שיעור בוקר 16.11.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 457, מאמר "שופר של משיח"

קריין: "כתבי בעל הסולם", עמ' 457, "שופר של משיח", "גילוי הקבלה לכל העמים זהו גילוי אליהו".

הפצת חכמת הקבלה בכל העולם

"והפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו, כי יש חכמת אלקים בקרב ישראל."

שאלה: מה זה שיש חכמה בישראל? האומות צריכים להפוך לישראל? זה לא קורה. איך האומות יכולים להשיג חכמת ישראל?

אני לא יודע, כי מדובר על זמן אחר, על המצב אחר. הוא אומר, "והפצת החכמה בהמון מכונה שופר," אז נקווה שאנחנו נוכל לפרסם את חכמת הקבלה כך שהיא תגיע לכולם ושאז כולם ידעו שהחכמה נמצאת דווקא בישראל.

שאלה: מה חסר לנו כדי שנוכל להיות שופר כלפי אומות העולם?

אנחנו לא קיבלנו עדיין את הכוח הזה שיהיה לנו כאפשרות להפיץ חכמת הקבלה לכל העולם. אנחנו גם בעצמנו עוד לא נמצאים בלחץ הפנימי להמשיך את חכמת הקבלה לאומות העולם. לכן זה עוד לא בתוקף.

שאלה: כשהד החכמה יתפשט באומות העולם, מה השכר הזה שהם יצפו לראות או לקבל מהחכמה הזאת?

"וכולם ידעו אותי מקטן ועד גדלם".

תלמיד: זה מצדנו. כשאומות העולם יסתכלו ויגידו, "באמת בישראל יש את זה", מה הם יראו לנגד עיניהם? את גילוי הבורא?

כן. הם יראו את גילוי הבורא בחלק מהאנושות שנקרא "האומה הישראלית".

תלמיד: איך יש להם כלי להרגיש מה זה בכלל?

זה כול השינוי שיש.

תלמיד: אז יהיו להם כלים אחרים?

כן, ודאי.

תלמיד: וזה משהו שנכון להגיד שהוא כבר עכשיו מתפתח בעולם?

כן, וזה על ידי ההפצה שלנו.

תלמיד: ההפצה שלנו מעוררת כלים אחרים באומות העולם?

כתוב "והפצת החכמה בהמון מכונה שופר".

תלמיד: זה מצדנו, אבל אני שואל אם הכלים שלהם משתנים?

הכלים שלהם משתנים, ודאי. כי כולם צריכים, בסופו של דבר, לגלות את הבורא. כל אחד ואחד.

שאלה: אחרי הרבה שנים של לימוד, אני מנסה במילים פשוטות להבין מה אני הבנתי מהלימוד, אז לוקח תהליך להבין, שכביכול, בחוץ הכול מתוקן והתפיסה שלי צריכה להשתנות. יש בי איזו צורה שצריכה לקבל שינוי כדי להבין שאני לא צריך לשנות את מה שבחוץ, אני צריך להשתנות מבפנים, ואז זה יסתדר.

נגיד.

תלמיד: אז אנחנו קושרים את זה לחיבור, לעבודה הפנימית בעשירייה, ובחוץ, כתוצאה מאיום חיצוני, יש בישראל איזשהו מצב שמבינים כבר שחיבור זה טוב למצב הנוכחי. אני שואל על עוד צעד קדימה, איך מסבירים מעבר לאיום חיצוני שמחייב אותי להתחבר, עוד צעד שיתקרב למשהו יותר פנימי? יש צעד כזה?

לא. אין צעד כזה, וגם אצלנו אין צעד כזה. עוד יידרש איזה זמן של שינוי.

תלמיד: אז אנחנו עדיין בצעד שאנחנו מתחברים כנגד איזה איום, איזשהו לחץ? זה מה שמחייב אותנו?

כן. כמו כולם. עדיין החיבור לא טהור, בוא נגיד.

שאלה: אז אנחנו במאמץ לפרסם את חכמת הקבלה כל הזמן, נותנים איזשהו שם, "חכמת החיבור", ובמאמר בעל הסולם כותב "חכמת האלוהות".

כן.

תלמיד: אז מה אתה חושב, מה יותר מושך? אני עכשיו חשבתי פתאום שקראנו המון פעמים את "שופר המשיח", אבל פתאום אני חושב ש"חכמת האלוהות" זה שם יותר טוב.

"חכמת החיבור" זה לא טוב.

תלמיד: כן. יותר מושך "חכמת האלוהים".

יותר. כן.

שאלה: אמרת שעדיין לא קיבלנו את הכוח הזה שתהיה לנו אפשרות להפיץ את חכמת הקבלה לכל העולם. מה זה הכוח הזה?

שיישמעו אותנו.

תלמיד: מה שאנחנו עושים היום, מפזרים את הידיעה לכל עבר, מה זה הדבר הזה?

אתה מפזר, אבל אף אחד לא לוקח.

תלמיד: כי מה חסר כאן?

חסר מצידם רצון להתקשר, לדעת, להכיר.

תלמיד: איך הרצון הזה מתעורר? הוא תלוי בנו במשהו?

מלמעלה. על ידי שופר המשיח.

תלמיד: וגם אמרת שאין לנו עכשיו לחץ פנימי להמשיך את הקבלה לעולם. מה זה הלחץ הזה?

שאני ארגיש שזה חסר לי. זה הדבר הכי חשוב שאני יכול לעשות.

תלמיד: איך מקבלים לחץ כזה, נחיצות להפיץ?

אני לא יודע איך להגיד לך, איך להסביר לך, אבל אנחנו חייבים להבין שזו מטרתנו, בשביל זה נולדנו, בשביל זה קיימים. הגענו לכאן ל"בני ברוך", הכרנו את הספרים של בעל הסולם ורב"ש וזה מה שחשוב לנו.

שאלה: אני רוצה לקשור את זה לחלק הראשון של השיעור בעניין הדינים. האם הגברת הדינים תביא לשמיעת קול השופר?

יכול להיות שכן. איך שהבורא ירצה לסובב את הדברים. לפעמים זה על ידי הגברת הדינים, ולפעמים ההפך.

תלמיד: זאת אומרת שאנחנו, "בני ברוך", צריכים למשוך אור חסדים בשביל העולם?

כן.

שאלה: האם אפשר להגיד שהדינים שמתגלים בעולם הם ברמת החי, בדרגת החי, ואצלנו בעבודה בתוך העשיריות זה בדרגת המדבר?

יכול להיות.

תלמיד: אני מרגיש שהרבה יותר קשה לי להתמודד עם הדינים בעשירייה מאשר להסתכל על העולם, ולהצדיק את הבורא. שם יותר קל לי מאשר להצליח להגיע לחיבור בעשירייה.

כן.

תלמיד: כי הדין ששולט פה הוא הרבה יותר גדול. האם ההצלחה שלנו בעשירייה היא בדרגה יותר גבוהה, ואז היא מקרינה על כל המציאות?

נכון. זה ברור.

שאלה: בדרך שאנחנו מפיצים יש לפעמים את ההרגשה שבאמת אף אחד כבר לא מוכן לשמוע. שמעו קצת וזהו, יותר כבר לא רוצים לאכול .

כן.

תלמיד: אז מה, דוחפים להם את הכפית לפה?

לא. משתדלים בכל זאת, שוב ושוב בכמה צורות שאפשר. כך עשה גם בעל הסולם בהדפסת, והפצת הספרים שלו.

תלמיד: יש הרגשה שהידיים נרפות בגלל שאין חיסרון.

אל תשאל אם יש חיסרון או אין, מי רוצה או לא. את זה לא שואלים בהפצה, אלא פשוט מפזרים כמה שאפשר.

תלמיד: אבל אז יכול להיות שזה לא מותאם.

אני לא יודע למי זה מותאם, ולמי לא. אני גם לא יודע למה זה צריך להיות מובן למישהו או לא, אני פשוט עושה מה שאני מסוגל.

תלמיד: להוציא כל מה שיש בי ובעשירייה באותו היום?

כן.

שאלה: יש אצלנו את המשפט הזה "שמגלים להם רז זה מעט מעט". כל פעם שאתה מנסה ליצור חומר להפצה, אתה צריך להתחשב עד כמה אנשים יקלטו אותו. ואולי בגלל זה יש כל כך הרבה שאלות.

אני לא יכול להתחשב בכל האנשים, אלא אני מתאר לעצמי איזה ממוצע, ולא יותר.

שאלה: הוא אומר "שהעולם ישמעו ויודו כי יש חכמת אלוקים בקרב ישראל". זאת אומרת, שיש פה פעולה פסיבית מצדם? קודם הם מקבלים, ואז הם מרגישים שיש?

בעצם כן, יחסית פסיבית.

שאלה: אבל מה זה אומר שהם "ישמעו ויודו"? מה זה אומר שהם מודים שיש חכמה בקרב ישראל?

תהיה להם ידיעה פנימית כזו שיש חכמה מיוחדת, אלוקית, גבוהה בעם ישראל. אולי לא בעם ישראל, אלא בחכמת ישראל.

תלמיד: זאת אומרת, הם לא חייבים להיות קשורים לחכמה כמו שהם קשורים לאותו ישראל. הם פתאום ירגישו דווקא קשר לאותו ישראל, ולאו דווקא לחכמה.

כן. יכול להיות. נגלה את זה כשזה יקרה.

שאלה: אמרת קודם חיבור טהור. מה זה חיבור טהור?

בלי שום הפרעות, בלי קלקולים פנימיים.

תלמיד: בחלק הראשון קראנו שצריך לעבוד עם שני היצרים. גם ביצר הטוב וגם ביצר הרע. אז ביחס לזה, מה זה חיבור טהור?

שכל הרצון לקבל ישתתף בקשר בינינו, ורצון הבורא להשפיע יוכל למלא את כל הכלים.

שאלה: אם אנחנו רואים רוע או רע בעולם, על מה עלינו להתפלל באותו רגע?

רק לחיבור בינינו, כי בחיבור בינינו אנחנו בטוח שמבטלים, ומנטרלים את הרוע הזה.

שאלה: ככל שאני קורא את זה יותר, אני מבין שלא ברור לי מה זה שופר. האם זה היחס הנכון שלנו להפצה כשהוא מתפרץ כמו שופר?

הפצת חכמת הקבלה בעולם נקראת שופר.

תלמיד: מה זה אומר?

זה אומר שככל נפיץ את חכמת הקבלה, כמה שאפשר, וכשאנחנו משתדלים לעשות את זה, זה נקרא שאנחנו מבצעים את פעולת "תקיעת השופר".

תלמיד: השופר הזה הוא לא בידיים וברגליים, נכון? זו ההשתוקקות המדויקת שלנו להפצה?

זו לא השתוקקות. הפצת חכמת הקבלה בכל העולם זו לא השתוקקות, זו פעולה.

תלמיד: אז מה הפעולה שנקראת שופר?

הפצה.

תלמיד: כבר עשרות שנים אנחנו עושים הפצה.

כן. אבל במיוחד בזמן האחרון אנחנו עושים הפצה באנגלית, בלטינית, ובכל השפות.

תלמיד: ומה יהפוך את ההפצה הזאת באמת לשופר?

זה כבר בעזרת ה'.

תלמיד: אז צריכים לבקש שזה יהיה שופר?

ודאי. השלב הבא הוא כבר גילוי אליהו כמו שהוא כותב. גילוי הקבלה לכל העמים נקרא "גילוי אליהו".

גילוי הקבלה לכל העמים זהו גילוי אליהו

"ותפקיד הזה אמרו על אליהו הנביא, כי גילוי רזין דאורייתא מכונה תמיד בשם "גילוי אליהו".

וע"ד שאמרו ז"ל: "יהא מונח עד שיבא אליהו", וכן "תשבי יתרן קושיות ואבעיות". ולפיכך אמרו, שג' ימים (שהוא רמז ידוע) קודם ביאת המשיח, ילך אליהו על ראשי ההרים ויתקע בשופר גדול וכו'."

שאלה: כתוב ו"אמרו, שג' ימים (שהוא רמז ידוע) קודם ביאת המשיח, ילך אליהו על ראשי ההרים ויתקע בשופר גדול". מה המשמעות של זה?

המשמעות היא שאז כולם ישמעו קול מהשמיים, הכוונה היא שכולם ירגישו שבאה תקופה חדשה שהיא אומרת על תיקון העולם.

תלמיד: מה זה ראשי הרים?

הרים אלו הרהורים.

גילוי הקבלה לכל העמים הוא תנאי לגאולה השלמה

"ותבין רמזים האלו, שאין ענין השופר הזה, רק גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, שהוא תנאי מוקדם ומחוייב לבא בטרם הגאולה השלימה.

ולזאת יעידו הספרים, שכבר נגלו על ידי בחכמה הזאת, שדברים העומדים ברומו של עולם נפרשו לעיני כל כמו שמלה, שזהו עדות נאמנה שאנו מצויים כבר על סף הגאולה, וכבר נשמע קול השופר הגדול, אם לא במרחקים, כי עדיין קול דממה דקה ישמע.

אכן התחלת כל גדלות הוא מוכרח לקטנות מתחילה, ואין קול גדול אם לא תקדים אותו דממה דקה, כי כן דרך שופר שקולו הולך וגדול. ומי עוד כמוני עצמי יודע שאיני ראוי כלל אפילו להיות רק שליח וסופר לגילוי סודות כאלו, ואצ"ל להבינם על שורשם. ולמה עשה ה' לי ככה? - אין זה אלא מפני שהדור ראוי לכך, שהוא הדור האחרון, העומד על סף הגאולה השלימה. ולפיכך הוא כדאי להתחלה של שמיעת קול שופרו של משיח, שה"ס גילוי נסתרות, כמבואר."

תלמיד: אני מבין שהשינוי הפנימי שאצלנו משפיע בצורה אינסטינקטיבית על אומות העולם.

לא אינסטינקטיבית, אבל משפיע.

שאלה: השופר עצמו, האם הוא השינוי של היחס שלנו, העבודה בינינו?

יש קשר בינינו לכל אומות העולם, וההשפעה מאיתנו היא ממלאת את כל העולם.

שאלה: יש לנו עכשיו מלחמה בארץ, וכולנו מרגישים שהעם שלנו משתנה, בקשר בין האנשים, ביחס, בדאגה, בצורת הפתרון. האם העולם ישתנה בהתאם לצורה שנבנית פה עכשיו?

אני לא חושב. זה כבר תלוי בעבודה שלנו. מה שעובר עלינו אולי במקצת זה משפיע עלינו, אולי. אני לא מסכים איתך שאנחנו כבר משתנים ויוצאים מהמלחמה הזאת מתוקנים במשהו.

תלמיד: ברור שהשינוי הוא מטעם אגואיסטי, כמו שנתת הרבה דוגמאות על זה.

כן. אבל חייבים לעשות הפצה עוד יותר גדולה, ככל האפשר, ונראה מה יקרה. אני לא כל כך חושב שאנחנו כבר נמצאים על סף הניצחון והגאולה.

תלמיד: בימים האחרונים אפשר לראות שכמו שיש בארץ את הלאומניות זה קיים פתאום באנגליה, בספרד, בצרפת, בהולנד, בארצות הברית, בכל העולם צורת הפתרון ממש משתנה, הלאומניות עולה, כמו שבעל הסולם דיבר על זה, משהו כאילו קורה, אף פעם לא קרה כזה שינוי דרסטי.

נראה את התוצאות.

(סוף השיעור)