שיעור בוקר 03.09.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חשיבות ההפצה – קטעים נבחרים מהמקורות

אנחנו קראנו את ההקדמה לפרי חכם, שם כתב בעל הסולם איך הוא הגיע לירושלים וציפה למצוא אנשים שלומדים את חכמת הקבלה בצורה אמיתית ולהתחבר איתם ולהגיע איתם יחד ללימוד, לבירורים, ולא מצא כאלה. ואפילו הטובים שביניהם, הגדולים שביניהם, אמרו שאין מה ללמוד כאן חוץ מלחזור על המילים הכתובות. ומי ידע על קבלה? ידעו על זה משה רבינו, אליהו באשר הוא מלאך וכדומה, ולבני אדם אין כאן מה לחפש ומה לגלות, אלא צריכים רק לחזור על המילים, לקרוא אותן, זו המצווה.

ודאי שהוא לא הסכים עם זה ועזב אותם, ולכן מאז והלאה אנחנו, התלמידים של בעל הסולם ורב"ש בנו הבכור, נמצאים בהרגשת חשיבות ההפצה של חכמת הקבלה האמיתית שהיא האמצעי לגילוי הבורא לנברא בעולם הזה.

קריין: קטע מספר 1, כותב על הסולם במאמר הערבות, אות כ'.

"הגמר של תיקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל באי עולם בסוד עבדותו ית', כמ"ש: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"."

(בעל הסולם. "הערבות", אות כ')

קריין: קטע מספר 2, כותב בעל הסולם ב"הקדמה לספר הזוהר", אות ס"ג.

"בדורנו זה, שהגם שמהות הנשמות הללו, היא הגרועה שבמציאות, כי ע"כ לא יכלו להתברר לקדושה עד היום, עם כל זה, המה המשלימים, את פרצוף העולם ופרצוף כללות הנשמות, מבחינת הכלים. ואין המלאכה נשלמת, אלא על ידיהם. כי עתה, בשכבר נשלמים הכלים דנה"י, ויש עתה כל הכלים, ראש תוך וסוף בפרצוף, נמשכים עתה, קומות שלימות של האורות, בראש תוך וסוף, לכל הכדאים להם, דהיינו נר"ן שלמים. ולפיכך, רק עם השתלמותן, של הנשמות, הנמוכות הללו, יכולים האורות העליונים, להתגלות, ולא מקודם לכן."

(בעל הסולם. "הקדמה לספר הזוהר", אות ס"ג)

שוב.

"בדורנו זה, שהגם שמהות הנשמות הללו, היא הגרועה שבמציאות, כי ע"כ לא יכלו להתברר לקדושה עד היום," כי מה שמתברר מתברר מלמעלה עד למטה. קודם מתבררות הנשמות הגבוהות, העדינות, המיוחדות, ואחר כך היותר גסות והיותר גסות עד ימינו, ובימינו ודאי שמה שמתגלה אלו נשמות מאוד נמוכות, גרועות, שבורות. "עם כל זה, המה המשלימים, את פרצוף העולם ופרצוף כללות הנשמות, מבחינת הכלים. ואין המלאכה נשלמת, אלא על ידיהם." דווקא הנשמות הגרועות, הנמוכות, האגואיסטיות ביותר, הנוראות, הן ממש מסיימות את הפרצוף.

"כי עתה, בשכבר נשלמים הכלים דנה"י, ויש עתה כל הכלים, ראש תוך וסוף בפרצוף, נמשכים עתה, קומות שלימות של האורות, בראש תוך וסוף, לכל הכדאים להם, דהיינו נר"ן שלמים. ולפיכך, רק עם השתלמותן, של הנשמות, הנמוכות הללו, יכולים האורות העליונים, להתגלות, ולא מקודם לכן."

(בעל הסולם. "הקדמה לספר הזוהר", אות ס"ג)

שאלה: כתוב שגמר תיקון העולם יכול להיות רק כאשר כל בריות העולם יהפכו לעובדי ה'. האם זאת המשימה של בני ברוך?

ודאי שכן.

שאלה: במה בדיוק העבודה שלי מבחינת הפצה, האם להביא את כולם לכך שיאהבו את הבורא או שיאהבו אחד את האחר?

זה אותו דבר. אם האנשים אוהבים זה את זה, אז סך כול האהבה שלהם היא מכוונת למקור שלהם, לבורא שברא אותם בצורה כזאת. לכן אהבת הבריות ואהבת ה' בדרגה העליונה הן שוות.

שאלה: כשאנחנו מדברים על הנשמות, האם אנחנו מדברים על אנשים עם נקודה שבלב, או אנשים שאין להם שום קשר לחכמת הקבלה?

אנחנו מדברים על אנשים שיש להם קשר לחכמת הקבלה כי בלי חכמת הקבלה הם לא יכולים לעשות תיקון לחיבור ביניהם ולחיבור ביניהם עם הבורא. לכן מדובר רק על אנשים שיש להם נטייה לחכמת הקבלה, ומפני שיש להם נשמות מיוחדות, אז הם משתוקקים להגיע לחכמת הקבלה כשיטת חיבור, כי הם מרגישים שבזה יהיה להם מילוי, תהיה להם התקדמות, תהיה להם מטרת חיים.

שאלה: זה שיש לנו עדיין את הנשמות הכבדות, האם זה קשור לְמה שאומר הזוהר שהנשמות הגדולות ביותר בחרו ליפול יותר נמוך? האם יש קשר בין שני הדברים הללו?

כן, הנשמות הגבוהות ביותר הן גם נופלות עמוק יותר כי זה כנגד זה. אם אין מסך, אז הוא הנמוך ביותר, אם יש מסך, אז הוא הגבוה ביותר. נכון.

שאלה: האם תוכל לחזור על ההגדרה של המונח "נשמה" בהקשר הזה שאנחנו מדברים עליו עכשיו?

"נשמה" היא "חלק אלוק ממעל". הכלי, הרצון לקבל המתוקן בעל מנת להשפיע הוא נקרא "נשמה".

קריין: קטע מספר 3, כותב בעל הסולם.

"גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, הוא תנאי מוקדם ומחויב לבוא בטרם הגאולה השלמה."

(בעל הסולם. "שופר של משיח")

בלי חכמת הקבלה, בלי שהיא תתגלה לכולם, כמו שהוא כותב, להמון, לא נגיע לגאולה השלמה ולגמר התיקון, לכל טוב לכולם. אלא אנחנו ניתַקע בייסורים גדולים, במלחמות עולם, בכל מה שרק לא רוצים, וזה בגלל שאנחנו מתנגדים להפצת חכמת הקבלה בהמון.

שאלה: אני שם לב שיש בעולם אלפי אנשים שרוצים להיות מאושרים. הם לא מבינים במה זה תלוי, אולי בכסף או עוד משהו, אבל אני כמעט ולא מוצא את אלו שבאמת מחפשים בצורה מודעת את משמעות החיים בהבנה שבזה תלוי אושרם. איך לאבחן אם זו נקודה שבלב?

אנחנו לא צריכים לאבחן, אלא פשוט לפרסם לכל העולם, בכל השפות שאפשר, לכל הנבראים, שעתיד העולם הוא בזה שאנשים יגלו את הכוח העליון שמנהל אותם, ושזה אפשרי רק על ידי חיבור ביניהם. ככל שהם יתקדמו לזה, הם ירגישו את עצמם יותר מאושרים. אנחנו צריכים לפרסם את כל הדברים האלה בכל השפות, ובכל אמצעי המדיה, פוטו, קינו, עיתון, אינטרנט, לא חשוב מה, שכולם ידעו שזה מה שצריך להיות.

אנחנו מתקדמים לכך מאוד מהר, ולכן אסור לנו להישאר אדישים, אסור לנו לשבת בפינה שלנו כמו שהיה לפני חמישים או מאה שנים כשכל אחד חי בפינה שלו. הזמנים רצים קדימה, ומי שנמצא עם הזמנים האלה, בהתאם לכך דואג לתיקון של עצמו ושל העולם, וזה יהיה שכרו. מי שלא, שיחכה עד שהכוחות השליליים בעולם יתגלו ויחייבו אותו לעשות את זה בצורה מאוד לא נעימה. אין מה לעשות.

תלמיד: אני באמת דואג מוטרד מזה. יש בעולם חיסרון עצום, אבל איך החיסרון הזה יהיה מכוון לזה שהאושר באמת נמצא בחיבור. איפה נמצאת נקודת המפנה הזאת?

אני לא יודע, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לפרסם את הדברים האלה ככל האפשר, ואת כל היתר יעשה הכוח העליון. ודאי שאף אחד לא רוצה להתחבר, ואף אחד לא מבין שהגאולה השלמה תלויה בחיבור של כל בני האדם לדמות אחת. זה לא ניתן לתיאור, אבל יחד עם זה, אין לנו ברירה. אנחנו חייבים ללכת קדימה, ומה שיהיה, יהיה.

תלמיד: מה עלי לרצות?

אתה צריך לרצות שכל האנשים בעולם ידעו מה מטרת החיים, שאליה אנחנו מתקדמים, רוצים או לא רוצים, ושהיא מושגת בחיבור בינינו. ולכן כל השלבים האלו של גמר התיקון, שאליהם עכשיו אנו נכנסים בתקופה הזאת, כולם יהיו כדי לחבר אותנו בכוח בינינו. ככל שנהיה נגד זה, החיבורים שלנו יהיו מאוד קשים וכואבים. וככל שנבין שהחיבור בינינו הוא הכרחי ורצוי, ניכנס לזה בצורה רצויה וקלה. הכול תלוי בהפצה, וההפצה כולה תלויה בנו.

שאלה: האם הציבור הרחב צריך גם להתחיל להתחבר, האם כך הפרצוף יתמלא עם האורות הגבוהים של חיה ויחידה?

כן, ודאי. אבל לפחות שהציבור יידע מה לעשות. לפחות שיידע שיש מרכז, נניח בני ברוך, שמדברים על זה, מפיצים את זה, ושהמקובלים חושבים על החיבור של כולם, כולם יחד מעל כל הבדלי לאום, גיל, מין, וכן הלאה.

תלמיד: כשהם יתחילו להתחבר, וישלימו את הפרצוף, האם ההמונים ירגישו גם את האורות הגבוהים האלה של יחידה וחיה. או שזה יורגש על ידינו, על ידי המקובלים, או המקובלים הגדולים?

כל האורות מלמעלה ירדו דרך המקובלים, בהדרגה, לאט לאט, מדרגה לדרגה, עד לאנשים הפשוטים ביותר. אנחנו קוראים זאת בכתבי בעל הסולם.

שאלה: אנחנו מביאים לעמים את המידע של המקובלים, ואנחנו לא מצפים לשום תגובה, כיוון שהכול נמצא בידיים של הבורא. הכול צריך לנבוע ממנו, ולא מאתנו. המשימה שלנו היא רק להעביר להם את המידע?

כן.

שאלה: אני זוכר שסיפרת ששאלת את רב"ש, למה אנשים לא שומעים, ומה עלינו לעשות כדי שהם ישמעו. הוא ענה לך, חסרים ייסורים, אבל אנחנו לומדים שעלינו להגיע בדרך קלה, ללא ייסורים. וכאן יש סתירה.

לא מדובר עלינו, מדובר על האנושות. רב"ש אמר שאין להם רצון לדעת על התיקונים, על עתיד העולם, מפני שזה לא חסר להם. זאת אומרת, אין להם חסרון, אין להם מספיק בעיות כדי שהם יחשבו על זה. לא מדובר עלינו. אנחנו משתוקקים, אנחנו רוצים להגיע, אבל אנחנו לא צריכים לחכות שיהיו יותר חסרונות ובעיות בעולם, עד שהייסורים ירדו על כל אדם ואדם. אלא צריכים להקדים תרופה למכה. וכמה שאפשר בכל זאת לגרום לעולם להיות במצבים יותר טובים ומתקדמים.

שאלה: איך תיקון הרצונות שלי משפיע על ההפצה?

זו לא שאלה נכונה. מה זה נקרא הפצת הרצונות שלך? אתה צריך לפרסם את תכנית הבריאה, את מטרת הבריאה, את מה ששייך לכולם, ולא את הרצונות שלך.

תלמיד: לא הובנתי, כשאני מתקן את הרצונות שלי, איך זה משפיע?

זה משפיע, ודאי שזה משפיע. מפני שהרצונות שלך כלולים ברצונות של כל העולם, ולכן על ידי זה שאתה מתקן את הרצונות שלך, אתה מתקן את ההתפשטות שלהם בכל העולם, בכל הנשמות. וכך במשהו אתה מתקן את כולם.

שאלה: מה האמצעים שיש לנו בעשיריה כדי להפיץ ולגרום לדביקות בהמונים?

אנחנו צריכים להפיץ את דברי בעל הסולם, את מה שהוא אומר על תיקון העולם. עד כמה החיבור בין בני האדם הוא דבר הכרחי. שזה לא תלוי בנו, זה פשוט מגיע מלמעלה. בזמננו זה מגיע מלמעלה בצורה של דרישת העליון כלפינו. אם אנחנו לא נקיים את דרישת העליון בחיבור בינינו, הוא יגרום לנו לייסורים גדולים, חזקים, מאוד קשים, כדי שאנו בעצמנו נרצה להתחבר, כדי לברוח מהייסורים.

לכן לפני שנקבל את המכות האלו, שכוללות מלחמות עולם אטומיות שלישית ואפילו רביעית כמו שכותב בעל הסולם, כדאי לנו להתחבר. אחרת לדבריו אחרי המלחמות ישאר רק קומץ קטן של אנשים והם יקיימו את החיבור. זה מספיק, כי מתוך החיסרון הגדול, מתוך הייסורים הגדולים, הם יוכלו לקבץ בתוכם כוח חיבור כל כך גדול, שיהיה עבור כל האנושות, שבינתיים תעלם מעל פני כדור הארץ.

שאלה: אמרת קודם שבתיקון הרצונות שלי אני תורם לתיקון העולם. מצד שני אמרת שאנחנו חייבים להפיץ בעולם את דברי בעל הסולם והרב"ש. האם בתקופתנו תלמיד שלך יכול להתפתח רוחנית, בלי לעסוק בהפצה, רק על ידי עבודה בעשיריה, והשתתפות בשיעורים? או שהוא חייב להשתתף בפועל במעשי ההפצה?

יש אצלנו כאלה שכותבים, יש כאלה שמחברים שירים וניגונים, יש כאלה שמתרגמים, או עושים כל מיני דברים. יש כאלה שיש להם נטייה להפצה, ויש כאלה שאין להם נטייה להפצה, אבל בכל זאת יש להם זמן, הם לא עסוקים בכל מיני עבודות כמו כולנו בארגון. לכן עלינו לבחור באנשים האלו, שיש להם נטייה, ויכולת להפצה ושיעסקו בזה, כמה שאפשר יותר.

ההפצה היא בעצם הדבר העיקרי שלנו. אין לנו יותר מהפצה. הבורא מצפה לזה מאתנו. שאנחנו כאן בעולמנו נפיץ את שמו הגדול, וזה מה שאנחנו צריכים לבצע.

ולכן מכל העבודות שאנחנו עושים, ההפצה זו הפעולה הכי חשובה. אבל בלי לצלם, להסריט ולעשות עוד כל מיני דברים מסביב שאנחנו חייבים לעשות אי אפשר להפיץ. לכן אנו צריכים לחלק את עצמנו לקבוצות ותפקידים. אבל השפיץ, המטרה של כל הפעולות האלה, זאת הפצת החכמת קבלה. זאת אומרת, חיבור של כולם, לכל העולם.

שאלה: בתוך המערכת שתיארת עכשיו, שיש בה הרבה דברים, אם לי כתלמיד קבלה אין שום תפקיד בתוך המערכת, האם אני יכול להיות רגוע שאני מתפתח רוחנית רק על ידי זה שאני לומד ומתחבר בעשיריה?

זה לגמרי לא מספיק רק ללמוד. אלא אתה חייב לעסוק בהפצה, בכל מיני צורות. יכול להיות שאתה יכול לכתוב מוסיקה שמפיצים, או עוד משהו. אבל אתה חייב להשתתף בהפצה.

קריין: קטע מס' 4, אומר בעל הסולם ב"שופר של משיח".

"הפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם."

(בעל הסולם. "שופר של משיח")

שאלה: האם כולנו יחד יכולים לבקש חיסרון עבורם, כדי שכל רצונותיהם לכסף וכל מיני דברים יורגשו כריקניים?

אנחנו יכולים להתפלל עבור כל העולם שהבורא יעורר בהם תשוקות, חסרונות יותר גדולים ממה שיש להם לגשמיות. אנחנו יכולים לטפל בזה על ידי התפילה שלנו, כן, זה נקרא תפילה עבור שלום העולם.

שאלה: לגבי הפצה להמונים. פעם שמעתי שאם אתה מקרב בין האנשים, אתה מקרב אותם גם לבורא. האם אנחנו יכולים לצפות שהמונים יפתחו חיסרון להשפעה או חיסרון לעשות נחת רוח לבורא?

אנחנו רוצים לקרב אותם לבורא, מתפללים עבורם, ובזה אנו מעוררים האור העליון שישפיע דרכנו אליהם, וכך הם מתעוררים. ומתוך ההתעוררות שלהם, הם כבר יכולים, לפי המסה הגדולה שיש להם להשפיע גם עלינו, ועל כל המסה הזאת, כל המבנה הזה. אנחנו אלו שקצת משתוקקים לדעת מה העניין, והמסה העיקרית שלא משתוקקת לכלום למטה, כולנו מתחילים להתקרב לשפיץ, למקור האור, לבורא. וכך אנחנו נראה את התיקון.

תלמיד: אז החיסרון אצלם מתבטא ברצון להיות בדבקות לכוח האחד, לכוח העליון?

כן, בסופו של דבר גם אצלם יהיה רצון להידבק לכוח עליון, אבל הם יגידו כמו שאמרו למשה, "אתה תדבר עם ה', ואנחנו נעמוד כאן ונחכה", כי הם מבינים שזה יותר מדי בשבילם. הם לא יכולים להיות במקום המתקדמים. כולם יידעו את סולם המדרגות ולאט, לאט הם יעלו על ידו, ובסופו של דבר כולנו נהיה "כאיש אחד בלב אחד".

שאלה: ההמון שאנחנו מדברים עליו הוא לא מקשה אחת, יש את הרוב הדומם שמכור לכוחות הפירוד והשנאה, ועסוק בלריב זה עם זה, ולשנוא זה את זה, יש את החלק של "המאמינים" שחושבים על הכוח העליון, ואיך לעבוד אותו נכון, ושהם יודעים את הדרך הנכונה, ויש את האנשים שחושבים שיש להם את הדעה החופשית שלהם. למי כדאי להפנות את הכוחות שלנו בהפצה, האם לאנשים החופשיים שהראש שלהם כאילו יותר פנוי לשמוע, או להתמקד בכולם?

יש בינינו הרבה אנשים שיכולים לכתוב לכל שכבות האנושות, גם לאנשים הפשוטים ביותר, וגם לאנשים האינטליגנטים, המיוחדים. יש כאלה ששקועים בתרבות, בחינוך, במדע, בפוליטיקה, בכל מיני דברים. יש אצלנו אנשים שיכולים למצוא את עצמם מיועדים לכתוב לכל חלק וחלק מסך כל האנושות. כדאי לנו לאתר אותם, לבקש מהם שיעזרו לנו בעבודה הזאת.

תלמיד: אז כדאי באמת לנתב את הכוחות בצורה יעילה.

נכון, כן.

שאלה: כשאני מסתכל על אנשים חיצוניים, אני רואה שהם כבר מחוברים, אמנם בעל כורחם. אז מה חסר להם? כאילו מרגיש שחסרה להם רק הידיעה מה מחבר אותם, איך הידיעה הזאת תגיע אליהם?

אני לא מבין על מה אתה מדבר, איפה אתה רואה אנשים מחוברים, שלא צריך לגרום להם לחיבור?

תלמיד: הם מחוברים דרך העבודה, דרך המשפחה.

על החיבור הזה אנחנו מדברים?

תלמיד: מי שלא לומד את חכמת הקבלה, צריך להיות בחיבור אחר?

אנשים צריכים להתחבר בגישה טובה זה אל זה, ומתוך החיבור ביניהם להתחבר גם לבורא, זה מה שאנחנו צריכים. בסופו של דבר כל האנשים בעולם צריכים להיות מחוברים, ולהרגיש שהחיבור שביניהם זו ההצלה שלהם.

תלמיד: אבל אנשים שאין להם שום עניין בחכמת הקבלה?

רק על ידי הייסורים, על ידי מה שחסר להם בחיים, הם יבינו שהם יכולים להשיג מילוי אך ורק על ידי חיבור עם אחרים.

תלמיד: אבל מה ישתנה? עולם כמנהגו נוהג, הם ימשיכו לעבוד וכן הלאה.

העולם לא יתנהג אותו הדבר, לאנשים יחסרו דברים הכרחיים לקיום. אנחנו צריכים להוציא עוד כמה מאמרים מבעל הסולם ורב"ש כי אני רואה שזה ממש חסר לכם. איך אתם מדברים פתאום, מתגלה שיש פה ושם ממש חוסר ידיעה.

תלמיד: נניח שעכשיו הם מקבלים מכות, איך הם ישייכו אותן לכוח העליון?

לאט לאט, לכן המכות מגיעות בצורה כזאת שהאדם מתחיל לראות מאיפה הן באות, למה הן באות, מה חסר לו? וכך לאט לאט הוא מחכים על ידי המכות. הוא לא סתם מקבל מכה, לא סתם נופלת עליו אבן מהשמיים, אלא יותר ויותר הוא מבין את הסיבה, ומה צריכה להיות התוצאה כדי שהוא לא יקבל עוד אבן על הראש.

זה החינוך של הבורא, ככה הבורא מחנך אותנו, עוד מעט זה יתגלה, ואנחנו כבר צריכים להיות מוכנים לזה. אני מקווה שמה שאנו אומרים עכשיו, יישמע על ידי החברים שלנו, והם יביאו לנו חומר מתאים, ונלמד אותו.

תלמיד: אני מרגיש שאנחנו מפספסים, כי אנו רוצים שכל האנושות תהיה מחוברת כמונו, אבל נראה שזה פשוט לא אפשרי שהם יגיעו לחיבור כזה.

לא שהיא תהיה מחוברת כמונו, אלא שהיא תהיה מחוברת, אבל במטרה להצליח, לברוח מהצרות, לפי הרצון שלהם, כך זה יהיה אצלם.

תלמיד: מה זאת אומרת במטרה לברוח מהצרות?

אצלנו המטרה היא להגיע לגילוי הבורא, למעלה מאיתנו, לעלות בדרגות ההשגה, ההרגשה, עד שנגלה את הבורא, נוכל להידבק בו, להרגיש אותו. אצלם אין דבר כזה, הם נמצאים בדרגת רצון הרבה יותר נמוכה מאיתנו ולכן הם צריכים את מה שיספק את המילוי לרצון שלהם.

תלמיד: איפה הם יגלו שם בורא?

הם יגלו לאט לאט. אני מדבר ממצב שבו הם מתחילים את הגילוי, ומתחילים גילויים מדברים פשוטים - שבחיבור ביניהם יהיה להם לחם, ובחיבור עוד יותר גדול תהיה להם גם חמאה וכן הלאה. עד שמתחילים להגיע למצב שיש להם את הדברים האלה אבל חסרה להם מהות הדברים, בשביל מה עושים את זה, למה עושים את זה, מה יכול להיות טוב בחיים. כלומר החסרונות שלהם מתחילים לגדול בצורה איכותית, ואז הם מתחילים לשאול איך עושים זאת. כך מתחילים להגיע ולהכיר את הכוח העליון שכך משחק איתם.

תלמיד: ואז הם יגיעו אלינו?

כן, בסופו של דבר ודאי.

שאלה: איזו זהירות עלינו לנקוט בהפצת חכמת הקבלה כדי שההמונים לא יעסקו בלשרת את האלילים שלהם?

אנחנו צריכים להסביר להם בצורה פשוטה שהחיבור בינינו מביא כוחות טובים לעולם, שום דבר חוץ מזה. זה לא שייך לאלילים, לדתות, לאמונות, לשום דבר, פשוט התקרבות בין בני אדם גורמת לטוב שיתגלה בעולם. חוץ מזה לא להגיד שום דבר.

שאלה: אמרת לפני כמה ימים וגם רב"ש אמר שאנשים יתחילו להקשיב לנו רק כאשר יהיה להם קשה בחיים. אבל אסור להתפלל לזה, מה עושים?

אנחנו צריכים להשתדל למשוך ולקרב לעולם הזה מאורות עליונים, את מקורות האור העליון, וכשהם מתקרבים, אז מי ששייך להם יהיה לו יותר טוב ומי שלא שייך להם יהיה לו יותר רע. ואז או על ידי משיכה לטוב או על ידי בריחה מהרע כולם יתקדמו לאותם המאורות.

שאלה: לאחרונה אנחנו שמים דגש נוסף על הפצה. האם אנחנו מתרשלים בעבודת ההפצה או שאולי יש שלב חדש ונדרש מאיתנו אפיק חדש להפצה?

אנחנו צריכים להתחזק בהפצה, נקודה.

שאלה: האם נתינת מעשר עוזרת להפצה?

נתינת מעשר היא דבר הכרחי מפני שמזה מתקיימת ההפצה ומזה אנחנו מחזיקים את השרתים שלנו, את כול המערכת שלנו. לכן מעשר הוא מצווה שגם רב"ש וגם בעל הסולם וכל המקובלים וגם כל הדתיים כולם נותנים מעשר. זה חוק מהתורה, כי הנשמה בכל אחד כוללת עשר ספירות, ואת החלק העשירי ששייך למלכות אי אפשר לתקן רק לעשות עליו צמצום, וכנגד הצמצום הזה האדם צריך להפריש את החלק העשירי ממה שהוא מרוויח ולמסור אותו להפצה, לתיקון העולם. לא בצורה שהוא משתמש בזה אלא שכל העולם ישתמש בזה.

שאלה: מה לעשות כשאין חשיבות להפצה וברור שהיא חלק חשוב מההתפתחות הרוחנית שלנו?

אני מבין את זה, אבל אנחנו יכולים לעשות פעולות שהן סביב זה. יש הרבה אנשים שפעילים בכך שהם מפיצים חומר בלי לצאת מהמקום, הם מתרגמים, מעבדים אותו וכול'. זה לא חייב להיות כך שאתה יוצא ונואם ומלמד אנשים. תדברו עם אנשים שמנהלים את ההפצה ותראו כמה יש מקום לכל אחד. אבל תדעו שהשתתפות בהפצה היא ממש השתתפות בתיקון העולם.

שאלה: התחלנו בירור בעניין הזה שכל עוד לא יהיו מספיק ייסורים לאנשים הם לא ישמעו, ובכל זאת עכשיו אמרת שיש כאלו שיגיעו בדרך הטובה ויש כאלו שיגיעו דרך ייסורים. האם אנחנו באמת יכולים להביא את העולם בדרך הטובה אל התיקון?

מה הם ייסורים? ייסורים הם כשאני רוצה משהו אחד ומקבל משהו אחר. כתוב בתורה על מי שמכניס יד לכיס ומתכוון להוציא משם מטבע אחד ובמקום זה מוציא שני מטבעות, האם אלו ייסורים או לא? אלו ייסורים, מפני שהוא רצה להוציא אחד ומוציא משם שניים. כלומר ייסורים יכולים להיות בכל מיני אופנים רק לא לפי הרצון שלך. ואתה מטעם הרצון כבר מתחיל לחשוב, מה אני עושה שאני לא בדיוק מנהל את הרצון של עצמי.

לכן יש דרך תורה, יש דרך ייסורים, ובדרך ייסורים יש הרבה שלבים, שבילים הייתי אומר, העיקר שלא נאבד את המטרה, ואז תמיד כל השבילים האלה יביאו אותנו למטרה.

תלמיד: האם אנחנו יכולים להציע את דרך התורה לאנשים, כלומר לדבר איתם דרך הרצונות שלהם כדי שהם ירגישו שהחיבור משלים את הרצונות שיש להם?

תנסו, רק בלי לדבר שזה מגיע מהיהדות ומהתורה, אלא בצורה אנושית.

שאלה: אמרת שצריך שאנשים ידעו שבהתקרבות ביניהם הם עושים טוב, ואנחנו לומדים שזה יכול להיות רק בהתפשטות של חכמת הנסתר בעולם. נראה שיש פער מאוד גדול בין מה שאנחנו לומדים כחכמת הנסתר לבין הפשטות הזו ש"רק תהיו טובים אחד לחברו". איך לגשר על זה?

כי זה תלוי כלפי מי אתה מדבר. אנחנו מדברים על אנשים שהם לא יודעים נסתר, נגלה, שאין להם שום קשר לזה, אין להם רגישות לזה, ולכן אנחנו אומרים להם דברים פשוטים - בחיבור בין בני אדם שזה אמת, בזה מתגלים המקורות של השפע הטוב מלמעלה.

שאלה: מהי ההפצה במהותה?

אני לא יכול עכשיו לדבר איתך על זה כי אין זמן. יש לנו מחלקה גדולה מאוד שאם תתקשר לשם, אתה תראה עד כמה יש לנו בזה מה להגיד, עד כמה יש חומר, עד כמה המערכת גדולה, כמה יש שם מקומות, חדרים, אתה תראה מה זה, מהם התפקידים, תכיר את המערכת, כי אני לא מבין בזה.

תלמיד: לא לזה התכוונתי. אני מתכוון למצב הפנימי שלי, אני מתקשר עם הבורא דרך ההפצה?

ודאי, כי מה אתה מפיץ? אתה מפיץ את שם הבורא בעולם, אתה עושה בזה דבר הכי גדול, אין יותר גדול מהפצה כי אתה מקרב את האנשים לבורא.

שאלה: עכשיו בדוגמה שנתת שאתה מכניס את היד לכיס ואתה מוציא משהו שונה ממה שהיית רוצה בחיים שלך, במצב הנסיבות של זמננו, אנחנו אומרים שהם יביאו בכל זאת את מה שהם רוצים מהכיס או שהם יקבלו דבר שונה לגמרי כמו אורות עליונים?

כל אחד ואחד ככול שהוא יקרב את עצמו לאחרים ולבורא, בהתאם לזה יתחיל להרגיש את עצמו טוב יותר או בצורה גשמית או בצורה רוחנית או גם בזה וגם בזה.

שאלה: האם צריכים לראות את עצמנו שאנחנו רק מעט צעדים יותר מתקדמים מהאנושות ותמיד להיות קרובים לאנושות, או אין קשר ואנחנו צריכים להסתכל רק לכיוון דבקות עם הבורא ולהתקדם בנחישות?

אנחנו נמצאים באמצע ומחברים בין האנושות לרוחניות, ולכן כמה שאנחנו נסחף אחרינו את האנושות, כך אנחנו נכנס לרוחניות. כי אנחנו נמצאים כבר בדור האחרון, אנחנו לא יכולים בעצמנו עכשיו להגיע לאיזה טופ ושם להיות ולהגיע לפסגה של כל העולמות וכן הלאה, אלא רק במידה שאנחנו משרתים את כולם. גם בעל הסולם ורב"ש כותבים על זה בהרבה מקומות, שרק בשירות שלנו כלפי האנושות אנחנו יכולים לזכות לתיקונים הגדולים, העליונים.

תלמיד: רצינו לתת דיווח על הקבוצה האידיאולוגית. אז נגיד כך, הצוות נבחר על ידי חברים וחברות באמצעות סקר שנשלח לכולנו פני מספר חודשים, רב עבר על השמות וגם אישר אותם. הצוות מוגדר כקבוצה אידיאולוגית, התפקיד שלו זה לשרת את הרב ואת החברה כולה אך ורק בנושאים שמוגדרים כאידיאולוגים. הצוות הוא לא צוות ביצועי, הוא לא מחליף את המערכות הקיימות שכולנו מכירים והוא גם עובד בשיתוף פעולה עם כל המערכות האלה. זה כולל ראשי שפות ומנהלי מחלקות וארגון נשים ומפעל ההפצה של העמותה.

הצוות עדיין נמצא בתהליך של התגבשות ולכן הוא עובד ממש בצמוד לרב בישיבות ובהתייעצות. ניתן רק דוגמה למספר החלטות שהתקבלו לאחרונה בצוות, הוספה של שיעורי צהריים עם הרב, בכנס העולמי בעשיריות האקראיות וגם המלצה להתכנסויות פיזיות בכנסי מראה בכנס האחרון שכולנו השתתפו בו.

חשוב להדגיש שוב, שהצוות הוא לא צוות ביצועי והוא לא מחליף את המערכת הקיימת, לכן כל הצוותים שהיו פעילים ממשיכים לעבוד באותה דרך, התיאום נעשה דרך מנכ"ל העמותה ודרך מזכיר הצוות. אם יש לכם פניות אתם מוזמנים לרשום לבורד וורד כלי, לאותו מייל שכולנו מכירים ואנחנו נדון ונפנה ונחזור אליכם.

רב, האם תרצה להוסיף?

אני מקבל מדי יום כל מיני מכתבים, פניות, שאלות וקשה לי להתמודד עם זה, אני אומר לכם ברצינות. בכל זאת אני מזדקן ואני לא נצחי ברור לכולם, אז אני רוצה שתהיה במערכת שלנו איזו קבוצה שתטפל בכל המערכת במקומי, כך אני רואה את הצוות האידיאולוגי הזה.

ולכן אני ביקשתי לאסוף אנשים, זה לא חובה שדווקא אנשים האלה יהיו, אלא אתם יכולים לשנות ולקבוע אחרת. אבל בינתיים לי נראה שהצוות הזה הוא צוות טוב.

ודאי שהם צריכים לדעת איך לעבוד זה עם זה, אבל אם הם מגיעים לאיזו החלטה, אני מקווה לא בלחץ אלא ביחסים טובים ביניהם, אז ההחלטה הזאת, היא תהיה ההחלטה הנכונה. אין בצוות הזה יותר גדול, יותר קטן, אלא כולם שווים, מזכיר זה מזכיר, אבל אין מישהו שמנהל את זה, כולם מנהלים את עצמם, ובסופו של דבר בצורה אידיאולוגית הם צריכים לנהל את בני ברוך העולמי. זה מה שיש לי להגיד. ועם כל השאלות תפנו בבקשה כבר לצוות הזה ואם צריך אז אני גם אענה על השאלות.

תלמיד: שוב נזכיר שאנחנו באמת כבר קיבלנו הרבה פניות, ואת כל הפניות בנושאים אידיאולוגים אפשר להפנות ל- boardworldkli@gmail.comוהמיילים יגיעו אלינו, אנחנו נדון בעניינים וננסה לקדם כמה שאפשר ביחד עם רב.

בסדר גמור. אז בהצלחה לכם. ואל תתביישו, אל תחסכו בפניות, תפנו אליהם, תלחצו עליהם לקבל תשובות, שינויים, הכול בידיים שלכם. אני רוצה דווקא בהקמת האינפו הזה, הקבוצה האידיאולוגית להחיות יותר ולחדש יותר, לחמם יותר את החיים הפנימיים שלנו, שכולנו נתקשר לכולם וכולנו נקבל את כל השאלות, התשובות, ושיהיו חיים קצת יותר בוערים. בהצלחה, כל טוב.

תלמיד: אז איך מסכמים את השיעור?

כרגיל עוד שיעור, עוד מידה של קרבה שאנחנו כנראה עברנו. בהצלחה.

(סוף השיעור)