שיעור בוקר 25.08.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים מן המקורות בנושא: שאלות ותשובות בדרך הרוחנית

קריין: קטעים נבחרים מן המקורות בנושא: שאלות ותשובות בדרך הרוחנית, מקטע מס' 5.

קטע מס' 5 של הרב"ש.

"אם אין לו שאלות, אין האדם יכול לדעת, שהוא הולך למעלה מהדעת. מה שאין כן בזמן שהוא רואה את השאלות, ואין הוא רוצה לתת תשובות, היינו, שהדעת מחייבתם לעשות, אלא הוא אומר, עתה, שהשאלות האלו באו אלי, אני יכול לקיים מצוה אמונה, שהיא למעלה מהדעת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות.

ובהאמור יכולים להבין, מדוע, אם ה' יודע, שהשאלות האלו הן שאלות חזקות, שאין בידי אדם לתרצן עם הדעת, אם כן בשביל מה שלח אותם הבורא. התשובה היא כנ"ל, היינו, כמו שכתוב "ואלקים עשה שיראו מלפניו". כלומר, שדוקא ע"י שאלות אלו, יש בידו לקיים מצות אמונה, הנקראת יראת שמים. כלומר, שדוקא עתה יש לו הזדמנות לקיים מצות אמונה למעלה מהדעת."

(הרב"ש. מאמר 16 "בכדי לדעת שה' הוא אלקים, צריכים ל"השבות אל לבבך" בעבודה" 1991)

שאלה: יוצא פה שאם עלתה לי שאלה ואני שואל אז פספסתי הזדמנות לעשות עבודה למעלה מהדעת. כך הוא אומר?

נגיד.

תלמיד: איך אני יודע אם זאת שאלה שצריך לשאול? אם זאת שאלה שהיא בשבילי אז עדיף לא לשאול, ואם זאת שאלה לכולם, זאת שאלה שעדיין אפשר לשאול ולעשות את העבודה הזאת של יראה ולמעלה מהדעת?

כל שאלה תשתדל להבין איך היא פונה לדעת שלך ותבדוק אם אתה הולך למעלה מהדעת, למטה מהדעת או בתוך הדעת.

תלמיד: ותוך כדי שהתלמיד שואל, למרות שהוא שואל, הוא יכול לעשות את העבודה הזאת של למעלה מהדעת?

כן.

תלמיד: כי מהציטוט הזה אני מבין שהיה עדיף לא לשאול ואז הוא מקבל את ההזדמנות זאת לעשות עבודה למעלה מהדעת.

איך הוא יעשה את זה למעלה מהדעת אם הוא לא מכוון את עצמו לזה?

תלמיד: הוא מכוון את עצמו לזה, פשוט לא שואל ועובד בבחינת אמונה.

הוא מכוון את עצמו לאמונה למעלה מהדעת?

תלמיד: כאילו הטקסט מתאר מצב שעדיף לא לשאול, עדיף לעשות איזו עבודה פנימית.

אם לא לשאול אז הוא בכלל לא יודע איפה נמצא.

תלמיד: נכון, זה בדיוק העניין. אנחנו שומעים שכדאי לשאול, שזה גם יכול לעזור לכולם, יכול לקדם את השיעור.

כן.

תלמיד: אז יש פה סתירה, בין זה שהוא מפספס הזדמנות לבין זה שהוא שואל. בכל מקרה יוצא שהוא מפספס הזדמנות לעבוד למעלה מהדעת או שלא שאל ולגמרי לא יודע איפה הוא נמצא כמו שהרב אמר.

הוא צריך בכל זאת לפנות לאותה מדרגה, לראות איפה הוא נמצא ולעומת זה להשתדל להעלות את עצמו למעלה מהדעת.

תלמיד: אני שומע את דבריך, שיש עבודה של לשאול שאלות שהיא פנימית לגמרי, שהתלמיד מגיע לאיזו רמה שיכול לשאול את הרב שאלות ולקבל תשובות בפנים מתוך הדבקות ברב או בחברים.

גם זה.

שאלה: האם השאלות שהוא מדבר עליהן הן שאלות ספציפיות ולא כלליות?

כן.

תלמיד: הוא מדבר לא על סתם לשאול שאלה שעולה לי, אלא דווקא למי ולמה, שאלות של פרעה למעשה. זאת אומרת, אם אני רוצה להגיע ליראת שמיים זה לא שאני סתם שואל שאלות, אלא שואל את עצמי למה אני עושה, על מה אני חושב. אלה השאלות, למען מי אני רוצה לעשות? הרי איך מגיעים לאמונה מעל הדעת? מתוך למען מי אני עובד, זה נקרא יראת שמיים. אז זה לא סתם שאלות, זה שאלות ספציפיות.

אלו שאלות?

תלמיד: למי ולמה.

כן.

תלמיד: אז זה לא סתם שאלה שעולה לי לשאול את הרב.

לא לא.

תלמיד: זה לשאול את הרצון לקבל, על מה הוא שואל.

כן.

קריין: קטע 6 של הרב"ש:

"אלה שהולכים בעל מנת להשפיע, אז כל יום מתחילים את העבודה מחדש, הן במוחא והן בליבא, ולא יכולים לקבל שום תמיכה מ"יום אתמול כי יעבור", אלא ממש אין ברירה, אלא צריך כל יום לחזור על היסודות של העבודה, היינו על הסיבות, שמחייבות אותם ללכת על דרך האמת. וכאילו כל יום ויום הוא צריך לדבר עם עצמו, שכדאי להיות עובד ה'. והגוף שואל אותו בכל יום שמתחיל בעבודה, תן לי את הסיבות, שבגללן אתה מחייב אותי לתת את כל הכוחות שלי לשם שמים. ואם הוא שואל, מוכרחים לתת תשובות, אחרת הוא לא רוצה לעבוד. אז כל יום הולכים על אותם הויכוחים, ואותן שאלות ואותן תשובות."

(הרב"ש. 22. "ואתה ישראל")

שאלה: מורגש איך מוחקים לנו כל יום. זאת אומרת כל יום לתת תשובות לרצון לקבל או להיות בשיחה הזאת עם עצמך?

כן.

תלמיד: כי במקומות אחרים כתוב לא לדבר עם הרצון לקבל ולא לענות לו.

אני לא יודע, זה לא חשוב. אדם שעובר על כל מה שיש בו, אז הוא עובר על הכול.

תלמיד: זאת אומרת שמה שכתוב פה, שכל יום כדאי לחזור על היסודות של העבודה, על הסיבות שמחייבות אותו, זה משהו שאדם צריך לעשות עם עצמו?

כן.

תלמיד: לבד?

הוא יכול לבד, יכול עם החברים, לא חשוב. כמו שאנחנו רואים מהמאמרים.

תלמיד: כדאי לדבר על זה במפגשים? למה בעצם אנחנו פה, מה אנחנו עושים?

גם כך מדברים.

שאלה: אם רוב השאלות הן על העולם הזה, מה צריך לעשות? צריך להעביר אותן לשאלות יותר גבוהות?

בטח. תשאל שאלות כמו לְמה אתה משתוקק, בשביל מה, למה וכן הלאה. שאלות מהותיות.

תלמיד: מה לעשות אם אפשר להתעלם מדברים שרואים בעולם הזה?

העולם הזה? אני לא יודע, לא יכול להגיד לך. אני לפי אינטרנט מעורב עם העולם הזה, זאת אומרת שומע, קורא שם כל מיני דברים אבל זה שזה כל כך מסובב את הראש, לא.

תלמיד: זאת אומרת אי אפשר, כאילו השאלה אם אפשר להסביר בכלל או לנסות להבין מה קורה פה.

בשביל מה? מהבורא, מה שקורה קורה.

תלמיד: השאלה אם לנסות להבין איך זה מגיע מהבורא?

איך שזה מגיע, מגיע, אני לא יודע, זה לא עניין שלי. יש כאלה דברים, אתה יודע, בלי סוף ואני חייב להיות בכולם ולהבין ולהרגיש ולהמשיך? לא רואה בזה שום רווח ממשי.

תלמיד: גם אם לדוגמה מתחילה בארץ מלחמה?

רוצים או לא רוצים, אנחנו מעורבים בזה, גם במה שקורה כל העולם, כי זה משפיע עלינו, על כדור הארץ והכול. אז מה, זה חותך אותי ומרחיק מכל מה שאנחנו לומדים בחכמת הקבלה?

תלמיד: ככה אני מרגיש, כן.

אז תעזוב את זה בכלל, אחרת אתה תצא מבולבל. בשביל מה?

תלמיד: אבל בין כה ובין כה אני מרגיש מעורב.

אז עד כמה שאתה מחויב תהיה מעורב אבל לא יותר מזה.

תלמיד: כמה אני מחויב?

כמה אתה מחויב? לא יודע. אני לא יכול לקבוע.

שאלה: הוא אומר שהמקובל הוא זה ששואל את עצמו את השאלות האלה כל יום מחדש. דווקא מי שעובד בעל מנת להשפיע יש לו את השאלות האלה.

כן.

תלמיד: אז על מה המקובל סומך שיעבור את זה ולא ייפול שם?

סומך על זה שחייב לסדר שאלות ותשובות זה כנגד זה כדי שהן יאשרו לו להיות בלמעלה מהדעת. זה הכול.

קריין: קטע מס' 7 של הרב"ש.

"מדוע על עבודה גשמית, לאחר שנה שלמה שהוא עובד, אין האדם שואל לעצמו מה הרווחתי בשנה זאת. וברוחניות, האדם כן שואל, מה הרויח בשנה זאת שחלפה. האם השאלה מה שהרויח באה מצד הקדושה או מצד הסטרא אחרא. ידוע שעולם הזה נקרא עולם השקר. לכן על שקר לא שייך לומר מה הוא הרויח, כלומר, שיגיד שהיה כדאי עבודה זו. מה שאין כן ברוחניות שהיא אמת, כל פעם באה שאלה מצד הקדושה, לעורר אותו שידע מה שירוויח, בכדי לתקן."

(הרב"ש. 56. "שאלות בעבודה")

קריין: קטע 8 של הרב"ש.

"על האדם לדעת, שניתן לנו את הדרך לקיים תו"מ למעלה מהדעת שלנו, היות שכל הדעת שלנו אין זה שום הבנה אלא מה שנוגע לתועלת עצמו. וזה נקרא "אמונה למעלה מהדעת". ומטרם שהאדם יכול ללכת למעלה מהדעת, בטח שמי שבא אליו ושואל שאלות, שהן בנויות על הדעת של הגוף, בטח אי אפשר לתת להן תשובה, שהדעת תבין את זה."

(הרב"ש. מאמר 16 "בכדי לדעת שה' הוא אלקים, צריכים ל"השבות אל לבבך" בעבודה" 1991)

קריין: קטע 9 של הרב"ש.

"תשובה נקרא מה שהאדם הראשון לפני החטא היה דבוק ונתרחק מחמת החטא. לכן כל אחד ואחד, כיון שהוא חלק של נשמת אדם הראשון, צריך שוב לשוב ולהתקרב להרוחניות."

(הרב"ש. 244. "תשובה")

(סוף השיעור)