שיעור בוקר 20.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לפירוש הסולם, עמ' 210,

אותיות כ"ד-כ"ח

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 210, "פתיחה לפירוש הסולם", אות כ"ד.

ענין תקון קוין

אות כ"ד

"הנה בג' הפרצופין הראשונים דא"ק, הנקראים גלגלתא ע"ב ס"ג דא"ק, היו הספירות זו תחת זו בקו אחד. אלא שבעולם הנקודים המלביש מטבור ולמטה דא"ק, נעשה תקון קוין בג"ר שלהן, ולא בז"ס תחתונות. ובעולם האצילות, נתתקן תקון קוין, גם בז"ס תחתונות."

נראה איך זה.

ב' בחינות בתקון קוין

אות כ"ה

"וטעם הדברים הוא, כי תקון הקוין שנעשה בעשר ספירות, נמשך מעלית המלכות לבינה, שנעשתה נוקבא לחכמה, ומכח זה נעשו ב' צדדים בעשר הספירות, כי המלכות שנתערבה בכל ספירה וספירה, נעשתה לצד שמאל של הספירה, ועצם הספירה נבחן לקו ימין שבספירה, וקו השמאל היה פוגם את קו הימין. אז נזדווג אור העליון על המסך של הדינין שבמלכות זו, וקומת החסדים שיצאה בזווג דהכאה של האור העליון על המסך של אותה המלכות, נעשתה לקו אמצעי המיחד, ומשוה ב' הקוין זה לזה, כי לולא הדינין שבמלכות, לא היה זווג דהכאה, ולא היו החסדים המרובים, ע"כ נעשתה המלכות שהיא שמאל, חשובה כמו עצם הספירה, שהיא ימין. ונודע שתחלת התקון של עלית מלכות לבינה, נעשה בעולם הנקודים שיצא אחר פרצוף ס"ג דא"ק, לפיכך מתחיל גם תקון ג' קוין מעולם הנקודים, כי זה תלוי בזה, משא"כ בג' הפרצופין הראשונים גלגלתא ע"ב ס"ג שקדמו לעולם הנקודים, שבהם עוד לא נתתקן ענין עלית המלכות לבינה, ע"כ לא היו בהם ג' קוין, אלא קו אחד בלבד."

שאלה: האם העניין הזה של תיקון ג' קוין, זה לא משהו שקרה רק פעם אחת במערכת, כשמלכות עלתה לבינה?

זה לא חד פעמי.

תלמיד: אז כל פעם אחרי שהוא מופיע במערכת, התיקון קורה באותה הצורה של עלייה, זיווג?

באותן התכונות של עשר ספירות נמצאת מלכתחילה גם יכולת ההתחברות של מלכות עם בינה, שבזה בינה מקבלת כוח מהמלכות ונעשית בזה נוקבא לחכמה.

תלמיד: ומה שאמרת עכשיו, זה מה שהוא קורא לו שמשווים ב' הקוים זה לזה?

נגיד.

שאלה: מה ההבדל בין הספירה המקורית לבין הקו האמצעי? מה הרווח הגדול למלכות, מה היא משיגה?

שהיא יכולה לקבל את האור, היא מוסיפה את הרצון שלה לכל ספירה שעולה אליה וכך נותנת לה אפשרות לקבל את האור.

תלמיד: אבל הספירות היו פרוסות לפניה גם לפני עליית מלכות לבינה?

כן.

תלמיד: ויש פה מושג חדש, קו אמצעי, אז מה ההבדל בינו לבין כל ספירה שהיא משיגה? מה התוספת?

נראה. אבל זו שיטה חדשה לקבלת האור העליון בתוך הרצון לקבל.

שאלה: מה התועלת בתיקון ג' קווים?

האפשרות לקבל את האור העליון, להידבק בבורא.

שאלה: איזה מין מלכות עולה לבינה? מלכות זה כלי לקבלת אור חכמה ובעולם הנקודים הדבר היחידי שיש בה זה אור דחסדים, זו מין מלכות לא במצב שלם.

מלכות שעולה לבינה, עולה לבינה כדי להוסיף לבינה את הרצון לקבל שלה ולזכות לקבלת האור העליון בעל מנת להשפיע.

תלמיד: אבל היא עולה חסרה, היא עולה רק עם חיסרון, יש בה מילוי רק של אור חסדים שזה לא המילוי של המלכות. זה יוצר מין מצב כזה שיש התקשרות בין מלכות לבינה רק אין שם אור חכמה, זה משהו שצריך להתפתח, הוא יבוא אחר כך.

יכול להיות, נראה.

תלמיד: זה משהו שאמור לרמז על העבודה שלנו בדרך, שחיסרון הוא חומר הדלק של העבודה, ומה שיאפשר עלייה זה דווקא חסרון ולא המילוי?

החיסרון תמיד מעורר את הכלים.

שאלה: שמעתי שהרב אמר שיש פה שיטה חדשה בקבלת האור העליון.

ג' קווים.

תלמיד: מה השיטה הישנה?

שקו ימין וקו שמאל יכולים להתקשר ביניהם ובהתקשרות לבנות כזה חיסרון שמשווה את עצמו לאור וכך נעשה לכלי קבלה של אור.

תלמיד: מה זה קו ימין וקו שמאל?

נראה. קו ימין זה כביכול האור וקו שמאל זה החיסרון, הכלי, והשילוב ביניהם נותן כוחות מזה לזה, וכך קו אמצעי הופך להיות מסוגל להשוות את עצמו לאור העליון.

שאלה: מה מלכות רוצה לפני שהיא מיתקנת?

מלכות זה רצון לקבל.

תלמיד: בעל הסולם אומר שהיא מלאה בדינין.

כן.

תלמיד: מה הם הדינין האלו?

רצון לקבל.

תלמיד: מה הוא רוצה שאין לו?

הוא רוצה למלא את עצמו.

תלמיד: במה?

באור העליון.

תלמיד: הוא רוצה להשפיע והוא לא יכול או שהוא רוצה לקבל?

הוא רוצה לקבל.

תלמיד: ואז העלייה של אותה המלכות לבינה ממלאת אותה בחסדים מרובים.

כן.

תלמיד: איך יש התאמה בין אותם חסדים לבין המלכות שרוצה לקבל?

מלכות רוצה לקבל אור חכמה, והתיקון הוא בזה שהיא מתמלאת באור החסדים ובזה נעשה קו אמצעי בין חכמה לחסדים, והאור המעורבב הזה יכול להתקבל במצב מסוים ובתכונות מסוימות.

תלמיד: איך קורה שהיא עוברת תיקון? מלכתחילה היא רצתה אור חכמה.

היא רצתה אור חכמה, אבל אסור לה לקבל אור חכמה כי כבר יש לה רצון שהוא לא מתאים לזה, אז עושים כאן פעולה שמלכות מתחברת עם בינה, ובשילוב מלכות עם בינה יש ספירות שבהן אפשר לקבל בעל מנת להשפיע.

תלמיד: ומה התנאי שיקרה החיבור הכול כך מנוגד הזה בין שמאל לימין?

שלא יכול להיות ימין בלי שמאל ושמאל בלי ימין.

תלמיד: זה תלוי במלכות, זה תלוי בבינה?

זה תלוי בהתקשרות ביניהם, ולכן ימין ושמאל צריכים להתכלל כאן אחד מהאחר כדי שיהיה אפשר לקבל לפחות חלק מהאור העליון.

תלמיד: מאיפה נובע השורש לפעולה הזאת?

מתוך זה שימין ושמאל הם הפוכים זה לזה, אבל יכול להיות שיש התקשרות ביניהם, ואם ההתקשרות הזאת תתבצע, אז בכלי המעורב יהיה אפשר לקבל אור. נקרא ונראה.

שאלה: מה מחזיק את שני החלקים האלה ביחד?

שאף אחד מהם לא שלם בלי האחר, וביחד הם מגיעים למין שלמות.

תלמיד: איך אפשר להגיד על החלק של הימין שזה האור, שהוא לא שלם?

אין לו חיסרון. הוא לא יכול לבצע את פעולת התיקון.

תלמיד: אז גם האור נמשך להיות להתחבר לשמאל?

כן.

תלמיד: זה מה שמחזיק אותם ביחד, שלכל אחד יש צורך באחר, על אף שהם הפוכים אחד מהאחר?

כן.

שאלה: לפני תיקון ג' קווים הכלי היה מקבל את האור לפי עוצמת המסך ואור חוזר.

כן.

תלמיד: מה מתחדש בג' קווים?

שעושים ערבוביה, ערבוב בין תכונות קבלה ותכונות השפעה כך שיכולים למשוך את האור העליון ולקבל אותו בעל מנת להשפיע.

תלמיד: קיבלו אותו בעל מנת להשפיע גם קודם, מאז צמצום א'?

כן, אבל עכשיו אין כוחות כמו שהיו בגלגלתא ע"ב ס"ג. ולכן מה שאפשר לעשות עכשיו זה לערבב את תכונות המלכות עם תכונות הבינה, ואז הערבוב שלהן יהיה מתאים לקבלת האור בעל מנת להשפיע, במשהו בו"ק.

תלמיד: אז תיקון ג' קוים בא בגלל חוסר כוחות?

כן, ודאי.

תלמיד: מה הוא מחזק?

הוא מחזק כל ספירה וספירה מז' ספירות תחתונות ונותן להן אפשרות גם לקבל את האור על מנת להשפיע.

תלמיד: בזכות מה?

בזכות זה שהתערבבו כלים דהשפעה עם כלים דקבלה, ומההתערבבות שלהם יהיה אפשר להרוויח משהו. אחרת בין האור העליון למלכות לא תהיה אף פעם התקרבות. כי מה שקרה בכתר חכמה בינה, זה שנעשה קשר עם האור העליון שהוא למעלה מתכונות הנברא, בג' ראשונות. מה שאין כן, כאן תכונות הנברא הן יותר ויותר בולטות, ולכן כבר צריכים לקבל בעל מנת להשפיע בצורה אחרת. אין אפשרות לעשות על מנת להשפיע.

שאלה: הפעולה של עליית המלכות לבינה היא מלמעלה למטה או מלמטה למעלה?

מלמעלה למטה.

תלמיד: אז אין עדיין נברא, אין החלטה?

אין.

תלמיד: מאיפה ההחלטה הזאת מגיעה?

מלמעלה מהבורא.

שאלה: האם אנו מגלים כל ספירה בניגוד למלכות שלה?

אפשר להגיד כך לפעמים.

שאלה: איך הבינה מתחברת למלכות המקולקלת?

עוד מעט נלמד, וגם זה לא בדיוק כמו ששומעים מהשאלה.

שאלה: האם רק אחרי שבינה ומלכות מתחברות האור יכול להיכנס למלכות?

אחרי שבינה ומלכות מתחברות האור יכול להיכנס גם למלכות.

שאלה: מהו הזיווג דהכאה בעבודה שלנו?

שאנחנו לא רוצים לקבל על מנת לקבל אלא דוחים את האור מתוך התנאי הזה שמרגישים, ומתוך זה מגיעים לעבודה בקבלה על מנת להשפיע.

שאלה: מה האדם צריך לעשות אם יש לו תחושה שהבורא דוחה אותו?

להמשיך ולהתפלל.

שאלה: ג' ראשונות לא יכולות להיכנס לז' תחתונות?

ודאי שלא.

תלמיד: הן לא יכולות למלא אותן?

איך?

תלמיד: אין קשר בין זה לזה, אלו שני חלקים נפרדים של הכלי?

ודאי. אור של ג"ר לא יכול להיכנס לכלי של ז"ת.

תלמיד: וכלי של ז"ת צריך את האור של ג"ר?

לא. הוא צריך אור שמתאים לו.

תלמיד: זאת אומרת יש פה שני חלקים נפרדים בעשר ספירות השלמות, ושתי סוגי עבודות שונות שהן הפוכות לגמרי זו לזו?

כן.

תלמיד: כשג"ר מקבלות קשר, מתמלאות, מה שבעל הסולם קורא לו קו אחד, זה בעצם קו ימין? כשהוא אומר קו אחד הוא מתכוון לקו ימין?

נגיד.

תלמיד: יש פה קפיצה בין קו אחד לג' קוים.

עוד מוקדם לדבר, אבל כן.

תלמיד: נשמע שהמלכות שהוא מדבר עליה זו מלכות חדשה, היא לא התגלתה עד עכשיו. האם אלו עולמות בי"ע שנבראים?

נקרא קצת.

אות כ"ו

"וכל זה יתכן רק בג"ר דעולם הנקודים, שהם בחינת ג"ר דבינה, שהחסדים שלהן הם ג"ר, להיותן אור חסדים מעצם מהותן, כי הן אינן מקבלות אור חכמה לעולם (כמ"ש בהקדמת ספר הזהר דף ו' במראות הסולם ד"ה והוא מטעם), ולפיכך מספיקה קומת החסדים שיצאה על המסך דמלכות, ליחד ב' הקוין ימין ושמאל זה בזה, ולהחזיר ג"ר אל הספירות. מה שאין כן בז' ספירות תחתונות שבעולם הנקודים, שהן בחינת ז"א, שעיקרו הוא הארת חכמה בחסדים (כמ"ש בתלמוד עשר ספירות חלק א' פ"א אות נ'), הרי הן צריכות לחכמה, וכיון שהמלכות מעורבת בכל הספירות אין הן יכולות לקבל חכמה, וע"כ הן נמצאות בחסרון ובפגם כל עוד שהחכמה אינה מאירה בהן, ולפיכך אין קומת החסדים, שיצאה על מסך דמלכות, מועילה להן כלל להשוות את ב' הקוין ימין ושמאל זה לזה, שהרי דינין שבשמאל, שהם הדינין של המלכות שעלתה לבינה, פוגמים את קו הימין, ומרחיקים ממנו אור הג"ר. הרי שתקון קוין דג"ר, אינו מועיל כלום לתקן את ב' הקוין ימין ושמאל שבו"ק, כי הו"ק שבכל הספירות הוא מהתכללות ז"א שמה, שכל זמן שאין לו הארת חכמה נמצא בחסרון ובפגם."

בינתיים כך הוא מדבר, לא איך שזה מגיע למעשה.

שאלה: בעל הסולם הסביר גם באות הקודמת ולא הבנתי לגבי קומת החסדים שיצאה אחרי זיווג דהכאה במסך דמלכות. מה זו קומת החסדים?

ו"ק.

תלמיד: מה הכוונה שזה ו"ק?

שאין שם אור חכמה, יש רק חסדים.

תלמיד: יש את שני החלקים בתוך הספירה ואז יש זיווג דהכאה שגורם לספירה להתמלא באור ו"ק?

הספירה, חלק מהפרצוף לא יכול לקבל יותר מאור ו"ק.

תלמיד: אז למה בעולם הניקודים מתחת לפרסא זה לא יכול לעבוד? הוא אומר שחסרה שם חכמה. למה מעל הפרסא כן יכולה להיות קומת חסדים בלי אור חכמה, ומתחת לא יכולה להיות, חייב להיות שם אור חכמה?

כי שם אלו כלים דקבלה, ולמעלה מהפרסא יש רק כלים דהשפעה.

תלמיד: העבודה בג' קוים היא בעצם טכניקה חדשה לעבוד עם האור?

כן.

שאלה: למה הכלים מעל הפרסא מצליחים לממש את הטכניקה והכלים מתחת לפרסא לא מצליחים לממש את הטכניקה?

אין להם כוחות. מיד נלמד.

תקון קוין בז"ת ובישסו"ת

אות כ"ז

"ולפיכך תקון הראשון שצריכים לז"ס תחתונות, הוא, להוריד תחילה הדינין שבמלכות שנתערבה בספירות, דהיינו פשוט להמשיך הארה מחכמה בינה דא"ק המורידה את המלכות מן הבינה, ומחזירה למקומה (כנ"ל אות י"ח), שאז חוזרים ג' הכלים בינה ותו"מ אל הספירה, ונעשים קו שמאל, וכו"ח שנשארו נעשו לקו ימין, וכיון שהמדרגה נשלמה בה' כלים כח"ב תו"מ חוזרים לה כל ה' אורות נרנח"י (כמ"ש שם), וחזר אור החכמה אל המדרגה. ואז יכול הקו האמצעי ליחד ב' הקוין זה בזה, ולהשלים המדרגה בכל תקוניה."

אני רואה שזה לא כל כך מובן.

תלמיד: כדי להבין את האות הזו צריך לקרוא את אות י"ח.

קריין: בעל הסולם כותב בסוגריים, ("כנ"ל אות י"ח"). הוא מסביר שם כנראה את העניין של "להמשיך הארה מחכמה, בינה דא"ק המורידה את המלכות מבינה ומחזירה למקומה".

טוב, בוא נראה.

קריין: אות י"ח בעמ' 208.

ירידת המלכות מבינה למקומה

אות י"ח

"אמנם ע"י עלית מיין נוקבין מתורה ותפלה של התחתונים, נמשכת הארה עליונה, מחכמה ובינה דא"ק, המוציאה בכל המדרגות, את המלכות מן הבינה, ומורידה למקומה (כמ"ש בויקהל דף מ"א ד"ה והארה ע"ש), אשר אז, אלו ג' הכלים, בינה, תפארת, ומלכות, שיצאו מקודם לכן מהמדרגה, מחמת כניסת הי', שהיא המלכות, לאור של המדרגה, וסיימה המדרגה תחת החכמה, והאור נעשה לאויר, הנה עתה, אחר שירדה המלכות משם, והי' יצאה מאויר, חוזרים הכלים למדרגתם, ושוב יש ה' כלים כח"ב תו"מ במדרגה, וכיון שיש ה' כלים חוזרים ומתלבשים בהם, כל ה' האורות, יחידה, חיה, נשמה, רוח, נפש, וחזר האויר להיות אור. כי חזרה קומת ג' ראשונות למדרגה, הנקראים אור."

שאלה: לפני כן היה את המסך דמלכות שיצר את ההפרדה בין ימין לשמאל. עכשיו כתוב שהמלכות חזרה למקומה, אז לא ברור מה יוצר את ההפרדה בין ימין ושמאל.

הצורה הקודמת. על מה אתה שואל?

תלמיד: לפני זה היה את המסך דמלכות שיצר את ההבדל בין השמאל והימין, ואז נוצר מקום כביכול לקו האמצעי להתחיל לעבוד. עכשיו הוא אומר שהמלכות חזרה למקומה, אם כך מה יוצר את ההבדל בין ימין לשמאל?

אני חושב שזה מפני שיש הבדל בין האורות, אור חכמה ואור החסדים.

תלמיד: הוא כותב, "וחזר אור החכמה אל המדרגה.". כנראה שזה בעקבות העובדה שהמלכות חזרה למקומה. אבל עדיין, מהם שני הכוחות, ימין ושמאל, מה מפריד ביניהם בזמן שהמלכות חזרה למקומה?

השאלה מה מפריד בין ימין ושמאל, האם ימין ושמאל ממשיכים להיות זה כנגד זה?

תלמיד: כביכול. אבל בחלק הראשון, כשמלכות נמצאת בבינה, מלכות מפסיקה את האור ויוצרת מקום של חיסרון, ואז יש ימין ושמאל. אם המסך דמלכות חוזר למקומו, מה ההבדל בין ימין לבין השמאל?

אני לא מבין בדיוק מה אתה שואל.

תלמיד: מלכות של כל ספירה זה שמאל והעצמות של הספירה, היא ימין, יש זיווג דהכאה, ואז הקו אמצעי מייחד אותם. מלכות חוזרת למקומה, וגם פה הוא אומר שקו אמצעי מייחד אותם.

ודאי שקודם היה קטנות ועכשיו גדלות.

תלמיד: ובגדלות יש אור אחר?

ודאי.

שאלה: איזה?

קודם היה ו"ק ועכשיו זה ג"ר.

תלמיד: מה גרם לזה שיש עכשיו אור אחר?

נתאספו כלים.

תלמיד: מאיפה, מזה שמלכות עלתה לבינה ואז היה זיווג דהכאה, ועכשיו, בגלל הזיווג דהכאה היא חוזרת למקומה?

לא בגלל הזיווג דהכאה, אלא בגלל שיש לה, יש כלים אחרים.

תלמיד: מאיפה מגיעים הכלים האחרים?

מזה שהספירות היתקנו. מלכות עלתה קודם לבינה ועכשיו היא יורדת בחזרה.

תלמיד: למה היא יורדת?

היא פותחת את עצמה לקבלת האור, היא מגיעה לגדלות עכשיו.

תלמיד: התהליך הזה לא ברור. מה מניע אותו? כי האור שמתקבל בזיווג דהכאה הוא רק על ג"ר, חסדים.

צריך לקרוא שוב.

שאלה: זה כתוב בתחילת אות י"ח, שזה בזכות עליית מי נוקבין, שזה מה שמזיז את התהליך קדימה, אז אולי זה מה שחסר לחבר.

כן, איפה זה כתוב?

תלמיד: באות כ"ו הוא רושם כך, ש"הרי הן צריכות לחכמה, וכיון שהמלכות מעורבת בכל הספירות אין הן יכולות לקבל חכמה, וע"כ הן נמצאות בחסרון ובפגם כל עוד שהחכמה אינה מאירה בהן, ולפיכך אין קומת החסדים, שיצאה על מסך דמלכות, מועילה להן כלל להשוות את ב' הקוין ימין ושמאל זה לזה, שהרי דינין שבשמאל, שהם הדינין של המלכות שעלתה לבינה, פוגמים את קו הימין, ומרחיקים ממנו אור הג"ר."

זאת אומרת, יש את המלכות שהיא גורמת לחסרון כל הזמן, היא רוצה למלאות את החלל, את האוויר באור. בגלל שמלכות כל הזמן מעורבת, היא רוצה למלאות את עצמה עוד בחיסרון, והיא מביאה את החיסרון הזה בכל התהליך, אז כל פעם היא מבקשת למלאות עוד את האור. זה החיסרון שהוא כותב, "מעורבבת בכל הספירות", נראה לי שזה התהליך בכל מדרגה ומדרגה, שמלכות רוצה להיות מעורבת.

כן, היא חייבת לקבל הארת חכמה.

שאלה: אמרת שזה תהליך מלמעלה למטה, זאת אומרת שעדיין אין אפילו נבראים. זאת אומרת זה תהליך של יצירת הרשימות כדי שאחרי יהיה אפשר לעשות תיקון מלמטה למעלה. אז יכול להיות שזה מבלבל, כי זה תהליך הפוך מהתיקון עצמו שבא מלמטה למעלה ולכן זה יוצר עכשיו את החסרונות שיהיו בעתיד לנבראים.

לא נראה לי.

קריין: אות כ"ח.

זה כבר תיקון שני.

תלמיד: בעל הסולם כותב בסוף אות כ"ו ,, "הרי שתקון קוין דג"ר, אינו מועיל כלום לתקן את ב' הקוין ימין ושמאל שבו"ק, כי הו"ק שבכל הספירות הוא מהתכללות ז"א שמה, שכל זמן שאין לו הארת חכמה נמצא בחסרון ובפגם.". יוצא שזעיר אנפין שאין לו הארת חכמה זה כל הפגם , שלא נותן בהתכללות לעשות בין מלכות לבין בינה.

יש בזה משהו.

תלמיד: ועל זה הוא ממשיך התיקונים .

טוב.

שאלה: אני חוזר לשאלה, בררתי אותה אולי קצת, כאשר מלכות יורדת, חוזרת למקומה, איפה זה קו שמאל?

שמלכות חוזרת למקומה, קו שמאל יורד.

תלמיד: על איזה כלים? אם מלכות חוזרת למקומה, אז בעצם כל הכלים עד המלכות יכולים להתמלא באור חכמה לצורך העניין, אז איפה הכלים שהם נקראים שמאל?

לא יודע איך לענות. תעזרו לי.

תלמיד: הוא כותב " שאז חוזרים ג' הכלים בינה ותו"מ אל הספירה, ונעשים קו שמאל,". אבל איך יכול להיות שבינה ותו"מ נעשים עכשיו קו שמאל?

אבל הם התגלו, הגבלת מלכות ירדה מהם ואז הם נכנסו למדרגה. מה זה נקרא שמלכות ירדה?

תלמיד: זה אומר שהאור חכמה יכול לרדת למטה, שיכול להיכנס לשם אור.

בכלים האלה אין דינים?

תלמיד: יש דינים, אבל הם יכולים להתמלא

הם יכולים להתמלאות? איך?

תלמיד: זה העניין שמלכות ירדה למקומה, זה אומר שכל הכלים שמעל המלכות עכשיו יכולים להתמלא באור.

לא חושב.

שאלה: לשאלה הקודמת של החבר, יכול להיות שהוא אומר שתכונה של זו"ן שזה המקום שהוא רוצה אור חכמה, הארת חכמה, אור חסדים בהארת חכמה ולכן הוא בעצם הופך שמאל כי אי אפשר לקבל חכמה למטה מהפרסא. גם אם המלכות ירדה מבינה, החוק הוא שאי אפשר לקבל שם.

כן.

תלמיד: אבל התכונה היא תכונה של זעיר אנפין, של זו"ן, ולכן זה בעצם הופך להיות שמאל, כי שם מתגלים הדינים, דווקא כשהמלכות יורדת מתגלים באמת הדינים.

כן. בסדר.

שאלה: שמלכות עולה לבינה היא עולה לג"ר וזעיר אנפין נשאר במקום או שגם הוא עולה לאח"פ של בינה?

טוב.

אות כ"ח

"והתקון השני הוא, לחזק את הפרסא (הנזכרת לעיל באות ט"ז ע"ש), שהיא כח הסיום של המלכות שעלתה לבינה, באופן שלא תתבטל לעולם, ואפילו בעת שהמלכות יורדת מן הבינה, נשאר כח הסיום שלה במקום בינה, ובינה ותו"מ המתחברים למדרגה, צריכים לעלות למעלה מן הפרסא, ושם מתחברים אל המדרגה, אבל בהיותם נמצאים למטה תחת הפרסא, אין הם יכולים להתחבר אל המדרגה, אע"פ שכבר ירדה משם המלכות, מפני שכח הסיום שלה נשאר גם אחר ירידתה משם."

מה אתם חושבים על זה?

שאלה: מה המשמעות של לעלות למעלה מהפרסא?

להיות במקום שאתה יכול לקבל הכול, אין הגבלות.

תלמיד: ומה צריך לעשות כדי לעלות? מה הכלים עושים כדי לעלות לזה?

יכולות. יכולות זה מסכים, כוונות על מנת להשפיע.

תלמיד: איך זה שכלים כבדים ששייכים למלכות יכולים לעלות למעלה מהפרסא?

הם מתבטלים כלפי תכונות יותר עליונות.

תלמיד: ועל מה מדובר בחיזוק הפרסא?

חיזוק הפרסא, שהפרסא נעשית יותר חזקה - צריכים יותר כוחות.

תלמיד: הפרסא לא מתבטלת?

פרסא לא מתבטלת, היא עולה או יורדת.

תלמיד: וכשהיא יורדת, היא יכולה לרדת עד לכל מקום?

עד מקום שלה.

שאלה: מה זה ירידת המלכות מהמדרגה, מה התהליך הזה?

כנראה שהיא הייתה יותר למעלה ועכשיו יורדת.

תלמיד: זה לא מובן, מה זה קצת להתחבר לזה, מה זה אומר?

נניח ומלכות עלתה במקום חכמה ועכשיו היא יורדת למקום בינה, וכלים דחכמה עכשיו פנויים לאור העליון, הם מסוגלים לקבל אותו בעל מנת להשפיע.

תלמיד: מלכות יורדת בגלל שהיא לא מסוגלת לקבל בעל מנת להשפיע ואז היא מחליטה שהיא צריכה לרדת, זו הכוונה?

כן.

שאלה: הוא מדבר על כוח סיום של מלכות, הוא לא כותב מלכות, אלא כוח הסיום של המלכות, שהוא לא יכול, הוא נעצר בבינה, אבל יש את העניין של תפארת ומלכות, שמלכות כן יכולה לעלות, אז מה ההבדל בין כוח הסיום של מלכות למלכות?

כוח הסיום שבמלכות, זה כוח הספירה אחרונה. מה שאין כן כוח הסיום של המלכות הוא בזמן שהמלכות עולה לכל מיני מקומות, רק עד שם בינתיים בצורה זמנית אפשר לקבל את האור, ואחר כך מלכות יכולה לרדת ולעלות שוב בהתאם לכוחות שיש לה.

שאלה: אז יש הבדל בין הכוח הסיום לבין המלכות עצמה?

כן

שאלה: מה מחזק את הפרסא, זה שמלכות עולה לבינה ואז היא כל פעם מחזקת את הפרסא יותר ויותר?

לא, צריכה להיות שליטה.

תלמיד: כמה שהיא טועמת מתכונות הבינה, אז הפרסא, גם אם מלכות לא נמצאת בבינה הגבול הזה הופך להיות חזק עד כדי כך?

כן, חי וקיים.

שאלה: מה גורם לתיקון השני? הוא כותב התיקון השני הוא לחזק את הפרסא, מה זה התיקון הזה, מה גורם לחיזוק הפרסא?

מה הוא כתב על זה?

תלמיד: נראה שהוא מדבר פה כבר על עולם האצילות, שכבר ברור שאי אפשר גם כשמלכות יורדת לעבוד עם הכלים במקומם. אלא צריך לעשות אח"פ דעלייה, צריך להעלות אותם למעלה מהפרסא ושם לעבוד איתם. זה בעצם התיקון השני, שכבר ברור שאי אפשר לעבוד למטה.

אתה שומע?

תלמיד: זו תוצאה של השבירה, כי לפני זה חשבו שאפשר לעשות את זה.

בסדר.

שאלה: אני מנסה להבין, מלכות עולה לבינה של כל ספירה?

בכל ספירה וספירה, כן.

תלמיד: אז מה קורה בז"ת מלכות גם עולה לבינה של כל ספירה של הז"ת?

כן.

תלמיד: אבל יוצא שזה לא משפיע שם בכלל, כי האורות יכולים להתקבל רק בחלק הראשון של הפרצוף, כאילו אין לזה שום השפעה בז"ת שמלכות עולה לבינה?

שמלכות עולה לבינה היא עולה לבינה בכל מקום, בכל הפרצוף.

תלמיד: איפה האורות מתפשטים?

האורות מתפשטים בכתר, חכמה, בינה.

תלמיד: של כל ספירה?

של כל ספירה וספירה.

תלמיד: הוא אומר שבשביל זה צריך את התיקון, כי לז"ת ולג"ר יש תיקון אחר, זה מה שהוא כתב באותיות הקודמות.

כן.

תלמיד: אז לא ברור למה ז"ת לא נכללים בתיקון הזה?

מלכות עולה למעלה מהם.

תלמיד: אבל יוצא שיש חלק ז"ת של הפרצוף שעליו נעשה תיקון של ג"ר, יש כזה דבר או שרק בג"ר של הפרצוף נעשה התיקון?

לא, רק בג"ר.

תלמיד: אז עליית המלכות לבינה בחלק ז"ת של הספירות לא פועל.

לא. טוב, אלה זה דברים שנעזוב אותם בינתיים. נעבור לחלק הבא.

(סוף השיעור)