שיעור הקבלה היומי30 Kas 2018(בוקר)
שיעור בוקר 30.11.18 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
שיעור הכנה לכנס "קבלה לעם" הוירטואלי 2018, "כאיש אחד בערבות"
שיעור 4 בנושא: "ברית מלח"
קריין: במסגרת ההכנות שלנו לכנס קבלה לעם הווירטואלי 2018 שהנושא שלו הוא "כאיש אחד בערבות", נלמד היום את שיעור מספר 4, "ברית מלח".
אנחנו רואים מתחילת האנושות איך שהיא מתפתחת, שהיא מתפתחת תמיד בקשר בין בני אדם, אבל סוג הקשר הזה הוא כל הזמן משתנה.
בתחילה זה היה קשר טבעי, אינסטינקטיבי כמו אצל חיות, זכר, נקבה והצאצאים שלהם, וכך היו מתפתחים. עד שהמשפחות האלה גדלו והתרחבו יותר ויותר ונעשו עמים קטנים, חמולות, מה שאנחנו רואים בבבל העתיקה, כמו שמספרים לנו מאז. ושם כבר נעשתה המהפכה הראשונה בחברה האנושית, כשהם התחילו להרגיש שלא יכולים לחיות בשקט, בשלווה, שקודם היה כ"עם אחד, דברים אחדים"1, ופתאום התחילו להרגיש התרחקות ביניהם עד השנאה.
כאן אנחנו כבר מתחילים לראות שהם נצרכו לאיזה קשר, דבק שיקשור אותם יחד כדי שיוכלו להתקיים בצורה טובה ויפה. כי בכל זאת קיום יכול להיות רק בתנאי שישנם אנשים, אמנם שונים, יכול להיות אפילו זרים זה לזה מהטבע, אבל יש ביניהם משהו שמקשר וכך בזכות זה הם מתקיימים. ומה שהם בסופו של דבר הצליחו זה למצוא את שתי צורות ההתפתחות על פני האגו, על פני הריחוק ביניהם שנעשה בצורה הטבעית.
מה קרה שם? מצד אחד, הם הבינו שכדאי להם להתרחק זה מזה. מצד שני, אחד מהמנהיגים הרוחניים שלהם, אברהם, מצא שיטה אחרת, שצריכים להתחבר למעלה מכל ההבדלים, "על כל פשעים תכסה אהבה"2. השיטה הראשונה היא שאפשר ללכת לפי הטבע, ואז יש לנו מקום, אם אתה שמאלה, אני ימינה, אם אתה ימינה, אני שמאלה, וכך להתרחק זה מזה ולהתקיים כל אחד במקום שלו. והשיטה השנייה היא, למרות שאנחנו כולנו שונים, אנחנו מתחברים מעל כל השוני. אפשר להגיד שמאז כך האנושות מתקיימת.
הקבוצה הזאת של אברהם הצליחה לעבור כל מיני שינויים. היא הצליחה לאמץ את שיטת החיבור, הברית, והתקיימה אלף חמש מאות שנה בערך. העמים האחרים מבבל שהיו קטנים, לפי מה שמספר לנו "יוסף פלביוס", הם בינתיים התפזרו על פני כדור הארץ ונעשו עמים גדולים, מדינות וכן הלאה. זאת אומרת, ההתרחקות הצליחה בזה שככל שמתרחקים זה מזה הם יכולים להתקיים. ואם לקשור איזה בריתות ביניהם, הן יהיו בריתות כאלו שלא דורשות חיבור, אהבה, אלא בריתות בצורה חיצונית. זאת אומרת, כל אחד יכול לספק משהו לשני, למרות שאז לא היה בזה צורך.
בימינו, עם המהפכה התעשייתית ועוד מהפכות שעברנו, תרבותית, התקרבות להיות ממש כאנושות אינטגרלית סביב כדור הארץ, עם הטכנולוגיות שלנו, אנחנו רואים שאנחנו בכל זאת שוב חוזרים לאותה בבל העתיקה כמו שהייתה בצורה שלא כל כך משתנה. בכל זאת יש הרבה עמים, למרות שגם הגבולות בין העמים הם מטושטשים ואפילו נמחקים, אבל עניין הקיום ההדדי הוא עדיין נמצא בעייתי. עד כדי כך, לא שאנחנו נמצאים בהתנגשות בין העמים, אלא בהתנגשות בין צורות החברה, סוציאליסטים, קומוניסטים, קפיטליסטים, ליברלים, דמוקרטים למיניהם עם כל מיני קבוצות שאצלן חשוב מין מסוים, חשובה טבעונות, "תן לחיות לחיות", אלף ואחד סוגים. אמנם לאום לא נעשה כל כך חשוב, כביכול כבה, אבל ישנם סימנים אחרים שלפיהם אנחנו בכל זאת נפרדים.
אנחנו רואים בזמננו שבסך הכול האבולוציה שלנו, ההתפתחות שלנו, התהליך שאנחנו עוברים, שאנחנו לא קובעים אותו, אלא היינו רוצים לקבוע משהו אחר, אבל הוא מתקיים ומתקדם נגד האגו שלנו. התהליך הזה מביא אותנו כנראה למצב שאנחנו נהיה עוד יותר מנוגדים זה לזה, שאנחנו גם נהיה חסרי עבודה, חסרי פרנסה, ששמונה מיליארד האנשים האלו לא יוכלו למצוא לעצמם עיסוק, ללא חינוך, ללא תרבות, ללא כל אותם הערכים שהיו קודם. אנחנו בעצם מגיעים למצב מאוד מאוד מסוכן. כי אם קודם היינו יכולים להתקיים באיזה קשרים אנושיים, טבעיים, היום הכול נעלם.
בזמן הקרוב כנראה שאנחנו באמת נתפתח, כמו שמסבירים לנו המקובלים, לכיוון שלא תהיה לנו ברירה, אלא להבין שרק חיבור בין בני אדם אפילו אם הוא יהיה יותר עוצמתי מהחיבור הטבעי של משפחה, אנחנו נצטרך אותו כדי לשרוד. ולכן כאן מגיעה חכמת הקבלה ומשתדלת להסביר לנו איך לקבוע את החיבור הנכון שמתאים לאותו הפירוד שהטבע מגלה בינינו.
הברית הזאת שאנחנו נצטרך לקבוע בינינו, "ברית מלח", היא לא בצורה טבעית ולא בצורה האנושית שמובן לנו שכדאי, אלא היא בצורה רוחנית. אנחנו נצטרך להבין שכך אנחנו בנויים במערכת שמחייבת אותנו להיות קשורים יחד, היא נקראת "נשמת אדם הראשון", "נשמה". מערכת שהקשר בינינו, אמנם אנחנו מתחילים אותו בצורה גשמית, אבל הוא חייב להגיע ממש עד מה שנקרא העצמות, עד עצם הקיום שלנו. שאנחנו נהיה באמת קשורים יחד כגוף אחד, כאיש אחד, כלב אחד, כנשמה אחת, מוח אחד. המערכת תצטרך להיות אחידה במלוא המילה.
לכן הברית נקראת "ברית מלח", כי היא חייבת להיות בינינו, בין כולנו, בהבנה, בהכרה, בקבלת התהליך והתכלית. כי אנחנו מקבלים את הצורה הסופית הזאת כמטרה הכרחית, נצחית, מחויבת, מחייבת אותנו. ולכן היא נקראת "ברית מלח", כי אי אפשר להפר אותה בשום צורה, גם כל אחד וגם כולם יחד. זו מערכת הנשמה שאנחנו צריכים לקיים.
לכן עלינו ללמוד איך עושים זאת, אני שוב אומר, מאין ברירה, אין כאן בחירה חופשית, אלא האנושות מתקדמת למצב בצורה הכרחית. אצלנו כאילו יש ברירה, שאנחנו נמצאים בהכרעה לכאן או לכאן, אמנם אנחנו מבינים שזה לא קורה בטבע, אלא בינתיים יש מה שנקרא להפעיל תרופה לפני המכה.
אבל האנושות כולה תצטרך ללמוד מה זה נקרא ברית. את הקשר בין הנשמות השבורות לאחד שוב יחד, לעורר את הקשרים שהם נמצאים אבל אנחנו לא משתמשים בהם ולא יודעים אותם, לא מכירים אותם. נצטרך למצוא באיזה קשר לקשור זה את זה, ושעוצמת הקשר כל הזמן תגדל, ובכל מיני צורות גשמיות ומעל הגשמיות, הרוחניות, שצורות הקשר יעזרו לנו לבנות שוב אותה מערכת אחידה שנקראת, "נשמה".
ואם אנחנו מסתכלים על מה שעומד לפנינו, נוכל להבין את התהליך ואת מחשבת הבריאה. מתחילת הבריאה ועד זמננו ומזמננו והלאה קצת יותר, נוכל להבין את המגמה הזאת, איך לגלות את שיטת החיבור שהיא חכמת הקבלה, יחד עם השבירה, עם הריחוק שיש בין החלקים השבורים שהרגישו את עצמם עוד יותר שבורים, למה שבורים, ואיפה השבירה בדיוק נמצאת, הסיבה לשנאה, הסיבה לפירוד, הסיבה לשבירת המשפחה, שבירת העם, כל עם ועם וכן הלאה.
לכן אם נעבד את כול הנתונים האלה, יהיה לנו הרבה יותר קל להבין באיזה תהליך אנחנו נמצאים ובאיזה תהליך נמצאת האנושות, ואיפה אנחנו יכולים כאן להיות בהתקשרות ההדדית כדי לקבל מהם חסרונות ולהוריד אליהם את שיטת החיבור.
שאלה: האם יש באמת תרופה שאפשר לתת לאנושות לפני שהמחלה מתפרצת, או שהיא חייבת קודם להתפרץ לגמרי?
האם יש לאנושות תרופה לפני המחלה? לא. קודם כל, אם כן אז בשביל מה המחלה. הבורא לא עושה שום דבר סתם, אנחנו צריכים להבין שכל דבר שמתגלה הוא מתגלה מתוך הכרחיות מהעבר ומתוך מטרתיות שלו לעתיד, אחרת אין שום סיבה שמתגלה איזו תופעה. והחולה צריך להכיר את ההתפתחות שלו, הוא צריך להבין את הסיבה והמטרה, הוא צריך להכיר במשהו את התהליך שהוא עובר, הוא צריך להבין מאיפה הוא מקבל תרופה, מי נותן לו תרופה, מה הקשר בין הרופא הזה שנקרא "עם ישראל" לחולה הזה שנקראת "האנושות". את כל זה אנחנו רואים שההשגחה העליונה מכינה.
לכן אי אפשר להרגיע ולהשתיק אותם ללא הכרה מצידם, כי אז זה נקרא שאנחנו היינו צריכים להוריד את האנושות לדרגת הבהמה, לחיי אינסטינקטים בלבד, ולא זאת מטרת הבריאה. הם חייבים להשיג את הבורא כולם, כולם יחד. רק יש בתהליך הזה ראש, תוך וסוף, כמו שאנחנו לומדים בפרצוף אחד שזה נשמה. אז ראש זה נקרא "ישר א-ל", ישראל, מי שמכוון לבורא ומקבל התעוררות פנימית והולך לקראת זה בעצמו, משתוקק למרות שזה נגד הרצון שלו, אבל הוא יודע איך להתגבר, לומד איך וממשיך, אלו נקראים "ראש". ואלו שמוכנים ללכת אחריהם נקראים "תוך". ו"סוף" הם אלה שלא מוכנים ללכת אבל מאין ברירה ילכו כנראה. ויש גם בתוך וגם בסוף הרבה מדרגות. וככה נתקדם.
בזמננו במיוחד זה כבר מתחיל להתגלות בפועל, לא רק בכוח. בכוח רואים, בפועל זה מיום ליום נעשה יותר ויותר בולט. זאת אומרת יש דרישה מצד הגוף לראש למה הוא לא מתייחס נכון למציאות ולהם וכן הלאה. זה עדיין לא בצורה ברורה, עדיין לא בצורה מבוררת. הדרישה הזאת נקראת "אנטישמיות", שנאה לחכמת הקבלה גם מהיהודים עצמם, אין כאן הבדל בין יהודים ואומות העולם אלא לפי המטרה. אנחנו הגענו למצב שרק מי שמכוון למטרה הוא נקרא "ישר א-ל", וכל מיני שיטות בהמיות מאיפה הוא נולד ומה קרה, לא לוקחים בחשבון. ולכן אנחנו צריכים כך להתייחס למציאות.
תשאלו, לי התמונה ברורה.
שאלה: האם אין תהליך של הכרת רע, הם עברו את התהליך הזה כבר?
לא, הם לא עברו את התהליך הזה, הם נמצאים בזה. הם נמצאים בתהליך הזה מצד הטבע, שבסך הכול המערכת הכללית מזמינה בהם את השנאה. ממתי? מקבלת התורה. למה זה נקרא "הר סיני"? כי ירדה שנאה לאומות העולם. למה? במידה שאתה מקבל את שיטת התיקון, הם מקבלים את הרגשת הקלקול ותולים בך כבר את הסיבה. זאת אומרת, לא תרופה כי הם לא יודעים על זה, אלא מה שרע להם בתוך האגו הם כבר מתחילים יותר ויותר לתלות בך. מאז היחס השלילי הזה לעם ישראל.
תלמיד: אפשר לראות את העוצמה של חיידק תחת מיקרוסקופ או אפשר לראות איך הוא משמיד חצי מאירופה. יש אפשרות להראות להם את החיידק תחת מיקרוסקופ?
לא הבנתי.
תלמיד: פוטנציאל של הכרת הרע, אפשר באיזו צורה להראות להם לפני שזה מתממש?
כן, אנחנו מנסים לעשות זאת על ידי ההפצה. זה מה שאנחנו מנסים לעשות.
שאלה: איפה כדאי לנו לשים יותר דגש בעם ישראל הגשמי או יותר באירופה? עם השכן שלי או יותר להוציא את זה החוצה לחוץ לארץ?
זאת אומרת בהפצה, בחינוך, במה בדיוק?
תלמיד: בהפצה, בלחבר את כולם. את מי כדאי לנו לחבר קודם?
יש כאן עניין של הטיפול גם בזה וגם בזה. בעם ישראל אתה חייב להפעיל עליהם לחץ והפצה במה כרוכה השנאה של אומות העולם, מה הסיבה שלה לעם ישראל. כי הם מרגישים זאת מיום ליום, אני מקווה שגם בתוך ישראל הם ירגישו את זה, אמנם הוא עם קשה עורף, הוא לא רוצה להכיר בזה, טוב לו בגבולות שלו ולא אכפת לו מה יקרה היום בערב או אפילו מחר בבוקר. ממש כך. אין להם שכל לראות משהו ששייך לתיקון הנשמה, זה נקרא "קשה עורף". וזה מה שאנחנו צריכים להסביר, זו הפצה אחרת לגמרי מאשר לאומות העולם. כי עם ישראל, שוב, הוא מרגיש אנטישמיות, לחץ, שוני, ולכן על פני זה אנחנו צריכים להסביר למה השוני, מאיפה הוא נובע, ואיך אנחנו יכולים לתקן אותו, לרפא אותו. לאומות העולם אנחנו צריכים להסביר מאיפה יש להם שנאה לישראל ומאיפה רע להם, מה הסיבה לכל הרע ואת התהליך והכול.
למה אנחנו צריכים את זה? כי ישראל הם חייבים להביא את השיטה לאומות העולם. קודם כל בעצמם כדי לתת דוגמה של חיבור, ודרך החיבור שלהם להשפיע לאומות העולם. אבל חוץ מזה הם צריכים להשפיע לאומות העולם בהפצה החיצונה, לא רק פנימית מעצמם לאומות העולם, שאם ישראל יתחברו אז גם אומות העולם יתחילו להתחבר, אלא גם בצורה החיצונה דרך האינטרנט, העיתונות וכן הלאה.
למה? כי כתוב שאומות העולם צריכים להבין שהם צריכים לקחת את עם ישראל על כתפיהם ולהביא אותם לבית המקדש3. זאת אומרת, הם צריכים ללחוץ נכון, לתמוך נכון, לעזור נכון לעם ישראל להיות ראש, שהגוף יצטרך את הראש, שיש כאן פעולות הדדיות, ישראל על אומות העולם, אומות העולם על ישראל, ושניהם בברית מיוחדת, מסוימת ביניהם, צריכים ללכת לקראת תיקון הבריאה.
תלמיד: הנקודה שאני רוצה שאולי אתה תוכל לעזור לי בה היא, שכשהשכן שלי רואה אותי קם לשיעור בוקר או שהוא שומע שאני לומד את חכמת הקבלה, הוא צוחק עלי ברמות כאלה שאין לי סיכוי בכלל למשוך אותו אליי.
תגיד לו שאתה הזוי, שאתה דואג לאהבה שחסרה לעם ישראל ולכן אתה קם בבוקר ללמוד איך אפשר לאהוב את היהודי, כמוהו. ושאחרי שיעור בוקר אתה אוהב אותו יותר ממה שלפני השיעור ולכן אתה קם. תנסה.
שאלה: אם אומות העולם לא מתעוררות אז אנחנו לא ראש.
נכון.
תלמיד: יוצא שהם ראש.
כן. כי אם הן מתעוררות בלי לפנות אלינו אז הן חושבות שהן ראש. לכן "להיות ראש ולא זנב" וכן הלאה.
תלמיד: במה אנחנו ראש?
אנחנו בינתיים לא. אנחנו לא מצליחים להסביר להם תהליך וסדר ומבנה של הנשמה ואיך היא מיתקנת, איך כל חלק וחלק שלה מיתקן. אנחנו לא למדנו איך מיתקנים ראש ותוך וסוף של הנשמה בהתקשרות ובהדדיות שמהם, איך עולים מ"ן ומ"ד מכל חלק וחלק. עוד נכנס לזה.
אבל במה אנחנו ראש? אם אנחנו הולכים להפיץ את שיטת התיקון אז אנחנו ראש, אחרת לא. זה קודם כל. אפילו להפיץ, אני לא מדבר על לקיים.
תלמיד: איזו ברית צריכה להיות בין ישראל לאומות העולם?
קודם כל שזה גוף אחד. מתי יכולים לקרוא לזה גוף אחד? מתי שמחוברים יחד בצורה כזאת שכולם מבינים שישנה מטרה אחת, ואנחנו יכולים להתקיים למטרה הזאת רק בצורה מסוימת, שאני מקבל הכוונה מהראש והולך בעקבות זה יחד עם הראש.
תלמיד: צריכה להיות הכרה משותפת לישראל ולאומות העולם שיש לנו מטרה אחת?
ודאי שמטרה אחת, דבקות.
תלמיד: אבל צריכה להיות לנו הכרה משותפת או רק ישראל מודעים לתהליך?
לא, הם צריכים להיות מודעים לתהליך, כל אומות העולם, זה נקרא ש"הם לוקחים את בני ישראל על כתפיהם", צריכה להיות תמיכה, צריכה להיות הסכמה להיכנס לצמצום. מה זה לצמצום? שרק המטרה הזאת חשובה לי וחוץ מזה שום דבר. זה ממש צריך להיות כמו שפרצוף מתקיים, פרצוף דקדושה.
לכן ההפצה שלנו היא מאוד חשובה, וכמה שידעו יותר וכמה שאנחנו נוכל להשפיע עליהם בצורה כזאת, לא בצורה ישירה אלא עקיפה, תת קרקעית, בכל מיני צורות. העיקר שהם ירגישו אם אנחנו נעשה מה שמוטל עלינו, אז מתוך הראש זה יתפשט לגוף. אבל גם ההפצה הרגילה בכלי תקשורת היא כאן מאוד חשובה.
אני מקווה שהקבוצות שלנו שבכל העלם ישתתפו בזה, יבינו איך לעשות את זה, רק לא לסכן את עצמם, אבל בכל הצורות האחרות שישתדלו להתקשר.
שאלה: ואיך להתייחס לזה שהציבור אטום?
בזה אין לנו מה לעשות, מדובר אפילו עוד בהרגשת הגלות בתקופה שנקראת "מצרים". מה זה מצרים? זה לא שאתה הולך למצרים לאיזו מדינה, אלא זה מצב, מצב פנימי. מדברים על תקופה שבה נמצאים תחת הכבדת הלב, תחת "פּרעה", בשליטת האגו שגדל ושולט ואז אתה נעשה קשה עורף, שאפילו את מה שאומרים לך אתה לא מבין או לא יכול להבין או לא רוצה להבין.
יש אצלנו, בכל אחד מאיתנו גם תקופות כאלה, שאדם מרגיש שהוא המום, שהוא אטום, יותר נכון להגיד שהוא אטום שהוא לא מבין, לא מרגיש או במוח או בלב, יש כאלה תקופות כדי שאנחנו נכיר את הטבע שלנו, וכך מתקדמים. התקופות האלו הן מאוד מיוחדות. לוקחים ממך גם את הבחירה כך שאתה הולך לפי הטבע הבהמי שלך, וזה יכול להימשך חודשים ואפילו שנים. זה קורה ככה בהיסטוריה, עם המקובלים. עד שיוצאים מגלות, מהרגשת השליטה. קודם זו לא הרגשת השליטה, לא הכרת שליטת הרצון לקבל, אלא הזדהות עימו, ואחר כך השליטה שלו מורגשת יותר ויותר ומתחילים להשתדל לצאת עד שלא מסוגלים לסבול אותו. ואז חוסר הסבלנות אליו, השנאה אליו, היא שמפרידה. פירוד נעשה עלי ידי שנאה, חיבור על ידי אהבה.
שאלה: בתקופות האלה שהאדם אטום או העם אטום, משהו נקלט?
התקופות האלה הן תקופות מאוד חזקות. הן תקופות שנמצאות גם בהיסטוריה של האנושות, אפשר לראותה איזו היסטוריה הייתה לאנושות, נגיד, מחורבן בית המקדש ועד סוף ימי הביניים. עברו 1500 שנה, נניח, שזה לא רחוק מהזמן שלנו, שאז הזמן כאילו מת, לא קרה שום דבר באנושות. היא התקדמה 1500 שנה, אבל אפשר לראות גם מין הכבדת הלב, אטימות כזאת. עד שכל מה שאגרו בתוך השנים האלה יצא כהתפתחות של התרבות, התעשייה וכן הלאה, מימיי ביניים והלאה. זה היה כמו הכנה ללידה, היו שם הרבה תנועות, אבל פנימיות כאלה, נסתרות במשך 1500 שנה באנושות. עד שנגלה האר"י אצלנו, ואצלם זה נעשה בתעשייה, בתרבות.
שאלה: אז צריכים להיות סבלניים לתהליך?
יש תקופות בגלות, בהכבדת הלב, בשליטה מלמעלה, שכתוב "שב ואל תעשה עדיף". כן. כמו רבי עקיבא, להרכין את הראש.
שאלה: עכשיו?
לא, עכשיו לא. עכשיו דווקא ההיפך. אין לנו עכשיו אפשרות להרפות ידיים, עכשיו אנחנו נמצאים במצב מאוד אינטנסיבי בהתפתחות, בכל הרמות. אנחנו רואים איך יורדת רמת התרבות והחינוך, איך נעלמים מקצועות, איך מתוך ההתפתחות הטכנולוגית אנשים מאבדים את המקצועות, מה קורה בכלל. ישנם תהליכים מאוד חזקים בהתפתחות בחברה האנושית, וכל זה כדי להכין אותה למצב שממש לא יהיה להם מה לעשות. את זה אנחנו נראה בשנים הקרובות בכל מקום. יחד עם זה שאנחנו חיים פי שניים מאשר לפני מאה שנה, זו בעיה מאוד גדולה.
שאלה: לפי מה שאני שומע, רואה, ומרגיש זה מתקדם מאוד לאט. האם אפשר, כמו בגוף הביולוגי, לעשות טיפול בשוק?
אני לא חושב שזו העבודה שלנו לעשות איזה זירוז בצורה ישירה, וכמו שכתוב "ישראל מקדשים את הזמנים"4, אנחנו מזרזים את הזמנים אבל בזה שהם עושים עצמם מוכנים יותר להפצת שיטת החיבור, ובמידה שאנחנו מוכנים, כולם יתקדמו. בינתיים אנחנו בפיגור.
שאלה: במהלך ההיסטוריה שלו, העם היהודי תרם בכל מיני תחומים להתפתחות האנושות, במדע, בתרבות, ודווקא בתחום שאנחנו נועדנו לו אלפי שנים לא מצליחים. למה?
עוד לא הייתה פקודה כזאת לעם ישראל לצאת, לא פנימית, ולא באופן חיצוני. לא הייתה אפילו נטייה להתחבר ביניהם, בין היהודים בכל העולם, לא דיברו על זה ולא לימדו את זה. אלא זאת הייתה תקופת הגלות שאז היינו צריכים, כמו שכתוב, "לא יצאו בני ישראל לגלות אלא לצרף בהם נשמות הגויים"5, שזה התכללות עם כל אומות העולם, יש בזה תהליך מאוד מאוד מורכב, וזה מה שהיינו צריכים לעשות.
ורק מזמן האר"י, מהמאה השש עשרה, התחילה ההתפתחות של חכמת הקבלה והיציאה שלה לעם ישראל, ואפילו לא רק לעם ישראל, היו גם פה ושם מקובלים שבכלל דיברו על זה ודיברו בפרהסיה, והתחילו לכתוב ספרים, וגילו את הספרים האלו לאחרים. אז רק מהמאה השש עשרה, לפני זה היה אסור. כי זה היה תהליך כמו בכל תהליכי הטבע, למשל כשמתחילים מחלה, אז האדם החולה לא מרגיש שהוא חולה, אחר כך הוא מרגיש שמשהו לא בסדר, ומאוחר יותר זה מתפרץ באיזו צורה חיצונה יותר, ואז מתחילים להבין שזה כך ולרפא לפי כמה שזה מפריע ולפי הצורך. כך גם כאן, אותו תהליך.
גם עכשיו אנחנו נמצאים בכל מיני תהליכים כאלה, שיש תקופות בהתפתחות, תקופת הסתרה ואחר כך גילוי. גם כשאתה נכנס למצרים, אז נכנסים וקודם חושבים שזה לטובה, יש הכל, בבקשה. אלא שמתחילים אחר כך להכיר שזה בגלל שאתה נכנע לאגו, שאתה לא מוכן להיכנע יותר, ואז אתה תגיע למצב ש"טוב לי מותי מחיי", שאתה מוכן לצאת מהמצב הזה אפילו למדבר. זאת אומרת "לא אכפת לי שום צורה אחרת גשמית, אני לא מסוגל לחיות תחת האגו שלי, הרצון לקבל. ההתפתחות הרוחנית בשבילי היא מועדפת על הכל, ולא חשוב לי באיזה תנאים" ואז אתה יוצא ממצרים.
צריך להחליף ערכים. מי מהם מוכן לזה? שנותנים לך את הכל, כל החיים הגשמיים במצרים זה גן עדן לאגו, לגוף, להכל. ה"פרעה" מספק את הכול, שום דבר לא רע. מתחיל להיות רע כשאתה מתחיל לחשוב על הרוחניות, אז מתחיל להיות רע. אבל מי שלא חושב על רוחניות, אלא מוכן להישאר בגשמיות, מקבל כפול, כל טוב. אז ההתפתחות הזאת היא התפתחות הדרגתית. מה לעשות עמה?
שאלה: במהלך ההיסטוריה, וגם היום, אנחנו שמים דגש על אנטישמיות בעולם, ואנחנו היהודים מדברים על זה אולי יותר מאשר הגויים בעצמם, יש לפעמים תחושה כזאת.
ודאי.
שאלה: אז אני שואל מה נולד קודם? שהם אנטישמיים או שהם התחילו לשנוא אותי?
אני לא חושב שיש כאן בעיה כמו שאתה אומר, מה קודם או מה אחר כך. האנטישמיות נולדה עם שבירת האדם הראשון, עם שבירת הכלי, עם התפתחות האגו, ברגע שהאגו הזה שולט ואין שום בעיה שישלוט, אין כנגדו שום דבר, אז אין שנאה, את מי לשנוא. שונאים זה את זה, וזה את זה, מפני שמנותקים, קודם הרגשנו שאנחנו משפחה אחת, אבל עכשיו היה פיצוץ בין הנשמות, כולם כאילו התגרשו, ואז מתחילים חשבונות ובעיות, וככה זה התחיל בעולם, וככל שהאגו מתפתח וגדל, אז השנאה וההתנגשות גוברות.
וכשהתאספה קבוצה, בהתחלה לא היה כל כך מובן לנמרוד ולבבל מה הם רוצים, אבל אחר כך כשקיבלו את שיטת התיקון, אז באמת, ממעמד הָר סיני והלאה התחיל להיות הבדל גדול בין הקבוצה הזאת ובין כל שאר האנושות, כי הקבוצה הזאת לוקחת על עצמה מטרה אחרת, חיים אחרים, ערכים אחרים, מטרת חיים אחרת, היא מגלה ומשיגה את החיים בתכונה החדשה שהיא רוכשת, תכונת ההשפעה, היא מתחילה להיות למעלה מכולם.
היא מתחילה להתקיים בצורה מאוד מוזרה לעומת אותם החוקים שהיו אז לכל העמים, לכן מאז צמח מה שנקרא "אנטישמיות", והיא כן מתפתחת, אין שום אפשרות לברוח מזה ולעשות משהו, אלא אך ורק ההיפך, לקיים את שיטת התיקון.
תלמיד: לפעמים יש תחושה שהאנטישמיות משרתת אותנו טוב יותר מאשר את הגויים, איזה אינטרס שלנו לתת לה חומר בעירה שאם חס ושלום אנטישמיות לא תעלם מהעולם.
כן, אני מבין אותך, היא מעלה אותנו באיזו צורה מיוחדת לעומת כל יתר העמים, אנחנו נעשים מיוחדים, אמנם שמצד אחד אנחנו שנואים אבל מצד שני מכובדים במשהו, מתחשבים בנו, מעריכים אותנו ויחד עם זה שונאים אותנו, רוצים לזלזל אבל הזלזול הזה הוא יחד עם הערכה.
לאנושות יש כאן בעיה מה לעשות אתנו, זה נכון, אבל אני לא כל כך אוהב להיכנס לפסיכולוגיה של הדברים האלו מפני שיש לפנינו תיקון, ואנחנו צריכים לחשוב עליו ועל כל הדברים שלא תורמים כל כך לתיקון בצורה ישירה. בצורה עקיפה ודאי שכן. בקיצור רק ההפצה, היא יכולה לעזור לנו.
תלמיד: תודה רבה לך.
אתה יכול לשאול עוד ועוד, אלה דווקא שאלות יפות ואני מרגיש שהן מתוך העומק.
שאלה: לימדו אותי המורים שלי שהבורא הוא הטוב המוחלט, זה אומר שאני צריך לקבל קצת מהטוב הזה. כי אם הוא ברא אותי עם רצון לקבל וברא הרבה דברים בלי רצון לקבל, כמו העץ שלא אוכל מהפרי שלו או השמש שלא לוקחת מהאור שלה או הנהר שלא שותה מהמים שלו, אז איך אני בונה כלי כדי לקבל קצת מהטוב הזה, מהבורא?
קודם כל, זה שאתה חושב שאתה רוצה לבנות כלי קטן כדי לקבל משהו קצת טוב, מה זה טוב?
תלמיד: מכל החברים פה, מהשכנים, מהאישה, מהילדים, לקבל קצת טוב ולהיות טוב אליהם.
זאת אומרת, שיהיו חיים טובים. משפחה, ברוך ה' ילדים בריאים, הכול בסדר, פרנסה, שלום, שמש בזמן, גשם בזמן, שיהיו חיים טובים. ואתה לא מרוצה, אני מבין אותך. מי מקלקל לך את החיים הטובים האלו?
תלמיד: אני לעצמי.
אתה לעצמך, אתה חושב שאתה בעל הבית? הבורא מקלקל. הבורא מקלקל כדי שתיכנס בעצמך לתהליך ותתכנן את החיים שלך אבל לפי חוקי הטבע, לא איך שבא לך. אתה רוצה לחיות חיים טובים בעולם הטוב, בבקשה, רק אתה צריך להיות מחובר עם כולם במערכת יפה. אתה רוצה שהשמש, העצים הפרחים והכול יהיה סביבך יפה וטוב, למשפחה ולעולם, שכולם יחיו בשקט, ברוגע, ייהנו מהחיים, אז אתה צריך לאתר מי מפריע. מפריע הרצון שלנו, האגו שלנו, הטבע שלנו, איך אנחנו יכולים לשלוט עליו, לרסן אותו?
על זה מדברת חכמת הקבלה, לקבל מלמעלה כוח כדי לנהל את האגו שלנו שהוא השמאל שכל הזמן לוחץ וכל הזמן מושך ומעורר, עם הימין. זה נקרא לחיות בקו האמצעי, בשלווה, ביופי.
זו בדיוק השיטה. נקווה שנממש אותה ותגיע לשלווה.
שאלה: אנחנו לומדים שאברהם פיתח שיטה בבבל ומשום מה הוא הסתיר את השיטה הזאת מכל האחרים.
מה זאת אומרת הסתיר, ממי הוא הסתיר? כל האנושות הייתה אז במיוחד מרוכזת בבבל, כמו שאנחנו קוראים. ואברהם, כמו שמספרים לנו, עבר ממקום למקום מעיר לעיר והסביר לכולם מה קורה, למה יש משבר בכל בבל ומה אפשר לעשות, שצריכים להתחבר, ונתן כרוז לכל מדינה, מי רוצה את זה, מי מסוגל, מי שמעוניין שיבוא אלי.
הוא היה איש ידוע בבבל, הוא היה אחד מהכוהנים, כוהן דת, הוא מכר פסלים, נתן ברכות, בקיצור רב גדול, לכן כולם ידעו. כך לפחות מספרים גם המקובלים, הרמב"ם מספר על זה עד כמה שאברהם עבד וגם איך הצטרפו אליו, אומרים שהצטרפו אליו ממש עשרות אלפים. לא נראה לי שבבבל היו אז כל כך הרבה אנשים, נראה לי 3 מיליון, לא יודע כמה, אבל ממש הצטרפו אליו המון. אלפים ורבבות כתוב, עשרות אלפים לפחות.
תלמיד: זה דומה מאוד למה שאנחנו עושים. אנחנו מסתובבים עם השיטה הזאת, מפיצים אותה לכולם ומצטרפים אלינו כביכול, אבל אין כזו תוצאה משמעותית, עוצמתית. ולכן גם אברהם עבר אחרי זה לחבל ארץ אחר, התחיל להפיץ את זה כאיזה סוג של סוד כזה כדי שהעמים יקנאו בזה. אולי גם אנחנו צריכים לעשות את זה בצורה דומה, שיש לנו שיטה, אבל זכויות היוצרים של הבורא ואי אפשר לספר עליה בצורה מלאה.
אנחנו עכשיו בינתיים עוסקים בשלב שהוא לפני גילוי השיטה. כמו שאתה מכניס זרעים בתוך הקרקע ועד שהם מתחילים לתת תוצאות לוקח זמן, הם נרקבים, מתחילים להתפתח בתוך הקרקע, סופגים את כל מה שהקרקע יכולה לתת להם וכן הלאה. אנחנו נמצאים עכשיו בזה שאנחנו זורעים, ואחר כך, נראה לי שזה יהיה בזמן הקרוב בכל זאת, נתחיל לראות שבכל מקום בשדה פתאום מתחילים כבר לצאת ניצנים מתוך האדמה. כך אני חושב שיהיה, אני מרגיש שזאת התקופה.
לכן אני מוכן מיום ליום יותר ויותר העיקר לפזר, בכל הרשתות, ספרים, מאמרים, כל מה שרק אפשר, ואחר כך זה ייתן. ישנם מקומות שאפשר, ישנם מקומות שאי אפשר, איפה שאי אפשר אנחנו צריכים לראות באיזו צורה בכל זאת זה אפשרי.
אפשר לכתוב ספרים ללא השם "קבלה", אפשר לכתוב אותם בצורה כזאת שהם אפילו לא קשורים לארגון שלנו. אנחנו צריכים לקבל את ההכבדות האלה כמלמעלה, שכך הבורא מסדר לנו תנאים להתפתחות.
שאלה: אנחנו רואים שהקבלה זו שיטה פנימית, עבודה פנימית וכל הדתות קיבלו משהו מהשיטה הזאת. איך אנחנו יכולים להסביר לאנשים שכל ההתפתחות שלנו היא בתוכנו, בתוך האדם, איך להפיץ ידיעה כזו?
אנחנו מבינים שחכמת הקבלה היא היסוד של כל הדתות, של היהדות ואחר כך הנצרות ואחר כך האסלאם, וגם ממנה יצאו, כמו שבעל הסולם מספר, שאברהם שלח תלמידים קדמה לארץ קדם, למזרח, גם שם זרע את הדברים. כל הדתות, כל השיטות הן כדי לקרב את בני האדם להבנה שהם יצטרכו אחר כך על ידי חכמת הקבלה לתקן את עצמם, שיהיה להם יותר קל לתפוס את הדברים.
רק ההבדל הוא שחכמת הקבלה מדברת בטיפול ברצון לקבל, באגו, וכל הדתות תומכות באגו בכל מיני צורות. זה ההבדל, שהן ממש הפוכות מחכמת הקבלה. לכן אנחנו צריכים להיזהר איך אנחנו מפיצים את חכמת הקבלה גם בישראל, כי כאן שולטת היהדות שהיא נגד חכמת הקבלה, וגם בארצות נוצריות ואסלאמיות שהן ודאי נגד חכמת הקבלה, כי כולן תומכות באגו של האדם וחכמת הקבלה היא נגד האגו ואומרת איך לתקן אותו.
יש לנו כאן איזה קו עדין מאוד איך אנחנו הולכים יחד עם הדתות בעולם. למרות שאומר בעל הסולם, שכל אומה יכולה להישאר בדתה ואין בזה שום בעיה, והיא גם מטפלת בטבע שלה על ידי חכמת הקבלה, על ידי המאור המחזיר למוטב, וזה לא מפריע. כי בסך הכול הדת שלה זה עניין תרבותי ולא יותר. הם כולם חושבים שמדובר על העולם הבא, על יחס עם הבורא, אבל באמת הכול נמצא בתוך הפסיכולוגיה של האדם, יצטרכו להכיר בזה. אבל לנו לא כדאי להיכנס לזה, אלא מי שרוצה לדעת איך להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך", שזה לא מנוגד ביסודו לאף דת, אנחנו כך מלמדים, כאילו מוסיפים. למרות שבכל זאת לא היהדות, לא הנצרות ולא האסלאם, לא אוהבות את זה, אנחנו רואים ומרגישים את זה על עצמנו. אנחנו שנואים על כולם.
תלמיד: לגבי הדת, ב"כתבי הדור האחרון" בעל הסולם:
"הצורה הדתית של כל האומות צריכה לחייב בראשונה את חבריה את ההשפעה לזולתו בצורה [...] של "ואהבת לרעך כמוך" [...] וזהו דת כולל לכל האומות [...] אבל חוץ מזה יכולה כל האומה ללכת בדתה היא ובמסורת שלה, ואין לאחת להתערב בחברתה".
כן. זה לא מפריע.
שאלה: האם ההמונים יקבלו אי פעם את שיטת התיקון בצורה מודעת, או שתמיד זה יהיה כמו עכשיו, שיהיה ראש ודווקא בשביל ההתפתחות שלו הוא צריך להעביר את השיטה הזאת לגוף?
אני לא יודע אם אוכל להסביר את זה, גם כמה אני מבין בזה. אבל תנסו לראות את זה מתוך הפרצוף, יש כלים בראש? לא. הכלים הם רק בגוף, בראש עושים רק חשבון. יש כאן עבודה הדדית בין הראש לבין הגוף, כי הגוף חייב להביא את החסרונות לראש, הראש צריך לעבד את החסרונות האלה כדי לממש אותם, ואז הוא עושה חשבון איך לממש מה שהגוף רוצה וכך לנהל אותו.
הראש עובד אך ורק בשביל הגוף והגוף לא יכול לעשות שום דבר על עצמו, אלא עד כמה הוא נכנע כלפי הראש, הם עובדים בצורה כזאת יחד. לראש אין מה לעשות ללא הגוף, ולגוף אין אפשרות לעשות שום דבר אלא רק על ידי פקודות מהראש. כמו פרצוף רוחני, זה היחס.
לכל אחד שיש את היכולת להיות ראש, הוא יראה, הוא לא יוכל להירגע עד שהוא לומד, קונה את שיטת התיקון ומשתמש בה בצורה פעילה, ואלה החברים שלנו שבכל העולם. יש כאלו שיוצאים, הם נכנסים אלינו אבל אחר כך יוצאים, זה לא בשבילם, זה מדי גבוה, או לא מושך. זה בסך הכול רצון, והרצונות שלהם הם לא מהסוג שצריכים להיות בראש ולכן הם עוזבים. וכך אנחנו מחלקים, כביכול "אנחנו", האור העליון מחלק את כל האנושות לראש ולגוף.
אבל גם בראש וגם בגוף יש עשר ספירות, ובראש יש חלוקה, גלגלתא עיניים, אח"פ, נקבי עיניים, כל החלקים, י"ג תיקוני דיקנא, אנחנו נלמד אחר כך את כל זה מתוך מעשה, ובגוף יש תוך וסוף וצדדים, ידיים, רגליים וכן הלאה, יש הרבה מאוד חלקים, וכל אחד ואחד ממיין את עצמו לאיזה חלק ולאיזה תפקיד הוא שייך. האור העליון שמאיר כך מסדר את בני האדם.
שאלה: רוב הזמן אני פוגש אנשים שקרובים אלי. הם שומעים על הקבלה והרבה פעמים כשאני מדבר על זה, הם עונים, אתה לא יכול להפיץ את הקבלה, את השיטה הזאת, זה אסור ליהודים, אתה צריך להיות בן 40 ועוד. אני כל פעם חוזר ואומר להם שזה לא נכון. מה הגישה הנכונה לאנשים כאלה?
הם צודקים. וזה היה כך נכון בזמן הגלות מפני שהיה צריך להסתגר בתוך העם, וגם בתוך העם שתהיה תקופת דגירה שההתפתחות תהיה רק מסוימת, גשמית, עם הדת ולא עם הדעת. ולכן זה היה נכון. זו הייתה התפתחות בתקופה שמאוד תומכת בהאגו שלנו. היינו צריכים להתקדם אז בתוך האגו, עד שהכלים השבורים והכול ייכנס לתוך האגו. וכמו שאתה מבין, האנשים נמצאים באגו, הם לא רוצים לצאת מזה. עכשיו אתה בא ואומר להם שצריכים לאהוב זה את זה, צריכים להתעורר, להיות למעלה מהטבע של האנושות. מי רוצה את זה? ודאי שלא.
אז הם מחזיקים באותו האיסור שהיה פעם. בעל הסולם כותב במאמר "עת לעשות", יש חלק שמדובר בו על חובה ויכולת להפיץ את חכמת הקבלה בזמננו. אבל האיסור הזה היה קודם ולכן משם זה נובע. חוץ מזה למה אתה מדבר עם אנשים שהם נגד? אני עם אנשים כאלה לא מדבר אף פעם, בשביל מה? הם רוצים להישאר במה שהם רוצים וזהו. אתה צריך לפנות לאנשים שאין להם דעות כאלה והם בכלל נקיים מכל הסטיגמות האלו.
צריכים להיזהר, להיות כמה שיותר רחוקים מהם. אנשים שהם נגד חכמת הקבלה יישארו עד סוף ימיהם ועוד ועוד ועוד עד גמר התיקון. רק בשלב האחרון, בגמר התיקון, רב פעלים מקבציאל יתקן אותם. עד אז לא, כי הם ממש הפוכים מלהשתמש בשיטה הזאת. אתה גם רואה לפי הפעולות שלהם עד כמה הם הפוכים מ"ואהבת לרעך כמוך". לא מסוגלים את זה לשמוע, אז למה לדבר איתם?
שאלה: אצלנו בכלי העולמי יש חברים שאינם יהודים. השאלה היא, איך הם מרגישים את האנטישמיות, או איך עליהם להרגיש את האנטישמיות?
ודאי שהם יכולים להרגיש אנטישמיות כמו היהודים. הם לא מרגישים איום פיזי, אבל הם צריכים להרגיש בזה איום רוחני. הם צריכים להרגיש בזה הזדהות עם האידיאולוגיה, זאת אומרת מאיפה זה. השנאה הזאת נובעת מתוך זה שבעם ישראל נמצאת שיטת התיקון, "ואהבת לרעך כמוך". והשיטה הזאת לא מקובלת אפילו על רוב העם, אנחנו מבינים את זה, חוץ מאלה שמתעסקים בחכמת הקבלה.
אבל זו בעצם הסיבה לאנטישמיות, זה לא היהודים בעצמם אלא זה שמתעורר בהם כוח לתיקון העולם, לתיקון האגו, הכוח הזה הולך להרוס את האגו האנושי. ולכן אומות העולם צועקים שהיהודים רוצים להרוס את העולם, או לשלוט בעולם, כל מיני כאלה אמירות. וזה מחוסר הבנה מה קורה כאן באמת.
החברים שלנו, שהם לא יהודים מלידה, צריכים לראות את האנטישמים כמנוגדים לתפיסת השיטה. אני חושב שהאנטישמים יכולים להיות דווקא המבינים הראשונים מה קורה כאן. תנסו להסביר להם. דווקא אתם שאתם לא יהודים לפי הלידה, תנסו להסביר להם מה כאן קורה, מה השורש לאנטישמיות, מה לעשות עם כל זה. בפרט שהעולם שלנו דורש את הפתרון הזה.
כך אני הייתי עושה. דווקא כלא יהודי אבל מבין את השיטה, מסביר להם מהי השיטה ולמה ישנה השנאה. והאמת, כך אומרים, שהאנטישמים הגדולים ביותר אלה היהודים בעצמם, ואנחנו רואים את זה גם בפועל. אתם יכולים לעשות בזה דווקא עבודה טובה לתיקון העולם. תתארו לעצמכם, אם אסטוניה תתחיל לקבל כוח חיובי מהטבע, עד כמה היא יכולה לפרוח. עד כמה כוח וחכמה היא יכולה לקבל אם היא תתחיל קצת להתקרב למקורות הכוח האמיתי, הרוחני.
שאלה: מתוך ההסבר שלך ברור שהתפיסה של נמרוד היא תפיסת התפתחות החומר של העולם זה. אברהם הרי דיבר על משהו אחר, על תפיסה של העולם העליון שנמצא מעל החומר. אנחנו לומדים שהמחסום הוא פסיכולוגי יותר, יחס כלפי הזולת. רוב החומרים שלנו והמאמרים מסבירים את העולם הזה בצורה מאוד רציונלית בפעולות גשמיות. לא מזמן עשינו תרגיל לא להרגיש את עצמנו, אלא משהו מחוץ לעצמנו, את החברים. אולי אפקטיבי יותר לכוון את העבודה שלנו דווקא לכיוון כזה?
אנחנו צריכים להשתדל להיות קשורים לכל הקבוצות, בפרט שאתם קבוצה קטנה, ובכל זאת לעשות הפצה. בכמה שאפשר בכל זאת שאתם תגדלו. רצוי מאוד שיהיה גוף, שתהיה עשירייה וכך תתקדמו. על זה צריכים לחשוב. ובקשר איתנו אתם נמצאים כל הזמן, רק חסר לכם כוח פנימי עוד יותר, שמספר האנשים יגדל.
שאלה: ברגע שהבורא התגלה לאברהם, הופיעה שיטה והופיעה קבוצת אנשים שהלכה בעקבות הוראתו של אברהם, והם עלו לאיזו רמה רוחנית מסוימת, איזו הרגשה, אחרי זה בית ראשון, בית שני, היה להם מה לזכור. אבל קבוצת האנשים השנייה, שלא הלכה אחרי אברהם, לא קיבלה שום הרגשה לזה. איך הם יכולים לרצות לקבל את מה שהם מלכתחילה מעולם לא חוו, לא הרגישו ולא השיגו. הם נידונו לייסורים תמידיים. אנחנו יכולים לאחד אותם ברצונות לרמה החומרית, הגשמית, איך נוכל להתחבר איתם רוחנית אם הם מעולם לא היו בהשגות האלה?
אנחנו לא מושכים אותם להשגות. אנחנו רק באים עם התרופה. העולם נמצא במצב שכדאי לנו להתקרב זה לזה ולהשתמש בשיטת התיקון כי אחרת אנחנו לא נשרוד. אנחנו לא מגיעים אליהם עם איזה מסר אחר. גם בזמן אברהם, בבבל היו מהומות ואנשים התחילו ממש לשנוא ולהרוג זה את זה. ולכן לאברהם הייתה אפשרות לדבר על השיטה של החיבור. ואז הוא ברח מהם, הם לא רצו להחזיק אותו בתוך בבל, הוא יצא משם.
והיתר? היתר על ידי שנאה ביניהם התחילו להתפזר לכל הכיוונים. כל חמולה וחמולה התחילה לחפש איזו פינה על פני כדור הארץ מה שמתאים לה. כאילו, לא לפי מה שמתאים לה, מאיפה הם מבינים, אלא לפי איך שההשגחה העליונה סידרה להם כך מקום על פני כל הכדור.
אחר כך באה אליהם הכנה בתור הדתות. הדתות קידמו מאוד את האנושות. אנחנו לא מבינים אבל מתוך אותה דת, שזו חכמת הקבלה שנמצאת בהאגו מסוים, בקו ימין, בקו שמאל ובקו האמצעי, אבל כולם בקליפות. קו ימין זה אסלאם, קו שמאל זה נצרות וקו אמצעי זו היהדות, שלושתם ברצון לקבל, בהאגו, אבל שלושתם בכל זאת משהו קבלו מחכמת הקבלה, שזה כוח עליון אחד. כל הדברים שלא עכשיו הזמן לספר עליהם, אבל זאת הכנה.
בכל זאת, היום אם אתה מגיע לבן אדם ומספר לו על מה שמדברת חכמת הקבלה, אז אתה יכול להסביר והוא יכול להבין. כי אחרי הדתות התפתחו המדעים. המדע יצא מהדת. כל האוניברסיטאות הראשונות היו בתוך המנזרים, כל מיני כאלה מקומות. זאת אומרת, כל המדע יצא משם גם כן.
ולכן יש לך היום עם מי לדבר. אבל זה יצא מאותה שיטת אברהם, רק בתוך האגו כך זה התפשט בכל אומות העולם, וגם בעם ישראל. ואיפה שעם ישראל היה עולה והיה נופל, היה עולה ונופל בין שיטת הקבלה לבין דעת, שיטת הקבלה לדעת.
לכן, יש לנו לפנות לכל אומה ואומה. הם יכולים להבין אותנו. אין בזה שום בעיה. חכמת הקבלה, כמו שאז הייתה פונה בבבל, למי? לברברים שהיו שם, לאנשים הפרימיטיביים שהיו משתחווים לעץ ולאבן? אז היום גם משתחווים לעץ ולאבן, ואתה בא אליהם והם מסוגלים לקלוט את זה.
למה? הטבע, החברה האנושית, המדע, כל זה מתגלה היום כמערכת אחת, ואז יותר קל לנו להבין שאנחנו חייבים להיות גם חלק אינטגראלי מכל המערכת הזאת.
שאלה: הרגע אמרת לקבוצת טאלין שיכול להיות שהאנטישמים מוכנים מאוד לכך שנעביר להם את השיטה ואולי כדאי להפנות לשם את ההפצה שלנו. ככל שאני מכיר, פגשתי לא מעט כאלה, בדרך כלל אלה אנשים, מניסיוני, אנשים מאוד ראקציונרים, אנשים קיצוניים, ממפלגות קיצוניות, מארגונים קיצוניים.
עד כמה עכשיו אצלנו באוקרינה, עם כל הסיטואציות שלנו כמו שאתה מכיר אותן, זה יכול לעזור להפצת האור ולא דווקא ההיפך, להוסיף משהו שאחרי זה נצטרך כמו אברהם, לברוח? עד כמה אנחנו צריכים לקבל את זה כעצה ללכת לכאלה מעגלים ולהביא להם את שיטת החיבור?
אתה צודק שזה מאוד מסוכן, ולכן אתם קודם כל צריכים לדאוג לעצמכם. לעשות פעולות כאלה שבטוח הן לא יהרסו אתכם. אתם החשובים מהכול. ולכן אם לעשות, אז לעשות פעולות שהן בטוח לא יפגעו בכם. ואת זה לעשות אולי לא בשם הקבלה, אלא כלפי היהודים, מאיפה, למה, איך וכן הלאה. ולעשות את זה בשם בדוי, לא מכם וכן הלאה. אנחנו צריכים שתהיה יותר ידיעה לעם.
זה שבעם ישנה אנטישמיות והיא כבר מאות מאות שנים בעם האוקראיני, זה ידוע וזה לא אומר שום דבר. אני חושב שדווקא ההיפך, הכי גרוע כשאנשים אדישים. אתה לא יכול להגיע לאיזה אנשים שחיים באיזה אי באוקיאנוס השקט ולהתחיל להסביר להם על אנטישמיות. הם לא מבינים, לא בעד ולא נגד. הם לא יבינו על מה אתה בכלל מדבר. ממש כך. אתה רוצה להסביר לי? תסביר לי, אבל אין מקום איפה שייפול משהו.
מה שאין כן, בעם שיש בו כאלה שורשים אנטישמיים, אז כן ניתן להסביר. ואני חושב שהאנשים האלו ייקראו מה שאתה תיתן להם בקשר לזה, בעד או נגד, כך בקפדנות. לכן נראה לי שרק צריכים להכין ספרון נכון או דף הסבר באינטרנט, לא באתר שלכם ודאי, במשהו שלגמרי לא שייך לכם, ובצורה כזאת להפיץ. ללא שום קשר לחכמת הקבלה, אלא רק את הסיבה לאנטישמיות בכלל. כמו הספרון הזה, "למה שונאים אותנו", לנקות אותו, לסדר אותו כך שזה לא מאיתנו, אלא בצורה אובייקטיבית, בשם איזה פרופסור בדוי שנמצא שם באוניברסיטה וכך חקר ולכן כותב. ממש כך, בצורה כזאת. אבל דווקא נראה לי שזה יכול להועיל.
אני לא מתייחס לאדם שהוא שלילי או חיובי, כי בצורה שלילית האנטישמים הם מאוד מאוד תומכים להתקדמות. סך הכול זה הבורא שמקדם אותנו, מתוך זה שאנחנו לא יכולים ולא רוצים להתקדם בדרך הטובה, אז נתקדם בדרך הרעה. אם לא באחישנה, על ידי זה שאנחנו מושכים את עצמנו קדימה, אז על ידי בעיתו, על ידי זה שהוא דוקר אותנו מאחורה. אבל בכל זאת, זה כוח שמתעורר מלמעלה והוא מועיל להתקדמות. זה שאנחנו מרגישים אותו כלא נעים, אין מה לעשות, לפניכם עבודה גדולה, במיוחד בקייב, באוקרינה, כי המקום ידוע בזה.
שאלה: באמריקה הלטינית יש מצב קשה כלפי המהגרים. מוונצואלה, מהאיטי וגם ממקסיקו, יש הרבה אנשים שרוצים לעבור לארה"ב כדי למצוא מקום יותר טוב. איך אנחנו יכולים להפיץ את מסר החיבור בצורה הכי יעילה?
באמת לא חשבתי על זה, איך [להשתמש] באותה הנטייה שיש לכל דרום אמריקה, אמריקה הלטינית לבוא לארה"ב. סך הכול זה חצי מיליארד אנשים, זה לא נורא. הם יכולים להיכנס לכל השטח הזה של צפון אמריקה, יש להם שטחים גדולים ריקים. אבל איך יחיו? אני חושב שאז צפון אמריקה בעצמה תהפוך להיות לדרום אמריקה. מה שאין כן, האופי של הדרום אמריקאים, הוא אופי יותר רך, זה לא היה מזיק לצפונים.
אני לא יודע באיזו שיטה. נראה לי שההסבר צריך להיות כזה שאנחנו רוצים לחיות טוב. לחיות טוב אנחנו יכולים רק בתנאי שאנחנו מתארגנים יחד, ומזמינים עלינו את הכוח הטוב של הטבע. לא צריכים את צפון אמריקה, לא צריכים את טראמפ. יש לנו אפשרות אחרת להביא בכל מקום שאנחנו נמצאים את הכוח הטוב, היפה. בואו נשתדל להיות כמה שיותר קרובים זה לזה, והדרום אמריקאים מסוגלים לזה יותר מהצפונים.
בצורה כזאת צריכים להכין רק את החומר הנכון, איך אנחנו מגיעים לחיים טובים. סך הכול, בשביל מה לנו את צפון אמריקה? למה חיים טובים לא יכולים להיות בכל מקום, כולל ולפראיסו? למה זה מקום לא יפה? הוא יותר יפה מניו יורק.
הייתי בכמה מקומות בדרום אמריקה ולא הייתי מחליף את זה בצפון אמריקה בכלום. ממש. איזה שטחים יש לכם, איזה יופי, איזה טבע. רק מה אנחנו צריכים? שיהיה לנו קצת יותר מזל בחיים. אז אנחנו יכולים למשוך את המזל הזה מלמעלה.
תנסו לעשות את זה, תנסו להסביר את זה לכולם. זה אפשרי, האופי של העם קרוב לזה. כי ביסודם הדרום אמריקאים הם לא רעים, ממש. אין להם היסטוריה של ברבריות כזאת גדולה, מודרנית כמו שבאירופה או בצפון אמריקה.
שאלה: בקשר לאנטישמיות באירופה, עד כמה ההתעוררות של היהודים תלויה בנו ועד כמה היא תלויה בבורא, כי יש לי הרגשה שהם חיים שם עם הראש באדמה, ומאוד קשה להסביר להם בכלל מה אנחנו רואים.
נכון. אתה מרגיש את זה טוב כי אתה יוצא בריטניה. אני לא יודע מה לעשות. כל פעם שאני מתחיל לחשוב על הפצה באירופה או ליהודים באמריקה, אני מתחיל מזה שאני מרגיש את עצמי באפס תקווה ובאפס כוח. אבל שוב ושוב אני נזכר במה שכותב בעל הסולם, ובמה שאומר רב"ש, ובמה שאנחנו חייבים לעשות. וכל מקובל ומקובל בדור שבו היה חי היה באותם התנאים, אפילו יותר קשים להפצה, יותר קשים להבנה מה קורה, יותר קשה היה לו להסכים עם מה שקורה. בזמן הפוגרומים, בזמן מלחמת העולם השנייה עם השואה, בזמן של בעל הסולם, שאף אחד לא רצה לשמוע אותו. ששרפו שם, מה לא?
ובכל זאת המקובלים היו מקבלים את ההשגחה העליונה כמו שהיא והיו חייבים לצאת ולעשות משהו כדי להמתיק אותה, כי אנחנו נמצאים מול חוקי הטבע. הבורא בגימטרייה הטבע, הא-להים בגימטרייה הטבע. זהו, אין לנו ברירה, חייבים. ולכן אנחנו כך עושים.
אני מקבל מה שיש, זה מה שנתנו לי, ולכן אני עושה. אני נמצא בזה כבר ארבעים ומשהו שנה, מה אפשר לעשות? אין מה לעשות, ככה זה. אני חושב שממש אין לנו ברירה. אנחנו נמשיך, ודווקא מתוך החושך הזה שאנחנו מפיצים, אנחנו נזכה לראות את הדברים הטובים.
יש לנו היום קבוצה גדולה ממודיעין.
תלמיד: קבוצת תל אביב הצטרפו למודיעין.
נקווה שתהיה להם גם קבוצה כזאת גדולה.
תלמיד: אנחנו רואים הבוקר שיש משהו מאוד מאוד מיוחד. כל הקבוצות, בכל הארץ ובעולם, כל המסכים מלאים. גם אצלנו, המצלמה לא יכולה לתפוס, אבל האולם פה מפוצץ. ואנחנו רואים שגם בפתח תקווה יש חברים שהגיעו מכל הארץ, מהצפון.
כן, ממש שמחה.
תלמיד: וכולם שואלים שאלות כל כך יפות וטובות. והמקובל מצליח לומר לנו דברים שלא שמענו בשפה כזו פשוטה קודם. קורה פה משהו מיוחד, חריג, שונה, ועולה שאלה האם אנחנו באיזה כנס, האם אנחנו באיזו נקודת פריצה עכשיו?
זו לא נקודה. זה כבר קו, פס שאנחנו עוברים, ויחד עם העולם. אני רואה בזמן האחרון דווקא התפתחות מתגברת, קצב מוגבר. אני מקווה שאתם מעבדים את החומר שאנחנו עוברים, במיוחד בחודשיים האחרונים, שממש יום יום אנחנו עוד ועוד נכנסים לתוך הבנת המערכת של עשר הספירות של הנשמה, איך לעבד אותה, איך לסדר אותה, איך לראות בה את כל מה שקורה. מצבי גדלות, קטנות, גלות, גאולה, כל מצב ומצב, שנראה אותם ממש בתוך עשר הספירות האלו, בתוך הנשמה, בתוך כלי אחד. ומיום ליום, אם אנחנו יותר ויותר מוסיפים לצורה הזאת הבנה, הרגשה, שייכות, זו התקדמות.
ואני מאוד מקווה שהעולם שעובר עכשיו צעדים כל כך חדים וממשיים, מאוד חשובים, זה ייתן לנו אפשרות לפתוח את עצמנו. אבל שוב, העיקר זה הפצה. חיבור בינינו והפצה מחוצה לעשיריות.
תלמיד: אנחנו רוצים גם לציין שהחברים הגדולים מתל אביב הגיעו לכאן לחזק, והתאספו חברים בנתניה, ובאמת יש עכשיו התאספות מאוד מיוחדת, ואם אפשר עוד שאלה בבקשה.
כן.
שאלה: אנחנו רואים שהמקובל והמקובלים מדברים כבר המון שנים במסרים של אחדות וחיבור, ולאחרונה אנחנו גם רואים שזה תופס ומחלחל בתוך השיח הציבורי בתוך החברה הישראלית. אמנם עדיין לא בצורה שהמקובל מדבר עליהם, אבל זה כן הולך ומתגבר. באיזה אופן אתה רואה את המסרים שלנו, אותך, את התלמידים, איך אנחנו אמורים להעביר את המסרים האלה, זה יהיה בצורה גלויה או שזה ימשיך ככה כמו עכשיו, בצורה לא ברורה?
לא, למה לא בצורה ברורה? אנחנו צריכים להעביר את המסרים האלה בצורה ממש צועקת וזועמת ומזמינה ומושכת, בצורה מאוד ברורה. העם צריך להבין שבזה תלוי הגורל הטוב שלו. אין כאן להסתיר משהו. אנחנו כבר לא נמצאים במצב כזה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמתין ולא לדבר. כי אפילו בהבנה, אפילו בתפיסה, אפילו ברצון, אפילו בקצת נגיעה לעניין האיחוד, אנחנו בזה מועילים מאוד לעם. אפילו סתם ידיעה, אפילו זה שלא מסכים, אבל הוא יודע על זה שיש מישהו שצועק, "בני ברוך" צועק שם על זה שאיחוד זאת ההצלה. זה כבר עוזר.
אנחנו צריכים לפזר את הדברים האלה ממש בכל [מקום]. ושיידעו עלינו ויידעו למה שונאים אותנו? למה שונאים אותנו, למה הם שונאים אותנו, עם ישראל שונא את "בני ברוך"? כי "בני ברוך" מדבר על חיבור ואהבה. למה אומות העולם שונאים את עם ישראל? כי בתוך עם ישראל יש כאלו שאומרים שיש שיטה בישראל שמדברת על חיבור ואהבה, ולכן אומות העולם שונאים אותם. וככה זה הולך. חייבים לפרסם את זה.
תלמיד: אנחנו מדברים על הפצה, וביום ראשון "בני ברוך" לוס אנג'לס ארגָנו יותר מארבעים אנשים, והחבר שלנו משיקגו יעביר להם הרצאה בחכמת הקבלה, בחכמת החיבור, וממש היינו רוצים שכולם יתמכו, כיוון שאנחנו עושים כל מה שאפשר כדי להפיץ את חכמת הקבלה.
אנחנו איתכם, ושהזוהר יאיר על כל צפון אמריקה. בסדר גמור.
תלמיד: אנחנו כל כך שמחים ומתרגשים על ההזדמנות הזאת. יש כאן המון המון חברים, והקבוצה הצעירה הגיעו לחזק אותנו. ואנחנו מאוד מצפים להמשיך בכינוסים האלה שמחזקים אותנו, מחזקים את כולם, ואנחנו יודעים שמחיבורים כאלה תבוא הישועה. לחיים.
מצוין.
שאלה: רצינו לחדד טיפה את השאלה לגבי היגיעה, המאמץ שאנחנו משקיעים בהפצה. בתחילת השיעור שמעתי שאמרת שברגע שאנחנו מתחברים ונדבקים במחשבת הבריאה, נוכל טוב יותר להבין מה קורה עם האנושות.
כן. עד כמה שאנחנו נכנסים יותר להבנת המצב של מחשבת הבריאה, איך שזה קשור אלינו ולכל התהליך שעברנו, אנחנו יותר נבין מה קורה איתנו בימינו אלו ואנחנו נוכל להבין באמת למה זה קורה ככה עם אמריקה, אירופה, רוסיה, עם כל המדינות. למה זה קורה כך עם הכלכלה, עם התרבות, עם החינוך, עם כל המין האנושי על מה שהוא עובר.
עד כמה שהרצון לקבל גדל בכל אומה ואומה, מה הוא עושה מכולם, איך הם לא יכולים, הם צועקים, "אנחנו עושים ברית בינינו", סין עם רוסיה, ברזיל עם עוד משהו, אמריקה עם עוד מישהו, אנחנו מבינים שזה מתפרק מהיום למחר. אין שום יכולת היום לאף מדינה להיות בקשר עם מדינות אחרות. אנחנו רואים איך שזה קרה באירופה, הייתה להם תקווה וחזון, ותוך עשרים שנה הכול כבר לא מחזיק. איך הם יוכלו להתפרק אני לא יודע, אתם רואים מה שקורה עם אנגליה.
זאת אומרת החיבור הוא דבר הכרחי מצד אחד, ובלתי אפשרי מהצד השני, אלו שתי מגמות, מדובר בחיים פרטיים אז אני לא מתחתן או מחליף אישה כל יום, אני לא יודע. לא יכול לגדל בצורה כזאת ילדים אז בונים איזה מוסדות. אבל עם המדינות זה בלתי אפשרי.
לכן אנחנו צריכים כמה שיותר מהר להיכנס לזה עם הראש, להבין את החוקים, הנטיות, הזרמים, ולהסביר את זה בכל מקום, שיבינו וירגישו שיש בנו שיטה, שיש בנו הבנה, שיש בנו יחס מיוחד להתפתחות האנושית. אנחנו מתייחסים לזה מצד אחד עם הדאגה בלב, ומצד שני עם המוח, עם הרצון והיכולת לייעץ נכון. מתוך הלב ומתוך המוח לייעץ נכון מה לעשות. ולאט לאט הדברים האלה יתקבלו, כי כמה שאנחנו נמצאים יותר ויותר בהפצה, אתם תראו שאנחנו נישאר בהפצה, וכל היתר ייפלו. הם יהיו יותר ויותר קטנים, פשוט לא יהיה להם על מה לדבר. הם ימציאו לעצמם כל מיני שטויות, "מישהו הרג איזה חתול", או כל מיני חדשות של "פייק ניוז", לכן אנחנו צריכים להמשיך בללמוד ולהבין את הנטיות האלו, הסדרים האלה, וכך להתחבר.
(סוף השיעור)