025_heb_o_rb_bs-tes-04_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות "כרך א', חלק ד'. עמ' 276, דף רע"ו "לוח התשובות לפירוש המלות" אות ה'

מה כאן השאלה? שאלה ה) אור עב וגס: איך שייך לומר אור עב וגס? יכולים לומר, היות שיש לה אור ישר, כלפי אור ישר נקרא אור הזה, אור עב וגס.

נראה הלאה. קודם כול, מה הוא אומר? אחר הסתלקות עה"ס דאו"י מתוך עה"ס דאו"ח שהלבישו אותן, נשאר האו"ח למטה בבחינת "אור עב וגס". מה שאם כן לפני זה, איך היה נקרא אור חוזר הזה? לא עבה וגס.

כאן נשאלת השאלה, מה זה אור חוזר? מה למדנו עד כה? כוונתו על מנת להשפיע. אם נשאר כוונה על מנת להשפיע, מדוע נסתלק האור? אז האדם מוכרח לומר שכבר לא יוכל, לא יוכל לכוון בעל מנת להשפיע. אם כן מה הפירוש שאור ה... שאור חוזר נשאר למטה? ואתה נותן לו שם, אור עב וגס.

צריכים ללמוד כך. מקודם, מה זה מקודם? לפני הסתלקות האור מה היה, שאור היה יכול להאיר? למדנו שהמלכות, שעליה היה הצמצום, שהמלכות הזאת נקראת ד' דאור ישר, שזה אין שום השתנות. שהיא רוצה לקבל על מנת לקבל, ושעליה היה צמצום. היה כאן שני דברים, קודם כול קיבלה עליה צמצום, שלא לקבל על מנת לקבל. ב', עשתה חישוב, כמה שהיא יכולה לקבל בעל מנת להשפיע. מבינים.

בא הוא ואומר לנו דבר חדש. תדעו לכם, מה שאנחנו אומר, שאור חוזר הזה, השמלביש אותו אור ישר, היינו שמשיג אותו, מקבל אותו, אור חוזר הזה, תולדה משתי בחינות. הוא שומע. איזה שתי בחינות למדתם? היינו, מכוח הפרישה שנקרא שלילי, שהוא לא רוצה לקבל. ב', את אור הזה לא רוצה לקבל, רק סימן שהוא רוצה בהשתוות הצורה. כאילו נמשך אור ישר, המכונה שפע, מכוח הפרישה הזאת. כאילו נגיד שמקבלת אור גדול, תענוג גדול נגיד, שהיא רוצה להשפיע.

אז מה היא יכולה להשפיע לעליון, מה חסר לעליון שיקבל הנאה מהתחתון? ושלמדנו, רצונו להיטיב לנבראיו, לכן אם הנבראים מקבלים ממנו הנאה ותענוג, זה נקרא שמהנה לעליון. נמצא, מה הפירוש שהוא משפיע לעליון? אומר, אני רוצה לקבל הנאה ותענוג. מדוע? משום שהוא רוצה להשפיע לעליון.

אם כן, מה הפירוש שנאבד לו אור חוזר? אם אנו לומדים שאור מקיף מבטל המסך, כבר חזק את הדחייה של אור הנדחה, שיוכל לקבל ממנו, וכן כוח המשפיע נחלש. נמצא, הכוח הזה שנקרא אור חוזר, שמקודם היה משתוקק להשפיע, זה נחלש. נשאר בלי אור ובלי חיות, זה נקרא שאור חוזר נשאר. הכוח נשאר. לא יכול לשמש עם הכוח הזה. אם היה מש... היה יכול לשמש, ואז הוא יסתלק האור. מדוע? אין לו הכוח. מאיפה בא הכוח? מכוח הנדחה. בו בזמן שהמסך נחלש, אז חסר כוח דחייה. חסר כוח דחייה, חסר לה אור של תולדה, שיקבל אור חיים בזה שמשפיע.

נמצא עכשיו, שכוח הזה שנשאר למעלה, נקרא עכשיו שתי שמות. אני יכול ל... הוא אומר כך, שני פירושים. אחד, איגלאי מילתא למפרע, שזה לא האור ישר, זה היה רק כוח של תחתון. לכן נקרא זה אור העב וגס, דרך אור ישר איגלאי מילתא למפרע, מה שהיה לפני זה. מה שאם כן לפני זה, מטרם שנסתלק האור, למדנו שאור ישר ואור חוזר מעורבים זה בזה. מדוע מעורבים זה בזה? למדנו, שניהם עושים אותה פעולה.

יש עוד דבר. הוא אומר לנו, מה יש לנו אור מאור חוזר? לא מאור ישר? אור הנדחה. מה זה אור הנדחה? זה אור ישר. נמצא, שאפילו האור שיהיה בו אור חוזר, גם כן בא מאור ישר. אלא מה? שהיה מלובש בכוח הדחייה, בכוח אור החוזר. אבל למעשה, מאיפה הבא השפע הזאת? רק מאור ישר.

לכן, יכולים לומר שמעורבים, שלא ניכר הבדל. אבל בו בעת שאור הזה של השפעה נחלש, אז זה נקרא אור העב וגס למפרע, וגם עכשיו נקרא האור הזה, אין בו שום חיים, עכשיו לא נקרא אור, אלא נקרא כוח, כוח התנגדות, כוח ההתגברות, כוח הדחייה, עב וגס, איפה שאין חיים.

יש שני אופנים של החלשת המסך. אם המסך נחלש על ידי העליון, על ידי האור מקיף, למדנו, שהוא רואה שאין לו מסך, היינו, שלא... שלא... שלא יכול לכוון על מנת להשפיע, הוא אמר, אני לא רוצה לקבל את האור. אז אור מסתלק מ... מהכלי התחתון.

עוד הפעם. המסך נחלש על ידי העליון, והסתלקות האור על ידי התחתון. התחתון לא רוצה לקבל. יש לך לומר להפך, המסך מסתלק מצד התחתון, הוא לא רוצה מסך, כמו שהיה בעולם נקודים. אם כן, מי ביטל את המסך? התחתון. והסתלקות האור היה מצד העליון. אז הכלים נקראים כלים שנשברו.

תשובה ו) אור עקודים: מה זה אור עקודים?

התפשטות, התפשטות הא' ממלכות של ראש דא"ק, מלמעלה למטה, עד מלכות של גוף דא"ק, נקראת "עקודים". מדוע? והוא מטעם, שכל עה"ס עקודות שם בכלי אחד של המלכות, כי לשאר ט"ס ראשונות, עוד לא היו כלים. והוא, בחינת אור ישר, ורחמים. ונקרא אור הא'.

מה כתוב כאן? הוא מבאר לנו מה זה עקודים. לא ראש של המדרגה, רק הגוף של המדרגה. מדוע נקרא עקודים? אומר הרב, מהלשון ויעקוד יצחק בנו. שכל עשר ספירות היו קשורים מכלי אחד. כי לשאר ט"ס ראשונות, עוד לא היו כלים. והוא, בחינת אור ישר, ורחמים. ונקרא אור הא'.

בזה שנקרא אור הא', יכולים לומר כאן שני פירושים. אחד, טעמים נקרא אור הא', ישר ורחמים. אבל זה קשה לי, שגם בנקודות נקרא עקודים. לכן אני אפרש אור הא', אור המתגלה על צמצום א'. מה שאין כן, אור המתגלה על צמצום ב', יש שם י' כלים.

נתחיל אות ז'.

ז) אור רשימה: מה זה אור רשימה? אז הוא מסביר.

האורות דעקודים אחר שנסתלקו, קודם כול מה זה אורות דעקודים? אור המאיר בגוף המדרגה נקרא עקודים. חי...

אז הוא אומר, האורות דעקודים, אורות של הגופים של גלגלתא ע"ב ס"ג, אחר שנסתלקו הניחו רשימות אחריהם, בתוך המקומות שהיו שם. והם או"י, כמו כללות האור שלהם, שהיה מקודם היה מאיר אור ישר, כמו כן, הרשימות הנשארים אורות, גם כן מאור ישר. הוא מדבר, מה עם נקודים? הוא לא מדבר עכשיו מזה. אבל אליבא דאמת, גם בנקודים אותו דבר. היות שכאן מדברים מעולם העקודים, אז הוא אומר עקודים.

זאת אומרת, גם הרשימות שנשארו מהמלכים שנשברו ומתו, גם הם אור, אור ישר. רק איך אומרים הבדל? אורות דעקודים הם אורות של לפני הצמצום א', היה אורות שלמים... אה, לפני צמצום ב' היה אורות שלמים, מה שאם כן, לאחר צמצום ב' היה הארת חכמה. אבל הכול נקרא אור ישר, לאפוקי אור חוזר.

ומה שאמרנו, מלכות אינה מנחת רשימה, זה למדנו אתמול.

ח) אותיות:

עי' ניצוצות הנופלים. אז נדע מה זה אותיות.

אז הוא אומר, עי' ניצוצות הנופלים. זה תשובה מ"ז, נראה מה כתוב שם.

מז) ניצוצות הנופלים:

כשיורדת הארת הזווג, הנעשה בזמן הזדככות המסך, מהבחינה העליונה לבחינה תחתונה הריקנית מאור שלה, כגון, שנזדכך המסך מבחי"ג לבחינה ד', נמצא ש[ו]נתרוקנה בחי"ג מאורה, ואיזה אור מאיר עכשיו? אור על בחינה ב'. והיא מאירה עכשיו לתוך הבחיה"ג הריקנית, אם כן מה יש? ומתוך שרשימה הנשארת בבחי"ג היא הפכיות אל ההארה היורדת, מדוע? בחינה ג' נקרא רשימה של אור החכמה, מה שאם כן, אור היורד עד האור היותר קטן, הוא רק בחינת בינה.

לכן יש התנגדות ביניהם, שאחד לא רוצה לבטל בפני השני. מדוע? יש מעלה בבחינה ג', אם כך, כך בחינה ג', מה הביטוש? על בחינה ג' שהיא רק רשימה. מה שאם כן, בחינה ב' הוא אור ממש. לכן יש, יש שני בחינות המנוגד... ש... ה... הערך הם שני כוחות שווים. קשה מי שיבוא לש... מכל מקום אומרים, לא, היות שסוף כל סוף, זה אור וזה רק רשימה, מי מתגבר? הרשימה. על דרך הציור לומדים כך.

תלמיד: האור, האור.

רב"ש: כן. בחינה ב'. [ו]מתוך שרשימה... בפנים. [ו]מתוך שרשימה הנשארת בבחי"ג היא בהפכיות אל ההארה היורדת, שהוא בחינה ב', ע"כ מכים ומבטשים זה בזה. אמנם האוה"ח היורד מבחינה ב', מתגבר על הרשימה, מה זה רשימה? שכבר פסק כוח הזווג שלה, ושוב היה עכשיו זיווג אור ... שנשאר, לא יותר.

כן, לכן, והאור החוזר שבא עכשיו מזיווגו יורד לתוך הכלי, שהיה שם בחינת חכמה.

והרשימה שאינה יכולה להיות עמו יחד בנושא אחד, היות שזה בינה וזה חכמה, היא מסתלקת משם. והנה הארת הזווג היורדת לכלי הריקן, מכונה, מכונה אצל הרב בשם "ניצוצות הנופלים". לפי מה שביארנו עכשיו, זה אור ממש, נקרא אור חוזר. נגיד היות שזה אור הנקודות, אור הנקודות בכלל נקרא אור חוזר. פה יש לו טעמים, אבל זה אור ממש, ונופל לאן? לכלי הריקנית. והרשימה שיש בכלי הריקנית מוכרח להסתלק. אם כן, מדוע נקרא זה ניצוצות הנופלים? הם אורות היורדים למטה. מה שם ניצוצות הנופלים? הוא שואל.

והנה הארת הזווג היורדת לכלי הריקן, מכונה בשם "ניצוצות הנופלים" [ו]הוא מטעם, כי עד מהרה נפסק הזווג גם מבחי"ב ועולה לבחי"א, כנודע, ונמצאות ההארות שבא מזיווג דבחינה ב' מתכבות, לכן דומה כמו ניצוץ שמאיר ומתכבה. ומה נעשה אחר כך? אז לא, אחר כך לומדים, הרשימה דבחינת חכמה, שיצא מקודם לחוץ ונדחה בשל אור החוזר היורד מבחינה ב', עכשיו גם זה רשימה. ואכן חוזרת ויורדת, מי? הרשימה של קומ... של בחינת חכמה לכלי שלה.

כי עתה, אין שום מעלה לאו"ח היורד על הרשימה, כי זה וזה נמצאים לאחר הסתלקות הזווג שלהם, וכיון שאור הרשימה לאין ערך הרבה וכיון שאור הרשימה לאין ערך הרבה מהאו"ח היורד, מעכשיו, זה חשוב יותר ל... לכן, מתגברת עכשיו הרשימה עליהם, הרשימה נכנסת בתוך הכלי כאילו, ומבטלת להארת הניצוצין הנופלים לכלי שלה, מדוע? כדי שיוכל להתלבש עוד.

וענין זה מכונה הכאה ובטישה, מדוע? כי פעם מתגבר האוה"ח היורד, מתי זה? אמרנו שמאיר בחינה ב' מג' עד רשימה, ופעם מתגברת הרשימה. בזמן ששתיהם רק רשימה. הרשימה מבחינה ג' יותר חשובה מרשימה בבחינה ב'.

אם כן, מה השאלה, מה התשובה? הוא שואל, מה זה שהרב אומר ניצוצות נופלים? אז הוא אומר, הרב, אור חוזר היורד לכלי הריקנית. מדוע יורד שם? זה אור ממש. אם כן מדוע נקרא ניצוצות הנופלים? עכשיו, היות שמתכבים אחר כך, מה זה ניצוץ? מ... ו... כאן מתכבים. אז מבטלת ניצוצין.

עכשיו, מה בקשר לאותיות?

שאלה ח) כתוב שמה, תסתכלו, מה זה אותיות: עי' ניצוצות הנופלים.

הרב אומר כך, יש טעמים, יש נקודות, יש תגין, יש אותיות. טעמים נקרא, התפשטות הראשונה של האור. נקודות, הסתכלות ב' שלו, זיווג השני שלו. היינו, לאחר שהיה ביטוש פנים ומקיף, אז אור הטעמים מסתלק, ואחר כך, זיווגים, זה נקרא נקודות. מדוע? שכל פעם מתגלה נקודת הצמצום. דהיינו, מטעמים נגיד, האור מאיר על בחינה ד'. לאחר ביטוש פנים ומקיף, על ד' ... נקודת צמצום. מה יכול להאיר עכשיו? ג'. אחר כך על ג', גם כן נקודת הצמצום, מה מאיר? עד שמסתלק כל האור לגמרי. ומשום זה אור ישר הוא מכנה רק מ' ויושר... אה, התפשטות הטעמים, ונקודות דאור חוזר ודין.

אם כן, מה למדנו עכשיו? מב' אורות.

אחר כך הוא אומר כך, יש תגין ויש אותיות. תגין נקרא הרשימות שנשארו מהטעמים. מה זה תגין? הרשימ... הרשימו שיש על האותיות. ומה זה... והרשי... זה הרשימו שנשאר, מה? טעמים. והרשימות הנשארו מהנקודות נקרא אותיות. עכשיו, זה ברור, את זה הוא נשאר מזה, נשאר מזה. תגין על האותיות, לא שומע. מדוע? הוא לא אומר כאן. הוא אומר עד כאן. והרשימות הנשאר מנקודות נקרא אותיות.

... מה זה אותיות? בא הרב ואומר, אותיות נקרא כלים. הראש נקרא שורש לכלים. ומה הכלים? הגוף. ברור או לא ברור?

לומדים עכשיו, התגין נקרא רמז על האותיות, היינו שהם לא בתוך האותיות, היינו למעלה מהכלים. מה שאותיות נקרא כלים. ברור? הלאה.

אנו למדנו, בחינה אחרונה נאבדת, היינו הבחינה ג' נ... משל, פרצוף גלגלתא היה בחינה ד', אומרים, בחינה ד' שהיה עד כאן ונאבד לנו. נשאר רק רשימו דהתלבשות. וממה אני מושך מדרגה שנייה, הוא אומר? מהנקודות. היינו, בחינה ג'. היינו, רשימה דהתלבשות מרשימה דטעמים נקרא רק בחינת התלבשות. מרשימו דנקודים נשאר עוד עביות. ברור?

למדנו עוד כלל, שהתפשטות השנייה, פרצוף השני נבנה ויוצא על הרשימות שנשארו בפרצוף הקודם. זוכרים, כן או לא? הלאה. למדנו, מה ההבדל בין אור היוצא על רשימה דהתלבשות או על רשימה דעביות? רשימה דהתלבשות מאיר בראש המדרגה, רשימו דעביות מתפשט בגוף. נמצא, מהרשימה דטעמים נשאר לנו תגין, שמאיר אחר כך במדרגה השנייה רק בראש. בגוף אין התפשטות. נמצא, מאיפה יש התפשטות? רק מעביות. מאיפה באה העביות? מהנקודות. מה זה נקודות? דוגמה, מקודם היה מאיר בחינת הטעמים, אפשר להגיד שזה בחינה ד', ואחר כך נזדכך, הניצוצות נפלו מג' לד'.

תלמיד: ד'...

רב"ש: מג' לד'... מאור הג' לכלי הריקני בבחינה ד'. נמצא, אחר כך יש הכנה מכאן של אור החכמה בכלי דכתר. אם הכלי נופל מב' לג', יהיה אור הבינה בכלי דחכמה. נמצא, מניצוצות הנופלים הם האותיות, כלים לפרצוף השני. מה שאין כן, מהרשימו דטעמים, רק תגין. מה מאיר בפרצוף השני בראש, לא בגוף.

שאלה ט) מה זה ברוחניות אחורים: אם אין מקומות, מה הפ... מה הפירוש פנים, מה יש אחוריים?

זה החלק מהכלי, שאינו מיועד לקבלה או להשפעה, נקרא בשם "אחורים". ויש עוד מדרגה, דרך אחורים. כאן הוא מדבר רק אחוריים. אז מה זה אחוריים, הוא אומר? כלי, שאינו מיועד לקבלה או להשפעה, נקרא בשם "אחורים".

לקבוע מה זה אחוריים, אי אפשר לקבוע. ה... הפירושים מתחלפים. לכן בכדי שאני לא אתבלבל, אני נותן שם אחר. פנים זה שחשוב, ואחוריים לא כל כך חשוב. מבחינת זה אני עובר על כל הפירושים. מדוע נקרא אחוריים? של המיעוט, לא לקבלה, לא להשפעה. מה יש, זה לא חשוב.

זה שלאחוריים ופנים מתחלפים הפירושים. כל פעם יש פירוש אחר, ומתבלבלים. בכדי שלא להתבלבל, אמרתי גֶּדֶר, פנים נקרא שחשוב, אחוריים שלא כל כך חשוב.

תלמיד: נו?

רב"ש: הוא שאל דוגמה, מה זה כלים דפנים? כלים דגלגלתא ועיניים, שמאיר בהם רק אור דחסדים. מדוע נקרא פנים? אחר כך הוא אומר, מה זה כלים דאחוריים? שמאיר שם אור החכמה. בוא נשאל אותם.

אמרנו מקודם, זה מסתיר מה שאנחנו לומדים עכשיו. לכן בכדי שלא להתבלבל, אז אני אמרתי כלל, פנים נקרא מה שחשוב, אחוריים שלא כל כך חשוב. עכשיו, שאנו מדברים מצמצום ב', איזה כלים יותר חשובים, כלים שיכולים להשתמש או כלים שלא יכולים להשתמש? נו?

תלמיד: כלים שיכולים להשתמש.

רב"ש: לכן גלגלתא ועיניים שיכולים להשתמש מהם, נקראים כלים דפנים. מה שאין כלים דאח"פ שאסור להשתמש בהם, נקרא אח... נקרא אחוריים.

הלאה. אם אני אומר לך, שמאיר אור דאחוריים בכלים דפנים, אור יותר לא... אור שהוא לא כל כך חשוב מאיר בכלים דפנים. מה חשוב באורות? היות שלמדנו שיש באופן כללי ב' אורות, אור החכמה שיותר חשוב מאור דחסדים, לכן אור דחכמה, אני אכנה אותו אור הפנים. אור דחסדים, אור האחוריים. מדוע? שלא כל כך חשוב.

נמצא, אור דאחוריים, אור שלא כל כך חשוב, בכלים דפנים שכן חשובים. אחר כך אני אומר להפך, אור הפנים, אור שחשוב, מאיר בכלים שלא כל כך חשובים. אם יכולים לתקן כלים דאחוריים שהם לא כל כך חשובים. מדוע? שיש עבודה רבה בכדי שנוכל להשתמש בהם, איזה אור משיגים? אור הפנים, אור שיותר חשוב. לכן הם... אם הם... השני המילים האלה הוא חשוב. תקרא שוב, אתה לא תתבלבל, זה אמרתי, לא יותר.

הוא אור, נגיד אחרת, אמרתי מקודם כלל, כל מה שחשוב נקרא פנים. מה שלא כל כך חשוב נקרא אחוריים. אז אני שואל אותך, מה יותר חשוב, אור הבא להשלים את הכלים או אור ממש?

אור הבא להשלים את הכלים, אנו מכנים אותו בשם ג"ר דרוח. אור הבא בתור כלי למוחין דהולדה נקרא אור הנשמה. איזה אור יותר חשוב? נשמה. לכן רוח נקרא אחוריים לגבי נשמה. מה כל כך קשה?

רוצה לדעת יותר? אני אגיד עוד, עוד דוגמה. הרב אומר, רוח דנשמה נקרא אחוריים. ואור דחכמה נקרא פנים. אז גם כן פשוט, זה יותר ש... בא אור הפנימי ושואל קושיה. פעם כתוב, בזמן שמאיר האור דנשמה, מוחין דחיה נקרא אחוריים. עכשיו מאיר אור החיה, מוחין דנשמה נקרא פנים. יש שם קושיה עצומה. יש כלל, אור היותר קטן ממדרגה עליונה, יותר חשוב מכל המדרגה תחתונה. איך אני יכול לומר שנשמה דקומת חיה נקרא אחוריים, והחיה דקומת נשמה נקרא פנים? זה קוש…

שם באור פנימי הוא מוסיף כך, כל דבר תלוי ממה שמדברים. יש כלל, אולי עוד לא למדתם. מטרם שיש במדרגה מוחין דחיה, לא יכול להוליד. קבלו את הכלל הזה בתור חוק בינתיים. נמצא, כשמדברים בקשר מוחין דהולדה, נמצא שיש שם נשמה דקומת חיה, מדרגה גדולה, לא יכול להוליד. אבל שיש לו חיה במקום נשמה, זה, את זה יכול להוליד. נמצא בקשר למוחין דהולדה, נקרא זה מוחין דאחוריים וזה פנים. מדוע? לפי הכלל רוצה לומר, זה יותר חשוב מזה.

[י)] אחורים של כתר:

כשנזדכך המסך דבחי"ד, ונסתלקה משם קומת כתר, ומניחה לבחי"ד בחושך בלי אור, הנה כח הדין הזה מכונה בשם "אחורים". והוא נשאר חקוק שם בכלי דבחי"ד, עד שמקבל תיקונו. וכן כל הקומות.

מה כתוב כאן? תסתכלו. השאלה הוא, אחוריים של כתר. מה הפירוש מה שרב אומר, אחוריים של הכתר? בו בזמן שאין שם שום, שום מקום, לא מקום פנים, לא מקום אחוריים, מה זה אחוריים של כתר?

אז הוא אומר, התחתון מקבל דרך אחוריים של כתר. דוגמה. כתר נקרא עביות דבחינה ד'. עכשיו, שהיה ביטוש פנים ומקיף נגיד, שנזדככה בחינה ד', כבר קומת כתר אינה מאירה, רק איזה אור יכול להאיר? על בחינה ג'. נמצא שהתחתון מקבל עכשיו האור דאחוריים של הכתר, מה שנקרא כתר אחוריים, בחינה ג'. וכן בשאר הקומות. אם קודם היה מאיר בחינה ג', נזדככה, ונשאר לבחינה ב', אין הבחינה ג' כבר יכול להאיר. בחינה ג' נשאר באחוריים. נמצא, מה היה מקודם אצל ג', הפנים שלה? ג'. ואחוריים שלה היה?

תלמיד: ב'.

רב"ש: ב'. מה מאיר עכשיו הזיווג? דרך האחוריים, דרך בחינה ב'.

עכשיו נראה בפנים. י) עוד הפעם. אחורים של כתר:

כשנזדכך המסך דבחי"ד, ונסתלקה משם קומת כתר, ומניחה לבחי"ד בחושך בלי אור, הנה כח הדין הזה מכונה בשם "אחורים". והוא נשאר חקוק שם בכלי דבחי"ד, עד שמקבל תיקונו. ומאיר בחינה אחרת. ומה הוא מאיר עכשיו? אז אני הסברתי עכשיו, מסך ואחור... אחוריים דפנים זה מסך. הוא מפרש כאן דבר אחר, אחוריים, מה שלא מאיר.

באות ז' הוא אומר, מה זה אחוריים? זה החלק מכלי, שאין לו מיעוט לקבלה או להשפעה, נקרא בשם אחוריים. לפי זה אני אומר, מה זה אחוריים של כתר? שכלי דכתר שזה ... על בחינה ד' נקרא אחוריים. ואני הסברתי לכם מה שכתוב שם.

הוא אומר לנו, חלק ד', פרק ג', תשובה. מה כוונתו על ח'... אה, על אות רכ"ו? כתוב כך. מה כתוב בתשובה? תסתכלו. למעלה, יש לכם?

נמצא כי כאשר ח הכתר חזר ועלה אל המאציל, טרם כל הספירות כנ"ל, הנה אותו האור היורד מהמאציל אל הספירה שלמטה מן הכתר, נמשך ועובר, דרך אחורים של הכתר.

אני הסברתי לכם עכשיו מה נקרא דרך אחוריים של כתר, והכוונה, פנים ואחוריים דעביות.