שיעור בוקר 25.05.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הגישה ללימוד חכמת הקבלה - קטעים נבחרים מהמקורות

הגישה ללימוד חכמת הקבלה, מה בעצם צריך לתת לי הלימוד? אני צריך בכל רגע ורגע להשתדל להיות בחיים שלי הנברא הנכון, הנברא הנכון הוא זה שמרגיש, מבין, מאתר, או בצורה שהוא מרגיש מבפנים, או אפילו דרך כל מיני אנשים שמביאים לו התרשמויות מבחוץ דרך דומם, צומח, חי ומדבר, שכל מה שיש בו אלה השפעות מהבורא בלבד, כי "אין עוד מלבדו". ובהתאם לזה, אם הוא מזהה שבאיזו השפעה אליו הוא מרגיש שהוא לא שם לב לבורא, אלא למקור הגשמי שמביא לו איזו התרשמות, אז הוא צריך לתקן את עצמו בהשתדלות להיות דבוק לבורא, כי הוא זה שמסדר לו את ההתפעלות החיובית, השלילית, לא חשוב איזו, בעצם זה מה שאנחנו צריכים בכל רגע ורגע להשתדל לעשות. כל פעם וכל רגע להיכנס למגע עם הכוח העליון על פני אותן ההשפעות שאנחנו מרגישים מכל מיני מקורות בעולם, או מבפנים, מתוכנו, או מבחוץ. אבל העיקר שאנחנו מאתרים שהכול מגיע מהבורא ורוצים להיות דבוקים בו, זה נקרא להעמיד עלינו את הבורא ככוח עליון אחד, יחיד ומיוחד.

לכן גם לפני הלימוד, גם לפני שמתעוררים בבוקר וברגע שמתעוררים, אנחנו מיד צריכים להשתדל לקבוע שאין עוד מלבדו ולא חשוב איזה השפעות אנחנו מקבלים מהחיים שלנו, הכול זה אין עוד מלבדו.

קריין: "הגישה ללימוד חכמת הקבלה", קטע מספר 17 של רמח"ל מתוך "דרך ה'".

"מי שמטהר ומקדש עצמו במעשיו, הוא ימשיך בתלמודו השפעה, כשיעור ההכנה שהכין את עצמו וכשיעור שירבה בהכנה, כן ירבה יקר התלמוד וכוחו."

זה בדיוק, עד כמה שאנחנו משייכים הכול לבורא לפני הלימוד, כך על ידי הלימוד אנחנו ממשיכים עלינו השפעה מאותו מקור עליון, עד שההשפעה הזאת תלמד אותנו באיזו צורה אנחנו מקבלים את ההשפעה מהבורא, באיזו צורה אנחנו יכולים בפועל להשפיע בחזרה לבורא, עד שמגיעים לדבקות כזאת ש"אני לדודי ודודי לי", בצורה ישירה שהיא בעצם הדביקות. וזה העיקר שאנחנו נעשה על ידי החיבור שלנו, על ידי ההפצה שלנו והעיקר על ידי הלימוד שלנו.

כאן אין מה לשאול רק צריכים לבצע ובדרך כשיהיו שאלות אז לפנות איתן שוב לבורא, לעבוד עליהן, עד שיהיה ברור לי, עד שיהיה מורגש בי שכל מה שיש בי זה מהבורא וכל מה שמתעורר בי צריך להיות מכוון רק אליו וכל העולם הוא רק העלמה שרק מביאה לי את הסתרת הבורא ואז אני צריך לדאוג שההסתרה הזאת תיעלם עד שהבורא יתגלה בכל כוחו.

שאלה: ומה אז מתגלה אחרי כל ההעלמות?

שאין עוד מלבדו, שהוא המקור ובמידה שאני מגלה שהוא המקור אז מתגלה לי כל טוב, כי לא יכול להיות שמתגלה לי רע, כי כול הרע בא מההסתרה. הכול יוצא מהבורא, אם זה מגיע דרך ההסתרות אז אני מרגיש בזה רע בכמות, באיכות, ואם אני משתדל לבטל את ההסתרה אז אני בהתאם לזה מגלה את הבורא כטוב.

קריין: ציטוט מספר 18 מתוך רב"ש א', מאמר "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'"

"האדם צריך להשתדל לעשות מאמץ גדול, מלפני שהולך ללמוד, בכדי שהלימוד שלו יעשה פירות ותוצאות טובות. כלומר, שהלימוד יביא לו את המאור התורה, שעל ידו תהיה היכולת להחזירו למוטב. שאז ע"י התורה הוא נעשה לתלמיד חכם. ומהו תלמיד חכם. אמר אאמו"ר זצ"ל, תלמיד היינו שלומד מחכם. כלומר, שהקב"ה נקרא "חכם". והאדם, הלומד ממנו, הוא נקרא "תלמיד של חכם". ומה האדם צריך ללמוד מהקב"ה. הוא אמר, שהאדם צריך ללמוד מהקב"ה רק דבר אחד. כמו שידוע שהקב"ה רצונו הוא רק להשפיע, כמו כן האדם גם כן צריך ללמוד ממנו להיות משפיע. זה נקרא "תלמיד חכם".

(הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)

שאלה: מה האיזון הנכון בין עבודה בעשירייה ללימוד והפצה, מה צריכות להיות הפרופורציות?

לימוד ולימוד בעשירייה, עבודה ועבודה בעשירייה ובכלל אני חושב שהמטרה צריכה להיות שאני עד כדי כך אהיה קשור עם העשירייה שארגיש שאני מקבל הכול דרכם, זה לוקח זמן ולוקח מאמצים. זה לגמרי נראה לי מפוזר, איפה העשירייה, החברים שם, פה, ואני צריך לראות איך אני מסתדר, אבל מה שיוצא לנו הוא, שבסופו של דבר אחרי הרבה זמן אני שואל את עצמי למה אני בכל זאת לא מצליח להתקרב לבורא? למה אני לא מרגיש שאני יכול לעשות איזו פעולה ובפעולה הזאת להתקרב אליו? וכאן ישנה כבר באמת השאלה מה עושים? ואז אני מגיע להבנה שרק אם אני מרכז את העבודה שלי בעשירייה ודרך העשירייה, דרך החיבור והקיבוץ של החברים אני רוצה להרגיש את הבורא, אז אני יכול כך לכוון את עצמי נכון אליו ולהרגיש אותו.

וגם כשאני מקבל משהו אני צריך לתאר לעצמי שאני מקבל את זה דרך העשירייה. אלה יכולים להיות דברים שלא כל כך שייכים לעשירייה אבל אני מקבל אותם דרכם ואם כך אכוון את עצמי גם בלקבל מהבורא, שאני מקבל דרך העשירייה ואני רוצה לגלות את זה בפועל, וגם כשאני משפיע לבורא, אין לי למי עוד להשפיע בחזרה, אני משפיע דרך העשירייה, ואז יש לי ממש, מה שנקרא "ישראל אורייתא קודשא בריך הוא חד הוא", אני בצורה כזאת מעמיד את שלוש הנקודות האלה בדיוק, שמכוונות אותי נכון. הבורא לא מובן, לא מורגש, אבל אני והעשירייה, אם אכוון את עצמי כלפי העשירייה נכון, זה כמו שאני יורה דרך שתי נקודות, רואה דרך שתי הנקודות, אז בטוח שאכוון את עצמי נכון למטרה, לכן כל העבודה שלי צריכה להיות עד כמה אני משתוקק להיות קשור לעשירייה, כדי להרגיש דרכה שאני מקבל השפעה מהבורא, וכשאני רוצה להשפיע לבורא זה גם רק דרכה.

אני לא צריך לדבר עם חברים על זה, אבל כאן כשאנחנו מתחילים לעבוד בזה, אנחנו מתחילים להרגיש את כל האגו שלנו שדווקא נגד זה עובד. אין כלום חוץ מזה, זאת אומרת אם אני מכוון את עצמי נכון לבורא אז כאן אני מרגיש את כל הקושי, כמו שאנחנו לומדים מתלמידי רבי שמעון שרצו להרוג זה את זה, כי כאן מתגלות כל ההפרעות. לכן כדאי לנו לתת לזה תשומת לב, איך אני כל הזמן מתאר לעצמי שאני מקבל מהבורא דרך העשירייה, ואני משפיע לבורא דרך העשירייה, ואם אני אתמיד בזה אז אראה הלאה איך להתקדם נכון.

שאלה: איזה מאמץ גדול צריך לעשות לפני הלימוד?

זה בדיוק המאמץ שאני צריך לעשות לפני הלימוד, לתאר לעצמי שאני קשור דרך העשירייה לבורא, והבורא דרך העשירייה קשור אליי ומה שקיבלתי כשהתעוררתי מהשינה או כשהגעתי אחרי העבודה לשיעור, או שאני נמצא באיזה מעשה באמצע היום, אבל אני מתקשר לשיעור, מתקשר לבורא, אז אני צריך לתאר שאני מתקשר אליו דרך החברים.

העניין של החברה באמצע זה דבר מאוד חשוב. קודם כל זה חשוב מפני שזו האמת שאני תמיד נמצא בה-ו-י-ה ואני חלק מהה-ו-י-ה, ושנית כל אנחנו נמצאים איתכם בזמן מיוחד של גמר התיקון, דור המשיח, הדור האחרון ולכן אנחנו צריכים לתאר לעצמנו שאנחנו באמת מתקשרים בצורה כזאת דרך הקבוצה, העשירייה, האנושות, כלל הנשמות, כל הכלי דאדם הראשון, נשמה אחת לבורא. אנחנו צריכים להשתדל לראות את המערכת הזאת בצורה ברורה, [המערכת] שנמצאת לפנינו.

שאלה: אני צריך לתאר לעצמי שאני מקבל מהבורא דרך העשירייה, זה לא דבר מסובך לעשות, כי אני מקבל התפעלות, התעלות מעל עצמי, כל פעם מקבל כוח אבל לתאר לעצמי כמו שאמרת שאני משפיע, נותן לבורא דרך העשירייה, מה זה? איך אנחנו נותנים לבורא דרך העשירייה?

כל מה שאתה מעביר גם שנראה לך לא לבורא אלא סתם לעולם, למישהו למשהו, בכל זאת אתה נמצא במערכת האדם הראשון, זה בכל זאת עובר דרך מערכת האדם הראשון אליך וממך בחזרה דרך המערכת הזאת לבורא ואין משהו אחר. לכן אין לך ברירה, אתה צריך להתאמץ כדי לגלות את המערכת הזאת, וכך אתה תתקדם ותגלה. וזה לא רק דברים שאתה מקבל מהבורא או לא מהבורא, נגיד מישהו מדבר עליך דברים רעים, סתם ככה ברחוב שמעת שמישהו אמר עליך או עלינו, אז ודאי שזה גם מגיע מהבורא בלבד שהוא המקור של כל הפעולות, אין עוד מלבדו, שממישהו עוד יש איזשהו מקור שממנו יוצא איזה פעולה טובה או רעה וזה מגיע דרך כל העולם, דרך כולם, דרך כולם אבל זה מגיע בסופו של דבר דרך העשירייה שלך אליך.

תנסו כך לראות שאין לנו חוץ מזה כלום ישראל אורייתא וקודשה בריך הוא חד הוא, אתה והעשירייה והבורא, כוח עליון, אור העליון בלבד בכל מצב ומצב רק זה קיים ולא רק לדברים הטובים, גם לדברים הרעים שמדברים עליך, צועקים, מתרגזים עליך, הכול זה בא בצורה כזאת אך ורק כדי לתת לך בכל ההשפעות האלה, טובות ורעות כאחד, להיות מקושרים דרך העשירייה לבורא.

תלמיד: איך בכל זאת, כשאתה מנסה לתת לבורא דרך העשירייה, יש חברים שאני מבקש עבורם, מרגיש אותם. איך לתאר את הכתובת הסופית בתוך העשירייה?

כסכום של כל מה שאתה יכול לתאר בעשירייה, כך תתאר את הבורא. בלבד. אין לי יותר מה להגיד.

שאלה: מה בדור האחרון הזה הופך אותנו להיות ראויים להיות התלמידים של החכמים?

בדור האחרון שבו אנחנו נמצאים, כולנו ראויים, כל העולם ראוי. אתה רואה שיש לנו תלמידים, חברים מכל קצוות העולם, מכל סוגי האנושות. ולכולם יש כניסה. ולא בודקים אף אחד בכלום. רוצה? בבקשה. זה סימן של הדור האחרון.

לפני זה היו בדיקות, וכל מיני הגבלות על לימוד חכמת הקבלה. מה שאין כן בימינו. על זה כותבים עוד מימי האר"י,. כותב על זה חיים ויטל ועוד מקובלים, דרך הבעל שם טוב עד שזה הגיע אלינו. הכול פתוח לפני כולם. כי כל העולם צריך להגיע כבר לגילוי ודבקות הבורא. לכן אין הגבלה על לימוד חכמת הקבלה ואין הגבלה על אף אחד. כולם רצויים וראויים.

שאלה: כשאנחנו עוסקים בהפצה האם זה גם לפי הנוסחה שאנחנו עובדים דרך העשירייה לבורא או שזה משהו אחר?

כשאני עושה הפצה, מה שאני עושה, אני עושה וודאי בצורה אישית, אבל בכל זאת, מה שאני מתקשר לבורא. ומה שאני משתדל להביא לו, כל הפעולות שלי הן בכל זאת עוברות דרך העשירייה. ורצוי גם כן לתאר לעצמנו שדרך העשירייה אנחנו משפיעים על האנשים החיצוניים שככה זה גם כן לפי המערכת שאנחנו לומדים.

כי סך הכול מה אני עושה בהפצה? אני בהפצה מחבר, משייך לעשירייה שלי עוד אנשים זרים, חוץ מהעשירייה שהם יהיו גם כן מחוברים. וכשאנחנו נקבל מהם את החסרונות שלהם נוכל להביא אותם דרך העשירייה להעלות את החסרונות האלה לבורא, ואז נקבל מהבורא תוספת אור כדי לתקן את החסרונות האלו. והכול יעבור דרכנו. מלמטה למעלה יעבור דרכנו חיסרון, ומלמעלה למטה יעבור דרכנו האור. ואז במידה שאנחנו מפיצים, אנחנו יותר ויתר רוכשים חיסרון ובמידה שאנחנו מתקשרים לבורא כדי להעביר את התשובה להפצה, אז אנחנו יותר מקבלים את האור. יוצא שאנחנו סך הכול מרוויחים משני הכיוונים, מצד אלו שמפיצים להם וגם מצד הבורא שממנו מקבלים.

שאלה: מה זה אומר לבקש מהבורא דרך העשירייה?

זה נקרא שאני לא פונה לבורא בצורה אישית מעצמי, כי הבקשה הזאת היא כמעט ולא מועילה. היא מועילה, אבל בצורה מאוד מאוד מזערית. ואני בדרך כלל אחרי כמה שנים אפילו שאני משתדל ומשתדל בצורה כזאת להגיע לבורא, מתחיל להבין שאני פונה לבד ואז אני מתחיל לחשוב איך אני מתחבר יותר ויותר לעשירייה כדי שממנה בצורה אינטגראלית, שאני מחובר אליה ומתוכה אני מבקש את הבורא, שאני כנציג שלה, של העשירייה, אני בזה מגיע לבורא כדי למסור לו את השאלה ולקבל ממנו תשובה.

השאלה שלי לא יכולה להיות שאלה עד שהיא לא כלולה מכל עשרת החסרונות של החברים שלי והחיסרון שלי, וגם הבורא, כשהוא עונה, האור העליון צריך לעבור דרך כולם, וכשזה מגיע אלי אני מבין התשובה שלו. כי זה פרצוף שרק בצורה כזאת יכול לעבוד. ממנו כלפי הבורא ומהבורא כלפי עצמו.

שאלה: מה זה להיות נציג של עשירייה?

"נציג של העשירייה", זה נקרא שאני מתאר לעצמי שאני נמצא כאוסף מכל העשירייה את החסרונות שלנו, רצונות שלנו, כל התהילות שלנו ומעביר את זה לבורא מהעשירייה. זה נקרא שאני "נציג". פעם אני כמלכות, פעם אני ככתר מעשרת החברים וכך אני עובד, וכך כל אחד ואחד מהעשירייה.

שאלה: איך אנחנו יכולים להתערב להשפיע לחברה החיצונית בלי להשתלט עליה?

אנחנו לא צריכים להשתלט על אף אחד כי הבורא הוא השולט. אנחנו צריכים להיות רק המקשרים דרכנו לבורא, שעומד באמצע איזה מכשיר שמקשר נגיד עכשיו ביני לבינך, אז המכשיר הזה, זה מה שאנחנו ככה צריכים להיות. שדרכו אני יכול להתקשר אליך, ודרכו אתה יכול להתקשר אלי, זה הכול.

אנחנו צריכים להיות רק המוליכים, צינור, כמו שכותב בעל הסולם ב"מתן תורה" ו"ערבות", במאמרים האלה. שאנחנו צריכים להיות צינור לכל העולם. להביא לכל העולם ידיעה על הבורא, וקשר עם הבורא, ולא יותר מזה. ובצורה כזאת להביא את זה לעולם, שזה לא סתם צינור, אלא צינור אנושי, עשירייה.

זאת אומרת, מה אנחנו עושים? אנחנו רוצים להסביר, אנחנו צריכים להשתתף, אנחנו צריכים לתת להם קשר. אנחנו רוצים שהם יהיו חלק שלנו ואנחנו חלק שלהם. שכל האנושות בסופו של דבר זאת צריכה להיות כעשירייה אחת, עשר ספירות סך הכול, ה-ו-י-ה, אותן בחינות שאנחנו לומדים באין סוף. כי כל העולמות מתעלים לאותה המלכות דאין סוף וכולם חוזרים למלכות דאין סוף, לבחינה ד'. ככה זה קורה.

שאלה: בתקופה האחרונה יצא לנו להיות הרבה בחיק המשפחה. ושמתי לב שהרבה מהמצבים המועילים קרו מול האישה, שבעצם התגלה כמה אני אגואיסט, כמה אני מרוכז בעצמי.

התחלת להרגיש את הדברים כאלה גם כן?

תלמיד: כן, באותם רגעים זה בלתי נסבל, פשוט בלתי נסבל, ואחרי זה אתה מבין כמה שזה היה מועיל, כי זה הראה לך באמת שאתה היית מרוכז בתוך עצמך. וזה התגבר כי היינו הרבה ביחד, הרבה שעות ביחד. השאלה איך להתייחס נכון למצבים כאלה?

מה להגיד לך? כתוב "אשתו אדם כגופו.". שמה שאתה עושה הכול גם כן קשור אליה. שזה אדם שעוזר לך, נמצא לידך. לכן "כגופו", כי הוא ממש, האדם הזה הוא מטפל בך, מסדר לך את כל החיים הגשמיים, ולכן מה שאתה מרוויח בצורה הרוחנית זה גם כן שייך לה. כמו שאתה מקבל ממנה שירות גשמי, גם כן אתה מעביר לה שירות רוחני.

תלמיד: אז צריך לפתח יכולת לספוג, כי זה לא פשוט. הסיטואציות לפעמים הן לא פשוטות.

אתה לא תוכל לעשות את זה. הכי טוב אם אתה דרך העשירייה תשפיע לבורא וזה יסתדר. לא במאמצים שלך זה יסתדר. לא יצא לך כלום, דווקא הפוך. אתה תראה שמתגבר הריב, וחיכוכים. אתה צריך רק לכוון את עצמך לבורא ומשם יבוא שלום, השלמה, שלמות, רק כך.

תלמיד: איך המערכת הזאת פועלת, באותו רגע אתה לא מסוגל לסבול את זה, אבל אחרי זה אתה רואה שזה היה נכון, שהיא צדקה, כביכול?

מלמדים אותך עד כמה שאתה אגואיסט ולא רואה את האמת. מה לעשות, זו אמת.

שאלה: האם השיח היום יומי שלנו עם הבורא, הוא מקור של הכוח שאנחנו מקבלים?

זה בטוח שכן, רק האם זה נעלם או שזה כבר מגולה, זאת השאלה. אבל כל המקור הוא משם.

תלמיד: בעצם הוא גם המקור של השמחה, אנחנו פתאום יכולים להיות במצבים וברגע שאנחנו בשיח הזה, משם יורד האושר והחיבור.

ודאי.

שאלה: אני רואה את החברים בצורה מושלמת. איזה חסרונות אני צריך לקבל מהחברים שעבורם אני צריך לבקש מהבורא?

כוח. מחברים אתה בדרך כלל צריך לקבל כוח, תמיכה, שהבקשה שלך לבורא מביאה תוספת השפעת הבורא לכל העשירייה.

שאלה: איך אנחנו יכולים לעשות את המוליך המושלם והטוב ביותר של האור לכל האומות? האם זה יותר נכון לעשות זאת בשיעור בוקר, בשיעור הזוהר, בעבודה בעשירייה? האם משנה הזמן שעושים את זה?

זה לא תלוי בזמן, זה לא תלוי במה שאתה עוסק, זה תלוי עד כמה שאתה פותח את הלב שלך להיות מחובר לעשירייה ודרכה לכל העולם, לכל האנושות ואת זה אתה רוצה להעלות לבורא שיתקן וימלא, כי בזה אתה עושה לו את הנחת רוח הגדול ביותר.

שאלה: מה שברור שאין עוד מלבדו זו העובדה היחידה הקיימת במציאות. מה שלא ברור איך משיגים זאת?

משיגים על ידי המאמצים. אין לי מה להגיד יותר ואתה יודע גם את כל המקורות, מה שכתוב, תשתמש בזה בסבלנות ותקבל.

שאלה: בזה שהאדם משתדל להיות במחשבה שאין עוד מלבדו, איך הוא עוזר בזה לחברים שלו?

בזה שאנחנו מכוונים לבורא כלמקור אחד שאין עוד מלבדו, אנחנו בזה מתקשרים למקור הזה ורוצים שדרכנו יתקשרו כל באי עולם, כי אין לנו אפשרות אחרת אלא בצורה כזאת לקבל השפעה טובה, את האור העליון עלינו. אחרת אנחנו נהיה, לא מכוונים נכון, ואז פעם נקבל כך, פעם נקבל כך, זאת אומרת, לא בצורה עקבית, שיטתית.

זה שאנחנו רוצים בעצמנו להיות מקושרים ולהתקשר לבורא זה כמו שכותב בעל הסולם שאז בני אדם לוקחים בידיים שלהם את האמצעי איך ללכת קדימה ולממש את תוכנית הבריאה בדרך אחישנה, לא בדרך בעיתו, וכך מתקדמים.

אם אנחנו רוצים לעשות את זה, אנחנו צריכים לאחד את העשירייה, לעשירייה הזאת לאחד כמה שיותר עשיריות למיניהן ואת העולם בכלל, ולהפנות את זה לבורא. אם אנחנו לא עושים את זה, נניח נופלים מפעם לפעם, אז אנחנו שוב נופלים לדרך בעיתו. אז מתקדמים בצורה שהיא על ידי ייסורים.

שאלה: ברצונות הגבוהים שלי אני יכול לבנות קשר, שרשרת, אני, עשירייה בורא, אבל למשל ברצון לשתות כוס קפה או לאכול חתיכת בשר, איך אני בונה את השרשרת הזאת? איפה העשירייה פה?

שמה שאתה רוצה לקבל דרך קפה ודרך חתיכת בשר ודרך בכלל כל הדברים אתה גם מקבל את זה דרך העשירייה בהכרח, רק בצורה נעלמת. אז כדאי לך לגלות שגם את כל התענוגים שבעולם עד התענוגים הכי פנימיים, אינטימיים, כל מיני, אתה מקבל גם דרך עשירייה, כי "אני הוויה לא שיניתי", אין דרך אחרת בכלל להרגיש משהו אלא אם כן בהוויה אחת.

תלמיד: כשאני לא רואה סיבה להתפלל, מה אני צריך לעשות במצב הזה?

לבקש שתהיה לך סיבה לפנות לבורא, למה הוא לא נותן לך שאלות, למה עזב אותך? למה אתה נעשה לו כך, לא מעניין אותו? אתה רוצה להיות קשור אליו, אתה רוצה להרגיש איזה קשר יש ביניכם, שאתה לו והוא לך, ולא שאתה נמצא ללא שום הרגשה. אפילו הרגשה רעה, אבל אם זה עם הבורא זה כבר טוב.

תבקש, ואם אתה לא יכול אז תתכלל בקבוצה. תעשה לקבוצה מה שאתה רוצה, תביא להם קפה, תעשה להם לא יודע מה, תקנה כמה בקבוקי בירה, תשבו יחד, אפילו תסדר אותו מקום איפה שאתם נמצאים, תעשה להם איזה שירות על ידי זה שאתה מתרגם משהו, איזה חומר שיהיה להם יותר קל להשתמש בו, תעשה משהו לקבוצה ובטוח שזה יביא אותך להתקרבות לבורא.

שאלה: אם אנחנו אומרים שהכול בא דרך העשירייה, אם זה בהרגש או בהעלם, אז האם השבירה היא אשליה?

לא, אנחנו מגלים את השבירה. אנחנו מגלים כמה אנחנו מזלזלים זה בזה, כמה אנחנו רחוקים זה מזה, עד כדי כך כמו תלמידי רבי שמעון שרוצים להרוג זה את זה. זה הכול גילוי השבירה.

תלמיד: איך אנחנו מקבלים בהעלם דרך העשירייה?

זה לא שייך לזה. מצד אחד ישנה עשירייה שבורה שאנחנו מגלים לפי מה שאנחנו מקולקלים, כי כל הפוסל במומו פוסל. מצד שני, מצד הבורא, הוא משפיע דרך העשירייה אלינו, אין לו שום בעיה בזה. תחשוב על הדברים האלה. הכול כלפי האדם, העשירייה מקולקלת יותר, מתוקנת יותר, הכול כלפי כל אחד ואחד.

שאלה: אנחנו מתאספים בעשירייה, יש לנו מטרה משותפת, איך לבנות תפילה מההשתוקקות המשותפת?

תנסו לשבת, לקחת דף נייר ולכתוב. תעשו כמה שתוכלו, זה טוב מאוד, אפילו שלא ייצא כלום. עשר דקות מאמץ היום, עשר דקות מאמץ מחר, וכך מיום ליום, לא לעזוב. עד שתוכלו לכתוב איזו פנייה מסודרת לבורא, ואז תראו כמה אתם כן עושים, לא עושים, מבינים, לא מבינים, בכלל פניתם לבורא פעם או לא. זה אמצעי מצוין לסדר פנייה לבורא. חוץ מזה אנחנו לא צריכים כלום. בהצלחה, תעשו, אל תעזבו את זה.

שאלה: לאחרונה אנחנו רואים את חשיבות הש"ץ והגבאי בעשירייה. איך אנחנו צריכים להתייחס לתפקיד הזה כשחברים שמקבלים את ההזדמנות לעשות את התפקיד לא מתייחסים לזה ברצינות הראויה?

אני מבין את זה, כך גם אצלנו ובכל מקום. העניין פשוט, תעשו את זה בצורה פשוטה. מה עושה הגבאי? הגבאי עושה סדר, קובע מתי נפגשים, מתי עושים. אבל מה עושים עושה כבר הש"צ. הש"צ מדבר על האידיאולוגיה, על איך אנחנו ממלאים את הקשר בינינו, הגבאי אחראי בעיקר על הזמנים.

שאלה: מה המשמעות לקבל את החיסרון של החבר?

החיסרון של החבר, יכול להיות שאתה מתכוון לזה שאני צריך להרגיש את החיסרון של החבר כדי מהבורא להתקשר לחבר ולהעביר לו את מה שהוא רוצה. יכול להיות שהחיסרון של החבר הוא שאני רוצה להרגיש את החיסרון שלו כדי לפנות לבורא עם החיסרון הזה. יכול להיות שאני רוצה להרגיש את החיסרון של החבר כדי להתקשר לאותו החיסרון עם החיסרון שלי ושיהיו שני חסרונות. וכך עוד ועוד, עשרה חסרונות סך הכול אנחנו צריכים לחבר בעשירייה. חיסרון של החבר בדרך כלל זה חיסרון לבורא, לחיבור בינינו עם הבורא, זה החיסרון של החבר.

שאלה: כתוב שהלימוד יביא את מאור התורה, שעל ידו תהיה יכולת לחזור למוטב. מה אנחנו בדיוק מקבלים דרך העשירייה, ומה זה המאור הזה שמחזיר אותנו למוטב, איך זה עובד?

זה יכול לעבוד בתור תוספת שכל, תוספת רגש, שינוי במצבים לטובה, לעבודה גבוהה יותר, התפעלות יותר. ככה זה. אתה לא מרגיש אור, אתה מרגיש אותו כשהוא נכנס לתוך הכלים שלך, כשכל, רגש, מרץ, כך אתה מקבל.

תלמיד: בשבילי, אני צריך לשייך אותו ל"יש מיש", שהוא בא ממש מהבורא, משהו הפוך ממני לגמרי?

לא אכפת לי יש מיש, הפוך מהבורא, הפוך ממני. תקבל אותו ותשתמש בו. אחרת תיכנס לפילוסופיה ותתבלבל. לא כדאי.

שאלה: מה חשוב יותר או מה צריך קודם, לסדר פנייה משותפת מהעשירייה לבורא, או לסדר קודם את האהבה בינינו בעשירייה?

אין חשוב יותר מאהבה בינינו, כי אז יהיו לך באמת יחס ופנייה נכונים לבורא הנכון.

שאלה: איך ועל ידי מה מחזיקים בכוונה בזמן הלימוד, איך מחדשים כל הזמן את התיאור הנכון דרך העשירייה לבורא?

אם אתם מחוברים ביניכם ומשתדלים להרגיש את עוצמת החיבור, מהות החיבור, תהיה לכם תמיד פנייה לבורא, איך להרגיש יותר, איך לחדד ולהגדיל את זה. אין בעיה, רק אם אתם דואגים לעוצמתו ומהותו של החיבור.

שאלה: האם תוכל בבקשה לחזור על הפרקטיקה איך בדיוק מבקשים מהבורא דרך העשירייה, איך עושים את זה נכון?

אתם תעשו את זה, ותפסיקו לשאול על זה כי אני רק מדבר ואתם לא עושים. בשאלה הזו אני מרגיש שאתם רוצים שאני אעשה במקומכם, ואם אני מדבר על זה, אתם אחר כך לא עושים, אז בשביל מה לי לחזור על זה? אין יותר הסברים. אני ממש לא רוצה. לא תעשו, לא תקבלו. אתם לא יודעים לעשות? תבכו, תשאלו, שהבורא יעזור.

קריין: ציטוט מספר 19. מתוך "הקדמה לתע"ס". אות י"ז. של בעל הסולם.

"מתחייב הלומד, בטרם הלימוד, להתחזק באמונת השי"ת ובהשגחתו בשכר ועונש, כמ"ש חז"ל: "נאמן בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך". ויכוון את היגיעה שלו, שיהיה "לשם מצות התורה". ובדרך הזה, יזכה ליהנות מהמאור שבה, שגם אמונתו תתחזק ותתגדל בסגולת המאור הזה, כמ"ש: "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ" (משלי ג', ח'). ואז, יהיה נכון לבו בטוח, כי "מתוך שלא לשמה יבא לשמה". באופן, אפילו מי שיודע בעצמו, שעדיין לא זכה ח"ו לאמונה, יש לו תקוה גם כן, על ידי עסק התורה. כי אם ישים לבו ודעתו, לזכות על ידה, לאמונת השי"ת, כבר אין לך מצוה גדולה מזו, כמ"ש חז"ל: "בא חבקוק והעמידן על אחת "צדיק באמונתו יחיה" (מכות, כ"ד). ולא עוד, אלא שאין לו עצה אחרת מזו."

(בעל הסולם, "הקדמה לתע"ס", אות י"ז)

אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב על הבורא ועל זה שעל כל פעולה ופעולה אנחנו רוצים לקבל שכר. מהו השכר? אנחנו רוצים להידמות לו, פשוט מאוד לגדול, להיות אדם הדומה לבורא. כך רוצים על ידי כל פעולה בכל רגע להיות כך.

הקטע הזה מאוד חשוב. רב"ש לא פעם היה מצביע על זה שאנחנו נקרא אותו ונשתדל להתעמק בו. אני ממליץ מאוד עוד ועוד לחזור עליו. אפילו היום כשאתם מדברים ביניכם בעשיריות, תקראו את זה ותבררו כל משפט ומשפט.

"מתחייב הלומד, בטרם הלימוד, להתחזק באמונת השי"ת ובהשגחתו בשכר ועונש,". שנהיה בטוחים שבכול רגע ורגע מחכה לנו או שכר או עונש. איזה שכר אנחנו רוצים מזה ואיזה עונש אנחנו גם רוצים, ואם נקבל עונשים אז באיזו צורה. שנבין מתוך העונשים האלה מה קורה, מאיפה אנחנו מקבלים, מי נותן לנו את העונשים, מה הוא רוצה שעל ידי זה נבין ונעשה, איך נתקרב אליו. גם העונש הוא טוב. אנחנו האגואיסטים לא מבינים את לשון הטוב, אלא מכות, לחץ עלינו. לא שאנחנו מבקשים שזה יהיה, אבל גם למה לא מבקשים עונשים? מפני שזה לא טוב בעיני הבורא.

אנחנו כביכול פונים אליו ואומרים "תן לנו עונשים". הבורא לא נותן עונשים, רק כל טוב מגיע ממנו. אבל כשמגיע אלינו כל טוב בצורה שאנחנו לא מוכנים לקבל את הטוב הזה, אז אנחנו מרגישים את זה כעונש. נניח שמביאים לילד ספר לימוד מהכיתה הבאה, הוא לומד בכיתה א', מביאים לו ספר לימוד מכיתה ב', הוא מסתכל על זה ממש כעונש, הוא צריך עכשיו ללמוד את זה וכן הלאה. אבל בעצם זה שכר. שכר ועונש תלויים באיך אנחנו מוכנים לזה. לא מוכנים, ההתקדמות היא כעונש. כן מוכנים, ההתקדמות היא כשכר. בכל מקום שהרשעים מתברכים, שם הרשעים נכשלים וסובלים. הכול תלוי בהכנת האדם.

אם אנחנו מתחילים ללמוד, אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מתחזקים בכוח האמונה, שאני מאמין בזה שהלימוד שלי צריך להביא אותי לחיבור, וכך נתקדם. תחזרו על זה כמה פעמים ותכינו למחר שאלות על הקטע הזה ואז נוכל להיכנס פנימה לראות אותו.

(סוף השיעור)