שיעור בוקר 02.06.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך א', עמ' 593,

מאמר "מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה"

זה כביכול הדבר הכי חשוב. כי מדברים על תפילה ועל עזרה, ושבעזרה הזאת תהיה כלולה הסליחה, במה שאנחנו לא מצליחים, לא מתנצלים ולא יודעים אפילו על מה, אבל מבקשים סליחה ומבקשים התקדמות דווקא בעבודה.

תפילה היא הדבר העיקרי, היחידי והמיוחד שיכול לעזור לנו בהשגת מטרת החיים. אנחנו פונים לבורא שהוא הכוח היחידי, אחד יחיד ומיוחד ש"אין עוד מלבדו", שרק הוא מסדר לנו את העבר, ההווה והעתיד. נקווה שנצליח להתקשר אליו נכון, ואז הוא יענה לנו בצורה שלמה.

מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה

תשמ"ח - מאמר ד'

1987/88 - מאמר 4

"חז"ל אמרו (קדושין ל', ע"ב) "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ומבקש להמיתו, ואלמלא הקב"ה עוזרו, אין יכול לו". משמע מכאן, שהקב"ה עוזרו, כן יכול לו. אם כן נשאלת השאלה, מדוע האדם צריך לבקש מה' סליחה על החטא, הלא חז"ל אמרו, שהאדם בעצמו אין יכול לו, אלא בעזרת הקב"ה. נמצא, אם האדם חטא, הוא לא אשם. כי מה הוא היה יכול לעשות, אם הקב"ה לא עזר לו.

ובכדי להבין זה, צריכים להבין מקודם, מהו שורש החטאים. כלומר, מהו המקור והסיבה שזה גורם כל החטאים. והגם שהתשובה היא פשוטה וידועה לכל, שהסיבה לכל החטאים הוא היצר הרע, אבל יש לדעת, מהו המקור והשורש של יצר הרע, שהוא מסית את הנבראים, שיחטאו, כלומר בשביל מה הוא רוצה, שהנבראים יחטאו בעולם. וכמו כן צריכים להבין, מהו יצר הטוב, שהוא רוצה דוקא, שהנבראים יעסקו בתו"מ.

וכפי שלמדנו, היות שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, לכן ברא הבורא נבראים, שירצו לקבל טוב ועונג, כלומר שיהיו להם רצון וחשק לקבל תענוגים, אחרת הם מרגישים שאין להם טעם בחיים. והם מוכרחים לקבל תענוג, אחרת הם מרגישים יסורים. והרצון לקבל הזה הנטבע בהנבראים, זהו כל השורש של יצר הרע, שהוא מסית להנבראים, שיעשו חטאים.

אולם יש להבין, אם הבורא ברא בהנבראים את הרצון לקבל הזה, והוא עיקר מה שהנבראים נקראים בשם "נברא", שזהו כמו שכתוב, שנברא נקרא "יש מאין", שהוא דבר חדש, מה שלא היה מטרם שבראו. אם כן למה הוא שורש היצר הרע.

והתירוץ על זה מובא בתע"ס, היות שכל ענף רוצה להדמות לשורשו. לכן הרצון לקבל הזה, שאם הוא היה נשאר בצורתו שהיא בעמ"נ לקבל, אז הרצון הזה שהוא בהופכי להבורא, והיה מרגיש אי נעימות בעת קבלת התענוגים. לכן נעשה תיקון על זה, הנקרא "צמצום". כלומר, שלא יקבל את האור בכלי זה, הנקרא "מקבל לעצמו", אלא שיקבל השפע דוקא בזמן, שיש לו הכוונה בעמ"נ להשפיע.

זאת אומרת, שכל מה שהאדם רוצה לקבל לעצמו, נעשה איסור, מטעם, שכל מה שרצון בעליון נעשה חוק מחויב בתחתון, שהתחתון כבר עושה איסור, אם הוא מקבל לעצמו ולא על הכוונה בכדי להשפיע נחת ליוצרו.

נמצא, שכל החטאים נמשכים בזה, אם האדם רוצה לקבל לתועלת עצמו. וזה כמו שכתוב "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". נמצא, שהתורה ומצות שנתנו לנו לקיימם, הוא על הכוונה להביאנו אל הכוונה, שנוכל לכוון לבנו לעשות את כל הדברים בעמ"נ להשפיע. וזה נקרא "קדושה". ומכאן נמשך, שהקליפה והס"א, שהם רוצים לקבל לתועלת עצמם, ובזה הם בהופכיות לקדושה.

לכן אנו קוראים להרצון לקבל לתועלת עצמו בשם חדש "יצר הרע", היות שע"י זה שהוא רוצה למלאות את רצונו ולהנות לעצמו, בזה הוא לא נותן לנו לקיים תו"מ. כי ע"י קיום תו"מ אפילו שלא לשמה, באים לשמה. לכן אפילו בשלא לשמה היצר הרע מפריע מלקיים תו"מ, כי מתוך שלא לשמה באים לשמה. לכן מספק "אולי יבוא", כבר מפריע.

ולשמה נקרא, שהאדם עושה הכל לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו. נמצא, שהיצר הרע מפסיד, בזה שהאדם עוסק בתו"מ, עד כדי כך שהוא נאבד מהעולם. כלומר, שהאדם הורג אותו עם התורה ומצות שהוא מקיים. כמו שאמרו חז"ל (ברכות ס"א ע"ב), תניא רבי יוסי הגלילי אומר "צדיקים, יצר טוב שופטן, שנאמר, ולבי חלל בקרבי". ופירוש רש"י "ולבי חלל בקרבי, יצר הרע. הרי הוא כמת בקרבי, שיש בידו לכופו".

ובהאמור, כל מה שעושה היצר הרע, שמפריע לו מלעסוק בתו"מ, בצדק הוא עושה, כיון שהאדם רוצה להמית אותו ע"י התו"מ. לכן הרצון לקבל נקרא "רע", מטעם שהוא עושה רע לאדם. משום שהיצר הזה הוא המפריע להאדם, שיגיע לבחינת דביקות בה', הנקרא "חיים", כמו שכתוב "ואתם, הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום".

וכשהאדם בא לידי הכרה, שהרצון לקבל לעצמו מפריע לו להגיע לעולם החיים, ורוצה שהאדם ישאר בעולם החושך והמות, וכי יש בעולם דבר היותר רע, שמפריע לו מלהגיע להחיים, אז האדם נותן להרצון לקבל לעצמו שם "יצר הרע". כלומר, שהאדם מרגיש את הצרות הרעות, שהוא גורם לו. אז הוא קובע לו שם "רע". מה שאין כן מטרם שהאדם מגיע להרגשה זו, שהרצון לקבל לעצמו הוא המפריע בעדו מלהגיע להטוב ועונג, אין האדם מכנה את הרצון לקבל לעצמו בשם "יצר הרע".

ומזה אנו רואים, זה שהרצון לקבל לעצמו מפריע את האדם מלקיים תו"מ, הוא צודק, היות שהרצון לקבל לעצמו רואה, שהאדם רוצה להמית אותו, כנ"ל בדברי חז"ל על פסוק "ולבי חלל בקרבי", שהיצר הרע נעשה כמת אצל צדיקים, שמקיימים תו"מ, כדברי חז"ל, "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין".

נמצא, שהרצון לקבל הזה, הנטבע בהנבראים, הוא השורש לכל החטאים, שלא נותן להנבראים לקיים מצות ה', מטעם שהוא רואה, שרוצים להעביר אותו מהעולם. וזהו כמו שמובא במאמר "פתיחה לחכמת הקבלה" (אות א') "רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תו"מ". ומבואר שם, שע"י קיום תו"מ זוכים להזדכך מהרצון לקבל לעצמו. לכן אנו מבינים טוב מאוד, מדוע שהרצון לקבל הוא המפריע לקיים תו"מ, והוא השורש והסיבה לכל החטאים.

ומזה נמשך, שאלו שרוצים לעבוד בדרך של השפעה, להם יותר קשה מלחמת היצר הרע, מסיבת שאלו אנשים הם ממש רוצים להרוג ולהמית את הרצון לקבל לעצמו. כלומר, שהם רוצים ללכת בדרך התורה, שהיא הפוכה מדעת בעלי בתים. שדעת בעלי בתים היא, שאין הם עושים שום דבר אלא לתועלת עצמו. ולכן כשהם עוסקים בתו"מ, כל כוונתם היא, שירכשו ע"י זה שכר עבור תועלת עצמם.

זאת אומרת, שהם ישארו בהרצון לקבל שלהם. ורק מקודם שהתחילו לעסוק בתו"מ רצו שכר עולם הזה, בשעה שעסקו רק בדברים גשמיים, כי מי שעובד אצל בעל הבית, הוא רוצה שבעל הבית ישלם לו שכר. ועתה, שהתחיל לעבוד ולקיים תו"מ מה, שה' צוה אותנו, אז הוא רוצה, שה' ישלם שכר. נמצא, שהכל על דרך לתועלת עצמו. מה שאין כן אחר כך, שהתחילו לקיים תו"מ, היה זה על הכוונה שיקבלו שכר עבור הרצון לקבל שלהם, עולם הבא.

אם כן, היצר הרע, הנקרא "רצון לקבל", לא מתנגד להם כל כך. היות שהרצון לקבל מתנגד להם רק מספק, כלומר, היות משלא לשמה באים לשמה. שפירושו, שהגם שהתחיל לקיים תו"מ עבור שיהיה לו שכר לתועלת עצמו, אבל ע"י זה יכולים אח"כ לבוא לשמה, דהיינו לעבוד רק לשם תועלת ה' ולא לתועלת עצמו.

מה שאין כן מי שרוצה מלכתחילה לעבוד בעמ"נ שלא לקבל פרס, כלומר שלא רוצה לעבוד לתועלת עצמו, בטח שהיצר הרע מתנגד לו על כל צעד ושעל. והיצר הרע רוצה לקיים "הבא להורגך, השכם להורגו". לכן עבודתם קשה ביותר, מאלו אנשים שעובדים בעמ"נ לקבל פרס. משום שהם אומרים מלכתחילה, שהם רוצים לקיים תו"מ בתור סגולה, שע"י זה יוכלו להרוג את היצר הרע, כנ"ל "ולבי חלל בקרבי".

ועתה נבין את השאלה, ששאלנו, לפי מה שאמרו חז"ל "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, אם אין הקב"ה עוזרו, אין יכול לו". נמצא, במה האדם אשם, אם לא קבל עזרה הדרושה מאת ה'. ולפי זה, מדוע האדם צריך לבקש סליחה מאת ה'. והתשובה היא פשוטה, היות שהוא לא בקש עזרה. כי חז"ל אמרו "הבא לטהר מסייעין אותו". נמצא לפי זה, שהעזרה באה מה' לאחר שבקש עזרה.

נמצא, שחטאו של אדם הוא בזה, שלא בקש עזרה מה'. כי אם היה מבקש עזרה, בטח היה מקבל העזרה מה'. אלא אם האדם אומר, שבקש עזרה וה' לא נתן לו, על זה באה התשובה, שהאדם צריך להאמין, שהקב"ה הוא שומע תפלות. כמו שכתוב "כי אתה שומע תפלות כל פה". ואם היה מאמין באמת, היתה תפלתו שלימה. וה' שומע תפלה שלימה, היינו שהאדם משתוקק בכל לבו, שה' יעזור לו.

מה שאין כן אם תפלתו אינו שגורה בפיו, שהפירוש הוא, שאין לו האמונה אמיתית, שה' יכול לעזור לו, ושה' שומע את כל מי שמבקש ממנו, ושלפניו קטן וגדול שוים, דהיינו שעונה לכולם. נמצא, שהתפלה אינה שלימה, לכן הוא צריך לבקש סליחה על החטאים שלו, בזה שלא ביקש עזרה הדרושה מה'.

והגם בבחינת הפשט יש תירוצים אחרים, אבל בבחינת עבודה, שהאדם רוצה ללכת בדרך של השפעה ולא בבחינת קבלה, עיקר החטא הוא, בזה שהאדם לא מבקש מה', שיעזור לו לנצח את הרע. ועל זה הוא מבקש סליחה. ומכאן ולהבא הוא מבקש עזרה."

שאלה: כתוב ""כי אתה שומע תפלות כל פה". ואם היה מאמין באמת, היתה תפלתו שלימה. וה' שומע תפלה שלימה, היינו שהאדם משתוקק בכל לבו, שה' יעזור לו." מה זאת אומרת "היה מאמין באמת"? הרי הוא לא מרגיש כלום, איך הוא צריך להרגיש באמת שה' יעזור לו?

אין לו מה לעשות אלא הוא חייב לקבל את דברי החכמים שהבורא עשה את הכול והכין את הכול והשאיר לאדם רק דבר אחד, "אם אתה לא מצליח, אז תפנה אליי ותבקש".

תלמיד: איך האדם יודע שהתפילות שלו נענות? הוא עובד והוא מרגיש שהן לא נענות, איך אפשר להבין שהן כן נענות?

אתה צודק שלא מיד אנחנו מרגישים את התגובה מהבורא, אבל אנחנו צריכים להאמין במה שהחכמים אמרו, שהבורא שומע תפילת כל פה. כשהוא שומע הוא עונה, רק יכול להיות שאנחנו לא מרגישים את עניית התפילה. אבל זה מגיע, זה נכנס באדם, וכל העניות האלה מהבורא מצטרפות בתוך האדם, עד שהאדם מתחיל להרגיש אותן, לזהות אותן, ובעזרתן מתחיל להנות את בורא.

שאלה: מה נחשב לעזרת ה'?

עזרת ה' היא עניית התפילה. כי אם אין לך חיסרון, אז אתה לא תרגיש את התגובה.

תלמיד: איך לזהות שהוא עונה?

זה כשיהיה לך חיסרון נכון, מה אתה מבקש ממנו.

תלמיד: אבל הוא שומע כל פה?

כן, אבל מה זה כל פה? כל פה שמבקש עזרה. במה אדם יכול לבקש עזרה? במה שלא יכול לעשות לבד. מה זה? שיהיה בו היצר הטוב, כוח השפעה. אם את זה הוא מבקש מהבורא, אז בטוח שהוא חייב לשמוע. לא מיד, אלא אחרי כמה פעמים שהוא מייצב את עצמו ולומד איך לפנות לבורא, אז הוא מתחיל לזהות שיש לו קשר עם הבורא, מגע פנימי, שהוא פונה ויש למי לפנות, ומקבל דרך זה גם תגובה.

שאלה: לָמה צריך לבקש סליחה מהבורא, לָמה לא מספיק לבקש עזרה, להתפלל, אלא אני צריך להגיד "זה לא יקרה לי יותר, תעזור לי, תסלח לי"?

כי הבורא הכין הכול בצורה מושלמת, ואם אנחנו לא יודעים להשתמש נכון בכל ההכנות שלו, אז אנחנו צריכים לבקש על זה סליחה, כי בזה אנחנו מתקנים את האטימות שלנו, את הפגם שלנו - אנחנו לא מבינים מה הוא רוצה מאיתנו, אנחנו רחוקים ממנו, אנחנו חושבים לכיוון אחר ממה שצריך להיות, וכן הלאה.

תלמיד: סליחה משמעה שאני אשם במשהו, מצטער על משהו, אני חוזר אחורה. מה זו בכלל סליחה שאני מבקש מהבורא?

סליחה היא שאני מרגיש שאני לא יכול להגיע לאותה בקשה שנדרשת ממני. אותה הבקשה שנדרשת ממני, שאני אבקש, שאכין את עצמי, שארצה לקבל עזרה נכונה, אז לאותה עזרה אני צריך לכוון את עצמי. ואם אני לא מגיש לבורא את הבקשה שלי בצורה נכונה, אז על זה אני גם צריך לבקש סליחה.

תלמיד: זה סוג של הכרת הרע.

כן. כמה חסר לי כדי להגיע לתפקוד הנכון.

שאלה: למדנו שאם אדם אומר "עשיתי טעות", אז זאת עבודה זרה, כי הבורא נתן לי את הרצון לבצע את הפעולה הזו. ענית לחבר שסליחה היא על זה שלא הצלחתי להגיע לבקשה נכונה, אבל גם הכוח להגיע לבקשה נכונה מגיע מהבורא. האם אני זה שצריך להאשים אותו במצב הזה שצריך לבקש סליחה, או לא?

לא. אנחנו מקבלים כוחות בהתאם לעבודה שלנו. אם אנחנו מתחברים בעשירייה, אם אנחנו משתדלים עם העשירייה לכוון את עצמנו למטרה הנכונה, אז אנחנו כבר יודעים מה בדיוק לבקש. כי לכול התנאים האלה - לְמה אני צריך להגיע, עם מי אני צריך להגיע, באיזו צורה אני צריך להגיע איתם למטרה, מה הקשר בין המטרה לבורא, אם אני מכוון את עצמי נכון, אז אני יודע מה לבקש. גם על זה שאנחנו עוד לא יודעים על מה לבקש בדיוק, שאין לנו חיסרון נכון, אנחנו צריכים לבקש סליחה, כי זה כבר תיקון.

תלמיד: נניח שיש לי רצון, ואני חושב שמה שאני צריך לעשות עם הרצון זה להפוך אותו, כי מטרת הרצון להתמלא. אבל אני לא רוצה להתמלא בצורה הזאת, אני רוצה להפוך אותו ולחבר את הרצון לשורשו. האם הבקשה הזאת היא בין למלא את הרצון ללא מסך או להפוך אותו ולחבר אותו למקור שלו, זו הבחירה שיש בידי?

אפשר להגיד שכן.

תלמיד: ברצון יש דינים קשים ואני לא יכול לעמוד כנגד זה, אני לא יכול למנוע את הקבלה שלי. אז מה אני עושה?

אתה לא צריך למנוע שום דבר, אתה צריך להשתמש בכל מה שהבורא ברא כדי לייצב תפילה נכונה, בקשה נכונה.

תלמיד: לפעמים אני מגיע למצב שבו אני מבין שאם אני מגיע לבקשה, אז העבודה שלי על הרצון הזה הסתיימה. אבל אני רוצה כל כך לקבל את המילוי בקבלה שאני לא רוצה לאבד אותו עם הבקשה.

זה נכון. עוד מעט תגלה שהבקשות שלך הן לא זורקות אותך מהדרך הנכונה.

תלמיד: מה שגורם לבחירה זה שאני מרגיש שבקבלה יש יותר טעמים, אני חושב שבקבלה אני אקבל יותר טעמים, אבל אני יודע שאם אני אבקש, אז הבורא יחבר את הרצון הזה להשפעה, אבל בדעת שלי הקבלה מושכת אותי יותר, אז באופן מכוון אני לא מבקש.

בתת הכרה, אני מבין. מה עושים? מתחילים לעבוד נגד ההפרעות. זה מה שנקרא "יצר הרע", שהוא מראה את עצמו, מתגבר על האדם, כאשר האדם כבר נמצא בדרך לאמת. ואז הרצון שמתעורר בו מושך אותו אחורה, והאדם מבקש בהתאם לזה עוד ועוד. הוא צריך להגיע למצב שהיצר הרע והיצר הטוב יעבדו בו במקביל, שניים, ואז על ידי שניים, כמו על שתי רגליים, הוא יכול להתקדם.

שאלה: איך לבדוק שהשינויים שקורים בתוך העשירייה הם תוצאות מהתפילה ולא מהאגו שלנו?

אנחנו מגלים עד כמה התפילה משפיעה על התוצאות ועד כמה היצר הרע משפיע על התוצאות, וכמה שניהם מחוברים בתגובה הנכונה מהבורא.

שאלה: איפה הגבול בין "יגעתי ומצאתי", לבין בקשה לעזרת ה'?

כשאני משקיע כוחות ומבקש כוחות אני מגיע למצב שאני סוף סוף מבין שהכול תלוי בבורא, וודאי שבכוחותיי לבד לא יכול להתקדם אפילו צעד אחד קדימה, ואז בהתאם לזה הבקשה שלי נעשית יותר עמוקה.

שאלה: ככל שמתקדמים היצר רע מתגבר. איך אפשר להגיע להרגשת המוות של היצר הרע?

אנחנו מגיעים למערכת של היצר הרע דרך המערכת של יצר הטוב, כי אין ברצון העליון להכשיל אותם, אלא ההיפך, במידה שאנחנו יכולים להתגבר, נותנים לנו על מה להתגבר, ולכן כך אנחנו צריכים לראות את הדברים, שהבורא תמיד עוזר ותמיד נותן לנו מצבים מאוזנים.

שאלה: כל שלב בעבודה רוחנית צריך לכלול בקשה וסליחה מהבורא, וגם בקשה שייתן את כוח ההשפעה? כל רגע נבנה משני השלבים האלה, סליחה ובקשה?

כן, כל צעד קדימה צריך להיות קשור גם מיצר הרע וגם מיצר הטוב.

תלמיד: איך לבקש סליחה באופן נכון? הרי זה לא סתם איזו בקשה או פנייה פורמאלית, מה אני צריך להרגיש כאן, איך עושים את זה נכון?

אדם לא יכול לבד להגיע לזה, הוא צריך קודם להתקשר עם החברים, הוא צריך להרגיש שהוא נמצא בחברותא, מה שנקרא ואז מתוך זה הוא יכול לבנות את הפנייה הנכונה שלו לבורא עבור העשירייה, וכך כל פעם מתקן ומתקן את עצמו, עד שמגיע לתגובה.

שאלה: נראה שאנחנו זקוקים לתפילה קבועה כדי שנוכל לקבל עזרה, כדי להגיע לאמונה. מה זה אומר להתפלל באופן קבוע, להגיע לנקודה של אמונה שלמה לפני שאדם מקבל עזרה?

הוא מקבל עזרה רק בצורה אחרת, זו עזרה כדי להבין מה חסר לו, שממנה הוא מתחיל הלאה כבר לבוא ולתקן את עצמו, גם לפני כן כבר קיבל עזרה. זאת כל העבודה שלנו.

תלמיד: זו תחושה שאתה מאבד מגע ואתה זקוק לתפילה קבועה. זה נראה כמו תהליך של חיפוש, שאם לא אמשיך להתפלל זה לא ישמע. מאיפה מקבלים את הכוח לרצות להתפלל באופן קבוע לבורא?

ודאי שזה מהחברים כי שם אדם יכול מהר מאוד, אפשר להגיד מיד, להרגיש מה חסר לו, שהחיסרון שהוא מקבל מחוסר הקשר עם החברים, הוא החיסרון הנכון. ואם הוא כל הזמן ירוץ לקיים אותו, זה יספיק לו כדי לתקן את הכול.

שאלה: איך אני יכול לעורר את החיסרון בנו שנוכל להתגבר על יצר הרע?

החיסרון שאני צריך לעורר כדי להתגבר על היצר רע, זה חיסרון בחיבור עם החברים, כי בטוח שבכל מצב שאנחנו נמצאים, הקשר הנכון בינינו, הוא זה שייתן לנו פתרון. ולכן רק את זה צריכים.

שאלה: עכשיו אני מרגיש שיצר הרע הוא שלי ולכן קשה לי להיפטר ממנו, לוותר עליו, אבל האם יש דרך להרגיש שהיצר הוא לא שלי אלא משהו שהדביקו לי כדי שאני אוכל לשנוא אותו? האם זה הלך מחשבה נכון?

ומה אז? היצר הטוב הוא שלך?

תלמיד: כלומר אני צריך ללכת כנגד עצמי עכשיו ולכן אני לא יכול לשנוא אותו, אבל אם הייתי מרגיש שיכול להיות לי גם יצר טוב, יצר הרע ניתן לי על ידי הבורא, אז הייתי יכול אולי לוותר עליו.

טוב, עוד נחכה, עוד מעט תרגיש את זה יותר ברור.

תלמיד: אומרים שהבורא נותן לנו להכיר את היצר הרע.

נכון

תלמיד: ובאמת אנחנו נמצאים פה בתהליך שאנחנו מכירים אותו לאט, ועד שאנחנו באמת מכירים אותו ואנחנו מבינים ומרגישים שאנחנו צריכים את העזרה של הבורא, אז למה כל כך קשה לבקש ממנו? הרי אומרים הלוואי שנבקש כל היום?

כי זה לא נמצא בשליטה שלך והיצר הרע שלך מקבל רק מה שנמצא בשליטתך.

תלמיד: האם אפשר להמית את היצר הרע? כי הוא מדבר פה על להמית אותו, האם זה אפשרי בכלל?

צריכים לרצות. צריכים להתקרב לזה.

שאלה: יוצא שהסליחה היא צמצום כי אתה מוחק אצלך משהו. נגיד אם אני מביא מתנה פיזית לחבר ואני גם מבטיח לו שפעם הבאה אני לא עושה משהו ואני מוחק אצלי, אז יוצא שהסליחה היא סוג של צמצום. זה נכון? ואז מגיעה הבקשה.

יש משהו פסיכולוגי במה שאתה אומר, אבל בעצם לא.

שאלה: הקשר הנכון זה מרכז הקבוצה או דרך מרכז הקבוצה לפנות לבורא?

דרך מרכז הקבוצה לפנות לבורא.

שאלה: יש כאן שתי התייחסויות למקור החטא. הראשונה היא שורש החטא והשנייה היא הגדרה של עיקר החטא. מה ההבדל ביניהן מבחינה פרקטית עבור העשירייה?

שורש החטא זה הבורא, "בראתי יצר הרע", זה מקור החטא, זה שורש החטא, אבל שאנחנו נגיע לזה שזה בא מהבורא כדי שאנחנו דווקא ו"נהפוך הוא", ומאותו השורש אנחנו נעלה לבורא בבקשה, בהוכחה שרק זה חסר לנו להפוך אותו ליצר הטוב, זה הסימן שאנחנו הגענו למטרה הנכונה מהדבר שנגדו.

שאלה: האם יש הבדל בין חיסרון לצורך?

לא. נגיד שאין בינתיים.

שאלה: כדי להגיע לבקשה או לתפילה לבורא האם אני קודם מגיע למרכז הקבוצה ואז באופן משותף אנחנו מגיעים לתפילה ביחד?

זה כבר לא תלוי באדם. באדם תלוי רק להעלות חיסרון לבורא, ואיך שהבורא עושה הלאה חשבונות כלפי האדם, כלפי העשירייה, זה לא שייך לנו.

שאלה: המאמר הזה הסביר את הדרגות שאנחנו עוברים ממטה למעלה, כל דרגה ודרגה. היצר הרע נראה כמו האיש הרע בסיפור הזה, אבל בסיפור הזה בלי היצר הרע לא היינו יכולים לעשות שום דבר כדי להתקרב לבורא, אז האם היצר הרע הוא בעצם הגיבור?

נכון. מה אתה רוצה להגיד בזה?

תלמיד: אני רוצה להגיד שלא נבטל את היצר הרע, כי בלעדיו אנחנו שום דבר.

בסדר. הבורא בעצמו אומר "בראתי יצר הרע", שדווקא בזכותו, על ידו, אתם מגיעים למטרת הבריאה.

שאלה: אנחנו יודעים שבעבודה רוחנית אנחנו צריכים להגיע לשמחה, והאדם יכול להימצא בשמחה רק מתוך הודיה, לא מתוך בקשה. מהי העבודה התמידית שלנו, האם להיות בשמחה ובהודיה או בכל זאת בבקשה?

אנחנו צריכים להיות כלפי הבורא כל הזמן בברכה, "ברוך אתה ה'" וכול', על כל מיני דברים שהחכמים תיקנו לנו, את זה אנחנו צריכים לעשות, וחוץ מזה להיות גם בשאלות, בבקשות. זו העבודה שלנו, להיות בשני קווים.

תלמיד: כלומר האמונה בדרך ובעזרת ה', בזה עלינו להחזיק כל הזמן.

כן.

שאלה: הוא כותב "טרם יקראו ואני אענה". האם זה אומר שאם לחבר יש חסרון פיזי, אז זו כבר התשובה?

לא. זו לא התשובה בשבילי.

שאלה: לגבי הגעה לתפילה השלמה. רב"ש כותב שהאדם צריך להאמין שהבורא שומע את התפילות שלו, ואם הוא היה מאמין באמת, אז תפילתו הייתה שלמה. במה עלינו להאמין כדי שהתפילה תהיה שלמה והבורא יענה?

שהבורא בכוונה מעורר בנו כל מיני שאלות, מצבים, כדי שנקבל עליהם הרגשת השלילה, הרגשת החיסרון, ונוכל לבקש תיקון. רק בצורה כזאת אנחנו מתקדמים.

שאלה: על האדם להעלות חיסרון לבורא, ואם הוא לא עשה זאת, אז זה נחשב להתרשלות.

כן.

תלמיד: איך ליישב את המאמר הזה עם "שמעתי" א' שאומר שאין עוד מלבדו והכול מהבורא?

עם "אין עוד מלבדו" אתה יכול לקשור כל מה שאתה רוצה, זו לא תשובה בשבילנו. אין עוד מלבדו תמיד נמצא בכל הבריאה, אחרי כל המעשים בעד או נגד הבריאה, בעד או נגד השגת המטרה. עם אין עוד מלבדו אתה יכול לענות על הכול.

תלמיד: הוא כותב ב"שמעתי" שמה שהיה אתמול, הפעולה שנעשתה, אל תיקח זאת על עצמך היא הגיעה מאת ה', וגם פה זה על כך שהתרשלתי בעבר. על זה אני מדבר, תעזור לי ליישר את זה.

לא צריכים ליישר, צריכים להמשיך וכל רגע שיהיה מחדש.

שאלה: במאמר הזה ובכלל בזמן האחרון כשאנחנו לומדים על נושא התפילה מוזכר העניין של להרוג את היצר הרע או לבטל אותו או להילחם בו. אני יכול לספר מתוך החוויה האישית שלי, שככל שעובר הזמן וככל שאני עובר מצבים, כך אני מבין שאני צריך להתנהל איתו, אי אפשר לבטל אותו.

זה יהיה אחר כך.

תלמיד: אבל הנקודה היא שזה לא אחר כך, אני חוקר את זה כל הזמן, אני כל הזמן מנסה ללמוד את זה. וככל שאני נכנס פנימה יותר, אני נבוך יותר. אבל אני יודע שאסור לי להרפות, כי אם אני אמצא את הנוסחה הנכונה, אז אני אגיע להיות בתפילה הנכונה או יותר נכון בקשר עם הבורא, זה תלוי בזה.

כן.

תלמיד: למה אנחנו לא מדברים על זה? אני זוכר שאתה סיפרת על רב"ש שהיה עולה על הגג ויושב שם בחום הכי גדול או שהיה מצביע על עצמו ואומר "שיסבול", יש בזה הרבה סודות שאנחנו לא מתעסקים איתם, אבל זה משהו שהוא מאוד מסקרן או נדרש ללמוד, להבין את זה.

תלמד על עצמך.

תלמיד: ובכל זאת?

זה מה שאמר רב"ש.

תלמיד: להמשיך לחקור.

כן.

שאלה: לפעמים אני רואה את יצר הרע, אבל אני לא יכולה לפנות לבורא שיתקן אותו, אני פונה אליו רק כשאני מרגישה שהיצר הרע פוגע בי. למה לא מספיק להיות מודע שזה יצר הרע שבנו, כדי לפנות עם זה לבורא?

עם מה אני אפנה לבורא, אם אני לא מרגיש שהוא פוגע בי, שהוא מפריע לי, שהוא ממש שונא אותי? אני צריך להגיע למצב שאני שונא אותו ואז אני פונה לבורא.

שאלה: אדם מגיע לבקשה הנכונה כשהוא מבין שהוא לא מסוגל לעשות כלום ומתוך המבוי הסתום, הוא פונה לבורא?

כן.

תלמידה: האם כל פעם צריך להגיע למצב כזה של מבוי סתום כדי לפנות?

עדיף.

שאלה: בתפילה יש הרבה פעמים הרגשה של השפלה, כביכול כבר אלף פעם פנית ולא קיבלת תשובה, אז מה שווה התפילה שלך, או שעצם הפנייה משפילה ואני מרגישה שזה מה שהרבה פעמים לא מאפשר לי באמת לפנות, או לפנות כמו שצריך. מה עושים עם הרגשת ההשפלה הזאת?

ממשיכים, כי זה נובע מהיצר הרע שבנו.

תלמידה: אפשר איכשהו לעקוף את זה, להתמודד עם זה, ההשפלה הזאת הכרחית?

הכרחית. ואם את לא רוצה כל כך להרגיש אותה, סימן שיש לך עוד הרבה לעבוד על זה.

שאלה: כתוב שיש אנשים שמלכתחילה רוצים לעבוד בעל מנת להשפיע ושהעבודה שלהם מאוד קשה, ויש כאלה שמלכתחילה רוצים לקבל שכר ואחר כך מאמינים בכך שמלא לשמה יגיעו ללשמה. האם צריך לעבור את התהליך הזה, לעבור ממצב שדורשים שכר, למצב שמלכתחילה לא דורשים שכר, איך זה?

אנחנו צריכים להשתוקק רק לדבר אחד, להבין שמקבלים מהבורא כל פעם הכוונות נכונות לעל מנת להשפיע מצדנו.

תלמיד: ומה זה אומר לייצב את עצמך בלא לדרוש שכר ולעבוד רק בעל מנת להשפיע?

זה מה שאמרתי, שעל זה מקבלים כל פעם הכוונות.

שאלה: איזו תפילה יותר מדויקת, תפילה לתקן את עצמי או תפילה בעבור החברים?

אני לא יודע מה זה מדויקת, אבל תפילה יותר עוזרת כשהיא עבור החברים.

שאלה: לבורא אין חיסרון, אם ברור שהסליחה שאנחנו מבקשים ממנו, היא כדי לעשות בנו תיקונים, איזה שינוי עושה בי בקשת הסליחה מהבורא?

הבורא כולל את כל החסרונות שלנו ומעורר אותם בנו, כדי שנגיע למצב שהוא יתלבש בנו.

שאלה: רק דרך מרכז הקבוצה אפשר לפנות לבורא, מה זה מרכז הקבוצה?

זה האוסף של העשירייה.

שאלה: כיצד יכולות תורה ומצוות להרוג את יצר הרע?

על ידי זה שאנחנו משתדלים למשוך את המאור המחזיר למוטב שנקרא "תורה" ולתקן על ידי אותו המאור את הפעולות שלנו, שנקראות "מצוות".

שאלה: בקשת סליחה היא פעולה של יצר הטוב באדם?

בקשת הסליחה כבר מגיעה לנו משילוב של יצר הטוב ויצר הרע. כי אם לא היה לנו יצר הרע, אז לא היה על מה לבקש, לא היה חיסרון וסיבה לפנות לבורא.

שאלה: מה זאת אומרת שהבורא שומע?

"הבורא שומע" נקרא שהתפילות שלנו נכללות במדרגה שלו. הבורא הוא לא משהו בלתי מוגדר, זה בוא וראה, בורא, זאת אומרת, שזו מדרגה מסוימת, מצב מיוחד ואותו אנחנו יכולים להגדיר.

שאלה: מה ההבדל בין תפילה מהלב לתפילה מהפה?

תפילה מהלב זו תפילה אמתית ותפילה מהפה, אנחנו יודעים גם בעולם שלנו, מהי.

שאלה: אז מטרת הבריאה היא לקבל את התענוג העליון, אתה יכול להסביר מה זה?

התענוג העליון זה להיות דבוק בבורא, להידמות לו.

שאלה: מה זה אומר שיש לאדם כוונה בעל מנת להשפיע?

שהוא רוצה לעשות פעולות הדומות לבורא.

תלמיד: כל פעולה ופעולה או פעולות ספציפיות?

לא חשוב איזו פעולה, חשוב באיזו כוונה.

תלמיד: הכוונה צריכה להתלבש על התפילה שלי, על מה בדיוק? יש כאן תמיד פער מסוים בזה בין הבקשה לעזרה לבין הבקשה שלא ייפול לי לרצון לקבל כל הזמן.

מה כרגע אני רוצה מזה שאני פונה לבורא?

תלמיד: זה אמור להיות בהקדם התפילה?

כן.

שאלה: אמצעי מרכזי שהוא מציין במאמר כפתרון, הוא לעסוק בתורה ומצוות. מה יש באמצעי הזה שעוזר לשנות את הטבע?

אין לנו להשגת המטרה כלום, חוץ מתורה ומצוות, כי בביצוע פעולות על מנת להשפיע שנקראות "מצוות", אנחנו מבינים כמה אנחנו חלשים, לא מסוגלים ולא בנויים לזה, אז אנחנו פונים לעזרה ועל ידי כך משיגים את המאור המחזיר למוטב שנקרא "תורה".

תלמיד: זאת אומרת שהם דוחפים אותנו לבקשה.

כן.

תלמיד: ומתי נקרא שעשירייה עוסקת בתורה ומצוות?

כשהחברים רוצים להתקשר ביניהם ולברר מה החיסרון המשותף שלהם.

תלמיד: איך מורגש אצל האדם שהרצון לקבל אצלו מרגיש שעומדים להרוג אותו?

הוא מגלה שהרצון לקבל שלו עומד בינו לבין הבורא, ואם הבורא לא יבטל אותו, הוא אף פעם לא יגיע למטרת הבריאה, אף פעם לא יוכל להתקשר עם הבורא, להרגיש איזו השתוות.

(סוף השיעור)