שיעור בוקר 02.02.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 242, בית שער הכוונות,

אותיות ל'-ל"ב

קריין: אנחנו לומדים בספר "כתבי בעל הסולם" בעמוד 242. "בית שער הכוונות". אות ל' בדברי האר"י.

אות ל'

"והנה אח"כ יצא הארת אור עליון דרך העינים, והלביש מחצי תפארת אדם קדמון ולמטה, ונעשה עולם הנקודין. והאור העיקרי שהוא השרש נשאר בפנים. וכבר נתבאר כי העגולים של הנקודים הם היוצאים תחלה, ובהתעגלם סביב נה"י דאדם קדמון גם מסבבים תחת רגלי יושר שלו, והפסיקו בין תחת רגליו אל החיצוניות, שהם בריאה ויצירה שירדו שם כנזכר, וגרשום משם, ולא מצאו מקום, והעלו את שתי בחינות החצוניות האלו למקומם למעלה באחור אלו הנקודים."

זאת אומרת, האורות שיוצאים על ידי התפשטות עולם הנקודים למטה וקרה הצמצום והאורות עלו למעלה, כל זה גורם לסדר חדש בכלל של האור שמופיע, והאור שמצטמצם, עולה ויורד הוא משפיע על הכלים, האורות מנענעים את הכלים, ולכן כשקרה צמצום והאור עלה למעלה זה משפיע גם כן על הכלים, וההפך כשהאור יורד למטה הכלים עולים, אז זה מה שהוא אומר.

שוב.

קריין: שוב אות ל'.

"והנה אח"כ יצא הארת אור עליון דרך העינים, והלביש מחצי תפארת אדם קדמון ולמטה, ונעשה עולם הנקודין." נעשה זיווג על ב' דהתלבשות וא' דעביות, צמצום ב' שנשאר לנו אחרי נקודות דס"ג שהצטמצמו ונעשה זיווג בנקבי עיניים דראש דס"ג על ב'/א' צמצום ב' והאורות משם התפשטו למטה ונעשה עולם נקודים. "והאור העיקרי שהוא השרש נשאר בפנים." בתוך הס"ג "וכבר נתבאר כי העגולים של הנקודים הם היוצאים תחלה, ובהתעגלם סביב נה"י דאדם קדמון גם מסבבים תחת רגלי יושר שלו, והפסיקו בין תחת רגליו אל החיצוניות, שהם בריאה ויצירה שירדו שם כנזכר, וגרשום משם, ולא מצאו מקום, והעלו את שתי בחינות החצוניות האלו למקומם למעלה באחור אלו הנקודים."

אות ל"א

"כי עתה שהנקודים הפסיקו בין פנימיות כלים דנה"י דאדם קדמון אל זה החצוניות, כבר יכולים לעמוד שם אעפ"י שהוחשכו, וכבר יש בהם כח לקבל האור הראוי להם, כמו שנתבאר בענין תיקון הנקודים לקמן בע"ה."

אות ל"ב

"וחזרה הבריאה כנגד פנים והיצירה כנגד אחור ע"ד שהיה בתחלה, ועם זה נתבאר טעם רביעי בענין היות הנקודים יוצאים בדרך עגולים כנזכר לעיל. והנה עתה חזר מקום בי"ע היותו פנוי וחלל כבתחילה."

קריין: "אור פנימי" פרק ב'. זה נמצא בעמוד רל"ב. 232. 232. פרק ב', "אור פשוט". אות ט"ז למטה. 232. טור א' למטה. "אור פשוט". ט"ז.

פירוש אור פשוט לאות ט"ז

"השורש והנשמות והגופים הם בחי' א' שאין פירוד ביניהם אך הלבושים והיכלות הם ב' בחינות נפרדות וכו':" יש לנו חמש בחינות, שורש א'/ב'/ג'/ד', כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות, כאן הוא אומר לנו שמות אחרים חדשים, למה? כדי שאנחנו נבין שמדובר בצמצום ב', אז לוקח שמות חדשים. אבל באמת אפשר לקרוא לזה אחד, שתיים, שלוש, ארבע, חמש. "להבין דברים אלו צריכים לדעת סוד השיתוף דמדת הרחמים בדין הנעשה בעת צמצום שני דא"ק, בסו"ה ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים, ששיתף מדה"ר בדין. כמ"ש הרב בע"ח שער ג' פ"ב. וכן כמו שאמרו חז"ל (ב"ר פי"ב) בתחילה עלה במחשבה לברא העולם במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדה"ר ושתפה למדת הדין. פירוש, כי המלכות נקראת מדת הדין, והבינה נקראת מדת הרחמים, וכדי למתק מדת הדין שבמלכות, שיתף וחיבר את המלכות בבינה, בסו"ה ותלכנה שתיהם, שחיבר ה' תחתונה שהיא המלכות עם ה' ראשונה שהיא הבינה, ונמתקה ה"ת בה"ר.

ותחילת תיקון זה נעשה בזמן יציאת הנקודים מאור העינים, כי ע"י התפשטות ס"ג עד סיום רגלין דפרצוף הפנימי דא"ק, הנקרא גלגלתא, (כמ"ש בע"ח בשער טנת"א מ"ב פ"א) נתערב ונתחבר ס"ג שהוא קומת בינה עם המלכות שבתנה"י דא"ק הפנימי, ונתחברו ב' ההין זו בזו בכל המדרגות, עד שה"ת עלתה למקום נקבי עינים. כי עינים היא חכמה, ונקבי עינים, פירושו נוקבא של החכמה. ונמצאות העינים שיש להן בחינת ה' אחרונה וה' ראשונה, בסוד אני ישנה אני שניה, כמ"ש הרב בע"ח שער ח' פ"א עש"ה. ובתע"ס בחלק ו' נתבאר זה בכל הקיפו עש"ה. ונמצא בזה שנשתתפה מדת הרחמים שהיא בינה במדת הדין שהיא מלכות.

אמנם שיתוף הזה, הגם שהיא מעלה חשובה מאד כלפי המלכות, הוא גרם צמצום חדש בעולמות, כי צמצום א' לא פגע אלא בספירת המלכות בלבד, אבל כל ט"ס הראשונות היו נקיים מכל צמצום כל שהוא, אבל עתה אחר שהמלכות עלתה ונתחברה בבינה, הרי העלתה עם זה גם בחינת הצמצום שבה אל הבינה הנקראת נקבי העינים, ונסתיימה עתה כל מדרגה בספירת הבינה, כמו שנסתיימה מקודם לכן במקום המלכות, וכיון שנעשה סיום כל מדרגה במקום בינה, הרי שתי הספירות ז"א ומלכות נפרדו ויצאו לחוץ מכל מדרגה ומדרגה, ולא נשאר בכל מדרגה זולת שלש הספירות כח"ב בלבד."

היה לנו קודם אור אין סוף ממלא את כל המציאות ואחר כך נעשה באור הזה נקודת חושך שחורה, הנקודה השחורה הזאת התחילה לגדול בתוך האור, האור השפיע עליה והיא התחילה לעבור את שלבי ההתפתחות שלה שורש א'/ב'/ג'/ד', ובחינה ד' בה זה הרצון לקבל לכל האור שהתגלה, היא נקראת מלכות. היא מקבלת כל האור שמתגלה, אלו הט' ראשונות או ג' בחינות הקודמות לה או ט' בחינות הקודמות לה, לא חשוב איך לספור, ומה שקרה אחר כך קרה צמצום ב' שהמלכות ובינה התחברו יחד. בינה הצטמצמה והמלכות עכשיו עומדת בבינה ומזה יש צמצום, שכל הבחינות שמבינה ומטה, אלו ז"ת דבינה חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד וודאי שמלכות עצמה, הן כולן נמצאות בשליטת המלכות כשמלכות עלתה לבינה, ואז בתכונות האלו יש לנו כבר כלים דקבלה, רצונות לקבל, ולכן הפרצוף בתכונות האלו הוא כבר מוגבל. לעבוד עם התכונות האלה או לא. עם התכונות כתר, חכמה, ג"ר דבינה אין בעיה, שם זה אור כולו, מה שאין כן ז"ת דבינה, זעיר אנפין ומלכות, הם חושך, כלים דקבלה. וזה נקרא צמצום ב'.

אם צמצום א' אומר שאסור למלכות לקבל אור כי היא תקבל אותו בעל מנת לקבל, עכשיו מפני שהמלכות עלתה בשליטתה עד הג"ר דבינה אז מז"ת דבינה ומטה כולל מלכות, אסור לקבל את האור כי יקבלו אותו על מנת לקבל, ולכן הבחינות האלה מאמצע הבינה ומטה כולן הצטמצמו. כמו שפעם הצטמצמה המלכות עכשיו הצטמצמו גם כן אלה הבחינות וזה נקרא צמצום ב'. אבל כל הדברים האלה, הם מראש מכוונים נכון כך שהצמצום הזה, שליטת המלכות על התכונות האלה, זה מגרש את האור כביכול משם אבל מצד שני הוא מביא לשם את תכונת המלכות, הרצון לקבל, ולכן האור מסתלק. אבל אחר כך אנחנו יכולים לקדש את בחינות המלכות שבבחינות הללו מז"ת דבינה ומטה, לתקן אותן כי הן נמצאות בכל זאת, זו לא מלכות, זו מלכות שנכללה בספירות הראשונות ולכן אפשר לתקן אותה שם, וכשאנחנו מתקנים, אז בספירות האלה אנחנו יכולים לקבל אור, אור חכמה בעל מנת להשפיע.

באופן כזה אנחנו מממשים את כל התיקונים עד גמר התיקון. שאנחנו לא עובדים עם המלכות עצמה אלא מלכות שנכללת בבינה, זאת אומרת בכל הבחינות שלפניה. וכך אנחנו מממשים את המלכות שמקבלים בעל מנת להשפיע בתוך המלכות. לא במלכות דמלכות עצמה.

"וזה אמרו "דע כי השורש והנשמות והגופים הם בחינה א' שאין פירוד ביניהם, אך הלבושים והיכלות הם ב' בחינות נפרדות מג' בחינות הנ"ל" כי השורש ונשמה והגוף שהם ג' הספירות כתר חכמה בינה, כנ"ל באות א', הנה הם נשתיירו בכל מדרגה גם לאחר צמצום ב', וע"כ הם מיוחדים במדרגה, אבל הלבושים והיכלות שהם ז"א ומלכות, הם נפרדו מכל מדרגה בצמצום ב', משום שנסתיימה בספירת הבינה, כנ"ל, וע"כ נפרדו ונעשו לבחינת מקיפין על המדרגה, כי כל מה שהמדרגה אינה יכולה לקבל עכשיו אלא לאחר זמן, נבחן שנעשה למקיף. לכן ז"א ומלכות שנפרדו מכל מדרגה, עתידים לחזור ולהתחבר בה לעתיד בגמר התיקון, ולכן נבחנים שנעשו למקיפין.

וז"ש הרב (בע"ח ש"ו פ"ב) "אמנם מעולם הנקודים ולמטה שהוא עולם אצילות היה חסרון אחד שלא נתגלה בהם בכל פרטיהם יותר מה' אורות פנימים וב' או"מ שהם מקיף לחיה ומקיף ליחידה" ע"ש."

כנגד אותם חלקי המלכות שלא יכולים לקבל את האור, האורות האלה נשארו כמקיפים. הם מחכים עד שהכלים יעברו תיקונים, ואז האורות האלה יכולים להיכנס לתוך הכלים האלה.

שאלה: למה בעל הסולם נותן לנו את הספר הזה ואחרי שהוא נתן לנו את ה"תע"ס" וה"פתיחה"?

הוא כתב את זה כהקדמה לסידור. סידור הוא לא כתב. אני לא חושב שהוא התכוון לכתוב סידור, אבל הקדמה כתב. זה דבר אחד. דבר שני, שהספר הזה מדבר בכללות על כל הבריאה, ולכן זה, בכל זאת, משהו מיוחד, זה דבר שני. דבר שלישי, יש לבעל הסולם מאמרים, הקדמות, שהם שייכים לכל מיני חיבורים שלו, אז זה ספר, בכל זאת, "בית שער הכוונות", ולכן כדאי לעבור עליה פעם. אנחנו עברנו עם רב"ש. לא לעומק מידי, אבל עברנו.

פשוט אתם היום נמצאים במצב מיוחד לפני הכנס, ועם כל הלימוד שאנחנו עושים, אז זה לא בדיוק, אתם לא יכולים לפנות את הראש, לסדר את הראש לקליטה של החומר הזה. אני מבין, אבל אני בעד לשבור את המוח, שיהיה קצת לא מפוקס מידי, שאחר כך ימצא לעצמו את הדרך שוב לחזור למה שאנחנו למדנו קודם. אם אתם זוכרים, אנחנו צריכים לחפש בכל חבר וחבר מה שלא מוצא חן בעיניי ואני צריך לתקן את הדברים האלה עד שאני אוהב אותו וככה עד הערב אני צריך להספיק. עד הערב.

שאלה: אנחנו יכולים לעשות את התרגיל הזה אחד על אחד או שצריכים לעשות את זה מול כל העשירייה? נראה לי פשוט שלעבוד מול כל אחד מהעשירייה זה קצת הרבה.

אבל אם אתה תעבוד עם כל העשירייה, אתה לא תעבוד עם אף אחד.

שאלה: זה מה שאני אומר, ולכן אני שואל. נכון יהיה אולי לקחת את התרגיל הזה ולהגיד שאנחנו עובדים היום מול חבר ספציפי, ומחר מול חבר אחר, ומחרתיים מול חבר אחר?

תנסו כל אחד כלפי כל החברים שבעשירייה.

שאלה: אני מבין למה בעל הסולם קרא לספרים "תלמוד עשר הספירות" או "פתיחה", אבל למה הוא קרא להקדמה הזאת "בית שער הכוונות"? למה שם כזה?

מפני שזו הקדמה לסדר תפילות, ולכן כך הוא קרא. מה זה כוונות? במה אני צריך לתקן את היחס שלי לבורא? זאת הכוונה. אז "בית שער הכוונות" זאת אומרת, סך הכול החבילה הזאת של היחסים שלי, הכוונות שלי כלפי הבורא, זה נקרא "בית שער הכוונות".

שאלה: אני לא כל כך הבנתי את המשימה היומית. אני צריך במשך היום לחפש את הפגמים בחברים?

ומיד לתקן כל פגם ופגם.

תלמיד: לבקש?

אני לא יודע, תבקש, תעשה בעצמך, זה עניינך. אבל אתה חייב להגיע לסוף היום עם זה שכל החברים עומדים בלב שלך כולם מתוקנים, כולם צדיקים וזה באמת כך, ולא שאתה מרמה את עצמך, אלא אתה באמת מרגיש שאין בהם שום פגמים. אבל אתה לא עושה את זה תוך חמש דקות על כולם, אתה צריך לחפש ממש, כל אחד ואחד.

תלמיד: בזמן הפגישות שלנו אנחנו לא מדברים על זה?

לא.

תלמיד: ובסוף היום גם לא מדברים על זה?

בפגישות מדברים רק על דברים חיוביים בלבד, לא על הביקורת.

תלמיד: ובסוף היום אנחנו גם לא מדברים על זה, לא עושים איזה סיכום?

אני לא חושב שכדאי בינתיים. אתם תתחילו למסור אחד לשני כל מיני וירוסים.

שאלה: אבל התפעלות מהתרגיל הזה היא גם בתוך העשירייה?

מהתרגיל הזה לא, כאילו שהוא לא קיים.

תלמיד: אנחנו רוצים לעשות איזשהו דיווח על הכנס, כלפי החלק שיהיה בהפסקות הפעילות בכנס הגדול.

תלמיד: קיבלנו הזדמנות מיוחדת בהפסקות בכנס להוסיף בחיבור בינינו בצורה של במה פתוחה. אנחנו מזמינים את כל החברים בכלי העולמי להשתתף בדבר הזה, אנחנו מזמינים אמנים, יוצרים, נגנים, או כל מי שיש לו איזו מחשבה יצירתית לגבי איך לעשות הפעלה של חיבור בהפסקות בכנס להשתתף בדבר הזה. פרסמנו לינקים ב"סביבה טובה" בכל השפות, כל אחד יכול להירשם. גם מי שיש לו איזה רעיון שהוא לא מעובד עד הסוף, אנחנו נעזור לו להוביל ולפתח את הרעיון בצורה כזו שנתפוס את ההפסקות ובאמת נהפוך אותן למקום החיבור, למקום שאנחנו נוסיף ונתכונן עוד יותר חזק לחזור לשיעורים מחוברים ביחד.

זה יהיה גם שייך לאופן השיעור שהיה לפני זה, אחרי זה, או שזה לגמרי לא שייך?

תלמיד: לא, זה נטו לגבי ההפסקות, שבזמן ההפסקות לא נאבד את כל מה שרכשנו ואספנו במהלך השיעור. רק נדגיש, זה מאוד מאוד חשוב, שהכול הוא בהרשמה מראש. אנחנו שוב מבקשים מכולם, כל מי שמעוניין, רוצה, מרגיש את עצמו שהוא יכול להשפיע, להירשם מראש כדי שנוכל להעביר את זה בצורה מסודרת.

למה אתם לא עושים את זה ממש לפי התור? נגיד קבוצת אלמטה, קבוצת מוסקבה, פיטר, קייב, אני לא יודע לגבי ניו יורק, כמה בדרך כלל מגיעים משם, אבל קבוצות כאלה שמגיעות מאירופה, שיעלו ויעשו משהו, שהם ידעו מראש מה עושים.

תלמיד: לכן אנחנו מבקשים שהם ירשמו מראש כדי שאנחנו נוכל לפרסם מראש מה עושים ומי יעשה, ואנחנו בהחלט נשתמש ברעיון שנתת עכשיו.

יש לנו כבר רשימה כמה אנשים מגיעים מכל קבוצה?

תלמיד: אני מניח שיש.

למה אני שואל? כי מעכשיו הם יכולים כבר להתאמן, לחשוב.

תלמיד: יש לנו רשימה של כל המדינות וכל הקבוצות.

וכמה באים?

תלמיד: כן.

יפה, אז צריכים פשוט לחלק ביניהם.

תלמיד: בסדר גמור, אנחנו נעשה את זה. אנחנו נפרסם רשימה לפי הקבוצות שכל קבוצה תוכל לבוא לידי ביטוי ולתת את החלק שלה בכנס.

מצוין. יופי. במה אפשר עוד לגרום לשיתוף חוץ מזה? זה יהיה כך בכל הפסקה והפסקה, ובזמן הסעודות? אין שום דבר? פעם היתה רק מוזיקה.

תלמיד: כן, זה מה שבדרך כלל עשינו, שמנו איזו מוזיקה שקטה כי בדרך כלל אנשים רוצים לנצל את הזמן הזה כדי לשבת ביחד, לדבר, הרבה פעמים יושבים יחד חברים שלא ראו אחד את השני הרבה מאוד זמן.

או [שמופיעים] שם בחוץ על הבמה?

תלמיד: כן, אבל בזמן האוכל לפחות, כשיושבים בתוך האולם, זה בדרך כלל המצב שהיה.

בסדר.

תלמיד: אחרי הפסקה של כמה שבועות אנחנו רק רוצים להזכיר שהערב יתקיים שיעור שלך עם הכלי העולמי, מחמש עד שש בערב שעון ישראל, אז אתם מוזמנים ובעיקר מוזמנות. זו הזדמנות נפלאה לנשים לשאול שאלות גם בשידור חי, גם לשלוח מראש, אנחנו נשלח את הטופס והוא מפיע גם ב"סביבה טובה", וככל שתהיה יותר מעורבות של הכלי העולמי בשיעור הזה יהיה יותר טוב. עברנו הרבה בסוף השבוע הזה אז אפשר לעשות סיכום ואחרי השיעור תהיה חצי שעה ארגונית שבה נשמע עדכונים לגבי הכנס, לגבי הלוגיסטיקה של הרישום, יהיה עדכון לגבי Help" חבר" כי הצטברו כמה שאלות, אז מומלץ לכל החברים והחברות להתחבר מחמש עד שש וחצי.

אני רק מבקש, אם יש לכם בכל זאת עוד כל מיני המלצות איך אנחנו עושים את הכנס לחיבור של אהבה דווקא, אז תשתדלו לשלוח למארגנים את כל העצות שלכם ולחשוב על זה בכלל. יש לנו עדיין הזדמנות להכין את עצמנו, גם כלפי כנס הערבה. שם זה קצת יותר פשוט כאילו כי זו חברה סגורה, אבל בכל זאת. כמה מגיעים בינתיים לפי הרישום מצפון אמריקה?

תלמיד: עד שנקבל את הנתונים, אפשר להראות לנו את החברים באיסטנבול בהתאספות מיוחדת, מרגשת, גדולה באיסטנבול.

אני מקווה שיבואו כך כולם.

תלמיד: בינתיים מארצות הברית מגיעים 58 אנשים סך הכול. גם גברים, גם נשים.

גם גברים, גם נשים.

תלמיד: והוסיפו שמטורקיה באים 40 איש.

יפה.

תלמיד: אני רוצה לעדכן לגבי מה שקורה בסין עם הווירוס. יש לנו שמונה חברים, אחד מגיע לכנס אבל בגלל המצב הוא לא יכול לנסוע. אני רוצה שכל החברים בכלי העולמי יתפללו עבור הכלי בסין, שיתחזקו. אני חושב שכולם מאוד חזקים, הם מגיעים לשיעורים ומאוד רוצים להגיע לחיבור. ואנחנו מקווים שהאהבה בינינו כמו וירוס, היא תתפשט בכל העולם. אז שכל הכלי העולמי ישמרו את החברים שלנו מסין בלב ונשמור את הסינים בלב שלנו.

אנחנו עוד לא כל כך מרגישים, מבינים, אבל אתם רואים עד כמה זה עובר על כל העולם. עוד נראה.

שאלה: כשהתחלנו לחשוב על העשיריות בכנס הגדול, עלתה שאלה מה לעשות אם חבר מדבר בשתי שפות. איך טוב יותר לבחור עבורו עשירייה, האם בשפת האם שלו או עד כמה שניתן לנסות ולהתערבב עם אותן השפות שהוא מדבר בנוסף, נאמר רוסית ואנגלית או אנגלית וספרדית?

אני לא יודע, יש כאן בעיה. אתם צריכים לשאול אותו, האם הוא מעדיף לדבר בשפה השנייה שהיא לא שפת האם שלו כדי להשתתף עם אנשים שמדברים באיזו שפה נדירה, נגיד קוריאנית או משהו, ואז הוא מוכן לשבת בקבוצה קוריאנית למרות ששפת האם שלו היא אנגלית. את זה צריכים לראות בעדינות. כדי לשבץ אנשים צריכים לשאול אותם ולקבל מהם אישור. כי בכל זאת אתם כל הזמן ב[תנועה]. איך אתם עושים בכלל את הדברים האלה? איך אתם טורפים את הקלפים האלה, איפה כל אחד?

תלמיד: בזמן השיעורים?

כן, בשיעורים בכנס.

תלמיד: ההחלטה האחרונה שעליה דיברנו היא שיושבים בעשיריות אקראיות בכל שיעור.

לגמרי.

תלמיד: יהיה שילוט לפי שפות, וכל שיעור ישבו בעשירייה אקראית, גם במדבר וגם בכנס הגדול, זה מה שדובר בפעם האחרונה בפורום הרחב הזה. אם רוצים לעשות אחרת אז אפשר להיערך אחרת.

לא, אני לא נכנס לזה. בסדר. אבל יהיה לאנשים קל למצוא? נגיד אני מדבר פורטוגזית.

תלמיד: בכל שנה יש שילוט מאוד ברור בכנס, לפי אזורים. אנשים מתרגלים ויודעים איפה האזור שלהם וחוזרים לשבת באותו אזור.

מצוין. טוב, אז מתכוננים בקיצור.

והמשימה היומית, עד סוף היום כל אחד בודק עד כמה הוא רשע והופך להיות צדיק.

(סוף השיעור)