שיעור בוקר 14.06.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 418, מאמר "החרות"

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' ,418 מאמר "החרות". בכותרת "גורמי חוץ".

גורמי חוץ

"סבה הד' הוא סדר גורם ונמשך העובר על המצע מדברים הזרים לו לחלוטין, ופועל עליו מבחוץ. פירוש, שאותם הדברים אין להם שום שייכות לסדר הגידול של המצע, לפעול עליו באורח ישר, אלא שפועלים באורח בלתי ישר, למשל, הכלכלה וטרדות, או הרוחות, וכדומה, אשר יש להם לעצמם סדר שלם הדרגתי ואטי, של מצבים מ"גורם ונמשך", הגורמים שנויים במושכלות האדם לטובה או לרעה.

הנה ערכתי ארבעת הגורמים הטבעיים, אשר כל מחשבה, וכל שכל המופיע בנו, אינם רק פירותיהם בלבד. ואפילו ישב אדם ויעיין באיזה דבר יממה שלמה, לא יוכל להוסיף או לשנות, על מה שארבעת הגורמים הללו נותנים לו. וכל הוספה שיכול להוסיף היא במדת הכמות, אם שׂכל גדול, או שׂכל קטן. מה שאין כן באיכות לא יוסיף אף משהו, כי המה הם הקובעים לנו, את האופי והצורה של השכל ושל המסקנה בעל כרחנו, בלי שאלת פינו כלל. באופן שאנו מסורים בידיהם של ארבעה גורמים הללו, ממש כחומר ביד היוצר."

שאלה: בעל הסולם פותח פה משהו חדש בחכמת הקבלה, הוא גם בשונה מבדרך כלל, לא נסמך על אילו ציטוטים של האר"י או של הזוהר ומפרש אותם.

אין לו על מה. לא כתוב על זה כל כך.

תלמיד: זהו, שזה די חריג בכתבים של בעל הסולם. מה הוא עשה כאן? איך מקובל עושה כזה דבר ממש פותח איזה רובד חדש במציאות, מביא לנו אותה דרך חכמת הקבלה, על מה הוא מתבסס?

אני לא מבין אותך, אנחנו קראנו ה"גורמי חוץ"?

תלמיד: כן. אני מתייחס לפסקה האחרונה של גורמי חוץ אומר "הנה", הוא מסכם.

אני קורא, "הנה ערכתי ארבעת הגורמים הטבעיים, אשר כל מחשבה, וכל שכל המופיע בנו, אינם רק פירותיהם בלבד. ואפילו ישב אדם ויעיין באיזה דבר יממה שלמה, לא יוכל להוסיף או לשנות, על מה שארבעת הגורמים הללו נותנים לו. וכל הוספה שיכול להוסיף היא במדת הכמות, אם שׂכל גדול, או שׂכל קטן. מה שאין כן באיכות לא יוסיף אף משהו, כי המה הם הקובעים לנו, את האופי והצורה של השכל ושל המסקנה בעל כרחנו, בלי שאלת פינו כלל. באופן שאנו מסורים בידיהם של ארבעה גורמים הללו, ממש כחומר ביד היוצר."

תלמיד: על מה הוא מתבסס כשהוא עורך פה את ארבעת הגורמים האלו?

על ההשגה שלו. הוא אומר שאין יותר מארבעה גורמים, ואנחנו צריכים לקבל את ארבעת הגורמים האלה שרק הם קיימים והם אלה שבונים בנו את תפיסת המציאות.

תלמיד: מה הם השורשים של ארבעת הגורמים האלה?

אני לא יודע, הוא לא שואל, אני לא שואל, רק אתה שואל.

תלמיד: השאלה היא בגלל שזה משהו חריג שהוא עושה, הוא בדרך כלל הוא לא כותב בצורה כזאת.

אנחנו לא נכנסים לביקורת על בעל הסולם, למה כתב כך או אחרת, אנחנו משתדלים להבין מה הוא כבר כתב, זה הבדל גדול מאוד. כדי לעשות ביקורת עליו אני צריך להיות מעליו.

תלמיד: איך הדברים בחכמת הקבלה מתגלים לנו שפתאום מגיע כזה רובד של גילוי במציאות?

הם מתגלים על ידי זה שאנחנו דבוקים במחבר, ואז הם מתגלים בנו ומסבירים לנו איך אנחנו יכולים להבין יותר נכון את המחבר, סך הכול.

שאלה: הוא כותב כאן שכל מחשבה של האדם יש לה יסוד בארבעת הגורמים האלה, מה זה אומר שבכל מחשבה שאנחנו חושבים או חשים יש את ארבעת הגורמים האלה?

שהמחשבה שלנו בנויה, כוללת ויוצאת, נולדת מארבע הסיבות הללו, ולא יכול להיות יותר. הוא לא נכנס כאן להסברים יותר עמוקים, איפה ולמה, למה זה ככה מסודר בטבע, כי אנחנו בכל זאת תוצאות מזה.

שאלה: האם אנחנו יכולים או שהאם מקובל יכול בזמן שהוא לומד או נכנס לתוך המחשבה שלו להתעלות ולאתר, לגלות אותם ארבעת הגורמים?

מה שעשה בעל הסולם גם אתה יכול לעשות.

שאלה: הוא כותב "וכל הוספה שיכול להוסיף היא במדת הכמות, אם שׂכל גדול, או שׂכל קטן. מה שאין כן באיכות לא יוסיף אף משהו, כי המה הם הקובעים לנו, את האופי והצורה של השכל ושל המסקנה בעל כרחנו," בעצם הוא מבטל את השכל, הוא אומר שלא יעזור לך אפילו אם תחשוב כל היממה ותשב ותחשוב ותחשוב, כלום לא יעזור?

נכון. כן.

תלמיד: למה הוא מתכוון כשהוא כותב, עד שלא תגיע להשגה, בכלל לא תבין על מה מדובר?

השכל לא יעזור לך.

תלמיד: אז מה כן יעזור לי?

השגה.

תלמיד: זאת אומרת זה בעצם מה שהוא אומר?

כן.

שאלה: כי הוא אומר "בלי שאלת פינו כלל. באופן שאנו מסורים בידיהם של ארבעה גורמים הללו, ממש כחומר ביד היוצר." מה זאת אומרת חומר בידי היוצר, מי היוצר ומי החומר?

הבורא הוא היוצר ואנחנו החומר.

תלמיד: הבנתי, ומה תהליך העבודה בשביל להבין מה כתוב פה על ארבעת הגורמים?

שבארבעת הגורמים האלו אנחנו מקבלים את העיצוב של עצמנו ואז אנחנו דנים על ידי מה אנחנו יכולים להשתתף, לשנות את העיצוב של עצמנו.

שאלה: זאת אומרת הוא בעצם אומר משפט אחד - יגעת ומצאת תאמין, זה המושג שהוא מדבר עליו?

זה כבר אתה מוסיף.

בחירה חפשית

"אולם כשאנו מסתכלים בארבעה הגורמים הללו, אנו מוצאים אשר למרות שכחותינו חלשים מלעמוד כנגד גורם הראשון, שהוא ה"מצע", עם כל זה, יש לנו היכולת והבחירה החפשית, להגן על עצמנו משאר שלשת הגורמים, שעל פיהם משתנה המצע בפרטיות, ולפעמים גם בחלקו הכללי, דהיינו על ידי הרגל, שקונה טבע שני כמו שנתבאר לעיל."

הסביבה כגורם

"והגנה זו משמעותה שאפשר לנו תמיד להוסיף בדבר בחירת הסביבה שלנו, שהם החברים, הספרים, המורים, ודוגמתם. בדומה, לאחד שירש כור חטים מאביו, אשר יוכל לעשות ממדה קטנה הזו, עשרות רבות, דהיינו, רק בבחירת הסביבה בשביל ה"מצע" שלו, שהיא אדמה פוריה, שיש לה כל המלחים והגלמים המכלכלים את החטה במדה מלאה בשפע. כמו כן בעבודה, לשבח את התנאים שבסביבה, שיתאימו לצרכי הגדול והצמיחה, כי החכם יעשה בדעת ויבחור אליו כל התנאים הטובים, וימצא ברכה. והסכל יקח הכל מהמזדמן לפניו, ועל כן יהפך לו הזריעה לקללה ולא לברכה.

הרי שכל שבחו ורוחו תלוי בבחירת הסביבה לזריעת החיטה, אבל לאחר הזריעה במקום הנבחר, כבר נקבעת בחיטה הצורה המוחלטת, בהתאם לאותו השיעור שהסביבה מוכשרת לתת.

כן הנדון שלנו, כי אמת הדבר, שאין חירות לרצון, אלא מתפעל מארבעה הגורמים האמורים, ומוכרח לחשוב ולעיין כמו שהם מציעים לו, בלי שום כח לבקורת ושנוי כמלא נימא. כדוגמת החטה שכבר נזרעה בסביבה.

אולם יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו, ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו. שמשום זה ודאי יפול בסביבה רעה, או יבלה זמנו בספרים שאין בהם תועלת, שהם מרובים ויותר נוחים לפניו. שמתוך זה נעשה כפוי להשכלות גרועות ורעות, המביאים אותו לחטא ולהרשיע, ודאי ענש יענש, לא מטעם המחשבות והמעשים הרעים, שאין לו בחירה עליהם - אלא מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה וודאי יש בחירה כמבואר.

לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. - - - וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו. וזה שאמר רבי יהושע בן פרחיא "עשה לך רב וקנה לך חבר"..."

שאלה: לכאורה אנחנו רואים את עצמנו בסביבה, סביבנו חברים, כביכול כולנו בוחרים בסביבה ורואים תוצאות שונות. יש חברים שעוזבים את הדרך, יש חברים שמתקדמים ממש מהר, אז מה קורה פה?

הסביבה משפיעה על בני אדם.

תלמיד: נראה שעל חלק היא משפיעה בכך שמקרבת אותם, על חלק משפיעה בכך שזורקת אותם, מה קורה כאן?

מיון. בסופו של דבר הכוח העליון, על ידי כל המקרים האלה, נותן מקום לאדם להתפתח בהתאם לגורמים הפנימיים שלו.

תלמיד: מה שמפתיע, מבלבל ואפילו מפחיד הייתי אומר, זה שלא ברור מה קורה בהתכללות בין האדם לסביבה. אנשים שאתה רואה שהם משקיעים פתאום נעלמים, ואחרים שנראה לך שלא משקיעים, אתה רואה שהם מתמידים שנים. בקיצור אין שום הבנה של התמונה.

הוא לא אומר שום דבר, חוץ מלהראות לך כמה אפשרויות יש לך. יש כאלה שנדבקים בסביבה, יש כאלה שנדבקים במעשה, יש כאלה שנדבקים במחשבה, בכוונה. יש כל מיני אנשים שבדרך כלל אם הם ממש בודקים את עצמם, רוצים לקדם את עצמם, אז הם לומדים מכאן שיש להם כמה שבילים.

תלמיד: איך אדם צריך לבקר את עצמו, מה לשאול את עצמו, כדי להתכלל בצורה פנימית יותר בסביבה?

להתכלל בסביבה זה אומר שאתה צריך להרגיש את הסביבה, להרגיש את פנימיותה, ולהשתדל להתכלל בה למעלה מהדעת. שהשכל שלך, הרגש שלך, מה שיש לך, לא יפריע לך להיות ממש דבוק בסביבה.

תלמיד: מה זה אומר להיות דבוק בסביבה על אף שהשכל והרגש שלי מתנגדים?

אם הם מתנגדים, אז אתה צריך לעבוד על זה, אז יש לך כבר הבחנות מה נגד ומה יכול להיות בעד, וכך אתה מתקדם להיות קרוב לסביבה.

תלמיד: איך אני יכול להתקרב לסביבה על אף שהשכל שלי והרגש שלי מתנגדים לזה?

אתה בודק, יש לך מנגנון שאתה יכול לבדוק את עצמך, את הסביבה, ולראות אם זה בשבילך או לא בשבילך. הסביבה נותנת לך אפשרות להתקדם בשביל שלה, בדרך שלה.

תלמיד: איך אדם מזהה את השביל שהסביבה מתווה לו בזמן שהוא מתנגד לה?

מתנגד זה כשהוא מבין כבר, שהוא לא חושב כמוהם. עכשיו השאלה, האם הוא צריך להיות כמוהם כדי להתקדם למטרה שהוא בוחר בה, או שאם הוא לא בוחר באותה מטרה, אז הוא לא צריך להסכים איתם.

שאלה: כשמתגלה רע, האדם מתפעל מזה לרגע, אבל די מהר מצדיק שהוא כזה, מבין שהבורא חושף לו את הטבע האגואיסטי, ואז הקרום עוטף את הלב ברגע ותפילה לא יוצאת לו מזה, מה עושים?

הוא משתדל בכל זאת להתחבר עם הסביבה אם הוא רוצה להישאר בכיוון הזה. הוא צריך לבדוק את המטרה, ואם המטרה מוצאת חן בעיניו, אז הוא חייב לקבל עליו כל מיני מרכיבים נכונים.

אלו דברים שיש עליהם הרבה דיבורים, אבל אין תועלת, אלא לראות, להחליט ולעשות.

שאלה: האם אנחנו יכולים להשפיע על ארבעת הגורמים שמתוארים כאן?

הוא מדבר על סביבה כגורם, ואחר כך הוא ממשיך על החיוב בבחירת סביבה טובה. או שאני משנה את הסביבה או שאני מחליף סביבה.

שאלה: האמצעים דרכם האדם יכול לשנות את עצמו, זאת השאלה הכי עקרונית לדעתי. האדם נולד וחי בתוך קופסה שנקראת רצון לקבל. והדברים שאנחנו עכשיו לומדים עליהם, הרגל נעשה טבע שני, בחירת סביבה, יכולים להוציא אדם מתוך הקופסה הזאת ולהעביר אותו למשהו שנקרא רצון להשפיע.

כן.

תלמיד: אז נראה לי שכדאי שאולי נחזור עליהם ונדבר עליהם יותר בהרחבה, כי זה באמת כל מה שאנחנו צריכים, איכשהו לצאת מהקופסה.

לדבר על כך לא יעזור לנו, כי אם אלף אנשים שלא מבינים מתחילים לדבר ביניהם, אז זה לא אומר שיתגלה ביניהם משהו. אבל אנחנו צריכים ללמוד ונלמד את זה מחר, המאמר עוד לא נגמר.

תלמיד: לי לא ברור מה זה הרגל, האם תפילה היא הרגל? אני שואל פרקטית. ואיך עובד העניין הזה שמשהו שנקרא הרגל הופך אותך?

תחקור את זה.

תלמיד: אני שואל על העבודה שלנו.

אני לא יודע, נקרא מחר, נלמד ונבין אולי. היום לא דיברנו על זה.

(סוף השיעור)