שיעור צהריים 10.10.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', עמ' 1705, אסופת "דרגות הסולם",
מאמר 236, "מלא כל הארץ כבודו"
קריין: ספר כתבי רב"ש, כרך ג', עמוד 1705, מאמר 236, "מלא כל הארץ כבודו".
מלא כל הארץ כבודו
"התפשטות אור עליון מלובש בכל המציאות ונקרא מחיה המציאות. ומתגלה בכל מיני הלבושים שישנם בעולם, היינו בכל דברים הגשמיים הנראים לעינינו. הכל הוא אור ה', בין בלבושי תורה, היינו באותיות התורה, ובין באותיות התפילה, ובין בדברים בטלים. וכל ההבחן בזה הוא רק אצל המקבלים, היינו המרגישים.
יש אנשים שמרגישים שאור ה' מלובש רק בתורה ותפילה. ויש אנשים שמרגישים את אור ה' גם בצירופי אותיות של דברים בטלים. ויש שאינם מרגישים אפילו בצירופי אותיות של תורה ותפילה, שזהו אור ה' מבחינת ממלא את כל המציאות.
אלא מאחר שנעשה הצמצום, שהוא סוד הסתרה, אינם מרגישים שהכל הוא אור ה' המתפשט.
היינו השיעור שניתן להשיג לנבראים, שנקרא אור המתפשט לתוך הרגשת הנבראים, וחוץ מבחינת מה שהבורא יתברך רצה שהתחתונים ישיגו, נקרא בודאי "לית מחשבה תפיסא ביה כלל".
אבל האדם צריך להאמין בהצמצום, היינו שהוא רק הסתרה לצורך תיקון האדם. אבל לאמיתו של דבר "מלא כל הארץ כבודו", שאין שום מציאות בעולם חוץ מאלקות, אלא כל ההסתרה היא רק בהרגשת האדם.
כי מטרם שהאדם מוכשר להשיג את האמת, הוא צריך להאמין, שהאמת היא לא כפי ערך ידיעתו והרגשתו, אלא שהיא בבחינת "עינים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו". שזה רק מסיבת התיקון, בכדי שהאדם יבוא לשלימותו, שהוא מרגיש רק את עצמו ולא מציאות אחרת.
לכן אם האדם ישיב את לבו להשתדל ללכת בבחינת אמונה למעלה מהשכל, על ידי זה מכשירו ומתקנו לבוא לידי גילוי פנים. על דרך שמובא בזהר הקדוש שהשכינה הקדושה אמרה לר' שמעון בר יוחאי "לית אתר לאתטמרא מינך", היינו שבכל מיני הסתרות שהרגיש, היה מאמין שכאן אור ה', וזה הכשירו, עד שבא לידי גילוי פנים של אורו יתברך.
וזהו ענין גודל האמונה, שמוציא את האדם מכל מיני שיפלות והסתרות, אם האדם מתחזק בה ומבקש מה' שיגלה את עצמו.
וזה ענין מה שאמר אאמו"ר זצ"ל, "ברח דודי עד שתחפץ", היינו שמטרם שהאדם מוכשר לגילוי אורו יתברך, מבקשים ממנו, "ברח דודי", היינו שלא יגלה את עצמו להנבראים, מטעם הנ"ל, שענין הסתרה הוא רק תיקון הבריאה.
לכן האדם צריך להתחזק ולהתפלל על ב' אלה:
א. שיהיה מוכשר לגילוי אור ה'.
ב. שה' יתן לו את הכח להתחזק בבחינת אמונה למעלה מהדעת, שעל ידי זה ממזג כלים מוכשרים לגילוי פנים, בסוד "יאר ה' פניו אליך וישם לך שלום", בסוד הכתוב "אשמעה מה ידבר האל כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ואל ישובו לכסלה"."
זה כתוב יפה מאוד.
שאלה: מה זה אומר שעבור מישהו הבורא מלובש בתורה ובתפילה ומישהו אחר רואה אותו באותיות?
אלו כל מיני צורות גילוי של כוח השפעה ואהבה שמגיעות לנבראים לפי השתוות הצורה ביניהם לבורא.
תלמיד: איך אנחנו יכולים להתקרב אליו דרך תורה ותפילה?
הכול פתוח לפניך. אתה צריך לקבוע עם החברים תכונות כמו שיש בבורא, ואז לפי השתוות הצורה או השתוות התכונות, לפי ההתאמה שתהיה ביניכם, תתחילו להרגיש אותו. לכן אנחנו נמצאים בקבוצות, ואם אנחנו משתדלים שהיחסים בינינו יהיו רוחניים ככל האפשר, אז בזה אנחנו מתקרבים לגילוי הבורא בתוך הקבוצה, בתוך העשירייה. זו כל העבודה שלנו, לבנות כאלו יחסים בינינו שהבורא יתגלה בינינו.
מלא כל הארץ כבודו
"התפשטות אור עליון מלובש בכל המציאות ונקרא מחיה המציאות". זה תמיד, הבורא נמצא בכול, מכסה את הכול, ממלא את הכול, מסובב את הכול, הכול הוא. "ומתגלה בכל מיני הלבושים שישנם בעולם", הוא מתגלה אבל מתגלה בהסתרה. כל השינויים באים ממנו, כל הסיבות, כל מה שקורה זה הכול הוא, עד הפרט האחרון הוא סובב את המציאות ומסתתר מאחורי כל זה. "היינו בכל דברים הגשמיים הנראים לעינינו." שם נמצא הבורא ומסובב אותם. "הכל הוא אור ה', בין בלבושי תורה, היינו באותיות התורה, ובין באותיות התפילה, ובין בדברים בטלים. וכל ההבחן בזה הוא רק אצל המקבלים, היינו המרגישים.
יש אנשים שמרגישים שאור ה' מלובש רק בתורה ותפילה. ויש אנשים שמרגישים את אור ה' גם בצירופי אותיות של דברים בטלים. ויש שאינם מרגישים אפילו בצירופי אותיות של תורה ותפילה, שזהו אור ה' מבחינת ממלא את כל המציאות."
לכל אחד מהאנשים יש רגישות אחרת לגלות את הבורא בכל המציאות שהוא ממלא. הבורא ממלא את הכול ועושה את הכול, ואין עוד מי שפועל חוץ מהכוח הזה שנקרא "בורא". אבל אנחנו לא כל כך קרובים לגילוי שלו, לגלות אותו, לראות אותו בכל המציאות. "אלא מאחר שנעשה הצמצום, שהוא סוד הסתרה, אינם מרגישים שהכל הוא אור ה' המתפשט.
היינו השיעור שניתן להשיג לנבראים, שנקרא אור המתפשט לתוך הרגשת הנבראים, וחוץ מבחינת מה שהבורא יתברך רצה שהתחתונים ישיגו, נקרא בודאי "לית מחשבה תפיסא ביה כלל"." שום מחשבה לא נתפסת בו.
"אבל האדם צריך להאמין בהצמצום, היינו שהוא רק הסתרה לצורך תיקון האדם. אבל לאמיתו של דבר "מלא כל הארץ כבודו", שאין שום מציאות בעולם חוץ מאלקות, אלא כל ההסתרה היא רק בהרגשת האדם.
כי מטרם שהאדם מוכשר להשיג את האמת, הוא צריך להאמין, שהאמת היא לא כפי ערך ידיעתו והרגשתו, אלא שהיא בבחינת "עינים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו". שזה רק מסיבת התיקון, בכדי שהאדם יבוא לשלימותו, שהוא מרגיש רק את עצמו ולא מציאות אחרת.
לכן אם האדם ישיב את לבו להשתדל ללכת בבחינת אמונה למעלה מהשכל, על ידי זה מכשירו ומתקנו לבוא לידי גילוי פנים. על דרך שמובא בזהר הקדוש שהשכינה הקדושה אמרה לר' שמעון בר יוחאי "לית אתר לאתטמרא מינך", היינו שבכל מיני הסתרות שהרגיש, היה מאמין שכאן אור ה', וזה הכשירו, עד שבא לידי גילוי פנים של אורו יתברך.
וזהו ענין גודל האמונה, שמוציא את האדם מכל מיני שיפלות והסתרות, אם האדם מתחזק בה ומבקש מה' שיגלה את עצמו.
וזה ענין מה שאמר אאמו"ר זצ"ל, "ברח דודי עד שתחפץ", היינו שמטרם שהאדם מוכשר לגילוי אורו יתברך, מבקשים ממנו, "ברח דודי", היינו שלא יגלה את עצמו להנבראים, מטעם הנ"ל, שענין הסתרה הוא רק תיקון הבריאה.
לכן האדם צריך להתחזק ולהתפלל על ב' אלה:
א. שיהיה מוכשר לגילוי אור ה'.
ב. שה' יתן לו את הכח להתחזק בבחינת אמונה למעלה מהדעת, שעל ידי זה ממזג כלים מוכשרים לגילוי פנים, בסוד "יאר ה' פניו אליך וישם לך שלום", בסוד הכתוב "אשמעה מה ידבר האל כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ואל ישובו לכסלה"."
שאלה: כתוב, לבקש מה' שלא יגלה את עצמו לנבראים. מה ענין הבקשה הזאת? הוא גם ככה מסתיר את עצמו.
הנברא דואג שהבורא לא יתגלה, זה ענין המסך שהנברא רוצה שיהיה לו, שהוא בעצמו יהיה מוגן מגילוי הבורא.
תלמיד: אבל גם ככה הבורא מסתיר את עצמו.
זה לא חשוב, מדברים מצד הנברא. הנברא דואג שהבורא לא יתגלה אליו, הוא רוצה להחזיק את המסך המסתיר.
שאלה: מה ההבדל בין שתי הבקשות בסוף?
הוא יכול להיות מוכשר לגילוי הבורא בתנאי שהבורא ייתן לו כוח להתחזק באמונה למעלה מהדעת, כשהוא מחזיק את עצמו בהסתרה בכל מקרה.
תלמיד: נשמע שהבקשה השנייה היא התנאי לראשונה, זאת אומרת אם תהיה לו אמונה למעלה מהדעת, אז כתוב "שעל ידי זה משיג כלים מוכשרים לגילוי פנים".
נגיע לזה ואז נהיה חכמים. לפי המתימטיקה יכול להיות שאתה צודק, אבל כשמתחילים להתקרב לזה רואים שזה לא אותו דבר.
שאלה: למה הצמצום הוא הבסיס של האמונה מעל הדעת?
הצמצום בא מלמעלה, הבורא דואג שהנברא לא יכנס לכאלו מצבים שלא יוכל להתגבר עליהם. לכן לאט לאט הוא מגדל באדם מסך כדי שאדם יוכל לנהל את עצמו, כמה מותר לו להיות בקשר עם הבורא, כדי שהקשר הזה לא יגרום לו לקבל על מנת לקבל חס ושלום, והוא כל הזמן הוא שומר על זה. עיקר עבודת האדם הוא קודם כל לשמור על המסך, שיהיה בינו ובין הבורא מסך המסתיר.
בתוך הסתרה הזאת הוא מתחיל לאט לאט לגלות את הקשר שלו עם הבורא, למעלה מההסתרה. הוא בטוח שההסתרה שורה, ואז למעלה ממנה הוא כבר יכול להתחיל להתקרב לבורא. יש הרבה פרטים בזה אבל זו בעצם העבודה שלנו.
שאלה: האם לבקש שה' ייתן לי את הכוח להיות באמונה, להיות מוכשר לקבל את האור, זה לבקש עבור עצמי? האם צריך לבקש את זה עבור העשירייה?
אנחנו רוצים קודם כל לדאוג שלא נקבל על מנת לקבל, שלא ניכשל בזה. זאת אומרת שגדלות ההשפעה תהיה למעלה מהרצון לקבל יותר ויותר, וכך אנחנו צריכים לחזק את עצמנו בעשירייה. ואחרי שאנחנו כבר בטוחים שאנחנו מחזיקים זה את זה בזה שלא נקבל על מנת לקבל, שלא ניפול לתוך האגו שלנו בשום צורה, אז אנחנו יכולים לדאוג לכך שנתחיל לקבל על מנת להשפיע, וזה אפשרי בתנאי שיש בינינו קשר ואנחנו עוזרים זה לזה.
אני לא מקבל בעצמי אלא אני משתדל לתת לחבריי, והם גם משתדלים למסור לי, ואז אנחנו נמצאים למעלה מהרצון לקבל הפרטי של כל אחד. בצורה כזאת אנחנו נתקרב עוד ועוד למושג הזה של קבלה על מנת להשפיע, שאין לי שום ענין בלקבל, אלא אני עושה את הפעולה הזאת מתוך הרצון להשפיע, כדי להשפיע, ואז אומנם הפעולה הזאת היא פעולת קבלה אבל כל כולה נכללת בהשפעה.
שאלה: האם ניתן להגיד שהגילוי תלוי באור חוזר ולזה צריך לבנות מסך, ובכדי לבנות מסך צריך לרצות מאוד שיהיה תיקון על מנת להשפיע, ומתפללים ומקבלים את זה? זאת אומרת קודם כל יש חשיבות לקבל אמונה, אחר כך בניית מסך, ואחר כך אור חוזר וגילוי?
כן, נכון.
שאלה: האם נכון להגיד שכל עוד אנחנו לא בבחינת השפעה אז עדיף שהבורא יהיה בהסתרה מאשר שנגיד על כל דבר "זה הבורא, והינה הבורא פה והינה הבורא שם, והבורא עשה לי ככה, ועשה לי ככה"?
אפשר, כן.
שאלה: איך אנחנו יכולים להבין שאנחנו כבר מוכנים לבקש את גילוי פני הבורא?
אם זה באמת יהיה על מנת להשפיע אז ודאי שאנחנו נבקש.
תלמידה: איך נוכל להעריך לפי הקשרים בינינו שאנחנו כבר מוכנים? אנחנו נרגיש את זה?
אם אתם מקבלים כזאת אפשרות סימן שאתם מוכנים.
שאלה: האם נכון להגיד שהחיבור הוא תוצאה מכך שלכל אחד בעשירייה יש מסך?
כן. לא לכל אחד מהעשירייה, אבל אם לפחות לכמה אנשים בעשירייה יש מסכים, אז על ידי המסכים האלה הם מתחילים להתקשר ביניהם בהשפעה רוחנית.
תלמידה: ממה מתחילים את בניית המסך?
מזה שאף אחד לא רוצה לקבל אלא רק להשפיע לחברים.
שאלה: כתוב כאן ""מלא כל הארץ כבודו", שאין שום מציאות בעולם חוץ מאלקות, אלא כל ההסתרה היא רק בהרגשת האדם." לפי תפיסת המציאות איך האשליה הזו נתפסת בנו?
איזו אשליה?
תלמידה: אשליית המציאות הזו, כי ""מלא כל הארץ כבודו", שאין שום מציאות בעולם חוץ מאלקות".
כן.
תלמידה: אז פה נכנסת מחשבה, יש איזושהי שליטה במחשבה, וזה מרגיש כמו אשליה כזו, אני לא יודעת איך להסביר את זה.
אם את לא יודעת, אז גם אני לא מבין. תנסי להסביר את זה בצורה אחרת.
שאלה: הנברא מבקש הסתרה כדי לא להתבטל כנר בפני אבוקה, כדי לא לקבל את האור לפני שהכלי מתוקן אלא לקבל רק במידה שהוא מתוקן?
כן. אנחנו צריכים לדאוג שבכל מקרה יהיה לנו צמצום ומסך על התענוג שמגיע לנו מהבורא, כדי שלא נגלה פתאום שאנחנו מקבלים את התענוג בעל מנת לקבל.
שאלה: כאשר האדם מזהה שהרצון לקבל מושך בעל מנת לקבל והוא לא רוצה שהתענוג יגיע אליו ישירות, מה הבקשה שהוא עושה? הוא מבקש משהו מהבורא באופן אישי או עושה פעולה עם העשירייה?
עבור כוח התנגדות, עבור מסך, עבור רצון לאהוב את הזולת אדם יכול לבקש מהבורא כל הזמן, בכל מקום, בכל מקרה, בכל מצב.
תלמידה: קודם חבר שאל אותך בעניין להזכיר את הבורא ושאנחנו רוצים לשייך אליו כל דבר.
כן.
תלמידה: זה נכון להגיד שזה מתוך הסתרה, ומה זה נקרא "לגלות", מה זה נקרא "לא לעשות צמצום"?
אנחנו רוצים לגלות את הבורא במידה שאנחנו יכולים להשפיע לו.
שאלה: אמרת שאנחנו צריכים צמצום ומסך על התענוג שמגיע לנו מהבורא. על איזה סוג של תענוג?
לא חשוב איזה סוג תענוג. לתענוג של קבלה אנחנו צריכים לעשות צמצום ומסך, ויכולת להפוך את התענוג הזה לתענוג של השפעה. מגיע תענוג, אני עושה עליו צמצום קודם כל ואם אני יכול לעשות מסך, זאת אומרת שאני יכול אפילו להתחיל לקבל תענוג לא לעצמי, אלא כדי להשפיע נחת רוח למי שמביא לי תענוג, לבורא, בצורה כזאת אני נותן לו תענוג כמו שהוא נותן לי ואז אנחנו נמצאים בקשר הדדי, זה נקרא "אני לדודי ודודי לי".
שאלה: איך הנברא מתקדם בזמן שהוא מהצד שלו מפחד לגלות את הבורא, מה מניע אותו?
יש לו יכולת בכל זאת לקבל כוחות כדי לא לקבל אלא כדי להשפיע ולעשות בזה נחת רוח לבורא.
שאלה: חברה שלנו למרות מכשולים רבים נמצאת כרגע בפתח תקווה. התענוג הזה שאני מרגישה מכך שהיא נהנית, האם צריך לשים עליו צמצום?
לא. זה משהו אחר לגמרי, אני נהנית מזה שהחברה שלי נמצאת עכשיו באיזה מצב שהיא נהנית מהחיים. אז אני שמחה מזה שהיא נהנית מהחיים. על זה אני לא צריכה לעבוד, כי היא נהנית ואני שמחה יחד איתה.
אני פגשתי היום כמה אנשים שהגיעו אלינו מחו"ל, מקנדה, מרוסיה, מכל מיני מקומות רחוקים, ומאוד נהנים מזה שנמצאים אצלנו כאן בתור אורחים. ואנחנו שמחים לקבל אותם ומעריכים מאוד את המעשה שהם עשו, כי זה לא פשוט לנסוע היום בכלל ממדינה למדינה.
שאלה: בפסקה השנייה הוא אומר, "יש אנשים שמרגישים שאור ה' מלובש רק בתורה ותפילה." וכן הלאה. במה תלויה הרגישות לאור ה'?
בשורש הנשמה. כמו שיש אדם שנולד ויש לו נטייה למדע, ולשני למוסיקה, ולשלישי להיות גנב מפורסם, ולרביעי סתם להיות בטלן, לשכב על חוף הים וכן הלאה. לכל אחד לפי מה שהוא, אבל יחד עם זה, כל אחד מקבל הזדמנות לתקן את עצמו ולהיות בעל מנת להשפיע מכל מה שמתגלה לו כלפי הבורא.
תלמיד: אז איך מגבירים את הרגישות לאור ה'?
על ידי העשירייה, על ידי הקבוצה, שמשתדלים לא לפספס את ההזדמנות. זה כבר תלוי בשורש הנשמה.
תלמיד: לא לפספס את מה?
לא לפספס את ההזדמנות שהבורא מושך אותך ורוצה להעמיד אותך בתיקונים.
שאלה: איך אפשר להיות רגיש לדבקות תמיד ללא הפסקה?
רק על ידי אהבת חברים. כאן אין שום אפשרות אחרת, "מאהבת הבריות לאהבת ה'".
תלמיד: אהבת חברים יכולה לגרום שתמיד תהיה מחשבה על הבורא ועל מטרת הבריאה?
כן. בזה דווקא החברים יכולים לחזק אותו ולהביא אותו לכזה מצב.
שאלה: מה ההבדל בין פיתוח רגישות לעשירייה, לבין פיתוח רגישות לאור ה'?
פיתוח רגישות לעשירייה קודם לפיתוח רגישות לאור העליון ולא יכול להיות אחרת. ככל שאדם מסתובב, מסתובב, לא רוצה, אבל כל עוד הוא לא מגיע להחלטה שקודם כל הוא צריך להתחבר עם החברים, לפתוח אליהם את הלב, להיות ברגישות לחברים, להתקרב אליהם באיזו צורה, הם לא חייבים להרגיש את זה או לדעת על זה או משהו, אלא הוא עובד בתוך הלב שלו עוד ועוד עד שזה קורה. ומתוך הרגישות שלו לחברים, הוא מתחיל לגלות ולגדל את הרגישות שלו לבורא.
תלמיד: אז הרגישות לחברים היא מעין מסננת כזאת?
לא מסננת, זה התנאי.
תלמיד: כן, תנאי שבלעדיו לא מתייחסים לשום תענוג אחר.
הוא פשוט לא יכול להגיע לזה.
שאלה: אנחנו כל הזמן צריכים להיות בצמצום?
כן, כי זה נקרא שלא נותנים לרצון האגואיסטי שלנו להתפרץ.
שאלה: אני כל יום כל הזמן מתרצת לעצמי שזה חלק מהתיקון ואני מבטלת את עצמי בפני כל דבר שהבורא נותן. למה הוא לא נותן לי להיות באותו יחס כמו שהוא מתייחס לנבראים שלו?
הוא רוצה שתתקרבי אליו עוד יותר מאחרים. אני אומר את זה ברצינות.
שאלה: המעבר מהשפעה אגואיסטית להשפעה רוחנית לעשירייה הוא דרך בקשה לבורא או שזה יקרה לבד?
רק במידה שאת רוצה לקבוע יחסים כאלה בעשירייה, רק בצורה כזאת.
שאלה: הצמצום הוא שאני לא רוצה לקבל את ההנאה לעצמי אלא לבורא, אבל אני לא מרגישה את הבורא. האם אפשר לחשוב על העשירייה שתקבל את התענוג?
ודאי. את צודקת.
שאלה: התארגנו לפגוש היום בערב את הנשים שהגיעו מהכלי העולמי, וזו כזו התפעלות גדולה. אנחנו בדרך כלל שמים דגש על חיבור חזק בעשיריות, והיום בערב יהיה מפגש ספונטני, אנחנו נפתח זומים גם לחברות מהעולם. מה אפשר להפיק מכזה מפגש עם חברות שעשו כל כך הרבה מאמצים ויגיעה כדי להגיע לכאן?
אנחנו רואים עד כמה כל החברים שלנו הם מאוד מאוד דומים זה לזה, עד כמה הם קרובים זה אל זה, עד כמה הם חושבים לכיוון אחד וממש רוצים מטרה אחת. אני מתפעל מכל מה שקורה לנו, ודאי שלא אני עושה, אבל זה פלא שזה קורה במערכת שלנו, שהבורא כך מטפל, זה דבר גדול מאוד שאנחנו ממש הופכים להיות חברה אחת, משפחה אחת "כאיש אחד בלב אחד". וזה מאוד משמח שאפילו בלי מאמצים רבים מצידנו, אנחנו נסחפים להיות ממש כגוף אחד. זה מאוד מאוד משמח ונותן הרגשת תקווה גדולה שבקרוב אנחנו נזכה לאיחוד.
תלמידה: בכל זאת הייתי רוצה לשאול מבחינה פרקטית, הייתי רוצה שנצא בסוף המפגש עם רווח. עם איזה רווח אנחנו צריכות לצאת ממפגש כזה?
אני לא יודע להגיד איזה רווח, אבל תנסו להתקרב. תנסו ליצור קשר יותר ויותר. שמעתי שיש נשים שהן רווקות, גברים שהם רווקים, אולי אפשר לזווג ביניהם ולבנות עוד יותר קשר בינינו. תנסו. אני מאוד שמח שאנחנו נמצאים בכאלו יחסים טובים, ואולי באותה הזדמנות תגידי איפה יהיה המפגש, אולי יבואו עוד אנשים מחו"ל שהגיעו אלינו.
שאלה: המפגש הוא מפגש נשים, לרווקים ולרווקות נשתדל לדאוג במקביל ביום אחר. המפגש יתקיים בבית של חברים בקרית מטלון, כל החברות מוזמנות, יהיה מפגש מאוד מאוד מרגש, אנחנו נשיר ונקרא קטעים ונשמע את הסיפורים המאוד מאוד מרגשים על היגיעה הגדולה שהחברות עשו כדי להגיע לכאן. שמענו סיפורים, פשוט לא להאמין, איזה טיסות סביב העולם, כמה כסף וכמה השתוקקות וחודשים של הכנה הושקעו כדי להיות כאן, ונכלול בזה איתנו את כל הכלי העולמי.
כן, אני יודע על חלק מהמקרים ואני שמח מאוד שהגיעו לכאן ונקווה שהם לא יתקררו מזה. תחממו זו את זו, כך שהכול יהיה בטוב.
שאלה: הבקשות שלי לבורא מתחזקות בעזרת הפנייה לעשירייה ודרכה למערכת?
כן. הבורא מרגיש אותנו רק דרך הקבוצה. קבוצה קטנה, ואחר כך יותר ויותר גדולה. ככל שהקבוצה גדולה יותר, והיא מתפעלת מהפנייה שלך לבורא, כך היא מגבירה את הפנייה הזאת והבורא שומע יותר.
שאלה: אמונה למעלה מהדעת אנחנו צריכים לפעול רק ברוחניות, אבל אם אני מרגישה שגם בגשמיות צריך לפעול?
תנסי, אין בעיה.
שאלה: מה היא הדבקות בין הבורא לנברא.
זיווג דהכאה ביניהם, שכל אחד כמו אורח ובעל הבית רוצה לתת לשני. ובמידה הזאת שהם רוצים לתת זה לזה, אז יש ביניהם זיווג. ובמידה שהנברא עובד עם הרצון לקבל שלו בהתנגדות לרצון לקבל שלו, ישנה הכאה בתוך הנברא וכך הוא מגיע לזיווג.
שאלה: אנחנו נמצאות עכשיו בעשירייה שהיא לא העשירייה הטבעית שלנו, התקבצנו מכל מיני עשיריות, כי העשירייה שלי לפחות שומעת את השיעור בסביבה טובה. בהמשך למה ששאלו אותך על איך להגביר את הרגישות לאור ה'. אמרנו שזה מאהבת חברים לאהבת ה'.
כן.
תלמידה: אני לא יודעת לאיזו עשירייה לכוון את הלב שלי. האם לזו שאני נמצאת איתה עכשיו, או לעשירייה שלי ששומעת את השיעור בסביבה טובה?
לאן שהלב שלך מכוון אותך.
שאלה: איך לבדוק את מידת ההסתרה ולעבוד איתה בתוך עשירייה?
אנחנו לא יכולים למדוד את הדברים האלה בינתיים.
שאלה: איך להתייחס לפעולה של חבר המגיע מרחוק לכאן להיות איתנו, איך לקבל את הפעולה הגשמית שלו כדוגמה למחויבות לדרך ולחברה ולראות זאת בכל זאת כהשפעה?
תלמד ממנו. תלמד עד כמה הוא מברר את הדברים והולך לקראת המטרה.
שאלה: מאהבת הבריות לאהבת ה'. כלומר האיחוד בקבוצה תלוי רק בי?
כן, רק בך, אמנם נראה לך שיש עוד אנשים אחרים בקבוצה שבגללם הקבוצה לא מחוברת, לא מסודרת. אבל באמת הכול תלוי רק בך בלבד.
שאלה: השיטה בעצם לא כל כך מסובכת וגם כל החברים והחברות עושים הרבה מאמצים. איפה המכשול? במה אנחנו נופלים בכל פעם שלא הגענו עדיין להשפעה?
צריך פחות לדבר ויותר לבצע.
שאלה: כשמדברים על ה', איך צריך להתייחס לזה? האם ה' הוא סך כול החברים?
לא, חס ושלום. זה הכוח העליון ששורה ומנהל וסובב את הכול.
סיימנו את השיעור. אתם יכולים לעבור שוב על המאמר הזה ונתראה כרגיל בשיעור בוקר. הימים האלה הם באמת ימים טובים ואנחנו מרגישים יותר ויותר משנה לשנה, עד כמה אנחנו נכללים בהשפעת הבורא עלינו, עד כמה הוא מושך אותנו יותר. זה קורה בהדרגה כדי לא לשבור את הכלים שלנו, אבל בכל זאת אנחנו מרגישים התקרבות בכל פעם ואנחנו בדרך לנצחיות. תודה לכם, כל טוב, חיבוק חם ושכולנו נתכלל באותו כלי אחד.
(סוף השיעור)