שיעור הקבלה היומי30 mag 2022(בוקר)
שיעור בוקר 30.05.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 459, מאמר "השלום בעולם",
קריין: אנחנו קוראים בספר "כתבי בעל הסולם". עמוד 459. מאמר "השלום בעולם".
זה מאמר מאוד מיוחד כמו כל מאמרי בעל הסולם, והוא כותב בעצם על דבר אחד, חיבור, על כמה זה נחוץ לאנושות, עד כמה הבורא מצפה מאתנו וכמה שבזה אנחנו מגיעים לקיום תפקידנו ונעלה את עצמנו לדבקות ולמטרת הבריאה שלנו. זה מאמר מיוחד, אנחנו נטפל בו, לפעמים אנחנו נחזור אולי בעוד כמה זמן על אילו מאמרים, על חלקים מהם מפני שלא יכולים עכשיו לקלוט אותם בצורה שלמה, נכונה, אבל ההתקדמות שלנו היא טובה. טובה מאוד אפילו.
השלום בעולם
עיונים ובקורת בשאלות הגורמים להעדר שלום, הצעות מתקני עולם,
והעמדתן במבחן המציאות. - התבוננות ב"טוב" הנשען על
"חסד ואמת צדק ושלום" כנרמז בספר תהילים.
בעולם שלנו כל אחד "חכם" והאגו מתעורר ומדבר בו, והוא יודע איך להגיע לשלום. שלום מהמילה שלמות. שלום זה שכולנו מרוצים, כולנו נמצאים במצב רגוע ומלא ושלם. שלום זה הכול. השם של הבורא הוא "שלום" כי מטרת הבריאה זה גילוי השלמות וזה אפשרי רק בכלים דהשפעה בזה שכולם ישפיעו לכולם, רק בצורה כזאת אנחנו נגיע לשלמות, לשלום. אז איך להגיע לשלום בעולם? "עולם" מלשון העלמה, הסתר, אז בזמן שנמצאים בהסתר, איך אנחנו מגיעים לשלמות? זו בעצם המטרה של ההתפתחות שלנו.
"חסד ואמת נפגשו. צדק ושלום נשקו,
אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף,
גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה." (תהילים פ"ה)
כך כתוב בתהילים ובעל הסולם ראה את זה כמין כותרת מיוחדת שכוללת בתוכה את כל מה שהוא רוצה להגיד מתהילים.
כל דבר מוערך לא לפי שהוא נראה ברגע מסויים - אלא במדת התפתחותו
"כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם - - - אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב."
אנחנו מבינים שהבורא, מהדרגה שלו הוא טוב ומיטיב ושלם בכל מה שיש, ואנחנו לא יכולים לתאר את הדברים האלה כך, מזה הוא ברא את העולם וכדי לתת לנו אפשרות להכיר את העולם, להבין אותו, הביא אותנו למצב השבור שאנחנו לא כמו כל העולם, ואנחנו רואים את העולם בצורה כמו שאנחנו יכולים לראות. זאת אומרת, "כל הפוסל במומו פוסל"1, וככל שאנחנו רואים את העולם לא מסודר ולא טוב, לא יפה, זה רק אומר עד כמה אנחנו בעצמנו לא מסודרים, לא מתוקנים. אז ודאי שיש לנו כאן מה לעשות.
כי כל התיקונים שאנחנו רואים בעולם, שחסר לעולם, זה בעצם חסר אך ורק בתוך האדם כי אנחנו רואים גם מתפיסת המציאות שכל המציאות שיש לפניי היא האור העליון, השלמות, וכל מה שאני רואה במקום השלמות כל מיני צורות על השלמות זה חסרונות, אני רואה את זה מעצמי. ולכן אם אני אתקן את עצמי, אני שוב אראה את האור הלבן ממלא את כל המציאות. זה בעצם התהליך שאנחנו צריכים לעבור.
תלמיד: אז מה זה אומר אם אני רואה זוועות איומות וטירוף בעולם?
אם היית מתוקן לא היית רואה את זה והם לא היו קורים לפניך.
תלמיד: מה אני צריך להגיד לעצמי שאני לא רואה נכון, והם שלמים?
שזה הכלים שלך שכך מתארים לך את העולם. וחוץ מעצמך אין לך מה לתקן. כי אם היית מתוקן היית רואה את העולם הטוב, היית נמצא בדבקות עם הבורא.
תלמיד: ויש לזה זכות קיום כמו שזה או שזה צריך תיקון?
לא. יש לזה זכות קיום מפני שזה מביא אותך לתיקונים. לכן מה הוא אומר? "כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם", ואנחנו היינו רוצים להגיד שלא יהיה קיים, היינו מוחקים אותו שלא יהיה? לא, "אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב.". זאת אומרת, אתה צריך לתקן את עצמך עד שאתה תראה את השלום בעולם.
תלמיד:, נניח שיש עכשיו מלחמה, קורים דברים, אז במקום שעכשיו אני רואה זוועות, מה מקובל רואה במקום הזה?
גם רואה את זה כי הוא קשור למה שכולם רואים. ועוד יותר מזה הוא רואה, אבל הוא רואה גם את השורשים למה שקורה.
תלמיד: הוא תופס את זה כזוועה, זה מזעזע אותו, זה מחריד?
ודאי. אנשים סובלים אז איך יכול להיות שמתוך אהבת הבריות הוא לא יראה את זה כזוועות? הוא סובל עבור כל העולם. עד כמה שיש לך יותר כלים אתה סובל עבור כולם.
תלמיד: ועם זה הוא רואה את השורשים ואת השלום וההשלמה.
כן. יחד עם זה הוא רואה את אהבת הבורא שבצורה כזאת אין לו ברירה הוא צריך להתגלות לנבראיו.
תלמיד: אז איפה האיזון?
המקובל כולל בתוכו את כל הצורות האלו וקושר אותן עם "אין עוד מלבדו" ולכן הוא בתוכו נמצא בנקודה מסוימת שרוצה למשוך את כול הכלים השבורים לתיקון.
תלמיד: מתי הוא מפסיק להרגיש זוועה ורק נשאר בהרגשת השלמות, השלום, הטוב?
מתי שכולם יגיעו לזה בגמר התיקון. עד אז אין דבר כזה שכמקובל אני אומר "תיקנתי את עצמי, שלום לכם, אני הולך לגן עדן". אין. זה ההיפך. הוא סובל יותר מאחרים. זה כמו בעולם שלנו מי שהוא יותר גבוה, יותר גדול אז הוא אחראי יותר וצריך לסבול עבור כולם.
תלמיד: אז גם מקובלים גדולים נגיד כמו בעל הסולם עדיין קשורים לסבל של מישהו היום בעולם הזה?
ודאי. נמצאים באותה מערכת כמונו ורואים את הסבל שלנו כמו שהורה רואה את הסבל חס ושלום של הילד הקטן שלו והוא סובל יותר מהילד.
שאלה: הוא אומר שלא צריך להרוס את הרע אלא לתקן אותו, אבל איך עם זאת "ניתן רשות לרופא לרפאות"? אנחנו רוצים להיפטר מהמחלה.
גם "ניתן לרופא רשות לרפאות" זה תיקון. ואתה צריך ללכת לרופא ולשלם לו ולדאוג, לפתח את כל הרפואה. על זה אנחנו משלמים, זאת היגיעה שלנו שאנחנו משלמים על זה שאנחנו לא יכולים לחיות בעולם שכולו טוב, ואנחנו חייבים לעבור את הקלקולים והמחלות האלה.
שאלה: מה ההבדל בין המחלה לכל שאר הרע שמתגלה?
אין הבדל. יש רק תיקונים כאלה שאנחנו צריכים לתקן בדרגות דומם, צומח, חי, ויש רפואה שאנחנו משתמשים בה כדי לטפל בגוף החי שלנו, כולל דומם וצומח וודאי שבגוף שלנו, ולכן אנחנו צריכים את הרפואה, משלמים על זה. משלמים, זאת אומרת נותנים יגיעה כדי לתקן. התיקונים האלו בדרגות דומם, צומח, חי, נעשים על ידי היגיעה שלנו בעולם שלנו, כי כל העולם שלנו הוא דומם, צומח, חי. דרגת המדבר זה כבר הרוחניות.
שאלה: למה הוא מתכוון שאנחנו לא צריכים לברר ולהשחית את הרע אלא לתקן אותו?
שאם הייתה לנו אפשרות למחוק את הדבר הזה, אנחנו צריכים לדעת שאסור לנו למחוק, אלא רק לתקן, להביא אותו למצב המתוקן. וזה מה שאנחנו צריכים לעשות. לא למחוק את הרע, אלא לגלות את הרע ולתקן אותו ולהפוך את הרע בצורה כזאת לטוב. כי מלכתחילה כל העולם הוא רק רע, "בראתי יצר הרע". אחרי שבירה של אדם הראשון הכול רע ואז בזה אנחנו יכולים להתקיים ולאט לאט לתקן את כול הכלים שלנו, חלקי אדם הראשון לעל מנת להשפיע, לטוב.
שאלה: איך אנחנו יכולים לפעול כלפי מה שקורה באנושות, מה הפעולות שאנחנו צריכים לעשות? אנחנו מכירים תודה על כך שהבורא הוא טוב ומיטיב או שאנחנו צריכים להילחם לשנות את הדברים?
הבורא רוצה רק דבר אחד, שאנחנו נשתמש בו כדי לתקן את עצמנו ואז נגיע לאותו מצב כמוהו. זה מה שהוא רוצה. הוא נותן את כל כולו לתיקון שלנו, אז אנחנו צריכים לגלות את הקלקול שבנו, את חוסר החיבור, ולדרוש מהבורא שיופיע בחוסר החיבור ואז חוסר החיבור יהפוך לחיבור, וכך נגיע מחושך לאור.
שאלה: למה בעל הסולם מתכוון בלהפוך את הרע לטוב אם אני לא יכול להגדיר מה זה טוב ורע ואני גם נמצא רק ברע?
אם אתה לא יודע מה זה טוב ומה זה רע, זאת בעיה. מסבירים לך שאם אתה נמצא בקבוצה, אז כל מה שטוב לחברים הוא טוב לך, כל מה שרע לחברים הוא רע לך. אז יש לפניך צורה ברורה מה זה טוב ומה זה רע. אם אתה לא יודע תאסוף את החברים יחד ותשאל אותם, תגידו לי מה נקרא טוב ומה נקרא רע, כדי שאני אשתדל להיות בטוב, להשתתף בטוב, ואמנע מעצמי להשתתף ברע. תשאל אותם, אין שום בעיה, בצורה פשוטה.
תלמיד: לא התכוונתי רק ביחס לקבוצה, דיברתי גם על היחס כלפי האנושות.
לא, על האנושות אנחנו לא מדברים. אלא כמו ילדים קטנים, שקודם מכירים את החדר שלהם, משהו שקרוב אליהם, ורק אחר כך יוצאים החוצה וכן הלאה, כך תכיר קודם מה זה טוב ורע בתוך העשירייה. רק כשאתה עובד נכון בתוך העשירייה מותר לך לצאת מתוך העשירייה ולחשוב על העולם, אחרת אתה תתבלבל ותגרום רק רע לעצמך ולעולם. קודם אתה חייב לתקן את עצמך בעשירייה.
שאלה: כשמקובל רואה מה שקורה בעולם, כשמגלה לו התמונה האמיתית של העולם, והוא רואה את מחשבת הבריאה מתקיימת, מאיפה נשאר לו חיסרון? למה הוא ממשיך לדאוג עבור האנושות או תיקון העולם אם בכל מקרה מחשבת הבורא תתממש והבורא שולט בהכול והוא טוב ומיטיב? למה המקובל ממשיך לדאוג לעולם?
הבורא סובל או לא סובל כשהעולם לא מתוקן?
תלמיד: זה מה שאנחנו לומדים, הבורא רוצה להתגלות, הוא צריך מקום להתגלות, והוא סובל יותר כמו שהפרה סובלת יותר ממה שהעגל רוצה לינוק.
נכון, לכן האדם שרוצה להגיע לדבקות בבורא משתדל כל הזמן למדוד עד כמה הוא נמצא עם הבורא יחד, בגישה, בהסתכלות, בהרגשה, ולכן הוא סובל יותר ויותר. הסבל של המקובל הוא יותר גדול מהסבל של אדם רגיל, כי הכלי שלו יותר גדול, והוא סובל עבור חוסר תיקון של כל הנבראים.
תלמיד: כשיש התכללות כזאת של מקובל עם כלים חיצוניים הוא סובל את הסבל שהעולם סובל, אבל בכל זאת הוא סובל, וכשהוא מתפלל על כל העולם זה כיוון שהוא סובל. האם זה לא אגואיסטי?
בינתיים אתה צודק, אבל כשנעלה לדרגות על מנת להשפיע נדבר, ואז תראה שזה לא בדיוק כך. אבל בינתיים אתה צודק.
שאלה: איך אפשר להגיע להסכמה שלרע יש זכות קיום? במיוחד אנחנו היהודים, שעברנו הרבה מאוד תלאות במשך אלפי שנה, איך נוכל להגיע להסכמה עם משפט כזה?
אתה צריך בכל זאת להגיד שיש לך תפקיד מיוחד, ונבחרת לתפקיד הזה כבר מבבל העתיקה, וקיבלת את זה על עצמך ואמרת "נעשה ונשמע" אחר כך במתן תורה, ומוטלת עלייך חובה להביא את השיטה הזאת של החיבור עד האהבה לכל הנבראים, ואם אתה לא עושה את זה אז אותם כוחות הטבע, שבכללות זה הבורא, הם מחייבים אותך להזדרז ולפרסם את הנוסחה הזאת של כל המציאות, של כל הטבע, לכל הנבראים כדי שהם ידעו למה הם סובלים. אז אתה צריך לראות שלפי הסבל של הנבראים, אתה אשם בזה. לפעמים אתה שומע שהיהודים אשמים בכל מה שנעשה בעולם. בינינו, זה לא נכון?
תלמיד: במיוחד באנטישמיות.
זה המקור לאנטישמיות, כי יש לנו תפקיד ואנחנו לא מממשים אותו.
תלמיד: אבל כל פעם אתה אומר שהיהודים הם האשמים, למה אתה רואה שרק היהודים אשמים?
כי הם קיבלו את השיטה והם היו צריכים לממש את השיטה, ועד היום הזה זה נמצא בידיים שלהם והם עדיין מתעצלים לממש, לפרסם, להסביר. תשאל את עצמך, תשאל גם את בני ברוך, ככל שאנחנו מחייבים את עצמנו כל הזמן לפרסם ככל האפשר, האם אנחנו עושים ב-100% נכון.
תלמיד: לפי דעתך ניתן לגרום לכך שלא תהייה אנטישמיות בעולם?
מתי שכל העולם ידע בשביל מה אנחנו קיימים ולמה דווקא הוא מסתכל עלינו, שהם ידעו את כל המצבים האלו, אז לא יהיו בעיות. אבל אני לא מסתכל על העולם מצד הבעיות שיהיו לי או לא יהיו לי, אני מסתכל על העולם מצד זה שהוא ידע איך הוא צריך להתקיים, למה הוא צריך להגיע.
תלמיד: יש שורש לעניין שהיהודים דווקא נבחרו לעבוד את העבודה הזאת?
זה לא היהודים, אלא מי שהייתה לו, וגם מי שיש לו היום נטייה לתיקון העולם, שהוא נמשך לתיקון, הוא צריך לדעת שהתיקון הוא על ידי החיבור. ואם הוא לא פועל בעד החיבור אז גם הוא מתחיל להיענש, כי הוא לא מבצע את פעולת התיקון. כך כולנו כלולים בעולם הזה, פחות או יותר, כל אחד לפי הדרגה שלו.
תלמיד: אם אנחנו עושים חיבור בין העשיריות גם האנטישמיות פשוט תיעלם?
לא, זה לא מספיק חיבור בין עשיריות. עלינו להצליח להגיע לכל האנושות ולהסביר לה מה מטרת הקיום של העולם והאדם בעולם הזה, ואיך אנחנו צריכים להתקדם לזה ומה קורה לנו שאנחנו מגיעים למטרה הזאת, ומה קורה אחרי המטרה, מעבר לזה, על כל הדברים האלה אנחנו צריכים לדבר ולהסביר אותם לכולם.
תלמיד: אז למה יש הרגשה שככל שעושים עבודה כך האנטישמיות עוד יותר גוברת?
היא גוברת בהתאם לכך שאנחנו עדיין מזלזלים בייעוד שלנו, בעבודה שלנו בעולם הזה. אנחנו צריכים להיות כמורי דרך לכל האנושות, אין ברירה. אתה משלם על זה שאתה לא מבצע את התפקיד.
תלמיד: נכון.
ואתה לא יכול לברוח מהתפקיד הזה. במשך אלפי שנים אתה מקלקל את התפקיד הזה. אתה עושה כל מיני פעולות צדדיות של דת וחכמות ומה לא, במקום לממש את התפקיד, למשוך אנשים לחיבור.
תלמיד: באמת אפשר להגיע למצב שאין רע בעולם?
כנראה שכן.
תלמיד: לגמר תיקון?
כן.
שאלה: אני מאוד מבולבל מתפיסת הדברים ואודה לך מאוד אם תעשה סדר בנפשי. תפיסת המציאות היא דבר שעוזר לנו לעבוד ולבקש יותר חיבור. וכשאני שומע למשל ש-19 ילדים נרצחים באמריקה, אז לפי הבנתי, בתפיסה שלי, אם הייתי בהשפעה עכשיו, לא הייתי רואה את זה. אני סופג את זה מכם המקובלים שאומרים כל הזמן "אין רע בעולם", "עיניים להם ולא יראו". לכן תמיד תפסתי שזה לא קורה מלבד בתפיסה שלי. אז מה בדיוק קורה פה? זה כן קורה וצריך לתקן או שאני צריך לתקן את עצמי וזה בעצם לא קורה? האם רק דברים טובים קורים?
אני לא עונה על השאלה כי באמת אי אפשר להסביר. זה כמו ילד ששואל על משהו שהוא לא מבין, שמפריע לו ואי אפשר להסביר לו. אתה חייב לחכות עד שהילד הזה יקבל את החכמה ואז תוכל לפנות לילד, לחכמה שבו, תוכל להסביר לו, להיות איתו בשותפות, באנליזה של בירור מקרים כאלו וכן הלאה.
תלמיד: הבלבול עוזר לנו? בוא נאמר שאנחנו לא צריכים לדעת בדיוק מה קורה.
זה לא שלא צריכים. אתה לא יכול מחוסר התיקון שלך, כי אין לך מספיק כלים. מה תעשה? אנחנו לא מבינים כלום מהעולם שלנו, שום דבר. לא על החיים על פני הארץ ולא על כדור הארץ ומה שסביב לו. כלום אנחנו לא מבינים. אתם לא יודעים כמה המערכת משוכללת, פי מיליארד ממה שאנחנו תופסים. וכל מה שקורה עובר על כל המערכת ואנחנו תופסים פה ושם משהו ושואלים כמו ילדים קטנים.
לכן חכמת הקבלה לא באה להסביר לנו מה קורה בעולם, אלא איך עלינו להשתנות כדי שיהיו לנו כלים לגלות את העולם ולהבין אותו, אבל זה במידה שיהיו לנו כלים. חסרים לנו כלים להתחבר נכון לכל המציאות. אתה צריך כלים של השפעה. תבין, אפילו כלים דקבלה אין לך. כי לכלים דקבלה יש לך במידת השורש בלבד. ובמידה שתרכוש כלים דהשפעה, אז יגיעו אליך גם רצון במידת א', ב', ג', ד'. "כל הגדול מחברו ייצרו גדול ממנו". אז תוכל להיכנס לתוך הבריאה ולחקור אותה. וכאן, בינתיים, שום דבר אתה לא יודע.
תלמיד: אז כשמדברים על קבלה עצמית, הכלים הגדולים של עמלק נמצאים בהשגה הרוחנית בלבד?
ודאי. במי עוד? אנחנו נמצאים בעולם של בהמות, של חיות. אין כלום מלבד זה. דואגים לקיום הגופני, הבהמי, הבשרי שלנו. מעבר לזה אנחנו לא מרגישים את המציאות.
קריין: אנחנו במאמר "השלום בעולם".
"כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם - - - אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב." ואנחנו לא עושים את זה בדרך כלל. אנחנו רוצים למחוק כל דבר שלילי, לשבור, לשרוף אותו. לעשות הכול כדי שלא יהיה קיים. לא. אנחנו צריכים קודם כל להסתכל על כל המציאות ולהגיד, "כל דבר רע שאני רואה זה לא כדי שלא ארצה לראות אותו. שאמחק אותו. אני צריך לתקן אותו". זאת אומרת, אני צריך להביא אותו לצורה הנכונה, המועילה, הטובה. צריך להבין מה היא הצורה הזאת. אבל לא להתייחס באופן שאין לו זכות קיום. זה נכון לגבי אנטישמיות ופשיסטים ובכלל לגבי כל דבר ודבר. כל נטייה ונטייה, בכל אחד ואחד, אם היא קיימת זה רק כדי שנתקן אותה לטוב. אז צריך לברר איך להתייחס למציאות, איך לראות את כל הדברים האלה כעומדים לתיקון. מה זה אומר שאנחנו צריכים "לתקן" אותם? ומה הצורה האמיתית שלהם המתוקנת? כמה הם קשורים בצורה הדדית, בעזרה הדדית ומצטרפים זה אל זה כפאזל מושלם.
שאלה: לדוגמת האנטישמיות, זאת כאילו צורה שצריך לתקן אותה. אבל אם האנטישמיות מתגלה בעולם בצורה אגרסיבית, אנחנו הרי לא יכולים להסכים עם זה?
תתקן. למה לא? הראשון לא מפריע לשני. אני יודע שהעם האוקראיני, בינינו, די אנטישמי, יש לנו מספיק דוגמאות. זה לא מפריע לי להתחשב במצבם הקשה ולאחל להם טוב, כמו גם לעם הרוסי שעכשיו נגדם, וגם לעוד גורמים נוספים. אנחנו צריכים לראות את כול הדברים האלה ככאלה שצריכים להתקיים בעולם כדי לתמוך זה בזה ולהביא לאיזון. השלמות מתגלה באיזון בין כל הכוחות. כך שאין חיובי ושלילי, הם מגיעים לכאלו מצבים ביניהם שמייצבים את השלמות. שלמות לא יכולה להיות רק מכוח הטוב, אלא דווקא מכוחות רעים וטובים שכולם יחד פועלים להשגת השלמות. דווקא בצורה כזאת אנחנו כנבראים מגלים את הבורא. לכן הבורא לא היה צריך לברוא שום דבר חוץ מאשר את הכוח השלילי.
ואז כשאנחנו רוכשים כוח חיובי כנגד כוח שלילי שכבר קיים בנו, אז אנחנו מרכיבים מערכת שבה אנחנו יכולים להכיר אותו. אמנם הוא כולו טוב, אבל אנחנו לא יכולים להכיר אותו בלי לאזן את הטוב והרע. ואז לפי המכשיר הזה שאנחנו בונים, שנקרא "נשמה", רק לפי זה נוכל לאתר ולהרגיש אותו.
שאלה: התיקון הוא ביחס הפנימי, בשינוי תפיסת המציאות. עד אז אני צריך עדיין לעשות פעולות מנע כלשהם? לצורך העניין, יש מלחמה? צריך לבלום.
ודאי, כן. "השכם להורגו". זה ברור.
תלמיד: אז מה אני עושה עם הרע והמזיק שיש בעולם, אני צריך לפעול נגדו?
צריך לפעול, לא לתת לרע להתפשט.
תלמיד: אז "לא לתת לרע להתפשט", ומצד שני גם לא לגעת.
לא, למה לא לגעת? "הבא להורגך השכם להורגו" זה כתוב בתורה.
תלמיד: אז אם יש מלחמה עכשיו כן צריך לעצור?
להשתתף בזה, ודאי. אתה רואה כמה מלחמות היו כבר בהיסטוריה ונוהלו על ידי הנביאים, על ידי מקובלים גדולים.
תלמיד: מה הגבול בין שיש לו זכות קיום ואסור להשחיתו לבין שחייבים לעצור אותו, שכבר אין לו זכות קיום?
מי שנמצא בתיקונים רואה ומבין את זה. אתה שואל אותי כאילו אני אתן לך עכשיו מכשיר שתבין באיזו צורה תוכל להביא את העולם לשלום, לשלמות. רק על ידי הפצת המערכת הנכונה.
תלמיד: מה זה "לתקנו, להביאו למוטב"?
לתקן לשלמות, להשלמה. שאף אחד לא ירצה להרוס את השני, אלא כל אחד יראה בשני מפתח לקיום של עצמו.
תלמיד: האם כשאני רואה משהו שלילי אני לא נוגע בו, רק משלים, מוסיף?
כן. הוא כותב על זה. שכל דבר הרע ביותר בעולם "מוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב."
שאלה: אם אני רואה משהו שלילי בעולם, נניח כמו אירוע הטרור שהיה באמריקה עכשיו, מתעוררת בי שאלה איך אני יכול למנוע משהו כזה בעתיד. ומה אצל מקובל? איזו שאלה עולה בו כשהוא רואה שיש משהו רע בעולם?
אם יש בעיה בעולם, שהכוחות החיוביים וכביכול השליליים לא מאוזנים, אנחנו צריכים לעבוד על זה. כול הבעיה היא באיזון בין השלילי לחיובי. כי אין שלילי ואין חיובי במערכת מאוזנת. שניהם עובדים לכיוון אחד, להשגת המטרה.
שאלה: איך אני יכול להעביר את שיטת התיקון הלאה? נראה שלכולם יש רק ספקות בעניין הזה.
להעביר את שיטת התיקון אנחנו יכולים על ידי כך שנלמד ונסביר הלאה לקהל יותר רחב. לכן אתם צריכים לפתוח כמה שיותר מעגלים חיצוניים כדי ללמד שם את דברי בעל הסולם. המאמרים שאנחנו לומדים לא עוסקים בעבודה הפנימית באדם, הם כתובים בצורה יותר כללית כך שאפשר להסביר אותם לאנשים חיצוניים שלא דואגים לתיקון הנשמה. אין להם עדיין רשימות שכך מתעוררות.
תלמיד: נראה לי שקשה אפילו להעביר את זה לעשירייה שלי.
אנחנו נתקדם ואתה תבין מה לעשות.
"כי התבוננות כלשהי במלאכת הבריאה, דיה, להשכילנו על גודל שלימות פועלה ויוצרה. ולכן, עלינו להבין להזהר מלהטיל דופי בשום פרט מהבריאה, ולומר שהוא מיותר, ואין בו צורך. שבזה יש ח"ו משום הוצאת שם רע על פועלה."
זאת אומרת, אל תגיד משהו רע על הבורא או על משהו, אלא בתפיסה שלך יש משהו לא בסדר שנראה לך שיש כאן מציאות לא מאוזנת, כוחות שלא פועלים לפי הצדק שנראה לך, אז אל תחשוב שזה באמת כך, אלא יכול להיות שחוסר האיזון הפנימי שלך ככה מורה לך.
"אמנם, דבר זה ידוע לכל, שהבורא ית' לא השלים את הבריאה, בעת שבראה, וכן אנו רואים בכל פינה במציאות שלפנינו, הן בכלל, והן בפרט - היא נתונה תחת חוקים של התפתחות הדרגתית, החל משלב ההעדר, עד גמר גידולו. ומסיבה זו, כאשר אנו טועמים טעם מר בפרי בתחילת גידולו, אין הדבר נידון אצלנו כמציאת מום ודופי בפרי. משום שכולנו יודעים את הסיבה, והיא, שהפרי עדיין לא גמר תהליך ההתפתחות בשלמותו.
וכן ביתר הפרטים של המציאות: כאשר איזה פרט נראה לנו רע ומזיק, הנה אין זה אלא עדות עצמית של אותו הפרט, שהוא עדיין שרוי בשלב מעבר, בתהליך ההתפתחות שלו. לכן אין לנו להחליט כי רע הוא, ואין להטיל בו דופי, כי לא מחכמה היא."
זאת אומרת, אנחנו צריכים להבין שמה שאנחנו רואים, אנחנו רואים את כל התהליך שעובר לפנינו כתהליך דינמי בהתפתחות ולכן אסור לנו להגיד על משהו סופי שזה טוב או רע. הכול לעת עתה כך אנחנו יכולים לקבוע וגם לקבוע מתוך ההתפתחות שלנו איך אנחנו רואים את זה, איך זה נראה לנו.
לכן יש לנו בעיה בכלל לקבוע משהו בעולם - זה טוב או רע. כל דבר שנמצא - צריך להיות ואנחנו רק צריכים ללמוד איזה שלבים אנחנו עוד צריכים לעבור בהתפתחות שלנו כדי להביא כל מצב ומצב לשלמותו.
שאלה: הוא אומר שהבורא לא השלים את הבריאה.
ודאי שלא, אלא אנחנו צריכים. הבורא קלקל את הבריאה. הבורא השלים את הבריאה? הבורא ברא את הבריאה, בריאה מהמילה "בר" חוץ ממנו. חוץ משלמות, כל הבריאה היא חוץ משלמות. אוסף של דברים שבורים, בכול מיני חלקים, בכל מיני שברים והשברים האלה נמצאים בקשר שבור ביניהם וזה מה שהוא עשה לנו. ואנחנו צריכים את הלגו, את הפאזל הזה להתחיל לאסוף בצורה יפה, טובה. יחד עם הבורא, הוא לא בורח, הוא מוכן להיות שותף, אבל אנחנו צריכים לנהל את האוסף של הכלים השבורים, את השברים, כך כדי להביא אותם לתיקון.
תתאר לעצמך שיש כאן ילד קטן שנמצא מול החלקים השבורים ומזה הוא מרכיב את כול המציאות - דומם, צומח, חי, מדבר - בצורה שזה כל העולם. והילד הקטן הזה חייב לאסוף את כול החלקים האלה לצורה שלמה. זה המצב שלנו, זאת העבודה שלנו וזה מה שהבורא מצפה מאיתנו.
תלמיד: אז השלמה היא הרכבה של כל החלקים.
כן, הרכבה נכונה.
שאלה: כתוב "ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם - - - אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב."
איך אפשר לנהוג כך בעולם, האם זה לא סותר את "הקם להורגך השכם להורגו"?
לא. אם הוא מונע ממך לחיות ולתקן אז אתה צריך לעשות פעולה שכנגד, ברור. אנחנו לא צריכים לתת לשני לעשות מהחיים שלי מה שהוא רוצה. לכולם יש בחירה חופשית, כל אחד צריך להתקיים בצורה שהוא עושה פעולות ומביא את העולם למצב המתוקן.
שאלה: כשרואים את כל הזוועות, המלחמות, רציחות, אנחנו בעצם בחוסר הסכמה עם הבורא. איך אנחנו אמורים לתקן ולהרגיש את הבורא כטוב ומיטיב?
אם אנחנו היינו מאוזנים עם הבורא, אפילו לא בגמר התיקון, נגיד עכשיו אתה תעצור את כול ההתפתחות ותתקן מה שלעת עתה מתגלה כשבור, אז אתה תגלה שהמצב מאוזן. מה השאלה, מה הבעיה? מה שאנחנו רואים - אנחנו רואים מה שלעת עתה מתגלה. אז בבקשה עליך להשתדל לתקן מה שעכשיו מתגלה כמצבים רעים, מקולקלים.
תתחיל לחבר אותם יחד, זה מה שחסר להם. אי אפשר לתקן כל מצב אלא אפשר לתקן אותו בקשר למצבים הסמוכים לו, לכוחות שנמצאים עימו בקשר. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. לעשות קשרים נכונים בין המצבים, בין הצורות שיש בעולם, רק לחבר ביניהם בצורה נכונה.
תלמיד: לא ברור, איך אני עושה זאת אם אני רואה מלחמה וזוועות?
לא הייתה מלחמה אם כולם היו מבינים לשם מה קיימים ומה הצורך בקיום שלהם. מתרחשת מלחמה כתוצאה מכך שאתה לא השתתפת בתיקונים.
שאלה: מוטל עלינו רק לתקנו ולהביאו למוטב על כל דבר. מה זה אומר, אדם יכול לתקן משהו שהוא לא עצמו, איך?
את עצמנו אנחנו לא מתקנים, אנחנו מתקנים את היחסים שבינינו.
שאלה: מה זה אומר שהכוחות לא מאוזנים? כשהכוחות יהיו מאוזנים לא נרגיש את הרע או הרע יורגש כטוב?
כשהכוחות יהיו מאוזנים טוב ורע ישתתפו יחד בגילוי הבורא לנבראים. הרע יהיה כעביות בפרצוף הנשמה והטוב יהיה כזכות בפרצוף הנשמה, וטוב ורע יעבדו יחד לגילוי האור בתוך הנשמה הכללית.
שאלה: איך רוכשים כלים ואיך הבורא יפתח לנו פתח להפצה?
רוכשים כלים על ידי זה שאנחנו מבקשים מהבורא לתקן את הרצונות שעכשיו אנחנו מגלים שהם מנוגדים בינינו. אנחנו מבקשים שהם יהיו מחוברים בינינו, זה התיקון, וכתוצאה מזה נרגיש בתוך התיקון את הבורא שמחבר בינינו וכך נתקדם.
שאלה: איך הבורא יפתח לנו פתח להפצה?
אם אנחנו נרצה ונצא לעולם הרחב ככל האפשר ונתפלל אליו שיגלה לנו הזדמנויות להפצה, שאנחנו נצליח בהפצה, אז זה יקרה. אבל לפני שאנחנו עושים מאמץ אין לו למי לעזור.
שאלה: אם הכול תלוי בי, מה זה אומר שיש עוד חלקים שבורים שלי?
כל העולם הוא חלקים שבורים שלך.
שאלה: מה זה אומר שזה תלוי בי אם יש חלקים שהם לא אני?
אם אני רואה רע בעולם במקום עולם אינסוף, זה נקרא שאני רואה את החלק השבור שלי.
שאלה: ומה תלוי בי?
תלוי בי להתחבר עם החברים, ולהביא אותנו לחיבור כזה שנגלה שהבורא נמצא בינינו.
שאלה: אם מלחמה היא פרי בוסר איך היא צריכה להבשיל?
על ידי היחס שלנו אליה, שאנחנו רוצים לבטל את המלחמה, שכולם יבינו מה מטרת הבריאה ובאיזה מצב אנחנו נמצאים.
שאלה: איך אדם שנמצא בהשגה מסוגל לשאת את רמות הסבל של האנושות כולה, מה מאזן את הרגשת הסבל?
מזה שהוא קשור לבורא יש לו כוח לסבול.
שאלה: איך אנחנו עושים את העבודה הפנימית כדי לראות את כולם ואת כל העולם חוץ ממני מתוקנים ולראות את הסבל ואת חוסר השלמות עבור כל העולם?
הכול תלוי בכמה אנחנו מייצבים את עצמנו בקשר בינינו. אם אנחנו מתייצבים ומתקשרים בינינו ופתוחים לבורא, בפנים אליו, אז אין שום בעיה, אנחנו כן יכולים לראות את העולם מסופו לסופו בכל מיני מצבים וקשרים ביניהם, ואז לא יהיו לנו שום בעיות ושאלות.
שאלה: אמרת שקודם אנחנו צריכים לתקן את עצמנו בעשירייה ואחר כך לטפל בעולם אחרת נפגע בעולם. מה זה אומר לתקן את עצמי קודם ואחרי זה לטפל בעולם?
שתהיה לי הסתכלות נכונה, שאני אתקשר לחברים ככל שאני מסוגל למסור את עצמי לחברה, לעשירייה, ורק בצורה כזאת אני אוכל לתקן את עצמי נכון ולפנות נכון לעולם. אני צריך לאזן את עצמי קודם כל שהכלי שלי יהיה מאוזן, שהוא לא יהיה אגואיסטי. אחרת עם הכוח האגואיסטי שלי אני אתייחס למציאות, אז מה אני אראה בה חוץ מהעתקה מעצמי?
שאלה: כשאתה אומר שיאשימו אותנו, שהאנטישמיות גוברת, מה צריכה להיות הערבות של חברי בני ברוך שאין להם שורשים יהודים מלידה?
זה לא חשוב. פעם לא היו יהודים עד שקיבלו את שיטת החיבור ואז קראו לעצמם "יהודים", "עם ישראל" וכן הלאה. קודם לא היו, הם היו סתם תושבי בבל כמו כולם. אנחנו צריכים להבין שהעניין הזה הוא שווה ממש לכל אחד. לכן אנחנו צריכים ממש להביא את עצמנו למצב שאנחנו מפרסמים את הידיעות הללו כמו שאומרת חכמת הקבלה, וגם בעל הסולם כותב, שאין כאן שום לאומיות, החכמה כתובה לכל באי עולם שחייבים כולם להשתתף בתיקון העולם כי זה העולם שלנו.
מה זה שייך דרך מי זה בא? גם כך אנחנו רואים שישנה הקבוצה הזאת שנקראת "יהודים", והיא מאוד בולטת בכל העולם, בכל מקום היא מופיעה ובכל דבר היא נמצאת, ואי אפשר למחוק אותה, אז בואו נבין בשביל מה היא קיימת. והקבוצה הזאת לא שייכת ללאום מיוחד, היא בנויה מלכתחילה כמו בבבל מנציגים של כל אומות העולם.
שאלה: אז איך החברה צריכה להסתכל על עצמה ביחס לאנטישמיות, כמשהו שמכוון גם אליה?
ודאי. היא צריכה להסתכל על הדברים האלה כלפי תיקון העולם כולו, כלפי חיבור העולם כולו, ולעלות מעל ההגדרות האלה של הלאומיות.
אני רוצה להגיד שוב תודה רבה לנשים על ההשתתפות שהייתה אתמול, היא מאוד חשובה, נשים מוסיפות תמיד הרבה צבע, הרבה כוח. אני מאוד אשמח שיהיו לנו עוד כאלה אירועים וגם שנשים ישתתפו.
שאלה: האם כלומדי קבלה כשאנחנו רואים רע, מצד אחד אנחנו וצריכים להילחם בו בכל הכוח ומצד אחר לראות בזה מדרגה הכרחית לתיקון? ואם זה נכון, אז האם זה נחשב לתיקון?
כן. אנחנו צריכים להצטער על גילוי הרע ולרצות לתקן אותו, רק רצון זה כבר מספיק. לא לגמרי, יש עוד דברים שאפשר אולי להוסיף, אבל בכל זאת ברצון שלנו אנחנו מתקנים את היחס שלנו למעשה שמתגלה כרע ובזה כבר משתתפים בתיקונו.
שאלה: אם רואים מצבים לא מאוזנים, אם רואים רע, האם אפשר לראות שזה מצביע על איזה תיקון מסוים שצריך לבצע דווקא בעשירייה? אפשר להתייחס כך?
לא, אני לא חושב, אני לא יכול להגיד שזה כך. אנחנו צריכים בכל מקרה לטפל בעשירייה על פני כל דבר ודבר שמתגלה לכיוון החיבור.
(סוף השיעור)
-
"כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם ואמר שמואל במומו פוסל" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין דף ע, א גמרא).↩