שיעור בוקר 28.07.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 191, אות קכ"ט

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לחכמת הקבלה, עמ' 191, אות קכ"ט.

אות קכ"ט

"ותדע, שכל קומה וקומה מה"פ אלו דמ"ה החדש בעת שיצאה, ביררה וחיברה לעצמה חלק מהכלים דנקודים, שנעשה לה לבחינת נוקבא. כי הנה בעת שיצא פרצוף עתיק, לקח וחיבר אליו, כל הג"ר דנקודים, שנשארו שלמים בעת שביה"כ, דהיינו בחינת הגו"ע שבהם שיצאו בעת קטנותם, הנק' כלים דפנים, (כנ"ל באות ע"ו) שבקטנות הנקודים לא באו עמהם רק מחציתה העליונה דכל מדרגה, שהם גו"ע ונקבי עינים, ומחציתה התחתונה דכל אחת, הנק' אח"פ, ירדו למדרגה התחתונה, עש"ה. ולפיכך נבחן שפרצוף עתיק דמ"ה החדש לקח לו מהכלים דנקודים, את מחציתה העליונה דכתר, ומחציתה העליונה דחו"ב, וז' השרשים דז"ת הכלולים בג"ר דנקודים, והם נעשו לבחינת פרצוף נוקבא אל העתיק דמ"ה החדש. ונתחברו יחד זה בזה. והם המכונים מ"ה וב"ן דעתיק דאצילות, כי הזכר דעתיק נק' מ"ה, והכלים דנקודים הנ"ל שנתחברו אליו נקראים ב"ן, (מטעם הנ"ל באות קי"ט, ע"ש). וסדר עמידתם הוא פו"א, העתיק דמ"ה בפנים והעתיק דב"ן באחוריו".

שאלה: כתוב, "בעת שיצא פרצוף עתיק, לקח וחיבר אליו, כל הג"ר דנקודים, שנשארו שלמים". איך זה שאחרי שבירת הכלים יש משהו במערכת שנשאר שלם?

מה היה לפני השבירה?

תלמיד: הייתה מערכת שעבדה עם הרצון לקבל בעל מנת להשפיע, כמו בעל הבית והאורח, הוא מקבל ועושה נחת רוח לבורא. אבל המערכת נשברה, אז מה נשאר שלם?

לא נשאר כלום.

תלמיד: אז מה זה שהוא כותב שעתיק לקח וחיבר את כל הג"ר דנקודים?

אלו כבר תיקונים. מה כל פרצוף לוקח מהשבירה כדי לחבר לעצמו ולתקן.

תלמיד: עתיק לוקח חלק שהוא ג"ר דנקודים שנשארו שלמים בעת שבירת הכלים. הוא לוקח חלק שהוא כנראה לא התקלקל ומדביק אותו למערכת שתהיה בעתיד תקינה. מהו אותו ג"ר דנקודים שעתיק לוקח?

הוא לוקח חלק מכתר, חלק מחכמה, חלק מבינה, זה מה שהוא לוקח כג"ר.

תלמיד: מה יש שם?

יש שם כלים שיכולים לכוון אותם בעל מנת להשפיע.

תלמיד: אבל הכול נשבר.

כאן השאלה.

אני קורא שוב את אות קכ"ט.

אות קכ"ט

"ותדע, שכל קומה וקומה מה"פ אלו דמ"ה החדש בעת שיצאה, ביררה וחיברה לעצמה חלק מהכלים דנקודים, שנעשה לה לבחינת נוקבא. כי הנה בעת שיצא פרצוף עתיק, לקח וחיבר אליו, כל הג"ר דנקודים, שנשארו שלמים בעת שביה"כ, דהיינו בחינת הגו"ע שבהם שיצאו בעת קטנותם, הנק' כלים דפנים, (כנ"ל באות ע"ו) שבקטנות הנקודים לא באו עמהם רק מחציתה העליונה דכל מדרגה, שהם גו"ע ונקבי עינים, ומחציתה התחתונה דכל אחת, הנק' אח"פ, ירדו למדרגה התחתונה, עש"ה. ולפיכך נבחן שפרצוף עתיק דמ"ה החדש לקח לו מהכלים דנקודים, את מחציתה העליונה דכתר, ומחציתה העליונה דחו"ב, וז' השרשים דז"ת הכלולים בג"ר דנקודים, והם נעשו לבחינת פרצוף נוקבא אל העתיק דמ"ה החדש. ונתחברו יחד זה בזה. והם המכונים מ"ה וב"ן דעתיק דאצילות, כי הזכר דעתיק נק' מ"ה, והכלים דנקודים הנ"ל שנתחברו אליו נקראים ב"ן, (מטעם הנ"ל באות קי"ט, ע"ש). וסדר עמידתם הוא פו"א, העתיק דמ"ה בפנים והעתיק דב"ן באחוריו".

שאלה: מה שנשבר זה ז"ת דנקודים ואילו ג"ר דנקודים לא נשבר. האם זה נכון?

הם נשברו עקב החיבור.

תלמיד: עתיק לוקח חלק שלא נשבר, למה צריך לתקן משהו שלא נשבר?

כי היה לו קשר עם הכלים האחרים ועכשיו אין קשר.

תלמיד: האם יש בו איזה משהו שכן צריך תיקון, משהו שהוא לא על מנת להשפיע?

כן.

שאלה: הוא כותב "שבקטנות הנקודים לא באו עמהם רק מחציתה העליונה דכל מדרגה, שהם גו"ע ונקבי עינים, ומחציתה התחתונה דכל אחת, הנק' אח"פ, ירדו למדרגה התחתונה". מה זה חצי מדרגה תחתונה וחצי מדרגה עליונה, למה הוא מחלק את זה לשניים לחצי עליון וחצי תחתון?

האור שמגיע מלמעלה מקדש רק חצי עליון של כל מדרגה, את גלגלתא ועיניים, ואת אח"פ לא.

תלמיד: קודם למדנו שמנסים להבין בדעת, לא מצליחים, אז מה זה אומר שצריך לעלות מעל הדעת כשאני לומד עכשיו "פתיחה"? איך אני צריך ללמוד?

אתה לא יכול בזמן הלימוד ללמוד איך להיות למעלה מהדעת, למטה מהדעת, בתוך הדעת, אלא זה תלוי בתרגילים שאתה עושה עם עצמך.

תלמיד: אני לא מבין כלום, ממש. אנחנו קוראים, החברים שואלים שאלות. האם שאלות כאלה צריך לשאול? ומה צריך לעשות בשיעור כשאנחנו לומדים את זה, מה לחשוב?

איך אנחנו מגיעים לאותם הכלים שלומדים עליהם.

תלמיד: מה זאת אומרת?

שאותם הרצונות והכוונות שאנחנו קוראים עליהם שהם יפעלו בנו.

תלמיד: האם זה מקדם אותי בעבודה רוחנית לאור?

ודאי, לשם זה אנחנו לומדים.

תלמיד: האם הכוונה למשוך את המאור המחזיר למוטב?

כן. אני לא לומד לשם ידיעה, אני לומד לשם הפעלה.

תלמיד: לפי הפסוק "לא החכם הוא לומד", לא צריכים להיות חכמים בשביל ללמוד את זה, לא לנסות להיות חכמולוג ולהבין, אלא לחשוב רק על חיבור עם החברים, האם זה מה שצריך לחשוב?

כן.

שאלה: כתוב בתחילת אות קכ"ט "ותדע, שכל קומה וקומה מה"פ אלו דמ"ה החדש בעת שיצאה, ביררה וחיברה לעצמה חלק מהכלים דנקודים, שנעשה לה לבחינת נוקבא." אצילות הוא עולם התיקון, הוא בא להתחיל לתקן מתוך השבירה של נקודים. לפי איזה עיקרון הוא מברר מה עכשיו מתוך הערימה ההרוסה הוא יכול לקחת ולתקן? מה הבירור?

הבירור הוא על ידי האורות שמגיעים לאותה ערימה ומאירים לאותה ערימה, ואז מה שמבררים מאיר.

תלמיד: מהו הקריטריון שלפיו נעשה הבירור?

מקל לכבד. אלו שנשברו בצורה קלה מתעוררים קודם, ואלו שמתעוררים רק בגמר התיקון, הדור האחרון, הם כבדים, הייתה בהם שבירה קשה, לכן הם מתעוררים אחרונים.

תלמיד: כשאנחנו מתקנים את הלב שלנו ורוצים להתחבר לחברים ומסתכלים על הלב שמלא בערימה של זבל, איך אני ניגש לבירור עם מה לעבוד מתוך ערימת הזבל שבי?

אני משתדל להאיר על הערימה הזאת באור הכללי ולראות מה אני יכול לברר קודם ומה אחר כך. מה שאני יכול לברר עכשיו בזה אני עוסק.

תלמיד: מה זה לברר?

לברר זה נקרא שאני מזהה שהם כלים שבורים ואני צריך לחבר אותם ולהעלות אותם לפעולות על מנת להשפיע, ואני מסוגל לעשות את זה.

תלמיד: נגיד שאני רואה בתוכי מלא רצונות ומחשבות אגואיסטיים, מגושמים, שלא קשורים לאהבת חברים בכלל, מה אני עושה עם הערימה הזו?

אתה צריך להשתדל לברר ביניהם איזה מהם יותר אגואיסטים, איזה פחות אגואיסטים, כך להתחיל למיין אותם, אלו לכאן ואלו לכאן, ולראות עם איזה מהם אתה יכול לעבוד כבר היום, עם איזה אולי מחר ומחרתיים, וכך בהדרגה.

תלמיד: מה זה אומר לעבוד?

לעבוד זה לחבר ביניהם, אומנם כולם אגואיסטים, אבל למען החיבור, למען התיקון, אפשר לשכנע אותם, לחבר אותם לעבוד יחד, כי אם נתחבר יחד, אז נוכל לעשות עוד עלייה קטנה לקראת הבורא, ועוד ועוד. כך בהדרגה נוכל לעשות תיקונים.

תלמיד: אצילות, בכוח מה הוא משכנע את הכלים שהוא לוקח מנקודים ומתחיל לתקן אותם? באיזו עוצמה הוא משכנע אותם להיתקן?

הוא מאיר עליהם ומתחיל להעלות אותם. הם נמצאים בעל מנת לקבל, שבורים, וכשהוא מאיר עליהם, אז הם מרגישים שהם שבורים, וכך הם מסכימים לעבודה שלו עליהם.

תלמיד: ואנחנו?

אנחנו אותו דבר.

תלמיד: עם מה אנחנו צריכים להסכים?

אנחנו צריכים להסכים עם זה שנתקשר לפעולות על מנת להשפיע למעלה מהדעת, ומצפים לאור שיאיר עלינו וייתן לנו אפשרות להיות בהשפעה הדדית, בתמיכה הדדית, ורק את זה נקבל כתיקון.

שאלה: איך זה שנוצר פרצוף עתיק והוא תופס דבר שבור מתוך נקודים? האם לא הכול מנוהל ע"י ס"ג?

ודאי, אתה יכול להגיד שעל ידי אין סוף, אז מה?

תלמיד: כשאנחנו אומרים שנוצר פרצוף חדש, אז הוא נוצר נגיד בקטנות עם גלגלתא עיניים ואח"פ, אבל פה האח"פ בא מנקודים. האם האצילות עושה את זה או שס"ג עושה את הניהול הזה שמצרף את האח"פ לגלגלתא ועיניים?

ודאי שהכול בא מס"ג, כלומר מאין סוף דרך גלגלתא, ע"ב, ס"ג. בלי זה לא יכלו להתחבר גלגלתא עיניים ואח"פ.

תלמיד: אין אח"פ של עתיק, אין משהו שלו באח"פ, אלא אח"פ הוא כולו מנקודים, נכון?

לא הבנתי מה זה אח"פ שלו מנקודים.

תלמיד: לרשימו א'/שורש אין אח"פ.

כן.

תלמיד: כשעתיק לוקח את החלקים האלה, אז הוא לוקח גם כתר, גם חכמה, גם בינה, וגם שורשים של ז"ת, למה את כל החבילה הזאת?

כי הכול שייך לג"ר דנקודים. כתר, חכמה וג"ר דבינה הכול שייך לג"ר דנקודים.

תלמיד: האם כל החלק הזה של נקודים נמצא תחת צמצום ב'?

הם לא נמצאים תחת צמצום ב'.

תלמיד: כי הם נמצאים למעלה מהפרסא.

כן.

שאלה: האם ניתן להבין שהתיקון של העליון יכול להיות רק דרך התכללות שלו בתחתון?

יכול להיות, כן.

תלמיד: מהו התחתון שלנו, של בני ברוך?

כל האנושות.

תלמיד: איך נתכלל בה?

בינתיים אין עם מה להתכלל, אנחנו צריכים לבנות את עצמנו. בונים קודם גלגלתא ועיניים, ואחר כך כשבונים את האח"פ, אז מתאימים את האח"פ לאלו שנמצאים למטה מאיתנו.

תלמיד: שזה מה שאנחנו עושים עכשיו.

כן.

שאלה: פרצוף נקודים לפני שהוא נשבר הוא עשר ספירות שלמות, וכשהוא נשבר אנחנו עוברים לדבר על כלים. איך עשר ספירות הופכות לכלים, שאז יש לנו כלים דכתר, כלים דחכמה, כלים דבינה? מה הקשר בין כלים לעשר ספירות שהיו לפני?

האם ספירות הן לא כלים?

שאלה: כשאני חושב על ספירות אני חושב על ה-ו-י-ה.

ה-ו-י-ה היא גם כלים.

תלמיד: מה ההבדל בין ספירות לכלים? למה פעם משתמשים במושג כלים ופעם בספירות?

יש הרבה שמות.

תלמיד: האם זה לא מבטא משהו שונה?

כן, אבל זה לא חשוב לנו עכשיו.

שאלה: למדנו שעולם האצילות, עולם התיקון, מתקן את השבירה שנמצאת מתחתיו, ואילו כאן לומדים שהוא מתקן גם משהו שנמצא מעליו. למה לתקן שם משהו בכלל?

כשאנחנו מתקנים משהו, אנחנו מתקנים גם למעלה, גם למטה וגם במקום שנמצאים, מפני שיש כאן קשר שאנחנו מעמידים אותו בין העליונים והתחתונים.

שאלה: מה הם אותם ז' השורשים של ז"ת שכלולים בג"ר דנקודים?

ז' שורשים זה ברור לנו, הם מחסד עד המלכות - חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. לכן אנחנו צריכים לתקן גם את הקשרים האלה שיש בין ז' השורשים האלה למלכות.

שאלה: האם אפשר לומר שעולם האצילות לקח את כל החסרונות למצב הגדלות של עולם נקודים?

כן.

שאלה: האם אנחנו צריכים לתקן את המלכות הכללית לפני שמגיעים לכתר ומאפשרים לבורא להתגלות?

נגיד שכן.

תלמיד: זה נותן גם הסבר לגבי המאמר הראשון, שלמעשה החטא היה בזה שיצאנו מהאמונה, זאת אומרת אני מפסיק להאמין במלכות הכללית, ואז אני רוצה להיכנס לדעת, כלומר החטא הוא בזה שאני עוזב את העבודה מעל הדעת ורוצה להשיג את זה בתוך הדעת. האם זה הקשר בין שני המאמרים?

יכול להיות.

שאלה: איך את הלימוד שאנחנו לומדים כרגע הופכים ליותר רגשי כדי שלא נסיים את השיעור בבחינה של חמור נושא ספרים?

תנסה לחבר לזה לב, ואז תבין איך באמת אנחנו צריכים לתקן את הלב שלנו, שחוץ מלב אין לנו מה לתקן.

תלמיד: כשאתה אומר לחבר לב, איך עושים את זה בדיוק?

תחבר את החברים, ואז תבין איך מחברים את הלב.

תלמיד: הודיה למורים הוותיקים שלנו, לחברים הוותיקים שהם גם המורים שלנו, על השאלות שלהם, שאולי להם השאלות האלה ברורות, אבל כשהם שואלים, אז דרכך זה מגלה לנו את התשובות שאנחנו, החברים הצעירים יותר בדרך, זקוקים להן. הייתי רוצה שהחברים הוותיקים ישאלו שאלות לא רק כדי שהם יקבלו תשובה אלא כדי שדרכם נקבל ידע שירד אלינו.

בסדר.

שאלה: קודם חבר שאל אותך על העניין של בירור הרצונות. הוא שאל על רצונות אגואיסטיים שמתעוררים בתוכו, וזה נשמע שאתה עונה לו על חיבור של החברים, חיבור בקבוצה. מה זה בירור הרצון? האם זה משהו שקורה בתוך האדם ברצונות אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, או שזה קורה מחוץ לנו עם החברים בקבוצה?

עם החברים.

תלמידה: אז מה הקשר בין הפנים לחוץ?

אנחנו לא עוסקים בזה.

שאלה: פרצוף עתיק יצא מתוך קטנות דנקודים. האם כל עולם האצילות, עולם התיקון, מבוסס על המצב הזה של קטנות?

כן.

תלמיד: מה זה בשבילנו קטנות?

יסוד.

תלמיד: יסוד לתיקונים.

כן, ובכלל יסוד.

שאלה: אמרנו שהפרצופים של התיקונים, הכלים שלהם הם הכלים של כתר, חכמה וז"ת דבינה. דיברנו שמתוך הערימה של הרצונות אנחנו בוחרים את אלה שהם יותר קלים לנו לתיקונים. נגיד שאנחנו עוסקים בזה, מנסים לברר את זה, האם הכלים האלה שאנחנו יכולים לברר אותם, לעבוד איתם, הם באמת יכולים למלא אותנו יותר מאשר הכלים האחרים? נראה שהם כל כך זכים, אז איך הם יכולים להתחרות עם המילויים היותר עבים?

אבל הם חייבים להיות בדרך האור, חייבים להשתמש בהם כדי להעביר את האור לכלים יותר מגושמים.

תלמיד: כשאני עובד עם זה ובא לברר, האם אני יכול לקחת אותם כתחליף, כפיצוי יותר גבוה מהשימוש בכלים האחרים שיש לי?

יכול להיות שכן, עוד נעבוד עם זה.

(סוף השיעור)