שיעור בוקר 03.08.2019 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

התנגדות לקבלה

נשמע מה אומרים עלינו ונראה איך אנחנו מגיבים ואיך אנחנו מבינים את הטענות, האם אנחנו מסכימים או לא. להיות רציניים, כי סביב זה אנחנו רוצים להתלכד ולברר בצורה חדה וברורה את הדרך.

תלמיד: הוצאנו הרבה חומר שעוסק בנושא, לדוגמה הספר "גשר צר מאוד", צלמנו תוכניות וגם היו בעבר מספר שיעורים בנושא, באתרkab.co.il יש מדור שנקרא "התנגדות לחכמת הקבלה" ושם גם נמצאים כל החומרים וכמובן מקורות, על כל טענה יש ציטוט מהמקורות. את הטענות אספנו מתלמידים שאנחנו מלמדים בקמפוסים או מהאינטרנט, וגם מתוך תגובות על כל החומרים שלנו. אספנו רק טענות אידיאולוגיות ולא כל מיני השמצות. אספנו טענות שנאמרו לא מתוך זדון אלא מתוך חוסר הבנה ולכן יש מקום לדון בהם.

שאלה ראשונה, הקבלה צריכה לעסוק בעליה של האדם לרוחניות ולא במשבר העולמי ובבעיות של העולם הזה. אפשר לראות שכמעט בכול פוסט שלך אתה מגיב כמעט כל יום לכול דבר שמתרחש בעולם ולא רק בישראל, אני רואה שאולי 10% מהפוסטים אתה כותב על קבלה, על הנשמות, על נושאים שכל אחד מבין שהם שייכים לחכמת הקבלה, ודווקא 90% מהזמן אתה מדבר כמו פרשן חדשות. למה?

קודם כל זה לא היה כך לפני כן. בזמן האחרון אני רואה שגם העולם מתחיל להתקדם למצבים רוחניים שקרובים לרוחניות. הגשמיות מתחילה להיות קרובה יותר לרוחניות. כשאנחנו רואים את המשבר הרוחני במשבר הגשמי, אנחנו רואים עד כמה האגו של האדם נעשה ממש יותר ויותר ברור בהופעה שלו ביצר הרע, בזה שהוא הורס את הטבע, הוא הורס את החברה האנושית, הורס את המשפחה, הוא הורס, קודם זה לא היה עד כדי כך. אנשים לא הרסו את העולם שהם חיו בו, אבל זה קרה רק נניח בחמישים השנים האחרונות. לפני כן זה לא היה עד כדי כך.

היום הגענו למצב כזה שאפילו שאנחנו שאנחנו נעשה נזק בלתי הפיך לטבע, לכדור הארץ ושאין לנו תחליף, אנחנו בכול זאת עושים. זאת אומרת האגו שלנו יצא לגמרי מכלל שליטה שלנו. אנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו, עד כדי כך שמצד אחד אנחנו רואים שנשרפים שדות, עצים יערות ומצד שני עוד משהו נעשה ואנחנו אפילו לא מגיבים לזה. כל כך לא אכפת לנו, כל עוד זה לא מגיע לפתח הבית שלי, אני לא מתעורר. אם זה עדיין ברחוב הסמוך, האגו שלי דוחה עד כדי כך את כול מה שמחוצה לי שאני ממש לא עושה.

לא שאני הולך להציל את העולם להיות במקום מלך העולם, שאני עובד בעדו או נגדו. אלא כדי להראות לבני האדם עד כמה הכוח הרע שבהם הוא בלתי מוגבל ומביא אותם לאסונות. ומתוך זה להסביר להם מהו התיקון. לכן אני יום יום, אם יש סיבה, אני כותב על האסונות שמתגלים פה ושם יותר ויותר, וגם מוסיף משפט או כמה משפטים מאיפה הם נובעים ובאיזו צורה אנחנו יכולים להימנע מהם. לכן אני כך עושה. זאת אומרת אני לא עוסק בזה כמו איזה פרשן, אלא אני קושר את התופעות האלה לתיקון העולם.

תלמיד: יש טענה שכשמסתכלים על כל מה שכתבו המקובלים, כמו למשל בעל הסולם שכתב את הפתיחה לחוכמת הקבלה, תלמוד עשר ספירות. זאת אומרת, המון על הקבלה, ומעט על המשנה החברתית, שזה כולל כמה מאמרים, אם סופרים לפי העמודים. ואילו עיקר הדברים שמדברים עליהם ושעולים בשיעורים זה על המשנה החברתית. אמנם עכשיו אנחנו נותנים את מלוא המשקל על הפתיחה וזה מאד משמעותי, אבל לפני זה עיקר הדגש בשיעורים היה על הפעילות כלפי חוץ, על ההפצה, ואפילו בקמפוסים יש משקל רב לנושא החברתי, החיבור, המעורבות החברתית. הטענה היא שבאים ללמוד קבלה אז איפה הדיבור על רוחניות? למה לא מתעסקים בזה?

דבר אחד, זה בגלל שהזמן דורש, התקופה דורשת, זאת תקופת התיקון. ובתקופת התיקון לא כל כך חשוב לנו לעסוק בכמה מלאכים יש בשמיים ואיך הם נקראים בשמותיהם, אלא אנחנו צריכים לעסוק במה שקשור לפעולה שיכולה לתקן, לשנות את האדם והעולם, ולכן בזה עסקנו. דבר שני, באמת כמו שאמרת נכון, בעל הסולם ראה בעצם את עצמו כממשיכו של האר"י ולא מן הסתם הוא גלגול נשמת האר"י. הוא גם כתב שהוא גילה והרגיש שבו התעברה נשמת האר"י. ולכן הפעולה שלו הייתה קרובה לאר"י הוא כתב את פירוש הסולם לספר הזוהר, והפירוש שלו "פנים מאירות ומסבירות" על "עץ חיים", ואת הפירוש שלו על עשר הספירות, והיה דבוק לכתבי האר"י.

דבר אחד, אחרי שיצאו ספרים כאלה, אני לא חושב שיש מישהו בעולם שלנו שהוא אדם רציני, שמעז לכתוב פירושים ותוספות על כתבי בעל הסולם ובמיוחד על תלמוד עשר הספירות, זה רק מחוסר הבנה, רצינות ועומק הדברים שנמצאים בכתב שלו. דבר שני, כן, אפשר ואני מכיר כאלה שעשו תוספת לתלמוד עשר הספירות. הם קיבלו ממני קלטות שנתתי להם, ומהקלטות האלה הם בנו את התוספת. אבל בסך הכול זה לא לקהל הרחב, זה רק מאלף ומשהו קלטות שהקלטתי את הרב"ש, ואני לא חושב שהקהל הרחב שצריך עכשיו להגיע לחכמת הקבלה, כמו שכותב בעל הסולם, יצטרך את זה.

זאת אומרת, ככל שאנחנו נגלה נחיצות בלימוד עצמו של חכמת הקבלה, אז נראה לי שחשוב לנו לעשות פירוש לפתיחה, תוספת, כמה שאפשר יותר רחבה ונגישה, יפה שלכול אדם יהיה ברור מה כתוב, בצורה יפה וגם קצרה סביב הפתיחה. כי סביב תלמוד עשר הספירות זה בלתי אפשרי, אני רואה את זה.

ולכן מי שרוצה להיות מומחה דווקא בתע"ס, שיתעסק בתע"ס, בבקשה. מי שמספיקה לו הפתיחה לחכמת הקבלה, או יתר הפתיחות של בעל הסולם וההקדמות שלו לספר הזוהר, אנחנו לומדים,. אני לא חושב שחכמת הקבלה יכולה להישאר כמו שהיא הייתה נסתרת בכל אלפי שנות הגלות, שגם על זה כותבים המקובלים, מימי האר"י והלאה, מרח"ו והבעש"ט וכול תלמידיו של הבעש"ט, עד היום הזה, בעל הסולם, והרב קוק ורב"ש, אני לא חושב שזה הזמן שאנחנו יכולים לשבת באיזו פינה נסתרת וללמוד ייחודים שכתובים בספרי הקבלה. אלא דווקא בהפצת חכמת הקבלה כמו שהוא כותב, לרבים, ודווקא לרבים, אנחנו יכולים לקדם את הדור הזה, לדורו של המשיח, ואם לא אז אנחנו רואים מה שקורה. העולם נעשה כל כך בוער בהתפתחותו לקראת התיקון הכללי, הסופי, שאנחנו צריכים להסביר את זה. זאת אומרת הזמן השתנה.

תלמיד: יש אפילו טענה שראיתי אותה גם ברוסית וגם בעברית במקום מאוד מסוים, שכתוצאה מהרצון שלך לבנות איזה "שלטון מקובלים", בהמשך לפרשנות שלך לדור האחרון, אתה לוקח את ההיבטים החברתיים שהם קטנים במשנה הקבלית בכלל ואצל בעל הסולם בפרט, ועושה אותם לעיקר. מתוך רצון אישי להביא למציאות כזאת בעתיד.

שאני רוצה לשלוט?

תלמיד: כן, אתה והתפיסה הזאת.

התפיסה הזאת אני מסכים.

תלמיד: התפיסה הזאת באופן שאתה מפרש אותה.

התפיסה שאני מפרש אותה, שזאת תפיסה שלי אישית, אני רוצה שהיא תשלוט בעולם, ואני רוצה שכול העולם יבין אותה, יקבל אותה ויתיישר לפי זה. האם זו עבירה שכך אדם חושב? האם אני אונס בזה אנשים? אני מסביר, ואני חושב שכאן זו עבודה אידיאולוגית. קח כל אידיאולוג, הוא מפרסם את עצמו ואת האידיאולוגיה שלו, אז למה לי אסור? אני לא מסתיר את עצמי. ודאי שאני רוצה שכבר הדור הזה, ועל אחת כמה וכמה הדור הבא, יקבלו את השיטה הזאת של התיקון וילכו לפי זה. האם זה אסור? מישהו אומר שזה אסור, שזה לא יפה, או מה? אני בזה עושה איזו פרופגנדה, מפרסם דברים לא טובים, לא יפים? זה שמישהו לא מסכים, אז העולם מלא בכל מיני אי הסכמות, אני מזה לא מתפעל.

תלמיד: הטענה היא שיש שימוש בחכמת הקבלה בשביל מטרה שהיא מטרה אישית. לשם זה הולך.

לא נכון, זו לא מטרה אישית, כי בזה אני בכלל לא מעלה את עצמי להיות משיח או מנהל העולם, אלא אני לוקח הכול מדברי בעל הסולם. ככה אני מפרש, ואתה יכול להגיד כך, "הפרשנות שלך על בעל הסולם היא מאוד ספציפית", אבל אני יכול כנגד זה להראות את הפסוקים, ולהראות לכולם על מה אני מתבסס. זה לגמרי לא נכון. זאת אומרת אם אדם נמצא מלכתחילה בזה שהוא לא רוצה לקבל את זה, וודאי שהוא יראה את זה אחרת, כל אחד לפי איך שהוא מתכוון כבר בסוף לסתור אותך או לתמוך בך, לפי הדעה הקדומה שלו.

תלמיד: יש עוד טענה, שמסר של חיבור זה מסר מאוד פשטני ואין שום פתרון מעשי.

קודם כל צריך להבדיל בין שניהם, מסר של חיבור זה מסר לא נכון. אנחנו רואים שכל ההתפתחות של הטבע שנמצא מולנו דורשת חיבור כי אחרת הכול מתפורר, מתפרק, מתרחב. וכמו שאנחנו יודעים, חיבור זה נקרא חיים, וחוסר חיבור זה נקרא מוות. תראה את גוף האדם כשהוא מת, כשהוא מתפרק, וגוף שהוא מתאחד ונמצא באיחוד עם כל החלקים שלו הוא נקרא חי. אלה דברים פשוטים, אין פה כל כך מה להסביר.

הם אומרים שזה דבר פשוט, שזה דבר מדי פשוט לטבע. אני לא חושב שזה פשוט, אני חושב שזה חוק כללי, שכל החוקים הם דווקא החוקים הפרטיים של אותו חוק כללי של איחוד. ועל זה כתוב בחכמת הקבלה, בפילוסופיה, בתורה הגלויה, שגילוי האיחוד זה העיקר. שכוח אחד פועל בטבע, ומיום ליום יותר ויותר אפילו המדענים שלנו מסכימים עם זה, שכוח אחד פועל בכל המציאות.

מתוך זה גם האדם, ככל שהוא יכנס באיחוד עם דומם, צומח, חי ועם בני מינו, ובאיחוד יותר פנימי עד "ואהבת לרעך כמוך", שזה גם נובע מאותו חוק האיחוד, אז יהיה לכולם יותר מהות החיים, מטרה, כוח החיים. אני רואה באיחוד את המטרה והיישום ואין יותר מזה. כך כתוב בתורה, בפשט, ברמז, בדרוש ובסוד, כל התורה היא רק כוח האיחוד. "אחד, יחיד ומיוחד", "אין עוד מלבדו", "ה' א-לוהינו ה' אחד" וכולי, זו התורה הנגלית. ותורת הנסתר עוד יותר מזה, היא מפרשת רק את האיחוד.

תלמיד: מה שבעצם טוענים כל מיני אנשים שלא אוהבים את הצורה הזאת של ההסבר, אין להם בעיה עם איחוד בהכרח, יש להם בעיה עם צורת ההסבר, שאתה והעמותה מתייחסים לאנשים כמו מטומטמים, וכשמסתכלים מה יש בכתבות זה הכול אותו דבר, תתחברו תתחברו. לטענתם אין שם עומק, אין מורכבות, הכול אותו דבר, לא משנה איזו בעיה הפתרון חיבור. מה זה חיבור, מה זה אומר, למה אתה מתכוון?

לשם כך הם צריכים כבר להיכנס ללמוד. אני מזמין את כולם, כל אחד ואחד, כל בני אדם שבעולם, אלו יכולים להיות פרופסורים מאוניברסיטאות או אנשים פשוטים, מהג'ונגל, מהשדות, מהמדבריות, לא חשוב מאיפה, שכולם יבואו ללמוד בכל שפה שתהיה. אבל הם רוצים משהו יותר רציני? אני לא ראיתי שהאוניברסיטה מפרסמת בין כלל גדול כתבים מורכבים ומסובכים, אין דבר כזה. אלא כל פעם מפרסמים דברים קלים שאיתם אנחנו רוצים לתפוס, לעניין בזה את העמך. מה זה עמך אצלנו? אלו יכולים להיות אנשים מאוד חכמים, מאוד מלומדים, אבל כלפי חכמת הקבלה הם עמך. כי החכמה הזאת הייתה נסתרת, אף אחד לא מכיר את מהותה, בינתיים משייכים לה כל דבר רק מה שבא לאדם.

שאלה: אני מסכים איתך שצריכה להיות לנו האידיאולוגיה הזאת של חכמת הקבלה בעולם. אני רוצה לתת דוגמה, לפני הרבה שנים מדיטציה ויוגה לא היו דבר כזה מפורסם, אבל היום אתה רואה, אנשים הפכו את האידיאולוגיה שלהם לסגנון חיים, זה הפך להיות מאוד פופולרי. אני חושב שיש כאן עניין של להפוך את ואהבת לרעך כמוך לאותה פעילות יומית של כל אדם. מה שאני מנסה להגיד זה שבעולם אף אחד לא מכיר את המילה חכמת הקבלה, אני חושב שהאידיאולוגיה הזאת של ואהבת לרעך כמוך היא משהו שצריך להקנות לו יותר חשיבות, ובסופו של דבר זו יכולה להפוך להיות לאידאולוגיה של בני האדם.

למה אנשים לא רוצים לקבל את זה, למה יש להם התנגדות לאידאולוגיה הזאת של ואהבת לרעך כמוך?

ביוגה אתה מסביר, שאם אעמוד חצי שעה על הראש, אני אהיה יותר בריא, ולזה אני לא מתנגד, ויכול להיות שאני גם רואה תוצאה במקום. זאת אומרת גם הפעולה היא אגואיסטית, גם התוצאה היא אגואיסטית והכל בסדר גמור. עם המדיטציה, כשאני יושב ועושה איזה ריכוז במדיטציה, מתחבר עם קרישנה, עם מישהו, אז יהיה לי טוב בזה. זה הולך לכיוון אחד, בקנה אחד, כמו שאומר בעל הסולם, שגם עם הכוונה וגם עם התוצאה אני רואה לאן אני הולך.

בחכמת הקבלה זה ההיפך. אם נפרסם אותה בצורה מדויקת, אין משהו יותר מנוגד לטבע האדם ולכן אנחנו לא נקבל אף אחד שיבוא אלינו. זה כמו להגיד לאדם "מי שרוצה לשחוט את עצמו שיבוא אלינו, בשלוש בלילה תהיה כאן שחיטה". צריך להראות את זה בצורה הרבה יותר גרועה, זה לא שבשלוש בלילה תהיה שחיטה, אלא "במשך עשרים שנה כל יום אתם חותכים וחותכים מעצמכם חתיכת בשר, צולים אותו, עד שאתם גומרים עם כל הגוף הזה". אנחנו לא יכולים להגיד את זה, גם לא להסביר, ובכלל להסביר מה זו חכמת הקבלה לא ניתן. כי אנחנו לא בנויים במחשבה שלנו, בתפיסה שלנו, לתפוס משהו שהפוך מאיתנו בצורה כזאת, ולכן ההתקדמות היא התקדמות איטית, הדרגתית.

לכן אנחנו מתחילים מדברים שכל אדם ואדם בעולם יכול להבין, שמגיעים להתעלות מעל האגו שלנו. אנחנו רואים עכשיו בעידן שלנו, לכן אנחנו מפרסמים, שהאגו שלנו רע, ואם נתעלה מעליו, יכול להיות שזה טוב. תראה בכל העולם מה האגו שלנו עושה, אם נתעלה, נגיע לדברים טובים, לכן בואו נלמד איך להתעלות מהאגו. ברגע שאתה מתעלה אתה מרוויח, עוד מתעלה עוד מרוויח, ולכן על זה אנחנו הולכים. כמו עם היוגה, מצאנו ממש פטנט, לא צריכים לעמוד על הראש, לא צריכים לעשות פוזת לוטוס, אלא צריכים להיות בעשירייה, ובעשירייה יחד נהפוך את האגו שהוא כוח רע, כוח הרסני, לכוח הטוב, לכוח המועיל. זה מה שאנחנו רוצים להסביר.

תלמיד: מה התוצאה שאנחנו מצפים לה מההפצה, שהאנשים יבואו לשיעור בוקר ויהפכו להיות חברים חזקים או מה?

לא, אנחנו לא מושכים אותם בצורה כזאת. קודם כל אנחנו מדברים על העולם, למה העולם נראה כך, שזו תוצאה מהאגו של האדם, זו תוצאה מהתקדמות הטבע, ואנחנו רואים עד כמה העולם מתפורר יותר. ואיך אנחנו על ידי חיבור בינינו יכולים לחבר את העולם ולא לתת לו ממש להגיע לשבירה, לחורבן, זה העניין.

כדי להיטיב לזה אנחנו ממליצים לשמוע, לקרוא על חכמת הקבלה שהיא חכמת החיבור. זה לא כמה מלאכים בשמיים וכולי, זו חכמת החיבור. כי בחיבור בין בני אדם, אנחנו כבר יכולים לראות היום, שאם זה יתקיים איכשהו, האנושות תרוויח. לכן אנחנו באים לאנושות בצורה יפה, בכך שאנחנו מביאים להם מתנה, בואו נגיע לחיבור בינינו, וזה לא שאנחנו בזה שולטים בכם כבעלי השיטה, לא. אלא תראו שזה בטלוויזיה, באינטרנט, זה בכל מקום, לא שייך לאף אחד, תנסו להתחבר ביניכם, תנסו לראות עד כמה זה יכול להועיל, על ידי המון חומר בכל השפות ללא הגבלה. אני חושב שהשיטה מתחילה בכל זאת לקבל צורה שהיא קרובה לבני אדם.

אני אגיד לך מה חסר, עוד קצת מכות, עוד קצת הוריקנים, שיעלה החום עד פלוס 60, 70 מעלות, שיהיו הצפות בגובה מטר, שניים, שיהיו שריפות בכל מקום, שאנשים יתחילו ממש להרביץ זה לזה מרוב עצבים. אז בדומם, בצומח, בחי ובמדבר כשהאגו עולה, את התוצאות האלה אתה תראה, ואז הם ירצו יותר. אבל אנחנו לא רוצים שזה יקרה ולכן אנחנו מעכשיו כבר מתחילים להפיץ להם את שיטת התיקון. אבל אם לא נצליח, אתה יכול לצייר להם את העולם שיהיה עוד מעט ובקרוב.

תלמיד: יש פה טענה נוספת, בדיוק על מה שעכשיו דיברת, האפוקליפסה כשיטת הפחדה בהפצת חכמת הקבלה, על מלחמת עולם שלישית, שואה נוספת באירופה, בארצות הברית, וכל אסונות הטבע, ואז מפחידים ואז אומרים, כמובן שהפתרון הוא בחכמת הקבלה, אז תבואו ללמוד.

אני לומד מכל השיטות שישנן בעולם, קודם כל מהשיטות הדתיות, "יהיה לך גיהינום, תישרף", לא נכון?

תלמיד: כן, אנחנו לא רוצים להיות כאלו.

קודם כל זה קיים בעולם. אימא ששולחת את הילד לבית הספר [מזהירה] אותו, "אתה צריך להיזהר, יש שם אוטו, אל תדבר עם אנשים, תלך ישר לבית ספר, אל תלך עם הילד הזה הוא לא טוב, תשחק עם הילד הזה הוא ילד טוב". כל הזמן אנחנו נמצאים בזה. איך אתה עוד תכוון את האדם? והאסונות האלה שאנחנו מדברים עליהם, זה עוד לא אסונות, מה שהטבע מכין לנו, אסון כמו שהיה בצ'רנוביל, כמו שהיה שם פיצוץ כזה, כמה כאלה עוד מחכים לנו, אתה יודע מה מחכה לנו מפָרָס, מכל מקום, על מה אתה מדבר בכלל.

אנחנו נמצאים במצב שאני לא צריך להפחיד על העתיד, אני רק צריך לפתוח קצת את ההווה וזה יהיה מספיק. אבל בצורה אחרת מה עושים? או שאני אומר ההיפך, "אם תיקח את חכמת הקבלה אתה תהייה עשיר ובריא ויהיה לך טוב ויהיה לך ככה וככה", זה יהיה בסדר?

תלמיד: זה כל מה שכל השיטות הרוחניות עושות, הן מסבירות תועלות לאדם.

אז אני לא רוצה למכור להם בלוף. אני לא רואה על ידי השיטות ההן, שהן כבר מפרסמות את עצמן עשרות או מאות שנים, שיש משהו. אני מדבר בצורה שאנחנו צריכים להפטר מהאגו, אז קודם כל "סור מרע" ואחר כך "ועשה טוב". בסור מרע אתה נפטר מאסונות. ואחר כך כשאתה כבר ב"ועושה טוב", אתה מגיע להתעלות הרוחנית. על זה אני לא רוצה לדבר כי זה יותר מידי רחוק ובאמת יחשבו שאני מוכר להם משהו הזוי. אבל לאט לאט הם יהיו מוכנים לזה. זאת אומרת כאן דווקא ההיפך, אני לוקח את הצד הקשה.

תלמיד: אז מה התשובה לאדם שטוען טענה כזאת, שזה בסדר, ממשיכים להפחיד?

לא להפחיד, אני לא מפחיד, כלי התקשורת מפחידים אותו, אני מפחיד? מה פתאום. אני כותב יותר ממה שיש בכלי התקשורת? איפה ההפחדה שלי? אם הייתי אוסף את כל הדברים האלה ואומר "תראו מה שיש שם וכאן", אבל אני לא צריך לעשות את זה, היום הכל לפנינו. זה בכלל לא נכון. אני לא מעוניין להפחיד אותם, אני מעוניין על ידי קצת פחד למשוך תשומת לב ומשם לתיקון, לחיבור, זה הכול. אני לא מרוויח מזה שאני מפחיד אותם, אני מרוויח מזה שעל ידי תשומת הלב למה שקורה לנו בפירוד בינינו, מהר נעסוק בחיבור.

תלמיד: טענה נוספת, שאתם מדברים הרבה על חיבור, למה שלא תשתפו פעולה עם ארגונים שונים שגם עוסקים בחיבור, ארגונים שעוסקים בקבלה, שיתחברו כולם ביחד, אלו שעוזרים לנזקקים ובאמת דואגים לחיבור, איפה הדוגמאות האלו? אתם מדברים על חיבור בואו תתחברו עם כל הארגונים ותעשו ביחד.

קודם כל אנחנו מדברים על החיבור לפי השיטה שלנו. יש כנראה הרבה שיטות לחיבור, אני לא יודע, אבל לפי מה שאתה אומר, יש הרבה ארגונים מתעסקים בזה, לכל אחד יש שיטה משלו.

אני לא הולך לבדוק אף שיטה, יש לי שיטה שהיא השיטה של חכמת הקבלה, של התורה, של בעל הסולם, ולפי השיטה הזאת אני מוכן להתחבר. זהו. על שום רקע אחר אני לא הולך להתחבר. לא "תן לחיות לחיות", או לשמור על הצמחים והפרחים, או על עוד משהו שיש שם לשמור ומה לעשות?

מהי הפלטפורמה של החיבור, זה העיקר. אצלנו שיטת החיבור היא שבני האדם מתחברים ביניהם כדי להיות מותאמים לטבע האינטגרלי, כי רק בצורה כזאת אם אנחנו נתחבר בינינו, בגלל זה ובשביל זה, כדי להגיע לאיחוד עם הטבע הכללי, בזה אנחנו מרוויחים. מפני שאנחנו נכנסים להתחברות עם הטבע ואז מתחילים לקבל מהטבע תגובות טובות. אם ישנה עוד שיטה כזאת אני מוכן לשמוע.

שאלה: כלומר כל עוד אנשים חושבים כמונו ומסכימים עם מה שאנחנו אומרים, אז יש פלטפורמה לחיבור.

כן. אחרת שילכו לכל הרוחות. אני אומר לך בשיא הרצינות, אני לא חייב להתכופף לפני אף אחד. אני גם לא רואה כאלה דוגמאות מאחרים. יש לנו שיטה, ולא אני המצאתי אותה, אני רואה שהשיטה הזאת במשך השנים האחרונות במיוחד שאנחנו חיים בתקופה כזאת, היא עובדת, ואנחנו נמשיך בה.

ושוב אני אומר, לא אכפת לי, אתם לא יודעים כמה פונים אלי, מהירוקים וצהובים ואולטרה וויולטים, ומי לא, מכל השיטות, אני לא מקבל אף אחד, אני אומר רק דבר אחד, צריך להיות חיבור שהוא מותאם לטבע הגלובלי. מוכנים לזה? זהו. "אבל.." אין אבל, אני לא רוצה הצלחה פרטית של אף אחד, גם לא שלי. רק בחיבור שמותאם לטבע הגלובלי, אנחנו צריכים להיטמע בטבע הגלובלי. מה יש כאן יותר פשוט? ומיום ליום זה מתגלה כי באמת זה מה שנחוץ.

שאלה: אז איך כולם יתחברו? אתה כל הזמן אומר שכל אחד צריך להישאר בשיטה שלו, בדת שלו, באידאולוגיה ואז מעל זה חיבור?

כן, לכן אני לא נמצא בטענה לאף אחד. כתוב, "על כל פשעים תכסה האהבה". בואו אנחנו נתחבר, תישארו כל אחד, אתה עם יוגה על הראש, אתה עם יוגה על הגב, לא חשוב לי מה ועוד אילו שיטות יהיו שם, זה לא חשוב. אבל סך הכול בואו נהיה אנחנו מעל זה, כי זאת באמת הטענה הגלובלית, שאנחנו חייבים להיות מחוברים ככדור ולהתאים את עצמינו לטבע.

תלמיד: כן, אז שואלים איפה הדוגמאות שחיברת את היוגים והדתיים והחילוניים, איפה? יש דוגמה שאפשר לראות שהשיטה עובדת?

לא.

תלמיד: אז מה עושים?

עוד לא עשיתי.

תלמיד: מה עונים, שאנחנו בדרך?

כן, אנחנו בדרך, אנחנו השיטה הכי צעירה. למה? כי נתנו לנו לגלות אותה מתי שהכוח ההרסני מתגלה בטבע.

תלמיד: אז התשובה, אין לנו כרגע מה לגלות, אנחנו מקווים שהשיטה תעבוד.

אנחנו מגלים מה שקורה בטבע. שהטבע נהרס בגלל האגו שלנו שכל כך מתפרץ בזמן האחרון. הוא צריך להגיע לתיקון ולא מגיע.

בשנים הקודמות זה לא היה עד כדי כך. בשנים קודמות לא דרשו מעם ישראל להיות מחוברים. עד אמצע המאה ב-18, זה לא היה עד כדי כך. אחר כך התחילו לדרוש יותר ויותר [חיבור] כל עוד לא עשו, התרחשה השואה. כל עוד אנחנו לא נעשה את זה עכשיו, יהיה עוד משהו. אנחנו נכנסנו לעידן שבני האדם צריכים להתחיל לעסוק בזה, זה מה שבעל הסולם כותב.

תלמיד: זאת אומרת אנחנו בשלב של ניסיונות. אנחנו עוד לא יודעים אם זה יעבוד. אם אנחנו הצלחנו להתחבר כי אין דוגמאות, לא בהיסטוריה ולא עכשיו.

לא, דוגמאות אין.

תלמיד: אז אנשים שואלים, למה בשיטה שלך? אולי תיקח שיטה אחרת, אולי היא תעבוד?

מותר לי להיות בזה או לא? כל אחד משתגע לפי מה שבא לו, אז אני בזה. אני גם לא מבין, נראה לי שזה דבר הכי מדעי. אין לך שיטות שיש בהן יותר הוכחות ממה שבחכמת הקבלה. תראה מה שקורה בטבע, תראה מה שקורה במשך 50, 70 השנים האחרונות בגלל אגו האדם שהתחיל לגדול. כולם חשבו באמצע שנות ה-50, אחרי מלחמת העולם השנייה, ש"עכשיו העולם יהיה [טוב], איזה עולם, הכול פורח, פתוח". איפה זה קרה? איפה זה היה? זה הכול קרה אך ורק כדי להראות עד כמה שזה בלתי מציאותי.

תלמיד: זה ברור שיש הוכחות לחיבור, אבל איפה הן? האם נוכל מתי שהוא להראות שהשיטה עובדת, שזאת שיטת החיבור?

אני יכול לגשת לכל אמא ולשאול, טוב שיהיה חיבור בגן ילדים או לא? כל מורה, טוב שיהיה חיבור בכיתה או לא? לכל ראש ממשלה, טוב שיהיה חיבור בין כל האזרחים שלך או לא? איך אתה שואל דבר כזה.

תלמיד: ברור שיש תועלות. אני אומר השאלה האם השיטה עובדת. זה שהחיבור זה טוב זה ברור. איפה הדוגמאות שזה עובד? אומרים שזה תיאוריה פילוסופית.

לא, זאת לא פילוסופיה בכלל. תתחיל לחבר עשיריות, לפי חוקי ההתחברות ביניהן, שאתה לא מוצץ אותן מהאצבע, אתה לוקח אותן מאותה החברה שאתה מתאר אותה בצורה פסיכולוגית, כי זאת פסיכולוגיה, שאתה מתאר אותה כחברה אחידה, שכל אחד תומך בשני, כל אחד עוזר לשני וכן הלאה. אני לא מבין, זה סתם טענות שאנשים בכלל לא מבינים על מה מדובר. זה קיים באנושות במשך אלפי שנים. זה קיום שקיים בשבטים [מימים] דאז, אצל כל אדם, אצל כל אומה. על החיבור אנחנו צריכים לדבר? לך למונגוליה, לאפריקה, תראה איך שהם מתקיימים, תלמד מהם מה זה חיבור. אני לא צריך להביא לך את חכמת הקבלה.

תלמיד: הטענה היא שהחיבור עובד כל עוד אתה חושב כמוני. אם אתה כמוני, אז כן, אם לא, אין מקום.

לא כמוני. אני אומר לך, תלמד מהחיבור בטבע. מה פתאום כמוני? חוקי החיבור הם שאנחנו נהיה קרובים זה לזה בדיעות, אבל כל אחד יכבד את הדעות של השני ו"על כל פשעים תכסה אהבה", כי אנחנו כולנו שונים וכולי. על דברים כאלו הגיוניים תסבירו יותר אם זה לא מספיק, בבקשה. האגו שנמצא ביסודו של האדם לא ייתן לו להסכים. כמה שאתה תפרט את זה ותפרש את זה, צריכים לעשות את זה, אבל אתה תראה שהם בכל זאת יעשו עם עצמם עבודת מחקר אחרת.

הם עדיין לא עושים דוקטורט נגדי או משהו?

תלמיד: לא צריך דוקטורט, יש עבודות אקדמיות של פרופסורים.

כן?

תלמיד: כן, בטח.

שממש חוקרים?

תלמיד: כן.

זה שחוקרים זה טוב. אני מאחל להם הצלחה, כמה שנגד, נגד, נגד, זה טוב, זה נותן אנרגיה להמשיך וככה ידעו. אי אפשר לדעת על משהו אלא מתוך הביקורת.

זה מה שאנחנו נקווה שנעשה בזמן האחרון שאנחנו מתחילים להדליק את האנטישמיים, שגם יחקרו אותנו ויחפשו ויכתבו יותר ויותר.

אם אתה לא מעורר רע, אתה אף פעם לא תגיע לטוב. זה טבע העולם. לכן אני אשמח מאוד אם יכתבו עלינו בכל מקום איך אנחנו יכולים לשחוט אותם ולעשות להם [משהו] והם לא צודקים, וכך וכך, אבל בצורה ממש גלובלית, בין לאומית, לא כך סתם בגבולות ישראל.

43.43

תלמיד: לא פעם אני שומע, שאתם מדברים יפה על חיבור, כותבים יפה על חיבור, אבל לא מביאים לחיבור בפועל, לא עושים פעולות. לדוגמה, לא מקרבים בין דתיים לחילוניים, לא יוצאים ביוזמות כאלה, בין ימנים לשמאלנים וכולי. יש הרבה יוזמות בחברה הישראלית ואתם לא עושים את זה, אתם רק מדברים יפה על זה.

צודקים. האמת אני לא יודע איך לעשות זאת. אני מפרסם את שיטת החיבור ואם מישהו כאן מהתלמידים שלי מסוגל ליישם את זה, אני אשמח מאוד. אבל אני לא יכול לצאת ולהשתתף עם חוגים דתיים וחילוניים ולחבר ביניהם. קודם כל אני לא חושב שיש כאן עניין של חוגים דתיים וחילוניים, וגם לא אתיופיים, ישראלים וגרמנים ועוד כמה שיש, או מפלגות וכן הלאה, אני לא הולך על זה. אני מפרסם כדי שאנשים מכל הסוגים, מכל הצבעים, מכל מה שיש, יבינו שהם כולם חייבים להתעלות מעל ההבדלים ביניהם, כולם יכולים להתעלות, ומעל כל ההבדלים להתחיל לבנות חיבור, "על כל פשעים תכסה אהבה". לא להיכנס לתוך מריבות, מי צודק ומי לא, ולא מפלגות אלו או מפלגות אלו, זה פסול, בעיני אין דבר יותר מגעיל מכאלו יחסים.

תלמיד: יש כאילו ציפייה ממי שיוצא באידיאולוגיה כזאת שגם יביא למימוש של האידאולוגיה הזאת. זאת אומרת הציפייה הפנימית היא, למה אתה לא עושה את מה שאתה אומר?

אם חוגים גדולים או קטנים בחברה ירצו להיות מחוברים למעלה מההבדלים ביניהם, אני אשמח לעשות את זה. אבל אני לא מגלה בהם כך. אני גם לא מגלה בין אנשים פרטיים שמגיעים אליי ואני מצטלם איתם, שזה מה שמדאיג אותם. הם לא יכולים לצאת, להתעלות קצת מעל מה שהם. לא ימנים ולא שמאלניים ולא פרופסורים ולא פוליטיקאים. כל מי שהיה אצלי, אני לא גיליתי באף אחד עדיין אדם שאומר, כנראה שזה טוב להיות מחובר למעלה מהדעה הפרטית שלי, אני מוכן לנסות.

תלמיד: בהקשר למה שאמרת, יצא לי לקרוא הרבה דברים נעימים. אז אחת הטענות הנעימות אומרות בהקשר למה שאתה עכשיו אמרת, מה נובע מהדברים? שכולם בתוך האגו שלהם ורק אתה מעליו.

אני?

תלמיד: כן.

אני לא מעליו. למה אני מעליו?

תלמיד: בהתאם למה שאמרת עכשיו, ויש על זה לא מעט כותבים, מה עולה מתוך הדברים? באו אליי גם פוליטיקאים, גם אנשים איכותיים, גם חוקרים, כולם בסוף קטנים כאלה, מטומטמים, אגואיסטים.

אתה מסלף את הדברים, הם לא מטומטמים. הם אנשים שנמצאים בתוך האגו שלהם וזה באמת כל אדם ואדם, אבל לא תופסים את העיקרון הזה שצריכים למעלה מהאגו להיות מחוברים ביניהם. ולכן אני עושה איתם שיחות ואחר כך נפרדים ונשאר כמו שהיה. אתה יכול לראות בארכיון מה שקרה.

תלמיד: מזה גם יש טענות שמורגש ממך זלזול כלפי גם אנשים שלא לומדים את החכמה הזאת וגם כלפי שיטות אחרות, גם להשגת רוחניות, גם לתיקון חברה, זאת הטענה.

במילה אחת, הם צודקים. אני מזלזל בכולם חוץ מאשר במקובלים גדולים.

להגיד אחרת? אני אגיד לך אחרת. אני לא מזלזל באף אחד כי אדם הוא חייב לעבור תיקון והוא חייב להגיע באמת לדמות הבורא בהתחברות עם האחרים. אבל זה שהם נמצאים בעיניי בכל מיני שיטות מקומיות קטנות כאלה, כמו ילדים שמשחקים בצעצועים, כך אני רואה זאת. ויכול להיות שזה מורגש בהם כי אני מדבר על דבר יותר גלובלי, פחות מציאותי ממה שהם אומרים, אבל זאת השיטה. אני יכול להראות בכל מקום על מה שהם טוענים שזה אני, שזה לא אני אלא שזה הרב"ש, בעל הסולם, הרב קוק, משהו כזה.

שאלה: יש טענה מתלמידים שלייטמן ותלמידיו לא מקבלים אף שיטה אחרת חוץ מקבלה של בעל הסולם כאופציה להשגה רוחנית. הרבה תלמידים שבאים אלינו לומדים עוד כל מיני שיטות וקשה להם להבין שאי אפשר לשלב כמה דברים ביחד.

אני מצטער, זו לא אוניברסיטה, אני לא עוסק במחקר השוואתי בין כל השיטות הרוחניות למיניהן. אני עוסק במה שאני עוסק. מותר לי לעשות את זה או לא, או שזה קרימינאלי? אני מתעסק רק בזה, אז מה?

כמה שפגשתי פרופסורים כולם הם כאלה, נפוחים לצד אחד, כל אחד לכיוון שלו, כך כל אחד נפוח. ועל השיטות האחרות הוא יכול להגיד כמה מילים אבל לא אכפת לו. וזה היה באמריקה, ברוסיה ובישראל איפה שדברתי עם אנשים, כולם הם כך. גם כשדברתי עם פילוסופים בישראל, גם כשדברתי עם מקובלים למיניהם, כל אחד נמצא בשיטה שלו. אם אתה תלך לכל חכמה, לכל מדע, לכל פילוסופיה, אתה תמצא שם בעיקר כאלו דברים.

הייתי חודשים במוסקבה, במרכז הפילוסופיה ליד האקדמיה של המדע ברוסיה, כשעברתי שם את הדוקטורט. הם היו גם אצלנו כאן, אם אתם זוכרים, חלק מהם הגיעו בעקבות זה לכאן, ביקרו אצלנו. כל אחד ואחד בשטח שלו. ההוא בפילוסופיה הצרפתית ועוד באיזו תקופה מיוחדת וההוא כך והוא כך, כל אחד ואחד בכיוון שלו.

תלמיד: זה לגיטימי שכל אחד בשיטה שלו, זה ברור.

והוא לא מקבל את השיטות האחרות.

תלמיד: לכן אומרים שזה רק כאן?

זה לא רק כאן. כל חוקר אמיתי מתוך זה שהוא נכנס למשהו, הוא מרגיש שזה השטח שאני יכול להשקיע ויכול לעשות כאן משהו חדש. זה קרוב לליבי, כי כך אני בנוי. המוח שלי, מערכת העצבים, מערכת התפיסה, הקליטה, הם יותר הולכים עם זה ולא עם זה. זה טבעי.

למה יש טענות כלפיי יותר מאשר לאחרים? קח את כל הסגל, כל האוניברסיטאות, תראה איך כל אחד ואחד בשיטה שלו.

תלמיד: איך עדיף לענות? אתה כל הזמן אומר לנו, לכו תחפשו, וזה בסדר. לכו תחפשו עוד שיטה, יכול להיות שיש עוד שיטות. האם כך לענות, או להגיד, חד משמעית רק כאן. אני מכיר את השיטה הזאת ואני חושב שזאת הדרך.

תגיד להם, אחרי שביררתי את כל השיטות שבעולם, השיטות העתיקות והעכשוויות והעתידות להתגלות, אני בחרתי בשיטת בעל הסולם כיחידה הנכונה האמיתית.

תלמיד: במיוחד בקרב התלמידים שמגיעים ומתחילים ללמוד רק בקמפוסים, הם לא מצליחים להבין מה הבעיה לשלב כל מיני שיטות אחרות ללמוד קבלה אצל מישהי שמלמדת או מישהו שמלמד, וגם אצלך. למה לא גם זה וגם זה?

שילמדו.

תלמיד: הרי כולם בסוף מדברים על אותו דבר, אלה האמירות.

אם הם בסוף ככה ידברו שזה אותו דבר, אני לא מקנא בהם. אם בשבילם זה יהיה בסוף אותו דבר, זה סימן שהם לא הבינו שום דבר. שמעו רק מילים שדומות כאילו אבל לא את תוכן המילים. זה לא יכול להיות שהכול אותו דבר.

שאלה: תסביר למה זה מפריע בו זמנית ללמוד כמה שיטות? מה הבעיה?

האם אני כאן בודק אם כל אחד לומד בעוד איזה מקום? אני לא בודק. אתם לומדים באוניברסיטאות, יש עוד כמה כאלה למיניהם, אני לא יודע מה שאתם עושים, לי זה לא חשוב, לי חשוב מה שאני מלמד. ומה שהתלמידים שלי? מה, אני עוקב אחריך? אני שם עליך איזה גלאי לדעת איפה אתה נמצא?

תלמיד: מה היית עונה לתלמיד אם הוא שואל "אני עכשיו לומד אצלך חוכמת הקבלה, ואני עדיין לומד בעוד חוג עוד שיטה רוחנית". זה בסדר או לא, מה היית עונה לו?

אני לא הייתי אוסר עליו. מה אתה חושב שהייתי אומר? אתה מכיר אותי. הייתי אומר לו "בשום פנים ואופן"? או ש"אם אתה לא גומר שם אתה לא מגיע לכאן"? אני רק מפחד שהוא יגרום לבלבול אחר כך בין התלמידים האחרים, זה נכון. אבל אם הוא בעצמו לבד, שיעשה את הניסוי הזה על עצמו. או שיישאר ויתנתק משם או שיתנתק מכאן ויהיה שם. אני לא מאמין שאדם יכול להיאחז בכמה שיטות יחד. לא יצא מזה אף פעם שום דבר בעולם, בכל שיטה ושיטה. זה יכול להיות בפיזיקה, בכימיה, במה שאתה רוצה. יש דבר שנבנה באמצע, בין שתי השיטות, אבל לא בגישה בקבלה.

תלמיד: יש טענה נוספת שהיא חלוקה ל"אנחנו" ושאר העולם. ככה אפשר להתרשם ממה שכותבים.

קודם כל אני לא ליברלי, לא דמוקרטי ולא אכפת לי שאר העולם כן ואני לא, ואני לא יפה נפש שאני צריך לדבר יפה לכולם. אז את כל הטענות האלה בכלל לא להפנות אלי.

תלמיד: יש רק "בני ברוך" ויש שאר העולם. ו"בני ברוך" זה ראש והוא צריך להביא את כולם לתיקון.

כן.

תלמיד: זה קצת קשה לאנשים לקבל את זה.

קשה, בסדר גמור. שלא יקבל, מה אני אעשה. זו דעתי, מה הבעיה. ככה זה, זה אני, למה זה לא טוב? אם אני אחרי 40 שנה ומשהו עוסק בשיטה הזאת ואף אחד לא יכול להגיד עלי שאני בורח ממקום למקום וכולי. אז אני עומד בה. אני לא מזלזל בכל השיטות האחרות, רק אני אומר שאחרי הבדיקה שלי, כמה שיכולתי, אני רואה שהם ממש לא נמצאות ליד זה, אפילו קרוב. וזה שבני ברוך זה ראש העולם, ראש תיקון העולם, הראש הרוחני של העולם, כן, כך אני חושב. כל אמא מרגישה שהילד שלה הכי חכם, הכי יפה, וגם אני כך חושב. מה רע בזה?

תלמיד: אנחנו רק אספנו טענות, אין בזה רע.

באמת, אני לא מבין למה אני צריך לפחד מהידיעה הזאת. אני אף פעם לא פחדתי גם בדיבור שלי עם כל מיני אנשים.

תלמיד: זה איכשהו לא צנוע.

אני לא צריך להיות צנוע.

תלמיד: את זה הם צריכים להגיד עלינו.

למה אני צריך להיות צנוע? אני מרגיש שאני יודע את האמת ושיש לי אותה, וכך אני מגיב על הכול. אתה לא רואה שאני מתפרץ לכולם בצורה גסה, אבל זה לא נקרא שאני לא צנוע. בדרך כלל זו האמת של בעל הסולם, של רב"ש, ושל המקובלים הגדולים לעומת כל השטויות האלה של הפילוסופיה הארורה או של הפסיכולוגיה המטומטמת וכולי. אני לא אומר את זה כך, אני אומר זאת יפה. אלה לא טענות. מה אתה רוצה, לעשות ממני כזה ניטרלי שאני אהיה כולי רך ולבן? אז מה יישאר מהשיטה שלנו, שהיא בעיני השיטה היחידה לתיקון האדם ועולם ולמניעת אסונות. איך אפשר עוד להגיש דבר כזה שלטענתי, יכול להציל את העולם, איך עוד להציג אותו? בצורה ש"אולי, תשמעו, יש לי עוד משהו" אדם שנמצא בסכנת חיים אתה כך תגיד לו?

ראית איך עושים בעזרה ראשונה, אני יודע איך עשו לי כשהייתה לי תאונה, החובש הגיע אלי והכניס, בלי הרדמה צינור ארוך ישר לתוך הכבד "עכשיו יהיה לך יותר קל". אחר כך עשו עוד כמה פעמים בלי הרדמה, בלי שום דבר, זריקות ארוכות. אין דבר העומד בפני פיקוח נפש, כך אנחנו מרגישים עכשיו.

אני חושב שאם העולם לא היה מסתיר את עצמו, ולא מכניס את הראש תחת הכנף שלו שכאילו לא קורה כלום, גם הוא היה מכיר ומבין. אלא זה מה שהוא עושה מאין ברירה, כי הוא לא מרגיש את שיטת ההצלה, ואנחנו כן מרגישים שיש בידנו את שיטת ההצלה לכן אנחנו אומרים. כמו שבעל הסולם כותב, " איך לא היית מגלה לאנשים האלו שיש לך במה להציל אותם?"

אלא אלה האנשים שאין להם שום דבר, שיושבים שם באוניברסיטאות וכותבים עוד ועוד ספרים, אין להם יותר מה לעשות, זה לפי האופי שלהם, אז אם מישהו בולט זה לא נעים להם. אני מבין אותם, ואני לא בא להראות להם שיש צורה אחרת של עבודה ומחקר. אנחנו נמצאים באמת במחקר של חכמת הקבלה וביישום של חכמת הקבלה שאין באף אוניברסיטה ובאף מקום אחר ובאף ארגון שמדבר על התיקון האנושי תיקון החברה, תיקון חיי אדם, שום דבר. אז מה הם רוצים. ודאי שזה בולט להם ולא נעים להם שיש דבר כזה בעולם. שזה הולך ומתפרסם בכל השפות והמדינות.

תלמיד: יש עוד טענה נוספת למה יש רק מורה אחד ולמה נשים לא מלמדות את חכמת הקבלה?

קודם כל אצלנו מלמדים הרבה תלמידים שלי ואני מקווה שיהיו עוד ועוד. אני לא קובע מי מלמד מי לא מלמד ואיפה מלמדים, באיזו צורה, באיזו תכנית. אני נותן את זה ממש חופשי. אפילו מה שאני מלמד אותם, הם קובעים מה שאני אלמד איתם יחד. אפילו זה. זאת אומרת אני בזה לגמרי לא קובע כלום, מכל שכן על תכניות הלימוד שלהם שיש כאן כמה, 20-30 מלמדים?

תלמיד: יש לנו מאתיים ומשהו מרצים בעולם.

אני קבעתי למישהו איזשהו נושא הרצאה ואמרתי משהו? בחיים לא. וגם אפילו לעצמי, יש כמה אנשים שמכינים לי את הכול. חבר כותב לי "מחר בשיעור בוקר לומדים זה וזה" בסדר, חבר אחר כותב לי "אלה החומרים למחר". חכמת הקבלה קובעת את הדברים האלה ואתה לא יכול להתנהג אחרת. כי הכול צריך לבוא מלמטה כהעלאת מ"ן.

תלמיד: כל המקום של ביקורת, שאין מקום לביקורת בתוך החברה.

מה זה "מקום לביקורת"?

תלמיד: שיש שיטה אחת נכונה אמיתית, לפי מה שאתה מציג, גם המורים שמלמדים הם מלמדים את השיטה שהם הביאו ממך, אין פה מקום עכשיו לא להסכים איתך, לא להסכים עם השיטה בתוך העשירייה.

אנחנו מדברים, שיגידו "כן" לא" למה לא? מה הכוונה על ביקורת?

תלמיד: להגיד שלא מסכימים איתך, שמשהו לא נכון.

למה לא? אנחנו נברר. את זה אני לא תופס? מישהו מפחד שאם יגיד משהו, אני ארביץ לו, נזרוק אותו מכאן? מה זה שלא מסכימים? אנחנו לומדם את שיטת בעל הסולם. כל אחד שואל שאלות, אם נכון, או לא נכון, אם בסדר, או לא בסדר, עד שהוא רואה, בצורה כזאת של שאלות ותשובות כפי שזה נהוג בזמן הלימוד, עד שהוא בודק עד כמה שהשיטה הזאת היא נכונה או לא נכונה, היא מתיישבת בו, ובודק גם עד כמה שהוא מסכים או לא מסכים, ועד כמה הוא בכלל מקבל אותה כשיטת חיים. כי כאן יש גם בעיה שהם צריכים להסכים לממש את זה בחיים.

אבל זה הכול קורה כאן לפנינו אני חושב. מישהו שנמצא בביקורת עלי לא יכול לעשות ביקורת? תנו לי דוגמה.

תלמיד: זה לא מקובל.

מה לא מקובל?

תלמיד: זה מה שאומרים, זאת הטענה המרכזית שנשמעת.

אתה למדת באוניברסיטה, איך עשית ביקורת על המורה, הפרופסור, המרצה שלך?

בצורת שאלות עדינות, יפות, אתה ביררת את הדברים ששמעת ממנו ולא נראה לך אז אתה שואל ושואל עד שאתה מקבל תשובה. יכול להיות שאתה לא מקבל תשובה, אבל אתה מסכים עם זה איכשהו. אבל על ידי שאלות. אני אוסר עליכם כאן לשאול?

שאלה: נגיד כאן שיטה שלומדים, בתוך עשיריות וסדנאות וכן הלאה. וביקורת מבחינתי זה להגיד, לא צריך ללמוד ככה אלא אנחנו צריכים ללמוד בצורה פרונטאלית, כל אחד עם הספר שלו וזהו, ולא צריך שיהיה חיבור בלימוד, צריך שיהיה רק לימוד פרונטאלי ובזה זה מסתיים. הדבר הזה, נקרא לבוא ולעשות ביקורת, זה דבר שלא קורה.

אני לא מראה להם מאיפה זה נובע? מה אני כאילו קובע? תביא כתבי רב"ש כרך א', תמצא מה שכותב רב"ש על החברה, על עשיריות ונתחיל ללמוד אם אתם חושבים שאני קובע. בבקשה. מה עוד?

שאלה: חלק מהשיטה שלא מעבירים ביקורת על הדרך, לא מדברים על הרע, לא קו שמאל.

תביאו, בואו נראה. אתם תראו עד כמה שאין לכם ביקורת. כי כל הזמן אנחנו נמצאים בביקורת, בבירור של הדרך. זה דווקא אצלנו כך. במה אתם לא מסכימים איתי או עם הדרך או עם בעל הסולם, בבקשה. עם משה רבנו, עם הקדוש ברוך הוא, בבקשה. אין שום בעיה, בואו נברר. אני מסכים.

שאלה: ההתקדמות יכולה להיות ללא הסכמה, או היא חייבת להיות עם הסכמה?

תמיד ללא הסכמה, אחרת לא תהיה התקדמות. הכול עומד על השאלה, כמו שאנחנו לומדים. איפה כתוב על זה?

תלמיד: אז איך אתה מתקדם אם אתה לא מסכים?

מזה שאתה מברר, למה אני לא מסכים, מי צודק. תמיד זה רק מתוך בירור השאלות.

תלמיד: כשאנחנו למשל אומרים על "ללכת למעלה מהדעת" וכן הלאה, מה זה אומר? זה אומר שצריך ללכת למעלה מזה שאני לא מסכים או שאני צריך להגיע למצב שבסוף אני מסכים.

אתה עוד לא יודע מה זה למעלה מהדעת. זאת לא השאלה. במה שאתה רואה שאתה לא מסכים, תברר. אבל אתה חייב לברר. כי אם באה שאלה אתה עכשיו חייב לעמוד על התשובה. ממש.

שאלה: יש לנו איזה חוסר הבנה כפי החברים מפתח תקווה. זוהי פעם ראשונה מאז 2003, שאף אחד לא הגיב לקריאה שלך לעשות משהו. זה כנראה תוצאה של תקופת בין המצרים, אבל כמעט 120 ישראלים דוברי רוסית נוסעים לכנס במולדובה, אז למה הם נוסעים לשם אם הם לא מוכנים להשתתף ולעזור? זה בקשר לתרגום של הפתיחה לחוכמת הקבלה, וחסרים לנו גם חומרים של רב"ש שיהיו מתורגמים בצורה איכותית לרוסית. חסרים לנו כתבים, אגרות של בעל הסולם, הם קיימים אבל חסר שם הרבה.

אתם פניתם למי שצריך לטפל בכם? פניתם לאנשים שאחראים על זה?

תלמיד: אני יכול להסביר. יש משאבים מאוד מוגבלים ויש לנו סדרי עדיפויות. עכשיו אנחנו מכינים את כתבי רב"ש לקראת הכנס הגדול בפברואר ומקווים שייצא כרך או שניים. באופן כללי יש מלא פרויקטים וצריך לתעדף. אני יכול להגיד שפתיחה מאוד חשוב להביא אותה לתרגום סימולטאני כמו שצריך, אבל זה קשור רק לחברים שמשתתפים בשיעור. ואם יש לנו מתרגם שיכול לתרגם משהו לקהל יותר רחב, אז קודם כל עשינו את זה.

צריכים בכל זאת לעשות זאת איכשהו. יש לכם תרגום של פתיחה לרוסית בצורה מקובלת?

תלמיד: אני רק יכול להגיד שכמו שאני מכיר, יש רק אדם אחד שיכל לתרגם.

אני לא שואל מי יכול לתרגם, אני שואל, האם כבר יש תרגום?

תלמיד: יש, כן.

יש תרגום, בסדר. תביאו לי את התרגום הזה. אני רוצה להשוות עברית עם רוסית ולראות למה הם כל כך לא מרוצים. אני אמצא זמן. אני אטפל בזה.

תלמיד: אני חושב שזה לא העניין. העניין הוא שעשינו ארכיון, אתר גדול, וגם חצי מהחברים בקבוצה שלנו משתתפים בפיתוח האתר, בהוספת חומרים. אם נשווה את החומרים שקיימים באנגלית וברוסית, אז באנגלית יש הרבה יותר חומרים. מכך אפשר לחשוב שהשפה הרוסית מפגרת מאחור, שיש אולי איזה עשרים אנשים שלומדים במקרה הטוב. מזמן, בערך לפני עשרים שנה נעשו תרגומים וזהו, הפסיקו לעסוק בזה. אבל יחד עם זה יוצא שנשללת מאתנו האפשרות להמשיך לתרגם, כי יש סדרי עדיפויות, יותר חשוב לתרגם את ספר הזוהר לרוסית מאשר את כתבי רב"ש ובעל הסולם. אם נשווה מי יקרא את זה ומי יקרא את זה, אז ספר הזוהר באמת גדול, אבל את ספר הזוהר יכול לקחת לידיים מישהו שלפחות קרא משהו מבעל הסולם והרב"ש.

זה ברור. בואו נעשה כך, יש להם טענות, אנחנו צריכים לעשות ישיבה, ואני רוצה להיות נוכח בה. אנחנו צריכים לסדר את כל סדר העדיפויות, אחרת אני רואה שבאמת יש כאן בלבול.

תלמיד: נכון להיום מתרגמים רב"ש וזוהר, יש חבר שמתרגם זוהר כבר שנים, זה מה שאז הוחלט. אם זה לא נכון, נשנה.

כן, אבל זו שאלה, האם הוא יכול לעשות משהו אחר במקום זה, משהו יותר דחוף, אני לא יודע, צריכים לשמוע. וגם איפה הם מספר האנשים שיכולים לעסוק בתרגום? את הכול מתרגם חבר אחד?

תלמיד: אני לא מכיר עוד שיכולים. זה לא שמאה האנשים שיודעים רוסית יכולים גם לתרגם, צריך לדעת, זה מקצוע, למה חושבים שכל אחד יכול לתרגם? ועוד בשפה כזאת. יש לנו חבר, נכס באנגלית, שבלעדיו לא היה שום דבר באנגלית. אני לא ראיתי שמישהו צמח במקומו, שיש עוד כמוהו. ולחבר שמתרגם לרוסית היו משימות אחרות, הוא הכתב הכי טוב, הוא כתב כתבות שלך והיה לנו חשוב להפיץ את הכתבות. עכשיו שינינו לו את סדר העדיפות, אבל זה עניין פנימי מקצועי.

בסדר.

תלמיד: רב ברשותך, אני רוצה להתייחס לחיסרון הגדול שאני מרגיש מהחברים במוסקבה. בעבר הצעתי לתרגם משהו באנגלית שקשור לכלכלה וקיבלתי סרוב מוחלט, אמרו לי שהתרגום שלי לא טוב. פגיעה באגו, אבל קיבלתי את זה ושמתי את זה בצד. ובאמת מתבצעת פה פעולת תרגום אדירה, רשמית. וכאן התלמידים מביעים חיסרון לשיעור הפנימי שלנו בשעה שלוש, חסרים לנו חומרים.

אני חושב שאפשר לתת משהו כדי להשלים את הפערים של התרגום, כדי שלפחות החברים שיושבים איתנו בשיעור, ירגישו שמה שאנחנו קוראים פה, יש גם להם. ואז עם הזמן נשפר ונשפר, עד שזה יגיע לרמה של מושלמות שאפשר יהיה להוציא את זה לקהל הרחב. אם מאה עשרים אנשים יודעים פה רוסית, וכל אחד יתרגם פיסקה אחת אז לפחות יהיה משהו לחברים שלנו הקרובים, שיוכלו ללמוד בשיעור הבוקר. אחרי זה נשפר זאת עד שזה יהיה כבר מוכן לפרסום רשמי. במאמץ קבוצתי אפשר לעשות את זה. הם צודקים לדעתי באבחנה, ובאמת יש פה מלאכת קודש.

טוב, צריכים לדעת מה הם רוצים בדיוק במוסקבה, תכתבו לי.

שאלה: האם יש פה מישהו, חוץ ממך, שמתקרב לבעל הסולם, יש לזה מדד?

אנחנו דיברנו על הגישה של המדעים. מפני שהם לא יודעים כלום, אז יש להם גישה כזו של לתת לכל אחד מקום, כאילו כולם צודקים, ומדור לדור זה מתבלבל.

הם לא מבינים שישנה חכמה שנקראת "חכמת אמת". שהיא יכולה להיות בספק אצל בורים, אבל היא אמת מפני שהיא נובעת מתוך הטבע. הם לא מבינים את זה, אז מה לעשות? צריכים איכשהו לקרב אותם לזה למרות שלא מבינים., זו האנושות.

תלמיד: אני לא שואל עליהם, אני שואל על הדרך הזאת של בעל הסולם וכל המקובלים הגדולים, מה המדד? האם מישהו פה מתקרב לזה?

אבל אנחנו חיים בעולם שהבורא סידר לנו. עם כל המתנגדים האלה, המתפרצים נגדנו, וכן הלאה. אני צריך להיות יחד איתם, שזה ילמד אותנו איך לגשת נכון לקהל. זו העבודה שהבורא נתן, מה לעשות?

תלמיד: אני שואל עלינו, על מי שיושב פה. אתה אומר שאלה אנשים שמתקרבים, בכיוון לדרך של בעל הסולם, איך אני יודע שאני בדרך של בעל הסולם?

רק לפי המקורות, שאתה מכור למקורות האלה, מסור להם, שאתה לא בעוד כמה שיטות ועוד כל מיני דברים, או בספר יפה שמישהו כתב.

תלמיד: זה כלום, זה לא שווה שום דבר.

כן. אצלם מקובל שצריך להיות כך, פלורליזם, ליברליזם.

תלמיד: אתמול התחברנו חמש עשיריות אצל חבר. היינו עשיריות שמורכבות מחברים שמגיעים פעם בשבוע, אנשים פחות חזקים, יותר חזקים. מה שהורגש, וזה עולה גם מהדיון פה, שכל הטענות להתנגדות בעצם נמצאות בנו. אבל החיבור הזה שהיה באותו מפגש הוכיח שהשיטה עובדת. בשם החברים היותר חלשים שקיבלו כוח, אני יכול להגיד שהשיטה עובדת ותודה לך רב, תודה לחברים. עלה שם במפגש, שאתה כל הזמן מכוון אותנו פנימה לתוך עצמנו, ושם נמצא הכוח, ושם נמצא התיקון. ופשוט יש הודיה גדולה לכולם.

לחיים, תודה רבה.

(סוף השיעור)