שיעור בוקר_28.06.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "מהותה של חכמת הקבלה"

קריין: מאמר "מהותה של חכמת הקבלה" של בעל הסולם. כותרת: "שמות מופשטים".

שמות מופשטים

"רבים סבורים, אשר כל המלות והשמות, הבאים בחכמת הקבלה, המה מין של שמות מופשטים. והוא מטעם, היותה עוסקת באלקיות ורוחניות, שהם למעלה מן המקום והזמן, אשר אפילו עין הדמיון אינו שולט שמה. ומשום זה יחליטו, שכל המדובר בענינים כאלה, ודאי אינם אלא שמות מופשטים. או עוד יותר, נשגבים ונעלים משמות מופשטים, בהיותם נשללים לגמרי מתחלתן, מיסודות המדומים.

אולם אינו אמת, אלא לגמרי להיפך: שאין הקבלה משמשת משמות וכינויים, זולת מבחינת הריאלית והממשיות שבהם. וזה הכלל הברזל אצל כל חכמי הקבלה: "כל מה שלא נשיג, לא נגדרהו בשם ומלה".

וכאן צריך שתדע, שמלת השגה, פירושה מדרגה הסופית שבהבנה. והוא נלקח מלשון "כי תשיג ידך". דהיינו, טרם שהדבר מתבהר לעינים בהחלט הגמור, כמו שהיה תפוש בידים, אין המקובלים מכנים אותו בשם "השגה", אלא בכינויים אחרים, כמו "הבנה", ו"השכלה", וכדומה".

שאלה: בעל הסולם אומר בהסבר שלו שהשגה היא הדרגה הגבוהה ביותר, זה כאילו משהו שאפשר לקחת ולגעת בו.

כן, "כי תשיג יד ידך".

תלמיד: בכל זאת זה לא ברור, מה זו השגה?

זה כמו שאתה תופס משהו ביד וזה ממלא את החושים שלך ואתה לא שואל על יותר. ילדים גם מכניסים את הדבר לפה, כי עדיין אין להם מספיק תחושה בידיים, אבל בפה כן.

כך אנחנו צריכים למלאות את הכלים שלנו, את החושים שלנו, ובזה נהיה רגועים שאנחנו השגנו, שאנחנו מבינים, מרגישים, נמצאים במגע, בקשר עם איזה אובייקט, וכאן בעל הסולם מסביר מהי המילה "השגה".

תלמיד: מה זה אומר שאני השגתי את המדרגה הרוחנית הראשונה נפש דנפש דנפש של עולם העשיה?

שאתה התחלת להשיג הבחנה רוחנית בכלים רוחניים שאתה מפתח, ואלו עדיין הכלים הראשונים הרוחניים שלך. וככל שתפתח את החושים האלו, תפתח כלים רוחניים, אז אתה תגלה יותר, וזה נקרא "סולם המדרגות" של הבנה, השגה, בירור.

תלמיד: האם אני מבין נכון שאפילו אותה מדרגה ראשונה תמלא ב-100% את כל מה שהבורא יבנה בי ככלים?

בכל מדרגה ומדרגה שאתה נמצא, כשאתה משיג את המדרגה, אתה מגלה בזה ממש צורה שלמה של המדרגה וזה מספק אותך. ואם הבורא לא היה פותח לך עוד את הכלי, לא היית מרגיש שיש לך עוד מה להשיג.

כך זה קורה, אם לא היה מתגלה החיסרון שבכלי, פתיחת הכלי בדרגה יותר גבוהה, אז אתה לא היית מגלה שאתה צריך עוד משהו. זה תמיד כך, גם בעולם שלנו אתה רואה על אנשים שכל אחד מגיע למצב שהוא מסופק איכשהו במה שיש לו. או מצד זה שהוא לא רוצה יותר, או מצד זה שהוא לא רוצה להשקיע יותר, אבל מצד זה או אחר הוא מסכים עם המצב ובזה נעצר.

שאלה: נאמר "כל מה שלא נשיג, לא נגדרהו בשם ומלה", ואנחנו מבינים שהמקובלים השיגו את מה שהם כותבים, אבל איך אנחנו צריכים להתייחס לאותה השגה שהמקובל מביא לידי ביטוי במילים?

אנחנו צריכים ללמוד מזה, ומה שהם כותבים, הם כותבים כדי לעזור לנו גם לעלות. בשביל מה הבורא נתן לכמה אנשים מכל האנושות השגה? כדי שדרך זה הם יעזרו לאחרים, וזה מה שהם עושים.

תלמיד: אבל אנחנו לא משיגים את זה.

כשאנחנו לומדים מה שהם כותבים, אנחנו לא משיגים, אנחנו רק מעוררים את עצמנו, יכולים לעורר את השורשים העליונים, אבל ודאי שזו לא השגה. ובכל זאת יש קשר, זה כמו שהגדול לוקח את הילד הקטן ביד ומביא אותו לכל מיני מקומות ומראה לו, נניח הולך איתו לגן חיות, ואז הילד הקטן מסתכל על החיות ומתחיל להכיר את העולם יותר ויותר.

תלמיד: אנחנו איכשהו נכנסים לדבקות עם המקובל?

כן. אתה רוצה לעלות לאותם המצבים שעליהם הוא כותב, וכך זה קורה.

תלמיד: מה זה אומר שאנחנו נדבקים במקובל, בהשגה שלו? נניח רב"ש כותב משהו, מה זה אומר שאנחנו מתחברים איתו, אנחנו מרגישים קשר דווקא איתו?

לא. בזה שאנחנו לומדים מדברי רב"ש או מדברי בעל הסולם, אנחנו ודאי מתחברים לנשמות האלו, זאת אומרת להישגים, לכלים הרוחניים שלהם, אבל מתחברים בצורה מאוד מאוד קטנה, נפש דנפש דנפש דנפש וכן הלאה.

אבל אם אנחנו מתחברים בינינו, ורוצים יחד להגיע להשגה רוחנית, ויחד עושים מאמץ להתחבר בינינו ומתחברים כעשירייה, כעשירייה רוחנית כביכול, למה שהם כותבים, ורוצים על ידי הכתבים שלהם לקבל מהם יותר כוח, יותר התקרבות לבורא, יותר כוח השפעה, יותר קירוב בינינו כדי שגם אנחנו נגלה את הבורא, אז בצורה כזאת אנחנו משתמשים ברב"ש או בבעל הסולם כדי שהם יקרבו אותנו לבורא ודרכם אנחנו מקבלים את האורות.

שאלה: מה המשמעות שלהשגה רוחנית אין זמן ואין מקום?

היא לא מוגבלת על ידי העולם הזה, היא שייכת לעולם הרוחני, ולכן לא נמצאת תחת הגבלות של זמן ומקום ששייכות רק לעולם הזה.

שאלה: מה זה אומר שמילה מתארת משהו בצורה ריאלית וממשית?

אם נשיג את ההבחנה הרוחנית הזאת, אנחנו נראה עד כמה אי אפשר לבטא אותה בצורה אחרת ממה שהמקובלים מבטאים. מאיפה באה שפה העברית? מעשרים ושניים כלים שיש לנו בעולמות בריאה, יצירה, עשיה, שבמידה שהם עולים לאצילות, אז הכלים האלו, האותיות האלו מתמלאים באור, ובצורה כזאת אנחנו לומדים.

כל אות היא כלי, זה סימן שבו, בתוך כל אות ואות, אנחנו מגלים את ההשגה של אותה המדרגה. וכך כשאנחנו עוברים מדרגות, אנחנו כביכול כותבים, מדפיסים על הרצון שלנו את צורת האותיות, ואז כל האותיות האלה מודפסות על הלב הכללי שלנו, ואז הלב שלנו הופך להיות כספר תורה.

תלמיד: אפשר להגיד שהמילים האלה שאנחנו לומדים בחכמת הקבלה הן תיאור של העולם הרוחני, וכשיום אחד נשיג מה המשמעות של כל אות אז נבין את זה?

ודאי, ללא ספק. זה יהיה שלך, זו תהיה השפה שלך, זה יהיה הביטוי שלך. אין בעולם דבר כזה השפה העברית, אלא רק המקובלים שהתחילו להשתמש בזה, הם גילו שיש נקודה, אחר כך קו, אחר כך עיגול, ואיך שלוש ההבחנות הרוחניות הללו צריכות להתחבר כדי לתת לנו ביטוי של השפעת האור בתוך הכלי ואז יוצאות אותיות, ולמה דווקא אותיות כאלו ובצורה כזאת. הכול מוסבר. אין לנו זמן ללמוד את זה ולא צריכים, אנחנו נבין את זה מתוך ההתקדמות שלנו.

שאלה: אומרים שהרוחניות זה משהו שלא מוגבל בזמן ובמרחב, ואנחנו מתקשים להסביר מה זו השפעה, גם לעצמנו וגם לאחרים, אז איך אפשר למצוא שפה כדי שיהיה אפשר להסביר ולמשוך אנשים לרוחניות?

אני חושב שרק על ידי החיבור בינינו אנחנו נתחיל להרגיש מהן הבחנות רוחניות, ואז לא נצטרך להסביר, הרוחניות תהיה מובנת לנו מתוך מה שנשיג בחיבור בינינו.

שאלה: האם לאדם שישיג את חכמת הקבלה ואת כל המושגים והשמות, לא יהיו חסרים שמות שיבטאו את ההשגה שלו?

ככל שהוא יתקדם בחיבור עם הסביבה שלו, כך הוא עוד ועוד ישיג לא רק שמות אלא הוא יגלה משפטים, הוא יגלה ספרים, כי אנחנו צריכים ללמוד מה זה "ספר, סופר, סיפור", שמתגלה כ"ספר השמים" מה שנקרא. הוא יגלה איך הקווים, הנקודות, העיגולים מתחברים יחד ומציירים לפניו את כל חכמת הקבלה, שבצורה כזאת, בהרגשה, לא על הנייר, היא מציירת לו את יחס הבורא לנבראים. על זה בעצם מדובר בכל החכמה. בכלל, מה זה כל מה שיש לנו בעולם, מהו העולם? זה גילוי יחס הבורא לנברא.

שאלה: בעל הסולם כותב, "רבים סבורים, אשר כל המלות והשמות, הבאים בחכמת הקבלה, המה מין של שמות מופשטים". מה הם שמות מופשטים?

שמות מופשטים, כלומר שאין להם שום קשר אלינו.

תלמיד: אנחנו לא מבררים אותם, והם לא בהשגה בכלל?

כן, כי אין להם קשר אלינו, לכן זה נקרא "מופשט".

שאלה: כשאנחנו לומדים את חכמת הקבלה המילים שאנחנו לומדים הן הגיוניות, הן קשורות אלינו, זה לא רצף של אותיות חסר כל משמעות, אלא יש לזה משמעות בעולם. מה זה אומר על הרצון לקבל שכך זה בנוי?

זה איך שהאורות עוברים דרך הכלים ומסדרים את הכלים האלה, והכלים מתקשרים ביניהם, ובסך הכול הקשר בין הכלים מעביר לנו, מגלה לנו את החכמה, מגלה לנו את האור. את האור בעצמו אנחנו לא יכולים להרגיש ולהבין, אלא דבקות לאור יכולה להיות דרך הכלים, שאנחנו עושים מעצמנו את צורת הכלים, זה נקרא "כתוב על לוח ליבך", ואז האורות מתפשטים בתוך הכלים האלה, ואנחנו לפי תגובת הכלים מגלים את האורות. ובכלים יש לנו קשר עם האורות, כלומר קשר עם הבורא, עם המקור של האור.

תלמיד: הרצון לקבל בנו הוא איזו תבנית של העולם הרוחני?

הרצון לקבל הוא גולם, שממנו הבורא שפעל עליו סידר תבנית מיוחדת, צורה מיוחדת, שאנחנו יכולים גם להתקשר לאותה הצורה ודרך הצורה הזאת להיות בקשר עימו, עם הבורא. אז הבורא מצידו בורא את הרצון לקבל ונותן לו את הצורה המיוחדת שלו, ואנחנו יכולים להתקשר לאותו רצון, לאותה צורה, צורת הרצון, צורת ההשפעה, וכך להיות קשורים לבורא. הרצון לקבל שהבורא ברא הוא בעצם אותו אמצעי, אותו החומר, שדרכו אנחנו מתקשרים עם הבורא.

שאלה: למה יש לי קרבה מאוד גדולה לשפת הקבלה, ויש לי דחיה מאוד גדולה לשפה העברית?

אני לא יודע, צריכים להכיר את המהות של השפה, המהות של האותיות, שכולן תוצאה מהתפתחות האורות בתוך הכלים, והכול שייך לעולם האצילות. ולא שיש דמיון בין השפה הזאת לשפות אחרות, אחר כך עוד נדבר איך השפה העברית ניתנה ליתר השפות כדי בכלל להתייצב. זה אחר כך, לא עכשיו, אלה דברים מאוד לא פשוטים ומביאים לבלבול.

שאלה: בעל הסולם כותב, "רבים סבורים, אשר כל המלות והשמות, הבאים בחכמת הקבלה, המה מין של שמות מופשטים. והוא מטעם, היותה עוסקת באלקיות ורוחניות". ואומר, "אולם אינו אמת", כלומר הכול שקר, מה הוא רוצה להגיד לי בזה?

מה הם רבים סבורים?

תלמיד: הוא אומר שכולם מתעסקים בשמות, עניינים וסיפורים, וזה הכול שקר.

מפני שאנחנו קוראים בשפת הקבלה כל מיני שמות שאין לנו בהם שום מושג, אז אנחנו שואלים מאיפה הם לקחו את זה? הם לקחו את זה מהשמים, מתחת לשער.

תלמיד: יש המון ספרים, המון זיופים, המון חומר, אתה משתגע מהשטויות שכתובות שם, אז איך אתה יודע מה אמת ומה שקר?

אתה לא יודע ולא תדע עד שתתחיל לגלות, או שתעבור ליד זה עם איזו חכמה לא נכונה.

תלמיד: ומתי הכול יתהפך?

הכול בידי שמים.

שאלה: ההשגה באה אך ורק מהלימוד ומזה שיודעים את הכתבים?

ההשגה באה מתוך לימוד בקבוצה, שרוצים על ידי הלימוד להיות עוד יותר מחוברים כדי בקשר בינינו לגלות את הבורא.

שאלה: אנחנו לומדים הרבה מאוד טקסטים ומנסים להבין אותם, את הפתיחה, תע"ס. האם האדם יכול בכלל לבדוק את ההשגה שלו, האם זאת השגה אמיתית או שאני מדמיין כל מיני דברים?

אם אתה קורא טקסטים כמו שאנחנו עכשיו לומדים, ואתה מבין שאתה יכול להשיג אותם בקשר שלך עם הסביבה, אז אתה נמצא בדרך נכונה. זאת הבדיקה שלך.

שאלה: בעולם הגשמי ברור שהשגה היא יחסית, האם בעולם הרוחני יש רמות שונות של השגה?

ודאי. קודם כל יש 125 מדרגות, שזה חמישה עולמות, חמישה פרצופים, חמש ספירות וכן הלאה, אז יש 125 מדרגות שזה מצד המבנה של העולמות. ואחר כך יש מצד המבנה של הנשמה הכללית שהתחלקה ל"שישים ריבוא נשמות" מה שנקרא. ולכל נשמה ונשמה יש את השביל שלה כדי לעלות ולהיתקן לדבקות בבורא, ככול שהיא מתחברת לכולם, ככול שהיא מתאספת עם כולם, וככול שהיא פותחת את עצמה, שדרכה הבורא ימלא את כולם. הכול בא מצד המבנה של העולמות ומצד השגת הנשמות, ויש לנו בזה הרבה דברים.

לא צריכים לפחד מכל הדברים האלה, יש דבר אחד "על כל פשעים תכסה אהבה" וזהו. אם אתה רוצה להגיע לחיבור עד אהבה בין כולם, מספיק לך לבטא את זה בעשירייה או מקסימום בקבוצה הבינלאומית הגדולה שלנו, בזה בטוח שאתה מתקדם נכון ומכסה את כל הכלי שלך.

תלמיד: בעולם הגשמי יש שכחה, האם בעולם הרוחני כשהשגת משהו יש גם שכחה?

לא, אין בכלל שכחה. גם בגשמיות אין שכחה, זה רק כלפי האדם.

שאלה: האם יש קשר בין האותיות לבין הרשימות, ואיך האותיות קשורות להתפתחות הרשימות או שאין קשר בין הדברים?

אותיות ורשימות, הכול כלול ואת הכול אפשר לרשום בתוך האותיות. אנחנו עוד נלמד איך עושים את זה. המקובל שקורא את האותיות יודע בדיוק מה קורה שם, המקובלים כותבים טקסטים מיוחדים כמו סידור, תפילות, ושם הם מבטאים את הדברים האלה בצורת אותיות בודדות. אתם יכולים לראות את זה, אפילו בספרים שלי נתתי לזה דוגמאות כאלה.

(סוף השיעור)