שיעור בוקר 27.10.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 255, "בית שער הכונות",

פרק ה', אותיות נ"ה-נ"ח

קריין: "כתבי בעל הסולם", עמ' 255, "בית שער הכונות", פרק ה', אות נ"ה.

אות נ"ה

"וכבר ידעת כי המוח כלי לנשמה והלב לרוח וכבד לנפש. והנשמה מתפשט בכל הגוף מן המוח עד הרגלים, וזהו נקרא גדלות ז"א שהם מוחין. ואח"כ רוח מתפשט בלב ומשם ולמטה בכל הגוף, וזהו הכלי האמצעי הנקרא יניקה, כי הלב בו"ק הוא עומד, שהוא יניקה, ומלביש על הנשמה ועל המוח ומכסהו, וע"כ אין הנשמה נכרת אלא במוח, כי בגוף נעלמה. ואח"כ הנפש מתפשט תוך הכבד, ומשם ולמטה מלבשת על הרוח והלב, ולכן אין הרוח ניכר אלא בלב."

קריין: אות נ"ה "אור פשוט".

פירוש אור פשוט לאות נ"ה

"והנשמה מתפשט בכל הגוף מן המוח עד הרגלים וכו' רוח מתפשט בלב ומשם ולמטה בכל הגוף וכו': כלומר, שאלו ג' הכלים מוח, לב, כבד, מלבושי נר"ן, הם שלשה פרצופין שלמים הנקראים: עיבור יניקה מוחין, אשר הכבד הוא פרצוף העיבור בע"ס שלמות ובו מתלבש אור הנפש. הלב הוא פרצוף היניקה בע"ס, ובו מתלבש אור הרוח. והמוח הוא פרצוף המוחין בע"ס, ובו מתלבש אור הנשמה. וג' פרצופין אלו מתלבשים זה בזה מחזה ולמטה, שפרצוף המוחין מלובש מחזה שלו ולמטה בפרצוף היניקה. ופרצוף היניקה מלובש מחזה שלו ולמטה בפרצוף העיבור, באופן שרגלי כל ג' הפרצופין מסתיימים בשוה. וזה אמרו "שהנשמה מתפשט בכל הגוף מן המוח עד הרגלים", וכן הרוח מתחיל בגרון ומתפשט בכל הגוף עד הרגלים, וכן הנפש מתחילה בכבד ומתפשטת עד הרגלים. וטעם הדברים מבואר בתע"ס חלק י"ב אות רט"ז.

הלב בו"ק הוא עומד וכו' ומלביש על הנשמה ועל המוח ומחסהו וכו': כמ"ש בדיבור הסמוך, שהלב שהוא פרצוף יניקה המלביש לאור הרוח, הוא מלביש מחזה ולמטה דפרצוף המוחין, וכן הכבד שהוא פרצוף העיבור נמצא מלביש מחזה ולמטה דפרצוף היניקה. באופן שחב"ד חג"ת דכל פרצוף הם מגולים, ומחזה ולמטה מתכסים ונעלמים כל אחד בתחתון שלו. וכשהם מלובשים זה בזה נבחנים לגוף אחד, שחב"ד חג"ת דפרצוף המוחין המגולה, הוא בחינת הראש עד הגרון, ומשם ולמטה מכוסה ומלובש בפרצוף היניקה המתחיל בגרון שהוא בחינת ו"ק. וחב"ד חג"ת דפרצוף היניקה המגולה, הוא מגרון עד החזה עם הידים, ומשם ולמטה הוא מכוסה ונעלם בפרצוף העיבור המתחיל במקום החזה. וזה אמרו "הלב בו"ק הוא עומד שהוא יניקה ומלביש על הנשמה ועל המוח ומכסהו וע"כ אין הנשמה ניכרת אלא במוח" כי ו"ק שהוא פרצוף היניקה, מלביש על פרצוף המוחין מחזה שלו ולמטה, דהיינו ממקום הגרון של כללות הפרצוף, ואין מגולה מפרצוף המוחין אלא בחינת הראש דכללות הפרצוף, וע"כ אין הנשמה ניכרת עוד למטה מהראש, להיותה מכוסה ונעלמת מהגרון ולמטה תוך פרצוף היניקה. וכן אין הרוח ניכר רק מהגרון עד החזה ששם הלב, להיותו מכוסה ונעלם מהחזה ולמטה תוך פרצוף העיבור.

והנך מוצא, איך בהבחן הפרטי של הפרצוף, יש בו ג' פרצופין שלמים מלובשים זה בזה מחזה ולמטה, שחב"ד חג"ת דכל אחד מגולים, ונה"י דכל אחד מכוסה ומלובש בתחתונו. והראש ג"ר דנשמה, וגוף חב"ד חג"ת דרוח, ומחזה עד הסוף כולל חב"ד חג"ת נה"י דנפש. אמנם בהבחן כללי הם כולם רק פרצוף אחד, שהראש נבחן רק לחב"ד שבו, ומגרון עד החזה רק לחג"ת שבו, ומחזה עד הסוף רק לנה"י שבו."

זה מובן לנו פחות או יותר מתוך התלבשות הפרצופים, דיברנו על זה ואפילו ציירנו את זה.

שאלה: מה זה "מוח, לב, כבד, מלבושי נר"ן"?

מוח, לב, כבד, אלו שלושה חלקים בתוך הגוף השלם. חב"ד זה המוח, חג"ת זה הלב ונה"י זה החלק השלישי, התחתון, הכבד.

תלמיד: למה הוא קורא להם שלושה כלים שלמים?

כי הם שלמים, הם מתלבשים זה בזה.

תלמיד: האם זו ההתכללות?

זו התלבשות.

תלמיד: מה התפקיד שלנו, האם להשיג את זה?

אנחנו צריכים להשיג כל חלק וחלק.

תלמיד: ולהלביש אותם יחד?

לראות איך הם מתלבשים ולהזדהות עם זה.

תלמיד: איך אפשר להשיג את מה שלומדים?

תשתדל להתפלל שתוכל להשיג.

שאלה: כתוב שהאורות מתפשטים בכל הגוף, מהמוח ועד קצה הרגליים. למה האורות מתפשטים לגמרי בכל הגוף כולו, למה התהליך הזה לא נעצר ברמת החזה נגיד?

הבורא מעוניין למלא את כל הכלים בכל האורות שזה גמר התיקון, התיקון השלם. לכן אם יש עוד אפשרות לאיזה אור להתלבש באיזה כלי לפי חוק השתוות הצורה, אז ודאי שזה נעשה. זה החוק הכללי שבכל הכלים, שבכל המציאות. הוא גם פועל בצורה גשמית, אנחנו רואים איך החיים הביולוגיים נכנסים לכל מקום ורוצים לשלוט בכל מצב ומצב, הכול נובע מכך שהאור מחפש לעצמו כל מיני דרכים כדי לתקן ולחבר את הכלים.

תלמיד: האם אנחנו יכולים לבדוק שזו לא תוצאה מהטעות שלנו, מאיזו עבודה שעשינו לא נכון, אלא זה חלק מהתהליך וזה נכון שכך זה קורה עם אותה התפשטות האור?

כל מה שקורה קורה נכון כתוצאה מהפעולות שלנו, מההכנות שלנו, מאיתנו. ודאי שאנחנו יכולים להיטיב את מעשינו ועל ידי זה גם לראות איך אנחנו מגיעים לתיקונים בדרך טובה.

יש שתי דרכים להגיע לתיקון השלם שאליו אנחנו בטוח מגיעים, או בדרך תורה, או בדרך ייסורים. כשאנחנו מעוררים את המ"ן ומקבלים כוחות, מתקנים את הכלים וממלאים אותם באורות העליונים, זו דרך תורה. דרך ייסורים היא שאנחנו לא עושים את זה, לא בזמן ולא במקום, ואז אנחנו נתקלים במכות, בייסורים, בבעיות, בדקירות, ואצלנו זה מתבטא במלחמות, בבעיות שונות, ומגיעים לתיקונים בדרך רחוקה ולא קצרה.

תלמיד: האם האדם יכול בהתפשטות האור בכל הגוף להשתתף בצורה הכרתית, או שזה פשוט משהו שהוא חווה, שעובר עליו, והוא מכיר בזה שהבורא עושה את זה נכון?

לא, אנחנו נמצאים בדור האחרון, בתקופה כזאת שבה אנחנו יכולים להשיג, לקבל ידיעה, ולהשתתף בכל התהליכים של התיקונים. את זה כולם יכולים לעשות, גם קטנים גם גדולים, גם טיפשים וגם חכמים, לא חשוב למי אתה שייך, לאיזו אומה, לאיזה עם, לאיזו תקופה בחיים הפרטיים שלך, אנחנו כבר נמצאים ב"דור האחרון" וכולם יכולים להשתתף.

תלמיד: אמרת שהאדם משתתף בתהליך של התפשטות האור בצורה הכרתית, מודעת.

אם הוא מגיע לזה, אם מגיע לו להיות בזה, זה לא סתם כל אחד.

תלמיד: ברור לו שזה דבר נכון שהאור מתפשט מתחת לחזה לכל הגוף עד הרגליים.

אם אדם נמצא במצב כזה שהוא רואה ומזהה את זה, אז ודאי שהוא נמצא בתיקונים.

שאלה: כתוב שהנפש מתחילה בכבד ומתפשטת לרגליים, מה הכוונה שהנפש מתפשטת?

זה אור הנפש שמגיע מחזה עד סיום רגלין. יש נפש, רוח, נשמה, נפש הוא האור הכי נמוך שמתפשט בכלים התחתונים, רוח בכלים האמצעיים, ונשמה בכלים הגבוהים. חב"ד, חג"ת נה"י, כך אנחנו מחלקים את הפרצוף.

שאלה: כתוב "וכשהם מלובשים זה בזה נבחנים לגוף אחד". מה זו התלבשות, איך לתאר את זה?

חב"ד חג"ת נה"י של הפרצוף, אלו חלקים שמצד אחד שייכים לפרצוף, מצד אחר הם חלקים נפרדים, כל חלק מיתקן בהדרגה, ולכן כך הם מתלבשים בהדרגה בפרצוף וגורמים תיקון לפרצוף השלם, חב"ד, חג"ת, נה"י. לפי הכלים מתחילים מחב"ד, אחר כך חג"ת ואחר כך נה"י. ולפי האורות מתחילים מנה"י, חג"ת וחב"ד.

תלמיד: האם אנחנו גם צריכים להיות מלובשים זה בזה כדי להיות גוף אחד?

לא, אנחנו צריכים קודם להבין על מה מדובר, להרגיש, להשיג את זה, ואז נדע איך לשאול את הדברים.

אות נ"ו

"וזהו על סדר שרשיהן, שידעת איך כל האצילות כך הוא, שבינה שהיא נשמה חציה מגולה וחציה נעלמת בז"א שהוא רוח, וכן ז"א חציו מגולה וחציו מכוסה בנוקבא שהיא הנפש."

אות נ"ז

"נמצא כי התפשטות כלי המוח בכל הגוף הם סוד הגידין בלתי חלולים מבפנים, וסוד מוח העצמות. ועליהן הם הוורידין, הנקראים עורקים הדופקים בלי דם, אלא בתוכם רוח הלב, ואלו מלבישין את הגידין הנ"ל הנמשכים מהמוח ואת מוח העצמות, ואח"כ העורקים המלאים דם הנמשכים מהכבד, אלו מלבישין את העורקים בלתי דם כנודע מחכמי הנתוח, כי העורקים הדופקים הם תחת העורקים של הדם."

שאלה: מה הם אותם העורקים שבעל הסולם כותב פה?

מאיפה אני יודע? אני לא כירורג, למרות שפעם למדתי את זה באוניברסיטה.

תלמיד: בעל הסולם לא כותב פה על אנטומיה, מדובר כנראה על מבנה פרצוף רוחני.

בכל זאת הפרצוף הרוחני דומה, נותנים פה אנלוגיה לגוף שלנו. אנחנו יכולים במשהו להשתמש בזה כדי להבין אחד את האחר, להראות פעולות מסוימות.

שאלה: האם מדובר פה על מבנה הפרצוף הרוחני שאח"פ דעליון מלובש בגלגלתא עיניים של תחתון?

כן. יש הרבה קשרים בין עליון ותחתון בכל מיני צורות, כאן הוא מסביר על צורת קשר מיוחדת כמו בפיזיולוגיה.

אות נ"ח

"הרי נתבאר איך הם ג' כלים זה תוך זה, והם בחי' עיבור יניקה ומוחין, והם כלים לנר"ן, כי היחידה וחיה אין כנגדן כלים, יען אינם פנימים. ועליהם סובבת הבשר וחופפת עליהם, ונקרא בשרא סומקא. והוא סוד החשמ"ל המקיף לכל הכלים, וזהו כעין החשמ"ל מתוך האש, אשא סומקא, והוא סוד בשרא סומקא. ואח"כ העור, והוא עץ הדעת טוב שבאצילות."

(סוף השיעור)