עוד הם עולים לאין ערוך על ג"ר דיושר, כנ"ל. וכבר ידעת, שאסור לנו לדבר ולעסוק בג"ר, וע"כ, אין לנו רשות לעסוק בשום בחינות עגולים."

אנחנו פשוט לא משיגים, אנחנו לא תופסים אותם. הם נמצאים בכל מקום, אבל אפילו שיש לי מסכים ויש לי השגות ביושר. דרך היושר אני יכול רק לתאר לעצמי איכשהו איפה אני נמצא כלפי העיגולים, אבל גם את הדברים האלה אנחנו לא יכולים לחקור אלה רק במקצת. כמו שמספרים לנו המקובלים – גם נגיע לדרגה שלהם. אבל בכל זאת הגבלה גדולה מאוד, מה שלמעלה מזה אנחנו לא יודעים. אנחנו רק יכולים לתאר שכן נמצאים כאלו כלים שהם כלים דעיגולים, ממש ללא השגה ברורה שלנו.

זה מה שיש לנו. יש הרבה שאלות על העיגולים, אבל אין הרבה תשובות.

שאלה: האם אפשר לטעון שבעל הסולם נותן כאן הדרכה כמו בדוגמה של תיאור ההתפשטות איך לעבוד עם קווים ועיגולים, בסדר הפוך?

אנחנו לא יכולים לעבוד עם העיגולים בשום צורה. כל העבודה שלנו היא להיות ביושר ולא לצאת מיושר. זאת אומרת, רק במידה שיש לנו מסך, זאת אומרת שאנחנו יכולים לעבוד עם עביות, צמצום, מסך ואור חוזר, אז אנחנו בונים פרצוף ובתוך הפרצוף הזה אנחנו חוקרים מה שנמצא בתוך הכלים. ומה שמחוץ לכלי דיושר של האדם, אסור לנו לחקור כי ודאי שאין לנו שום הוכחות. אם אין לנו כלים, זה דבר לא אמיתי.

תלמיד: באמונה למעלה מהדעת אין שום חשבונות.

זה לא נכון, כי באמונה למעלה מהדעת מדובר על הרוחניות שאנחנו משיגים, ואתה מדבר על דברים שלא יכולים להשיג. מה שלא יכולים להשיג זו לא אמונה למעלה מהדעת, פשוט לא יכולים להשיג, זו הגדרה אחרת לגמרי.

לגבי חלק ב' שעכשיו גמרנו מ"תלמוד עשר הספירות", זה טוב שעברנו אותו ואיכשהו קיבלנו התרשמות. זה נרשם בכלים שלנו ובנשמות, ברצונות, בקשר בינינו. זאת אומרת אנחנו הדפסנו את זה על הנשמה שלנו, ולאט לאט על ידי ההתקשרות בינינו אנחנו נעורר את האורות המקיפים ואפילו הפנימיים שהם יעוררו את הכלים האלו ויסדרו לנו אותם ואנחנו נרגיש שבפנים משהו גדל ומסתדר, מתייצב.

שאלה: המסך ביושר נותן את העביות לעיגולים?

לעגולים אין עביות, לעגולים יש רק סיבה ומסובב.

תלמיד: כן, אבל אני חושב שהיה כתוב לפני זה שהיושר עושה הבחן בעיגולים.

הבחנות זה לא נקרא שיש עביות. הבחנות זה משהו אחר, נגיד יש הבחנה שזה אדום וזה כחול אבל לא שההבחנות הן לפי דרגות העביות ודרגות המסכים והצמצומים. אין דברים כאלו בעגולים, יש רק סיבה ומסובב.

תלמיד: מתוך זה שיש את הצמצומים והמסכים בתוך היושר זה יוצר את ההבחנות בעגולים?

נכון. זה נקרא שמדפיסים, מעבירים התרשמויות שיש ביושר גם על העגולים. מסדרים את העגולים בכל מני צורות קשר ביניהם על ידי זה שהיושר מסדר את הקשרים ביניהם כמו צינורות. אבל בעצם העגולים הם כמו בלונים שנמצאים באוויר ואתה יכול לעשות קשרים ביניהם.

שאלה: בעל הסולם מתאר שהאור מתרשם עד כדי כך מהכלי ומתכונות הכלי שבו הוא מלובש, כך שאפילו כשהוא עוזב משם לכלי אחר הוא לא משנה את הדרך שבה פעל בכלי הקודם. איך האור יכול להתרשם מהכלי?

האורות שעליהם אנחנו מדברים הם כבר אורות שנמצאים בהגבלה, שעוברים דרך הרצונות, מתרשמים מהרצונות, מייצבים את הרצונות. יש השפעה הדדית כמו שאנחנו רואים כאן שיש חלונות, וכל מיני סידורים גם בין העיגולים, עיגול ימין, עיגול שמאל, עיגולים לפי עשר ספירות, העיגולים מתמלאים על ידי היושר, על זה אנחנו מדברים.

שאלה: באות ש' כתוב בלי מסך אין אור זכר. רק אור נקבה, כלומר אור נפש. האם יש מסך בכל עולם מעל העשיה?

בכל העולמות העליונים עד עולם אין סוף, אנחנו מדברים מתוך זה שמשיגים על ידי עביות ומסך שעליו.

שאלה: האם הבורא עושה את החלון או שאנחנו עושים אותו עם החיסרון שלנו בעשירייה?

ודאי שהכול נעשה על ידי החיסרון שלנו והכוח שאנחנו מקבלים מהבורא.

שאלה: מה ההבדל בין המסך עם אור הזכר לבין הקווים והעיגולים?

עיגולים בדרך כלל הם אור נקבה, והקו הוא אור הזכר, כי בקו האורות מתפשטים אך ורק על ידי עביות ומסך, ובעיגולים הוא מתמלא על ידי הקו. לכן האורות שבתוך העיגולים הם פאסיביים והאורות שבתוך הקו הם אקטיביים, והעבודה שלנו היא לסדר את עצמנו בעבודה שבקו.

תלמיד: איך משתמשים בעיגולים במעבר לקו?

בינתיים אנחנו צריכים להבין שהעיגולים הם כמו מחסן שלשם נכנסים האורות שאנחנו מושכים על ידי היושר, על ידי התגברות שלנו בלהתקשר בינינו. שאני מבטל את האגו שלי ומוכן להתקשר לחברים, ועל ידי זה אני מדמה את עצמי לאור העליון, ואז אני יכול להמשיך אותו ביחסים בינינו, והאורות האלה מכל אחד ואחד מתייצבים ובונים קווים, ואחר כך אנחנו מגלים מה עשינו, שאלו ממש קווים שמחברים עיגולים, שמחברים בינינו.

שאלה: אמרנו שעיגולים הם כלים, אבל אם לא ניתן להשיג אותם אז כלים של מי הם?

להשיג זה נקרא "כי תשיג יד", שאנחנו יכולים להשתמש בהם, לעבוד איתם כמו עם כלי עבודה, ולעבוד כך אנחנו לא יכולים. אנחנו עובדים עם העיגולים כדי לגרום למילוי שלהם בצורה מסוימת מאוד, ומקבלים מהם. עיגולים הם כמו מחסן שבו האור העליון נמצא, אבל העבודה האקטיבית שלנו היא דרך הקו. לכן למדנו כאן בחלק ב' הקצר הזה מ"תלמוד עשר הספירות" על העיגולים וזהו, יותר מזה לא לומדים וכמעט ולא מדברים. ככה זה. כי אין לנו שליטה על העיגולים, יש לנו רק שליטה על היושר ודרך היושר אנחנו ממלאים את העיגולים עד שהם יתמלאו בצורה אינסופית.

תלמיד: אם ברוחניות אנחנו מדברים רק על כלים שיש להם מסך, אז מה זה אומר שלעיגולים אין מסך?

עיגולים הם רצונות לפני הצמצום, נגיד עכשיו כולנו עיגולים. למה? אין לנו מעלה, מטה לפי החשיבות ברוחניות, אין לנו שום הבחנות מבפנים החוצה לפי חשיבות הרוחניות. כלום. אנחנו סתם עיגולים שאין בהם שום הבחנות. אלו לא עיגולים כמו ברוחניות ששם הכול כבר מסודר לפי החשיבות והקירבה לבורא, אבל אלו גם מין עיגולים כאלו.

שאלה: מה עלי לעשות כאשר הניסיון מראה שאני לא יכול לתת דבר לאחרים מלבד לבקש עבורם מה שהם מבקשים מהבורא?

מצוין. תשתמש בכל אותם הרצונות שהבורא מעורר בך.

שאלה: איך הופכים את הרצון לקבל שלי בפועל? זאת אומרת, באכילה או שתייה?

בכל רגע ורגע שאתה מקבל ומכניס משהו לפה באכילה או בשתייה, תגיד תודה לבורא שהוא נותן לך את זה כדי שאתה תחייה את עצמך ואז תוכל לעמוד בעבודה הרוחנית.

שאלה: אם אני חשה קנאה ושנאה לחברה, האם זה אומר שהיא מעבירה האור בעשירייה ואני לא?

אני לא יכול לדבר עליה אבל את בטוח לא מעבירה שום אור בעשירייה אם את מקנאה, כי ביחס כזה את לא רוצה שהיא תצליח. מכל שכן את לא נותנת לה, ואפילו מוכנה להוריד ממנה. ניתן לכן לדבר ביניכן.

בהצלחה נשים. אתם חכמות, אתם מוכנות לרוחניות. תצליחו, תמשיכו.

(סוף השיעור)