שיעור בוקר 13.05.25 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לכנס "קבלה לעם" העולמי "מתחברים לאין עוד מלבדו"

מאי 2025

שיעור 2 - להאמין שהבורא טוב ומיטיב

קריין: הכנה לכנס "קבלה לעם" העולמי, "מתחברים לאין עוד מלבדו" מאי 2025. שיעור מס' 2 - להאמין שהבורא טוב ומיטיב, קטע מס' 3.

""צדיק", שהכוונה היא על אדם השרוי בעולמו של הקב"ה, ועם כל זה הולך ומקבל תמיד הרגשות טובות ונעימות, והוא שרוי בתענוג בתמידיות. אשר ע"כ נמצא תמיד מברך את השי"ת, שבוראו להמציא לו עולם טוב ומשמח כזה. וגם הוא, ודאי אינו צריך להוציא הדברים במוצאות הלשון דוקא, כי ההרגשות בעצמם המה הברכות שהוא הולך ומברך את השי"ת [...] וע"כ נקרא "צדיק". שמצדיק את הבריאה ומרגישה כְּמוֹת שהיא באמת."

(בעל הסולם. אגרת נ"ה)

תלמיד: לפי מה הצדיק שוקל את מה שהוא רואה במציאות?

אני חושב שלפי ההרגשה שלו, אין לו יותר כלים.

תלמיד: אבל כשאדם מסתכל על המציאות הוא רואה סביבו שהיא מלאה באנשים שסובלים, אולי אפילו הוא בעצמו סובל. אז איך זה עובד, איך פתאום הוא מתחיל להצדיק את הבריאה, הוא מתעלם המסבל?

יכול להיות.

תלמיד: על מה עושה הצדיק חשבון? הוא כנראה לא עושה על הסבל שלו והסבל שהוא רואה סביבו, כי אחרת היה רואה סבל כל הזמן ולא היה נהייה צדיק.

על היחס של הבורא לנבראים, מתוך זה הוא מגיע להחלטה שהבורא הוא טוב ומיטיב לכולם. ודאי שכדי לשפוט הוא צריך לראות מסוף העולם ועד סופו, ואז הוא מגיע להחלטה כזאת.

תלמיד: ולפני שהאדם רואה מסוף העולם ועד סופו?

לפני זה הוא נמצא בעבודה.

תלמיד: ומה העבודה שלו לפני שהוא רואה מסוף העולם עד סופו, ורואה שכל הבריאה שלמה מושלמת מטיבה לנבראיו?

יכול להיות שהוא נמצא ביחס כלפי הבורא, כלפי הטוב והמיטיב כי כך הוא מרגיש ואין לו יותר מה לעשות, אלא רק לקבוע מתוך ההרגשה שלו.

תלמיד: ומה התיקון לאדם שכרגע לא מרגיש טוב ומיטיב ורוצה להיות צדיק, והוא נמצא בסביבה, בקבוצה. מה הוא צריך לעשות כדי ללכת עוד צעד לכיוון הטוב והמיטיב?

האדם חי לפי המחשבות שהבורא שולח לו, ולכן הוא צריך לחשוב שכל מה שהוא מרגיש, מחליט, זה הכול מגיע מהבורא. הבורא הוא הראשון והוא מקור של כל מה שהאדם חושב ומרגיש.

תלמיד: וזאת ההמתקה של האדם? זאת אומרת, ברגע שאדם מרגיש את זה, מתחיל לחוש את זה, שמה שעכשיו בא לו ולא משנה אם טוב או רע, המחשבה הזאת באה מהבורא וזה כבר נותן המתקה ונותן לו כוח?

כן, הבורא מחזיק את כל השאלות וכל התשובות, זה נקרא שהוא מקור לכול, והאדם צריך רק להחליט על ידי איזה פעולות, הוא צריך להסכים על מציאות הבורא.

תלמיד: יש מאמר של הרב"ש על אהבת הזולת, והוא כותב, "כשאני מסתכל על הכלל כולו ואני רואה ייסורי הפרט, מחלות, מכאובים, מלחמות, מלבד תפילה אין מה לתת". אז במצב כזה הוא כאילו רואה עולם מלא בסבל. ככה זה?

לא הבנתי השאלה.

תלמיד: הרב"ש מתאר מצב שהוא המקובל, מסתכל על העולם ורואה ייסורים, ייסורי הפרט, ייסורי הכלל ומתפלל על זה. אז במצב הזה הוא מצדיק, או לא מצדיק את הבורא?

על זה הוא לא כותב, אבל המקובלים שמכירים את הבורא ומרגישים פעולותיו, הם אומרים לנו שהבורא הוא טוב ומיטיב, ועלינו להסכים עם זה וכך לגלות.

תלמיד: הם אומרים את זה כי הם מרגישים שאין סבל בעולם, או למרות שמרגישים שהעולם מלא בסבל?

כל אחד מרגיש מה שהבורא רוצה שהוא ירגיש, וכל היתר זה כבר מגיע מהרגשת האדם.

תלמיד: כשהרב"ש אומר מלבד תפילה אין מה לתת, על מה תפילה?

שכל אדם ישתדל לראות את עצמו כמי שנמצא בעולם הגלוי, ולפי זה הוא יקבע.

תלמיד: זאת אומרת התפילה היא שהנבראים יגיעו לראות את המציאות כמו שהבורא רוצה שיראו אותה?

כן.

תלמיד: מה זה אומר לברך את הבורא?

לברך את הבורא, זה נקרא שאדם מגלה את היחס של הבורא לנבראים, רואה שזה הכול לטובת הנבראים ועל זה הוא מברך אותו.

תלמיד: בקטע הוא אומר שהצדיק מברך את הבורא ברגש.

כן

תלמיד: לפני שקראתי את הקטע הזה, חשבתי שלברך את הבורא זה לומר מילים של הסבר, הודיה ודברים כאלה. איך זה לברך ברגש?

תתאר לעצמך שאתה נמצא במרכז הבריאה ומהבורא אתה מרגיש איך מגיעים אליך כל פעם השפעות טובות, ואז בצורה טבעית אתה מברך את הבורא ששולח לך הרגשות ויחסים כאלה וכך אתה מתקדם.

תלמיד: הוא גם כתב שצדיק לא צריך מילים לבצע דברים על מנת לברך, רק שהוא מקבל תענוג הוא ייהנה. אבל כלפי החברים, איך לשתף את הרגש שמברך הבורא? אנחנו יכולים להשתמש במלים ולתת גדלות הבורא, אבל אפילו מעל גדלות הבורא לתת רגש מגדלותו?

כן, למעלה מהכול האדם צריך לעשות חשבון מה הוא מקבל מהבורא, מה הבורא רוצה שאדם ירגיש וישיג את זה ולפי זה הוא נותן תגובה.

תלמיד: איך לשתף חברים כתוצאה מהחשבון הזה?

אנחנו נלמד את זה. זה לא פשוט. כי כל מחשבה, כל יחס שלך לבריאה, אתה מגלה בזה שאתה כבר משפיע על האחרים.

תלמיד: איזה סוג של גילוי צריך להיות לאדם כדי להצדיק את הבורא ולהרגיש תענוג תמידי?

קודם כל אדם צריך להשתדל להגיע להרגשת האמת, שמה שהוא מקבל הוא מקבל מהבורא, מהפעולות שלו על הנבראים ומתוך זה הוא שופט מה קורה במציאות.

תלמיד: מה הקשר בין יחס האדם להרגשה שלו?

האדם צריך ליישר את היחסים שלו עם הבורא ולפי זה להתקדם.

תלמיד: היכן נמצאת הנקודה שבה הבורא נותן לי הזדמנות להפוך לשותף שלו?

בכל רגע שאדם בודק ומרגיש שהוא נמצא בקשר עם הבורא, אז בכל רגע הוא מרגיש את טבע הבורא שהוא טוב ומיטיב. וכאן זה תלוי ביחס של האדם לבורא, עד כמה הוא מרגיש את הבורא כטוב ומיטיב לכולם, ועשה את הבריות כדי להיטיב להן.

תלמיד: במה בדיוק האדם מצדיק את הבורא?

במה שהוא מרגיש בכלים שלו.

תלמיד: מה נמצא כנגד ההצדקה, זה כנגד זה?

הוא מאשים אותו.

תלמיד: כדי להיות צדיק, מה אדם צריך להרגיש, האם את הסבל של עצמו, של האנושות? מה הוא מרגיש כדי משם לצאת ולהצדיק?

הוא צריך להגיע למצב שהוא מצדיק את הבורא בכול.

תלמיד: אבל כנגד זה הוא מרגיש האשמה, הוא מרגיש סבל, ייסורים בעולם. האם הוא גם חש את הסבל שלו ושל האנושות ובו זמנית הוא גם מצדיק, אלה שני רגשות שפועלים במקביל?

השאלה היא, כשאנחנו נמצאים בחיים שלנו, בעולמנו, האם אנחנו מרגישים את ההרגשות שלנו כאמת, או שעדיין כילדים קטנים, אומנם מרגישים, אבל לא מבינים עד כמה זה יכול להיות שקרי.

תלמיד: מה האמת?

אמת נדע רק בסוף.

תלמיד: הצדיק או האדם, האם באותו כלי הוא גם מרגיש סבל וייסורים וגם מצדיק את הבורא?

כן. יכול להיות שבהרגשת הבורא כטוב ומיטיב הוא גם מרגיש את יחס הבורא אליו. ואז, אין לו ברירה לקבוע בצורה אחרת את היחס שלו לבורא.

תלמיד: אמרת שאנחנו צריכים לעשות חשבון מול הבורא במה שמקבלים. מהו החשבון שאני צריך לעשות כל הזמן עם ההרגשה שאני מקבל מהבורא?

קודם כל, כל מה שאתה מרגיש, אתה מרגיש את מה שמגיע אליך מהבורא. ואין באמצע עוד מישהו שמשנה, מחליף, מקלקל את היחס מהבורא לאדם ומאדם לבורא.

תלמיד: הבורא מביא לי את כל ההרגשות, את כל המחשבות. מה אני צריך לעשות במחשבה שלי כדי להצדיק את הבורא? הרי בהרגשה שלי אני לא מרגיש אותו כטוב ומיטיב כל הזמן. מהו החשבון שאני צריך לעשות? כי הוא אומר שהמחשבה מביאה את הברכה לבורא.

אני חושב שהבורא מצפה מאתנו שנסדר את עצמנו בפנים אליו. ואז נרגיש עד כמה הפנים שלו הם כלפינו כטוב ומיטיב.

תלמיד: איך מסדרים את עצמנו בפנים כלפי הבורא?

משתדלים לקבל את היחס שלו אלינו בצורה ישירה. ואם להיפך, אז להיפך.

תלמיד: כשנכנסים לקשר עם הבורא, האם היחס כלפי כל הנבראים מתבטל ויש רק יחס כלפי הבורא בכל רגע?

לא. הנבראים כאן באמצע, בין הבורא לאדם.

תלמיד: את מי להאשים על כך שהכלים שלי עדיין לא מתוקנים אם לא את הבורא?

למה אתה צריך להאשים מישהו?

תלמיד: קיבלתי טבע אחד, אבל אני רוצה משהו שונה. מי נתן לי את הטבע הזה? הסבל הוא רק הכנה לקבלת התענוג, אבל לפני שאני מתוקן, אני רוצה להתייחס לכל הנבראים כטוב ומיטיב. עד שאגיע לזה, את מי להאשים?

ואם לא נלך בקו שצריכים למצוא מיהו האשם?

תלמיד: רוב היום אני מקלל את הנבראים. כול מה שאני מקבל זה רק יחס רע כלפי כל הנבראים. אני רוצה לברך אבל הכלי שלי לא מאפשר.

כן.

תלמיד: למי לפנות? המקור, המקלל שלי זה הבורא.

בסדר גמור. נכון.

תלמיד: האם לבקש משהו שונה זה לא אותו דבר כמו להאשים?

אתה צריך להמשיך בבירור מיהו המקלקל לך את החיים וככה תגיע לפתרון.

תלמיד: כל המחשבות וההרגשות מגיעות לנו מהעליון, מהבורא, דרך החברה. מה הדבר העיקרי עכשיו בחברה שחסר לנו שכל אחד ירגיש יותר הרגשות ומחשבות מהעליון,

מה באמת חסר לנו בחברה בשביל שיהיה משהו מצידנו שנגרום לשינוי לכל מה שקורה מלמעלה?

תשאל את החברים, הם נמצאים לפניך.

תלמיד: איך אנחנו ביחד, מצדנו, נוכל להיות דומים יותר זה לזה בשביל שנוכל להרגיש שינויים מלמעלה בהרגשות ובמחשבות שלנו, שאותם אנחנו מקבלים מהבורא? במיוחד עכשיו שלפנינו יש כנס, שזו המטרה שלו.

אמרת יפה. בכנס אנחנו באמת יכולים להתאחד, להתחבר, ליישר את כל הכוונות שלנו, וכך להגיע להחלטה הכוללת. אז כבר צריכים עכשיו לייחד את היחסים, הבנות, תפילות שלנו מכל אדם לחברים שלו, ומכל החברים לבורא.

תלמיד: כשאנחנו נמצאים בסביבה שלנו, בעשירייה שלנו אז קל יותר להיות בקשר גם עמוק יותר. מה שומר עלינו כשאנחנו נמצאים בסביבה שבה כולם כל הזמן מרשיעים אחד את השני, מאשימים, נלחמים, כמו ג'ונגל, איך את זה ליחס לבורא ולהצדיק?

זה באמת ג'ונגל. אז מה?

תלמיד: איך לשמור על עצמנו בסביבה החיצונית, שנהיה מחוברים לאותו כוח אחד?

על ידי צורה אחת, שאדם ירגיש רק את הסביבה הקרובה לו ומתוך זה הוא יקבע את מצבו האמיתי.

תלמיד: איך קושרים את העוגן הזה שלא יתנתק כשנמצאים בסביבה שהיא בדיוק הפוכה?

הוא צריך להיות קשור לסביבה, ולחפש איך להידבק בה, ואיך להיות נקי מהפרעות.

תלמיד: מבחינת המעשים, אני חושב שעושים את המקסימום שאפשר. יש לנו שיעור בוקר, שיעור צהרים, מפגשי עשיריות, יש לנו ישיבות חברים, הכול.

בסדר.

תלמיד: איך פנימית קושרים קשר שלא מתנתק גם כשנמצאים בסביבה שכולם רק נלחמים, מאשימים ומרשיעים אחד את השני? ברור שזה בא מהבורא, אבל אדם נתון בסביבה הזאת, אז מה הוא יכול לעשות?

הוא צריך להצדיק את הסביבה. איך שהיא פועלת עליו - הכול מדוד על ידי הבורא ומכוון כלפי האדם כך שאין מצב יותר טוב לאדם לישר את עצמו לבורא.

תלמיד: זאת אומרת לברך על זה ממש.

כן.

תלמיד: אנחנו רואים שכשיש מצב של ייסורים, איזה חולי חלילה או משהו קריטי, חבר או בן משפחה שצריך לדאוג להם, אז המחשבות על הבורא, שהכול מגיע ממנו ושזה בידיים שלו, הן כאילו בלית ברירה, הן יותר טבעיות וקל יותר להחזיק בהן יום שלם ואין שום בעיה, וכשהמצב הזה חולף אז גם המחשבות האלה חולפות. כשיוצאים מכלל סכנה, שוב לא חושבים על הבורא אלא חושבים שאנחנו מנהלים את החיים, ושוכחים שהוא מסבב את כל הסיבות, וכן הלאה.

האם הרצון לקבל שאנחנו שרויים בו יכול להחזיק במצב הזה של הבורא כמקור לכל המחשבות והרצונות בלי שיש לו איום כנגד זה? כלומר מהצד החיובי, לא כי הוא בורח מרע אלא כי באמת אכפת לו מהבורא, הוא מעריך אותו, הוא רוצה לעשות לו נחת רוח, בצורה חיובית?

כן.

תלמיד: יכול להיות כזה דבר?

זה תלוי באדם.

תלמיד: זה תלוי בהשפעת החברה על האדם?

כן.

תלמיד: מה צריכה להיות השפעת החברה על האדם כדי שהוא יתקדם מטעם חיוב? ממה הוא בורח, זה חייב להיות כנגד משהו?

הוא בורח מהכוחות שדוחים אותו מהקדושה.

תלמיד: איך אדם מרגיש את הכוחות שדוחים אותו מהקדושה כמו איום שהוא מרגיש כאשר בן משפחה חלילה נמצא בין חיים ומוות והוא לא מפסיק להתפלל לבורא, ורואה שהכול ממנו פתאום וכן הלאה? איך החברה מביאה לאדם כזאת מציאות שהרצון לקבל שלו הוא כזה נורא שהוא ממש צריך לברוח ממנו כמו מאש?

זה ודאי לא תלוי רק באדם אלא גם בבורא ובהכנת האדם לגלות את יחס הבורא אליו. נסדר את זה.

תלמיד: מה צריכה להיות מגמת האדם כדי להתקדם לזה?

כדי להתקדם לזה האדם צריך להיות ישר כלפי הבורא. זאת אומרת, לא חשוב לו איזה יחס הוא מקבל מהבורא, אלא חשוב לו שהיחס מהבורא יהיה ישר. מגיעים לזה לפי כל מה שדיברנו לפני כן, שהבורא מסובב את הדברים, וכך רוצה שהאדם יסדר את עצמו בצורה ישירה אליו, לכן יש לו כל מיני אמצעים כדי לסובב את האדם.

תלמיד: לגבי הכוונה, אנחנו מדברים המון על הכוונה בשיעורים האחרונים בחלק הראשון של השיעור. העמקת בעניין הכוונה, ואפילו אמרת שבמקום מעשים צריך לחיות בכוונה, או שהעולם הרוחני שלי מתקיים על פי הכוונה שלי. האם מקובל מגיע למצב שלפני כל פעולה הוא נמצא בכוונה, ואם הוא לא בכוונה אז הוא לא פועל?

אם הוא בלי כוונה אז הוא דומה למכונה שעושה פעולות מפני שמישהו סידר אותה כך. ואם אנחנו מדברים על כוונה אז אנחנו מדברים על הרצון של ההרכב הזה של המכונה, מהו הרצון שלה, מה היא רוצה להשיג.

תלמיד: אני יכול לאמן את עצמי בהרבה נושאים ותחומים, אבל איך מגיעים להכרה הזאת בכוונה בכל פעולה?

כוונה זה נקרא שאני עובד לשם משהו, ומה בדיוק אני צריך להכין כדי לגלות את המשהו הזה שנמצא במטרת הבריאה וגם אני צריך להיות במטרת הבריאה.

תלמיד: מה זה להיות ישר עם הבורא?

ישר זה לפי ההגדרה שלנו.

תלמיד: מהי ההגדרה שלנו, מה זה להיות ישר כלפי הבורא?

איך אני מרגיש ואיך אני חושב אם אני מסדר את זה בצורה ישירה כלפי העליון ואיך זה פועל עליי.

תלמיד: האדם צריך להצדיק את הבורא בכול, להיכנע לו, להתבטל, להסכים עם כל מה שהבורא מעביר אותו. זה נכון, זאת המגמה?

אני לא חושב.

תלמיד: אז מה כן, יש דברים שכלפיהם הוא לא צריך להצדיק את הבורא?

לא. אם אדם רוצה להיות כמו הבורא אז הוא צריך להיות מכוון ברגש שלו למה שעובר עליו, ואז הוא יוכל להשיג את הבורא.

תלמיד: יש דברים שעוברים עלי ואני לא רוצה אותם, אני לא רוצה שהם יעברו עלי, האם אני מצדיק את הבורא גם בזה, או שאני מתנגד לזה? מה אני עושה כשיש מחשבות כאלה, מצבים כאלה?

אתה צריך להשתדל לקבל את כל מה שעובר עליך, לשייך את זה ל"אין עוד מלבדו" ולהתקרב אליו כל"טוב ומיטיב".

תלמיד: בעוד שבוע נהיה בכנס "מתחברים לאין עוד מלבדו".

כן.

תלמיד: עם מה אנחנו צריכים לצאת מכנס כזה? כמו שבעל הסולם כותב, אם אתה מתכנן לקפוץ על השולחן אז אתה מתכנן לקפוץ הרבה יותר גבוה.

כן.

תלמיד: אז אני מסתכל עכשיו אחרי הכנס, כלומר איזו הכנה נדרשת מאיתנו לפני הכנס, איזו מטרה, למה לשאוף? אני לא רוצה סתם לומר, כדי להתחזק יותר באין עוד מלבדו, אני רוצה יעד יותר ממשי לנו כקבוצה, ככלי עולמי.

כן.

תלמיד: עם מה יכולים לצאת מכנס כזה?

אנחנו צריכים לצאת מהכנס מלוכדים יחד ושהליכוד שלנו יהיה סביב הבורא. מה עוד אנחנו צריכים?

תלמיד: אנחנו לומדים ש"אין עוד מלבדו". אנחנו מחפשים את ההרגשה הזו בינינו ש"מלא כל הארץ כבודו". יש פער בין ההרגשה שעוברים עלינו כל מיני מצבים בעולם הזה, לבין הידיעה שאנחנו שוטפים את עצמנו בזה שהוא אחד ואין עוד מלבדו, אבל יש לנו כל מיני כאבים וחוסר הסכמות ותלונות פנימיות כאלה, ומרשיעים אותו ומקללים אותו. איך מגשרים בין זה לזה?

בין מה למה?

תלמיד: איך מגשרים בין הידיעה, השטיפה הזו שאנחנו שוטפים את עצמנו כל יום, שאין עוד מלבדו, שכל מה שנעשה, נעשה במחשבה תחילה, לבין הכאב האישי הפרטי של כל אחד מאיתנו, חוסר ההסכמה הזאת? אנחנו רוצים רק להיות בעולם שלו, בהרגשה שהוא טוב ומיטיב.

כן.

תלמיד: אבל אם אין לכל אחד מאיתנו ביחד ככלי אחד את ההרגשה הזו, לא מצליחים להגיע, לא מצליחים לעשות את הקפיצה הזאת.

אז צריכים להגיע לכלי כזה.

תלמיד: איך?

על ידי זה שנתאחד בינינו.

תלמיד: אבל איך, הוא נתן לנו איזה כלי עקום כזה, שבור? זה כמו לתת לפועל בניין פלס עקום ולהגיד לו לעשות רצפה ישרה.

יכול להיות שאתה רואה את זה כך.

תלמיד: אבל זה מה שאנחנו שומעים מכל החברים עכשיו, כי זה מה שמחפשים.

הם מחפשים איך להיות ישרים?

תלמיד: איך להיות בהצדקה.

בהצדקה.

תלמיד: ישר כלפיו.

כן, זה מה שאנחנו צריכים למצוא. נקווה שנמצא.

תלמיד: קוראים לכנס "מתחברים לאין עוד מלבדו".

כן.

תלמיד: מה קורה לאדם בחיבור לאין עוד מלבדו?

אתם רוצים לגלות את הכוח העליון האחד לכולם.

תלמיד: ומה קורה למציאות של האדם, שהוא בפועל מתחבר לאין עוד מלבדו, מה משתנה?

משתנה שהוא נמצא תחת שליטתו של אותו הכוח.

תלמיד: ובמה זה משנה לו את כל היחס לחיים?

הוא מגלה שאותו כוח הוא מנהל אותו בכל מקרה ומקרה בחיים שלו.

תלמיד: כשמתחברים באין עוד מלבדו, זה משהו אישי?

כן.

תלמיד: ומה העשירייה משיגה מכזה כנס?

עד כמה היא מתחברת ומכוונת כל אדם בתוכה לאין עוד מלבדו.

תלמיד: זאת אומרת, התפקיד של העשירייה לתת לכל אחד כוחות להתחבר לאין עוד מלבדו?

כן.

תלמיד: אבל בסוף התוצאה היא אישית לכל אחד מהכנס הזה?

כן.

תלמיד: האם לקבל את שליטתו של העליון זה אומר להיות מוכן גם לגלות את כל הסתירות והניגודים שלאדם נראה שהם סתירות וניגודים? או שהוא צריך ליישב את הסתירות והניגודים האלה?

הוא לא יכול ליישב, הוא צריך לגלות אותם כמו שהם, וכך להמשיך עד שמגלה את הכוח הפנימי של הסתירות והניגודים, ורוצה שמתוך הסתירות והניגודים תצמח לו דרך נכונה לגילוי הנכון.

תלמיד: זאת אומרת, המקובל זה אדם שמסוגל להכיל את ההפכים האלה?

כן.

תלמיד: אנחנו כל הזמן רוצים להיות או בזה או בזה, והמקובל מסוגל להכיל גם את המצבים שלכאורה נראים לו מנוגדים?

כן.

תלמיד: וזה כל הזמן יהיה ככה כי הוא כל הזמן מתקדם וכל פעם הוא מגלה ניגודים חדשים לכאורה?

כנראה שיש מצב שהם נעלמים בניגוד שביניהם.

תלמיד: אבל התפקיד שלו כשהוא מגלה את הניגודים, זה להכניע את עצמו?

כן.

תלמיד: מה זה אומר להיות ישר עם הבורא?

להיות ישר עם הבורא, זאת אומרת שאני רוצה לקבל את כל היחס של הבורא לנבראים בצורה ישירה, ולא להסתיר מעצמי שום יחס אחר.

תלמיד: מה זאת אומרת בצורה ישירה בלי להסתיר?

כמו שהוא, כמו יחס הבורא לנבראים.

(סוף השיעור)