שיעור בוקר 14.11.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

אמונה למעלה מהדעת - קטעים נבחרים מן המקורות

אנחנו ממשיכים בנושא העיקרי - איך אנחנו יכולים להגיע למצב שהיחס לזולת ולבורא שכולל את כל הזולת שמחוץ לאדם, שהיחס אליהם ולכל המציאות יהיה יותר חשוב ויקר מהיחס לעצמנו. איך אדם מגיע למצב כזה כי הרי זה נגד הטבע שלו.

ודאי שיש כאן עבודה גדולה כדי לחייב את כל הבריאה, את הבורא, את כל כוחות הטבע, את כל מה שיש, שיעזרו לנו ושנוכל באמת להרגיש שמה שמחוץ לנו קרוב לנו יותר מעצמנו, אבל אז יהיה לנו קשר נכון לכל הבריאה, והבורא יהיה הכי קרוב אלינו מהכול. היחס הזה נקרא "אמונה למעלה מהדעת".

קריין: אמונה למעלה מהדעת, קטע מס' 8.

"האדם צריך לומר לאומות העולם שבקרבו, תדעו לכם, שכל מה שאתם מדברים, זה נכון, שלפי השכל אתם צודקים, ואין לי מה להשיב לכם. אלא שניתן לנו עבודה למעלה מהדעת, שאנו צריכים להאמין למעלה מהדעת, שאין אתם צודקים. והיות שהעבודת האמונה צריכה להיות למעלה מהדעת, לכן אני נותן לכם תודה רבה על הטענות הצודקות, שאתם הבאתם לי. מטעם, שאי אפשר לומר, שאדם הולך למעלה מהדעת, אלא רק בזמן שיש דעת ושכל, אז שייך לומר שהולך למעלה מהשכל.

מה שאין כן כשאין דעת, אין שייך לומר שהולך למעלה מהדעת. פירוש, "למעלה מהדעת" נקרא, שדרך הזאת יותר חשובה מדרך שבתוך הדעת. אולם בזמן שאין דרך אחרת, שתגיד לו: "לך בדרך הזאת", אז לא שייך לומר, שהוא בוחר בדרך של אמונה למעלה מהדעת. לכן דוקא מכח אמונה למעלה מהדעת, יכולים לנצח את הדעות של אומות העולם, שנמצאים באדם."

(הרב"ש. מאמר 36 "מהו, כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, בעבודה" 1989)

שאלה: האם אנחנו צריכים לנצח את דעת אומות העולם בתוכנו על ידי כוח האמונה?

ודאי שאנחנו צריכים להעלות את חשיבות הבורא למעלה מכל ההפרעות שנקראות "אומות העולם" שמתעוררות בנו.

תלמיד: האם זה נוגע להפרעות בדרך או בכלל לכל אותן הדעות שלנו, השתקפות החיים?

אנחנו לא מדברים על החיים שלנו, על העולם שלנו, על איך שאנחנו מסודרים בחברה האנושית, תנסו להתנתק מזה. יש כוח עליון שהוא כולל בתוכו את הכול, ויש כוחות אחרים שנקראים "אומות העולם", כוחות שונים של הטבע, שאנחנו צריכים להשתדל להוריד אותם בחשיבות לעומת כוח הבורא. ככל שנעשה את העבודה הזאת טובה יותר, צמודה יותר, חשובה יותר, כך נתחיל להרגיש עוד כוחות שפועלים סביבנו, בתוכנו, ובצורה כזאת נתחיל להתקרב לאמת.

תלמיד: כשלמדת עם רב"ש שינית בצורה מאוד חריפה את החיים שלך, ניתקת את עצמך מהחיים הקודמים, עברת לסביבה אחרת. אנחנו חיים פה בסביבה שלנו, עם הדעות שיש מסביבנו, עם כל החדשות, עם כל האקטואליה שמסביב, וקשה להתעלות מעל זה.

אל תחשבו שהתנאים היו יותר טובים. קודם כל זה היה זמן אחר, זה היה לפני כמעט חמישים שנה, אז איך אתם יכולים להבין מה זה היה. בכל מקום שאדם היה חי האווירה הייתה אחרת, היחס לחיים היה אחר, הטכנולוגיה, הקשר בין האנשים, הכול היה לגמרי אחר. אי אפשר להשוות בין מה שהיה אז למה שקורה היום, במיוחד את הקשר בין בני אדם והקשר האלקטרוני. היום כשאתה יוצא לאיזה מקום אתה נמצא בקשר חופשי עם כולם, עם מי שאתה רוצה, יש לך טלפון נייד ואתה לא מרגיש שאתה בכלל מתנתק מאנשים. אז כשהיית נוסע או הולך לאיזה מקום, הרגשת שאתה מנותק עד שאתה חוזר, היום זה לגמרי משהו אחר.

לכן אני לא יכול בכלל להשוות את מה שהיה למה שקרה במשך השנים לאחר מכן בקשר בין בני אדם, ביכולת להיות בתקשורת סביב העולם. כשהתחלתי ללמוד את חכמת הקבלה לא היו אי-מיילים, לא היה שום קשר, זו הייתה בעיה גדולה מאוד להתקשר זה לזה. היו מתקשרים פעם בחודש כשהיו מגיעים למפגשים, טלפון לא היה בכל דירה, בכל מקום. לכן אין להשוות למה שהיה אז, כי אנחנו לא חיים את הזמנים האלה.

שאלה: במאמר הוא כותב להודות על כל הטענות הצודקות שלהם, ולמעשה הוא עושה פעולה הפוכה מזה, נראה שהוא רוצה לשעבד אותם, זו הפעולה שהוא רוצה לעשות.

נכון, אתה צודק. אבל הטענות הן טענות צודקות. האדם גם מרגיש שמתעוררים בו כל מיני שאלות, מחשבות ורצונות ויש להם מקום. אבל הוא רוצה ללכת למעלה מהם, מה זה למעלה מהם? להעמיד את היחס שלו לבורא כדבר החשוב, הגדול והמיוחד. כלומר אני כל הזמן חושב איך אני מתייחס לבורא, זה מה שנראה לי חשוב.

שאלה: אם האומות שנמצאות בתוכנו הן צד שמאל, האם כשאנחנו מתקנים אנחנו מתקנים את אומות העולם? אתה יכול להסביר את התהליך הזה?

אנחנו מתקנים את אומות העולם כי אנחנו רוצים שהיחס שלנו לבורא, לחיבור בינינו, יהיה חשוב יותר מהמחשבות והרצונות האגואיסטיים שמתעוררים בנו, זה בסך הכול מה שאנחנו רוצים. אנחנו צריכים ללמוד על החברים שלנו עד כמה אנחנו מעלים את החשיבות שלהם יותר מכול דבר שבעולם, ואחר כך, עד כמה אנחנו מעלים את חשיבות הבורא מעל כל החברים, שהוא הכולל והגבוה. בצורה כזאת אנחנו מגיעים למצב שהוא למעלה מהדעת השלם.

שאלה: בציטוט מס' 8, האם זה מתאר אדם שעולה מדעת ללמעלה מהדעת?

כן.

תלמיד: כי נשמע שזה כבר מצב שהוא למעלה מהדעת.

תחשוב, תקבל את זה כך.

שאלה: מה זה נקרא שיש דעת?

דעת היא מה שיש ברגש ובשכל שלי, שלפי זה אני פועל. ולמעלה מהדעת זה שאני מעדיף שהפעולות שלי כלפי החברים והבורא יהיו יותר ממה שהשכל והרגש שלי דורשים.

תלמיד: מאיפה אני מקבל את הדעת הזאת שאני צריך להתעלות מעליה?

מהגוף שלך. מהשכל ומהרגש שאתה מרגיש, ונותן משקל וחשיבות לכל דבר בעולם, זה נקרא דעתך. זה שאתה רוצה עכשיו להבין ולהרגיש שיש דברים יותר חשובים מדעתך, זה נקרא למעלה מהדעת.

תלמיד: כמה החברים תורמים לאמונה מעל הדעת?

כל חבר נמצא במצב שהוא מתאמץ לתת חשיבות לזולת, לחברים ולבורא. זה נקרא שהוא משתדל להעלות אמונה למעלה מהדעת, את היחס לחברים ולבורא, יותר ממה שהטבע שלו מייצב לו.

שאלה: נאמר בקטע מס' 8, שאם אין אמונה בתוך הדעת, אז הוא לא יכול להגיע לאמונה למעלה מהדעת. למה הכוונה אמונה בתוך הדעת?

בינתיים, נכון להיום, אמונה בתוך הדעת היא היחס הנכון שלי לעת עתה לחברים ולבורא. זה נקרא בתוך הדעת. המצב הרצוי שאני רוצה שיקרה לי בקרוב שייקרא "אמונה למעלה מהדעת", הוא שהיחס לחברים ולבורא יהיה ביתר חשיבות ממה שאני מתייחס אליהם היום, גם לקבוצה וגם לבורא.

שאלה: דיברנו באחד השיעורים איך הודות לאמונה למעלה מהדעת אפשר להפוך את העולם הגשמי לעולם רוחני. האם יוצא שכל אלמנט שבטבע אנחנו מבקשים באמונה למעלה מהדעת להפוך מתכונת קבלה להשפעה?

אני לא מתפלל עבור שום דבר שבעולם חוץ מהחברים והבורא. אני רוצה להעלות אותם בחשיבות בעיניי, בהבנה, בהכרה, ביחס שלי, בהערכה שלי, יותר ממה שיש לי היום אליהם.

תלמיד: אם אני רואה בתוך העשירייה שיש תכונות קבלה, האם אני יכול באמונה למעלה מהדעת לבקש שהן יהפכו לתכונות השפעה?

אנחנו עכשיו לא מדברים על זה שאנחנו מתפללים עבור החברים שהם ישתנו, אלא אני מתפלל עבור זה שאני אשתנה, שהאדם ישתנה. להתפלל בעד חברו זה משהו אחר, עוד נגיע לזה, קודם נייצב את המצב איך אדם מתייחס לקבוצה שלו ולבורא.

שאלה: יש לי שאלה בעניין הדואליות של הבורא כלפינו. מצד אחד בורא שולח לנו בעיות כדי שיהיו לנו ייסורים וחיסרון לבקש מהבורא פתרון לבעיות. מצד אחר, הבורא בעצמו פותר את הבעיות שלנו. האם הדואליות, הכפילות הזו של הבורא, תישאר איתנו בכל הדרך הרוחנית או באיזשהו שלב הבורא יאפשר לנו יותר עצמאות בפתרון הבעיות בשותפות עימו?

אנחנו נהיה יותר עצמאים. נהיה יותר מבינים וחזקים, ועם זאת הבעיות יהיו ברמה אחרת.

שאלה: האם אמונה בתוך הדעת זו אמונה בשכר ועונש, ומהי אמונה מעל הדעת?

אין הבדל ביניהן, אלא "אמונה בתוך הדעת" היא היחס שלי הארצי, הגשמי, האגואיסטי, הנורמלי כמו שיש לכולנו, ו"אמונה למעלה מהדעת" היא שאני מעמיד את כוח ההשפעה, את הבורא, את הקבוצה למעלה מהכול ואני רוצה להתייחס אליהם כך, על אף שיכול להיות שאני מרגיש שאני עדיין לא נמצא ביחס כזה אליהם.

תלמיד: ואת זה מראים בעבודתנו, בהתמדה?

כן, נכון.

שאלה: מה ההבדל בין המחשבות והדעות בעבודה ואיך להשתמש בהן כדי לעלות מעל הדעת?

אני צריך לתאר לעצמי את חשיבות כוח ההשפעה, כוח הבורא, כוח החברה, החברים, הקבוצה, שאלו דברים נעלים ללא השוואה בחשיבותם לעומת מה שבדרך כלל אני מחשיב. כל הזמן לחזור לכל הדברים האלה ויותר ויותר להעלות את חשיבות הקבוצה וחיבור הכלי המתוקן, הבורא שממלא אותו, כך שכל ההבחנות הללו יהיו לפניי כמטרה הכרחית.

שאלה: זו גישה מעניינת כלפי אומות העולם שנמצאים בתוכי ואני צריכה להתייחס אליהם בצורה כזאת שאני לא משנה אותם אלא מקבלת אותם ואת זה שהם קיימים ומצרפת אותם אלי. למה אני צריכה לקבל אותם, אבל ללכת למעלה מהדעת, ואין אפשרות לבטל אותם?

אנחנו לא יכולים לעשות זאת, כי יש מצב כזה אצל האדם שבאותו רגע הוא לא יכול לבטל את הרצונות האגואיסטיים שלו, אבל הוא יכול בכל זאת לתאר לעצמו איך בתוכו מופיעים רצונות אחרים, של אהבה, של השפעה, של קשר, והם יכולים להיות גבוהים יותר, למעלה מהרצונות האגואיסטיים של הכלים.

שאלה: האם מגיעים לחיבור עם החברים על ידי אמונה למעלה מהדעת?

הרצון להגיע לאמונה למעלה מהדעת מביא אותנו להכרחיות להיות מחוברים בינינו, בין החברים, אחרת לא נגיע לאמונה למעלה מהדעת. במידה שאנחנו נמצאים בנטייה להתחבר בינינו בעשירייה, במידה הזאת אנחנו מתחילים להרגיש את הכוח הרוחני שהעשירייה מעוררת בכל אחד מאיתנו.

שאלה: לאחרונה שמעתי ממך שאני אצטרך לשנות את הגישה לחברים לפני שאני מתפלל עבורם. האם אני צריך להתפלל קודם עבור התיקון שלי, ולמה הכוונה שאדם משנה את הגישה כלפי החברים?

האדם מתחיל לתאר לעצמו שאותה עשירייה שהבורא זימן לפניו, היא בעצם אותו הכלי של אדם הראשון שהוא צריך להביא אותו לתיקון.

שאלה: איך אני מגדיל בעיניי את חשיבות החברים והבורא מיום ליום?

אתה חושב על זה. תחשוב על זה ככל האפשר ותשתדל לשמוע את זה מהאחרים ולהשפיע להם את זה. ואפילו שאתם מדברים מילים ריקניות, לאט לאט כל אחד מקבל חשיבות.

תלמיד: ואיך חשיבות הבורא והחברים עוזרת לי להתמודד עם ההפרעות?

אין לנו עוד הפרעות חוץ מחשיבות. חוסר חשיבות של החברה ושל הבורא בינינו זו בעצם כל ההפרעה.

תלמיד: אבל ברגע שיש חשיבות החברים וחשיבות הבורא זה מכסה על ההפרעות?

כן, בטח. אם חשיבות הבורא וחשיבות החברים גדלה, גוברת בי, אין לי עוד בעיות, רק לזה אני צריך לדאוג.

שאלה: אם אנחנו רואים בעשירייה חבר שכביכול נפל לתוך הדעת והוא בתוך הרגשות שלו, האם צריך לבקש עבורו שייצא מזה או שזו בכלל הסתכלות לא נכונה לבדוק איפה החבר נמצא?

בדרך כלל אנחנו לא מדברים כך על החברים. כל אחד משתדל להעלות את חשיבות החברה, את חשיבות החיבור, זה נקרא לעלות לדרגה הבאה, למצב הבא שלנו, ולהראות לאחרים שאני באמת משתוקק לזה.

תלמיד: ומה לגבי חבר שקצת מרחיק את עצמו מהעשירייה בגלל משהו?

אנחנו צריכים להבין שאלו ההפרעות שמגיעות אליו, וההפרעות האלה מורידות אותו קצת כמו שאנחנו רואים בעינינו, על אף ש"עיניים להם ולא יראו", מי יודע, אבל נגיד, ואז אנחנו צריכים לחזק סביבו את המצב. זאת אומרת אנחנו צריכים להראות לו, בלי מילים, עד כמה אנחנו מתחברים, עד כמה אנחנו מעריכים את הקשר בינינו ומבינינו לבורא, בכל מיני אופנים.

תלמיד: ולהתפלל? לבקש עליו?

זה ברור. אני מדבר עכשיו על משהו יותר מוחשי, זאת אומרת ברור, בצורה ויזואלית, שהוא יראה שאנחנו כן קשורים ונמשכים זה אל זה.

שאלה: שמעתי שאמרת שצריך לחשוב על איך אני מתייחס לבורא.

כן.

תלמיד: מה זה אומר?

אני לא יכול להגיד לך, אתה צריך לברר איך אתה מתייחס אליו.

תלמיד: רוב הזמן אם אני חושב על הרוחניות, על המטרה, אז אני חושב על החברים ומתפלל עבורם. מה זה אומר שאני מתייחס, חושב על היחס שלי לבורא?

תחשוב ואז תראה מה זה. אני לא יכול להגיד לך מה זה, אתה צריך לגלות מהו היחס שלך לבורא.

תלמיד: אבל מה זה אומר להתייחס לבורא, זה להתייחס כמו לתכונת ההשפעה?

עד כמה הקשר שלי עם הבורא חשוב לי יותר מכל הקשרים האחרים.

שאלה: האם הליכה מעל הדעת זו פעולה שתמיד כואבת?

היא לא כואבת, דווקא ההיפך, היא מעלה אותנו, היא מנקה אותנו. היא לא כואבת.

שאלה: הזכרת קודם את התקופות השונות, התנאים החיצוניים השונים שיש לנו. אם היה אפשר להצביע על יתרון ספציפי שיש בזה שכל חבר נמצא בעשירייה היום, איך נשתמש בעשירייה הכי נכון כדי לעלות מעל הדעת?

על ידי כך שאני מעריך את העשירייה כיותר חשובה מכל מצבים הפרטיים שאני נמצא בהם, ואז אני כל הזמן חושב עליה, מה קורה להם, איך הם מתקדמים, איך אני תורם להם וכן הלאה. כמו שרב"ש כותב על היחס לסביבה, לחברה.

שאלה: האם "לא החכם למד" יותר שייך לעבודה בדעת או לעבודה למעלה מהדעת?

"לא החכם למד" הכוונה שהאדם לא לומד לפי השכל שלו ולפי הבחנות שכליות, אלא הוא הולך לפי הבחנות רגשיות. בעולם שלנו אנחנו מעדיפים את השכל, כי העולם הוא מכני, שכלי. אבל ברוחניות אנחנו רוצים לעבוד לא עם השכל שלנו שהוא שכל בהמי, אלא אנחנו רוצים לעבוד עם רגש רוחני. רצון זה רגש, אז שהרגש יהיה רוחני, ביחסים בינינו וביחסים מבינינו לבורא. תחשבו על זה.

שאלה: בעלייה למעלה מהדעת, התפיסה שלנו כלפי הדעת עצמה משתנה?

כן.

תלמידה: איך אנחנו יכולות לעזור בזה לחברות לעלות למעלה מהדעת?

רק בכך שאנחנו בעצמנו ממשיכות קדימה, ולפעמים יכולות לעשות פעולות משותפות בינינו.

שאלה: כן, לגבי המושג "אמונה למעלה מהדעת", האם הוא בעצם כלי או אמצעי שהאדם בונה עם הבורא ביחד בכל מצב של עלייה במדרגה?

כן.

שאלה: כשאדם מקבל התנגדות, הוא בביקורת בזמן השיעור וזה מפריע לו, זה נקרא "אומות העולם"?

כן.

תלמיד: וזה בדיוק הזמן לבקש מהבורא את האמונה למעלה מהדעת וזה יכול לקחת את כל השיעור? אדם פשוט יהיה כל הזמן במחשבות, יש דרך לזרז את זה?

אתה תראה את זה מתוך הניסיון. אבל אל תדאג, אם אתה חושב על חשיבות ההשפעה, החיבור, לעומת כל יתר המצבים, אז אתה לא מפסיד שום דבר, רק מרוויח.

תלמיד: אז אדם יכול להיות משוקע בכל המחשבות האלה, לחשוב על הגדלות ולבקש.

חשיבות, רק חשיבות.

קריין: קטע מס' 9

"ענין ריקנות אינה שורה אלא על מקום שאין שם ישות (בסוד "תולה ארץ על בלימה"). נמצא, כמה הוא השיעור של המלוי של מקום הריקן? התשובה הוא: לפי מה שהוא רומם את עצמו למעלה מהדעת. זאת אומרת, שהריקנית צריכים למלאות עם רוממות, היינו עם בחינת למעלה מהדעת. ויבקש מה', שיתן לו את הכח הזה. ויהיה הפירוש, שכל הריקנית לא נברא, היינו שלא בא לאדם שירגיש כך שהוא ריקן, אלא בכדי למלאות זה עם רוממות ה', היינו שיקח הכל למעלה מהדעת."

(בעל הסולם. "שמעתי". י"ג. "ענין רמון")

המאמר כתוב יפה ולעניין. המקום בו אנחנו מרגישים ריקנות, הוא המקום להביא לתוכו את מילוי הבורא, כדי שהבורא ימלא את כל המקומות הריקניים כי הוא בעצמו מכין אותם.

שאלה: האם זה נוגע לכל רגשות הריקנות שבחיים?

כן. כל דבר ריק שאנחנו מרגישים, הוא הזדמנות למלא את המקום הזה בגדלות הבורא.

תלמיד: יוצא שכאשר אדם מרגיש ריקנות כלשהי, הוא מיד צריך לכוון את עצמו לעבודת העשירייה?

ודאי שכן. כל השינויים שבנו הם הזמנה בלתי פוסקת מצד הבורא שנתקשר ביננו ואליו.

שאלה: יש את היחס שלי כלפי החברים והיחס של החברים כלפיי, ויש גם יחסים בין החברים, איפה נמצא תחום האחריות שלי? על מה אני באמת יכול להשפיע?

אתה חייב להרגיש את עצמך כנציג של הבורא בעולם הגשמי, ומתוך זה תמשיך.

תלמיד: זה לא ממש מובן.

אתה מעכשיו והלאה צריך לראות את עצמך כנציג של הבורא כלפי כל העולם הזה, הדומם, הצומח, החי, והמדבר, כלפיהם אתה נציג של הבורא. קדימה.

תלמיד: יש ריקנות שאני רואה מהחברים כלפיי וגם בין החברים, האם עליי לבקש מהבורא וכבר זה ישפיע?

כן, ודאי.

תלמיד: תמיד מבלבל אותי, האם התיקון והשינויים צריכים להתרחש בתוכי עכשיו או לאחר מכן? האם אחר כך אני אשפיע דרך הפעולות שלי או שבאמת זה קורה בתוך החברים דרך התפילה?

אתה לא תמצא את התשובה. איפה החברים שלך? איפה העולם הזה? הכול נמצא בך ולכן באותה מידה שאתה משנה את עצמך ומעצב את עצמך נכון כלפי העולם והבורא, כך אתה מתחיל להרגיש עד כמה הכול נמצא בך בלבד.

שאלה: רוממות הבורא, זה אומר ללכת מעל השכל שלנו, להתחבר ישירות עם אותו מקום ריקן שבו יכולה להתגלות דעת הבורא? זה מה שאנחנו עושים בפעולה הזאת?

כן.

שאלה: מה משמעות המשפט שהבורא שומר על בריאתו, האם זאת אומרת שבמקום שהריקנות נמצאת הוא ימלא את הכול בנוכחותו?

כשאנחנו פועלים באמונה למעלה מהדעת, אנחנו בכך מביאים את הבורא לכל המקומות הריקניים ששם הוא לא נמצא ורוצים שאת המקומות האלה הוא ימלא בנוכחותו, באמונתו.

חלק 4

48:00

שאלה: אם החבר מתרחק העשירייה צריכה להראות לו יתר חיבור, מה עושים אם יחד עם זאת הוא מרגיש יותר ניגודיות והפכיות ודחייה?

אין מה לעשות. צריכים רק להראות לו שהוא נעשה הפוך מהחברה, שהוא מתרחק מהחברה.

שאלה: מה זאת אומרת "תולה ארץ על בלימה"?

שאין שום יסוד לרוחניות אלא רק אמונה למעלה מהדעת.

שאלה: תחושת הריקנות היא הרגשה לא נעימה ויש נטייה לחפש מילוי בכל מיני צורות. איך אנחנו סוגרים את עצמנו כך שנחפש את המילוי רק בחיבור?

אני חושב שכל העולם נמצא בצורה כפי שאנחנו לומדים ממערכת האדם הראשון, שאין חוץ מהכלי הכדורי של האדם הראשון מלא באור עליון – הבורא. רק זה מה שקיים ולמצב הזה אנחנו צריכים להגיע לפי הרצונות, לפי הכלי ולפי היחסים בינינו, לפי האורות, אז בואו נשתדל כך לייצב את עצמנו.

תלמיד: בעבר האדם היה מנסה למלא את הריקנות בלי קשר לבורא, ועכשיו יש מחשבה האם כדי לנסות למלא אותה כי זה לוקח את הנחיצות לגדלות הבורא?

הכול יתייצב, העיקר להמשיך. אם אני אתחיל להסביר זאת אני רק אבלבל אתכם יותר. בוא נעבוד בצורה שיטתית.

שאלה: האם האמונה למעלה מהדעת יש סוף? הרי הדעת כל הזמן מתפתחת, מתי אני אוכל להגיע לאמונה שלמה?

בגמר התיקון.

שאלה: מה זאת אומרת להביא את רוממות הבורא לכל מקום של ריקנות, ואיך זה עובד בקבוצה?

הבורא ממלא את כול המציאות, זאת אומרת כל המחשבות והרצונות שיש לנו במוח ובלב איפה שאנחנו מרגישים שיש מקום למילוי. במקום הזה אנחנו מרגישים לא נוח, אנחנו צריכים למקומות האלה להביא בשכל וברגש את נוכחות הבורא. איך לעשות זאת? על ידי עבודה באמונה למעלה מהדעת, שאני רוצה שבמקומות הריקניים שלי, גם הרגשיים וגם השכליים, ישרה הבורא.

תלמיד: איך זה עובד כלפי הקבוצה, העשירייה?

כלפי העשירייה זה עובד במידה שכל אחד מהחברים משתוקק להיות באמונה למעלה מהדעת.

שאלה: האם למלא בגדלות הבורא זו פעולה פנימית בלבד או שזה דורש תוספת של קריאת מקורות ביחד?

גם זה וגם זה.

שאלה: מה גורם לריקנות ברוחניות ובמה זה שונה ממצב ירידה?

מצב ירידה רוחנית וריקנות ברוחניות זה אותו דבר.

תלמיד: ומה גורם לריקנות?

הגורם לריקנות הוא שאני לא דואג למלא את המקום הזה באמונה למעלה מהדעת.

שאלה: מה הן התכונות של איחוד הנחוצים כדי שהבורא באמת יכנס לאיחוד הזה?

תפילה כמה שיותר אמיתית.

שאלה: מהי אמונה בתוך הדעת?

אמונה בתוך הדעת היא, שהאדם מאמין בשכל שתומך ודוחף אותו, זו "אמונה בתוך הדעת".

שאלה: יש ריקנות גשמית ויש ריקנות רוחנית, האם יש הבדל ביניהם בפנייה כלפי הבורא?

ריקנות גשמית היא שהאדם מרגיש שחסר לו מילוי גשמי - אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. ריקנות רוחנית היא שהאדם רוצה במקום כל הצורות הריקנות שהוא מרגיש בתוכו, תבוא הרגשת הבורא שתמלא את אותם המקומות הריקניים.

שאלה: כתוב בקטע 9, "שהריקנית צריכים למלאות עם רוממות, היינו עם בחינת למעלה מהדעת". איך מגיעים למצב שהרוממות ותכונת ההשפעה שווים?

חושבים על זה כמה שיותר.

שאלה: איך לעלות למעלה מדחיות שמנוגדות למטרת הבריאה?

ברוחניות אנחנו מגדילים את הכלים שלנו לא על ידי ידע ולא על ידי דעת, אלא על ידי כוח האמונה למעלה מהדעת. ככל שאני יותר נכלל בחברים, ככל שאני יותר נמשך אליהם, נדבק אליהם, בזה אני מרחיב את הכלי הרוחני שלי והוא מתמלא עם הרגשת הבורא, עם הכוח העליון, זו עלייה.

שאלה: מצבים ריקניים יכולים להשתנות, איך על העשירייה להיות מאורגנת כלפי החברים כדי שכל החברים יעברו את מצבי הריקנות השונים בצורה קלה והקצרה ביותר?

אני לא יכול לענות על כך, זה לפי מאמץ האדם.

שאלה: הריקנות למעשה מקדמת את האדם בעבודתו, אם האדם צריך לחפש כל הזמן את הריקנות שבו, מאיפה הוא מוצא את רוממות ה' למילוי?

את הריקנות הוא מגלה בעצמו מתוך כך שחסרה לו אמונה למעלה מהדעת, חסר לו כוח חיבור עם העשירייה, חסר לו כוח חיבור עם הבורא, הוא לא מרגיש שהם ממלאים אותו והוא ממלא אותם. מה לעשות? רק לפתוח את הלב שיהיה עוד ועוד מחובר עם החברים ואז הוא יראה עד כמה זה עובד, איך שהבורא הולך לקראתו.

תלמיד: האם הבורא נותן לו את רוממות ה' או שהוא צריך להגיע לכך כדי למלאות את הריקנות שבו?

זה מגיע מהבורא. אתה שואל על מצב מאוד יפה ומאוד נכון, אני שמח שאתה מתקדם.

שאלה: המחשבות שלנו משפיעות על ההרגשות, ואם אנחנו עובדות כל הזמן עם הרגשות ומחפשות את הקשר לחברות, מה שמתחולל בנו זו אהבה?

כתוצאה מזה יוצא שאנחנו רוצים לעזוב את הכול מלבד הקשר בינינו, ובקשר בינינו להרגיש את הקשר עם הבורא. שהקשר בינינו יהיה כעקרון הקשר עם הבורא. כיוון שהבורא בפני עצמו לא קיים, אלא אנחנו בונים אותו.

כמו שנאמר, "אתם עשיתם אותי". באיזה אופן? דווקא על ידי הקשר בינינו, כאשר אנחנו מעל האגואיזם שלנו מתחילים להרכיב, לחבר את הרצונות המתוקנים שלנו, בזאת אנחנו בונים את הבורא. אנחנו כביכול מרכיבים מתוך חלקים וברגשות שלנו וגם בתובנות שלנו, אנחנו בונים, מופיע כלפינו הדמות הזאת שלו.

תלמיד: כלומר במחשבה שלנו אנחנו בונים את הבורא והוא נותן לנו כמתנה את האהבה שלו?

כן.

קריין: כן. קטע מס' 10.

"כתוב "והאלקים עשה שיראו מלפניו". כלומר, שזה שבא לאדם, אלו המחשבות של ריקות, הוא בכדי שהאדם יהא לו צורך לקבל על עצמו אמונה למעלה מהדעת. 

ולזה צריכים את עזרת ה'. היינו, שהאדם מוכרח אז לבקש מה', שיתן לו את הכח, שיוכל להאמין למעלה מהדעת. נמצא, שדוקא אז האדם נצרך להבורא, שיעזור לו. וזהו מטעם, היות השכל החיצוני נותן לו להבין את ההיפך. לכן אין עצה אחרת להאדם אז, אלא לבקש מה', שיעזור לו. ועל זה אמרו "יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום, ואלמלא אין הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו"." 

(בעל הסולם. "שמעתי". י"ג. "ענין רמון")

שאלה: אתה מגיע למצב שיש לך יחס של שנאה או אהבה לבורא, הוא תמיד משחק ברגשות האלה. איך לייצב את המצב הזה?

לייצב על ידי דבקות, שגם החסרונות וגם כל הדברים הטובים, הכול מתחבר יחד לקשר, קשר אחד, דבקות. הדבקות סופגת בתוכה, בולעת בתוכה את הכול.

תלמיד: אתה מגיע תמיד לחברה כדי להשיג את הרגשת הדבקות הזאת, בסופו של דבר אתה משיג אותה, ואז הבורא לוקח לך אותה. מצד אחד יש דבקות ומצד אחר יש איזו עבודה שתמיד נעלמת. אני לא מצליח לראות איך אני מחזיק את האמונה למעלה מהדעת, כי תמיד הוא לוקח לי אותה.

זה כדי שאתה תתקדם.

תלמיד: עד מתי המצבים האלה?

עד גמר התיקון.

תלמיד: אני מבין את מה שאתה אומר ואני גם מרגיש את זה, אבל אני מרגיש בפנים כמו איזה הר געש שעוד שנייה מתפוצץ.

זה אצלך תמיד וזה טוב. אין מה לעשות, אלא כל פעם להעלות את עצמך למעלה מהדעת.

תלמיד: איך אני משתף את החברים בכל העשייה הזאת, שלא אהיה בה לבד?

אתה לא לבד, הם גם עושים את אותה העבודה, כל אחד לפי הדרגה שלו.

תלמיד: צריכים להגיע כאן לאיזו תפילה משותפת?

כן, תפילה משותפת יכולה להיות, בלי לברר את המקומות הפרטיים של כל אחד ואחד.

תלמיד: אז איך אנחנו מבררים את העבודה למעלה מהדעת בנקודה הנכונה?

כל אחד בעצמו.

שאלה: איך להיערך לקראת מצב הריקנות הבא?

אני אפילו מחפש כאלה מצבים, כי אני יכול למלא אותם, שאני ארגיש אותם עם גדלות הבורא, רוממות ה'.

תלמיד: מה זה לחפש את הריקנות הבאה?

"לחפש ריקנות" זה נקרא שאני מחפש רגשות, רגש זה מקום, מקומות אפשר להגיד. שרק הכרת גדלות הבורא יכולה להעלות אותי מהמצב הזה למצב הנכון.

תלמיד: ואיפה אתה מוצא מקומות כאלה?

בתוך עצמי.

תלמיד: אבל איך אתה מוצא את המקומות האלה בתוך עצמך?

אנחנו צריכים לחפש את המצבים הגשמיים שלנו שמהם אנחנו מתחילים, ואני מהם מתחיל לרצות לעלות למצבים רוחניים.

שאלה: האם אנחנו צריכים לחדש ולחזק את האמונה למעלה מהדעת מידי יום?

כן, ודאי. אבל אנחנו גם צריכים להרגיש שיש לנו צורך, נחיצות בזה, שאין לי ברירה, שאם אני לא מעלה את האמונה למעלה מהדעת מיום ליום אז אני לא מתקדם, אז אני לא חי כביכול.

קריין: קטע מס' 11.

"רוממות ה' פירושו, שהוא צריך לבקש מה', שיתן לו הכח ללכת למעלה מהדעת. זאת אומרת, שרוממות ה' יש ב' פירושים:

א. שלא ימלא עם בחינת דעת, שהוא שכל, מה שהאדם יכול לתרץ את שאלותיו. אלא שהוא רוצה, שה' ימלא לו את שאלותיו. נמצא שזה נקרא רוממות, משום שכל השכל בא מלמעלה, ולא מצד האדם, היינו שהאדם יכול להשיב את שאלותיו. וכל מה שהאדם יכול לתרץ, נקרא שהאדם מתרץ הכל עם שכל החיצון. כלומר, שהרצון לקבל מבין, שכדאי לקיים תו"מ. מה שאין כן למעלה מהדעת, הוא המחייב את האדם ללכת בעבודה, זה נקרא נגד הדעת של הרצון לקבל.

ב. שרוממות ה' נקרא, שהוא נעשה זקוק, שה' ימלא משאלותיו.

לכן:

א. שהאדם צריך ללכת למעלה מהדעת, אז האדם רואה שהוא ריקן, ואז הוא נעשה נצרך לה'.

ב. שרק ה' יכול לתת לו הכח הזה, שיהא בידו ללכת למעלה מהדעת. היינו, זה שה' נותן, זה נקרא רוממות ה'". 

(בעל הסולם. "שמעתי". י"ד. "מהו רוממות ה'")

אלה מילים כל כך יפות, בואו נקרא את זה שוב לפחות עוד פעם אחת.

קריין: קטע מס' 11.

"רוממות ה' פירושו, שהוא צריך לבקש מה', שיתן לו הכח ללכת למעלה מהדעת. זאת אומרת, שרוממות ה' יש ב' פירושים:

א. שלא ימלא עם בחינת דעת, שהוא שכל, מה שהאדם יכול לתרץ את שאלותיו. אלא שהוא רוצה, שה' ימלא לו את שאלותיו. נמצא שזה נקרא רוממות, משום שכל השכל בא מלמעלה, ולא מצד האדם, היינו שהאדם יכול להשיב את שאלותיו. וכל מה שהאדם יכול לתרץ, נקרא שהאדם מתרץ הכל עם שכל החיצון. כלומר, שהרצון לקבל מבין, שכדאי לקיים תו"מ. מה שאין כן למעלה מהדעת, הוא המחייב את האדם ללכת בעבודה, זה נקרא נגד הדעת של הרצון לקבל.

ב. שרוממות ה' נקרא, שהוא נעשה זקוק, שה' ימלא משאלותיו.

לכן:

א. שהאדם צריך ללכת למעלה מהדעת, אז האדם רואה שהוא ריקן, ואז הוא נעשה נצרך לה'.

ב. שרק ה' יכול לתת לו הכח הזה, שיהא בידו ללכת למעלה מהדעת. היינו, זה שה' נותן, זה נקרא רוממות ה'". 

(בעל הסולם. "שמעתי". י"ד. "מהו רוממות ה'")

שאלה: הקטע הזה בכלל לא ברור, כתוב שהבורא עונה בזה שנותן את גדלות הבורא, ובסוף הקטע כתוב שרוממות ה' זה נקרא שהאדם מבקש את הבורא.

אז אתה צריך לקרוא עוד כמה פעמים מה שכתוב פה, ויכול להיות שגם את המאמר הזה כולו. אחרי זה תשאל ונמצא הסבר.

שאלה: הריקנות היא מקום שבו הדעת כבר לא פועלת, לא עובדת, איך האמונה יכולה להתבסס על הדעת?

הוא רוצה למלא את המקומות האלה עם כוח האמונה, עם כוח ההשפעה, עם כוח הדבקות בבורא.

שאלה: אני יכולה להבין שהאדם עושה חשבונות בראש, אבל איך קורה שינוי ברגשות של האדם, ברצון של האדם?

גם השכל וגם הרגש ברוחניות עובדים יחד ומוסיפים זה לזה. זה לא כמו בעולם שלנו שהשכל מתנגד לרגש וההיפך. לכן אין כאן שום סתירה, צריך רק להתקרב לזה ואז תראי שזה כך.

שאלה: איך אנחנו יכולים להשתמש בדעת שלנו כדי להתקדם?

אני רוצה להגיע לכוח השפעה, אני רוצה להיות המשפיע לעשירייה, אני לא רוצה לקבל תשובה בשכל שלי, אלא קודם שיהיה לי יחס לכוח ההשפעה, ובכוח ההשפעה הזה אני ארגיש את הפתרון ואז אני אתקדם.

שאלה: אני מבין שהעבודה היא למצוא את הבורא בכל דבר ודבר. למה אני צריך לעסוק בלמלא את האחרים ברוממות ה'?

אני לא מבין, איפה אתה רוצה למצוא מגע עם הבורא אם לא בתוך העשירייה? אתה חושב שאלה שני דברים שלא שייכים אחד לשני, זה עשירייה וזה הבורא. זה לא נמצא בצורה כזאת. אין בורא ללא נברא, אתה צריך לייצב את העשירייה בצורה כזאת שאתה נמשך אליהם, רוצה להידבק אליהם בכל לב ונפש, במידה שאתה מסוגל, ואז בתוך הנטייה הזאת אתה תתחיל להרגיש את נוכחות הבורא.

תלמיד: זאת אומרת יש בורא ויש עשירייה או שזה אותו דבר?

הבורא מתגלה בתוך העשירייה המתוקנת. יחסית מתוקנת לפי דרגות התיקון, אחרת אין בורא. זה נקרא "אין בורא ללא נברא". נברא זו עשירייה, קבוצה.

שאלה: כשאני עובד עם השכל החיצוני אז יש פחד ובושה שאני לא אצליח. איך אנחנו יכולים להשתמש במצבים האלה כדי לעבוד מעל הדעת?

באמונה למעלה מהדעת אני מגיע לנטייה לבורא. אני רוצה להידבק בו, אני מבקש ממנו שימלא אותי ויסדר אותי מבפנים בכל היחסים שלי עם החברים ועם כל הנבראים, ובוודאי שעם הבורא עצמו. אני לא רוצה להיות מנותק מכל המציאות. ודווקא בקשר שלי עם כל המציאות אני רוצה למצוא את הכוח שברא וממלא את הכול "הבורא", זו המטרה שלי.

תלמיד: הוא אומר "שרק ה' יכול לתת לו הכח הזה, שיהא בידו ללכת למעלה מהדעת. היינו, זה שה' נותן, זה נקרא רוממות ה'".

כן.

שאלה: אני לא תמיד קם לשיעור בוקר, לא מזלזל אבל זה תוצאה מהחיים. הרבה פעמים אני מפספס, לא מצליח לעשות כוח התגברות עם החברים. האם אני כן אקבל את הכוח הזה להתעלות מעל הדעת או לא?

תצטרך להשתדל לקום למעלה מהדעת.

תלמיד: לא מצליח, אז מה?

תעשה למעלה מהדעת.

שאלה: אבל לא מצליח. אז מה אני אעשה? אני לא אקבל כוח התגברות, זאת אומרת אני לא אצליח לעלות מעל הדעת. יש תנאים להיות בכוח מעל הדעת?

יש תנאים, כן.

תלמיד: מה התנאים, המינימאליים?

תבקש מאשתך שתעורר אותך.

תלמיד: אז אני אחכה עוד הרבה זמן.

למה?

תלמיד: כי היא עצמה ישנה, עובדת כל היום קשה ובקושי חיה עם עצמה.

תבטיח לה איזו מתנה, מה קרה? עבור תורה צריכים לשלם.

תלמיד: די קשה לי עם המצב הזה. האם יש אפשרות שבתוך העשירייה שלי נעשה תורנות או משהו שיוכל לעזור לי לקום בבוקר?

זה כבר יפה. אתם רואים שאחד מהחברים שלנו שואל איך אנחנו יכולים לעזור לו לקום בבוקר, זה טוב. קודם כל הוא חושב עלינו שאנחנו יותר חזקים ממנו, והוא מבין שאין לו כוחות אלא רק לבקש מאיתנו. זאת אומרת הוא מכניע את ראשו כלפינו. באמת הוא הגיע כבר למצב מיוחד - מאוד יפה וטוב. בסדר גמור, אנחנו נעשה לך.

תלמיד: איך תעשה לי, כמו שקשרת לחבר שלך חבל למיטה?

זה היה לפני ארבעים שנה.

תלמיד: מה אפשר לקשור עכשיו לרגל של המיטה?

אפשר גם ככה, כן. אבל עכשיו יש לי אפשרויות אחרות - טלפונים, כל מיני דברים. אז לא היו כאלה אמצעים. נעשה משהו. חבר יש לך טלפון שלו? יופי, אז תנסה מחר, כרגיל כמו שאנחנו באים, מתי, בשעה 02:00?

תלמיד: האם מפריע אם אני לא קם כל בוקר לשיעור בוקר?

מאוד מפריע, אתה מעכב את כולם.

תלמיד: באמת?

כן. כולם לא יכולים בגללך להגיע לגמר התיקון.

תלמיד: הבנתי, טוב.

אז ממחר בבוקר שמעון יחייג אליך ואתה תקום ואם לא תקום אז אנחנו כבר נעשה לך חיים יותר חמים.

שאלה: להצדיק את הבורא בתוך הדעת, לבקש ממנו לעבוד מעל הדעת, אבל מה קורה כשאנחנו רוצים להגיע לדעת כדי להצדיק אותו בכל דבר. הוא צריך לתת את החיסרון, אז אם אני מצדיק אותו במקום לבקש שייתן לי חיסרון, איפה אני נמצא בתוך הלופ הזה?

הוא הביא אותך לעשירייה, הוא הביא אותך למורה, נתן לך ספרים, את כל הסביבה את כול מה שאתה צריך הוא ברא סביבך עולם ומלואו, והשאיר לך רק דבר אחד קצת לתת מעצמך נטייה לתיקון.

תלמיד: התיקון, הדרך שבה אנחנו הולכים, התפילה, החברים, להצדיק את הכול זה צריך להביא אותנו להרגיש את זה בדעת, אז מה קורה כשמנסים להצדיק את הבורא?

אני לא מצפה מהבורא למשהו, אני רוצה רק לגלות בי כוחות נוספים להתקדמות בהליכה למעלה מהדעת. כשאני מתקשר לחברים ואנחנו עוזרים זה לזה, אנחנו נותנים דוגמה זה לזה, וכך אנחנו דואגים. האם אתם דואגים כך לקבוצה שלכם, כל אחד בקבוצה, נניח אצלנו חבר חולה, אז אני רואה אותו כאן על המסך שהוא נמצא בחדר שלו חולה, כך אנחנו דואגים שהוא יהיה איתנו. וכשאתה לא קם בבוקר מישהו דואג לך?

תלמיד: כן בוודאי, אני גם דואג לחבר, העשירייה שלי דואגת לשלוח לו הודעות כל יום אבל הוא שוכח תמיד.

עזוב את ההודעות, אתה צריך לקבל את הטלפון של אשתו, ולהתקשר אליה בשתיים בלילה ולהגיד בוקר טוב גברת נחמדה אני מאוד משתוקק לדבר עם בעלך אבל אני לא יכול כי הוא לא קם, למה הוא עייף כל כך באמצע הלילה, מה קורה? הוא יוצא לבלות מאוחר בלילה, בואו נעבוד עליו שלא יפספס את השנים האחרונות שלו שעוד מעט הן מסתיימות, בואו נדאג לחיי העולם הבא, תתחיל כך לדבר איתה. אני לא מכיר אותה כל כך, אבל אני זוכר שהיא פעם שלחה לי אפילו עוגה.

תלמיד: בתקופתנו הנושא להתקשר לאשתו זו תהיה הטרדה מינית בתקופה של גמר תיקון.

לא נורא זה יהיה דווקא משפט מאוד מעניין, פעם בתולדות חכמת הקבלה גם זה יקרה.

תלמיד: נתחיל להטריד את צביקה נעזוב את אשתו.

טוב, אני נתתי לך דרך יותר ישירה לליבו.

שאלה: אמרת שהריקנות צריכה להתמלא על ידי גדלות הבורא, מהי אותה ריקנות, האם הריקנות היא פשוט חוסר משמעות או שיש בה עוד משהו?

אני לא יכול להסביר לך כי זה תלוי בהרגשת האדם מה זה נקרא ריקנות "אין אלוהים בקרבי" זו הריקנות.

שאלה: מה יותר חשוב, הכרחיות או חברים?

הכרחיות או חברים, להכרחיות אתה מתכוון לאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות?

תלמיד: כן.

אז ודאי שאדם צריך לדאוג לחיים הגשמיים שלו "אם אין קמח אין תורה".

תלמיד: ואם זה בא זה על חשבון זה?

תלוי על מה אתה מדבר. מה זה אם קמח אין תורה אולי אם אין עוגות אין תורה, אנחנו צריכים לדאוג שיהיו לנו דברים הכרחיים. אם זה אפשר להשיג, כי רב"ש כמו שהוא סיפר לי אז ממש היה במצב שלא היה לחם בבוקר לתת לכל ילד פרוסת לחם ללכת לבית הספר.

תלמיד: נניח שאני חולה ולא מרגיש טוב, אבל בכל מקרה אני מרגיש שאני כן יכול לבוא לשיעור?

אז אתה חייב. זה כמו שהיה אצל רב"ש, אני הייתי מגיע מרחובות ברכב, במרחק של 30 קילומטר ולפעמים היו תקלות בדרך ואני נכנס כולי רטוב לשיעור, מתחילים את השיעור, במקום 15 איש, נמצאים אולי בקושי 5 ואז מגיע עוד חבר, כולו רטוב, הוא הלך ברגל, בגשם, אז רב"ש שואל אותו "נו, מה איתך?" הוא אומר, "מה אני יכול לעשות? גשם בחוץ". זאת אומרת אין לו ברירה הוא חייב לבוא לשיעור, אומנם שיורד גשם בחוץ.

רב"ש אומר לי לך תתקשר לחבר הביתה תראה למה הוא לא בא. אני מתקשר אליו ושואל, "הלו מה נשמע? למה אתה לא מגיע?" הוא אומר "איך אני יוצא? תראה איזה מבול בחוץ". אז רב"ש מסביר לכולם, "אתה רואה? ההוא אומר, איך אני יכול להגיע כי גשם בחוץ כזה מבול, והשני אומר אני רטוב, כן, אבל איך אני יכול לא להגיע?" זאת אומרת התירוץ הוא לא תירוץ, לכל אחד יש תירוץ משלו. ולכן נראה מה יקרה עם החבר יבוא.

תלמיד: נתפלל עליו.

טוב תתפללו. אני מאמין בפעולות יותר פיזיות.

שאלה: מה לעשות עם נשמות כבדות, שבערב מעבירות ביקורת על חברים אחרים ובבוקר ודאי שאין להם כוח לקום. איך להשפיע עליהם?

לעבוד עליהם בעדינות בכך שמשתדלים להסביר להם כמה הם רחוקים ממרכז הבריאה, כמה הם רחוקים מהתיקון וחבל שהם לא יודעים ולא מרגישים את זה, ואנחנו ודאי מבינים זאת, אבל מאין ברירה צריכים לחכות עד שהם יבינו ויתקנו את עצמם. וחוץ מזה תבינו שככול שנשמה יותר גדולה, היא באמת יותר קשה לתיקון, יש לה בעיות גדולות, אין לה שכל כל כך חריף והרבה רגישות ברצון לקבל, וזה קשה.

שאלה אם אני מרגיש כעס כלפי הבורא, אז איך אני יכול לדרוש במצב הזה אמונה למעלה מהדעת?

אני לא יודע, במקום המיועד לספורט ראיתי דמות אדם ואנשים באים ומתאמנים עליה בנתינת בוקסים. תעשה כך, אולי תוציא מעצמך את כל הכעס ותישאר לך דווקא תביעה נכונה. תחפש, איך אתה יכול להגיע למגע נכון עם הבורא, אמנם זה ידרוש הרבה זמן, תצטרך בכל זאת להתגלגל יותר ויותר, להיכנס לירידות, עליות, נפילות וכל מיני בעיות שישפשפו אותך ואז אחרי הרבה שנים תתחיל להרגיש שזה משתנה. גם היחס מצד הבורא משתנה אבל זה בעצם מפני שאתה משתנה.

שאלה: אם לאדם בעשירייה יש רעיון ליישום ולשאר העשירייה יש מחשבה אחרת, נניח שהאדם הזה מתבטל בפני העשירייה, האם אפשר להגיד שהוא התמלא בגדלות ה'?

קודם כל שיתבטל כלפי העשירייה, ואחר כך יראה מה התוצאות. כמו שכותב לנו רב"ש במאמרי אדם כלפי החברה, שכדאי לנו להיות אפסים כלפי אחדים. אפס כלפי אחד.

שאלה: אתה מתייחס בצורה מאוד קשוחה, אתה אומר שמי שלא מגיע לשיעור הוא לא חבר, היום אמרת שהחיבור שלנו צריך להיות דוגמה, שירגישו אותו, שמי שלא מגיע הוא מזיק. אני מברר את הנושא הזה עם החברים כבר הרבה שנים והם אמרו לי שאלה שלא מגיעים לשיעורים הם כן חברים, מפני שאנחנו הולכים כלפיהם באמונה למעלה מהדעת. אז חברים אומרים כך ואתה אומר אחרת, שהם לא חברים, איך אני צריך להתייחס לזה? לי נראה שהחברים טועים, שהם הולכים באמונה למטה מהדעת, אבל זאת הדעה של כל העשירייה, האם אני צריך להתבטל כלפי זה? חוץ מזה אני רואה שיחס כזה מביא נזק, אם אנחנו לא עובדים על הקשר ומתייחסים לכולם ברכות, זה לא עובד, מחר חבר כלשהו לא יבוא לשיעור, לאחר מכן אני לא אבוא, זה יוצא כמו גן ילדים.

אני מבין אותך, אז מה לעשות? לא לשים לב אליהם, לא להתייחס אליהם? אז יהיו לנו בשיעור במקום עשרה חברים, שניים שלושה, לא נוכל לעשות כלום, לא נוכל להתקדם, כי אנחנו חייבים שתהיה מסה קריטית בקבוצה, זה דבר ראשון. דבר שני, אסור לתת דוגמה שלילית לחברים, אני צריך להבין שאני אחראי על הקבוצה ואם אני לא בא אז הקבוצה נחלשת והחברים מרגישים שגם הם יכולים לא לקום כמוני, אז מה אפשר לעשות?

תגידו לי איך אפשר להישאר במיטה ואפילו כדי לישון, אם יש שיעור, אם בזמן הזה החברים בעולם דנים, מדברים על איך אנחנו יכולים להתקרב לבורא? זה לא שאני לא מבין את זה, אני מבין, ולא פעם גם אני רציתי להישאר במיטה, אבל לא הרשתי את זה לעצמי אף פעם. כמובן שהיו מקרים שהייתי חולה, בניתוחים, בכל מיני בתי חולים וכן הלאה, אבל להיות בבית ולא לקום מהמיטה לשיעור? בערב לפני השינה אני מתפלל לבורא שייתן לי כוח לקום בזמן לשיעור. זה גם תלוי מתי אתם הולכים לישון. אם אני לא מרגיש טוב, אני הולך לישון בחמש, שש בערב, ואז אני ישן כמו שצריך וקם בצורה נורמאלית.

שאלה: להזדקק לבורא זה הצורך לתקן את התכונות שלך? איך ללמוד דווקא בזמן שאתה מגלה את הפגמים שלך להזדקק לבורא ולבקש?

אם אני מתאר לעצמי את החבר בקשר עם הבורא ושבזכות החבר אני יכול גם להשיג קשר עם הבורא, אז אני כבר מתייחס לחבר בצורה אחרת, הוא נהיה קרוב אליי, הוא התמיכה, המשענת שלי, אני מרגיש שהוא כוכב הצפון, הלוויין שמכוון אותי בדרך. לבד לא נצליח להשיג את הבורא, כל אחד מאיתנו לא יצליח בזה. לכן הבורא שולח לנו אותם כדי להביא כל אחד ואחד מאיתנו אליו, אני צריך לראות כל חבר כמי שנשלח מהבורא, כנציג שלו שנשלח אליי כדי להביא אותי אליו. ובמידה הזאת אני צריך לאהוב ולכבד את החבר.

שאלה: בקטע 11 כתוב, רוממות ה' פירושו שצריך לבקש מה,' שיתן לו כוח ללכת למעלה מהדעת. האם עלינו לצפות שרוממות ה' תגדל או תשתנה בלשמה בהשוואה ללא לשמה?

כן, רוממות ה' כל הזמן תשתנה יותר ויותר, היא תתחיל גם לקבל כאלו אופנים, צבעים שאי אפשר לתאר. תהפוך לדבר הכי יקר בעולם שאנחנו לא יכולים לתאר מה זה יכול להיות. פעם דיברתי על זה ואחד מהתלמידים אמר, כמו למבורגיני, שנחשב אצלו כמשהו הכי יפה וחשוב. כך אנחנו צריכים לראות את החבר, שאותו הבורא שולח לי כמלאך שצריך לעזור לי לצאת מהעולם הזה לעולם העליון, לעולם הרוחני.

שאלה: ברוממות ה' הוא נתן שני פירושים. הראשון, שצריך לבקש את עזרתו והשני, שהוא נותן. האם הכוונה כאן להמחיש שבעצם רוממות ה' היא דבר אינסופי הנמצא בכל הצדדים?

כן, רוממות ה' תלויה בכלי של האדם. וככול שאדם יכול לתאר לעצמו ולהגדיל את הבורא בעיניו, כך הוא מקבל את רוממות הבורא ולפי זה הוא עולה בסולם.

(סוף השיעור)