שיעור בוקר 29.10.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 404, מאמר "השלום"

קריין: "כתבי "בעל הסולם", עמ' 404, מאמר "השלום".

השלום

(מחקר מדעי, על בסיס נסיוני, בדבר החיוב של עבודת השי"ת)

"וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו, ונער קטן נהג בם".

"והיה ביום ההוא, יוסיף ה' שנית ידו, לקנות את שאר עמו, אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש, ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים" (ישעיה י"א).

"אמר רבי שמעון בן חלפתא: "לא מצא הקב"ה, כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום, שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום". (סוף מסכת עוקצין).

אחר שבארתי במאמרים הקודמים, את צורתה הכללית של עבודתו ית' וית', שכל מהותה איננה, לא פחות ולא יותר, מדבר אהבת זולתו. אשר, מבחינה המעשיית, ראוי להגדירה בשם "השפעה לזולתו". כלומר, בהתחשבות עם חלק המעשה, של אהבת זולתו, נמצאת, מצויירת לנו, רק בענין השפעות טובות לזולתו. לפיכך ראוי להגדיר "אהבת זולתו" בהשם של "השפעה לזולתו", המוכשר ביותר לתוכנה המכוון, להבטיח לנו, שלא לשכוח את הכוונה.

ואחרי שידענו, את צורת עבדותו ית' לנכון, יש לנו לחקור: אם העבודה הזאת, היא מקובלת עלינו רק באמונה, בלי שום בסיס מדעי נסיוני, או שיש לנו גם בסיס נסיוני לדבר זה? וזהו שאני רוצה להוכיח, בהמאמר שלפנינו.

והנה מתחילה, כמובן, צריך אני להוכיח היטב, את הנושא עצמו. כלומר, מי הוא המקבל את עבדותינו? אולם, מתוך שאינני מן אוהבי הפלוסופיא הצורתית, כי אני שונא לכל מיני מחקרים, הנבנים על בסיס עיוני. וכידוע, גם רוב בני דורי, מסכימים עמי בדבר זה. כי מנוסים אנו יותר מדאי, בבסיסים ממין הזה, שהמה יסודות רעועים, ונע היסוד ממקומו, נופל כל הבנין.

לפיכך, לא באתי כאן לדבר, אף מלה אחת, אלא רק מתוך בקורת התבונה הנסיונית: החל מן ההכרה הפשוטה, שאין עליה חולק הלך והוכח בדרך אנאליטי [אנאליטי: הפרדת הדבר לכל הבחינות שבו], עד שנבא אל קביעת הנושא העליון. ומבחינת המבחן הזה, נחזור ונבא בדרך סינתטי [סינתטי: האיחוד והקשר בין הדברים כמו ההקש והקל וחומר], איך עבדותו ית', מתאשרת ומתאמתת, מתוך ההכרה הפשוטה, מהבחינה המעשית".

שאלה: ככל שקראתי את המאמר הזה כל השנים עדיין לא הבנתי, איך ניתן להוכיח את עבודת ה' בשיטה מדעית?

נעבור על המאמר הזה יחד היום ומחר, ואז נראה אם הצלחנו או לא. אבל על זה הוא כותב בתחילת המאמר, "מחקר מדעי, על בסיס נסיוני, בדבר החיוב של עבודת השי"ת". כלומר מחקר מדעי על בסיס ניסיונות, חוקים, ניסויים, שמחייבים אותנו לקבל על עצמנו את עבודת הבורא.

תלמיד: אנחנו כל הזמן מדברים שהבסיס למחקר יכול להיות רק למעלה מהדעת, אבל המדע הוא בתוך הדעת.

למעלה מהדעת זה לא אומר שזורקים את הדעת, אלא זה רק אומר איך אנחנו מתייחסים לדעת ולמה שלמעלה מהדעת, איך אנחנו מתייחסים לשתי הדרגות האלה של המחקר. אנחנו נראה את זה.

שאלה: בעל הסולם כותב שהגישה המדעית הניסיונית היא שאנחנו קודם כל עושים אנליזה ואחר כך מחברים הכול. מה התוקף של הגישה הזאת? למה דווקא הגישה הזאת נקראת "מדעית"?

אנחנו נראה, נקרא יחד. אף אחד לא מסתיר פה את השאלות שלו. תרשמו את השאלות כדי לא לשכוח, נקריא אותן ונשתדל למצוא תשובות לשאלות.

הניגוד והסתירה בדבר ההשגחה

"הנה, כל בר דעת, המסתכל בהמציאות הערוכה לעינינו, הוא מוצא בה ב' הפכים, מקצה אל הקצה: כי כשמסתכלים בסדרי הבריאה, מבחינת מציאותה ועמידתה, הרי בולט לעינינו הנהגה מאושרה עד להפליא, בחכמה עמוקה וכשרון רב:

א. הן להתהוות חלקי המציאות,

ב. והן בהבטחת קיומו בדרך כללי.

וניקח לדוגמא, סדרי הויה למציאת מין האדם. והנה, האהבה והעונג של המולידים, מוכנה לו לסבה ראשונה, אשר היא בטוחה ונאמנה מאד לתפקידה. וכשהטפה היסודית, נעקרת ממוח האב, ההשגחה הזמינה בעדה מקום בטוח, מסודר בחכמה רבה, המכשרה לקבלת רוח חיים. ושמה ההשגחה מחלקת לו לחם חוקו, דבר יום ביומו, במדה מדויקת. גם מצעות נפלאות הכינה לו ההשגחה בבטן אמו, באופן שכל זר לא יזיק לו.

וכן מטפלת עמו בכל צרכיו, כמו אומנת מנוסית, לא תשכחהו רגע עד שירכוש לו חיל וכח, לצאת לאויר עולמינו. אשר אז, ההשגחה משאלת לו כח וגבורה על זמן קצר, באופן שיספיק לו, לשבור החומות המקיפות אותו. וכמו גבור מזוין, מנוסה ורגיל, הולך ופורץ לו פתח יציאה, ויוצא לאויר העולם. וגם אז, ההשגחה לא סרה מעליו, וכמו אם רחמניה, דואגת לו להביאהו לאוהבים נאמנים כאלו, שאפשר לבטוח עליהם, שנקראים "אבא", "אמא", שיעזרוהו כל ימי חולשתו, עד שיגדל ויוכל לשמור על קיומו, בכחו עצמו. וכמו האדם, כן כל בעל חי, וכן הצומח והדומם, כולם מושגחים בתבונה וברחמים רבים, עד להבטיח את מציאותו עצמו, ולהשתלשלות מינו אחריו.

והמסתכלים אמנם, מבחינת הכלכלה והכשרת הקיום, של אותה המציאות, הרי בולטים לעיניהם, אי סדרים ובלבולים גדולים, כמו שלא היה כאן שום מנהיג ושום השגחה, ואיש הישר בעיניו יעשה, וכל אחד בונה על חורבנו של חברו, ורשעים השיגו חיל, וצדיקים נרמסים באין חמלה וכולי.

ותדע, אשר הפכיות הזה, הנמצא ערוך לעיני כל מרגיש ומשכיל, העסיקה את האנושיות עוד מימים קדמונים. ושיטות רבות היו להם, כדי לתרץ את ב' ההפכים האלו המתראה בהשגחה, אשר משמשים בעולם אחד".

שאלה: כותרת המאמר היא "השלום". ואז הוא כותב ש"לא מצא הקב"ה, כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום". מהו המושג "שלום" שיש בו ברכה?

אם קראתי שתי שורות, אז אני לא יכול להגיד לך מה תוכן המאמר.

תלמיד: מה המושג "שלום" אומר?

אני שמח שיש לך שאלות, ולעוד אנשים יש שאלות, וזה אומר שאנחנו כן יכולים לקבל תשובות.

תלמיד: האם אנחנו לא יודעים מה זה "שלום"?

לא. אם הייתי יודע, אז בשביל מה לי לקרוא וללמוד?

שאלה: מה הוא שואל במאמר, האם למה יש שלמות וחוסר שלמות, למה הדברים שבמציאות לא מסתדרים בשכל שלנו?

יש לפנינו טבע שהוא אוסף של בלבולים גדולים מאוד שאנחנו לא יכולים לעכל אותם. מצד אחד יש לנו שלמות, מצד אחר חוסר שלמות, חלקי מציאות ומציאות שלמה, הכול מבולגן מאוד. אנחנו צריכים לפתור את הבעיה הזאת אחרת לא נדע איפה אנחנו נמצאים, איזה כוחות מנהלים אותנו, מה אנחנו צריכים לעשות, במיוחד בזמננו. מדור לדור, משנה לשנה, אנחנו מרגישים שאנחנו עוד יותר מסתבכים.

תלמיד: בשביל זה המציאו את המדע. המדע לוקח את תופעות הטבע וחוקר אותן ככל שהשכל האנושי גדל, והמדע באמת קידם אותנו בשלוש מאות השנה האחרונות.

בוודאי שכן, אף אחד לא אומר נגד, אבל כנראה שזה לא מספיק. אנחנו רואים שעם כל השאלות שהמדע שואל אנחנו עוד לא מבינים את חוקי הטבע, איפה אנחנו נמצאים, מה קורה לנו, מה קורה לפנינו, לא יודעים. ואז השאלה היא באיזו גישה אנחנו צריכים לגשת לזה, זה העיקר.

הוא כותב שכנגד זה יש לנו כמה שיטות.

שיטה א' הוא - הטבע

"שיטה זו היא, שיטה קדמונית מאד. כי מתוך ב' הפכים אלו, שמצאו בולט לעיניהם, לבלי שום דרך ומבוא, איך לקרבם זה אל זה, באו לכלל הנחה, אשר הבורא והממציא את כל אלה, המשגיח בכח חזק על קיום מציאותו, שלא יתבטל אף משהו הימנו, אינו כלל בעל שכל ומרגיש.

ולפיכך, אף שממציא ומשגיח על קיום המציאות, בחכמה נפלאה הפלא ופלא, עם כל זה, הוא עצמו חסר דעה, ושלא מדעת יעשה כל זאת. כי אם היה בו דעת והרגשה, ודאי שלא היה מניח קלקולים כאלה, בדרכי כלכלת המציאות, בלי שום חמלה ורחמים על המעונים.

ולפיכך, כנוהו בשם "טבע". כלומר, משגיח, החסר דעה והרגש. ולפיכך, אין כלל לדעתם, על מי להתרעם, או להתפלל, או להצטדק לפניו."

השיטה הראשונה היא הטבע, ככה זה. מאיפה? בעצמו. בשביל מה? אף אחד לא יודע, אלא זה מתגלגל בצורה כזאת.

שאלה: האם השלום הוא בכלל אפשרי בלי גמר התיקון?

אנחנו לא יודעים מה זה גמר תיקון, מה זה שלום, אנחנו הולכים וקוראים את המאמר ומשתדלים להבין אותו ממה שקוראים. לא קופצים לסוף, אלא לפי איפה שאנחנו נמצאים בדרך בקריאת המאמר.

שאלה: אנחנו לומדים תמיד שהמציאות עובדת לפי חוקים קבועים ומוחלטים. במה זה שונה מהשיטה שנקראת "הטבע"?

אני לא יודע בדיוק למה אתה נוטה. אבל חוקים קבועים ומוחלטים זה אומר שאנחנו נמצאים ברשת כוחות שנקראת "הטבע", רשת הכוחות הזו היא רשת קבועה ומאורגנת היטב. אנחנו יכולים ללמוד אותה, ולפי איך שנלמד נבין איך היא מפעילה אותנו, פועלת עלינו, ואיך אנחנו יכולים להגיב בחזרה. אבל בכל זאת זו רשת כוחות שאין בה משהו יותר מחוקי הטבע.

פעם חשבנו שיש בטבע רק חוקים אורגניים של דומם, צומח, חי, וכנגד זה פיתחנו את כל הדברים. עכשיו אנחנו מדברים כבר על חוקים של פסיכולוגיה עליונה, על חוקי המדבר, על כך שיש בינינו יחסים מיוחדים ועלינו ללמוד אותם ומתוכם להבין מי אנחנו, לאן אנחנו וכן הלאה.

תלמיד: האם מה שחסרה בשיטה הזאת, כמו שבעל הסולם מתאר אותה, היא המטרה שלשמה כל העסק הזה נברא?

יכול להיות שלא. כי לכל ההתפתחות הטבעית, אפילו מבחינת דומם, צומח וחי, אנחנו רואים שיש מטרת התפתחות. אנחנו יכולים ללמוד את זה, ומכך שלומדים אנחנו יכולים להשתמש בהם.

תלמיד: מהי התוספת האיכותית שיש לחכמת הקבלה מעל הטבע כמו שהוא מתואר פה?

התוספת היא שאנחנו לומדים לעומק יותר גדול שאותו לא מסוגלים ללמוד על ידי החושים שלנו. חכמת הקבלה יכולה להעלות אותנו במחקר של הטבע לגובה שלשם אנחנו בעצמנו לא יכולים להגיע.

שאלה: איך אני יכול להגיע להרגשה שבשורש של הטבע יש שכל, יש רצון, ושזה לא עשוי רק מחוקים מכניים?

לא יודע. בינתיים נראה מה הוא כותב. יכול להיות שלא נצטרך לרמות פנימיות, סודיות של הטבע, של הבורא, אלא יספיק לנו כמו שכל דבר מתקיים לפי דומם, צומח וחי. גם אנחנו שייכים לדרגת החי. אנחנו רואים שבטבע זה גדל בעצמו, יש חוקים שנמצאים כבר בכל חלק מהטבע והוא מוכן ומזומן להתפתחות. אז אולי אנחנו לא צריכים יותר. נמשיך ונראה.

שאלה: הוא כתב "ולפיכך, אף שממציא ומשגיח על קיום המציאות, בחכמה נפלאה הפלא ופלא, עם כל זה, הוא עצמו חסר דעה". האם זו גישה חילונית? כי הם כן מאמינים שיש מישהו שהמציא ומשגיח, רק שהוא חסר דעה.

אם אתה הולך לפי השיטה הזאת, אז אתה חייב להגיד שאין כאן מראש חכמה שמסדרת את כל הדברים האלה ורוצה להביא אותם לאיזו תוצאה, אלא זה מתגלגל לפי החוקים שנמצאים כבר בטבע.

תלמיד: הוא כותב שהם מאמינים שיש ממציא ומשגיח גם בשיטה הזאת. האם זו הגישה החילונית?

אני לא מבדיל בין חילונים לדתיים, העניין הוא הרבה יותר מורכב. נלך הלאה ונחשוב.

שיטה ב' הוא - ב' רשויות

"יש שהחכימו יותר, כי היה קשה להם, לקבל את הנחה זאת, של השגחת הטבע. משום, שמתוך שראו, השגחת הויות המציאות, המובטחת לקיומה, בחכמה עמוקה למעלה מכל פסגה האנושית, לא יכלו להסכים, שהמשגיח על כל אלה, יהיה בעצמו חסר דעה. "כי כלום יש לך נותן, מה שאין בו", ו"כלום יש לך מלמד ומחכים לחברו, בעוד שהוא עצמו טפש". ואיך אפשר לומר, על מי שמסדר לפנינו מעשים, בחכמה נפלאה הפלא ופלא, שאינו יודע, מה הוא עושה, אלא במקרה הוא עושה כך, בעת שגלוי לכל, שאין המקרה יכול לסדר שום מעשה מסודרת בסדרי החכמה. ולא עוד, אלא גם להבטיח לו סדר קיומי נצחי.

ומשום זה, באו להנחה שניה, אשר יש כאן שני משגיחים וממציאים: אחד בורא ומקיים את הטוב, ואחד בורא ומקיים את הרע. והרחיבו מאד שיטה זו, בראיות ומופתים על דרכם."

לפי מה שאנחנו רואים בטבע, נראה שזה בסדר. יש כוח טוב וכוח רע, שני כוחות מנוגדים שפועלים ביניהם, וכל הטבע נמצא בעצם בין שניהם. יכול להיות שכך זה נכון ומסתדר.

שיטה ג' היא - ריבוי אלהיית

"שיטה זו נולדה, מתוך חיקה של שיטת ב' רשויות. כי חלקו והפרידו את כל פעולה ופעולה, מפעולות הכלליות, לפי עצמה. דהיינו, הכח העושר, השליטה והנוי, הרעב, המות, והמהומות, וכדומה. ומינו על כל אחד מהם, ממציא ומשגיח מיוחד. והרחיבו הדבר לפי חפצם."

כל אחד קרא על כך שחשבו שיש כוח עליון בכל דבר, באש, במים, בעננים, והאלים האלה הם בעצם סובבים את כל המציאות.

שיטה ה' - עזב פעולתו

"לאחרונה, כאשר נתרבה החכמה, וראו את הקשר החזק, בין כל חלקי הויות הבריאה, הכירו את ענין ריבוי אלהית, לדבר נמנע לגמרי, ולפיכך שוב נתעוררה שאלת ההפכיות, המורגשה בהשגחה.

ומתוך זה עשו הנחה חדשה: אשר באמת הממציא והמשגיח על קיום המציאות, הוא חכם ומרגיש. אולם, מתוך רוממותו, שהוא למעלה מכל ערך, נמצא העולם שלנו, כגרגיר חרדל וכאפס בעיניו, ואינו כדאי לו לטפל עמנו, בענינינו הקטנטנים. ולפיכך, נמצא כלכלתנו כל כך מקולקלת, וכל הישר בעיניו יעשה." זאת גישה, אין מה להגיד. אני רואה שאתם כאילו מסכימים.

"והנה, יחד עם השיטות הנ"ל, בזמן אחד, שלטו גם כן שיטות דתיות מבחינת אחדות האלקיית, שאין כאן המקום לעסוק בהם. כי רק רציתי לבאר, המקוריות שממנו התלקחו, כל מיני שיטות המקולקלות והנחות המתמיהות, שהיה להם שליטה והתפשטות גדול, בזמנים ומקומות שונים, כידוע.

ונמצינו למדים, הבסיס, שעליו נבנו כל השיטות האמורים, נולד ויצא מתוך הניגוד וסתירה, מבין ב' מיני השגחות, המורגשות בעולמינו, אשר כל השיטות הללו לא באו, אלא לאחה את הקרע הגדול הזה.

אולם, עדיין "עולם כמנהגו נוהג", והקרע הגדול והנורא הזה, לא לבד שלא נתאחה, אלא להיפך, שהולך ומתרחב לעינינו, לתהום נורא מאד, מבלי לראות ולקוות עוד, על איזה מוצא ומפלט ממנו.

ובהביטי על כל אלו הנסיונות, האמורים לעיל, שהשתמשו בהם האנושיות, כמה אלפי שנה עד הנה, ולא הועילו, הריני שואל: אולי אין לבקש כל עיקר, את תיקון הקרע הזה, מצד המשגיח, אלא כל התיקון הגדול הזה, מצוי בידינו עצמנו"?

בעל הסולם אומר שכאן עלינו לשאול – שאולי לא נחפש בתוך הטבע מה קורה שם, יכול להיות שלא נמצא יותר, אלא נחפש בתוכנו, בתוך הגישה למחקר, לטבע, לעצמנו, לחיים, ושם נמצא את הטעות שלנו או גישה חדשה. אבל ניכנס ונראה האם זה ייתן לנו איזשהו כיוון בהתקדמות.

אני מחכה למחר שיהיו לכם שאלות מתוך הקריאה, מזה שתדברו ביניכם, ומחר נשתדל לפתור את השאלות.

אני מחבק את כולם ושלכולם יהיה שלום ובריאות. בהצלחה, כל טוב.

(סוף השיעור)