שיעור בוקר 30.01.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "אחור וקדם צרתני"

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "אחור וקדם צרתני", עמ' 63, טור א', שורה "וזה פירוש", פסקה אחרונה.

"וזה פירוש "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה" וכו'. כי בין כך ובין כך תעבוד, אלא החילוק הוא כי זה "במצור ובמצוק", דהיינו שלא ברצון, וזה "מרב כל" דהיינו ברצון".

יש שתי צורות עבודה - ברצון או לא ברצון, אבל בטוח שהאדם יעבוד. יש רק כוח אחד שפועל על כל הנבראים, על כל הבריאה שהיא דומם, צומח, חי ומדבר, ולאדם יש בחירה. אחרי שהוא מתפתח מדרגת החי ומתקרב לצורת האדם הדומה לבורא, כשהוא יכול לדמות את עצמו לבורא, יש לפניו כביכול שתי דרכים: האחת היא לקיים מה שהבורא מפיל עליו בצורה שמאין ברירה הוא עושה את זה והוא לא יודע אפילו מי מחייב אותו ואיך, והשנייה היא שיש לו בחירה כך שהוא בעצמו יכול להגיע להבנה ולהכרה שזה מגיע אליו מהבורא, ואז הוא משתדל לקיים את זה מרצון.

"כן איתא במדרש: "מסתכל הקב"ה במעשיהן של צדיקים ומעשיהם של רשעים ואינו יודע במה רוצה הקב"ה אם במעשיהם וכו', כשהוא אומר וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל, הוי אומר במעשיהם של צדיקים", פירוש, שבכל העשיות והמנהגים, הקב"ה מסתכל, ז"א מתחבר, והכל מתגלגל ובא לשורשו, אם כן נשאלת השאלה איזה דרך יותר נרצה? לזה מסתייע המדרש מהכתוב "וירא אלקים את האור כי טוב", דהיינו, בחינת גילוי, שזה במעשיהם של צדיקים, וזו הכונה בחז"ל, "ארוכה וקצרה וקצרה וארוכה". ע"ש, דהיינו כנ"ל."

הבורא נותן לאדם אפשרות להתקדם או דרך הרצון לקבל, או דרך זה שהאדם רוכש לאט לאט רצון להשפיע. ודאי שהבורא רוצה שהאדם יתקדם בהתקרבות אליו, לרצון להשפיע, אבל בדרך הזאת יש בחירה חופשית והרבה עבודה עד שהאדם עושה כך שהרצונות שלו יהיו כמו הרצונות של הבורא.

שאלה: למה בכלל יש שאלה מה הוא רוצה, האם במעשיהם של צדיקים או במעשיהם של רשעים?

השאלה הזאת עומדת כל הזמן לפנינו, לפני כל אחד ואחד, אם לקיים או לא לקיים מה שאומרים לנו מקובלים.

תלמיד: מצד הנברא זה ברור שיש כזאת שאלה, אבל לא מובן למה מצד הבורא יש כזאת שאלה.

הבורא רוצה שאנחנו נברר את השאלה הזאת ונחליט אם אנחנו רוצים לקיים את כוח ההשפעה, את חוק ההשפעה, את חוק הערבות או לא, ושנגיע לזה בהכרה עצמית, שגם אם העולם לא היה נברא על ידי כוח השפעה שמחייב אותנו להגיע בצורה כזאת, אנחנו בכל זאת היינו בוחרים שהעולם כן ייברא כך.

תלמיד: מה הטיעון העיקרי שבגללו יש ספק שמעשיהם של צדיקים עדיפים? למה זה לא מובן מאליו, מה הספק כאן?

בגלל הרצון לקבל האגואיסטי שלנו. תשאל את עצמך, האם אתה רוצה במעשיהם של צדיקים, שיהיה הכול בעל מנת להשפיע? האם אתה מסכים עם זה שהבורא ברא את העולם בכוח השפעה אבל עשה אותו הפוך? זה נגד הטבע שלנו שאנחנו מגלים בנו בינתיים ולכן מי יכול להסכים עם עולם כזה. אלא אנחנו צריכים באמת לשמוע את המקובלים שמראים לנו את דרכינו ואז נגיע לגילוי האמת.

תלמיד: ומה עדיף מצד מטרת הבריאה? איך יכול להיות שכדי להגיע למטרת הבריאה דרכם של רשעים עדיפה?

אנחנו לא יכולים להיות בלי רשעים כי לא תהיה לנו בחירה חופשית. איך אנחנו יכולים לתאר לעצמנו אנושות שכולם יהיו בה צדיקים גמורים? זו תהיה דרגת חי מתוקנת מאין ברירה. אלא אם אתה רוצה לברוא אדם חופשי, להיות עם חופשי בארצנו, אז אתה צריך להעמיד לפניו שתי אפשרויות ושהוא בעצמו יבחר. וכאן זה העניין, מהי בחירה חופשית, איך אדם יכול לבחור בזה, על ידי איזה קריטריון הוא בוחר שבשבילו צורת ההשפעה היא מועדפת על פני צורת הקבלה כשצורת ההשפעה היא כנגד הטבע שלו שאיתו נולד. כאן השאלה שאנחנו צריכים לברר.

לכן אנחנו צריכים לחנך את האנשים שהם יבינו שגם אם זה נגד הטבע שלהם, אבל להיות בהשפעה זה נעלה יותר, אומנם זה לא כדאי ברצון לקבל אבל זה כדאי ברצון להשפיע, כי הדבר הזה הוא יותר גדול, אוניברסלי, שייך לכולם, הוא נעלה יותר. מה זה נעלה? איפה כאן מעלה ואיפה כן מטה? את זה אנחנו צריכים לברר.

וזה דווקא נעשה, כמו שהוא כותב בכותרת המאמר, על ידי "אחור וקדם צרתני", בהסתר ובגילוי. דווקא על ידי זה ששניהם מתגלים בזה אחר זה אבל קשורים יחד, אז אנחנו מתחילים לגלות מהי העדיפות שיש בכוח ההשפעה לעומת כוח הקבלה. נניח שמלכתחילה אנחנו לא יודעים כלום, לא את העולם הזה, לא את היקום, אז למה יש הבדל בין כוח קבלה לכוח השפעה, למה אחד הוא למעלה ואחד הוא למטה? תנסו לתאר את העולם שהבורא הוא בכוח קבלה וכל הנבראים הם הפוכים ממנו היינו בכוח השפעה, ומה אז יהיה?

תלמיד: אותו דבר.

למה אותו דבר?

תלמיד: כי בכל זאת היינו צריכים להידמות לו, אז היתה לנו בעיה הפוכה.

היה לנו אותו קושי. אז מה עושים? זאת אומרת, לא חשוב איך נקרא לזה, כוח קבלה או כוח השפעה, בכל מקרה אנחנו צריכים להזדהות עם הבורא ובאותה צורה. לכן בסופו של דבר בגמר התיקון אנחנו נראה כמו שכתוב, שהרע אף פעם לא היה קיים בעולם.

אתה לא זוכר את זה?

תלמיד: אני זוכר, אבל זה לא נתפס בהרגשה.

לא נתפס? תחשוב. כל הרע נברא רק בדמיון שלנו כדי שנוכל להבחין, לאתר, להבדיל בין זה לזה, וכך נרגיש את עצמנו בינתיים כנבראים, הפוכים מהבורא. ואז נשחק בזה, כמו במגרש משחקים שאנחנו בונים לילדים, ועל ידי זה שנתעסק במגרש הזה, שזה ממש עולם מדומה, מלאכותי, על ידי זה נלמד מה זה להיות בדרגת הבורא, נעלה אליו.

מה ההבדל אם היינו מקבלים מיד את תכונת הבורא, או אם אנחנו מגיעים מהצורה ההפוכה? שבצורה הפוכה נרגיש את עצמנו שאנחנו נבדלים ממנו, ועם זאת דבוקים בו ושווים לו.

שאלה: האם תוכל להסביר מה משמעות הציטוט "וירא אלקים את האור כי טוב"?

כי כוח ההשפעה הוא השולט, העליון, ובעיני הכוח העליון הוא הכוח העיקרי וזה נקרא "האור כי טוב". "אור" זו תכונת ההשפעה.

שאלה: אמרת קודם, תארו לעצמכם מה היה קורה אם היינו מחליפים מקומות עם הבורא, כלומר אם אנחנו היינו בהשפעה והוא היה בקבלה. כשאני מקבל החלטה שאני נמצא בהשפעה, האם אני לא נמצא באותו בלבול שהחלטתי שאני בהשפעה והבורא בקבלה?

אתה צודק. אנחנו עוד צריכים לברר את זה.

שאלה: בפסוק האחרון בעל הסולם כותב, "ארוכה וקצרה וקצרה וארוכה", כלומר כביכול לאדם יש את זכות הבחירה החופשית. בשביל מה ניתנה לאדם זכות הבחירה החופשית?

כדי שנתחיל לכוון את עצמנו, למיין את הפעולות שלנו, איפה נמצאים, למה אנחנו רוצים להגיע. גם כך וגם כך נגיע לגמר התיקון, רק או שנגיע על ידי מכות, או על ידי כוח נעים, על ידי משיכה. או על ידי חיבור בינינו או על ידי התרחקות אגואיסטית זה מזה, ואחר כך לימוד מהמכות האגואיסטיות ושוב חזרה לחיבור.

הכול שייך ללימוד, האם לפני שאנחנו נכנסים לדרך אנחנו משתדלים להבין ולקבל על עצמנו את צורות ההשפעה, צורות החיבור ועל ידן אנחנו מתקדמים, או שאנחנו זורמים והרצון לקבל שכל הזמן גדל, לוחץ עלינו ומאין ברירה אנחנו בורחים מהאש, וזה לא תיקון ב"אחישנה" אלא "בעיתו". לכן שתי הדרכים האלה תמיד נמצאות לפנינו.

תלמיד: ברור שאלו שלומדים רוצים את הדרך הקצרה. איזה היגיון יש שלא נרצה לקצר את הדרך?

כי כנגד הדרך הקצרה עומד הרצון לקבל ומפריע לנו מאוד לקצר את הדרך. זו הבעיה, שאם אתה רוצה להתקדם בדרך הנכונה אתה צריך להשקיע כוחות. ואתה לא משקיע סתם כוחות אגואיסטיים, אתה צריך להיות נגד הטבע שלך, זה העניין. אתה חייב כל פעם לעבוד על החיבור עם החברים ולבטל ולבטל את האגו שלך, ולהתקרב לחברים כל פעם עוד ועוד.

תלמיד: נראה לך שמישהו בעשיריות לא רוצה לקצר את הדרך?

נניח שאעשה עכשיו הצבעה, "מי רוצה להיות בגמר התיקון".

תלמיד: כולם יגידו שרוצים.

כולם יגידו שרוצים.

תלמיד: ודאי.

אז מה מפריע לנו?

תלמיד: זה מה שאני שואל.

ערבות הדדית. אנחנו לא יכולים להיות בגמר התיקון מפני שכל אחד צריך להיות ערב עבור כולם, בהשפעה כללית עבור כולם, ועל עצמו לא לחשוב. הוא בעצם נמצא רק בתפקיד אחד, לספק לכולם כוח של גמר התיקון.

תלמיד: אחרי כל כך הרבה שיעורים איתך, כל כך הרבה שנים, מה מפריע לנו להיות בערבות הדדית אחד כלפי האחר?

כנראה שהמורה שלכם לא בסדר.

תלמיד: המורה זהב טהור, אנחנו לא בסדר.

אז מה תעשה?

תלמיד: מה הפתרון? הפתרון הוא שנהיה כבר בערבות.

הפתרון הוא להמשיך בשיעור.

שאלה: למה בעל הסולם כותב "פירוש, שבכל העשיות והמנהגים, הקב"ה מסתכל, ז"א מתחבר"?

בכל מה שנבחר ונעשה הבורא נמצא ובכל זאת מתקן אותנו כל פעם, פחות או יותר, באותה מידה שהבחירה שלנו היא בהתאם לבחירה שלו. כך אנחנו מתקדמים.

שאלה: רב"ש אומר שתורה ומצוות זה מנהגים. זה לא קשור לכאן?

תורה ומצוות זה מנהגים, כך רב"ש היה אומר בדרך כלל. הוא היה אומר שכל הדברים שאנחנו קובעים בעולם הגשמי שלנו ביהדות, זה נקרא מנהגים. כי המצוות האמיתיות הן תיקון הרצון לקבל מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע. והתיקון הזה, השינוי הזה נעשה על ידי האור העליון שנקרא תורה, ומי שמקיים את התיקון של הרצון לקבל שלו על ידי האור העליון, זה נקרא שמקיים תורה ומצוות. שעל ידי האור העליון הוא מתקן את הפעולות שלו שהן כולן בעל מנת לקבל, לכך שיהיו כולן בהדרגה על מנת להשפיע.

שאלה: אתה אומר שבעת הדבקות עם הבורא הרע נעלם. האם זה אומר שהנברא נעלם?

כשהנברא מגיע לדבקות בבורא האגו שלו נכנע, זה נקרא ש"מלאך המוות הופך להיות מלאך הקדוש". שאותו רצון לקבל שהיה בכוונה על מנת לקבל מתקן את עצמו והופך להיות לקבל על מנת להשפיע, שזאת צורת ההשפעה הטהורה, האמיתית השלמה מצד הנברא.

שאלה: מה עושים עם טעמי תורה וסודות התורה?

"טעמי תורה" זה כמו שאנחנו לומדים מ"פתיחה", שיש לנו טעמים, נקודות, תגין ואותיות, שאלו האורות שמתפשטים בכלים המתוקנים. נגיע לזה כשיהיו לנו כלים מתוקנים. אנחנו צריכים קודם כל להתחבר לקבוצה, לעשר ספירות, ואז בתוך הרצונות המחוברים לעשר ספירות, זאת אומרת למערכת אחת, אנחנו נגלה את האור העליון, האור הפנימי שלו אנחנו נקרא "בורא", "בוא וראה", שיבוא וימלא אותנו במשהו, באיזושהי צורת נרנח"י. וכך נתקשר לבורא, אנחנו הכלים והוא האור.

תלמיד: וסודות התורה?

"סודות התורה" הם האורות שלא מתפשטים בנו בתוך הפרצוף, אלא רק בראש הפרצוף, הם לא מוגבלים בכלים שלנו. את זה עוד נלמד, זה עוד לפנינו. אל תדאגו, נגיע גם לזה.

עולם - העלם

"וז"ס "כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך", שהכל משומר בל"ב נתיבות החכמה, ומחמת זה "מלאה הארץ קנינך" ולית אתר פנוי מיניה, כי הכל הולך לשורשו. אמנם עתה בהעלם, ולכן נקרא "עולם" לשון "העלם". ואור המתעלם ומתלבש בעולם, נקרא "נקודה" בחינת "יוד" מתחלק לב' "ההין": עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא [עולם של הסתר ועולם של גילוי]. וכל עבודת האדם, לגלות נקודה זו, להמשיך אותה בבחינת "ואו" מעולם ועד עולם, דהיינו "ו" בין ב' "ההין", לגלות לעין כל, את שפע האור הנמשך מאור מקיף למוקף, דהיינו ב' "ההין", בסוד בינה יסוד מלכות והבן."

יש לנו כוח השפעה שנקרא ה' ראשונה, בינה, ויש לנו כוח קבלה שנקרא ה' תחתונה, מלכות, ואנחנו צריכים לעשות קשר ביניהם שהוא אנחנו בעצמנו, אנחנו ו', הדרך שמקשרת בין בינה למלכות, בין מלכות לבינה. כך אנחנו עושים קשר בין שתיהן ובזה בסופו של דבר אנחנו מאחדים את בינה ומלכות יחד, עד כדי כך שממשיכים את כל האור שיש בבינה, תכונת הבינה לתכונת המלכות בזה שמעלים את כל הרצון לקבל שבמלכות לבינה. ואז בינה, שאין לה רצון לקבל, הופכת להיות לכלי קבלה והיא דורשת מהכתר, וכך יש לנו אור בכל הספירות מהכתר ועד המלכות, וכל זה על ידי כך שאנחנו עושים בינינו קשר, ודורשים קשר בין בינה ומלכות, מלכות ובינה. כך אנחנו עובדים.

שאלה: בקטע הזה וגם בקטעים של אמונה מעל הדעת, בעל הסולם מדבר על התרחבות, אני חושב שהרגע דיברת על זה. אבל מהי הפעולה הזו של התרחבות והאם אנחנו יכולים להשתתף בה עכשיו במשהו?

כן, במידה שאנחנו מחברים מלכות ובינה אנחנו גורמים להתרחבות של שתיהן. מלכות מתרחבת מתכונות הבינה, בינה מתרחבת מתכונות המלכות, ואז אנחנו מגיעים למצב שנקרא "חשכה כאורה יאיר", ששתיהן עובדות על קבלת האור מהכתר, ובזה גומרים את התיקונים.

שאלה: מהן ל"ב נתיבות חכמה?

את זה אנחנו נלמד פעם. יש לנו ל"ב נתיבות חכמה, כלומר שאור החכמה יורד למטה דרך בינה למלכות והוא מסודר לפי 8 כפול 4, שהם ל"ב נתיבות חכמה. מדובר על זה במפורט בחכמת הקבלה.

שאלה: מהי הנקודה שעלינו לגלות?

הנקודה שעלינו לגלות זו נקודת הקשר בינינו, שכל הלבבות יתחברו יחד, והנקודה הזאת תהיה המלכות האמיתית, שתגלה לנו את כל העולם. אנחנו צריכים לגלות את נקודת הקשר הכי פנימית בינינו, שכולנו נכללים שם, נעלמים, וזו אותה נקודה שממנה התפתחה המציאות.

שאלה: האם מלכות משחקת כאילו היא דומה לבינה ומזה היא רוכשת את התכונה שלה?

ודאי שזה כך, נכון.

תלמיד: אם אני משחק כאילו אני אוהב את החברים, אבל אני לא מרגיש רגש כלפיהם, זה יוביל לכך שבסוף אני אוהב אותם?

כן, ודאי. תשחק ותראה. "הרגל נעשה טבע שני", כך אומרים מקובלים.

שאלה: אמרת שכדאי להסביר לאנשים שהרצון להשפיע הוא גבוה יותר, נעלה יותר מהרצון לקבל, אבל אנשים הרי רודפים אחרי תענוגים בקבלה. איך אפשר לתת להם טעם בהשפעה שהוא טוב יותר מקבלה?

אנחנו לא יכולים סתם לגשת לבני אדם אלא צריכים לראות למי ואיך להסביר את זה, כי אחרת אנחנו ניראה להם איזה סוציאליסטים מזויפים, לא יודע איך. אני לא ממליץ שתעשו את זה כך אלא אנחנו צריכים לראות באיזו צורה אנחנו ניגשים לבני אדם.

יש הרבה מאוד חומר באתר שלנו מכל מיני סוגים, אתם צריכים לקחת את החומרים האלה ולא לכתוב מעצמכם אלא להפיץ בינתיים את החומרים האלה שנמצאים שם, צריכים למיין אותם, בהתאם לאוכלוסייה.

צריכים לראות אם זה בקזחסטן, אם זה בטורקיה, אם זה בצפון אמריקה וכן הלאה, ובהתאם לזה לפזר את החומר הזה ככל האפשר, אבל בצורה שיקבלו אותו איכשהו בהבנה. לא לדבר על חכמת הקבלה, לא לדבר על אמונה למעלה מהדעת אלא להתחיל מרחוק. מהבריאה, ממטרת הבריאה, מתיקון הבריאה, למה אנחנו סובלים, כל מיני דברים שקרובים לבני אדם רגילים.

תלמיד: אתה צודק, אפשר לראות שדווקא בזמן צרות ובעיות אנשים רואים שכוחם באחדותם, אבל לצערי רק ברגעים האלה אדם מרגיש שהוא צריך להתאחד, בזמנים רגועים נראה שבלתי אפשרי להגיע ללב של האדם.

זה ברור כאשר יש צרות ובעיות האדם שומע יותר כי הוא רוצה לצאת מהצרות ולכן מוכן לשמוע כל דבר שאולי יעזור לו, כן, אבל גם בזמנים שאנשים לא נמצאים בצרה אנחנו צריכים בכל זאת להסביר להם שיש לנו אפשרות להגיע לטוב יותר. הכול יחסי מבחינת מה זה רע ומה זה טוב.

שאלה: האם תוכל להסביר את המילה 'עולם' מבחינת הסתרה?

המילה 'עולם' זה מהמובן של העלם והסתר, עולם זה הסתרה. על ידי זה שהבורא מסתיר את עצמו אנחנו מרגישים מציאות אחרת שנקראת 'עולם'. אם הבורא היה מגלה את עצמו לא היינו מרגישים דבר חוץ מהאור העליון שממלא את כל המציאות. כמו שהיה לפני בריאת העולם.

שאלה: באופן אישי נמשכתי לחוכמת הקבלה כששמעתי מילים כמו "קבלה", "ספירות", "אמונה למעלה מהדעת". למה כשאנחנו מפיצים עלינו להשתמש במילים שונות כמו "הסבל בעולם", "ייסורים" או "דיכאון" וכן הלאה?

כי המילים האלה קרובות ומובנות יותר לכל אדם, לכן אנחנו משתמשים בהן ולא במילים כמו "ספירות" ו"עולמות".

שאלה: מה ההבדל בין אותם אנשים שמרגישים משיכה לחפש את הבורא, ולמושגים כקבלה או אמונה למעלה מהדעת, ובין האנשים שנמשכים יותר לייסורים או לחוסר טעם וחוסר מטרה בחיים, למשבר העולמי?

אנחנו פונים לבני אדם רגילים. לאדם הרגיל יש בעיה, הוא נמצא בין תענוג וייסורים ולכן אנחנו צריכים להראות לו שיש לנו שיטה שמכוונת איך להגיע לתענוג, ואת זה בעצם כל אחד רוצה. ודאי שלבד מזה כל אחד רוצה עוד כל מיני דברים, אבל בסך הכול אנשים רוצים תענוג ולא ייסורים. ואת זה אנחנו מסבירים, אבל מסבירים את זה באופן שהוא הכי קרוב ומובן לכל אחד. זו העבודה שלנו בהפצה.

שאלה: מהו הצעד הבא לאחר שאנחנו מתבטלים זה בפני זה?

אם אנחנו עובדים על ביטול של כל אחד כלפי החבר, אז הפעולה הבאה היא חיבור של כל אחד עם החבר. זה ברור שאם אני ביטלתי את האגו שלי, הרצון לקבל שלי כלפי החבר, ואני מוכן להיות דבוק אליו ככל האפשר, אז אני מבצע את פעולת הדבקות בו. ועל ידי זה אני רוכש הבנה וניסיון והרגשה של מה זה נקרא להיות בחיבור, ואז מגיעים לפעולות כלפי הבורא. "מאהבת הבריות לאהבת הבורא".

שאלה: מה פירוש "לגלות לעין כל, את שפע האור הנמשך מאור מקיף למוקף"?

זאת אומרת שאנחנו רוצים לחבר לעצמנו את כל הכלי העולמי, כל הנשמות שנמצאות בפירוד ביניהן, לחבר אותן יחד ולמלא אותן בבורא, באור אין סוף. זה מה שאנחנו רוצים. זו המטרה שלנו. ואנחנו כקבוצת חלוצים, שהולכים לזה ומושכים אחרינו את כולם, את כל העולם, מפני שכך אנחנו, כמו שכותב בעל הסולם ב"דור האחרון", ואנחנו קבוצה ראשונה של הדור האחרון.

ולכן אנחנו פתוחים לכולם, אנחנו לא מפרסמים את עצמנו רק לאנשים מסוימים, ליהודים, או לדתיים או רק לגברים ולעוד מיני הגבלות, אלא ההיפך, מפני שזה הדור האחרון, ואנחנו מגיעים כבר לגמר התיקון, אז אנחנו צריכים לפרסם את זה לכולם. כמו שכתוב, "כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם" ו"ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים". לזה אנחנו צריכים להגיע.

שאלה: במאמר שקראנו נאמר "וירא אלקים את האור כי טוב" האם זה אומר שהחושך רע? מה זה אומר עבורנו?

חושך זה רע מפני שאנחנו מגלים רצונות מקולקלים שעדיין טרם תוקנו ולכן זה רע. אבל זה רע יחסי, כי דווקא על ידי זה יש לנו עבודה לתקן את החושך הזה, את הרע, ובזה אנחנו עושים נחת רוח לבורא. אם החושך לא היה מתגלה לא הייתה לנו אפשרות לעשות נחת רוח לבורא. לכן אנחנו צריכים לשמוח בגילוי החושך כי אז יש לנו הזדמנות לחבר את עצמנו לחושך ולהעלות אותו לדרגת האור.

שאלה: מה העבר מייצג עבורנו?

העבר גם הוא נמצא סביבנו כאור המקיף ואותו אנחנו צריכים כדי לעשות עליו פעולות נוספות, לעתיד לבוא. בעבר היו לנו חלקים שלא יכולנו לתקן, מהעבר יש לנו כוחות שלנו, שאנחנו משאירים אותם לעתיד, כדי לתקן, וכך אנחנו מתקדמים. לא לזלזל בעבר, הכול צריך להגיע לתיקון.

שאלה: מה הבדיקה העצמית לכך שאדם מספק לעשירייה כוח ערבות?

אדם צריך לקבל על עצמו את כוח הערבות ולהגיד שהוא אחראי לכך שהוא מחבר את כולם, שכל העולם זה בעצם הכלי שלו. בגמר התיקון לפני ההתכללות הסופית אנחנו נגיע למצב שכל אחד אחראי לכל העולם, לכל הנשמות, על כל הכלי ד'אדם הראשון. אני מתוך הנקודה שלי בתוך הכלי הזה צריך להיות ערב לכל הכלי הזה הכללי. ובזה כל אחד מגיע לדרגת הבורא. כל אחד. ומכך אנחנו משלימים את התיקון.

שאלה: עוד מעט יסתיים השיעור ונסכם אותו בינינו. חלק יצטטו דברי רב, חלק ידברו על תובנות, וחלק ידברו על הרגשה חזקה מהשיעור. איך נכון לסכם את השיעור?

לראות באיזו מידה אנחנו מרגישים ומבינים יותר, בשלב שאותו אנחנו עוברים. עד כמה אנחנו מסכימים יותר עם פעולות הבורא, ש"אין עוד מלבדו", ובוודאי שאת מה שאנחנו עוברים אנחנו עוברים על ידי השפעתו עלינו.

ממה שעברנו אנחנו צריכים לקבוע הסתכלות לעתיד, באיזו מידה אנחנו רואים את דרכנו נכון, מסכימים לזה שאנחנו מוכנים להיות בדרך הזאת, שלפי ההיגיון ולפי מה שאנחנו לומדים אין דרך אחרת. לא לפי האמונה שאנחנו מאמינים באותם החכמים, לא, אלא לפי מה שאנחנו רואים שקורה ומתגלה מיום ליום בעולם שלנו, איך אנחנו מתחברים מיום ליום יותר ויותר ומכך אנחנו מגיעים למצב של חיבור לכלי אחד, ברצון אחד, בראש אחד, בהבנה שלפנינו הכל נגלה.

צריכים לרכוש עוד ועוד ביטחון ממה שעוברים, שילווה אותנו גם לשלב הבא. השלב הבא לפנינו, זה נניח עוד עשרים שעות לשיעור הבא, שבחלק ממנו אנחנו בטח נצטרך לעבוד, לישון, לאכול, להתעסק עם כל מיני פעולות של העולם הזה, אבל אנחנו צריכים להשתדל לא להתנתק מהקשר בינינו ולהמשיך ככל האפשר. אומנם שזה קשר מאוד קטן, חלש, רופף, אבל אנחנו רוצים בכל זאת לשמור עליו ולהיות בו, לחיות בו.

ולמרות שיש לנו במידה מסוימת גם כוח חיבור, אנחנו רוצים להוסיף לו גם כוח אמונה למעלה מהדעת, ולהשתדל בכל זאת להרגיש ככל האפשר, יותר, את הכוח ההשפעה, שאנחנו מעדיפים אותו על פני כוח הקבלה. להוסיף אותו יותר ויותר לקשר בינינו.

שאלה: מתי הבורא יסכים לבנות לנו את בית המקדש? האם קיימת נקודת הכרעה?

בית המקדש זה לא בניין שמקימים אותו, נגיד בירושלים, זה לא עניין של בית המקדש. בית המקדש זה הרצון שלנו המשותף. מתוך זה שכל הרצונות האגואיסטיים שאנחנו מרגישים כל אחד בתוכו, מתהפכים על ידי האור העליון לעל מנת להשפיע ומגיעים לתיקון הסופי. הבורא בונה את הבניין הזה, את הבית הזה. כתוב שבית המקדש השלישי צריך לבוא ממש מהשמיים. בצורה אלגורית כך אומרים.

ואז בתוך הכלי הזה שיהיו כל הרצונות בביטול לקבלה עצמית ובנטייה לחיבור, מוכנים להיות מחוברים לגמרי ביניהם והאור העליון ימלא אותם כאחד. זה גמר התיקון וזה צריך להתגלות בכלי המחובר מכל הרצונות, היינו מכל הלבבות. לזה אנחנו מתכוונים שיקרה. אנחנו רוצים להשתתף בבניין הזה.

זה נקרא תיקון של בית המקדש ונקווה שהוא יקום בזמננו. לא באבנים, לא בעצים, בכלום אלא אך ורק ברצונות שלנו. לכן הוא יהיה כולו רוחני. לא יהיה בו שום ביטוי גשמי, כי כולנו כולנו דרכנו נרגיש את המציאות הרוחנית שהיא כולה ברצון ולא בחומר מהעולם הזה. לזה אנחנו צריכים להגיע. על זה מדברים כל המקובלים.

לכן גם העבודה שלנו צריכה להיות כולה בתיקון הרצונות, הכוונות ולא באיזה חומר ופעולות גשמיות.

שאלה: אמרת שאסור לנו להקשיב לאגו שלנו. איך אני יכולה לזהות אם מה שמכתיב לי זה האגו או הנקודה שבלב?

כל מה שלטובת החיבור בקבוצה זה נכון וטוב וכדאי לממש. כל הדברים ההפוכים, הדברים האחרים צריך לעשות אותם רק מפני שהם בהכרח. אני חייב לתקן אותם, לעשות אותם, לסדר אותם, כי זה חייב לתיקון שלי הגשמי, בינתיים.

שאלה: מה העצה לחברים שלא מצליחים לסדר את ההכרחיות, ולא מצליחים לסדר פרנסה בצורה פשוטה כפי שמציעים מקובלים?

קודם כל יש לנו אנשים שיכולים אולי לעזור לפחות בעצות ולכן כדאי לפנות אליהם. אתם לא משתמשים נכון בהנהלה שלנו. יש לנו כאן אנשים כמוכם, עובדים, לומדים, אבל עם זה הם בעלי ניסיון בכל מיני שטחים בעולם הזה והם יכולים להציע לכם עזרה, תמיכה, עצות מה לעשות אם אתם נתקעים בכל מיני בעיות. אז בבקשה לפנות להנהלה.

היום עשינו הרבה בירורים אני חושב שכך נמשיך.

שאלה: שאלה כללית לגבי הפצה. מה דעתך, האם לבקש מהשידור שבשירים יראו יותר את הכלי העולמי כמו בכנס? יש לנו קבוצות בכל העולם, וברוב המקרים אנחנו רואים את ישראל ועדיין נותר הרעיון שהקבלה זו חכמה יהודית וקשורה לישראל.

אני מסכים איתך. צריך לדרוש שהם יעשו גם שינויים על הקליפים שלנו. אנחנו באמת מיום ליום יותר ויותר מתרחבים בכל העולם, עם כל העמים וזה צריך להיות גם נראה נכון בצורות הוידיאו שלנו.

שאלה: מה הפירוש של הציטוט "וירא אלוהים את האור כי טוב ויבדל", מה זו הבדלה?

ההבדלה זה להבדיל בין האור לבין החושך. יש אור לבן ואור שחור. אור לבן זה אור של השפעה ואור שחור זה אור של קבלה שהוא גם נותן לנו איזו הרגשת מילוי אבל המילוי הזה הוא שקרי והוא מביא אותנו ממש למוות. והכוח העליון שלמעלה מהם, מבדיל בין שני המילויים הללו, צורה אגואיסטית וצורה אלטרואיסטית.

שאלה: מה כוללת הערבות כדי שנוכל להיות ערבים לכל הנבראים?

אנחנו מסוגלים לעזור להם בכל דרך לגמר התיקון. אנחנו בונים יסוד לכלי העולמי שהם יוכלו להתכלל לפי התנאים של הכלי העולמי הזה. נקווה מאוד שהם ירגישו, יבינו את זה ואנחנו נוכל לתת להם מקום להתכלל.

(סוף השיעור)