בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 7.3.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -מנצחים את המלחמה*

1. *איך אנחנו יכולים לדעת שהבורא אוהב אותנו? בכך שמתעורר בנו רצון לאהוב את החבר. זו בעצם אהבת הבורא אלינו, לאדם, כך היא מתגלה. כשהאדם מתחיל להרגיש שיש לו פתאום התעוררות, אהבה לחברים, זה הסימן שהבורא עכשיו מעורר בו אהבה מתוך אהבתו אליו*.

2. *אנחנו צריכים להודות לבורא על כמה הוא בצורה חיצונה ופנימית עוזר לנו, דוחף אותנו, מסייע לנו להתגבש יותר ויותר לכלי אחד*. פעם היו מקובלים יכולים להגיע להשגות גדולות ולעשות נחת רוח בכך שמתקרבים לבורא כיחידים או בקבוצה קטנה, כמו קבוצות שהיו במשך ההיסטוריה עד קבוצות רמח"ל. בימינו, אנחנו כבר נמצאים בשלבי הדור האחרון ורואים שהבורא מעורר לבבות בכמויות יותר גדולות, ודווקא עובד לא על כל אחד ואחד אלא על חיבורם יחד.
   
   אנחנו צריכים להודות לבורא על כך שדווקא בחיבור המתגבר בינינו מיום ליום, שאנחנו מרגישים אותו ברגש, בשכל, בכל מיני תופעות שמתגלות מיום ליום, ממש בכל רגע, אבל אנחנו מחוסר רגישות עדיין לכך מגלים זאת מדי פעם, פעם בכמה שבועות, אפילו חודשים, אבל זה מה שהוא עושה. הסימנים האלה הם סימנים מאוד משמחים שאנחנו כן מתחברים ומגיעים למצב שבחיבור בינינו דווקא, אנחנו מנצחים את האגו שלנו ומתעלים מעליו יותר ויותר, אפילו בהבחנות שעוד לא מורגשות לנו בצורה ברורה פנימית. אבל זה קורה, ובזכות עבודת הבורא עלינו אנחנו באמת מדי פעם מרגישים שנמצאים בדרך, בהתקדמות, ובזכות העבודה שלו עלינו יותר ויותר מתקרבים לתיקון.

3. אין מה לעשות, רק להתפלל לבקש מהבורא שייתן חיבור בין כולנו, שבמה שאנחנו מרגישים ונמצאים, שזה גם יכלול אותם איתנו יחד בהרגשה אחת, בכלי אחד.
   
   *במה שאפשר לעזור בצורה חומרית. אנחנו צריכים לעזור, חייבים לעזור. יש מערכות אצלנו כאן וגם בעוד כמה מקומות בעולם, שפועלים כדי לתמוך בחברים שלנו. העבודה הזאת נעשית יום יום. אני פונה לכל החברים שנמצאים בכל העולם, אם אתם יודעים על איזשהו מקרה מצוקה, אז תפנו אלינו באותה הכתובת הידועה או לראשי שפות, ואנחנו נשמח לעזור בכמה שאפשר ולכל מי שבאמת סובל, ונתתפלל*.
   
   *העיקר, כמו שבעל הסולם היה אומר: אני לא יודע מה לעשות ומה לתת כשאני רואה צרות העולם, חוץ מתפילה אין מה לתת. אבל באמת התפילה צריכה לצאת מתוך הלב המשותף שלנו, ואנחנו צריכים להבין שזו חובתנו להוסיף לכל הבעיות והצרות שמתגלות, פניה לבורא. באמת, זה מה שהוא מצפה מאיתנו, זו חובתנו לעשות וביכולתנו לבצע*.

4. ש: אמרת שאיך לדעת שבורא אוהב אותנו, שמעורר אהבה לחבר?
   ר: כתוב שבהתעוררות אהבתו לה' ידע שזה ה' מעורר עליו. אם מתעורר, בכלל מה שמתעורר בנו, אנחנו צריכים להגיד שאין עוד מלבדו עושה זאת. לכן במיוחד שמתעוררים בי תשומת לב, אהבה, יחס מיוחד לחבר, ברור שהבורא מעורר בי זאת ולא אני ועוצם ידי עשיתי חייל הזה.
   
   קודם כל כשיש לנו איזושהי הרגשה יפה וטובה כלפי החברים, אנחנו צריכים להודות לבורא על כך שנתן לנו זאת. לכן אנחנו אומרים תמיד לפני דברים כאלה, ברוך ה', זה מגיע לנו מהבורא ורק בזכותו אנחנו גם נכללים באותן פעולות השפעה, אהבה, חיבור.
   
   *אם יש אפילו נטייה קטנה לאותו החיבור, נטייה לא אגואיסטית אלא במקצת יש בה משהו מהרצון להשפיע, אז אנחנו צריכים להבין שהיא מגיע מהבורא שמתלבש בנו במשהו ומלווה אותנו, עושה עלינו את העבודה, ואנחנו צריכים להיות כחומר ביד היוצר*.

5. אנחנו צריכים לאזן את עצמנו בכל יום ויום. אנחנו קמים, למה אנחנו עושים כל מיני ההכנות האלה? לא מן הסתם כך קבעו מקובלים או שכך נהוג, אלא זה כדי להיכנס לאותן *פעימות הלב*, לאותו הרגש והשכל, לאותם גלים במוח, שכולנו נכנס למערכת אחת, נתקרב, נתכלל ונגיע בסופו של דבר להיות כאיש אחד בלב אחד.

6. *להתפלל, לבקש, אפילו שהלב שלי הוא לב האבן ואני לא יכול להרגיש אף אחד, לא רוצה להרגיש אותם, לא רוצה להתקרב לאף אחד*. אם אני הולך לפי תכונות הלב שלי, אני לא זקוק לאף אחד, אני רוצה להיות בכלל אחד בעולם, אחד בעולם. אני זוכר את עצמי בילדות, הייתי חולם שאני מתעורר ויוצא לרחובות העיר ואף אחד לא נמצא, הכל נעלם ואני נכנס לחנויות צעצועים והכל לפניי חופשי, אני מסתובב ויכול לעשות כל מה שיש. זה בדיוק האגו הקטן שיש באדם הקטן, איך שהוא מצייר לו את העולם, שהכל בשבילך.

7. אנחנו נמצאים בתפיסה אגואיסטית, עדיין לא יכולים להודות לעצמנו שאנחנו שייכים ממש לאיזושהי מערכת אחת, לא רוצים לקבל זאת, ולכן לא רואים אפילו שזה נמצא, וסובלים מכך שלא מקבלים זאת נכון. האגו שלנו מגלה לנו יותר ויותר צרות מחוסר החיבור שלנו, כך צריך להיות. עד שנסכים שאין ברירה, חייבים להסכים לכך שאנחנו נמצאים בחיבור והחיבור הזה מתגלה ליום ליום. אם אנחנו לא מקבלים את החיבור הזה שנמצאים בו, אז אנחנו סובלים. זו כל הסיבה לכל הסבל. אמנם אנחנו נמצאים במערכת אחת, כמו אותם *המטרונומים*, כל פעם אנחנו בכל זאת קשורים זה לזה ולכולנו יש לב אחד ומוח אחד, כל המערכת היא אחת.
   
   אנחנו צריכים לגלות את הסנכרון ביניהם, את הכוח שמקשר אותם, שמגלה את הפעולה יחידה שבכולם. הכוח הכללי הזה הוא שמפעיל את כולם, כמו אותם *המטרונומים*, הכוח הזה הוא הבורא, הכוח הפנימי שבטבע.

8. אתה לא יוכל לעשות כלום חוץ מתפילה, כלומר אתה מכיר בכך שהבורא מנהל את הכל. אמנם במישור הגשמי חייבים לעשות כל מיני פעולות, אבל למעלה מזה אין לנו מה לעשות, אלא רק להתפלל. *בכל המצבים הרוחניים, למעלה מהמצב הפיזי שאנחנו יכולים לעשות בהתארגנות שלנו, אנחנו יכולים רק להפעיל תפילה לבורא. זה עיקר התיקון שלנו*.

9. ש: במה צריכה להשתנות התפילה שלנו מיום ליום?
   ר: בכמה שהלב יפתח יותר, בכמה שנרגיש שאנחנו זקוקים לקרבת הלבבות.

10. ש: מה זה לשפוך לבך לבורא?
    ר: כשהלב של האדם הופך להיות רך, כמו מים, כמו נוזל שאין בו שום קושי קשיות. הוא לא מרגיש בו כוחות מהשליטה על עצמו, נעשה כל כך רך שפשוט נשפך. זו הרגשה פנימית, קשה לדבר עליה.

11. *העיקר בשבילנו כל הזמן לארגן תפילה מחדש, להרגיש כמה אנחנו נמצאים כל פעם בשינויים, גם מתוכנו וגם מחוצה לנו, ובסה"כ ולהעלות את החסרונות שמתגלים בחוסר חיבור, בחוסר דביקות, להעלות אותם לבורא. להיות בזה כל רגע ורגע, זו חייבת להיות העבודה, ללא ספק. כמו שהוא כותב, גם ביום וגם בלילה, ללא שום הפסק*.

12. ש: חבר שרוצה לעזוב את הדרך...
    ר: אם יש כאלו אנשים שעדיין לא מבינים, לא מרגישים שהעבודה שלנו צריכה להיות למעלה מהדעת, כלומר למעלה מהאגו שלנו, למעלה מהשכל האגואיסטי שלנו, אז צריכים להתכלל בחברה. אין מה לעשות, הבורא עוזר לנו בכל המקרים, תראו מה שהוא מעורר בעולם, בחיים שלנו, סביבנו. אם אנחנו לא יכולים לגשת בדרך הטובה לתיקון, אז הוא עוזר לנו, הוא עושה לנו דרך יותר גרועה, יותר רעה, שיהיה לנו יותר קשה. אז נרצה להימלט מהקושי ומוכרחים להתחבר. שיחשבו, לי אין מה להגיד.
    
    *אנחנו נמצאים במצבים מתקדמים וצריכים יותר ויותר להבין ולשכנע את עצמנו שבהתקדמות האמיתית, אני מתקדם בכך שאני מתרוקן, שאני לא צריך כלום, ואת המקום הריק שאני מפנה, אני ממלא עם אור החסדים, עם האור שמתקן את הרצון לקבל, ובו אני כבר מקבל את אור החכמה*.

13. ש: חבר שרוצה לעזוב....
    ר: אני לא מחזיק אף אחד, ובטוח שבדרך עוד נתקל בכל הדברים האלה. מצד השני יש חופש לכולם, בבקשה, לכו ותעשו מה שאתם חושבים. החיים הם שלכם, אבל כאן יש לנו קבוצה גדולה, כמה אלפים, ויש לה חיים ותנאים משלנו. אנחנו לא נותנים לדברים האלה שיקרו, אלא ההיפך, אנחנו צריכים להתחזק יום יום. דבר שני, אם באמת ישנן כאלו בעיות גדולות, אז אנחנו צריכים לדון עליהן. תתקשרו אלי, תכתבו לי, אני גם מוכן לראות מה קורה... בואו נראה מהו הכיוון, בואו נלמד. תתקשרו אלי וספרו לי, אבל אל תשמרו על זה בשקט. לכל אחד יש ספיקות ובעיות. אנחנו נמצאים בבירורים האלה בכל רגע, אבל אסור לעבור על זה בשתיקה, אחרת זה כמו מחלה שלא מטפלים בה.

14. *מה שחסר היום, לכולנו יחד, ודווקא בגלל שיש כזה מצב באוקראינה, מה שחסר לנו זה חיבור, השפעה הדדית, ביטחון משותף בינינו שאנחנו יכולים לתת כולנו לכל אחד ואחד. לזה אנחנו צריכים להתעורר*, למצוא כאלו חומרים..

15. אנחנו מזמינים מאור המחזיר למוטב מלמעלה שיטפל באגו שלנו. זה השינוי. השינוי הוא בזה שבמקום להרביץ לעצמנו, אנחנו מעוררים האור מלמעלה, והוא יטפל בנו.
    
    ש: אפשר לשדרג את זה?
    ר: *איזה שדרוג? אתה גמרת את זה? כבר התחברת? כבר עשית הכל כדי לעורר את המאור המחזיר למוטב? אנחנו לא עשינו זאת. אנחנו מתפללים על כך, מבקשים שזה יקרה? אני לא רואה מיום ליום שאנחנו עד כדי כך מצליחים. קודם תשאל האם עשית מה שנדרש*.

16. מה שחסר זו נחיצות להרגשת הבורא בקשר בינינו, בין חבר לחבר, שיתגלה כוח ההשפעה, כוח החיבור. זה מה שצריכים, *ולא לשים לב על הגופים אלא על הרצונות. הבורא דורש רצון משותף שלנו*, למרות שאנחנו כולנו שונים, נמצאים ברצונות שונים, בכל זאת כולנו מתחברים בקשר אליו, בלהתקשר אליו. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.
    
    *אני מאוד מקווה שאנחנו מתקרבים לכך, מבינים, שומעים, לומדים, והמצבים שהוא מעורר בעולם סביבנו גם מאוד עוזרים לנו להבין שרק חיבור בינינו ופנייה אליו, זה מה שצריך להיות. לא יעזור לנו להיות חכמים, שום דבר, אלא כמו שקראנו לא פעם, רק תפילה אליו, אבל היא צריכה לצאת מהלב המשותף*.

17. ככל שמגלים את האור, כך מגלים את החושך. ככל שמגלים את החושך, מגלים גם את האור. כך אנחנו הולכים, תמיד על 2 רגליים, שמאל ימין, שמאל ימין. *החושך תמיד קודם לאור, ולכן אנחנו צריכים ללמד את עצמנו ולהרגיל את עצמנו לקבל את החושך כדבר טוב שמבשר לנו על כך שאנחנו מגיעים לאור*.

18. ש: איך להבדיל בין חוסר רצון לאדישות?
    ר: מחוסר רצון אני סובל שאין לי מספיק רצון, שאני יכול כל הזמן להיות ער בוער לקראת התיקונים ואני יחד עם זה מרגיש חולשה, חוסר יכולת, כמו זקן. אבל בכך אפשר לטפל רק ע"י הסביבה.

19. ש: אמרת שאמנם אנחנו יכולים להתגאות בזה שיש אלפי אנשים בתפילה משותפת…?
    ר: תקראו שעה, אני אומר סתם שעה, זה יכול להיות 10 דקות, אבל בכל ה-10 דקות האלה אתם כולן חושבות על חיבור הלבבות שיהיה כלב אחד. אנחנו רוצים להגיע למצב של לב אחד ובו אנחנו רוצים לגלות את כוח החיבור והאהבה בינינו, בעצם זה הבורא. אם מגיעים לחיבור הנכון, אז בטוח שמגלים שם את הבורא.

*חלק 2 - מאמר השלום בעולם*

20. המאמר הזה חשוב, הוא מסביר לנו מה קורה בחברה האנושית. אלו עולים ואלו יורדים, יש התחלקות לכל מיני מחנות, מפלגות, וזמנים בהיסטוריה שהאנושות נמשכת או לכאן או לשם. הכל כתוב כאן. שימו לב קצת יותר על מה שהוא כותב ותראו שאלו החוקים של האנושות, כך הם נובעים מהטבע שלנו. אין לנו ברירה, אנחנו לא יכולים להימלט מכך, ולכן אנחנו או מצליחים בזה או לא מצליחים. בינתיים אנחנו רואים שאנחנו לא מצליחים, שבכל שלב ושלב שהאנושות מתפתחת, היא נכנסת פעם אחר פעם לכל מיני בעיות, עד שמגיעות הבעיות שמביאות למלחמות, מהפכות, ואנחנו במלחמה פנימית בתוך המדינות או בין המדינות שוברים את כל ההסכמות הקודמות ועולים למצב חדש. אבל זה מתוך שאין לנו הבנה איך אנחנו צריכים להתקדם לפי הטבע שלנו, שיש חוקיות לפי הטבע שלנו האגואיסטי והשפעת המאור המחזיר למוטב על הטבע הזה, איך אנחנו צריכים להתקדם. אם היינו יודעים את הדברים האלה מראש, זה מה שחכמת הקבלה מאפשרת לנו לעשות, כי דווקא מיהו החכם? עיניו בראשו, הרואה את הנולד. אם היינו כך יודעים אז לא היינו מתקדמים ע"י כאלה צרות גדולות כמו אלו שיש לנו בכל רגע ורגע באנושות. תראו כמה מלחמות ובעיות עברנו בכל שלב ושלב של התפתחות האנושית.

21. אנחנו עומדים עכשיו לפני כאלו מצבים שיכול להיות פיצוץ אחד ובזה אנחנו גומרים עם כל הציביליזצי. אתם זוכרים מה היה עם צ'רנוביל? עכשיו יש לנו כור גרעיני פי 6 יותר גדול מצ'רנוביל, ולא אחד, יש שם עוד כמה כאלו. עם מה אנחנו משחקים? כל זאת מפני שאנחנו אם שואלים אנשים מצד אחד של המלחמה ומצד שני שלה, עדיין כל אחד נמצא במוח שלו, בטבע שלו. מה קורה כאן? האנושים האנשים לא מבינים שיש בכל זאת צורת התפתחות לאנושות אחידה, ואין כאן דעות שונות ומפלגות למיניהם? צריכים לדעת שלפי הטבע אין לנו ברירה, אנחנו צריכים להתפתח דווקא בצורה מסוימת בלבד. לכן אנחנו מביאים את עצמנו לסכנות כאלו שהיום זה יכול להיות באמת כמו גוג ומגוג וארמגדון. אנחנו רואים שמ-2 הצדדים יש כוחות, כוח כזה שאומר או שאני אשלוט או שכל העולם ייחרב. שומעים את זה, רואים את זה. אנחנו צריכים לדעת איך אנחנו פועלים במצב כזה.

22. בעה"ס רוצה להגיד שלא יכולה להיות שיטה, מכל שכן צורת חסד, שלום, צורת השלמה שיכולה להצליח. היא לא יכולה להצליח ברמה האנושית, כמה שיהיו אנשים כולם טובים וכאלה, בצורה זו או אחרת לפי האופי, לפי התיקונים שלהם, שיתחברו, זה לא יביא אותם לתיקון, להשלמה. הם בכל זאת לא יהיו מרוצים, והעולם לא יוכל להגיע לשלום. כמו שהוא כותב, בחיי המעשה בעל הסולם מאוד מדייק, בחיי המעשה כמו שיכול להתקיים בעולם, 4 המידות האלו סותרות זו את זו. המידות האלה נמצאות בכל אחד ואחד. ודאי שביחסים שונים, ולכן מה שלא יהיה, תמיד האנושות תהיה בהתנגשות ובמלחמות.

23. ש: איך אנחנו יכולים להתקדם מבלי ללכת לאיבוד בדרך?
    ר: זה מה שחכמת הקבלה וכל המקובלים מייעצים לנו לעשות. אם אנחנו מחוברים בינינו לעשירייה כך שהיא תואמת לכוחות רוחניים, 10 כוחות ואנחנו משתוקקים לחיבור בינינו, להיות ולבנות את העשירייה כמבנה רוחני הקטן ביותר שיכול להתקיים אפילו בעולם שלנו, ואנחנו משתדלים בתוך עשירייה להביא יחסים בינינו מדרגה הגשמית האגואיסטית לדרגה הרוחנית, אז *אנחנו במאמץ שלנו, שרוצים להעלות את העשירייה כמו צלחת מעופפת, קצת יותר למעלה מהאגו שלנו יותר ויותר, אנחנו במאמצים שלנו כתפילה מזמינים את האור המחזיר למוטב מלמעלה. הוא פועל עלינו, מחבר אותנו ומקשר אותנו יותר ויותר בצורות הדדיות כבר נכונות, רוחניות*.
    
    כך אנחנו הופכים להיות ממש לצלחת מעופפת שמתעלה מעל האגו שלנו לצורות רוחניות, ושם אנחנו מתחילים, לפי הגובה שלנו שיכולים להתעלות כל אחד מעל האגו שלו, כל אחד בחיבור עם החברים האחרים, *אנחנו יכולים בצורה כזאת להתקיים, עד שנתחיל להרגיש שזה הבורא, הוא נמצא בינינו. זו כל השיטה והיא לא מנוגדת לשום מבנה גשמי ורוחני, אלא היא לוקחת בחשבון את כולם ומסדרת אותם תחת שליטת האור העליון*.