שיעור בוקר 12.04.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 416, מאמר "החרות"

קריין: מאמר "החרות", כתבי בעל הסולם. עמ' 416. כותרת: "הקנינים התורשתים".

הקנינים התורשתים

"גורם סבה הא' הוא המצע, שהוא החומר ראשון שלו. כי האדם נברא יש מיש, דהיינו, מפרי מוחותיהם של מולידיו. ולפיכך נמצא בשיעור מסויים, כמו העתקה, המעותקת מספר לספר. כלומר, שכמעט כל הענינים שהיו מקובלים ומושגים באבותיו ואבות אבותיו, באים ונעתקים גם בו.

אלא ההבחן הוא, שנמצאים בבחינת הפשטת הצורה, בדומה לחטה הנזרעת, שאינה ראויה לזרע, אלא אחר שנרקבה ופשטה צורתה הקדומה, כן הטפה הזרעיית שממנה נולד האדם, אין עוד בה כלום מהצורות של אבותיו, רק כחות נעלמים בלבד.

כי אותם המושגים שהיו באבותיו בבחינת מושכלות, נעשו בו בבחינת סתם נטיות, הנקראים: תכונות, או הרגלים, מבלי לדעת אפילו למה הוא עושה כך. שהמה אמנם בחינת כחות נעלמים שירש מאבותיו, באופן שלא בלבד הקנינים הגשמיים, באים לנו בירושה מאבותינו, אלא גם הקנינים הרוחניים, וכל המושכלות שאבותינו עסקו בהם, מגיעים אלינו בירושה, מדור דור.

ומכאן מתגלים ויוצאים, כל מיני נטיות שונות שאנו מוצאים בין האנשים, כגון: נוטה להאמין, או לבקרת, נוטה להסתפק בחיים חומריים, או מתאוה רק לשלמות רוחנית, מוסרית, ומואס בחיים שאין בהם חפץ, קמצן, ותרן, עז פנים, ביישן.

כי כל אלו התמונות המתראים באנשים, אינם מרכושם עצמם אשר רכשו, רק ירושה פשוטה, שנפלה בחלקם מאבותיהם ואבות אבותיהם. כידוע, שבמוח האדם יש מקום מיוחד שהירושות הללו שורים שם, ונקרא "מוח המאורך" או סובקונשינס [תת מודע], שכל הנטיות הללו מתגלים שם.

אולם מתוך שמושכלות אבותינו, מפרי נסיונותיהם, נעשו בנו לנטיות בעלמא. על כן, נחשבים כמו החטה הנזרעת שפשטה צורתה הקודמת ונשארה עירומה, ורק כחות טמונים בה, הראויים לקבל צורות חדשות. שבנידון שלנו ראויים הנטיות, לקבל צורות של מושכלות. שזהו נחשב ע"כ לבחינת חומר ראשון והוא גורם הא' העקרי, הנקרא "מצע", שבו כלול כל הכוחות לנטיות המיוחדות שירש ממולידיו, והם מוגדרים בשם מורשה אבהית.

ודע, שכל הנטיות הללו, יש מהם שבאים דוקא בבחינת השלילה. כלומר, להפך ממה שהיו נמצאים באבותיו. ומכאן אמרו כל מה שיש בלב האב בסתר, מתגלה אצל הבן בגלוי.

וטעם הדבר הוא, מפני ש"המצע" עומד בבחינת פושט צורה קדומה, כדי ללבוש צורה חדשה. ולפיכך, נמצא קרוב לשלילת צורות המושכלות של אבותיו. כמו החטה הרקובה באדמה, שמאבדת מעצמה כל הצורה שהיתה בחטה. ועם כל זה תלוי הדבר ביתר ג' הדברים כמו שכתבתי לעיל."

שאלה: האם לעם ישראל יש נטיות, כוחות נעלמים שהם ירשו מאבותיהם?

ודאי שיש.

תלמיד: האם גם לאותם החברים שהתעוררה בהם הנקודה שבלב?

גם כאלה.

תלמיד: איך אנחנו מגלים את אותן נטיות? איך אנחנו מוציאים אותן לפועל בצורה החדשה שלהן? הוא כותב שזה בא בצורה של שלילה.

אנחנו נמשיך לקרוא ואז תדע, כי הוא נוגע בזה, ודאי.

שאלה: הוא כותב "ודע, שכל הנטיות הללו, יש מהם שבאים דוקא בבחינת השלילה. כלומר, להפך ממה שהיו נמצאים באבותיו. ומכאן אמרו כל מה שיש בלב האב בסתר, מתגלה אצל הבן בגלוי". על מה מדובר פה?

כל מיני נטיות שהיו באבות מתגלות בבנים לפעמים בצורה הפוכה.

תלמיד: מהי הסיבה לזה?

מאבדים חומר. נשאר הכוח הפנימי והוא הופך להיות הפוך.

תלמיד: כי הוא כותב ש"החטה הרקובה באדמה, שמאבדת מעצמה כל הצורה שהיתה בחטה. ועם כל זה תלוי הדבר ביתר ג' הדברים כמו שכתבתי לעיל". כשהחיטה נרקבת באדמה, מה מתגלה בה?

הכוחות שלה. אבל בגלל שהיא נרקבה, אז הכוחות שלה הם כביכול נמצאים שם בצורה רוחנית בוא נגיד, מעל החומר. וכשמתגלה הזרע החדש, אז שם מתגלות אותן הנטיות שהיו בזרע הקודם, אבל הן יכולות להיות גם בצורה הפוכה.

תלמיד: זה נשמע כמו רשימות.

רשימות, כן.

תלמיד: האם גם לגלגולים יש רשימות, כלומר מאדם לאדם, רשימות של האבות?

כן. יש לך דוגמאות כאלה שהבנים הם הפוכים מהאבות.

השפעת הסביבה

"סבה הב' הוא סדר "גורם ונמשך" באורח ישר, המיוחס לתכונת המצע מצדו עצמו שאינו משתנה. פירוש, על דרך שנתבאר בחטה הרקובה הנתונה באדמה, אשר הסביבה שהמצע נתון בהם כמו האדמה, המלחים, הגשם, האויר והשמש, כמו שנתבאר לעיל, היא פועלת על הזריעה בסדר ארוך של גורם ונמשך במהלך אטי הדרגתי, מצב אחר מצב עד שמתבשלים. והמצע חזר ולבש צורתו הקדומה, דהיינו, צורת החטה, אולם בשינויים של כמות ואיכות, שחלקם הכללי אינו משתנה כלום, שלא יצמחו דגן או שבולת שועל, אלא בחלקם הפרטי משתנים בכמות, דהיינו, שמחטה אחת נעשו עשר או עשרים חטים, וכן באיכות, שהמה משובחות או גרועות מצורת החטה הקודמת.

על דרך זה כאן, האדם בתור "מצע" נתון בתוך הסביבה, דהיינו, בתוך החברה, והוא מושפע ממנה בהכרח, כמו החטה מסביבתה, כי המצע הוא רק צורה גלמית, וע"כ מתוך המגע ומשא התמידי שלו עם הסביבה והחברה, הרי הוא מתפעל על ידיהם במהלך הדרגתי, של סדר מצבים בזה אחר זה בדרך גורם ונמשך.

ובזמן הזה מתהפכים בו הנטיות הכלולים במצע שלו, ומקבלים בחינות של מושכלות, למשל, אם ירש מאבותיו נטיה להיות קמצן, הנה כשגודל, הולך ובונה לעצמו שכליות ועיונים, אשר כולם מסיקים לו החלטות אמיתיות, שטוב לאדם להיות קמצן. וכבר ידעת שאף על פי שאביו היה ותרן יכול הוא לרשת ממנו נטיה שלילית להיות קמצן, כי השלילה היא גם כן ירושה גמורה ממש כמו הקיום. או שירש מאבותיו נטיה להיות חפשי בדעות, הולך ובונה לעצמו עיונים, ומסיק מהם מסקנות שאך טוב לאדם להיות חפשי, אולם מאין הוא נוטל אותם המשפטים ודרכי ההקש ומשא ומתן? כל זה הוא נוטל מהסביבה שלא מדעתו, כי המה משפיעים לו דעותיהם וטעמם, בבחינת גורם ונמשך הדרגתי.

באופן, שהאדם מחשיבם שהם רכושו עצמו, אשר רכש אותם בדרך עיונו החפשי. אמנם גם כאן כמו בחטה, יש חלק אחד כללי בלתי משתנה מגדרו של "המצע", כי בסוף של דבר נשארות הנטיות שירש, עומדים אצלו בעינם כמו שהיו מצויים באבותיו, וזהו המכונה גורם הב'."

שאלה: מה אנחנו יורשים? מה אנחנו מקבלים מהדורות הקודמים?

מה הבנת?

תלמיד: שמקבלים הכול. הוא כתב, "שלא בלבד הקנינים הגשמיים, באים לנו בירושה מאבותינו, אלא גם הקנינים הרוחניים, וכל המושכלות שאבותינו עסקו בהם, מגיעים אלינו בירושה, מדור דור". אבל אנחנו אומרים שרוחניות לא עוברת בירושה, אז אם היא לא עובר בירושה, איך אנחנו מקבלים את הקניינים הרוחניים האלה?

הוא לא מדבר על ממש קניינים רוחניים, אלא מה שלא נמצא בצורה ברורה בתוך החומר.

שאלה: מה הם הקניינים הרוחניים שאנחנו מקבלים בירושה?

כל מיני נטיות מדורנו שיש בדור הבא והם ממשיכים, כמו נטייה למוזיקה, לשירה, לדברים כאלה שהם כביכול רוחניים.

תלמיד: כלומר שום דבר רוחני אנחנו לא מקבלים מהדורות הקודמים.

בצורה ישירה, לא.

תלמיד: ובכל זאת, מה אנחנו מקבלים מאבותינו, מהמקובלים, מכל הדורות הקודמים שמקדם אותנו לרוחניות?

רק נטייה, יש לנו איכות. אומרים שהיהודים הם חכמים, שיש בהם חוש איפה להרוויח, איפה לעשות, מה כן, מה לא, וזו גם מורשת אבות וגם נטיות מיוחדות.

תלמיד: האם נטייה לאחדות כן עוברת בירושה?

נטייה לאחדות, אני לא חושב שיש בכלל למישהו.

תלמיד: הכוונה מאברהם, מתקופת משה, מתקופות שונות, האם יש משהו שבכל זאת אנחנו מקבלים, איזה פוטנציאל כלשהו שאנחנו מפתחים אותו?

כתוב שלפעמים כל הנטיות האלה מהאבות מתגלות בצורה הפוכה בבנים.

שאלה: אם יש התפתחות של קודם ונמשך, וצורה פושטת צורה ולובשת צורה חדשה, מה זה נקרא שתיקון נעשה על ידי זה שמתגלה התפתחות לפי רשימות, לפי מה שכבר היה?

איפה זה כתוב שכך אתה אומר?

תלמיד: קודם אמרת שהתיקון שלנו נעשה לפי רשימות שכבר קיימות בנו, או האם זו תמיד התפתחות חדשה?

בדרגה ד'?

תלמיד: אנחנו עכשיו פועלים לתקן את הכלי שלנו.

אולי.

תלמיד: האם אנחנו מתפתחים למצב שעדיין לא היה קיים, לצורה חדשה?

כן.

שאלה: או האם אנחנו חוזרים לצורה שכבר הייתה קיימת?

לא, אין חזרה.

תלמיד: אנחנו אומרים שיש מצב הא' שהוא כל ההתפתחות, יש מצב הב' שזו העבודה, ההכנה בתיקון, ויש את שלב הג' שאנחנו חוזרים חזרה לאין סוף. מודל שלושת הצירים שבעל הסולם מתאר. למה זה נקרא תיקון ולא התפתחות למצב הרוחני הסופי?

זה נקרא תיקון מפני שהכוחות האלה באים בהתכללות זה בזה, ואז כל אחד מוסיף לאחר.

תלמיד: אנחנו אומרים שיש נשמת אדם הראשון שנשברה, ואנחנו רוצים לחזור לנשמת אדם הראשון, לחבר אותה חזרה.

כן.

תלמיד: האם זו צורה חדשה שהפכה להיות נשמת אדם ראשון מחוברת, או שאנחנו חוזרים לנשמת אדם הראשון שהייתה לפני השבירה?

לא, אנחנו לא חוזרים לנשמת אדם הראשון שהייתה לפני השבירה, לפני ההתפתחות שלה בכלל.

תלמיד: אז כל הבריאה היא תמיד התפתחות קדימה למצב חדש שאף פעם לא היינו בו.

כן.

תלמיד: אני רוצה לשתף במשהו אמיתי. הייתה לי סבתא צדיקה, אישה מאוד מאמינה, הבן שלה שהוא אבא שלי והוא היה אתיאיסט.

אתאיסט.

תלמיד: לגמרי, "יאכלו אותנו תולעים", "הכול מקרי", "אכול ושתה".

ומה סבתא הייתה?

תלמיד: סבתא הייתה צדיקה, היא הייתה אפילו צמה לא רק במועדים. אבא שלי מאוד אהב אותי ומה שהייתי מבקש הוא היה נותן לי, וכשאבא היה בערוב ימיו רציתי רק דבר אחד, שהוא יגיד בשבילי "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד", והוא לא אמר. ואילו הלב שלי חבל על הזמן.

אתה צדיק כזה?

תלמיד: זה מה שרציתי להגיד, שזה מול זה. הבורא לא נותן לכל אחד לב, ואז הבנתי איזו זכות גדולה יש לכל אחד מאיתנו שיושב כאן, זה לא דבר ברור מאליו.

תלמיד: המאמר הזה הוא מאמר כביכול מאוד לוגי, מאוד אנליטי, יש בו המון מרכיבים, יש מצע, יש שינויים, יש כוחות שפועלים. ואני זוכר כשלמדנו את המאמר הזה פעם, אז אני הייתי חושב, יש מצע, אני הוא המצע, ואיך פועלים עלי הכוחות, והסביבה שהיא העשירייה איך היא פעולת עלי.

למה לא?

תלמיד: מאז שהאישה שלי נפטרה.

היא לקחה איתה את כל התורה?

תלמיד: אני מרגיש שהמאמר הזה הוא רגשי יותר מאשר שכלי, השכל נעלם לי.

זה טוב.

תלמיד: אני מרגיש שכל מה שחשבתי, כל מה שהיה, איננו. אין מצע, לא כוחות לשבת, בקושי נשארו לי אוזניים לשמוע. מה שאתה רואה ממני זה שיירים, זה שייר שהגיע לשיעור, חתיכת מלח שהגיעה.

עד כדי כך אשתך תפסה את כל הפנימיות שלך?

תלמיד: היא הביאה אותי לחכמת הקבלה, ואנחנו היינו לומדים המון יחד, גם בחודש וחצי האחרונים שהיינו בבית חולים היינו רק לומדים, שום דבר אחר. ובמאמר אני לא יודע איפה המצע, איפה השינויים, איפה התכונות, מה הפוך, מה ישר, הכול התיישר לי, כאילו הכול סטטי. למה זה? לאן הכול הלך? מה זה המצב הזה? זה מפחיד אותי שאני מתדרדר, מזדקן, לא יודע איך לקרוא לזה.

עוד תראה עד כמה זה יתהפך לטובתך.

תלמיד: אני רואה כאן איך מתפלפלים בזה, איך החברים מתארים מצבים, ואני שואל את עצמי איפה הישר ואיפה ההפוך, איפה המצע, איפה זה?

זה לא חשוב, זה לא עובר ליד האוזן, זה נכנס.

תלמיד: זה נכנס?

זה נכנס ישירות ללב.

תלמיד: אז אני לא הולך למות.

אל תדאג.

תלמיד: אני כן הולך למות, אבל אני לא יודע איך לקרוא לזה.

גם מהמוות אל תדאג, זה לא פשוט.

הרגל נעשה לטבע שני

"סבה הג' הוא סדר גורם ונמשך באורח ישר, העובר על המצע ומשתנה על ידיהם. כי מתוך אשר הנטיות המורשות נתהפכו באדם בסבת הסביבה, לבחינות מושכלות, לפיכך נמצאות פועלות באותם הכוונים, אשר השכליות הללו מגדירות אותם. למשל, הקמצן מטבעו, אשר על ידי הסביבה נתהפכה אצלו הנטיה של הקמצנות למושכל, ומבין את הקמצנות על פי איזה גדר שכלי.

נניח שמגן על עצמו במנהגו זה שלא יצטרך לבריות, הרי שהשיג בחינת קנה מדה לקמצנות שיכול לוותר בזמן שלא יהיה לו מציאות מהפחד הזה. נמצא שהשתנה הרבה לטובה, מהמדה שירש מאבותיו, וכן לפעמים מצליח לעקור נטיה רעה מתוכו לגמרי, והוא על ידי הרגל, אשר כוחו יפה להעשות לו טבע שני.

אשר בזה יפה כח האדם מכח הצומח, כי החטה לא תוכל להשתנות רק בחלקה הפרטי כאמור לעיל, מה שאין כן האדם שיש לו יכולת להשתנות מכח ה"גורם ונמשך" של הסביבה, אפילו בחלקים הכללים, דהיינו, להפוך נטיה שלמה ולעקור משרשה אל ההפכיות שלה."

שאלה: האם השפעת הסביבה מתערבת או משנה את הרשימות המקוריות שהאדם מחויב לעבור בהן, או שהיא גם חלק מהרשימות האלה? איפה נכנסת השפעת הסביבה?

השפעת הסביבה נכנסת ביסודו של האדם, אבל לא שהיא מחליפה לו, היא פועלת כמו "הרגל נעשה טבע שני", כאלו דברים.

תלמיד: כי אנחנו יודעים שהרשימות כבר מסודרות, הכול כבר ערוך מראש.

כן.

תלמיד: אז מה השפעת הסביבה עושה, האם היא מתערבת במה שערוך מראש, או שהיא גם חלק מהמסלול הזה שהאדם צריך לעבור?

השפעת הסביבה משנה את האדם לכיוון מטרת הבריאה, אם אנחנו מדברים על הסביבה הנכונה.

תלמיד: האם זה גם ערוך לו מראש? נראה שיש פה איזה גורם לא צפוי, משהו שהוא מחוץ לגדר.

על זה אנחנו לא מדברים, אנחנו לא יודעים את תכניות הבורא, איפה התכניות שלפיהן אנחנו נכנסים לארבעת הגורמים האלה, ומתי גורם זה או גורם אחר שולט עלינו.

תלמיד: מה תפקיד השפעת הסביבה בהשגת מטרת הבריאה? זה נראה כגורם מיוחד.

הבורא הוא הגורם הכללי והעיקרי והפרטי בכל דבר - על ידי השפעת הסביבה. ואז אם אנחנו רוצים או לא רוצים אנחנו נאלצים להגיע למטרה הנקובה מראש.

שאלה: מה הכוונה לעקור נטייה רעה?

כשמגיעים מצבים שנמצאים תחת השפעות כאלו שאנחנו שונאים איזו נטייה, איזו תכונה ורוצים להסתלק ממנה, להיפטר ממנה, עד כדי כך שמפסיקים להשתמש בה לגמרי. בהכרת הרע מגלים איזה נטייה בצורה כזאת שכבר לא חוזרים עליה.

תלמיד: אנחנו תמיד אומרים שהעיקר הכוונה. האם אפשר לעקור בכלל נטייה לגמרי? נגיד קמצן, אפשר לעקור את הנטייה הזאת לגמרי או שהופכים את השימוש?

לא, את שימוש כנראה.

תלמיד: האם זה נקרא לעקור את הנטייה?

כן, הנטייה עצמה נשארת. רק כלפי מה היא נשארת וכלפי מה היא מסתלקת.

תלמיד: מה זה בעצם נטייה רעה?

בינתיים אנחנו כך מחלקים אותם רעה - טובה. אנחנו צריכים את כל הדברים האלה. עם כולם אנחנו מגיעים לתיקון. אבל יש נטיות שהן איתנו בדרך ויש נטיות שהן הפוכות בדרך, מאיתנו. כמו גלגל, יש לך חצי שהולך קדימה וחצי שחוזר אחורה.

שאלה: האם השפעת הסביבה מסוגלת לשנות גם נטיות תורשתיות?

אני חושב שלא. מה אתה מתכוון לנטיות תורשתיות?

תלמיד: האדם נולד עם נטיות שונות, תכונות שונות, דברים של תורשה, של די-אן-אי, משהו שהוא כאילו נולד איתו.

אם זה כבר נמצא אצלו בתוך הגוף, בתוך נטייה בסיסית, אף אחד לא יכול לשנות את זה. כמו שרב"ש היה נותן דוגמה עם עכברים וחתולים.

תלמיד: מה כן הסביבה מסוגלת לשנות?

מה שלא בא מהטבע עצמו אלא מה שאדם קנה במשך החיים שלו. את זה הוא יכול לתקן על ידי הסביבה. אנחנו רואים את זה אפילו בינינו.

שאלה: האם את הנטיות שאנחנו מקבלים כתורשה אנחנו דוחים או מקבלים אותן? נניח שקיבלתי נטייה מאבא שלי ודחיתי אותה ופיתחתי משהו אחר לגמרי, או שאני מקבל את הנטייה הזו ואני רוצה לחזק אותה או לתמוך בה. מה קובע אם אני מקבל את הנטייה מהמורישים שלי או שאני דוחה אותה, איך זה מתנהל?

במה תלויה ההחלטה שלך?

תלמיד: אני אפילו לא בטוח אם זו החלטה שלי. אם אבא שלי התנהג בצורה מסוימת, אולי ראיתי איך הוא התייחס לאימא שלי ודחיתי את היחס הזה ואז פיתחתי משהו חדש. לדוגמה בילדים שלנו, אנחנו רוצים שהילדים שלנו ימשיכו בדרך שלנו, יתקדמו באותה צורה שאנחנו תומכים בהם בדרך.

מה מגדיר האם האדם ימשיך בדרך המורישים שלו, ההורים שלו, או לדוגמה ילך בהיפוך, יתנגד לדרך הזאת, יעשה משהו אחר?

הכול כבר תלוי בבחירת האדם. זאת אומרת האם מה שעכשיו רכש מאותה הסביבה שהוא חי ומה שמקבל ממנה נמצאים בהתנגשות ביניהם.

תלמיד: אבל עד נקודה מסוימת בחיים שלי, אפילו עכשיו, אני לא בטוח האם אני בחרתי בצורה מודעת בסביבה שלי כדי לטפח או לפתח את אותה אמונה שיש בי. האם אני בחרתי או שזה אוסף של אירועים שקרו לי, כמו שהוא מגדיר במאמר, שהגשם והאדמה וכולי?

מה זה חשוב לך אם אתה בחרת או שהגנים שלך בחרו במקומך.

תלמיד: זה חשוב לי בגלל שאני מרגיש איזו מתנה, איזו זכות יש לנו, איזו הזדמנות יש לנו לתקן את האנושות. ואני רוצה שהבן שלי גם יבוא בכיוון הזה. במילים אחרות, אם ישראל רק ממשיך להישבר ולהישבר, אם הילדים שלנו לא ימשיכו בדרך שלנו בחשיבות הדרך אז מה, אז לא יקרה כלום, אנחנו רוצים שזה יועיל לבורא.

אתה רוצה לדעת עד כמה שזה תלוי בך?

תלמיד: אם יש משהו שאני יכול לעשות שיעזור שהבן שלי או הילד שלי ימשיך באותה דרך כמוני, וימשיך להתפתח עם החברים בחברה שלנו ויעשה משהו גדול עם הדור שלו.

זה תלוי בחינוך. עד כמה שהוא יראה בך ובסביבה שלך משהו יותר גבוה מהחיים שלו, יותר מכובד.

תלמיד: אין איזו אפשרות שפתאום הוא ידחה את זה? והחינוך שאני מנסה לתת לו הוא לא יקבל אותו?

תלוי עד כמה הוא יוכל לבדוק, למדוד, ולכבד את זה.

תלמיד: אני יכול לשלוט במשהו?

כן.

תלמיד: זו תכנית הבורא?

כן. זו התוכנית. התוכנית צריכה להיות שמה שחשוב לך ואתה בודק ובדקת שזה יהיה גם חשוב לבנים כן. זה עובר מדור לדור מדור לדור, מסבא לאבא לבן וכך זה הולך.

תלמיד: לפעמים זה דרך דחייה? ולפעמים זה הפוך. אז כמה שליטה יש לנו על הדור הבא אם הילדים שלנו יידחו? כמה שליטה יש לנו שהם יקבלו את זה?

אני לא יודע עד כמה הם יקבלו את זה או יידחו את זה, זה הכול תלוי במה שאתה נראה בעיניהם. אתה צריך להראות להם דמות שהם ירצו במשהו לעשות ממנו העתקה.

תלמיד: איך זה לא ידחה אותם, איך לא יגרום להם לדחייה, כלומר לעודד אותם להתקדם בדרך אבל לא לגרום להם לדחייה?

על ידי החינוך, על ידי כך שהוא ייקח אותם לטיולים, יסביר להם, ידבר אליהם, כל מה שאפשר. זה מאוד חשוב. אין מה לומר, זה דבר מאוד חשוב. אני בטוח שחוץ מהתורשה שאנחנו מוסרים להם בגנים שתהיה להם נטייה לסוג מסוים שכבר בגיל שלוש, ארבע, חמש אפשר לראות לאן נמשך הילד, אנחנו יכולים לראות גם על ידי מה יכולים עוד ועוד לשנות אותו.

אבל זה צריך להיות באמת בהתאם לדרכו, כמו שכתוב "חנוך לנער על פי דרכו". אם זה נגד הטבע שלו ממש המקורי, זה לא יעזור, אפילו שתרצה לנפח אותו עם כל מיני דוגמאות לחיים של מוסיקה, לחיים של ספרות, אם אין, אז אין, הוא לא ירצה.

עוד נדבר על זה, אבל העיקר זה לשמור על הקשר והבנים שיהיו קשורים לאבות, זה מאוד חשוב. אם זה לא קורה זה סיבה לכל הפורענויות אחר כך שאנחנו רואים. אתם רואים אנחנו עברנו איזה דור שההורים היו שקועים בעבודה ובכל מיני כאלו תעסוקות וגם במלחמה, ומה קורה עם הילדים? הם הולכים לכל הכיוונים, שהילדים ההם כבר היום הם בני ארבעים, חמישים.

קריין: טור א' למטה עמוד 418, כותרת "גורמי חוץ".

גורמי חוץ

"סבה הד' הוא סדר גורם ונמשך העובר על המצע מדברים הזרים לו לחלוטין, ופועל עליו מבחוץ. פירוש, שאותם הדברים אין להם שום שייכות לסדר הגידול של המצע, לפעול עליו באורח ישר, אלא שפועלים באורח בלתי ישר, למשל, הכלכלה וטרדות, או הרוחות, וכדומה, אשר יש להם לעצמם סדר שלם הדרגתי ואטי, של מצבים מ"גורם ונמשך", הגורמים שנויים במושכלות האדם לטובה או לרעה.

הנה ערכתי ארבעת הגורמים הטבעיים, אשר כל מחשבה, וכל שכל המופיע בנו, אינם רק פירותיהם בלבד. ואפילו ישב אדם ויעיין באיזה דבר יממה שלמה, לא יוכל להוסיף או לשנות, על מה שארבעת הגורמים הללו נותנים לו. וכל הוספה שיכול להוסיף היא במדת הכמות, אם שׂכל גדול, או שׂכל קטן. מה שאין כן באיכות לא יוסיף אף משהו, כי המה הם הקובעים לנו, את האופי והצורה של השכל ושל המסקנה בעל כרחנו, בלי שאלת פינו כלל. באופן שאנו מסורים בידיהם של ארבעה גורמים הללו, ממש כחומר ביד היוצר."

שאלה: אין ספק ש"חנוך נער על פי דרכו", בדרך כלל בגילאים האלה הם מאוד רוצים להביע את עצמם ולכן הם פועלים דווקא הפוך. איך אנחנו יכולים לבנות להם פה סביבה הכי נכונה בקהילה שלנו כדי שהם לפחות לא יתנגדו לדרך אלא יותר יקבלו אותה?

צריכים לחשוב ובאמת להתייעץ, לעשות משאל קבוצה.

תלמיד: האם זה יהיה נכון לשלב אותם בכל מיני פעילויות יחד עם ההורים כמובן?

זה בטוח טוב.

שאלה: תראה בעל הסולם כותב פה, "כי המה הם הקובעים לנו, את האופי והצורה של השכל ושל המסקנה בעל כרחנו, בלי שאלת פינו כלל. באופן שאנו מסורים בידיהם של ארבעה גורמים הללו, ממש כחומר ביד היוצר." אנחנו קוראים פה כבר שעה, ומה שאני מרגיש, מה שאני חש, לא בטוח שכולם מרגישים את זה, שהוא בעצם אומר לנו, לא יעזור לכם כלום, ארבע יוצרים, עבר לא עבר, אתם צריכים להשתנות, באתם לפה כדי להשתנות, להפוך את ההתנהגות שלכם, את הרצון לקבל שלכם לרצון להשפיע. אני מסתכל על "גורמי חוץ", "הסביבה כגורם", "בחירה חופשית", כל זה כאילו שהוא בונה אותנו להבין לא יעזור לכם כלום, אתם חייבים להשתנות. זה מה שאני חושב, מאמר הוא בעצם הוא כותב פה סעיפים, בשביל מה הוא כותב לי את זה? מה אני צריך להבין מתוך בעצם מה שהוא כותב פה הסעיפים האלה?

שיש לך בחירה חופשית.

תלמיד: בדיוק. הוא אומר, יש רושם שאנחנו מגיעים לעולם מקולקלים בכל מקרה, והוא בא ואומר "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין", לא יעזור כלום, תשבו, תלמדו, תבינו שאתם צריכים להשתנות, לא יעזור ההורים, האבות. כל החברים פה מדברים אותו דבר. זאת אומרת, אני באתי כדי להשתנות, אם אתה חושב שבאת לעולם כבחור טוב, נותן ונתינה זה לא יעזור כלום, חייב להשתנות. זה נכון?

כן.

תלמיד: תודה, זו המסקנה שהגעתי אליה.

זה ברור.

שאלה: גם בקשר לנושא של הבנים. לפעמים כשאבא מאוד שקוע במשהו בחיים שלו, הוא מאוד מסור לאיזו דרך, דווקא הילד נדחה מזה. כל עוד מדובר באיזה תחביב, באיזה מקצוע שהאבא עושה והילד נדחה, זה עוד איכשהו בסדר, הוא יבחר את הדרך שלו בחיים. אבל כשמדובר על מטרת החיים, הדבר היחידי שבעצם בשבילו שווה לחיות ומזה הילד נדחה, מה פה במצב כזה אפשר לעשות?

צריכים לדון, אבל זה לא לעכשיו.

שאלה: אתה תמיד מסביר שהנטיות ותכונות הן לא משתנות, אי אפשר לשנות אותם אלא רק השימוש בהן, שזאת הכוונה.

כן.

תלמיד: הנטייה אפילו הכי גרועה, אם יש כוונה נכונה אז היא בסדר. מה בכל זאת הסביבה משנה? אם הנטיות לא משתנות וכל גורמי החוץ והכל, אז מה הסביבה עושה?

הסביבה משנה את התוצאה.

תלמיד: איזו תוצאה?

תלוי באיזה כיוון.

תלמיד: יש נטייה, נגיד קמצן כמו שהוא כותב, עצבני, פזרן, זה לא משתנה.

כן, יופי, אם הוא קמצן, תביא אותו לעבוד להיות אחראי על הכסף.

תלמיד: זה בסדר, אבל זה לא שזה משתנה, הוא נשאר אותו קמצן, רק פשוט השימוש בתכונה הזו משתנה. את הכוונה משנה לנו הבורא?

כן.

תלמיד: אז מה כן עושה הסביבה, מה היא משנה, אם בכלל?

הסביבה מסובבת אותו לפנות לבורא ולבקש שינוי.

תלמיד: זאת אומרת הסביבה לא משנה שם דבר, היא רק עוזרת לאדם לפנות לבורא והוא בסופו של דבר ישנה?

כן. ודאי שהאדם לא מסוגל לשנות שום דבר.

בחירה חפשית

"אולם כשאנו מסתכלים בארבעה הגורמים הללו, אנו מוצאים אשר למרות שכחותינו חלשים מלעמוד כנגד גורם הראשון, שהוא ה"מצע", עם כל זה, יש לנו היכולת והבחירה החפשית, להגן על עצמנו משאר שלשת הגורמים, שעל פיהם משתנה המצע בפרטיות, ולפעמים גם בחלקו הכללי, דהיינו על ידי הרגל, שקונה טבע שני כמו שנתבאר לעיל."

העיקר בשבילנו לראות באיזו סביבה אנחנו נמצאים. סביבה בכלל, זה יכול להיות טלוויזיה וספרים וחברים ומה לא. השאלה על ידי מה אנחנו עלולים להשתנות? ואותו הדבר צריך לשים לב לילדים שלנו, לנכדים שלנו, יש לכל אחד בזה עבודה למשך כמה דורות. אז "חנך נער לפי דרכו" אבל לשמור שהוא יילך באותה הדרך כל הזמן.

שאלה: אפשר להגיד שהסביבה עוזרת לשנות את התכונות הנרכשות ולא המולדות?

כן.

שאלה: האם מגלגול לגלגול רק אני עובר או עוברים גם הסביבה הקרובה שלי שהייתה חשובה לי בדרך, כמו ספר, רב, חבר, אישה, ילדים? האם הסביבה היא תמיד אותה סביבה בכל גלגול?

לא, זה כבר לא שייך לנו. למעלה מהגלגול העכשווי שלנו שעליו אנחנו צריכים לעבוד כמו שחכמת הקבלה מסבירה לנו, אנחנו לא נכנסים.

תלמיד: הגענו לבחירה חופשית, ובן אדם לפעמים עומד בפרשת דרכים כזאת שהוא צריך לעשות אילו החלטות. המאמרים שאנחנו לומדים במיוחד של בעל הסולם הם מאוד מדויקים, ומסבירים בשכל מאוד ברור שהדרך היא החשובה. אבל כשאתה יודע שיש לך בחירה ואתה יודע ששם אתה הולך להרוויח יותר, זה לא תמיד עובד. איך לעזור זה לזה לעשות בחירה נכונה?

לומדים, יש כאן איזו אווירה, אתם מדברים ביניכם, אז צריכים כל פעם להעלות חשיבות של הבחירה הנכונה.

תלמיד: כל מה שלמדנו עד עכשיו על ארבעת השלבים של המצע, זה שיש מצע אחד ומחלקים אותו אחרי זה לכמה, כמו שמחיטה אחת יש אחרי זה כמה חיטים, והדרך שלנו היא הפוכה, שלכל אחד בעשירייה יש מצע משלו, ומעשרה מצעים צריך לצאת אחד, זה הפוך מכל מה שמתואר פה.

כן.

תלמיד: האם השיטה ההפוכה הזאת היא חלק מאותם ארבעת השלבים, ואם כן אז איך?

כן, אבל נדבר על זה לחוד. תרשום ותשמור, אנחנו נדבר על זה.

שאלה: אמרנו שסביבה עוזרת לאדם לבקש שינוי. מה זה הרגל בבקשה לשינוי, האם זה יעיל?

זה כבר לא אותו הרגל שיש לנו בתוך נטיות האדם, שה"הרגל נעשה טבע שני". זה הרגל בבקשה לשינוי.

תלמיד: האם זה טוב או לא?

אני לא יודע, איך יכול להיות שאני אתרגל כל הזמן לבקש שינוי? זאת כבר תוצאה ממה שאני מברר. לא יכולה להיות הנטייה במקום עצמה.

(סוף השיעור)