שיעור בוקר 08.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

התכללות – קטעים נבחרים מן המקורות

תלמיד: רציתי לעדכן את כל החברים למה הבאנו מסמך בנושא התכללות שאותו אנחנו לומדים עכשיו. השבוע קיימנו איתך כמה פעמים שיחות שבהם התחלנו לדבר על הכנס הבא שיהיה בפברואר, כנס עולמי, כשהנושא המרכזי שלו הוא "פורצים לרוחניות", אנחנו רוצים להגיע ככלי עולמי אחד למגע עם הכוח העליון, עם הבורא.

אחד מהתנאים ששמענו ממך הוא התכללות. כדי להגיע לכנס הזה מוכנים וראויים, כולנו יחד צריכים להגיע בהתכללות, כל עשירייה בתוכה וכל עשירייה עם עשירייה אחרת, להגיע להתכללות שהולכת וגדלה יותר ויותר. כדי להבין את זה יותר לעומק הבאנו אוסף של מקורות בנושא התכללות.

קריין: התכללות – קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מס' 1.

"עיקר הפלא שבחכמה זו, היא ההתכללות שבה, כלומר, שכל פרטי המציאות הגדולה הולכים, על ידה, ומתכללים ומשתלבים ומתייחדים, עד שבאים בדבר אחד - הכול יכול וכללם יחד."

(בעל הסולם. "תורת הקבלה ומהותה")

ההתכללות היא התשובה לכל השאלות שיש לנו על התיקונים, השינויים, היחסים, בין כל חלקי הבריאה.

קריין: קטע מס' 2.

"צריך שאחר כך יתאחדו ויתלכדו כל הנשמות שבעולם לנשמה אחת ממש, היוצאת מבין כל הנשמות ונעשים אחד ממש, כמו בתחילת הבריאה, שנברא רק אדם יחידי, ומהזווגים שלו הוליד בנים, וגם בנים הולכים בדרכיו, מזווגי זווגים, עד שנעשה סוד העולם הזה, בשבעים אומות, ומתוכם זרע ישראל. ובגמר התיקון, יתלכדו זה בזה, עד שנעשה מבין כולם אדם אחד, כמו אדם הראשון, והבן מאד."

(בעל הסולם. "פעולות האדם ותחבולותיו")

שאלה: מה ההבדל בין שתי ההבחנות, התכללות וחיבור?

חיבור זה חיבור, ואילו התכללות היא כבר חיבור יותר רחב. זה חיבור שהסיבה שלו היא לא בהווה, שנעשה חיבור, אלא לעתיד לבוא. לכן אנחנו מתייחסים לכל התיקונים שהם באמת צריכים שרשרת ארוכה של חיבורים, ובחיבורים העיקר הוא ההתכללות. התכללות היא כשכל אחד כלול מכולם וכולם כלולים מכולם, כך שלא יכול להיות מישהו שלא כלול מכולם.

תלמיד: האם חיבור הוא שלב ראשון וההתכללות היא כבר לאחר מכן?

כן. חיבור הוא השלב הראשון, וממנו והלאה מתחילים להתכלל ביניהם כל חלקי הבריאה לפי כל מיני התכונות שלהם.

תלמיד: אם יש לי חיבור עם חבר, אז אני מתחיל להתכלל עם התכונות שלו.

כן.

תלמיד: אם אין חיבור, אז אני לא יכול לגשת בכלל להתכללות.

כן.

תלמיד: אז למה כנס הוא התכללות? האם אנחנו כבר נמצאים בחיבור, עברנו את השלב הזה?

לא, כי אתה צריך להרגיש עד כמה יש לפניך בעיית התכללות, ועד כמה חשוב לך להבין אותה, להרגיש אותה ולהתחיל ליישם אותה. זה בעצם התיקון הכי גבוה שיכול להיות בבריאה.

תלמיד: מה זה אומר שאני מתכלל עם חבר? מה זה שאני אמור להרגיש את התכונה שלו? מלכתחילה יש בי את כל התכונות.

את כל התכונות שלך.

תלמיד: של כל הבריאה.

של כל הבריאה, את זה צריכים עוד לפתח.

תלמיד: אז יש בי את התכונות שלי, כל מיני כוחות, נטיות, וחסרות לי התכונות שלו, הנטיות שלו.

נגיד, כן.

תלמיד: האם באמת אפשר להרגיש מה שיש בכל אחד ואחד?

אנחנו צריכים להגיע לזה. כן.

תלמיד: האם ההתכללות צריכה להיות קודם כל בעשירייה ואחר כך בכל הקבוצה?

ההתכללות צריכה להיות קודם בעשירייה, ואחר כך דרך כל חבר מהחברים שבעשירייה יותר ויותר נמצאים בהתכללות. עד שמגיעים למצב שכבר בהתכללות שלנו אנחנו לא יכולים להרגיש שום כוח חוץ מההתכללות הכללית.

אני לא יודע איך להגיד, תכף נראה אולי יש הסבר.

תלמיד: כשאני מתכלל עם מישהו ומרגיש את הנטיות והכוחות שלו, האם אני מרגיש שזה שלי או שאני עדיין מרגיש שזה שלו, ואני רק כלול בהם?

לא, אתה מרגיש שאתה כבר מסוגל להבין ולהרגיש ואפילו להתכלל עימו.

תלמיד: יש לי את התכונות המקוריות שלי, וכשאני מתכלל עם מישהו, האם אני מרגיש את הכוחות שלו בתוכי, או שזה נעשה ממש כמו אחד, אני מרגיש שזה שלי כבר, ואני לא מבדיל?

אתה מרגיש שזה שלך.

תלמיד: אבל אני מרגיש שאני קיבלתי ממישהו זר.

שאתה קיבלת על ידו.

תלמיד: דרכו.

דרכו.

שאלה: אם אדם הוא עולם קטן ויש בתוכו את הכול, אז במה יש לו להתכלל מאחרים?

כל אחד מלכתחילה הוא כלול מרמ"ח ושס"ה, מכל מיני חלקים, חלקי הבריאה, והוא חייב להגיע בהתכללות שלו עם האחרים לכך שעושה מעצמו מציאות שלמה. במציאות השלמה הזו הוא מתחיל לגלות מה חסר לו, מה הוא צריך להשפיע לזולת, מה הזולת יכול לתת לו, להשפיע לו. ואז בהתאם לחיבורים שהוא עושה הוא מתחיל לאסוף את המצבים, את האורות האלה שמקבל דרכם, וזה מביא לו את הרגשת העולם השלם.

תלמיד: האם מראש אדם לא נברא כלול כבר מכל הפרטים שבבריאה?

לא. השאלה יפה, אבל אני לא יכול להגיד.

תלמיד: האם אדם מוציא לפועל את מה שכבר קיים בתוכו מהשורש שבו, או שבאמת יש פה איזו פעולה חדשה, הוא מקבל משהו מהחברים שלא היה קיים בו קודם?

כן. השאלה יפה, שאלה נכונה, אבל לא. דווקא על ידי זה שאנחנו כלולים זה מזה ויחד עם זה מגלים את השבירה, אז משני המצבים האלה יש לנו אפשרות להתחבר ולראות את עצמנו כשלמים.

תלמיד: מה הדבר החדש שנולד כתוצאה מהתכללות?

כתוצאה מהתכללות נולד קשר בין כל חלקי הבריאה, וכל אחד מתחיל להרגיש שם את מקומו.

תלמיד: ששני חברים מתכללים זה בזה, או כששתי עשיריות מתכללות, מה מתחדש שם, מה לא היה קיים קודם שעכשיו מתגלה?

קודם הייתה אולי רק נכונות לחיבור, ועכשיו כבר יש את חובת החיבור.

תלמיד: אני מבין שיש שתי הבחנות, חיבור והתכללות.

כן.

תלמיד: מה מביא חיבור?

החיבור מביא ביניהם חילופי דברים.

תלמיד: ומה מביאה התכללות?

התכללות מביאה ביניהם ממש התכללות זה בזה. לדוגמה, שני חלקים מתקרבים ונכללים זה בזה, אבל לא שזה גורם לכל אחד להשתנות לפי האחר, אלא זה חיבור, הוא יכול להיות פנימי יותר, חיצוני יותר, אבל זה עדיין חיבור, כלומר בלי לשנות את המבנה שלו. מה שאין כן התכללות, זה כבר כשכל אחד ממש נמס בתוך האחר.

תלמיד: אני נמס בתוך החבר והחבר נמס בתוכי, ומעבדים את התכונות אחד של האחר.

כאן השאלה, עד כמה ואיך. כן.

תלמיד: מה נוצר מהתרכובת החדשה הזאת?

מה נוצר מזה? תרכובת חדשה, אתה צודק. מה אתה רוצה לשמוע?

תלמיד: מה הדבר החדש שנוצר כתוצאה מהתכללות של אחד באחר?

כתוצאה מהתכללות אחד באחר נוצר דבר חדש שלא היה קודם, שלא נגלה קודם, וזה מה שאיבדו בזמן השבירה ועכשיו הוא מתגלה מחדש. זה כשכל אחד יכול על ידי ייחודו להוציא משהו מהאחר, זה מה שמתגלה בהתכללות.

קשה כאן להגיד משהו.

שאלה: אני אתן דוגמה מוחשית. נאמר שאני עושה סלט. אני לוקח עגבנייה ומלפפון ושם אותם ביחד ונוצר טעם חדש. אבל עדיין אני יכול להוציא, הנה עגבנייה, הנה מלפפון. זו דוגמה אחת. אם אני אקח צבע צהוב וצבע כחול ואערבב אותם - ייוולד ירוק. זה כבר משהו אחר, זה לא היה קודם, כאן אני כבר לא יכול להפריד. מה יותר דומה להתכללות, הערבוב של הצבעים או הסלט?

ערבוב. בסלט כל אחד נשאר לפי מה שהוא, ובערבוביה כל אחד מאבד את עצמיותו עצמו ובמקומו מתגלה משהו משניהם, איך שניהם נכללים והעליון שולט בהם.

שאלה: איך זה מתבצע בעשירייה, כל חבר נכלל מחבר אחד ומזה מתפתח משהו אחר?

כן, ככה מתפתחים.

תלמיד: מה הם עושים, הם מעבירים את הכוח לשאר החברים?

כן.

תלמיד: איך זה קורה שמגיע למצב שכולם נכללים בכולם?

כל אחד לומד מהאחרים והרצונות שלהם גם מעובדים וכך זורמים. זאת אומרת שיש ביניהם ערבוביה כזאת שמביאה אותה אליהם למצב השלם. שכולם נכללים מכולם וכולם משפיעים על כולם וכל אחד משיג את כולם.

תלמיד: האם בזה יש משהו משותף לכולם?

כן. זה סך כול המשותף בין הבורא לבין הבריאה.

שאלה: מה התנאי להתכללות, מה גורם להתכללות?

התנאי הגורם להתכללות זה שיש לנו את החוק הכללי של הבריאה שצריכה להגיע למצב של שלמות.

תלמיד: מה הופך שני פרטים נפרדים לכלולים זה מזה, מה גורם להתכללות, נניח של שני אנשים, לצורך העניין?

החסירון שבכל אחד ואחד.

תלמיד: חיסרון למה?

חיסרון להשגה, להרגשה, לחיבור. חיסרון להביע את עצמו.

תלמיד מה גורם לחיבור?

הגורם לחיבור זה הרצון שלהם להיות כלול מתחילת הבריאה עד סוף הבריאה.

תלמיד: אז מה ההבדל בין שני החסרונות האלה, זה שגורם להתכללות וזה שגורם לחיבור?

אין כל כך שוני, כי כל אחד גורם לפירוד וגורם לחיבור בגבולות שלו.

תלמיד: מה הפעולה שמביאה לחיבור ומה הפעולה שמביאה להתכללות והאם הן שונות זו מזו?

חיבור זה יותר חיצוני, והתכללות יותר פנימית. לפי תכונות הפנימיות שכולם נאחזים, כל אחד במישהו אחר ועל ידי זה נובע קשר ביניהם מאוד חזק, חדש.

תלמיד: האם חיבור זו מעטפת יותר חיצונית?

כן.

תלמיד: זאת אומרת, חיבור זה תנאי ראשוני. קודם בא החיבור ולאחר מכן באה התכללות בטור.

כן.

תלמיד: ומה הדלתא, מה התוספת שהחיבור מביא להתכללות?

בכל זאת, משהו בחיבור נשאר כחי וקיים לכל אחד ואחד ולא לכולם יחד. ובחיבור הסופי, שם נכללים כולנו בכולם.

שאלה: אבא מביא לובן, אימא נותנת אודם, הקדוש ברוך הוא נותן נשמה. האם חייבת להיות התוספת בחיבור בין שני גופים, כתוספת עליונה של הכוח העליון כדי שזה ייחשב התכללות?

בלי זה לא יהיה חיבור.

תלמיד: השיתוף של הכוח העליון זה תנאי לחיבור?

כן.

שאלה: ביום שישי עבדנו על פרשת השבוע וקראנו ,והיה כתוב שמה שחיבור זה על הדברים המשותפים וההתכללות היא גם על דברים מנוגדים. כביכול זה מתחיל בחיבור, אבל זה גדל. זה מדויק?

כן.

שאלה: כתוב "ובגמר התיקון, יתלכדו זה בזה, עד שנעשה מבין כולם אדם אחד, כמו אדם הראשון,". מה ההבדל באדם הראשון לפני ואחרי התיקון?

לפני תיקון אדם הראשון זו מערכת שבורה, מפוררת לחלקים רבים, שלא מגלה בעצמה שום קשר, יחס ומטרה. ומערכת אדם הראשון אחרי התיקון זו כבר מערכת אחת שלמה, שכל חלק וחלק יודע את המקום שלו, ואיך הוא יכול להתחבר עם יתר החלקים, ועל ידם, בעזרתם למצוא את המקום המתוקן שלו.

תלמיד: אנחנו לומדים שברוחניות יש תמיד משהו שאנחנו מוסיפים. אז מה בדיוק אנחנו מוסיפים במסע הזה שלנו אל אדם הראשון?

בזה שאנחנו מוצאים פתרון לכל המצבים של אדם הראשון השבורים, ככל שהפתרון הזה הוא יכול להביא אותם לחיבורים, כי זה הרבה חיבורים, ואז אדם הראשון יכול לקום ולהופיע לפני כולם כתוצאה מהעבודה שלנו.

תלמיד: ואיך זה מקרב אותנו לבורא?

כי הבורא הוא שלם, ואם אנחנו רואים מהפעולות שלו שהן פעולות שלמות בבריאה, אז אנחנו מתקרבים אליו, מסוגלים להבין אותו, להרגיש אותו, לגלות אותו.

תלמיד: האם דרך זה מתגלה האהבה?

כן, ודאי. האהבה זה המצב הסופי של כל הבריאה.

שאלה: ברור מה ההבדל בין בן אדם אחד לעשירייה אבל מה ההבדל בין עשירייה לעם?

העשירייה מסודרת לפי החלקים שיש לנו במערכת העליונה והיא רוצה להגיע למערכת העליונה, להתכלל בה לפי התנאים והחוקים שלה, אבל קשר אחר אנחנו לא יודעים, אין לנו קשרים אחרים, רק מצב השבירה, שאנחנו לא מקבלים אותו כמצב ראוי לעבודה.

לכן אנחנו מקבלים את המצב שלאחר השבירה כי זה מה שמגיע אלינו ואנחנו צריכים לעבוד עם זה, ולהביא את המצב הזה שלב אחר שלב למצב שאפשר לתקן אותו יותר ויותר עד גמר התיקון.

תלמיד: אני רוצה לברר מה ההבדל בין כניסות לעשירייה וכניסות לעם.

זה הכול נעשה בצורה אינטגראלית. מה זאת אומרת, שהאדם נכנס, או מאה אלף, מיליון, מיליארד איש, לא חשוב כמה, יש לנו כאן מערכת ואנחנו צריכים להביא אותה לתיקון. מה בדיוק אנחנו עושים במערכת, אנחנו לא יודעים, אנחנו רק משתוקקים להביא אותם לכמה שיותר חיבורים לפי ההבנה שלנו. וכשגומרים את החיבור, אנחנו רואים מה השגנו.

אני מבין מקובלים שלא רצו לספר לנו יותר על השבירה, על ההתכללות, על כל מיני דברים כאלה, הם לא רצו לסבך אותנו, כי מזה אי אפשר להוציא הרבה חכמה.

שאלה: למה אדם צריך להתפתח כדי שיוכל להתכלל באחר?

ללמוד כל הזמן עד כמה הייתה שבירה, ועל ידי מה יש תיקון של החלקים השבורים. החיבור ביניהם.

תלמיד: אני צריך לדעת לתת לחבר להתכלל בי?

ודאי. הוא לך ואתה לו.

תלמיד: מה זה אומר? נשמע משהו מאוד מאוד רגשי.

יכול להיות רגשי, יכול להיות לא. זה תלוי איך אתם מתייחסים לזה.

תלמיד: מה אני צריך לפתוח בי כדי שזה יתאפשר?

אתה צריך לפתוח בך אותו רצון שיכול דרך החבר לקשור אותך עם הבורא.

תלמיד: ובצורה הזו שנינו גדלים בעצם, זו התוצאה שאנחנו גדלים?

כן.

שאלה: מה המדד של אדם שמתכלל בצורה נכונה בעשירייה?

לאיזו דרגת האור ישר הוא מגיע והאור מתלבש בו.

שאלה: האם ההתכללות מורגשת בהדרגה או שהיא מופיעה פתאום?

ההתכללות מורגשת ממש בסוף העשייה שלה.

שאלה: מדוע אדם ירצה בכלל לבצע פעולת התכללות?

כי זה התיקון שלו, איך לא יעשה?

שאלה: איך לעורר בעצמי את הצורך להתכללות, איך להרגיש שזו ההצלה?

אני חושב שמספיק לחשוב על זה, שאין לך יותר שום פעולה בבריאה שנקראת תיקון, אם היא לא מגלה את הקשר הפנימי בין כל חלקי הבריאה.

שאלה: כשאנחנו רוצים להתכלל עם החבר או הזולת אז רוב הפעולה שלנו היא ביטול.

כן.

תלמיד: כל אחד עסוק בלבטל את הייחודיות שלו, אנחנו כל הזמן מסתכלים כלפי העליון. איפה מוצאים רווח מההתכללות, מהייחודיות של כל אחד?

הרווח מההתכללות הוא בזה שכשאנחנו מבטלים את עצמנו, אנחנו נותנים למצבים שלנו, לחלקים שלנו להתכלל זה בזה. כי מבטלים את העצמאות שלנו מכל וכל, וזה מה שנותן לנו אפשרות להשיג את השורש שלנו, להתכלל בו.

תלמיד: האם בהתכללות עם הזולת אני צריך להבליט את התכונות שלו? איך מעשירים את הגילוי של העליון מתוך התכללות? איך אני משתמש בייחודיות של הזולת?

ייפתחו לנו עוד הזדמנויות בשינוי בהתכללויות שלנו, כך שדרך זה נבין, נשיג, נרגיש את חלקי הבריאה.

שאלה: איך ההתכללות מביאה יותר לגדלות הבורא?

יש כאלו מקרים בטכניקה, בפיזיקה, בכימיה, שדרך ההתכללות אתה יכול לראות מה קורה בפנים, בתוך החיבורים, בין חלקי הבריאה. אנחנו מקבלים רשות, אישור להבין מה קורה כתוצאה מהפעולות שלנו בתוך הבריאה.

תלמיד: אנחנו עובדים על התכללות, ואז מגלים יותר רזולוציה בפעולות הבורא, בגדלות הבורא?

כן.

תלמיד: ואיך הרצון לגדלות הבורא מאפשר התכללות?

זה לא מפריע לבריאה, הבורא יכול על ידי זה להתגלות יותר, הוא פורש את הכנפיים שלו על כל חלקי הבריאה. לכן אנחנו לא עושים כאן שום דבר שהוא מסוכן וכנגד הבריאה, ההפך, אנחנו דווקא בזה צריכים להמשיך את הקשר שלנו על כל הבריאה.

תלמיד: גדלות הבורא והתכללות, מה מוביל למה, או ששניהם כל כך קשורים כך שחייבים לעבוד על שניהם יחד?

גדלות הבורא היא מעל הכול, והייתי אומר שהוא סוחב עימו את ההתכללות. כי בו ישמח ליבנו, כי בו אנחנו רוצים להידבק.

תלמיד: אז זה נותן לנו מוטיבציה להתכללות.

כן.

שאלה: הזכרת שיש כל מיני דוגמאות. גם בפיזיקה וגם בכימיה יש המון דוגמאות כאלה. יש תופעה שנקראת הגחה, שכתוצאה משני דברים שונים שמתחברים נוצר משהו חדש, כמו מים למשל שזו תכונה שלא קיימת לא בחמצן ולא במימן. האם כל מה שקורה באנושות הוא התכללות, גם דברים שנראים כמו מלחמות? האם גם בזה בני אדם בסופו של דבר מתכללים זה בזה?

ודאי שכן.

תלמיד: גם בטבע במשך מיליארד שנה בקטריות נלחמו זו בזו ומזה נוצר אורגניזם רב תאי. לאורך כל הטבע רואים מלחמות והן בעצם התכללות. האם ברמה האנושית חייבת להיות גם מלחמה כדי שתהיה התכללות, או שאפשר ליצור את ההתכללות ללא מלחמה? כי אנחנו רואים את זה בכל הטבע.

אני לא חושב שאפשר. כי יסודו של כל חלק וחלק הוא האגו, ולכן מתחילים תמיד מקצה אחד ובאים לקצה השני של הבריאה.

תלמיד: מאוד מובן איך חכמת הקבלה מסבירה את הניגוד הזה בין הבורא לנברא. אבל מה נותנת לנו דרך תורה אם היא לא מאפשרת לעבור את ההתכללות בצורה לא מלחמתית?

אנחנו משתמשים במלחמה הזאת רק כדי לגלות את האיחוד שבין החלקים.

תלמיד: אז כן אפשר לקצר את המלחמה, את איך שהיא מתגלה בעולם שלנו.

זו כל חכמת הקבלה.

תלמיד: כלומר המתח בין החלקים צריך להיות, זה בשורש הבריאה.

כן.

תלמיד: אבל האם זה מתגלה בצורה עקובה מדם? אם נתקדם לקראת דרך תורה, אז האם נראה מתחים קטנים יותר, פחות אלימים, בין חלקי האנושות?

לא. זה עובר מרגש לשכל, ואז יוצאות לנו כביכול התופעות האחרות.

תלמיד: כלומר נהיה מסוגלים ללמוד את החיבור בינינו בצורה יותר מודעת.

כן.

תלמיד: ובזה בעצם גם גילוי הבורא בסופו של דבר.

כן.

(סוף השיעור)