בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 21.7.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חורבן כהזדמנות לתיקון*

1. שאל אותי היום אחד מהחברים שהוא מאבד מיום ליום ביטחון ואין לו הרגשה שהוא בחיים וכל יום הוא צריך לעשות פעולות במתח, בכוח להחזיר את עצמו להיות בטוח שהוא בחיים, להרגיש יותר את החיים. הוא לא מרגיש בתוך החיים, בתנועה כמו שאדם שנמצא באיזשהו מקום ברור, בטוח, ידוע, מוכר. הסברתי לו שהמצב הזה הוא טוב, הוא מגיע דווקא מפעולה ישירה של הבורא עליו. בכך נותנים לו הזדמנות למצוא את עצמו לא מחובר ברצונות שלו ובמחשבות הרגילים שלו לאחרים אלא שיחפש איך להיות תלוי בהם בכוחות השפעה, בכוחות שונים, אחרים. אז הוא יראה שזו דווקא עזרה שנותנים לו עכשיו, והיא ממש מגיעה ישירות מהבורא שמוציא ממנו כל מיני רגשות וקשרים רגילים שהיה תמיד מרגיש את עצמו. מאותו רגע שנולד והתחיל להתפתח הוא כל הזמן חיפש אנשים שיתמוך בהם, שיתמכו בו, וכך יקשור את עצמו לחיים. כאן זה להיפך, עכשיו מוציאים ממנו את ההרגשה שהוא נמצא בחיים, במרכז החיים וקשור לכולם, למי שצריך, אלא ההיפך, רוצים להניע אותו כך שקודם כל ירגיל את עצמו להיות כתלוי באוויר, ולעבור מקשרים אגואיסטים שלו לקשרי נתינה, לקשרי ההשפעה. כשהוא יחפש את זה, הוא כבר יעשה תנועות גם פנימיות, ירצה להפעיל את עצמו בצורת השפעה לאחרים. העיקר להרגיש אותם, כך הוא גם יתקרב לגילוי רשת ההשפעה, הרשת הרוחנית שבה הוא נמצא.

2. אנחנו יכולים להגיע לביטחון רק במידה שאנחנו קשורים, דרך הקבוצה, לבורא. לפני כן תמיד נהיה בכל מיני חסרונות, חיסרון בקיום, חיסרון בקשר, בסיבות למה שקורה לנו בכל דבר ודבר. אבל *את הביטחון אנחנו משיגים דרך הקבוצה בבורא שממלא את הקבוצה* מצידו. אני נכלל בקבוצה מצידי ובמידה שאני נמצא במערכת שנקראת קבוצה עם הבורא שממלא ומספק שם את כל הנוכחות שלו, אז אני מגיע לביטחון שלם.

3. ש: מה תשובתך למי שמאבד מיום ליום את הרגשת הבטחון?
   ר: *אני במקומו הייתי שמח, הבורא עובד עליו וממש מושך מתחתיו את השטיח שהוא יושב עליו, אין לו על מה לסמוך כדי שיחפש דרך חברים והבורא יסוד חדש*.
   
   ש: איך להכניס שמחה במצב חשוך כזה?
   ר: זה לא חשוך, הוא מתקדם ע"י מצב כזה. למה זה חשוך? יש לפניך שולחן ערוך ואתה נמצא בהרגשת רעב, אז תשמח שיש לך גם זה וגם זה, מכסים ומשלימים זה את זה. *למה חשוך? אתה מבולבל אבל יודע שעכשיו אתה הולך לפתור את הבלבול, ובו אתה משיג מהות החיים*.
   
   ש: כי אדם מרגיש מיום ליום חוסר בטחון חוסר יציבות..?
   ר: אם אתה מחזיק את עצמך ברגע זה בחיים בלבד, דבוק לזמן, אז ודאי שאתה נמצא בחוסר בטחון ומרגיש שממש מוציאים את השטיח מתחתיך. אבל *אם אתה מכוון לעתיד, לא לעתיד הרחוק, אז אתה שמח, כי כל מה שעושים לך זה כדי שתתקדם צעד ועוד צעד קדימה*.
   
   ש: מאיפה לקחת עוד כוחות?
   ר: קודם כל, חוסר כוחות זה מהבורא שלא נותן לנו כוחות. הוא מוציא מאיתנו כוחות, מרוקן לנו את הכלים, כדי שנגיע לכלים חדשים. במצב הזה אתה צריך להיות דבוק בחברה, בערבות של החברה. זה כמו לשכב על האלונקה ולתת לחברים שיסחבו אותך, כמו במסע אלונקות.

4. ש: חומר דלק עדיין אגואיסטי... ?
   ר: אתה עושה את הפעולות עדיין מתוך הרצון לקבל שלך, אבל אתה כבר יודע שאתה צריך לעשות אותם כביכול בע"מ להשפיע. זה נקרא מלא לשמה מגיעים ללשמה. דווקא הפער בין הרצוי למצוי, זה מה שמקדם אותך.
   
   ש: מה זה המצב הזה שאתה תלוי באוויר..?
   ר: נכון, אתה לא רוצה להיות תחת שליטת העולם התחתון, ולא הגעת להיות תחת שליטת העולם העליון. אתה נמצא בין שמיים וארץ ועושה עוד ועוד מאמצים עד שפרוטה ופרוטה תצטבר לחשבון גדול.
   
   ש: אין דרך לשנות זאת?
   ר: לא, *יש איכות היגיעה וכמות היגיעה. בכמות היגיעה אנחנו פחות או יותר בסדר, אבל באיכות היגיעה לא*. עדיין אנחנו לא כל כך מתארים לעצמנו את המצב הנכון שבו רוצים להיות.
   
   ש: איך מחזיקים במצב של בין שמיים וארץ?
   ר: תראה, *יש כמה אמצעים להחזיק בין שמיים לארץ. בעיקר זה להמשיך כמו שאתמול גם היום, רק לדרוש יותר תוצאה רוחנית. כל יום צריכים לראות את כל העצות שעברנו וקראנו עליהן, הן צריכות להיראות בצורה חדשה, אחרת*.
   
   *העיקר זה להתעורר מההרגל, שלא יהיה לך היום כמו אתמול, שכל יום יהיה כחדש*.

5. הבעיה שלנו היא שכל אחד בוער, כל אחד רוצה להתקדם, רק הוא שוכח שבשביל זה הוא צריך להיות מחובר לאחרים, שהתקדמות היא יחד. *האדם צריך להידבק לחברים שבקבוצה ואיתם יחד להתקדם. לבד הוא נוסע אחורה, ואם נדבק לחברים אז יש כאן סרט נע שלוקח אותו קדימה*.

6. אל תדאג, שיהיה מתוק, שיהיה טוב כשאתה עם החברים, זה בסדר, זה לא מפריע. *אפשר ליהנות מזה שאתה מחובר לחברים. כאן השאלה האם אתה נמצא איתם יחד כדי להרגיש טוב, או כדי יחד להתקדם למטרת הבריאה*? לאט לאט כשאתה נמצא איתם יחד, אתם מקבלים יחד מאור המחזיר למוטב שמסדר את צורת ההתקשרות, אופן ההתקשרות של כל אחד לכולם. אל תדאג, זה בסדר, אפשר ליהנות מחיבור עם החברים.

7. ש: כמה תיקון שלנו חייב להיות ברוב עם?
   ר: אנחנו פועלים במסגרת דור האחרון ויש כאן כל החוקים שפועלים כבגמר התיקון. אלו עדיין לא ממש חוקים של גמר התיקון אבל כבר נמצאים בעצם ללא הגבלות. *אתה רוצה לעשות תיקונים הכי גבוהים? בבקשה*. בדורות הקודמים לא היו דברים כאלה, אלא כל דור ודורשיו, היו מוגבלים. כמו שיש לך בדרגות נפש רוח נשמה חיה יחידה. עכשיו אנחנו נכנסים למצב שכולם יכולים להיכנס, לכן אנחנו מרכיבים את החברה שלנו ככלולה מכל האנושות, וכולם יכולים להיכנס, להשתתף, אין בכך שום הגבלה.
   
   ש: במה תלוי העליה רוחנית שלנו, בעוד 100 איש שייכנסו למעגל שלנו?
   ר: גם בכמות וגם באיכות. יותר נכון שבאיכות, כמה אנחנו צמודים זה לזה, תלויים זה בזה, תולים את עצמנו זה בזה. זאת ההתקדמות שלנו וצריכים גם להבין שזה עניין של הצטברות. אנחנו צריכים עוד ועוד להוסיף בכמות היגיעה, עד שפרוטה ופרוטה מצטברת לחשבון גדול. אז נתחיל לגלות את המצב שבו באמת נמצאים.
   
   ש: יש עצה איך להגביר ביגיעה איכותית?
   ר: *ע"י המחשבה, התמדה במחשבה שאני לא יכול בלי החברים. מה שאני לא מסוגל לעשות, הם יעשו*.

8. ש: האם תפילה זה כלי עוצמתי לחזק את הקשר בינינו?
   ר: *אין יותר מתפילה. בסוף כל המאמצים שלנו, הסידורים שלנו, כל מיני בירורים, צריכה להיות תפילה. לכן אנחנו חייבים כמה פעמים ביום להגיע לתפילה, רצוי 3 פעמים ביום, בתחילת היום, מה אנחנו רוצים להשיג, באמצע היום, שאנחנו מתחברים כדי שיהיה לנו כוח משותף להמשיך, ובסוף היום, שאנחנו פחות או יותר מבינים שמשהו עשינו במשך היום ונקווה להמשיך מחר. כך צריך להיות. אנחנו צריכים כך לארגן את עצמנו בקשרים בינינו בתוך העשירייה, ואח"כ בין העשיריות*.

9. אם באמת חסרה לך הרגשת גדלות הבורא, שבזה תוכל להכניע את עצמך, להכניע את עצמך לחיבור עם החברים, לא להתנתק ממטרת ההתקדמות, אז תבקש.
   
   *אל תתבייש, תעשה מה שצריך, תתייעץ עם החברים, תגיעו להחלטה מה אתם רוצים, איזה חיסרון להעלות, ואותו תעלו לבורא*.
   

10. *להשפיע בעשירייה זה לעזור לכל חבר וחבר לא להתנתק מהעשירייה, להתחבר אליה יותר, ולהחזיק יותר במטרת העשירייה*.

11. יש הכרחיות גשמית ויש הכרחיות רוחנית. את *ההכרחיות הגשמית* כל אדם ואדם קובע בהתאם למסגרת הגשמית שבה הוא נמצא. פחות או יותר אנחנו מבינים מה זה. *הכרחיות הרוחנית* אנחנו צריכים להבין שהיא ממש לא מוגבלת. *אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו חיים רק בתוך הכוונה להשפיע, ולעצמנו כלום. כמה שנקבל לעצמנו דרך הכוונה דלהשפיע לזולת, זה יהיה לנו מספיק, אנחנו לא רוצים יותר. אפילו מזה היינו מתפטרים, אבל אנחנו לא יכולים להתקיים אחרת*. לכן חייב להיות בנו אור חסדים, ובסופו של דבר במקצת הארת חכמה שנוכל להשפיע לאחרים.

12. ש: אם נתקרב אפילו קצת להשפעה האם נרגיש הנאה מכל מה שהבורא מצייר לנו?
    ר: כן, ודאי שנרגיש, אבל לא שההנאה הזאת תבוא ונקבל אותה בע"מ לקבל, נעבוד על רוחניות כדי לקבל הנאה. זה לא יקרה אף פעם ולא נשיג. אנחנו צריכים לבקש מהבורא שייתן לנו אור עליון, שנבין כמה להיות באור העליון זה הכרחי, זה תענוג רוחני, תענוג של השפעה. *לא שאני נהנה בכלים שלי, אני רוצה לקבל כלים חדשים, כלים של השפעה, ובהם אני רוצה ליהנות בכך שאני משפיע לאחרים. לא שיהיה לי טוב אלא שיהיה טוב ממני לכולם*. תנסו לדבר על כך, תבינו כמה זה הפוך ממה שאנחנו היום נמצאים.

13. ש: האם הסיבה שלא מקבלים תוצאות מהתפילה שלנו כי אנחנו לא מחוברים לכל העולם?
    ר: אנחנו לא מחוברים לכל העולם, לכן אנחנו לא יכולים להרגיש את העולם כולו. אנחנו לא מרגישים אפילו את העשיריות שלנו בצורה אמיתית כי אנחנו לא נכללים בהם כמו שצריך. *יש לנו בעיה, להבין שהתקרבות פנימית היא הכרחית*.

14. ש: איך להרגיש על מה לבקש עבור הבורא עבור החברים?
    ר: אם אתה לא יכול לגלות את הרצון הנכון עבור החברים, אז אני לא יכול להגיד לך מה לעשות. תדבר איתם, תשאל אותם אם אתה לא מרגיש. אבל *אתה צריך להגיע להרגשה מה חסר לעשירייה, ואח"כ לבקש מהבורא. אחרת איזה תפילה יש לך*?
    
    בלי תפילה אתה לא יכול להשיג את המטרה. הכל מתגלה ע"י התפילה, בקשה שצריכה להיות עבור הקבוצה. אתה צריך להתכלל עם הקבוצה, להרגיש. לא סתם מילולית לחשוב בעצמך שבטח כאילו שאתה יודע, אלא להרגיש את החסרונות שלהם קצת יותר פנימה. את החסרונות האלו אתה צריך להעלות לבורא ולבקש עבור הקבוצה. שהבורא ייתן לנו להם, לחברים, לכולם ואתה בתוכם. *זה נקרא תפילת רבים, תפילה עבור רבים*.
    
    ש: אני לא מרגיש שהחבר מדבר על זה?
    ר: *מצד אחד כמה שמדברים יותר, כאילו זה יותר טוב, כי מבררים. אבל מצד שני זה מאבד את האיכות. כמה שמדברים מדברים מדברים, העוצמה הפנימית נעלמת. אז צריכים להיזהר*.

*בעה"ס - הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות*

15. ש: איך אפשר למכור את חכמת הקבלה?
    ר: *אנחנו צריכים לעשות מה שאנחנו מסוגלים ואת מה שהמקובלים אומרים לנו לעשות. כל היתר, תן לבורא לפעול*. אין לנו ברירה, רק כך אנחנו צריכים להפעיל את עצמנו. אין שום אפשרות אחרת.

16. צריכים להסביר לכולם את חכמת הקבלה בצורה האמיתית, שגלוי כבר בעולם שלנו שכולו נמצא ברשת האינטרנט ובהתקשרות כללית. אנחנו נמצאים במכות של האגו שלנו, רק זה האויב שלנו שמקלקל לנו את כל החיים. לכן נגד האגו שלנו אנחנו צריכים לקום ולעשות. את זה אנחנו יכולים רק ע"י חכמת הקבלה, היא מביאה מאור המחזיר למוטב, ובמקום רצון האגואיסטי היא מחדירה בנו רצון אלטרואיסטי. בזה העולם יגיע לתיקונים ולחיים טובים ונצחיים. חייבים לעלות לדרגת האלטרואיזם או השפעה, ולא שנתפלל סתם מהבוקר עד הלילה לפי כל מיני שיטות, או נעשה כל מיני פעולות גשמיות מיוחדות וזה יעזור. זה לא יעזור. זה מה שאנחנו מסבירים.
    
    ש: האם הכלל שלא מספרים זאת לנשיל ולילדיל ולזקנים עד שיחכימו, עדיין תקף?
    ר: לא, הוא לא תקף. וודאי שאנחנו צריכים להבדיל בין מתחילים למתקדמים, אבל כבר אנחנו יכולים, הוא מסביר זאת במקומות אחרים, אנחנו כבר יכולים לפתוח חכמת הקבלה לכולם.

17. אנחנו יכולים לפרסם את חכמת הקבלה לכולם, כי אף אחד באמת מהקהל הרחב לא צריך אותה. אנחנו רואים זאת גם על עצמנו. *מי שמגיע באמת, אנחנו צריכים לתת לו את כל האפשרות להבין מהי חכמת הקבלה, כמה שאפשר. אם הוא בכל זאת מחזיק ולא בורח, סימן שהוא משלנו*.

*תע"ס חלק ג', הסתכלות פנימית פרק ט*'

18. אין חוץ ממלכות שום דבר. הכל במלכות. מראש הקו עד סוף הקו, זה הכל מלכות. השאלה רק איזה חלקי מלכות. כל העולמות, הכל זה מלכות. ה-ט' ראשונות רק בונות את ההתקשרות של הבורא עם המלכות.

19. אם אתה לא מקבל בפועל את הכיבוד שבעל הבית שם לפניך, אז אתה לא עושה לו תענוג. בכמה שאתה מקבל תענוג בתוך הפרצוף, בזאת אתה גורם תענוג לבעל הבית. רק בתוך הפרצוף יש התלבשות אור ישר באור חוזר.

20. ש: עד כמה הצלחה בהפצה תלויה במפיצים עצמם ובמה?
    ר: היא תלויה במפיצים, חוץ מהזמן. יש זמן כללי שבו אנחנו יכולים להפיץ. גם בתוך הזמן הזה צריכים להפעיל את האנשים שיכולים להפיץ. צריכה להיות ההכנה חיצונה וגם הכנה פנימית.

21. ש: להוסיף יגיעה איכותית ע"י התמדה במחשבה..?
    ר: כי *אני לא יכולה כל הזמן לדאוג אפילו לעצמי, אלא אנחנו נמצאים בכלי שנקרא ערבות, לכן כל אחד צריך לדאוג לאחרים וכך אנחנו צריכים להתקדם*. אך ורק ע"י שיתוף בינינו.