בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 17.4.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1, פסח – יציאת מצרים*

1. עברנו תקופת הכנה מאוד טובה בעזרת ה', התקרבנו למצב של ההתנתקות מע"מ לקבל וצריכים להמשיך. יש לנו שבוע ימים הקרוב, בואו נשתדל להתאמץ, עוד ועוד להבין ולהרגיש, העיקר זה להרגיש, מה זה להיות מנותק מעצמו, מה-אני ולהיות מחובר ל-אנחנו. *זו כל יציאת מצרים, לעבור מאני לאנחנו, להתנתק מפרעה ולהידבק בבורא*. על הבורא כתוב בתוך עמי אנוכי יושבת. *הבורא נמצא בתוך העם, בתוך הקבוצה, בתוך החברים. מה שאין כן פרעה נמצא בכל אחד ואחד, בגישה אישית, בדאגה אישית של כל אחד על עצמו בלבד*..

2. *נקרא את הפסוקים, נדבר עליהם, נשתדל ללעוס אותם, להבין, לבלוע, להרגיש אותם, להתכלל מהם. יש לנו לעבודה הזאת שבוע ימים*, כי כל המעבר הזה ליציאת ממצרים לוקח שבוע ימים, כלומר הוא צריך לעבור על כל התכונות הפנימיות שלנו, על 7 התכונות שלנו וכך אנחנו מתקדמים, בונים את עצמנו בצורה רוחנית.
   
   *נקווה שנרגיש איך זה באמת קורה לנו ונעבור*. יש כאלו בינינו שהם כבר גדולים ומרגישים את השינויים האלו. יש כאלו שעוד לא כל כך מרגישים שינויים, יש כאלו שמרגישים שינויים אבל לא יודעים מאיפה הם, כלומר לא משתתפים בלנהל אותם, ויש כאלה כמו תינוקות, שאפילו שזה עובר עליהם, הם לא מודעים למה שנעשה איתם. אבל *אם אנחנו רוצים כולנו לצאת מהמצב של שליטת האגו שבינינו למצב שבינינו שורה רק כוח אהבה, כוח החיבור בלבד, אז כולנו נצא*.
   
   הקבוצה יוצאת ממצרים, גברים נשים ילדים זקנים, כולם. אפילו לוקחים איתם את החיות מי שנמצא איתם במצרים לוקחים הכל, לא משאירים שום דבר. זה רק אומר כמה אנחנו מוכנים להתנתק מהמצב שהיינו בו עד כה ולעבור למצב החדש. המצב החדש הוא חיבור בינינו, ההרגשה שאנחנו שייכים לגורל אחד שמנהל אותנו ואנחנו מסכימים להיות עימו כמה שאפשר, ומתבטלים כלפי החיבור בינינו.

3. אין בורא ללא נברא. הבורא הוא כוח שמתגלה בתוך אוסף של אנשים שיש ביניהם חיבור, ערבות הדדית, ואז הכוח הזה שיש ביניהם המשותף מתראה לנו כבורא. את הכוח הזה אנחנו רוצים יותר להכיר, לאתר, להתאים את עצמנו אליו, להידמות לו. כלומר *ככל שאני מתאר את העשירייה שלי במצב שהיא אוגרת בתוכה, שומרת בתוכה את דוגמת הבורא, דמות הבורא, הכוח שמחבר ומדביק אותם, במידה הזאת אני רוצה לחזק את הכוח הזה. זו כל העבודה שלי, בו אני תולה את כל החיות והתקווה*. האמת שלא לעצמי אישית אלא בכלל שרק אליו אנחנו צריכים כולנו להגיע ולהידבק. זה נקרא שאני עובד הבורא.

4. *אני צריך להתייחס לעשירייה שלי כאל אותו מצב המתוקן שאם אני נכלל בו אני יוצא מה-אני האגואיסטי שלי, כלומר יוצא מהמצרים ונכנס כבר למעבר למצב הרוחני*.. ככל שאני נכלל בהם, מתקשר אליהם, במיוחד פנימית, נפשית, לאו דווקא פיזית... ככל שאנחנו משתדלים להיות קרובים זה לזה, לא במרחק פיזי אלא במרחק הפנימי, כך אנחנו מפעילים בעצמנו יותר ויותר את האור העליון האחד שפועל עלינו ומאחד אותנו.

5. *אנחנו מגלים שלא מסוגלים בעצמנו להתקרב ולצאת מהאגו שלנו, ואז אנחנו צועקים. הצעקה הזאת עדיין לפנינו, אבל אנחנו נמצאים כבר בתהליך, לכן אני מבקש מכולם להשתדל להשתתף בתהליך הזה*, כי כמו שאנחנו לומדים, ממצרים יוצאים כולם, גברים נשים זקנים ילדים, לוקחים את כולם. גם את כל הכלים שלנו, היינו רצונות, מחשבות, תוצאות מהפעולות שלנו במצרים, את הכל לוקחים איתנו, הכל. למרות שבורחים מהמצרים בלילה, במצב שאנחנו לא מבינים איך ולא מבינים לאן, אנחנו פשוט בורחים..

6. ש: באיזה דרך אני צריך לראות את החברים בעשירייה?
   ר: *אני צריך לראות שהחברים שלי בעשירייה מוכנים לצאת ממצרים, אפילו שיכול להיות שאני לא מזהה את זה ב-100% אבל הם מוכנים לצאת ממצרים. לכן הבורא בחר אותם להיות איתי. בעצם אני גם מסודר מלמעלה ע"י הבורא לבוא אליהם, ולתמוך בהם, וכך אנחנו יוצאים*.
   
   *חוץ ממני אישית, הכל מוכן ומזומן לצאת מהעולם האגואיסטי, מהיחסים האגואיסטיים לעולם אחר עליון, עולם של אהבה, עולם של החיבור ותמיכה הדדית*. אם אנחנו משתדלים לייצב כאלו יחסים בינינו, כך אנחנו מרכיבים תשתית לגילוי הכוח העליון לפי השתוות הצורה.

7. זה מה שקורה לנו בהתפתחות לקראת העולם העליון. *אנחנו לא מאבדים שום דבר, אנחנו רק מתחילים לראות כמה היינו מבולבלים ונזרקים מרצון אגואיסטי אחד לרצון אגואיסטי שני, ובכך היינו טועים שזו בחירה חופשית, חיים חופשיים. אלה לא חיים חופשיים, אלא אתה מחליף פרה בחמור*. אתה לא מחליף גשמיות אלא נראה לך שאתה מחליף משהו. אתה לא מחליף כלום, אתה פשוט קופץ מרצון אחד לרצון שני, וגם זה לא שאתה קופץ ולא אתה בוחר, אלא מלמעלה. *אתה אפילו לא מכיר את זה. מה שאין כן ברוחניות אנחנו מתחילים לראות, להבין איך אנחנו מתחילים להשתתף במערכת הבחירה החופשית*.

8. יכול להיות שאני עושה כל מיני פעולות שאני מחויב לעשות, אני צריך לעבוד, להחזיק את המשפחה, לסדר את הבית, לעשות קניות, להכין לעצמי אוכל, לדאוג לאישה ולילדים וכן הלאה. זו בכל זאת כתוספת לעבודה שלנו בלהתחבר בינינו.. אין ברירה, אנחנו חייבים לעשות את כל הדברים האלה, אבל יש לך יחד עם זה ראש, *ויש חלק בראש שאתה יכול להשאיר פנוי למחשבות על החיבור ועל מטרת הבריאה. תנסה לעשות את זה יחד עם כל העבודות שאתה חייב לבצע בעולם הגשמי, ותראה כמה זה עוזר לך לחלק את המציאות ל-2 עולמות, תראה שזה אפשרי ושזה מקדם אותך*.

9. ש: בשנה שעברה שאלתי איך אני יוצא. השנה אני שואל איך העשירייה יוצאת ממצרים?
   ר: לא שזה קצת השתנה אלא השתנה בהרבה מאוד. עכשיו אתה מבין שיציאה ממצרים זו התחברות לעשירייה, שבתוך העשירייה, כשאתה מתאר לעצמך לא שאתה נמצא לבד ולא במרכז עשירייה אלא בחיבור עם החברים, רק בכך שאתם משיגים את החיבור, אתם מתחילים לצאת כל אחד מה-אני שלו ל-אנחנו וזו יציאת מצרים. אתה כבר מתאר את זה בצורה אחרת. אולי אתה עוד לא יכול להביע זאת בצורה שלמה אבל זו כבר תמונה אחרת, דרגה אחרת.

10. אתה צריך להאמין שהחברים נמצאים בדרגה יותר גבוהה ממך, *כמו ברבי יוסי בן קיסמא. תקרא שוב את המאמר הקטן הזה* ומתוכו תבין שחוץ מביטול כלפי הקבוצה אין לך שום הבחנה נכונה להתקדם ברוחניות. זה הכל.

11. *איך אני ידע אם אני מרמה את עצמי או לא ביציאה ממצרים? בכך שאני מפסיק לחשוב על עצמי וחושב רק על העשירייה ודרכה על הבורא*.

12. *אני לא יכול לעשות נחת רוח לבורא. נקודה. לא יכול, אלא אם כן אני מעורר את הכלל. את הכלל אני מעורר רק ע"י כך שאני פונה לבורא ומבקש ממנו עבור הכלל, עבור הקבוצה*. ככל שהקבוצה מתעוררת, במידה הזאת אנחנו עושים נחת רוח לבורא.

13. *בעה"ס כותב כאן דברים מאוד חמורים, שמי שחושב על עצמו, אפילו שאני נמצא בבית ואני חושב על עצמי ולא על העשירייה, אני הורס את עצמי, הורס את עצמי. הוא אומר אדרבה, גורם חורבן לנפשו. אנחנו צריכים לקבל את הדברים האלה בצורה חמורה ביותר, בעל הסולם כותב אותם בעצמו. בואו נקבל את הדברים האלה בצורה אמיתית ונשתדל לחזור עליהם יותר ויותר, וכך לאט לאט נתחיל להבין, להרגיש, להתפלל על מה שבאמת חסר לנו, ועל דברים הנכונים*. כי אם אנחנו מתפללים עד דברים שהם לא בהתאם להתקדמות הרוחנית שלנו כך אנחנו עושים סטיה מהדרך ואז מרחיבים ומושכים את כל ההתפתחות שלנו לעוד שנים שנים.

14. *כל אדם ואדם חייב לתאר לעצמו מצב שהוא עכשיו יוצא ממצרים, כלומר עובר ממצב אגואיסטי למצב אלטרואיסטי, מכך שמנותק לאחרים למצב שמחובר לאחרים, ולראות את עצמו תמיד במעבר*, כי המעבר הזה מעורר בו את כל הכוחות וכלים שעדיין לא תיקן אותם. הם נמצאים בו, אפילו שלא מרגיש, לא מגלה אותם ואת כל הצורות המתוקנות שהוא רוצה להגיע אליהן אבל עדיין לא מזהה אותן. את המצב הזה הוא צריך כל הזמן לתאר לעצמו, לכן כתוב *שבכל דור ודור חייב אדם לתאר, כל דור ודור כלומר בכל מצב ומצב, חייב אדם לתאר את עצמו כאילו הוא עכשיו יוצא ממצרים*. עד מתיי? עד גמר התיקון השלם, שאז זה יהפוך להיות למצב שמתוקן לגמרי.

15. לא כל כך חשוב על מה אתה מבקש, שאתה מבקש על דברים לא טובים, לא נכונים, כמו שילד מבקש משהו שיכול להזיק לו ולא נותנים לו, הוא בוכה וצורח אבל לא נותנים לו. אבל בכל זאת זה שהוא מבקש, זה בונה קשר בינו לבין.. בין אדם לבורא, והבורא לאט לאט מתקן הרצונות של האדם, שאדם יבקש משהו יותר נכון, יותר ויותר נכון. לכן *כתוב הלוואי שיתפלל כל היום. כל היום תהיה מחובר עם הבורא תתלה את העתיד שלך אך ורק בו. אין לך חוץ ממנו שום דבר. אתה צריך להיות מקושר אליו, לחשוב עליו, להתקרב אליו. כך תקצר את הדרך ותשיג את הדברים*.

16. ש: מה המקום של הודיה ושמחה בתהליך של יציאה ממצרים?
    ר: אני חושב *שמהתחלה ועד הסוף יש מקום להודיה ושמחה, כי אנחנו נמצאים ממש במצב למעלה מכל הנבראים, אנחנו יכולים להעלות את החיסרון עבור כל הנבראים*. לא שאנחנו יותר טובים מהם, ותודה לבורא שברא אותנו, הבדיל אותנו ומעלה אותנו עכשיו, מציל אותנו, לא. אלא אנחנו יכולים אחרינו למשוך כל הנבראים יש לנו כאלה כוחות בנשמה, זה מגיע לנו משורש הנשמה, אנחנו יכולים למשוך אחרינו את כל בני האדם, והגענו למצב שאנחנו כולנו נמצאים במצב שכל אדם ואדם בעולם מסוגל להגיע להשגת העולם הרוחני, להשגת הבורא, לחיבור עם כולם, להגיע לבניית האנושות ככוח אחד. לכן אנחנו בזה שמחים.

17. *ההודיה צריכה להיות כל הזמן בלב שלנו, ועל פני ההודיה אנחנו מעלים גם את החסרונות לכוחות התיקון*. אנחנו רוצים עוד ועוד להשתתף בתיקון העולם, בתיקון הכוח הכללי. אבל הודיה חייבת להיות כיסוד, כשמתחילים פניה לבורא מתחילים מהודיה ומברכות ואח״כ מעלים יותר ויותר את עצמנו לבקשות, עד שמהבקשות והודיות אנחנו מגיעים לייחוד, לקריאת שמע.

18. אתה צודק שכדאי לנו את זה לעורר, במה אני יותר טוב מכל אותם מיליארדי מיליארדי הנשמות שעדין לא נמצאות אפילו בתחילת התיקון כמוני. אז אני מודה לבורא שעשה לי את זה ושאני חייב להעביר את ההתעוררות הזאת לכולם.

19. ש: איך לכוון לטובת הבורא..?
    ר: *תתאמץ, תתאמץ להכניס לתוך הלב שלך את החברים ודרך זה שאתה רוצה להשפיע לחברים כל טוב. תתפלל לבורא שיעזור לך לסדר יחס כזה לחברים*, וכשאתה תגיע דרך החברים לכך שאתה חושב עליהם ומתפלל עבורם, אז תמשיך גם לתפילה לבורא. אי אפשר לפנות לבורא אם לא עבור החברים, לכן הוא כותב שמאהבת החברים לאהבת הבורא, כי *אי אפשר אחרת לסדר את הדברים, הכלי לא שלם*.

20. ש: איזה עצה להכפיל מאמצים בעשירייה כדי לצאת מקבלה עצמית?
    ר: שאלות קשות. *איזו עצה? רק לעשות תרגילים, לעבור שוב על החומר שאנחנו לומדים, לדבר ביניכם איך בכל זאת אפשר לנו להתעלות למעלה מהאגו שלנו. לעשות את התרגילים האלה בצורה כמה שיותר בתדירות גבוהה, אבל פגישות קצרות, נגיד 5 דקות, 10 דקות, לא יותר. אנחנו מדברים על החיבור בינינו, כמה בכל זאת אנחנו יכולים לתמוך בזה, כמה שאנחנו יכולים לעורר זה את זה. שלכל אחד יהיו לא יותר מחצי דקה לדבר*.

21. ש: איך להרגיש שמה שעובר עלינו עכשיו הוא הזדמנות ייחודית שלא תחזור?
    ר: *אני חושב שהפסח הזה מיוחד, כי באמת רוב בני ברוך מרגישים שמתקרבים לכניסה לעולם העליון, להרגשת הכוח העליון. זה מה שמיוחד בפסח הזה*.

22. קריין: מקריא קטע 197, נס......
    ר: *מאוד חשוב מה שהוא כותב כאן. כדאי לעבור על זה כמה וכמה פעמים, גם במשך היום, גם במשך החודש וכן הלאה, כי כך אדם יכול לבדוק מה מצבו האמיתי*.

23. *חסר שתרגיש שאתה נמצא בלילה ואחריך רודף חיל פרעה כדי להרוג אתכם וחלק להחזיר בחזרה למצרים, ושאתם מפחדים מאוד ממה שיכול לקרות, ושאין ברירה, אתם מוכנים לקפוץ אפילו לים הרועש, רק לא להיכנס בחזרה לע"מ לקבל, להיות עבדים של פרעה*.
    
    *להיות עבדים של פרעה זה לא שאתם בצורה גשמית סובלים. לא סובלים בצורה גשמית אלא רק בצורה רוחנית. אתם לא יכולים לסבול שאתם מנוהלים ע"י האגו שעושה מכם בהמות טובות שכל הזמן חושבות רק על עצמן*. כמו פרה שכל הזמן חושבת רק על איך היא יכולה להסתדר במצב הנוכחי, לשכב ולאכול. זה מה שהחיה רוצה, וזה מה שפרעה רוצה, ששוב ניכנס לכאלו מצבים.
    
    *זה נקרא להיות עבד. אני מאבד את הביקורת על הרצון שלי יותר מבהמה, ומתקיים כדי ללכת לעבודה לחזור לסדר את החיים, חופש, נופש. כל הדברים האלה במסגרת העולם הזה, יותר מהם אני לא רואה*.

24. ש: אפשר לבקש משהו חוץ מאפשרות ליגיעה?
    ר: לבקש משהו חוץ מאפשרות לכוחות ליגיעה זה כבר יהיה קליפה.. *אתה צריך עוד משהו חוץ מזה שיש לך עכשיו הבנה, הרגשה ויכולת ליגיעה למען החברה? להידמות למשה מה שנקרא, אתה צריך עוד משהו? על איזו יגיעה אתה מדבר? על איזו ישועה אתה מדבר? על איזו יציאה ממצרים אתה מדבר? אם בשבילך הפעולה הזאת שאתה מושך את כולם, שאתה עוזר לכולם, זה לא מספיק. אתה בזה מדמה לבורא, אתה נציג שלו, אתה עובד יחד עימו, אתה מגיע לדביקות בו בפעולה הזאת*.
    
    ש: איך לא לנתק את הע"מ לקבל?
    ר: אתה תבקש מה שאפשר בע"מ להשפיע, ומע"מ לקבל תתנתק. אנחנו לא יכולים לבקש ע"מ להתנתק מהרצון לקבל. תבקש על הרצון להשפיע, אפילו שאתה נמצא כולך ברצון לקבל, תבקש להיות ברצון להשפיע. זאת בקשה נכונה כי אנחנו בכלל לא יוצאים, לא מתנתקים מהרצונות לקבל שלנו. אפילו כשמגיעים לע"מ להשפיע אנחנו לא יוצאים מהרצון לקבל. הוא נשאר, אי אפשר להרוס אותו, אי אפשר לעשות כלום אלא אפשר רק לתקן את השימוש שלו, שמלאך המוות יהיה המלאך הקדוש.

25. *סיכום שיעור? יציאה, זה כל מה שחייב להיות. אנחנו צריכים לעבור במשך היום על חומר הזה, לדבר עליו, להתקשר אליו, ונקווה, זה בטוח, אבל נקווה שזה יגרום לנו התקדמות ליציאה, או אפילו ליציאה עצמה. יש כאלו שנמצאים ממש בפתח. להתחבר לקבוצה ולהתקרב לפתח היציאה. בבקשה, תברחו ממצרים. זה מה שאני ממליץ לכם מכל הלב*.