בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 13.1.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - העיקר הוא התפילה*

1. *כדאי לנו לשים לב כמה בכל יום ויום אנחנו יותר ויותר מרגישים קשר בינינו לבורא, דרך התפילה*, זאת אומרת דרך הפנייה שלנו אליו. כל מה שיש לנו, אנחנו פונים אליו, מעלים אליו, ולא מאדם אחד אלא מכולם, מהעשירייה ובכלל מכל האנושות, ומבקשים עבור כולם. פונים עם הודיה, עם כל מיני פניות אליו.
   
   צריכים להבין שכל הרצון ורצון שמתעורר בנו, מהרצונות הטובים הגדולים ביותר ועד הרצונות הקטנים שממש יש מה להתבייש בהם, כל הרצונות האלו באים על ידי זה שהבורא מעורר אותם. אין עוד מלבדו. לכן *אנחנו בחזרה צריכים לדבר אליו כביכול: יש לי את זה ואת זה ואת זה, מה אני אעשה עם זה? איך אני אטפל בזה*? וכן הלאה.

*כתוב, שלא יהיה לך אל זר, שהבורא לא יהיה רחוק, שיהיה קרוב. תדבר אליו בצורה הכי ישירה שאתה יכול, כי כל הרצונות ומחשבות שמתעוררים בך הם ממנו. אין עוד מלבדו, הוא עושה ויעשה לכל מה שיש, ואתה צריך בהתאם לזה, בצורה ישירה, להגיב ולדבר עימו*.

*אין לך עם מי עוד לדבר. מולך תמיד נמצא הבורא, וכדי להיות עימו בקשר ישיר אתה צריך קבוצה*, אתה צריך כל האנושות אפילו, שאתה כביכול הנציג שלהם. אתה יחד איתם, עם העשירייה שלך, ואז תראה כמה המגע, הקשר שלך עם הבורא מיום ליום יהיה יותר ויותר יציב, מובן. תתחיל להרגיש אותו ממש כקרוב, כשותף. אז כל מה שכותבים לנו מקובלים ייראה לך כמציאותי.

2. *לעשות נחת רוח לבורא נקרא שאני לא מקבל בחזרה שום סימן יפה וטוב, ואפילו שהבורא מראה לי שכאילו לא שומע, אני בכל זאת משתוקק ומפתח בי השתוקקות, על ידי החברים*, איש את רעהו יעזורו, שכך *אנחנו מקרבים את עצמנו בכל זאת לבורא, למרות שהוא לא רוצה לשים לב אלינו. אנחנו בכל זאת מבקשים ממנו שכן יעזור, שכן ישים לב עלינו, שכן יענה. אנחנו רוצים קשר עימו*, קשר ראשון הדדי, כדי שנוכל אז לעבוד בצורה שאני לדודי ודודי לי.
   
   *אף על פי שאני רואה שאין שום סיכוי, וזה יכול להיות המצב שלי במשך שנים. לפעמים אני נזרק רחוק, לפעמים מתקרב, אבל אני כל הזמן בונה את הקשר שלי עם הבורא בצורה שכל פעם אני מרחיב את הקשר הזה, את חוט הקשר, יותר ויותר. ככל שהבורא לא עונה לי, אני מבין את שזה איזשהו פלירט, הזדמנות לגלות עוד יותר נטייה בכל מיני אופנים ממני אליו, ולהאמין למקובלים שכותבים שהבורא באמת מאוד רוצה בקשר איתנו*.
   
   הבורא מצפה רק לצורת קשר שאנחנו נגלה למעלה מהדעת. *למרות שאין לי כאילו שום סיכוי בתוך האגו שלי להגיע לקשר, אני רוצה למעלה מזה לבנות את הקשר הזה, על מנת להשפיע בלבד. זאת אומרת לא יהיה לי מזה שום דבר. אני לא מבקש שהקשר הזה יהיה לטובתי בשום דבר, אני לא מבקש שיהיה לי מזה הבנה הכרה הרגשת הבורא, לא. אני רוצה רק להיות בקשר כדי ממני אליו להשפיע איזשהו נחת רוח, משהו לעשות לטובתו. זה מה שאני רוצה*.
   
   אם אני מתקרב לזה, משיג את זה, זאת אומרת אני בונה כזה קשר, כזו יחס ממני אליו, אז אני מתחיל להרגיש שאני באמת מתקרב לבורא, ולאט לאט נכנס להרגשת הקשר. *זו כבר כניסה לעולם העליון. כך זה קורה*.

3. אנחנו נתחיל להיות מרוכזים בנקודה הזאת, שיש לפניי איזשהו צינור שקושר אותי עם הבורא. את הצינור הזה אני צריך עכשיו למלא בכל מיני צורות ההתקשרות, דרך החברים...

4. אנחנו עכשיו צריכים להבין בחיים שלנו שהקשר עם הבורא זה העיקר. *אין לנו שום דאגות חוץ מזה. הקשר עם הבורא יכול להיות רק ממכשיר שנקרא עשירייה*.. במידה שהאדם מסדר את העשירייה בצורה נכונה, לפי זה הוא נכנס לקשר עם הבורא. יש בעשירייה הנכונה כל מיני תכונות שאין באף אחד, אלא רק בעשירייה, רק בקבוצה. במידה שכל אחד מאיתנו בונה את היחסים הנכונים שלו לחברים, בהתאם לזה הוא דרכם יכול להתקשר לבורא. כאן לא כל כך חשוב מה החברים יכולים להיות, כמו אצל רבי יוסי בן קיסמא, אפילו שהם קטנטנים אבל אם הוא יכול להתבטל כלפיהם ודרכם להתקשר לבורא, הוא מתקשר, הוא גדול.

5. *כל הסיכום של הלימוד שלנו, של העבודה שלנו, הכל מתקשר לתפילה, לפניה לבורא*. אנחנו צריכים לבנות את עצמנו בהתאם לקשר שלנו עם הבורא. אנחנו צריכים לבנות יחסים בינינו בהתאם לתכונת הבורא, השפעה, ואז נוכל להתקשר עשירייה, תוכל להתקשר דרך קשר המשפיע לבורא. *כך אנחנו בונים את עצמנו בצורה רוחנית*.
   
   נתרכז בזה. יש לנו לזה כל ההבחנות הנדרשות. למדנו הרבה וצריכים עכשיו לבנות את הקשר הזה בצורה מעשית. לבדוק בו כל מיני נתונים, איך מתקשרים בינינו ומאיתנו לבורא. רק מקשר בינינו נבין גם כמה ואיך אנחנו יכולים להתקשר לבורא. לכן זה נקרא מאהבת הבריות לאהבת ה'. *אם לא נתקשר נכון בינינו, לא נבין איך להתחיל בקשר עם הבורא*.

6. הניתוק, הריחוק מהבורא, הופך להיות לעביות. דרכו אנחנו דווקא מעבירים את כוח הקשר שלנו אליו, מבינינו אליו. אז תהיה לנו כבר גם עביות שהבורא סידר לנו מלכתחילה, וגם כוח השפעה מצידנו אליו. אנחנו בכל זאת רוצים להתקשר בינינו ולהשפיע לו. *כך אנחנו מתקרבים לבניית הפרצוף הרוחני. פרצוף הרוחני נקרא צורת הקשר בינינו שמתאימה להתקשרות עם הבורא*.

7. ש: אז צריך ממש להקשיב לגוף?
   ר: *צריכים להקשיב לרצון לקבל שמתנגד, ולהכין את עצמנו לזה*. אתה מחשיב אותו כדי לא ליפול. זה נקרא ליפול תחת משאו. להיות מוכן זה על ידי חיבור עם החברים. אז *אתה מחלק את הכבודה הזאת, את הנטל הזה, להרבה אנשים. כך אתם יכולים איש את רעהו יעזורו, להתקדם. אתם תראו שזה אפשרי. זה אפשרי, רק לא לעזוב ולא להתייאש*.

8. ש: איך להכין את עצמנו לירידות?

ר: להכין את עצמנו לירידות אנחנו יכולים רק על ידי קשר בינינו. בכל מיני קשרים, אנחנו בונים סדר יום, סדר התקשרות. אנחנו חוזרים על חומר הלימוד במשך היום, מה שעברנו בשיעור בוקר ומה שנצטרך לעבור בשיעור הבא וכן הלאה. אנחנו צריכים למלא בזה את היום שלנו, זאת אומרת משיעור לשיעור. אנחנו צריכים להעביר את עצמנו מתוכן השיעור שעברנו, קיבלנו הסבר, לשמוע אותו, לדבר עליו אולי, וגם תוכן השיעור הבא. איך אנחנו יכולים להתקשר בינינו עוד יותר עם החומר הבא.

9. למה קשה למצוא מילים לפנות לבורא?

ר: תנסו לסדר את המילים, לא מילולית אלא רגשית. אפילו שאין מילים, אבל רגש נמצא. כמו שלפעמים אנחנו מרגישים אבל לא יכולים לבטא זאת במילים. אז תרגישו כמה בהבחנות הללו יש יותר עומק.

10. ש: איך לא לשים תנאיי לבורא בתפילה?

ר: *כל תפילה ותפילה מתחילה מהודיה. צריכים להודות לבורא על כך שעשה אותנו כאלו, שאנחנו רחוקים ממנו. בגלל הריחוק אנחנו יכולים להרגיש את ההתקרבות אליו. דווקא מ-2 הקצוות האלו, ריחוק קיצון והתקרבות קיצונה, אנחנו יכולים להרגיש את מידת הדביקות*. לא יכולה להיות דבקות בלי גילוי העביות ובלי גילוי הקשר על פני העביות. 2 דברים המנוגדים שמתחברים ביניהם, מביאים לנו עוצמת דביקות ומתיקות וכל מה שיש בזה.

11. *אם אני לא פונה מהעשירייה הפרטית שלי, אפילו הפרטית שלי, אז אני לא פונה אליו, הבורא לא נמצא לפניי. סתם צעקה שלי היא לא צעקה. על זה אנחנו צריכים לא לשכוח*.

12. כל פעם, על פני הרצון לקבל המתגבר בכל אחד ובכולנו יחד, אנחנו מתגברים למעלה מההפרעות האלה בינינו. יותר ויותר לבנות את הלב האחד, ומתוך זה אנחנו בונים את עצמנו בצורה שהוא הופך להיות לכלי של אדם, אדם הראשון ממש. זו המטרה שלנו. תנסו לתאר את זה יותר ויותר, תדברו על זה יותר ותראו שכל הדברים האלה כבר נמצאים לפנינו.

13. ש: איך להתגבר על פחד מלבקש, שאולי בטעות הוא יענה?

ר: זה טוב, זה דווקא מה שאנחנו מתחילים להרגיש במידה שמתקרבים. אולי אני באמת אצליח ואצטרך לעזוב את העולם הזה, את האישה והילדים ואת כל החברים? אני אלך להתנתק מכולם, כמו שכותב רב"ש ואכנס לאיזושהי סביבה שלגמרי לא מובנת לי, כולה להשפיע? אני לא מוכן לזה. נדמה לאדם שהוא עוזב את הכל, תראו מה שכתוב שם ומה עושים בהתאם לזה.

*אתם צריכים להיות יותר ויותר קשורים למה שמקובלים כותבים. הם כותבים רק מתוך ניסיון, רק מתוך מה שעברו. בטוח שנצטרך לעבור גם אותם מצבים במהירות, יותר או פחות, אבל את כל המצבים האלה נצטרך לעבור. אז תשתדלו*.

14. *הגישה שלנו צריכה להיות שאנחנו כל הזמן נמצאים בבירורים רוחניים. חוץ מעבודה הכרחית, אם אני עובד באיזושהי עבודה להרוויח כסף, להתקיים כבהמה*. אבל חוץ מזה אני לא צריך לדאוג על שום דבר גשמי, להיות מקושר עם העולם הזה, עם תרבות וחינוך וכל מה שקורה כאן. זה לא מוסיף לי שום דבר ברוחניות, רק מבלבל אותי. אולי אני צריך את זה לצורך הפצה, אז במידה שזה לצורך הפצה, אני משתמש בזה. אבל לא יותר מזה. לכן *לא להתבלבל ובכח להכניס את עצמנו בחזרה לעולם הזה בכל הזבל שלו. מה פתאום? מה יש לי בעולם הזה, שאני אתערבב עם המחשבות ורצונות, ומה שקורה בחוץ. מה זה יעזור לי*? .. תעשה מאמץ רק בעבודה הרוחנית, חוץ מלעבוד כדי להרוויח משכורת בעבודה הגשמית. אתה תראה שכך זה עובד, ועובד בצורה הכי טובה.

15. ש: איך לעזור לחבר שמנותק לגמרי?
    ר: יכול להיות שהבורא נותן לו כאלו הפרעות שאם היה נותן לך, גם אתה היית זרוק כמוהו. צריכים להתפלל על החבר, על זה שהבורא יקרב אותו ויחזיר לקבוצה. צריכים להתפלל לבורא שייתן לנו כוח לקום מהנפילה. אצל החבר זה כבר ניתוק, אצלנו זה רק נפילה. הנפילה, דווקא עליות ירידות, ירידות ועליות, זו הדרך שלנו. זו דרכנו.

16. ש: מה זה לצעוק יחד?

ר: לפני הצעקה, לפני הבקשה אנחנו עובדים על החיבור. אנחנו מבינים למי אנחנו פונים. במידה מסוימת כולנו נמצאים בזה, מרגישים איכשהו זה את זה, ורואים איזושהי צורה של הקבוצה, צורה של הרצונות שלנו שמוכנים להתחבר מכל יתר רצונות שלנו. אנחנו בצורה כזאת פונים לבורא מתוך החיבור בינינו. *אי אפשר לפנות לבורא אלא מתוך החיבור בינינו. אם אתם מגיעים לנקודת החיבור, ממנה תפנו לבורא, לזה הוא מחכה*. אם פונים לא מנקודת החיבור, גם טוב. למה? כי אז הבורא יראה לכם כל מיני הפרעות, בלבולים, כדי שמתוך הפרעות האלה תגיעו בכל זאת לאיזשהו חיבור. זאת אומרת צריכים לפנות לבורא בכל מקום, אבל קודם כל לבדוק האם יש ביניכם לפחות איזושהי נקודת קשר. בלי זה אתם ממש לא מגיעים אליו.

17. למה אנחנו מכינים את עצמנו ככלי? כי רצון הבורא להשפיע לנו, ובזה שאנחנו מכינים את עצמנו לקבל ממנו, כל הכוונה שלנו היא כדי להשפיע לו נחת רוח בזה שעומדים לקבל ממנו. לכן *אנחנו כך פונים אליו: תקן בבקשה אותנו, שנוכל לקבל ממך כדי לעשות לך נחת רוח. לעצמנו כלום, אפס, כמו שעכשיו ואפילו יותר חושך, לא חשוב לנו. העיקר שיהיה לנו תענוג מזה שאנחנו נותנים לך אפשרות להשפיע וליהנות מאיתנו*. אנחנו צריכים כמה שאפשר יותר לתאר לעצמנו מה זה נקרא להיות בתכונת השפעה.

*חלק 2 - פתיחה לחכמת הקבלה, משך מאות ק"ב*

18. הבורא רוצה לתת הרבה יותר ממה שהוא קיבל על מנת להשפיע, אז הוא שוב עושה את העבודה. כך אצלנו נבנים הפרצופים. כלומר להיכנס לקשר עם הבורא, לעשות לו נחת רוח, להרגיש אותו, זה נקרא שאנחנו נמצאים עימו כמו פרצוף. מקבלים ממנו חלק, בכמה שיכולים להידמות לו. זאת העבודה שלנו, זה כל הביטוי לרצון שלנו. אז אנחנו נעשים כמו הבורא לפי התכונות, כמו הבורא באיזושהי מידה, לפי ההשגה שלנו, ובזה מקרבים את עצמנו, שלב אחר שלב. כי כל הפרצופים מתחברים מתחברים, עד שאנחנו פעם נגיע למצב שנעשה פרצוף אחד, זיווג גדול אחד, והבורא יכנס וימלא את כל המציאות.

19. *אני מבקש, תעברו על זה פעם אחת. צריכים לחדש את זה אחרי כמה שעות וזה יתיישב בתוך הראש ובתוך הלב. אנחנו בכל זאת ניכנס לדברים האלה. אתם תראו שזו המערכת שבה אנחנו קיימים, ואנחנו צריכים רק לגלות אותה. זו מערכת הכוחות שבהם אנחנו נמצאים, הם פועלים עלינו, הם מפעילים את כל האנושות, את כל העולמות סביבנו, ואנחנו צריכים להתחיל להרגיש אותם*.
    
    הבורא הוא מקדם אותנו לזה. אתם רואים מה שעושה עם כולנו. אנחנו נעשים יותר ויותר מקושרים על פני כל כדור הארץ ואין לנו ברירה, אנחנו עוד נגלה כמה אנחנו תלויים בזה יותר ויותר, עד שנחליט שאין ברירה, חייבים אנחנו להתקשר בינינו נכון, ורק בצורה כזאת נגיע לנצחיות, שלמות, ודבקות בבורא. שיהיה לכם יום טוב. כל טוב, ונתקדם לחיבור כל הזמן. שלום ותודה.