שיעור בוקר 15.06.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "החרות"

קריין: כתבי בעל הסולם מאמר "החרות", "החיוב בבחירת סביבה טובה".

החיוב בבחירת סביבה טובה

"באמור תבין דברי רבי יוסי בן קסמא (אבות פ"ו) שהשיב לאדם שביקש ממנו שידור במקומו, ויתן לו עבור זה אלף אלפי אלפים דינרי זהב. ענה לו רבי יוסי בן קסמא: "אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה". לכאורה הדברים נשגבים מדעתנו הפשוטה, אשר, איך ויתר על אלף אלפי אלפים דינרי זהב, בשביל דבר קטן כזה, שלא רצה לדור בעיר שאין שם בני תורה, בה בשעה שבעצמו היה מוסמך וחכם גדול, ואינו צריך ללמוד ממי שהוא? - פלא גדול.

אולם במבואר, הרי הדבר הזה פשוט מאד, וראוי שיקויים בכל אחד ואחד מאתנו. כי הגם שיש לכל אחד בחינת "מצע משלו", מכל מקום אין הכוחות מתגלים בפועל זולת על ידי הסביבה שהוא נמצא בה, - - - בדומה לחטה הנזרעת באדמה, שאין כוחות החטה מתגלים בפועל, זולת על ידי הסביבה שלה - שהיא האדמה, הגשם, ואור השמש. לפיכך, יפה שיער רבי יוסי בן קסמא, אשר אם יעזוב את הסביבה הטובה שלו, אשר בחר, ויבוא לסביבה רעה ומזיקה, דהיינו, בעיר שאין בה תורה, לא זו בלבד אשר דעותיו הקודמות ישתבשו, אלא גם כל יתר הכוחות הטמונים במצע שלו, שטרם הספיק לגלותם בפועל, ישארו בהעלמם. כי לא תהיה להם עוד הסביבה המתאימה, שתוכל להפעיל אותם מהכוח אל הפועל, וכמבואר לעיל, אשר רק בענין בחירת הסביבה, משוער כל ענין ממשלתו של האדם על עצמו, אשר בשבילה הוא ראוי לשכר או לעונש.

לכן אין כל פלא על חכם כרבי יוסי בן קסמא, שבחר בטוב, ועזב את הרע. ולא התפתה בדברים וקנינים חומריים, כמו שמסיק שם: "שבשעת פטירתו של אדם, אין מלוין לו, לאדם, לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד". וכן הזהירו חז"ל: "עשה לך רב וקנה לך חבר". וכמו כן הבחירה בספרים כנודע.

כי רק בדבר הזה יש להועיל לאדם או לגנותו, דהיינו, בבחירת הסביבה, אולם לאחר שבחר הסביבה, הוא מוטל בידיהם כחומר ביד היוצר."

שאלה: איך אנחנו מזרזים את גילוי הכוחות הטמונים במצע שלנו?

הוא כותב, אז תנסה לעבוד איתם, עם מה שאתה מזהה שיש לך. יש לך אהבת חברים, אהבת הבורא, כל מיני דברים טובים ששייכים ליצר הטוב, אז תנסה להוציא אותם החוצה ועל ידי זה תגלה את היצר הטוב שלך. תנסה, תתפלל.

שאלה: ההשפעה של הסביבה על האדם, האם אפשר להגיד שהיא דרך גורם ג' ששם בעצם זה משפיע עליו?

כן.

תלמיד: האם ההשפעה פועלת דרך מושכלות שהוא מקבל מהסביבה וזה פועל על הנטיות?

יש כמה דברים, כי אנחנו נמצאים כאן ברשת קשר בינינו, ולכן דרך כל הרשת ועל ידי כל הרשת אנחנו מקבלים השפעות מהסביבה ומשפיעים גם עליה. לכן זה לא רק דרך ערוץ אחד כמו שאתה אומר.

שאלה: הוא כותב שהדעות הקודמות שלו השתבשו, מה הכוונה? למה?

הדעות הקודמות שלו השתבשו מפני שהוא מתחיל להיות מעורב בצורה לא נכונה עם כל מיני מחשבות זרות.

שאלה: הוא כותב "אשר רק בענין בחירת הסביבה, משוער כל ענין ממשלתו של האדם על עצמו, אשר בשבילה הוא ראוי לשכר או לעונש". מאיפה אני יודע שהגעתי לסביבה טובה? אם יש לי חברים שכל פעם מעליבים אותי ואני מעליב אותם, איזו סביבה זאת?

זו סביבה טובה מאוד, כי על ידם אתה יכול להתקשר למדרגות יותר גבוהות כי הם אומרים לך במה אתה לא בסדר. זו סביבה באמת נכונה וטובה.

תלמיד: אבל גם אני לא בסדר, גם אני עונה לא יפה, גם אני מתעצבן.

נכון, לכן אתם צריכים לעזור זה לזה, "איש את רעהו יעזורו".

תלמיד: איך עוזרים זה לזה ולא קמים מהשולחן ובורחים?

כמוך.

תלמיד: איך אני עושה את זה ולא בורח? זאת הבעיה.

חשיבות המטרה. אם אני רוצה להגיע לזה בלבד, אז אין בחיים שלי מטרה אחרת, לכן אני לא אסתכל על איך אני מרגיש בתהליך, אם אני מתקדם יותר טוב או פחות טוב, אלא אני חייב לעבוד בזה.

תלמיד: באופן אישי קרו לי כאלה דברים, אני לא מאשים את העשירייה שלי חס ושלום, אבל לפעמים אני באיזו עשירייה ופשוט לא מתאים לי.

"לא מתאים לי", את זה תגיד אחר כך לבורא.

תלמיד: מה זאת אומרת להגיד לבורא?

כי הוא מסדר לך את הדברים אחרי הכול, לכן תגיד לו "תראה מה סידרת לי, מה קורה?", תגיד לו את זה.

תלמיד: האם אין לי זכות לקום ולהחליף לעשירייה אחרת אם אני רוצה?

לא.

תלמיד: למה לא? זה לא מתאים לי.

מה זה לא מתאים? הבורא נתן לך כל מיני אפשרויות מסביב, וכך זה נבחר שאתה תהיה בעשירייה הזאת.

תלמיד: דרך אגב אני לא מדבר על העשירייה שלי, אלא הרבה אומרים לי שלא מתאימה להם העשירייה, הם לא רוצים להיות עם העשירייה, ואז הם קמים והולכים, זה לא שהחבר נשאר ומתמודד עם המצב.

נכון.

תלמיד: האם אני צריך להגיד לאותו חבר שהוא לא יברח, שהוא יישאר ויסבול מאותם חברים?

חובה שיישאר ולא יברח וכך יתקדם לגמר תיקון.

תלמיד: הרבה בורחים בגלל שהם לא מסתדרים בעשיריות, איך אני גורם לזה שלא יברחו?

אני רואה את מה שכתוב, כולנו לומדים את מה שכתוב, ואנחנו חייבים כך לסדר את עצמנו.

תלמיד: מה זו סביבה טובה שכתוב פה?

סביבה טובה היא שאני בונה אותה יום יום, ויום יום אני מגיע למצב שאני רואה עד כמה היא לא טובה ושוב מחליט לעשות ממנה סביבה טובה.

תלמיד: חשבתי שסביבה טובה אלו אנשים נחמדים וטובים.

איזו שטות.

תלמיד: אתה אומר שלהיות בכסאח זו סביבה טובה.

לא, אלא תמיד להיות בביקורת ולתקן, ובזה כל החיים שלנו עד שמגיעים לגמר התיקון.

תלמיד: זו ההתקדמות שלנו.

כן.

שאלה: איך להשפיע חשיבות וגדלות המטרה דרך מושכלות ושזה יתלבש ברגש? איך אפשר להעביר את זה?

אפשר להרגיש את זה ברגש, אפשר להלביש את זה בשכל, את שני הדברים האלה אנחנו צריכים. בעל הסולם כותב, קצת בזה וקצת בזה.

תלמיד: שמעתי אותך לפני כמה ימים שאמרת שאם זה מתלבש בשכל, אז זה יכול לעבור לרגש יותר מהר.

כן.

תלמיד: לכן אני שואל, איך אפשר להסביר בשכל את החשיבות והגדלות?

תסביר לעצמך. תעמוד מול המראה ותסביר לעצמך.

שאלה: הוא כותב "איני דר אלא במקום תורה". איך אנחנו בעשירייה קובעים שעכשיו זה מקום תורה, שאנחנו עובדים במקום הנכון?

יש לפניך מקורות ולפי זה תבחר את הסביבה. אני קיבלתי מרב"ש את מחברת "שמעתי", אחר כך חילקתי אותה בין התלמידים הוותיקים, ואני חושב שבזה פטרתי את עצמי מלדאוג להם, אבל לפני זה דאגתי.

תלמיד: כשאנחנו נמצאים בעשירייה, האם זה כבר מקום שיש בו תורה?

זה הכול תלוי איך אתם משתמשים במה שאתם מקבלים. המקום, הקירות, כל הדברים האלה, זה נכון שהם קיימים והכול בשבילכם, אבל כל היתר תלוי בכם.

תלמיד: זאת בדיוק השאלה, איך אנחנו קובעים את זה כעשירייה? יש לנו מפגשים, אנחנו עושים את כל מה שאתה אומר.

הכול כתוב, אני לא רוצה להסביר לכם מדי כי אתם צריכים להבין את זה לבד. אתם צריכים לקרוא, להתעמק, ובאמת לראות עד כמה זה מתאים או לא מתאים. אני לא קובע כלום ולא רוצה לקבוע ואני לא אעצור אף אחד, אלא לכל אחד יש שביל משלו.

שאלה: איך העשירייה יכולה להינעל על התכונה הזאת של רבי יוסי בן קיסמא בכל החלטותיה לגבי בחירת הסביבה שלה בכל המצבים?

הייתי ליד הרב"ש, דיברתי איתו הרבה שעות בקשר לחברה, בקשר לבחירת האדם בחברה, ראיתי מה הוא כתב, למה הוא התכוון, וכול מה שיש לפניכם זה מה שיש. בכל היתר אתם צריכים להיכנס פנימה וכל אחד שיחליט לעצמו, או בחברה שלו או לבד, אבל הכול עליכם. אני לא לוחץ ולא סוגר אף אחד. זה דבר מאוד רציני, זה עניין של גלגול ויותר מגלגול אחד, ולכן אם יש לכם הזדמנות, אפשרות, אז אל תפספסו אותה ואל תזלזלו.

שאלה: מה זה אומר שנטייה הופכת למושכל?

כשאתה עובד על הנטייה הזאת יותר ויותר בלהטמיע אותה בעשירייה, אז אתה מתחיל על ידי זה להעביר אותה לרמת המושכל.

שאלה: קראנו על החיוב בבחירת סביבה טובה עם הדוגמה של רבי יוסי בן קיסמא. איך מגיעים לכזאת הכרה שלא חשוב מה מציעים לך, איך מנסים לפתות אותך, אתה עדיין בוחר בסביבה טובה?

במה יש לי עוד לבחור, האם בכסף וזהב כמו שאומר רבי יוסי בן קיסמא? במה?

תלמיד: ההכרה הזאת שהבחירה שלך היא בסביבה, מאיפה היא מגיעה? איך היא מתפתחת?

מזה שאני חושב יותר ויותר עד כמה יש לי בחיים סך הכול הזדמנות אחת. כי מה יש לי בחיים?

תלמיד: למה יש לי הזדמנות אחת?

לבחור בדרך. דרך אחת והזדמנות אחת, אין יותר.

תלמיד: האם הבורא נותן לאדם הזדמנות אחת?

בעצם כן, אבל האדם אולי לא כל כך מודע לזה.

תלמיד: איך להיות מודע לזה שקיבלתי הזדמנות אחת?

לפני שהגעתי לרב"ש חיפשתי בירושלים, ברחובות, נסעתי לבאבא סאלי, לכל מיני מקומות, ורציתי ברצינות לברר את הדברים, עד שראיתי שאין כלום. ואז כשהגעתי לרב"ש, אז ראיתי שזהו, כאן אני עוצר.

תלמיד: האם בעצירה הזאת כבר היית בהכרה שזה נקרא שעכשיו אתה בוחר סביבה?

כן. לפי איך שמסבירים בפתיחה לחכמת הקבלה ובכמה דברים בקשר להשגחה, ראיתי שאני לא שמעתי זאת באף מקום ואני לא אוכל לקבל באף מקום הסבר יותר שלם, רציני, מדעי, בלי שום קשר לדת ולכל הדברים האלה.

תלמיד: ההכרה בזה שאתה תלוי בבחירה בסביבה, וההכרה שצריך לעבוד על החיבור בה, האם אלו דברים שונים או שהם היינו הך?

הם היינו הך, אותו דבר. אם בחרת בסביבה, אז תתקרב ותידבק אליה.

תלמיד: בזה שאתה בוחר בסביבה, האם זה נקרא "פעולת חיבור"?

כן, בטח, אני באתי לשם ללמוד. לי היו כמה ספקות מפני שכמעט כולם היו לבושים כמו חרדים, לכן מאוד נזהרתי. אבל בכל זאת הסכמתי כי רק בצורה כזאת אני יכול לקבל את זה, אחרת לא צריכים במשהו לשלם. אבל ברגע שלא הייתי צריך לשלם על זה, אז גמרנו.

שאלה: מרגע שהבורא "שם ידו של אדם על הגורל הטוב", מכניס אותו לסביבה הטובה, איך הוא לא מפספס את ההזדמנות האחת שהוא מקבל בחיים שלו?

הוא כל הזמן נמשך למורה שהוא מצא ורוצה להידבק ללימוד שמצא. מה יש עוד לשאול? הכול תלוי במורה ובספרים.

שאלה: היו עוד תלמידים לרב"ש ולבעל הסולם וגם אנחנו כאן שבחרו בכתבים האלה, בחרו באנשים, בחרו בסביבה, אבל מבחוץ נראה שלא כולם פרצו לרוחניות, לא לקחו את ההזדמנות הזו באותו גלגול. מה עשית אחרי שהגעת לרב"ש? מה היה עוד צריך לעשות?

אצל רב"ש הכול היה פשוט - אלו השעות שאנחנו לומדים, אתה רשאי לבוא לאותן השעות, לשבת לידנו ולהמשיך איתנו יחד.

תלמיד: מה ההבדל בין תלמיד אחד לאחר, מי מגיע לרוחניות ומי לא? שניהם יושבים תחת אותה סביבה.

זה תלוי בשורש הנשמה, זה אפילו לא תלוי במורה, זה תלוי באדם עצמו. אנחנו תולים הכול במורה. המורה נותן לכולם ופותח לכולם בצורה גשמית, גלויה, ומה שהוא עושה בצורה פנימית, רוחנית, אני לא יכול להגיד, אבל בכל זאת הכול תלוי בכמה התלמיד יפתח את עצמו.

תלמיד: כדי לא לפספס את ההזדמנות הזאת, מה אדם צריך לעשות בנוסף לזה שהוא אומר לעצמו, "זו הסביבה, זה המורה של הדור, אלו המורים שלנו, זה המקום הנכון"? אם זה כל מה שהיה נדרש בשביל שנגיע לחיבור, אז כולם היו מגיעים.

לא כולם. איזה רצון יש לכולם? אלא לאנשים שמגיעים לכאן או לעוד כמה מקומות, יש ביניהם עשרה, עשרים אחוז, אפילו פחות, שמגלים בתוכם ממש לחץ להגיע לדבקות.

תלמיד: ציינת שאתה היית בחיפושים הרבה לפני זה, ולעומת זאת, אני יכול להבין, שאולי האנשים שהיו אצל רב"ש חוץ ממך הם אנשים שגדלו ומצאו את עצמם בסביבה הזו לא מתוך החיפוש האינטנסיבי שאתה היית צריך לעבור. כלומר היה לך דחף שאי אפשר להתעלם ממנו.

הם גם היו בדחף כמוני, נגיד, לא נעשה עכשיו חשבון באיזה סוג דחף כל אחד היה, אבל הם איכשהו חיפשו, חיסרון היה בהם. את רובם הבאתי מהמכון של ברג, המכון לקבלה.

תלמיד: אז כולם חיפשו, כולם רצו.

כולם חיפשו.

תלמיד: ורק לפי שורש הנשמה אחד מקבל התקדמות מסוימת וחבר אחר מקבל התקדמות אחרת.

כן, אבל לכל אחד יש הזדמנות להשקיע. אחר כך כבר מה שיוצא יוצא.

תלמיד: וזה מה שחשוב, שלכל אחד יש את ההזדמנות, את המקום להשקיע.

כן. בזה הוא קובע, זו הבחירה החופשית של האדם.

שאלה: היום שאל חבר שאלה ואמרת עליו שהוא פילוסוף. איך אני בעמדת השאלות מתייחס לשאלות כאלה?

שאלה: החבר שואל מעמדת השאלות שהוא מקבל. הוא שואל עקרונית, אם יש שאלה שהוא מזהה שהיא שאלה פילוסופית, אז האם הוא מעלה אותה בכל זאת?

כן, למה לא? לפעמים קשה להבדיל בשאלות בין פילוסופיה, קבלה ורגש.

שאלה: לפי מאמר החירות, אם יש קלקול, אז זה בגלל הסביבה ואני צריך לתקן את הסביבה, ולפי חכמת הקבלה זה בגללי ואני צריך לתקן את עצמי. אז מי צודק?

אנחנו צריכים בכל זאת לראות את הסביבה כי בה אנחנו מתפתחים, ובה אני צריך לראות האם אני יכול להיקלט בהם, להתכלל בהם, להתחבר איתם, להיות "כאיש אחד בלב אחד" עם האנשים האלה, האם יש להם אותה הנטייה. אני לא בודק את בני האדם לפי האופי, אבל האם הם גם רוצים להיות "כאיש אחד בלב אחד", זה חשוב לי, ואחר כך להשקיע ככל האפשר. ואפילו שאי אפשר להשקיע איתם יחד כוחות, אני רוצה לתמוך בהם ככל האפשר.

אני לדוגמה הבאתי לחברים את כל הקלטות שהקלטתי את רב"ש, כמעט אלפיים קלטות, הבאתי להם את "כתבי רב"ש", כולל "שמעתי" שלא היה לאף אחד, וכך חשבתי שאני עוזר במה שאפשר. דרך אגב, מהם לא ראיתי כלום, אפס. אבל זה לא החשבון שלי.

שאלה: שמעתי שאמרת שנגיד לבורא "תראה מה חוללת לי בחיי, מה קורה, באלה מצבים אני נמצא". מתי מועיל לכעוס על הבורא? איך זה עוזר להתקרב אליו ולהצדיק אותו?

לכעוס על הבורא? אנחנו מלכתחילה אומרים שהוא "טוב ומיטיב" ואין לו שום אפשרות מתוך הטבע שלו לעשות לאף אחד שום רע, אז איך אתה יכול לכעוס עליו, על מה?

תלמיד: למשל אתה נמצא בעשירייה שאתה לא רוצה להיות בה, האם זה נותן לך זכות לכעוס על הבורא או שזה עוזר לך בסוף להצדיק אותו?

תשתדל להצדיק, תשתדל לשאול אותו, תשתדל לשמוע תשובה ותראה.

(סוף השיעור)