בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 19.5.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*חלק 1 - *
*אדם לא לומד כדי להיות חכם אלא כדי להיות דבוק*. הוא מחפש כל פעם איך להיות דומה, מאיפה הוא יודע איך להיות דומה לבורא. לכן ממש באין ברירה הבורא היה חייב לברוא לא אדם אחד אלא בין אנשים אחרים שעליהם, על קשר ביניהם, האדם לומד באיזו צורה באילו דרכים הוא יכול להידבק לבורא, וכך עושה.
העיקר זה שאנחנו מתאספים בבוקר, ביום ובערב, מתי שיוצא שיעור הזה, העיקר שאנחנו כולנו מתאמצים להתקרב זה לזה, אבל בכוונה שאחרי ההתקרבות שלנו לחברים יש לנו התקרבות לבורא, שזה אותו דבר, רק ממש בפועל אנחנו מתקרבים כביכול לחברים וכתוצאה מכך אנחנו מתקרבים לבורא עד שהוא מתחיל להתגלות. זה כמו שאנחנו עושים *פוקוס בעדשה*... אם אנחנו מקרבים את הלבבות שלנו זה אל זה, אז אחרי אפילו 2 לבבות, כי מיעוט הרבים שניים, אנחנו כבר יכולים לזהות את הבורא שעומד אחרי זה, כי הוא שבר את הכלי ועיצב אותו בצורה כזאת שאם אנחנו חוזרים לדביקות, להיות יחד, אז אנחנו מגלים אותו, את הסיבה למצבנו.
*אתה צריך להמשיך להתחבר לחברים, כי אם תעזוב אותם אז גם צורת הבורא תפסיק להתבהר לפניך*...
אנחנו מגלים את הבורא בהדרגה, ודווקא הגילוי הראשון שלו הוא הכי קשה כי אנחנו באים ממצב שאין לנו שום קשר בין התכונות שלנו לצורה נכונה שנבנה את הדמות הבורא. כתוב אתם עשיתם אותי, אנחנו ממש מרכיבים אותו מהתכונות השבורות שלנו שכולן אגואיסטיות, לא בנויות בצורה שיכולה להביא לנו הכרת הכוח העליון. לכן זמן ההכנה הוא הכי ממושך...
ש:
כל
חבר
משיג
אותו
באותה
הרמה?
ר:
אנחנו
לא
יכולים
להשוות
איך
כל
אחד
ואחד
משיג
את
הבורא,
כי
זו
כבר
תכונה
פנימית
של
האדם
והרצון
לקבל
שלו.
אפילו
שאנחנו
מגיעים
להשתוות,
נגיד
לאותה
דרגת
עביות,
לאותה
דרגת
מסך,
לאותה
פעולה,
אנחנו
לא
יכולים
להגיד
שמבינים
זה
את
זה,
זה
ממש
אותו
דבר.
זה
אף
פעם
לא
יהיה
אותו
דבר
אלא
כל
אחד
ואחד
משלים
את
ההתפעלות
שלו
לאחרים
ובצורה
כזאת
אנחנו
משיגים
את
הבורא,
כי
אנחנו
מרכיבים
אותו.
אתם
בניתם
אותי,
כך
זה
מגיע..
למה
הבורא
מחוץ
לי
בעשירייה
ואני
לא
יכול
לגלות
אותו
בתוכי..?
ר:
הבורא
הוא
לא
מחוץ
לעשירייה,
הבורא
זה
מתוך
עשירייה
ומתגלה
רק
בתנאי
שאנחנו
מתחברים
בינינו.
אין
שום
אפשרות
(אחרת)
לגלות
אותו
כי
הוא
ברא
את
העשירייה
ושבר
אותה
כדי
שאנחנו
דווקא
בלגלות
אותו
נוכל
להכיר
אותו.
אנחנו
כנבראים
בנויים
כך
שתופסים
את
המציאות
מ-2
הבחנות,
בעד
ונגד
ובקשר
ביניהם.
כך
בקשר
ביניהם
אנחנו
תופסים
את
המציאות...
איפה
נקודת
היפוך
הזו
שאדם
שומע
עם
הלב
ולא
עם
השכל?
…
ר:
כשהוא
מתייאש
מהשכל
שלו
ומתחיל
יותר
ויותר
להבין.
*הלב
מבין*,
כל
מה
שהוא
הולך
להשיג
הוא
משיג
בכל
זאת
ברגש
ואחר
כך
מתחיל
להשוות
רגשות
ולעבוד
בהם.
כל
הרגשות
שלו
הן
לא
אותן
הרגשות
שיש
לו
עכשיו,
כי
הוא
צריך
לאתר
ולסדר
לפניו
רגשות
של
ההשתוות
הצורה
או
חוסר
השתוות
הצורה
בינו
לבורא.
כך
הוא
מרגיש
וגם
מפתח
חוש
חדש
שכולו
למעלה
מהדעת,
למעלה
מהחשבונות
הרגילים,
ובקיצור
כך
מגיע.
לא
צריכים
לצאת
מהעשירייה
בכל
החיפושים
לאתר
את
הבורא,
צריכים
לעשות
את
זה
בתוך
העשירייה.
אבל
זה
מגיע
מכך
שכל
חברי
העשירייה
או
חלקם
מבינים
שאין
ברירה,
שחייבים
להיות
מחוברים
כך
שצורת
החיבור
תיתן
להם
גילוי
הבורא.
ש:
אפשר
להתחיל
עם
חבר
או
שניים
שקל
לי
יותר,
או
ללכת
על
כל
הקופה?
ר:
אפשר.
גם
רב"ש
כותב
שאדם
צריך
לקחת
אולי
לעצמו
חבר
או
שניים
ואיתם
לעשות
את
התרגילים
האלו,
אבל
בסופו
של
דבר
הוא
יצטרך
לקבל
את
החברים
אחרים.
דווקא
ההיפך,
הוא
רואה
שיש
לו
שם
בעיות,
הוא
לא
יפחד
מזה
אלא
על
ידי
זה
הוא
יגלה
יותר
ויותר
אופנים
בגילוי
הבורא
בשבילו.
ש:
מה
אני
מחפש
מאחורי
כל
חבר?
ר:
אני
רוצה
להתחבר
עם
החבר
עד
כדי
כך
שיתגלה
הבורא
אחריו.
ש:
התרגיל
של
להתחבר
תחילה
על
2-3
חברים
לא
יפריע
לעשירייה?...
ר:
*אם
אני
לא
מסוגל
עכשיו
להיכנס
במגע
יותר
הדוק
עם
כל
העשרה,
אני
לוקח
מאין
ברירה,
מאין
ברירה,
רק
כמה
חברות
ואיתן
אני
כן
מסוגלת
לעבוד
כך
בקשר
בינינו
כדי
לגלות
את
הבורא,
כדי
להתקרב
אחר
כך
לאחרים,
לאחרות,
לכולם.
זאת
אומרת
אם
אנחנו
לא
עושים
קבוצה
בתוך
קבוצה,
אז
זה
מותר*.
גם
רב"ש
כותב
כך..
לכן
אדם
לוקח
איזשהו
חבר
ומתחיל
עימו
לעבוד
על
החיבור
בכמה
שאפשר
כדי
לזרז
את
ההתפתחות,
אפילו
שזו
התפתחות
מצומצמת,
אבל
בכל
זאת
מכך
הוא
יכול
להגיע
ולהתרחב..
*רצוי שהקבוצה הזאת שאנחנו בונים בתוך הקבוצה לא תהיה מנוגדת לקבוצה השלמה, אלא זה כדי שתהיה לנו אפשרות להיכנס*. כך אנחנו עושים גם בעולם שלנו, אני כילד מגיע לבית ספר ומתחבר עם עוד כמה חברים ואחר כך אני מכיר את הכיתה וכן הלאה. כך אנחנו, זה לפי הטבע האדם, הוא נמשך למשהו שמאוד קרוב, שמאוד דומה לו. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. אבל *תנסו בכל זאת להבין למה אתם עושים את זה, כי סוף מעשה במחשבה תחילה. אנחנו בכל זאת צריכים בסופו של דבר לראות את עצמנו כלולים בכולם, מחברים את כולם, ושכל המציאות, כל העולם נעשה כקבוצה אחת*, כאחד בכלל.
אני פשוט צריך ככל האפשר יותר להתגבר על ההפרעות ולהבין שהפרעות האלה הן לא הפרעות אלא הן מכוונות אותי להגברת הקשר. בלי הפרעות אני לא אתקדם..
ש: האם אפשר להגיע לתפילה מבלי להתחבר בעשיריה?
ר: רגע רגע, *אם אני לא מתחבר בעשירייה, אז על מה אבקש? העשירייה היא הכלי שבו אני מקבל את גילוי הבורא וזו בשבילי המטרה*, לגלות את הבורא, לבנות לו כלי, בית, בית המקדש. אם אני לא עושה את זה אז לא, אבל *אם יש לי הזדמנות ואני רוצה לגלות את הבורא, לבנות לו בית, אז אני בונה את זה מתוך העשירייה. אלא מתוך מה עוד*? אני צריך להרכיב עשרה רצונות שיהיו כעשר הספירות, וכך אני מגלה את הבורא בהם עד שכל העולם, כל המציאות תתחבר לזה יותר ויותר ויהיו עשר ספירות שלמות. זו כל המציאות, והבורא הוא הכוח, האור המקיף סביב העשירייה הזאת.
*מבוא לספר הזוהר*
מרכבה
זו
המלכות
שצריכה
לקבל
את
כל
הצורה
התואמת
לכתר
ואז
הנברא
נמצא
בדבקות
שלמה
עם
הבורא.
ש:
המלכות
זה
הרצון
המשותף
בעשירייה?
ר:
כן,
כל
הרצון
לקבל
שבורא
ברא
יתאים
את
עצמו
להשפעת
הבורא,
שיהיה
ממש
נוקבא,
כולה
כולה
מסודרת
כלפי
השפעת
הבורא.
ש:
מה
זה
אומר
שברצון
המשותף
הזה
הוא
מתלבש?
ר:
הנברא
צריך
לעשות
מעצמו
צורת
נוקבא
כזאת
שהבורא
ירצה
להתלבש
בה
כחתן
בכלה,
כגבר
באישה.
ש:
מה
להוסיף
לרצון
המשותף
שהבורא
ירצה..?
ר:
כוונה,
איך
אני
רוצה
שהבורא
ישתמש
בי.
ש:
על
הכוונה
הזו
צריך
לחשוב
ביחד?
ר:
זה
נקרא
להיות
עבד
ה',
עובד
ה'.
זה
נקרא
למסור
את
עצמו
לשימוש
הכוח
עליון,
זה
נקרא
שאני
רוצה
לסייע
להשפעה
מצידי
כמה
שאפשר,
כי
הבורא
זה
כוח
המשפיע.
איך
אני
יכול
לעזור
לו?
אני
בונה
מהרצון
לקבל
שלי
את
הכלי
שהוא
יכול
להשפיע
לו...
*לפני
שהבורא
מגיע
אלינו
לעשות
משהו,
אנחנו
רוצים
לגלות
את
הרצון
שלנו
לכך.
זה
נקרא
השתוקקות*.
בינתיים
אנחנו
צריכים
רק
לדעת
שיש
דברים
כאלה
בכללות
ואחר
כך
אנחנו
נתחיל
לאתר
אותם
בפרטות.
אנחנו
נתחיל
לאתר
אותם
בקשר
בין
החברים,
*זה
לא
נמצא
באצילות
אלא
ביחסים
בינינו
שנקראים
עולם
האצילות,
או
עולמות
בריאה
יצירה
עשייה,
כך
אנחנו
מאתרים
אותם.
הם
לא
נמצאים
בשמיים
באיזשהו
מקום.
אין
מקום,
המקום
נקרא
רצון*.
אנחנו
יכולים
כבר
להתחיל
לחלק
את
הרצון
שלנו
לכל
מיני
מצבים,
חלקים,
לתת
להם
הגדרות,
אנחנו
מתחילים
למיין
את
הדברים
האלו
ואחר
כך
לראות
במה
אנחנו
יכולים
להיות
בעל
מנת
לקבל,
בעל
מנת
להשפיע,
בלמעלה
מהדעת,
למטה
מהדעת.
כך
אנחנו
יותר
ויותר
נכנסים
לבירורים,
ומהבירורים
האלה
אנחנו
מתחילים
להרגיש
בהם
יותר
משפיעים,
יותר
מקבלים
וכן
הלאה.
אנחנו
מתחילים
לחלק
את
כל
הרצונות
שלנו
ל-2
חלקים:
רצונות
של
למעלה
מחזה
ולמטה
מחזה,
זאת
אומרת
רצונות
שאנחנו
יכולים
בהם
לעשות
על
מנת
להשפיע,
אז
הם
*למעלה
מחזה*.
על
מנת
לקבל
הם
יהיו
*למטה
מחזה*.
כך
נחלק
את
הרצונות
שלנו
ל-5
חלקים,
כתר
חכמה
בינה
זעיר
אנפין
מלכות,
או
ראש
תוך
וסוף
וכן
הלאה.
נעבוד
עם
זה
ולא
שרק
נדבר
על
זה,
אלא
זאת
העבודה
הפרקטית
שלנו,
עבודה
פרקטית.
אבל
בינתיים
אין
לנו
עם
מה
לגשת
כי
אנחנו
לא
יכולים
לאתר
מה
זה
על
מנת
לקבל,
מה
זה
על
מנת
להשפיע.
עוד
לא
ברור
לנו
לגמרי
שאני
בורח
מעל
מנת
לקבל
ונמשך
לעל
מנת
להשפיע,
שאני
מתפעל
מכך
שאני
נמצא
או
בזה
או
בזה,
לטובה
או
לרעה.
אנחנו עדיין לא יכולים לאתר את ההרגשה הזאת, שיש לי רצון להתחבר עם האחרים וברצון הזה אני מגלה 5 חלקים שבהם אני יכול יותר להיות מחובר עם אחרים או פחות. זו הבעיה, יש שם כתר חכמה בינה זעיר אנפין ומלכות, דרגות העביות שעליהן אני רוצה להיות מחובר, על פניהם אני רוצה להיות מחובר. יש כאלו דרגות עביות שאני רוצה להיות בהן מחובר הרבה חזק, זה נקרא נגיד *חלק עליון של הפרצוף*, זה כתר חכמה בינה, כלים דהשפעה. אבל כלים יותר גרועים, יותר עבים, יותר אגואיסטים, בהם אני לא יכול להיות כך. הם נמצאים אצלי *למטה מטבור, למטה מחזה*. כך אנחנו מבדילים את הרצון שלנו.
ש:
איך
להחזיק
ברצון
להשפיע
לפני
שהרצון
לקבל
מתפרץ
ומשתלט?
ר:
אנחנו
צריכים
כמה
שיותר
כל
הזמן
להיות
בעבודה
מחוץ
לנו,
מחוץ
לגופו,
מחוץ
לרצון
לקבל.
*תשתדל
ככל
האפשר
להיות
יותר
קשור
לחברים,
כמה
שיותר
להיות
שייך
להם.
אם
אין
לך
מספיק
כוחות
פיזיים
אז
לפחות
במחשבה.
כך
תתחיל
להרגיש
כמה
יש
לך
אפשרויות
להשלים
אותם*.
ש:
פרצוף
ואיברים,
מדוע
קשה
לייחס
אותם
לעבודת
החיבור?
מה
חסר?
ר:
אתה
לא
מאתר
אותם,
לא
מוצא
את
הדברים
האלה.
*כשתתחיל
יותר
ויותר
למצוא
קשר
בין
החברים
בקבוצה,
אז
תראה
שיש
ביניכם
איזשהו
מבנה.
במבנה
הזה,
בסטרוקטורה
הזאת
שתגלו,
אתה
תראה
שיש
בו
כל
אותם
האלמנטים,
החלקים
שעליהם
אנחנו
כאן
קוראים.
אבל
העבודה
הזאת
צריכה
להיות
עבודה
מעשית*.
אתם
עדיין
לא
נמצאים
במצב
שאתם
מאתרים
את
החלקים
האלה
בקשרים
ביניכם.
*צריכים
קצת
יותר
לשים
לב
איך
אתם
מחוברים.
האם
יש
לחיבור
שלנו
איזושהי
צורה
ואיזו?
איך
אנחנו
יכולים
להשפיע
על
צורת
החיבור
שלנו?
איך
אנחנו
יכולים
להגביר,
להגדיל
אותה,
להגביל
אותה?
מה
משתנה
בחיבור
בינינו
בכל
המצבים?
זה
חשוב*.
ש:
איך
חלוקה
בעשיריה
לקבוצות
קטנות
לא
שוברת
שוויון
ויוצרת
פירוד?
ר:
*אני
לא
חושב
שהיא
צריכה
לייצר
פירוד
אלא
דווקא
ההיפך,
היא
צריכה
להיות
לשם
האיחוד
הכללי.
ככל
שאני
נמצא
עכשיו
בהתקשרות
לכמה
חברים
מהקבוצה,
לא
לכל
העשירייה,
כך
אלמד
איך
אני
צריך
להתייחס
לכל
העשירייה*.
מהעשירייה
אנחנו
צריכים
להתייחס
לכל
האנושות
כי
אנחנו
נמצאים
כבר
בדור
האחרון,
אנחנו
צריכים
לחשוב
כבר
על
הפעולה
האחרונה
שתהיה
לנו,
היא
לפנינו.
ש:
האם
צריכים
להתחבר
בזוגות
או
שלשות
בכל
עשירייה?
ר:
אני
לא
יודע,
על
זה
לא
כתוב
בדיוק,
אפילו
שכתוב
שאפשרי
שאדם
לוקח
חבר
וכך
עובד
איתו.
*אני
מקבל
מהרבה
אנשים
כאלו
שאלות
ופניות
שהעשירייה
זה
מדיי,
זה
הרבה
10
אנשים.
הם
בכל
זאת
רואים
את
עצמם
מחולקים
ל
4-3,
ויותר
מזה
כבר
קשה.
אנחנו
עדיין
אנחנו
קטנים,
אגואיסטים,
מוגבלים,
ולכן
רצוי
לפחות
כך
לעשות*.
ש:
האם
זה
תרגיל
לעשות
חלוקה
יזומה
בעשיריה,
או
מומלץ
למי
שקשה
להתחבר
עם
כולם?
ר:
גם
כך
וגם
כך.
תנסו,
תנסו
ותראו.
אין
חכם
כבעל
ניסיון.
ש:
לעדכן
את
חברי
עשיריה
שכמה
חברים
החליטו
והתחברו
לכזאת
קבוצה?
ר:
לא
צריכים
לעדכן
כלום.
פשוט
אדם
צריך
מתוך
זה
שהוא
נמשך
לחיבור,
כי
בחיבור
הוא
משיג
את
ממטרת
הבריאה,
מטרת
ההתפתחות,
מטרת
החיים
שלו.
*אם
האדם
רואה
שהוא
לא
מסוגל
עם
10
להיות
יחד
כאיש
אחד
בלב
אחד,
אז
לפחות
שיהיה
כך
עם
כמה,
עם
2,
3,
4
לפחות
בצורה
כזאת*.
ש:
החשש
הכי
גדול
אם
אין
סכנה
שתיווצר
קבוצה
בתוך
קבוצה?
ר:
לא.
אנחנו
עושים
זאת
כדי
לחזור
לעשירייה.
רק
בבת
אחת
בעשיריה
אנחנו
רואים
שאנחנו
לא
כל
כך
מצליחים.
אבל
*אם
אתם
יכולים
להיות
יחד
בעשירייה,
אז
לא
צריך
להתחלק,
אדרבה,
עשירייה
זו
הקבוצה
המינימלית
הנכונה,
המתוקנת*.
ש:
יש
הפרעות
שסותמות
את
הלב
והמוח...?
ר:
כי
אני
לא
מגיע
לפתרון
בצורה
נכונה.
*הפתרון
צריך
להיות
פשוט:
תבדוק
איפה
אתה
יכול
יותר
להשפיע,
זה
הכל.
אני
לא
מבין
מה
קורה
לפניי,
כאילו
אני
מבין
את
כל
המערכת,
אני
לא
מבין.
אפילו
משהו
שנמצא
לפניי
הוא
סתום.
אני
לא
יכול
לפתור
את
הדברים.
תנסה
להשפיע,
באיזו
צורה
אני
יכול
להשפיע?
למי
אני
צריך
להשפיע?
איפה
הבורא,
איפה?
מה,
מי*?
*אל
תצא
מהעשירייה
אפילו.
יש
לך
קבוצה
קטנה,
בתוכה
תחזק
את
הקשר
בין
כולם.
תשפיעו
אחד
לשני,
בנוסף
עוד
קצת
להוסיף
כדי
לעשות
נחת
רוח
לבורא
וזהו.
אתם
תראו
איך
פתאום
השמיים
מתבהרים,
תראו*.
אם
תוכלו
להסביר
את
הדברים
האלה
כפתרון,
פתרון
לכל
דבר,
לכל
האנושות,
אז
תראו
כמה
העולם
שלנו
הופך
להיות
עולם
טוב.
אחרת
האנושות
תגיע
למצב
שלא
תהיה
לה
ברירה,
כמו
שבעל
הסולם
מסביר
שיכולים
להגיע
לכאלו
בעיות,
מלחמות
שלישית
ורביעית
ועוד
ועוד,
כי
*חייבים
להגיע
לתיקון.
השאלה
היא
רק
כמה
נהיה
מוכנים
לתיקון.
זה
תלוי
בהפצה
שלנו*.
ש:
נתת
משימה
לפתוח
דף
משותף
לחתום
על
ערבות,
וכל
יום
לחזור
ולראות
מה
אפשר
לחדש?
ר:
כן.
ש:
כמה
חשוב
לחתום....?
ר:
*יש
חשיבות
רוחנית,
אפילו
שאדם
יודע
שהוא
לא
יוכל
להחזיק
את
זה
במשך
היום,
לא
חשוב,
זה
טוב
שהוא
יידע
על
כך
ויחשוב
על
זה,
אפילו
כמה
רגעים
שזה
יעמוד
לפניו*.
ש:
האם
לדרוש
לכתוב
יחד
ולחתום
יחד
על
כתב
הערבות?
ר:
כן.
*ודאי
שכן.
תנסו*.