014_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/vwpNTvjD?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'.

חלק ה' עם אור פנימי

אמנם יש להבחין שם עוד בחינת זכר ונקבה, איפה? בזו"ן. והיינו הזכר ונקבה אשר ביסוד המלכות.

נמצא, למדנו, כתר משהו אחר, חכמה משהו אחר. ובבינה משהו אחר. ד' זכרים, ד' נקבות, צריך לומר, ד' סוגים. ב' כלים ראשונים, כתר וחכמה שלהם, יש סוג אחד. הלאה. בינה, סוג ג', סוג ב'.

תלמיד: ב'.

רב"ש: הזכר חשוב מהנקבה.

תלמיד: זעיר אנפין.

רב"ש: זעיר אנפין, סוג הג'. איזה סוג? של זכר יותר גדול מהנקבה, הוא בא בחכמה והוא בבינה. מה זה סוג הד'? או. אמנם יש סוג ד', זכר, נק… או אממ, [ו[היינו ]ה]זכר [ו]נקבה אשר ביסוד ה[ו]מלכות, ושם הזכר קטן מן הנקבה, כי הזכר הוא בחינת הו' בלי ראש שבתוך הה' הנמשך מן הזכר של הבינה שהיא בחינת ו"ק. והד'? הוא לא אומר. הוא בא מג"ר. ועם כל זה אינם בכלי אחד. אלא הזכר הוא בכלי העליון שהוא היסוד. [וה[נקבה היא בכלי תחתון שהיא ]ה[מלכות. מה כתוב כאן? הוא אומר, יסוד דמלכות, יש עוד זכר, נקבה. ומה הזכר, מה זה נקבה? הוא מחלק עכשיו את הה' שירדה מכלי דיסוד. מה ה' הזו? בא מן המולידים. מי היה מוליד?

תלמיד: בינה.

רב"ש: בבינה. היה שם ב' דהתלבשות, שנקרא נקבה, שנקרא ג"ר. זה, הזכר הוא ו"ק. זה הרמז, הו' שבה' זה ו"ק דזכר, הבא מכלי דחכמה. והד' מראה על ג"ר, שנקרא דלה וענייה, אבל זה ג"ר הבא מהתפשטות א' של גלגלתא. ה' הזו ירדה למטה, אז מה הנקבה? עוד הפעם, ג"ר. והזכר ו"ק. אז הוא אומר כאן, שהזכר קטן מן הנקבה. מדוע? הזכר הוא ו"ק והנקבה הוא ג"ר, ד', כן? ואיפה צריך להיות המסך היותר קטן, והנקבה יותר גדולה? אז זה נקרא ד' ביסוד והו' ...

תלמיד: ו'.

רב"ש: אמרנו להפך. הו' היא יסוד והד' זה מלכות. מדוע? נראה. ברור? או.

ב' בחינות הזו"ן הנ"ל אשר בתוך הז"ס תחתונות, נחשבים פעמים לאחת] ו]פעמים לשתים. מה כתוב? ב' בחינות הזו"ן הנ"ל אשר בתוך הז"ס תחתונות, נחשבים פעמים לאחת ]ו[פעמים לשתים. כי בגדלות יש להנקבה כל הה' הנ"ל, וכל הו"ק נחשבים אז להזכר של זו הה' אבל בקטנות, נחשב רק היסוד לבחינת הזכר והמלכות אין לה אז, רק הד' אשר בהה', כי הו' קטועה נוטל היסוד. ]ו[גם בזה יש שינוים מרובים [ו[אין כאן המקום להאריך.

נתחיל…

תלמיד: ... להבחין, של"ט.

רב"ש: של"ט, טור ב', אמנם יש להבחין.

אני מתחיל עוד הפעם, בדף של"ט, טור א', והנך מוצא.

והנך מוצא שד' זכרים וד' נקבות יש בהתפשטות הזאת, היינו ד' סוגים. ב' זוגות הראשונות שהם סוג אחד, הם זו"ן דכתר וזו"ן דחכמה. ובהם, בסוג הזה, הזכרים חשובים יותר מהנקבות, למה? כי הזכר דכתר הוא מבחי"ד דהתלבשות, אבל הנקבה דכתר הוא רק מבחי"ג. וזכר דכלי דחכמה, הוא מבחי"ג, אבל הנקבה דכלי דחכמה היא מבחי"ב, הרי שהזכרים גדולים מהנקבות. ברור?

תלמיד: כן.

רב"ש: הלאה. זאת אומרת, ממה הם גדולים? מבחינת עביות. ד' ג', ג' ב'. הלאה.

אבל עכ"ז בשניהם, הן בכלי דכתר, והן בכלי דחכמה, הזכרים והנקבות בכלי אחד, מה החשיבות? ומה משמיענו בזה? אם אנו אומרים, שמבחינת העביות אחת גבוהה מהשני, זה כמו עליון ותחתון, איך יכול להיות עליון ותחתון במדרגה אחת? הוא שואל.

תשובה, כי יש להם קרבה זה לזה, מחמת וכן שיש קרבה, כבר יכולים שניהם להיות בכלי אחד. איזה קרבה יש? מחמת שהזכרים הם מהרשימות שנשארו אחר הסתלקות של התפ"א, וע"כ הם חסרי אור, אבל הנקבות הם מהתפשטות הב' החדש והם מלאים אור. על זה אין שום ביאור. מה הוא אומר כאן? אנחנו למדנו, שבחינה אחרונה נאבדת בפרצוף גלגלתא, לכן נשאר לנו רשימו דהתלבשות, רשימו דעביות, שניהם בלי אור. מה הוא אומר? הרשימו דנקבות הם מהתפשטות ב', הלא שניהם נשארו בהתפשטות א', אז איך אומר ששניהם אין לו אור? אם יש אור, אנחנו לומדים, שניהם יש אור בפרצוף ע"ב, המשיך אור על בחינת התלבשות, לא על בחינת העביות. אם כן, מדוע הוא אומר?

אז אני רוצה לפרש שכוונתו, כמו שלומדים בכל המקומות. אנחנו למדנו תמיד, הוא אומר בלשון קיצור. היות שמתלבשים, לא יכולים להמשיך אור, אלא מה? מבחינת עביות. לכן זכר דהתלבשות צריך הנקבה לבחינת עביות של מדרגה יותר למטה, לכן שניהם שווים.

נכון שהוא מדרגה יותר גדולה ממנה, אבל הוא לא יכול להמשיך שום דבר, מבחינתו עצמו אין שום אור, כך למדנו. על זה אני רוצה לפרש גם כאן. מה ש... הם הרשימו שנשארו, אז ההתפשטות א', היינו שהיה אור, אור נסתלק, נשאר רשימו. הרשימו הזו בלי אור לא יכולים להמשיך שום דבר. מה שאין כן נקבות, הם התפשטות ב', וכל התפשטות ב' נבנה על בחינת עביות שנשאר על מדרגה יותר קטנה. אבל עביות, מאיפה יש התלבשות אור? גם כן מעביות. לכן אחד צריך לשני. אחד צריך לשני, שניהם שווים. זה פירוש שאומרים קרבה. הפירוש הפשוט זה קשה.

זאת אומרת, מה שהוא אומר לנו כאן, כי יש להם קרבה זה לזה מחמת שהזכרים הם מהרשימות שנשארו אחר הסתלקות של התפ"א, וע"כ הם חסרי אור, אבל הנקבות הם מהתפשטות הב' החדש והם מלאים אור.

נשאלת השאלה, אבל שני הרשימות נשארו בהתפשטות א'. מדוע הוא אומר, הנקבות מהתפשטות ב'? זה נשאר מהתפשטות א', בדיוק כמו התלבשות. מדוע בזה יש אור, בזה אין אור? על זה צריכים לפרש כמו שלמדנו בכל המקומות. מה למדנו? אנו למדנו, היות שהרשימו דהתלבשות אי אפשר להמשיך שום אור, רק על עביות. לכן רשימו דהתלבשות, אף על פי שהוא במדרגה יותר גבוהה, מכל מקום לא יכולים להמשיך הרשימו, הוא נשאר בלי אור. אלא מה? הרשימו דהתלבשות מצטרפת לרשימו דעביות שיש לו מסך, על ידי הרשימו דעביות יכולים להמשיך גם כן הבחינת התלבשות. נמצא לפי זה, הגם שהתלבשות יותר חשובה, אבל כאילו לא מועיל ולא יכול להמשיך שום דבר, הוא זכר, אין לו שום חיסרון. לכן אחד צריך לשני, ושניהם שלמים, יש קרבה, ושניהם יכולים להיות בכלי אחד.

זה למדנו בכל המקומות, רק כאן הלשון צריכים גם כן לפרש כך. ש… האלו, הרשימות שנשארו אחר הסתלקות התפשטות א', ועליהם לא יכולים להמשיך שום אור, בחינה אחרונה נאבדת. הבחינה אחרונה נאבדת, מה יכולים להמשיך? על בחינת העביות, שנקרא נקבה. או ש… דהתלבשות נשארו מהאור, שהוא לא יכול להמשיך שום אור. אבל נקבות, הם מהתפשטות הב' שלהם, אני ממשיך אור, ואין להם אור. אי לזאת אין הזכר יכול לעשות שום דבר, אלא שמוכרח לכלל, לקבל מהתחתון שלו אור, לכן הם שניהם שווים.

מה סוג ב'? אמנם הזכר והנקבה של…

תלמיד: אבל, אבל.

רב"ש: אבל הזכר והנקבה דכלי דבינה נמצאת הנקבה גדולה מהזכר, מדוע?

אבל הזכר והנקבה דכלי דבינה נמצאת הנקבה גדולה מהזכר, מה, מהו?

תלמיד: ...

רב"ש: אה.

אבל הזכר והנקבה דכלי דבינה נמצאת הנקבה גדולה מהזכר, מדוע? הלא שניהם בחינה ב', ממילא מתבטא שהנקבה יותר גדולה מהזכר, זהו סוג אחר לגמרי. זה סוג אחר לגמרי. איזה סוג זה? הוא מפרש, כי הזכר יותר קטן, מדוע? כי הוא בחינת ו"ק של הבינה, נמצא, מדוע הוא קטן? לא מחמת עביות, רק מו"ק. והנקבה הוא בחינת ג"ר של הבינה. אם כן, איזה סוג יש כאן? לא של גדלות אה, גדולה קטנה, נמדדת בעביות רק מג"ר וו"ק. ג"ר וו"ק צריך להיות גם כן עליון ותחתון. אין בתח… איך יכול להיות בכלי אחד, במדרגה אחת?

תשובה. ועכ"ז שניהם בכלי אחד מחמת שהנקבה היא מהרשימו והיא חסרת אור, מדוע? היא גם כן רק התלבשות. ב' דהתלבשות שנשארה בכלי דבינה. והזכר בא מהזווג של הזו"ן דחכמה, שהוא ב' דעביות. אם זה ב' דעביות, [ו[ע"כ הוא מלא אור. אם כן, אז אם לומדים ששניהם, אחד צריך לשני, הג"ר צריך לו"ק. מבחינת הג"ר, לא יכול להמשיך אור. מבחינת הו"ק, כן יש לו אור. מאיפה? מב' ביתין של כלי דחכמה שנמשך עליה.

תלמיד: למה הוא קורא לזה ו"ק?

רב"ש: הא?

תלמיד: למה הוא קורא לזה ו"ק?

רב"ש: אנחנו למדנו ... אה, … חוק, הזיווג שנעשה בעליון, הג"ר נשאר בעליון, ו"ק לוקח התחתון. ועוד למדנו טעם, שכי חפץ חסד, גם כן רוצה בחסדים. חסדים, נקרא ו"ק.

הוא אומר לנו, שנקרא ב' דהתלבשות שבא מפרצוף גלגלתא שהיה קומת כתר. נמצא שיש הבדל בין בינה לקומת כתר. בין בינה, לקומת חכמה, כן או לא? או בינה דקומת בינה? כאן אנחנו לומדים, איזה ב' יש לה? שני ביתין. ואומרים, מטעם הראשון זה פשוט, חוק. הזיווג שנעשה בעליון, נקרא ג"ר. והתולדה שבא לתחתון נקרא ו"ק. זה פשוט.

וטעם השני, כי חפץ חסד היא. נשאלת השאלה, מדוע נקרא נקבה? הלא זה כלי, נקרא חיסרון, הלא אין שום חיסרון. אז אומרים נקרא נקבה לגבי חכמה. והוא אומר, חכמה מאיר פניו, חכמה היה ג"ר, חכמה נשאר בחכמה. מה שאין כן לה, אין לה יותר מחסדים, וזה אצלו נקרא זה נקבה, מדוע? לא צריך יותר. מדוע נקרא נקבה?

אני שואל אחרת…