שיעור בוקר 09.03.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", כתבי הדור האחרון, עמ' 813

קריין: אנחנו קוראים ב"כתבי הדור האחרון", הקדמה ל"כתבי הדור האחרון".

הקדמה

"משל לחברה רעבים וצמאים התועים במדבר, והנה אחד מהם מצא מקום ישוב בכל טוב, התחיל נזכר באחיו האומללים, אמנם כבר נעתק מהם הרבה עד שלא ידע מקום המצאם. מה עשה התחיל לצעוק בקול גדול ולתקוע בשופר, אולי ישמעו חביריו הרעבים והאומללים את קולו ויתקרבו אליו ויבואו ג"כ לישוב ההוא המלא מכל טוב".

בעל הסולם רוצה להגיד לנו מה תפקידנו אם אנחנו רוצים לזכות להגיע למטרתנו. בכל דור ודור, למי שחי באותו דור ורוצה להשיג את מטרת החיים, יש שאלה, איך עושים את זה? איך אני עושה את זה? במה הדור שלי מיוחד בהשגת מטרת החיים? כי כל דור ודור הוא הפוך, אחר מהדורות האחרים. ולכן אם בדור שלנו אנחנו שואלים, במה אנחנו מיוחדים, התשובה היא שאנחנו מיוחדים בזה שמכל דורות המקובלים הגיע בדורנו מקובל מיוחד מאוד שהוא בעל הסולם, והוא פתח לנו את הדרך והסביר לנו במה באמת הדור שלנו מיוחד ולמה אנחנו צריכים להשתוקק כדי להגיע למטרתנו.

הוא אומר שכל הדורות הקודמים כביכול היו בדרך, הם טעו והתבלבלו והיו בכל מיני צורות הליכה לא נכונות, אבל הכול היה כדי לייצב את הכלי נכון. ואנחנו כבר נמצאים במצב שאנחנו שואלים בהמשך לכל הדורות הקודמים שנכללים בנו, לאן פנינו ומה אנחנו צריכים לעשות, מה להשיג. האנושות נמצאת באמת לפני שאלות הנצח, בשביל מה חיים, למה חיים, מה התועלת מחיינו וכן הלאה, ולכן אנחנו צריכים לראות שאת הכתבים האלה, בעל הסולם כתב בשבילנו, ממש לדורנו.

קריין: שורה "כן הדבר שלפנינו".

"כן הדבר שלפנינו, הנה תעינו במדבר הנורא יחד עם כל האנושות ועתה מצאנו אוצר גדול המלא מכל טוב דהיינו הספרי קבלה שבאוצר, שמשביעים נפשינו השוקקות וממלא אותנו דשן ונחת ושבענו והותרנו, אלא זכרון החבירים שלנו שנשארו במדבר הנורא אובדי עצות, אמנם המרחק רב בינינו ואין הדברים נשמעים בינותינו, ולפיכך ערכנו את השופר הזה לתקוע בקולות אולי ישמעו אחינו ויתקרבו אלינו ויהיו מאושרים כמותינו.

דעו אחינו בשרינו, כי חכמת הקבלה כל עקרה הוא הידיעות איך נשתלשל העולם ממרום גבהה השמימי עד ביאתה לשפלותינו. והמציאות הזה היה מוכרח משום ש"סוף מעשה במחשבה תחילה" ומחשבתו ית' פועלת תיכף כי אינו צריך לכלי מעשה כמותינו, ולפיכך יצאנו מתחילה בא"ס ב"ה עם כל השלמות ומשם עד לעולם הזה - ולפיכך קל מאד למצוא כל התיקונים העתידים לבא מתוך העולמות השלמים שקדמו לנו.

ומתוך זה אנו יודעים האיך לתקן דרכינו מכאן ולהבא כמו מעלת האדם על הבהמה, ש"רוח הבהמה יורד למטה", כלומר שאינו רואית אלא ממנה והלאה ואין לה שכל ובינה לראות מהעבר עליו כדי לתקן העתיד, נוסף עליה האדם ש"רוח האדם עולה למעלה", כלומר להעבר, ומסתכל בהעבר כמו אדם המסתכל במראה ורואה לתקן את פגמיו, כן השכל רואה בהעבר עליו ומתקן את דרכיו על מכאן ולהבא.

ולפיכך אין התפתחות למין הבהמה ועדיין עומדים על אותו המקום שנבראו, משום שאין להם המראה להבין מתוכה איך לתקן הדרכים ולהתפתח לאט לאט כמו האדם. והאדם הולך ומתפתח יום יום עד שמעלתו מובטחת ומורגשת שעוד על הפלנטות העליונים ירכב.

וכל זה אמור בדרכי הטבעים שמחוץ ממנו דהיינו הטבע שבהמציאות שבסביבתינו, דהיינו מזונותינו ועיניני החיצונים, שעל זה מועיל בהסתפקות גמור השכל הטבעי.

משא"כ בפנימיותינו ועצמינו, הגם שאנו מתפתחים למקצת אבל אנו מתפתחים ומשתבחים מחמת דחיפות מאחורינו (ויז-א-טערגא) ע"י יסורין ושפיכות דמים. והוא מטעם שאין לנו שום תחבולה להשיג מראה לראות בפנימיות האדם שהיו בהדורות שעברו, ואצ"ל בפנימיות הנפשות והעולמות איך שנשתלשלו ובאו לחורבן נורא כהיום שלא יהיו לנו בטוחות בחיינו, ונהיה מוכנים ועומדים לטבח ומיתות משונות בשנים הקרובות, עד שהכל מודים שאין להם שום עצה למנוע זה.

ותדמו לעצמכם למשל, אם היום תמצאו איזה ספר הסטורי שהיה מצייר לכם את הדורות האחרונים שיהיה אחר עשרת אלפים שנה, כי כמו שאנו ואתם מרגישים בטח יספיק הלקח של היסורים והשחיטות שיחזיר אותם למוטב בסדרים טובים.

ואנשים אלו, הרי לפניהם סדרים טובים המשמשים להם להספיק הבטחה והשאננות לכל הפחות להבטיח את חייהם היומיומית בהשקט ושלוה.

ובלי ספק, אם היה איזה חכם שהמציא לנו את הספר הזה מחכמת המדינות ומדרכי היחיד, אז היו המנהיגים שלנו ימצאו כל התרופה איך לסדר את החיים כמותם ו"אין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו", ומתבטלים היו השחיטות והיסורין הנוראים והכל על מקומו יבוא שלום.

עתה רבותי, הרי לפניכם ערוך ומוטל בארון זה הספר שבו כתוב ומפורש כל חכמת המדינות וכל סדרי היחיד והצבור אשר יהיו בסוף הימים דהיינו הספרי קבלה [בכתב היד, בצד הטקסט המתחיל כאן, הופיע הכיתוב: "הם השלימות קודם לבלתי שלימות"], שבו מסודרים העולמות המתוקנים שיצאו עם השלימות, כנ"ל שמהשי"ת יוצא השלימות בראשונה אח"כ אנו מתקנים אותם ובאים לשלימות המונח וקיים בעולם העליון היוצא מא"ס ב"ה בדרך "סוף מעשה - במחשבה תחילה". ומטעם שמהשלם לא נמשך תיכף בלתי שלם אלא בדרך הדרגה ואין העדר ברוחני, וע"כ נשארים כולם קיימים ומצויירים בכל דמויים וצלמם בכללות ופרטות בחכמת הקבלה.

פתחו הספרים הללו ותמצאו כל סדרים הטובים שיתגלו באחרית הימים, ומתוכם תקבלו הלקח הטוב איך לסדר הדברים גם היום כדרכיכם בעיניני העוה"ז, שאפשר ללמוד את הסטוריה העוברת וממנה אנו מתקנים את הסטוריה הבאה."

זה בעצם החלק הראשון שבעל הסולם כתב כהקדמה ל"כתבי הדור האחרון". הוא אומר שצריך להתגלות המצב שהאנושות נמצאת בו, שהיא טועה בדרך ולא יודעת איך להמשיך הלאה, אבל היא כבר עברה דרך כלשהי לאורך ההיסטוריה כך שהיא יכולה לראות שכל הדרך שלה רצופה מלחמות, בעיות וייסורים למיניהם, ללא שום סדר וללא שום מוצא. ומתוך זה כבר אפשר איכשהו להחליט לפחות לעצור בדרך הזאת ואולי לא להתקדם קדימה, כי ככל שאנחנו מתקדמים מבחינת כלי המלחמה ויכולות שלא היו בדורות הקודמים, נראה שלא כדאי לנו להמשיך ולהתקדם, אולי עדיף "שב ואל תעשה", ונתקיים איך שנתקיים.

בכל זאת אנחנו חושבים רק על קיומנו כאן, על החיים שלנו בעולם הזה, אין לאנושות מחשבות על דברים יותר גדולים, לכן אולי לא כדאי לעשות כלום ולהשאיר את המצב בצורתו הנוכחית. כי אנחנו רואים שכל ההתפתחות שלנו, כל ההתקדמות במדע, אפילו ברפואה, בטכניקה, בכל דבר, היא לרעתנו, וכל שנות חיינו עולות לנו יותר ויותר בכוח וביוקר. זאת ההקדמה, זה מה שאנחנו רואים.

מתוך המצב הזה גם מתגלים ספרי קבלה שמסבירים לנו בצורה יותר רחבה מקצה לקצה, מתחילת הבריאה ועד סוף הבריאה, איפה אנחנו נמצאים. כנראה שההתפתחות שלנו הביאה אותנו למצב שאנחנו יכולים לקלוט, לעכל את הדברים האלה, ולהתחיל לחבר אותם בצורה נכונה, זאת אומרת לחבר אותם נכון לחיים שלנו, ולכן הם מתגלים. אנחנו יודעים שכל כתבי הקבלה, גם ספר הזוהר, גם כתבי האר"י היו קודם בהסתרה, ועד שמצאו אותם אחרי כמה דורות, עד שסידרו אותם כדי שנוכל ללמוד, ועד שהגיעו אלינו, זה תהליך לא פשוט. כמו שהחיים שלנו מבולבלים ואנחנו לא יודעים איפה אנחנו חיים ואיך חיים, כך גם כתבי הקבלה ממתינים, ועד שהם מתגלים עוברים עלינו הרבה מאוד מצבים ושינויים.

אבל מה שלא יהיה, אנחנו חיים בדור שנקרא "דור האחרון". הגענו לדור הזה על ידי התפתחות בהמית, בלתי מודעת לאורך ההיסטוריה, ועכשיו צריך להתגלות הקטע הטוב האחרון בהתפתחות שלנו שבו נוכל להתקדם מתוך ידיעה, הבנה והרגשה בהתפתחותנו בעצמנו וכך נגיע למטרתנו, שנעלה לדרגת הכוח העליון שבטבע, לדרגת הכוח שברא אותנו ומנהל אותנו. שנבין את ההנהגה וההשגחה שלו וכל מה שקורה לנו, בצורה גלובלית, כללית, מסוף העולם ועד סופו, למעלה מהעולם הזה.

שאלה: למה מסודר כך שמנהיגי המדינות לא מקשיבים למקובל או למקובלים כמו שבעל הסולם מתאר פה?

מנהיגי המדינות הם בעלי מקצוע שמנהלים את החברה האנושית, ובאותו מקום שהחברה האנושית נמצאת שם הם צריכים להיות. הם לא מבינים יותר מזה, הם לא מסוגלים להבין. ככל שניסיתי לדבר עם כל מיני אנשים בכל מיני מדינות ששייכים לניהול החברה הגדולה או האנושות, כך ראיתי שאין להם יותר ממה שיש לאנושות. הם יודעים טוב טוב איך לסובב את האנושות, איך לחבר את האנושות לצרכי האגו שלהם, ולא יותר. הם לא יכולים להיות למעלה מהאגו, מהרצון לקבל.

עכשיו אולי ניכנס לדור שבו יבואו מקובלים והם גם יקבלו מלמעלה כוח, יכולת, הזדמנות, לנהל את החברה, אבל זה עוד לא הזמן. אומנם האנושות סובלת ומבינה שאין לה מנהיגים ואין לא צארים ואין לה מלכים וקיסרים כמו שהיו פעם, אבל צריך לעבור עוד זמן עד שהאנושות תבין שהיא צריכה אנשים מיוחדים, אנשים שנמצאים בשני העולמות, מפני שהאנושות כולה צריכה לעלות לדרגת העולם העליון. בינתיים האנושות לא דורשת את זה, ולכן האנשים שמנהלים אותה וראויים לנהל אותה הם אנשים ששקועים בעולם הזה בכל איבריהם.

תלמיד: חוץ מסבל שום דבר לא יניע את האנושות להבין שכדאי לשמוע לעצה של המקובל במשהו?

לא. איפה ראית שמשהו מניע את האנושות, את כוח האגו שבהם, חוץ מהסבל? אין כוחות אחרים.

שאלה: היו תקופות בהיסטוריה שהיה מלך ולידו היה נביא והמלך היה מקשיב לנביא ואז הייתה פריחה והצלחה לעם.

אבל זו היתה התפתחות גשמית. או שהיו תקופות כאלה בעם ישראל, בקבוצה, שפחות או יותר כך התקיימו. אבל בזמננו זה כבר פאסה.

שאלה: לפעמים אני מקבל בדואר כל מיני מכתבים של כתות יהודיות ומייד זורק לפח. אותו דבר אני חושב על אנשים משקבלים כל מיני דברים מחכמת הקבלה, מה להם ולכל זה? מתי אנחנו נוכל להפיץ בלי השם קבלה או שפשוט צריך שהעולם יסבול ויסבול עד שירצה לשמוע?

לא, אנחנו צריכים לכתוב עכשיו כאלה טקסטים שיהיו מקובלים על בני אדם רגילים בעולמנו, בלי שום מילה על חכמת הקבלה או היהדות, אלא שהם מדברים על עתיד העולם. אנחנו יכולים להסביר באיזו צורה הכי טובה מהירה ונעימה יכולים להגיע לתיקון העולם, לכתוב את זה בכל השפות, יש לנו לשם כך מספיק מקורות, בבקשה, תעשו.

תלמיד: אבל בסופו של דבר אחרי שהבין, קרא ורוצה להתקדם הוא מגיע לחכמת הקבלה ואז מסתובב והולך.

זה עניינו אם מסתובב והולך, יש לו בעיה עם השם "חכמת הקבלה"? מתחילים להסביר לו שהתקדמות יכולה להיות רק על ידי חיבור בין בני אדם, חיבור ברצון, שהוא רצון אגואיסטי ולמעלה מהרצון האגואיסטי, אז אדם מסתובב והולך. זה לא השם קבלה שדוחף אותו החוצה, אולי גם זה, אבל בעיקר שצריך לעבוד למעלה מהרצון לקבל שלו. זה נכון.

לכן אנחנו צריכים עוד ועוד להכין את עצמנו בהסבר, והעולם בינתיים צריך להתקדם לחוסר אונים כך שהוא יראה שלהתקדם הלאה אין לו לאן, אלא רק שכל צעד ושעל שיעשה יהיה כצרה יותר גדולה וזה מה שיגרום לנו להיפגש באיזו נקודה.

שאלה: זה נשמע כמו סוג של נבואה מה שבעל הסולם כותב פה, זה משפט מדהים, "כי כמו שאנו ואתם מרגישים בטח יספיק הלקח של היסורים והשחיטות שיחזיר אותם למוטב בסדרים טובים". אבל אנחנו רואים שגם זה לא עוזר, תראה מה עובר העולם, לא עוזר. גם שחיטות וגם מלחמות וכמו שעכשיו כמעט מלחמת עולם שלישית ולא עוזר, אז מה כן יעזור?

אם ללכת בקו אחד, בקו שמאל, יתכנו באמת מלחמות עולם שלישית ורביעית, ואז רק ייסורים גדולים שיעברו על הרצון לקבל יביאו למצב שהרצון לקבל יסכים לבטל את הכול, "טוב לי מותי מחיי". ואז בצורה כזאת מגיעים לתיקון. זה משהו נורא, כתוב שנשים אוכלות את הילדים שלהם, אבל בכל זאת על ידי התיקונים אנחנו כן יכולים לעשות, חוץ מדרך ייסורים יש דרך תורה, דרך האור.

תלמיד: אנחנו לומדים בדרך תורה ודרך האור, רוב האנושות בכלל לא יודעת על מה מדובר.

אבל הוא כותב בסוף ההקדמה לספר הזוהר, שמתוך הייסורים אומות כל העולם יסכימו ללכת אחרייך כי אין ברירה, ואז אתה צריך לדעת איך לארגן אותם בקבוצות ובחיבורים והם יסכימו לזה כי כל מה שיש לאדם הוא ייתן בעד נפשו.

תלמיד: זאת אומרת בני ברוך הם אלה שצריכים להוביל את כל העולם לקראת גמר תיקון?

לי אין ספק בזה.

תלמיד: אז למה לא שומעים אותנו עדיין?

למי שמעו מלכתחילה?

תלמיד: אנחנו בדור אחרון.

דור אחרון זה לא שמכינים לך את השטח ואתה בא כמלך ומקבלים אותך במחיאות כפיים.

תלמיד: מה צריך להוסיף לכל המדורה הזאת כדי שבאמת בסוף ישמעו אותנו, רק צרות?

הסברה בכל השפות, בכל הכוחות, כי אפילו שבקצה אחד של העולם ששם לומדים ומדברים על זה, לא חשוב באיזו שפה, למשל במלזיה או אפריקה, לא חשוב באיזה מקום, זה גם מורגש בכל הכלי העולמי, בכל האנושות, כי כולם קשורים זה לזה.

תלמיד: זאת אומרת שיש לנו בעיה עם ההסברה, אנחנו לא מצליחים להסביר כמו שצריך?

כן, ועל זה בעל הסולם עוד ידבר.

שאלה: מה זאת אומרת שדרך התורה פחות כואבת מדרך הייסורים?

דרך התורה מביאה אותך למטרה, אמנם בדרך למטרה אתה מרגיש ייסורים אבל אלה ייסורים בגלל שאתה צריך לדרוך על האגו שלך, בדרך ייסורים אתה פשוט עובר מרע לרע, מכאב לכאב ללא שום הסבר למה אתה עושה את זה ומה קורה לך, ולכן הצעדים שלך לא מכוונים להשגת האמת.

שאלה: בעל הסולם מדבר על ספרי הקבלה כאוצר, ואנחנו רואים שהרבה מאוד אנשים עכשיו לומדים קבלה ובאמת נהנים מהחכמה, במיוחד מספר הזוהר. איך לקשר את זה שהרבה מאוד אנשים לומדים, ומה שהוא אומר פה על חכמת המדינות? אנשים לא כל כך מקשרים את זה עם התיקון ברמה של המדינות. האנשים רואים את חכמת הקבלה כתיקון אישי של האדם, ולא כתיקון של מדינות.

תלוי איך אתה מסביר להם את זה, לפי זה הם מבינים. הם מבינים ופתוחים להבין את מה שיעשה להם יותר טוב, כי זה מה שמפעיל את בן האדם. אז אתה צריך להסביר לו שהרצון לקבל שלו יתמלא בכל טוב בתנאי שהוא יתחבר עם האחרים, וכל הרצון הכללי המשותף שלהם יתמלא באור העליון, בשפע העליון.

זה בעצם הטוב, וזה יכול לקרות להם רק לפי התנאים שאתה תסביר. שאנחנו צריכים להתגבר על הרצון לקבל שלנו, ואנחנו לא יכולים להתגבר עליו, ולא דורשים זאת מאיתנו, אלא לדרוש את החיבור מלמעלה, מהאור העליון שמנהל אותנו. "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו", שישלים בינינו וכך נתקדם. כשסוף סוף אנו מתחילים להבין את התהליך שאנחנו עוברים, אז לבצע אותו זה לא כל כך קשה, העיקר בשבילנו זה להתקרב זה אל זה כדי להכין מקום לגילוי האור.

שאלה: יש כאן משפט לא מובן, אולי זו טעות בתרגום, כתוב שמהבורא מגיעה השלמות ואחר כך אנחנו עושים תיקון ומגיעים לשלמות שנובעת מהאינסוף.

מהבורא יוצא האור העליון, עד שהאור משתלשל ומגיע אלינו הוא מתלבש בכל מיני צורות שמחלישות אותו, ועושות ממנו כל מיני צורות הפוכות מהשפעה. הבורא שובר אותנו וכן הלאה, ואנחנו צריכים לדעת איך להתקשר אליו ובהתאם להזדהות עימו, אנחנו מתמלאים ממנו. אני לא יודע מה כתוב בתרגום אבל תבין זאת לפי מה שלמדנו.

תלמיד: כלומר מלכתחילה הבורא ברא שלמות.

ודאי שמהבורא יוצא דבר מצוין, כמו שאנחנו לומדים אור אינסוף נמצא בכלי אינסוף, כלי ואור נמצאים בהשפעה והשתוות הצורה. אבל אחר כך מתגלה בכלי הזה יותר ויותר רצון לקבל והוא מקלקל את הכלי הזה, ולכן הכלי יכול להזדהות עם האור העליון בכל מיני צורות יותר ויותר פחותות מהאור. זה גורם לירידת הפרצופים, לירידת המדרגות עד העולם שלנו, עם השבירה, והכול מוכן לתיקון. התיקון נעשה ממטה למעלה, וההשתלשלות מלמעלה למטה היא כדי לגרום לכלי להגיע למצב שהוא הפוך מהאור, וכך אפשר יהיה לגלות את זה ולתקן.

שאלה: האם אפשר להגיד שכל צער בעולם הזה וכל מצב רע זהו מדד, סמן לכך שאנחנו לא מחוברים בינינו ועם הבורא?

בדיוק, בדיוק נכון.

קריין: כותרת "קריאה לבני סגולה ללמוד קבלה".

קריאה לבני סגולה ללמוד קבלה

"ואנכי הכותב מכיר מעט את עצמי ומקומי שאינני מהמצויינים ביותר שבמין האדם, ואם אדם כמוני היום יגע ומצא כל זה בהספרים הגנוזים בארונות שלנו הרי קל וחומר בן בנו של קל וחומר שאם יחידי סגולה שבדור יתיגעו בהספרים האלה, כמה מהאושר והטוב מוכן להם ולכל העולם כולו."

אנחנו צריכים להבין שאלו כתבי יד של בעל הסולם, הוא לא גמר אותם, לא הספיק להכין אותם לדפוס, ולכן זה כתוב בקטעים. אבל גם מהם כדאי לנו ללמוד. אז מה הוא אומר לנו? אמנם יש לנו בחכמת הקבלה הרבה חומר, אבל אנחנו צריכים להכין אותו, ואם נתעמק בו, נוכל להגיש לאנושות ממש את שיטת התיקון שלה.

שאלה: למה בעל הסולם מתכוון בביטוי "השכל הטבעי" בפסקה הקודמת?

אני לא זוכר, כנראה שלשכל הרגיל, מה שטבעי לבן אדם.

שאלה: למה הלקח של שחיטות וייסורים לא מספיקים עד עכשיו?

כנראה שאין מספיק צרות, בעיות. ידיעת השורש, ידיעת תכלית הבריאה, תכנית הבריאה, כל הדברים האלה לא נותנים לנו אפשרות לראות את התהליך בו כל האנושות מתקדמת למטרה שנקובה מראש, לחיבור בין כל הנשמות, מה זה נשמה שהיא "חלק אלוה ממעל", זאת אומרת נטייה להשפעה, הניצוץ, ושאם אנחנו נחבר את כל הניצוצין האלו יחד נגלה את עצמנו כנמצאים בזר אחד בידי הבורא.

אנחנו צריכים ללמוד את הדברים האלה, זה צריך להתגלות כלפי כל האנושות, וזו העבודה שלנו, להסביר את זה. לפחות שנכין את כל החומר כדי שהאנושות תוכל לקבל את זה, והבורא כבר יסדר את זה כך שזה יגיע לכל אחד יחד איתנו.

שאלה: למה עלינו להסכים כדי שנצליח לקיים את תנאי הדור האחרון?

קודם כל אנחנו צריכים להתחבר בינינו, ואז לסדר את עצמנו ולארגן את המערכת שלנו כך שיהיה בה מקום לכל באי העולם, לכל בני האדם כמו שבעל הסולם כותב, שהיא תתאים לכולם, לבן אדום צהוב ושחור, שכל ארבעת המינים האלו יתחברו יחד לכלי אחד, ואז הבורא יוכל להתגלות בתוך הכלי הזה בצורה שלמה.

שאלה: איך אנחנו יכולות להעיר את עצמנו?

להעיר את עצמנו? על ידי התחברות בינינו, אם ההתחברות הזאת תהיה בעל מנת להשפיע כמו תכונת הבורא, אז האור העליון שתכונתו להשפיע ייכנס לתוך הרצון לקבל הכללי שלנו, שיהיה בכל החלקים שלו בעל מנת להשפיע, וכך נזכה לגילוי הבורא בתוכנו. זאת אומרת בדבקות של הבורא בנו.

שאלה: אתמול ראיתי ברשת פוסט שנשים מרוסיה ואוקראינה התאחדו ואמרו "זו לא המלחמה שלנו". דרך המילים האלה עברה הרגשה של אחריות של נשים שמרגישות את המצב בעולם. איך להעצים את ההרגשה הזאת של נשים בעולם שבמלחמה אין מנצחים?

גם אני שמחתי לראות את הנטייה הזאת, במיוחד ביום האישה הבינלאומי. באמת, אם נשים יעבדו עוד ועוד על התקרבות ביניהן, הן יכולות לחייב את כל העולם להפסיק את המלחמות, לחייב לשלמות, אז באמת היינו מתקרבים לזה יותר.

אני מאמין בכוח האישה וכך גם כתוב, שבזכות נשים צדקניות יוצאים בני ישראל ממצרים. זאת אומרת, אנחנו יוצאים מהאגו, מהרע, משליטת פרעה, משליטת האגו רק על ידי חיבור בין נשים. הרצון לקבל באישה הוא חזק מאוד, והוא באמת יכול להוציא את כולנו לאור.

שאלה: החברות מארגון נשים מספרות שאתמול הזמינו נשים מהקהל הרחב מכל העולם לתפילה משותפת ביחד לשלום העולם. מסרו לי שהיו מעל אלף נשות בני ברוך והצטרפו 200 נשים מהעולם והתגובות היו חיוביות. האם אתה ממליץ לפרסם את התפילה כל יום כל עוד יש מלחמה?

ודאי שכן, אפילו כשכבר לא יהיו מלחמות בפועל כמו עכשיו, ודאי שכדאי.

קולי שבשופר למה בא?

"וכל זה שמתי אל לבי עד שאינני יכול להתאפק עוד, והוסכם אצלי לגלות מההסתכלותי וממה שמצאתי כתוב בספרים ההם כדי דרכי התיקון העתיד המוחלט לנו, ואצא ואקרא לבני העולם בשופר הזה אשר לפי דעתי והערכתי יספיק לקבץ את כל בני סגולה שיתחילו ללמוד ולהגות בהספרים, ויכריעו את עצמם ואת כל העולם כולם לכף זכות ."

הוא מקווה שכל מה שהוא עושה וכותב יספיק כדי שכל האנושות תתקדם לתיקון.

חלק א'

"הבסיס לכל ביאורי, הוא הרצון לקבל המוטבע בכל נברא, והוא שינוי צורה מהבורא, וע"כ נפרדה ממנו הנשמה כאבר הנפרד מגוף, כי שינוי צורה ברוחנית הוא כמו גרזן מפריד בגשמיות.

ומכאן ברור מה ה' רוצה מאתנו, הוא השואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו כמטרם שנברא.

וז"ש "הדבק במדותיו, מה הוא רחום" וכו', דהיינו שנשנה המדות שלנו שהוא הרצון לקבל, ולקחת המדות של הבורא שהוא רק להשפיע. באופן שכל מעשנו יהיה רק להשפיע לזולתנו ולהועיל להם בכל יכולתנו, ובזה אנחנו באים להמטרה להדבק בו שהוא השואת הצורה.

ומה שאדם עושה לצרכי עצמו בהכרח, דהיינו בשיעור מינימום המוכרח לקיומו ולקיום משפחתו, זה אינו נחשב לשינוי צורה, כי ההכרח לא יגונה ולא ישובח.

וזהו הגילוי הגדול שלא יתגלה בכל שלמותו אלא בימות המשיח, וכאשר יקבלו הלמוד הזה אז נזכה לגאולה השלמה.

וכבר דברתי מזה, שיש ב' דרכים לגילוי השלמות, או דרך תורה או דרך יסורין, ולפיכך סיבב הקב"ה ונתן את הטכניקה לבני אדם עד שמצאו הפצצה של אטֹם ושל מימן, שאם עוד לא ברור לעולם החורבן הכללי שהם עתידים להביא לעולם, יחכו עד למלחמות עולם שלישית או רביעית ח"ו, ואז יעשו הפצצות את שלהם, והשארית שישארו אחר החורבן, לא יהיה להם עצה אחרת אלא לקחת על עצמם עבודה הזו - שהן יחיד והן אומה לא יעבודו בשביל עצמם יותר ממה שצריכים לקיומם ההכרחי ושאר כל מעשיהם יהיו לטובת זולתם. ואם כל אומות העולם יסכימו לזה, אז יתבטלו המלחמות מן העולם, שהרי כל איש לא ידאג כלל לטובת עצמם אלא לטובת זולתם, ואין מקום לזולתם.

ותורה זו של השואת הצורה היא תורתו של משיח. ועל זה נאמר: "והיה באחרית הימים וגו' והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה וגו' כי מציון תצא תורה וגו' ושפט בין עמים רבים", דהיינו שהמשיח ילמד אותם עבודת ה' בהשואת הצורה, שהוא תורה ומשפט של המשיח "והוכחה לגוים עצומים", דהיינו שיוכיח להם שאם לא יקבלו עליהם עבודת ה', יישמדו כל הגוים ע"י המלחמות ואם יקבלו תורתו, נאמר אז "וכתתו חרבותיהם לאתים" וגו'.

ואם תלכו בדרך תורה ותקבלו התבלין מוטב, ואם לאו תלכו בדרך יסורים, דהיינו שיתגלו המלחמות של פצצות אטום ומימן בעולם ואז יחפשו כל אומות העולם עצה איך להמלט ממלחמות, ויבואו אל המשיח לירושלים והוא ילמד אותם את התורה הזאת".

שאלה: יש מקומות בעולם היום שיש שם המון סבל, מלחמות, אז למה הם עדיין לא באים לחפש את הפתרון אצלנו?

אנחנו לא מוכנים, הם לא מוכנים, ומלמעלה עדיין לא נותנים אור ירוק לחיבור.

תלמיד: למה אנחנו לא מוכנים, אנחנו נמצאים בכל מקום באינטרנט, הכול פתוח, הם כבר סובלים, אז מה חסר?

הלב שלך לא פתוח, הלב שלך, סליחה שאני אומר "שלך", הלב שלנו עדיין לא פתוח לקבל אותם בתוך ליבנו. אנחנו עדיין לא מחוברים סביב כדור הארץ בצורה מספקת כדי להיות מקום שיכול לקלוט אותם, אחרת הם היו באים. אחרת גם אנחנו היינו עולים לדרגת החיבור וההצלה.

נקווה שנגיע לזה. אנו צריכים להתחבר יותר, שבכל יום ויום נרגיש את עצמנו הולכים, מתקרבים ויוצרים מקום מקלט לכל אלו שנמצאים בעולם וסובלים אפילו בצורה גשמית, מכל שכן לאלו שמרגישים את הסבל. נקווה שנגיע לזה.

לסיום אני מבקש, כדאי שכל אחד יקרא את מאמר כתבי הדור האחרון, יש בו עוד כמה דברים שתגלו ותראו. זה טוב, זה מעורר אותנו.

בזאת ניפרד פיזית, אך לא ניפרד פנימית. נשתדל לפעול להשלמה, לתיקון, לזה שהמלחמה תיפסק, הייסורים הגשמיים ייפסקו, ושיהיו לנו ייסורים רוחניים. ייסורים רוחניים זאת אומרת למה אין לנו את אהבת הבורא? וככל שאנחנו מפתחים אהבה מצידנו, נתחיל לגלות את האהבה מצידו אלינו.

אז בהצלחה לכם וכל טוב.

(סוף השיעור)