שיעור ערב 12.06.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור נשים - "על כל הפשעים תכסה האהבה"

קריין: אנחנו בשיעור הנשים שלנו היום עם הרב לייטמן בנושא "על כל פשעים תכסה אהבה".

קודם כל אני רוצה להודות לכל אלו שנמצאות כאן, נעים לי מאוד, אני מחכה לשיעור הזה במשך שבוע ימים. לעונג לי שאנחנו נפגשים פעם בשבוע ובהחלט הייתי עושה את זה עוד יותר, אבל עשינו אילו פעולות מחקר, וראינו שבדרך כלל נשים לא מסוגלות להתאסף יותר מפעם בשבוע, אבל לפחות בפעם הזו בואו אנחנו נהיה קצת יותר רציניים בלב, בלקרב לבבות בינינו וכך אנחנו נצליח. והכול תלוי בחיסרון, אז אם יש לנו את החיסרון הנכון בשעה וחצי הזאת בשבוע, אנחנו נצליח.

קריין: קטע מספר 1.

ועניין אהבה הוא על ידי "וקנה לך חבר", היינו, על ידי מעשים בזה קונה את ליבו של חבירו. כי אפילו שרואה שליבו של חבירו הוא כמו אבן, מכל מקום אין זה תירוץ, ואם הוא מרגיש שהוא מתאים להיות לו חבר לעבודה אזי הוא צריך לקנות לו על ידי מעשים.

כי כל מתנה שנותן לחבירו [...] הוא כמו כדור שעושה חלל באבן, הגם שהכדור הראשון אינו עושה באבן אלא שריטה בעלמא, אבל הכדור השני כשפוגע באותו מקום כבר עושה חריץ, והשלישי עושה נקב.

ועל ידי הכדורים שהוא מרבה לקלוע אזי הנקב מתפתח ונעשה מקום חלל בלב האבן של חבירו, שבו מתקבצים כל המתנות, ומכל מתנה ומתנה נעשה ניצוצי אהבה, עד שמתקבצים כל ניצוצי האהבה בחלל לב האבן ונעשה מזה שלהבת. כי ההבדל בין ניצוץ לשלהבת הוא בזה, כי במקום שיש אהבה יש שם גילוי לחוץ, היינו גילוי לכל העמים שאש האהבה בוערת בו. ואש האהבה שורפת את כל הפשעים שפוגשים על אם הדרך.

(הרב"ש. אגרת מ')

זאת אומרת שרק ההתמדה בלגלות רצון טוב, חם לחבר, רק בצורה כזאת אנחנו יכולים להגיע לחיבור בינינו ואז החיבור הזה מביא לנו יכולת לבנות כלי כדי לגלות שם את הבורא. ולא להתייאש מזה שאני נמצא עם חברים כאלו שהם לא רוצים כל כך להתחבר איתי ולכל אחד ואחד יש איזו צורה אחרת, הבנה אחרת של מה זה נקרא "חיבור", מה זה נקרא "קבוצה". אבל אנחנו בכל זאת משתדלים בצורה שיטתית לבנות ולבנות, ולבנות את עצמנו בחיבור בינינו.

כי זה הבורא שנותן לנו הכבדת הלב, הוא לא נותן לנו להתקרב כל כך בקלות זה אל זה, הוא עומד בינינו ומפריע לנו להיות מחוברות. ולכן אנחנו צריכות להרגיש את הכוח שלו שמפריע לנו ואנחנו צריכות לעבוד נגד הכוח שלו ולבקש ממנו שייתן לנו אפשרות להתחבר, שיעזור לנו להתקרב זה לזה, למרות שאנחנו, קשה לנו מאוד. לנשים זה במיוחד קשה להתקרב זו לזו. כי אנחנו צריכות להוריד את כל הגשמיות הזאת שלנו, כל העניין של האופי והיופי והקנאה, ובכלל מה שיש בין אישה לאישה, כי כל אישה היא כביכול עולם שלם בפני עצמה. ואנחנו צריכים בכל זאת יחד עם זה להשתדל להיות עוד יותר ועוד יותר יחד ולבקש מהבורא שייתן לנו אפשרות להיות יחד.

במידה שאנחנו כן נצליח קצת יותר להתקרב, כבר מיד אנחנו מתחילים להרגיש שבינינו מתגלה הבורא. אם מאתמול להיום יש איזו התקדמות, כבר אנחנו מתחילים להיות רגישים לזה שמשהו מתגלה בינינו, משהו קורה בינינו, ומשהו מוזר, משהו חדש שלא היה קודם. והלב מתחיל להיות ככה כבר נמצא בהתרגשות ואנחנו לא מבינים מה קורה. וכך אנחנו מתקרבים לכאלה רצונות, מחשבות, לכאלה רגשות שהם כולם, כל הרגשות האלה בהשפעה, בנטייה אחד לשני, ובזה אנחנו מתחילים לגלות את כוח ההשפעה שזה הבורא. וככה לאט לאט מגיעים למצב שמרחוק מרחוק מתחילים לזהות שיש כאן משהו. כך אנחנו צריכים לעבוד. ולא לעזוב, לא לעזוב עד שאנחנו מגלים אותו ביחסים בינינו.

תתארו לעצמכם שיש לפניכם מישהו, איזה בחור, גבר, שהוא היחידי. אתן לא יכולות להסתכל על אף אחד אחר. והוא לא נשוי והוא לא שייך לאף אחת, אבל לא מסתכל עליכן. איזה תחבולות אתן רוצות לעשות, אתן צריכות לעשות כדי לעורר אותו אליכן, שיסתכל, שיפנה, שיתקרב, שיחייך בחזרה, שיגיב במשהו אליכן. תנסו לחשוב כך, איך אז הייתן פועלות. שאני רוצה בכל מחיר, אני רוצה, כי אין לי ברירה, אין אף אחד בשבילי חוץ ממנו. ולא שהוא נשוי או שהוא שייך למישהי, לא, אבל לא מסתכל עליי. איך אני סובבת אותו, זה נקרא "נוקבא סובבת את הזכר", איך אני סובבת אותו כך שהוא יבוא ויסתכל עליי, שהוא ישים לב אליי, שיתייחס אליי, שבכל זאת משהו יקרה מצידו כלפיי. אני פונה אליכן כמו לנשים, כי אישה צריכה להרגיש את הדברים האלה בצורה מאוד בולטת, ברורה.

שאלה: לגבי הטקסטים שנשלחו לשיעור היום. כתוב שלא צריך לעשות שום דבר כדי לרפא את השנאה כלפי החברות?

אנחנו צריכים לעבוד על החיבור בינינו ולא לשים לב לשום דבר אחר. כמה שיש בינינו דחייה, שנאה, לא חשוב. העיקר אנחנו צריכים לעבוד על החיבור.

שאלה: איך מתוך הפעולות האגואיסטיות אנחנו מחוללות, מייצרות כדורים וניצוצות של אהבה כדי לקנות את הלב של החברה מבלי להרגיש יותר גדולים מהחברה?

יותר ויותר להתקרב זו לזו. אין כאן שום אפשרות אחרת לעשות משהו. רק להתקרב בכוח. בדיבורים, בכל מיני דברים, בכמה שאפשר יותר, בצורה מלאכותית, עד שזה יקרה, עד שבאמת תתחילי להרגיש שבלב, החברה מתחילה להיות יותר קרובה לך.

שאלה: אילו פעולות יש כדי לקנות את לב החבר והאם יש משהו שהוא לא מתאים בפעולות האלה?

כל דבר שאני יכול לחשוב רק שיקרב אותי לחבר או את החבר אליי, שיקרב בינינו, אני יכול לעשות. כל דבר. לא חשוב מה, כמו בחיים הגשמיים האלו.

שאלה: איך לבדוק פרקטית את העבודה בקבוצה ועבודת החברות כדי לא להתבלבל? האם אנחנו באמת מושכות את תשומת הלב של הבורא על בסיס הרצון לקבל שלנו או על בסיס אהבה מעל כל הפשעים? איך להרגיש את ההבדל בין שני הדברים?

אנחנו רוצים להתקרב זה לזה בכל מיני פעולות, לא חשוב באיזה. שהפעולות האלה הן יהיו מסוג כזה שהבורא יכול להתלבש בהן, להתגלות בהן. אני רוצה שביני לבין החברה יהיו כאלה יחסים שהבורא בינינו יכול להיות. כוח השפעה, כוח אהבה, כוח החיבור שיתגלה בינינו, ואז בזה אנחנו נגלה את הבורא.

שאלה: למה הבורא מקלקל לנו הכול ולא נותן לנו אפשרות להתקרב בין החברות באהבה ואיחוד?

הבורא רק עוזר לנו כדי שהחיבור בינינו יהיה חיבור נכון, לא אגואיסטי. ולכן הוא מפריע לנו, מפריע, מפריע, כמו שאנחנו מפריעים לילדים לבנות משהו, מפני שאנחנו רוצים שהם ידעו איך לבנות נכון. אז אנחנו שוברים להם או לא נותנים, עושים כל מיני דברים, משחקים איתם בצורה כזאת שכל פעם מקשים עליהם, והכול כדי שהחיבור בינינו יהיה יותר מתאים לגילוי הבורא.

שאלה: עם איזו כוונה מגיעים לשיעור אחרי התיאור שהבהרת לנו עכשיו?

רק כוונה אחת, להיות בקשר כזה בינינו שלא יישאר בינינו מרחק, שאנחנו נהיה צמודים זה אל זה, צמודים. ואז הבורא יתגלה דווקא במקום הזה איפה שאנחנו צמודים.

קריין: קטע מספר 2.

"ואתם החברים שכאן, כמו שהייתם בחביבות באהבה מקודם לכן, גם מכאן והלאה לא תיפרדו זה מזה, עד שהקב"ה ישמח עימכם, ויקרא עליכם שלום, ויימצא בזכותכם שלום בעולם. כמ"ש, למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך."

("זוהר לעם". "אחרי מות" מאמר "הנה מה טוב ומה נעים", סעיף 66)

זאת אומרת, אנחנו צריכים להגיע למצב שבאמת נהיה קשורים כמו גוף אחד, בכל מיני קשרים, בכל מיני השלמות. כל אחת משלימה את השנייה וכך כולנו יחד, עד כדי כך שיהיה לנו קשר כזה בינינו שיהיה כלי אחד. וכך אנחנו נותנים מקום לבורא להתגלות.

אם הקשר בינינו הוא לא מספיק, הבורא בורח בין הקשרים בינינו. אם הקשר בינינו נגמר בצורה יפה, אנחנו מגלים שהבורא נמצא כבר, שאנחנו בהצמדה בינינו, בהתקשרות בינינו, בסך הכול הגענו לרשת כזאת שאנחנו תופסים אותו, מגלים אותו, הוא נמצא. כמו גלי רדיו נגיד, אם יש לנו מקלט רדיו אנחנו יכולים לגלות אותם. אותו דבר כאן עם הכוח העליון.

שאלה: האחריות של מי היא לירות ומי אחראי לקבל את היריות של הכדורים?

אנחנו צריכים את הכדורים האלה לירות בתוך הבורא כדי לברוא בו חיסרון להשפיע לנו.

שאלה: איך לשבור את ל"ב האבן שלי?

לשבור את ל"ב האבן אפשר רק בתנאי שאנחנו לא חושבים עליו אלא חושבים על הקשר עם החברות. רק מתוך זה הלב שלנו יישבר.

שאלה: איך להביע את ההשתוקקות שלנו כך שהבורא ישמע אותנו? איך להפוך את עצמנו להכי יפים עבור הבורא?

אני דיברתי על זה בתחילת השיחה איתכן היום, שאנחנו צריכים להתייחס לבורא, להגיע אליו כמו שאת רוצה למשוך גבר. את יכולה לתאר לעצמך איך את מושכת גבר? את רוצה לעורר את תשומת הלב שלו, באיך שאת מדברת, איך שאת עושה משהו, בכל מיני צורות. כך תתחילי להתייחס לבורא, שאת רוצה מאוד שישים לב אלייך. על מה הוא שם לב? עד כמה את מתחילה להיות דומה לו. תכונות הבורא הן השפעה ואהבה, ככל שאת מראה לו שאת נמצאת בהשפעה ואהבה בקבוצה שלך, את מושכת את תשומת הלב של הבורא אלייך, זה הכול.

שאלה: אמרת שאין בינינו מספיק קשר, זה אומר שבינינו הקשר הוא אגואיסטי? זה נראה שאנחנו מחוברים כל כך יפה כמו בעולם החיצוני, ואז הבורא לא רוצה להתגלות, כך הדבר?

יש ביניכן קשר טוב אבל קשר אגואיסטי, צריכים להעלות אותו לרמה של השפעה הדדית.

שאלה: איך להבין שהבורא שמח מהקשר בינינו, לפי איך שהעשירייה מתפתחת או איך זה מתבטא?

איך אנחנו יכולים לגלות שהבורא מרוצה מאיתנו? על ידי זה שהוא מתקרב ומתגלה, ויותר ויותר אנחנו מרגישים חום בקשר בינינו, בין החברות.

שאלה: באיזה רגע המאמץ שמכוון לחיבור הופך לקורבן עצמי?

אנחנו לא צריכים להגיע לזה, בינתיים לא מדברים על זה. אנחנו צריכות פשוט להיות מחוברות יחד כולן כך שאין מקום בינינו, כולן צמודות זו לזו, ואז אנחנו מגלות את הבורא.

שאלה: אמרת בשיעור הבוקר שהפעולות החיצוניות הן פעולות בכוחות שלנו ופעולות פנימיות הן בעזרת הבורא. איך לבחון כל אחת מהפעולות שעושים החברים?

אני לא מסתכל עליהם כמו על החברים, אני מסתכל עליהם כמו שהבורא כך נותן לי סימנים מה אני צריך לעשות. יש הרבה חברים סביבי, ואיך שאני מרגיש איך שהם מתייחסים אליי, אני לומד מזה איך שהבורא מתייחס אליי ולא הם. ואיך שהוא רוצה מתוך זה ללמד אותי איך אני צריך להשתנות כדי שאני אהפוך אותם לכאלו שאני אוהב אותם. כל העבודה שלי היא איך אני משתנה כדי לאהוב אותם, כדי לחבר אותם, ואז על ידי זה אני ארגיש שאני באמת מתקרב לבורא. אני לא מתחשב עם החברים כמו עם חברים, אלא כמו נציגים של הבורא.

שאלה: כתוב "על כל פשעים תכסה האהבה", האם חשיבות המטרה יכולה לכסות על כל הפשעים?

כן, בדרך לבורא גם חשיבות המטרה מכסה בינתיים על הכול, אבל זה לא הסוף, כי זו רק חשיבות המטרה, אנחנו צריכים להגיע למטרה עצמה.

שאלה: האם אני צריכה לאהוב את החברות או שהן גם צריכות לאהוב אותי, אני צריכה להרגיש שהן אוהבות אותי?

לא, אני צריכה לאהוב את החברות מפני שכך אני מתקרבת לבורא. וזה שאני לא אוהבת אותן זה רק מראה לי עד כמה אני רחוקה ממנו. אם הייתי מתוקנת, הייתי אוהבת את כולם.

תלמידה: אמרת מקודם שהחברות מייצגות את הבורא. אם אני מרגישה שהחברות לא מספיק אוהבות אותי, אני מדברת באופן כללי, לא על העשירייה שלי, זה אומר שהבורא לא אוהב אותי?

אין דבר כזה. הבורא אוהב אותך ולכן הוא מביא לך כאלו חברות שאת מרגישה שהן לגמרי רחוקות ממך, הן דוחות אותך וכן הלאה, וזה הכול כדי לקרב אותך דווקא, כדי לקדם אותך.

תלמידה: ואם אני מרגישה שאף אחד בעולם הזה לא אוהב אותי, זה אומר שאני צריכה לתקן את היחס שלי כלפי הדבר הזה?

ודאי. את שואלת עכשיו על זה? למדנו את זה לפני 15 ו- 20 שנה כשהגעת אלינו.

תלמידה: אז בעצם אני לא צריכה לחכות שאף אחד יאהב אותי, רק אני צריכה לתת אהבה.

אני לא דורש אהבה מאף אחד, מאף אחד. אני לא יכול לדרוש בכלל כלום. חוץ מאדם זה הכול השכינה הקדושה, ואני צריך לתקן את היחס שלי אליה.

שאלה: אם אנחנו מתאמצות לאהוב ולהתחבר בעשירייה, זה אומר שאנחנו עובדות עם הבורא? ואם כן, איך אנחנו יכולות להרגיש אותו?

רק במידה שאנחנו אוהבות אותו בצורה אמיתית, אנחנו יכולות לגלות שהוא אוהב אותנו, זה נקרא שבאור חוזר מתלבש אור ישר.

שאלה: בחיפושים אחר איך להתחבר בין הנשים אנחנו כל הזמן חושבות על אסוציאציות כאלה משפחתיות, שאם העשירייה תדאג למישהו אחר זה יכול לחבר טוב יותר את העשירייה. לבקש על האחרים, להתפלל על האחרים, האם זה יקרב בינינו כעשירייה?

לא. אסור לצאת מתוך העשירייה, ורק בעשירייה אתן צריכות לדאוג זו לזו. ואפילו שאין עשירייה אלא אפילו רק שתיים, מספיק שתיים כדי להגיע לדבקות בבורא.

שאלה: הסביבה שלנו משפיעה עלינו ואנחנו לומדים ויודעים את זה בפועל בחברה שלנו. מה קורה כאשר אנחנו מושפעים מסביבה לא כל כך טובה, איך מאזנים את היחסים עם הסביבה שהיא לא העשירייה שלי, איך לשמור על האיזון הנכון?

אני בכלל מנתק את עצמי מכל מיני השפעות שליליות חיצוניות, אני כאילו לא נמצא בזה. אמנם אני צריך נגיד לעבוד עם האנשים האלה, לדבר איתם, אבל בשבילי זה משהו חיצון, שאני כאילו מתלבש במישהו אחר כדי לעבוד איתם וזה לא אני, כך צריכים לעשות. ואישה דווקא יכולה את זה לעשות הרבה יותר מהר ובצורה חכמה מגבר, נשים יכולות להתלבש בכל מיני צורות ויחסים כאלו שגברים לא מסוגלים. תשתדלו.

שאלה: מה הכוונה "למען אחיי ורעיי אבקשה נא שלום בך"?

שאני מתחבר עם העשירייה, ואני עובד כך שכל חבר וחבר מהעשירייה שלי הוא ישתתף עם כולם ונגיע כולנו לדבקות בבורא, ועבורם אני מתפלל ומבקש.

שאלה: האם היחס שלי צריך להיות זהה לכל אחת מהחברות? למה פשעים של אחת אני יכולה לכסות באהבה במאמץ גדול, ולאחרות בקלות?

זה תלוי באופי שלך, עד כמה את מרגישה כל מיני צורות שיש לפנייך, מנוגדות אלייך פחות או יותר. ולמה את צריכה להגיע? את צריכה להגיע למצב שאת אוהבת אותן כמו שאת היית אוהבת את התינוק שלך, כך את מתייחסת לכל חברה וחברה, ואפילו יותר מזה. אז תנסו לעשות כאלו תרגילים.

שאלה: איך יחד עם הניגודים לגלות אהבה?

בהתחלה אנחנו כן מבטלים את הפינות החדות בינינו. אבל אחר כך אנחנו רוצים אפילו להגיע לחיבורים, ולכאלה חיבורים שאנחנו נכנסים אחד בתוך השני, וכך בצורה כזאת מגיעים למצב שלא יהיה שום מקום פנוי בינינו, ואז אנחנו מתחילים לגלות את השכינה.

שאלה: נראה שמתנות בעולם הגשמי זה משהו מאוד ברור ומובן. אבל איך להרגיש את החלק הרוחני של מתנות בעשירייה, ואיזה מתנות אנחנו צריכים לתת אחת לשנייה כדי להעלות אותנו מהמצב של אחרי הכנס, ממצב של שבירה, של נפילה, למדרגה חדשה של התפתחות רוחנית?

אתן מיוחדות, נשים מיוחדות מכל העולם. יש בעולם נגיד 7 מיליארד אנשים, אתן מיוחדות מכולם. אתן יכולות להגיע למצב שאתן תהיו קרובות לבורא. עוד יותר מזה, שאתן תהיו הקבוצה הראשונה שמגיעה לתיקון ולבורא ומחברת את הבורא לכל הנשים, גם לגברים, אבל בעיקר לנשים, לכל הנשים שבעולם. אתן כאלו שאי אפשר בכלל לדבר על החשיבות של הקבוצה שלכן, אם אתן תתחילו באמת לממש את הקשר ביניכן ומהקשר ביניכן עם הבורא.

לכן, מה זה היה כנס, לא יהיה, עוד מעט כנס יהיה. זה לא עניין של הכנס, זה עניין של המטרה הנצחית האין סופית שישנה לפניכם ואתן יכולות לבצע את זה. זה משהו שאי אפשר למדוד, לשקול.

שאלה: בתחילת השיעור דיברת על כך שהנוקבא מסובבת את הזכר. מה זה אומר ואיך זה קורה בעשיריית נשים?

האמת שכל הכלי כלפי הבורא נקרא "אישה", "נוקבא", "מלכות". וזה שיש כאן עניין שגם הגברים עובדים בזה ועובדים בקשר, אבל עיקר הקשר וקבלת התגמול, מטרת הבריאה, זה הכלי של האישה, של הנשים. לכן כתוב "בזכות נשים צדקניות יצאו בני ישראל ממצרים", מה זאת אומרת? מתעלים מעל האגו, יוצאים מהאגו לקראת הבורא, רק במה? בזה שהרצון לקבל שנקרא "אישה" הוא מגיע לצדיקות, זאת אומרת לעל מנת להשפיע, ומלכות עולה לבינה. כך אנחנו מגלים את התיקון שלנו.

לכן הכול תלוי בתיקון של הנשים, והגברים צריכים לעזור ולתמוך ולעשות את הפעולות. אבל זה כמו שבעולם שלנו, מי מוליד את הדור הבא, מי מחנך, מי מפתח את הדור הבא, הגברים רק מביאים כאילו משכורת, כסף הביתה, כוח, אבל האישה זה הבית, אישה זה הדור הזה והדור הבא וכן הלאה.

שאלה: אני מרגישה שבאמת בזמן האחרון החברות בעשירייה הרבה יותר קרובות אלי ויש לי רצון לדאוג להן, אבל זה עדיין לא איך שתיארת, כמו לדאוג לתינוק. מבחינת פעולות גשמיות אני לא רצה לעשות דברים פיזיים עבור החברות כמו לילד שלי. האם אני צריכה לעשות את הפעולות האלה לפני שאני מרגישה אותן או להתפלל לבורא שזה יגיע?

גם זה וגם זה. את צריכה לעשות הכול כדי לקרב את החברות זו לזו.

שאלה: אמרת שנשים צדקניות מוציאות אותנו ממצרים. האם לא צריך לרצות את מה שהבורא נותן לנו, או שאנחנו צריכות רק לרצות לתת לאחרים?

אנחנו צריכות לתת לאחרים, וכדי לתת לאחרים, כשיש לנו חיסרון לתת לאחרים מה שהאחרים צריכים, אז אנחנו פונות לבורא ומקבלות ממנו. קודם אתן צריכות להצטייד בחסרון של הזולת, ואחר כך לפנות לבורא כדי לקבל ממנו משהו כדי למלא את החיסרון של הזולת.

שאלה: איזו פעולה חוץ משיעור הבוקר מושכת הכי הרבה אור במהלך היום?

חוץ מחיבור עם החברות, עבודה בהפצה ובהכנת החומר ללימוד, אין יותר, רק את זה.

שאלה: איך אפשר להשוות את הבורא עם בחור? הרי יש לנו הנשים טריקים כלפי הבחור פה בגשמיות, איך אפשר להשתמש בזה כלפי הבורא? אתה התחלת לדייק את זה, אבל אם אתה יכול לדייק עוד קצת בבקשה.

לא, אני חושב שיש לכן מספיק פנטזיות, הבנות ותחכומים כדי לדעת איך אפשר למשוך תשומת לב מהגבר אליכן. לאישה יש בזה מספיק הכוונות, הבחנות, כוונות, חכמה, תנסו לחשוב על זה ואיך לפנות כך לבורא. אבל ודאי שלבורא את לא צריכה להתלבש ואת לא צריכה להיות יפה, את צריכה להתלבש בפנים, זה נקרא "באור ההשפעה", בכוח השפעה, ולהיות יפה זה נקרא "באור החסדים", "יפה רעייתי", וכך להיות. תקראו את "שיר השירים" ועוד כל מיני כאלה דברים, ואתן תראו מה אישה צריכה להיות, באיזו צורה.

שאלה: בשיעור האחרון של הכנס אמרת כמה פעמים שאנחנו מגלים הכול בתוך העשירייה עד סוף הבריאה. אז השאלה היא איפה החיבור שלי עם בעלי? כי אם אני כל הזמן משקיעה בעשירייה ובגדלות החברות, ואם מתגלה ירידה או הכבדה, אז הקשר הזה נעלם. אבל דווקא בתוך העשירייה של הנשים אנחנו מגלות את כל הבריאה, איפה בתוך העשירייה אני מגלה את הקשר עם בעלי? האם בקשר הזה בין גבר ואישה אני ניגשת לחיבור עם העשירייה?

איפה את למדת דבר כזה שאת צריכה להתחבר עם הבעל ואז מתוך החיבור עם הבעל להתחבר עם העשירייה? באף מקום לא כתוב דבר כזה. זו גישה אחרת לגמרי, החיבור עם הבעל והחיבור עם העשירייה. את יכולה להתחבר עם הבעל ושם גם לבטל את עצמך, אבל עיקר הביטול הרוחני הוא בעשירייה, תנסי שם. למרות שאם אין לך את זה, אז גם הביטול כלפי הבעל והחיבור עם הבעל יכול להיות מספיק כדי שתרגישי דרכו את הקשר עם הבורא.

תלמידה: כלומר, אם הבנתי נכון, הדבר הראשון זה ביטול בתוך העשירייה ולאחר מכן העבודה עם הבעל.

את לא הבנת מה שאני אמרתי לך. אני לא שם יחד בכלל את שני הדברים האלה, אלה שני דברים שונים לגמרי, זה וזה.

שאלה: אם אנחנו מגלות את הקשר הלא מתוקן זה כבר תיקון?

כן, חלקית.

שאלה: בזמן השיעור שמענו שהכול תלוי בתיקון הנשים. אבל יש לנו לב אבן, איך לזהות או להכיר את לב האבן בתוך עצמנו ושאנחנו באמת ראויות לעבודה הזאת?

אם אתן משתדלות להתחבר ביניכם, אתן מושכות את המאור המחזיר למוטב ואז לאט לאט לב האבן הופך להיות ללב בשר. כך זה קורה.

שאלה: למספר חברות בעשירייה שלנו היו בעיות בריאות, האם יש איזה תיקון בכך שהבורא פוגע דווקא בבריאות?

כן, זה כדי שתרגישו שאתן לא התעוררתן במצבים קודמים יותר קלים, אז זה מגיע כבר לכאלה מצבים כמו שעכשיו. תחשבו, תחשבו, תתפללו ותנסו להתקרב כמה שאפשר ומהר, אחרת יהיו מצבים עוד יותר גרועים. ולא יעזור לכם להתנתק מהעשירייה. יש כאלה שאומרים, "זה בעשירייה בגלל שאנחנו קשורים בקשר לא טוב, אז נעזוב את העשירייה ולא יהיה לנו קשר לא טוב". לא, זה לא ילך.

שאלה: ישנה הרגשה שצריך להוסיף משהו אחת כלפי השנייה, לעשות עוד משהו, אבל אנחנו לא מבינות מה. כלומר יש רצון, יש השתוקקות, אבל לא ברור מה עוד צריך לעשות.

להוסיף בחיבור, להוסיף בדאגה, להוסיף באהבה, להוסיף במשהו כמו שאישה מבינה שהיא דואגת לבעלה, לילדים. כך זה להוסיף לקבוצה.

שאלה: מה נותן את הכוחות לשמור על הקשר בין החברות בזמן של שבירה?

אין לנו לאן לברוח. אין לאן לברוח, פשוט אנחנו נמצאים במצב של או קדימה, כמו שכתוב "או חברותא או מיתותא", זאת אומרת או חיבור או מוות, זה מה שיש לנו.

שאלה: איך לחבר בין הרצונות המנוגדים בין החברות בעשירייה?

כל הזמן לחשוב על זה, וכל הזמן להתפלל לבורא שיעשה בינינו קשר שנהיה כאחד כדי לשמח אותו. ואז תתחילו להרגיש ביניכן את הבורא, איך הוא שמח מכן ואיך הוא מתגלה לכן, ואז תגלו כך את העולם העליון.

שאלה: לב האבן שלי פשוט עומד ולא מאפשר לעשות שום דבר עבור הקבוצה ואני נהייתי פשוט חסרת תועלת, מה לעשות עם זה?

להתבטל.

בתחילת השיחה, לפני שעה כשהתחלנו, אני לא נתתי לשאול שאלה לאיזו קבוצה מפני שהן שאלו לא לעניין, ואחר כך אני כבר הרגשתי שכך כולן ישאלו לא לעניין ואז מה אני אעשה. אנחנו רואים שהשעה עברה, כולן שאלו שאלות, שאלות שונות לגמרי לכל מיני מצבים, אבל בסופו של דבר הן היו מכוונות לקשר בתוך העשירייה. אז אני מאוד מרוצה שכך דיברנו, שבאמת יוצא ש"על כל פשעים תכסה אהבה", ובצורה כזאת רצינו לברר איך עלינו לעשות משהו.

יש לעשות דבר פשוט, אנחנו צריכות לבטל כל אחת את עצמה כלפי האחרות, להיות אפס כלפי האחרות, ממש. ואז נתחיל להרגיש בתוך הביטול הכללי הזה, כמו שהרב"ש כותב על החיבור בחברה, אנחנו נתחיל להרגיש שפתאום הכוח העליון שורה בינינו ומתגלה בינינו, ואז הבורא בצורה כזאת מתגלה בנבראים.

תנסו לבטל את עצמכן, להוריד את עצמכן, רק בתוך העשיריות, לא כלפי העולם, רק בתוך העשיריות, ואתן תתחילו להרגיש שבמקום שאתן כך מייצרות הבורא מתחיל להתגלות. אני בטוח שכך זה יקרה ואנחנו נשתדל. בכל זאת היום היו שאלות ורוח אחרת לגמרי, יותר מכוונת, יותר מטרתית.

אני מודה לכן על זה ואנחנו נעבור לחצי השני של השיעור.

קריין: נשים שיר ומיד אחרי זה קטע מתוך "מה לדרוש מאסיפת חברים" של הרב"ש.

אני חושב שעכשיו אנחנו נקרא קטע מהמאמר "מה לדרוש מאסיפת חברים" של הרב"ש, הקריין יקרא לנו, נקשיב, ואחר כך נדבר על זה ועל כל מיני דברים אחרים בסדנה שתהיה לכן. אני אהיה כאן, אם יהיו שאלות ממש אחרי הקטע אני מוכן לענות עליהן, אבל בעצם העיקר שאחרי זה תהיה סדנה.

קריין: קטע מתוך מאמר "מה לדרוש מאסיפת חברים" של הרב"ש.

"אי לזאת, מוטל על כל אחד, שיחשבו עם מה הוא יכול לעשות מצב רוח טוב להשני. ולכן צריכים להיזהר, שלא ידברו דיבורים שיכולים להביא להחברה עצבות, שעם זה הוא גורם, שכל אחד מרגיש עצמו ברע. אם כן, לאחר שהוא הולך הביתה, הוא שואל לעצמו, מה הרווחתי בזה שהלכתי להחברה, בכדי לדעת, שהמצב שבו אני נמצא, הוא מצב של שפלות, ואני צריך להצטער על זה. נמצא, כאילו הלכתי להחברה, שהם יכניסו אותי למצב של עצבות. אם כן חבל הזמן. בטח יותר טוב היה, אם לא הלכתי אליהם. ובטח הוא אומר, שעוד הפעם, שאני אצטרך ללכת להחברה, אני אתן להם תירוצים, בכדי שאני אוכל להשתמט מהם.

ובהאמור יוצא, שכל אחד צריך להשתדל להביא להחברה רוח חיים, ומלוא תקוות, ולהכניס מרץ בהחברה, שכל אחד מהחברה, תהיה לו יכולת לומר לעצמו, עכשיו אני מתחיל דף חדש בעבודה. כלומר, שמטרם שבא להחברה, הוא היה מאוכזב מענין התקדמות בעבודת ה'. מה שאין כן עכשיו החברה הכניסו בו רוח חיים מלא תקוה, שהשיג ע"י החברה בטחון וכח התגברות, כי מרגיש עכשיו, שיש בידו להגיע לשלימות.

וכל מה שהיה חושב, שעומד לנגדו הר גבוה, וחשב שאין בידו לכבוש אותו, אלא באמת הם הפרעות חזקות, הוא מרגיש עכשיו, שהם ממש אין ואפס. והכל קבל מכח החברה, מטעם שכל אחד ואחד השתדל להכניס מצב של עידוד וקיום אויר חדש בהחברה.

אבל מה האדם יכול לעשות, בו בזמן שהוא מרגיש, שהוא נמצא במצב של עצבות, הן מצד מצב הגשמי, והן מצד מצב הרוחני. והגיע הזמן, שהוא צריך ללכת להחברה, ועוד שחז"ל אמרו "דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים". היינו לומר להחברים שלו, אולי הם יכולים לתת איזה עזרה. ואם כן, איך אנו אומרים, שכל אחד צריך לעשות להחברה מצב רוח טוב, בזמן שאין לו. ויש כלל "כלום יש בנותן מה שאין בו". אם כן מה עליו לעשות, שיתן משהו להחברה, שזה יתן התרוממות הרוח להחברה.

אולם אין עצה אחרת, אלא שהאדם צריך ללכת בקו ימין. כלומר, שמטרם שהוא הולך לאהבת חברים, שיסתכל בהמאמר של אאמו"ר זצ"ל (של שנת תש"ג), ששם הוא נותן סדר, מהו קו ימין, שהוא ענין של למעלה מהדעת. ומשם הוא יקבל כח, איך כשהוא יגיע להחברה, יהיה בידו של כל אחד ואחד, פחות יותר להכניס רוח של חיים. וע"י זה כל החברה יקבלו שמחה וחזוק ובטחון.

ואסור לעורר בזמן אסיפת חברים את הקו שמאל. שרק בזמן שהאדם נמצא ביחידות, אז מותר לו להשתמש, ולא יותר מחצי שעה ביום, עם הקו שמאל. ועיקר עבודת האדם היא ללכת דוקא בקו ימין, כנ"ל (בהמאמר של תש"ג). ושני אנשים ביחד אסור לדבר בחינת שמאל, ורק ע"י זה יכולים לקבל עזרה מהחברה."

(הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)

שאלה: ממש בהתחלת השיעור אמרת שאתה כל השבוע מחכה למפגש שלנו איתך. אם תוכל להגיד למה אתה מחכה?

מחכה לשמוע ממך משהו, איזה שאלות חכמות, טובות, שאת תשאלי אותי ואני ארגיש את הלב שלך, עד כמה את משתוקקת לחיבור בין כולם ועם הבורא ואני יכול להיות בזה גם כן איתך יחד. אני מאוד משתוקק לזה, כי זה כלי שעוזר לי להרחיב את הכלי שלי. אני מדבר בצורה שאולי נשמעת אגואיסטית, אבל כשאני מגיע אליכן אני רוצה לקבל כאן חסרונות נוספים וכל מה שאפשר, והכלי הנשי זה כלי מאוד חזק. לכן בשבילי המפגש הזה הוא מאוד חשוב.

תלמידה: תודה רבה רב, ריגשת מאוד מאוד.

יופי.

שאלה: מה זה צד שמאל שדיברת עליו, לְמה הכוונה בדיוק בעבודה שלנו?

צד שמאל זה ביקורת, באיזה מצב באמת אנחנו נמצאים, כמה שאנחנו רחוקים מהשפעה, מחיבור, מאהבה.

שאלה: אם אנחנו נמצאות יותר מחצי שעה בקו שמאל, איך לתקן את זה ואיך לעזור לחברות שנוטות יותר לקו שמאל?

אני הייתי אומר שמה שאתן צריכות זה פשוט להשתדל להתחבר, ובצורה כזאת שכל אחת תנסה להיות כמו שאימא אומרת לילדים, "אתם צריכים להיות חברים יפים וטובים, לא לתת מכות, לא לצעוק אחד על השני, תשתדלו כך להיות בקשר ביניכם". תדברו בצורה כזאת אחת עם השנייה, תנסו לשמוע מה שאתן מדברות, כמו עם ילדים קטנים שאוהבים. זה אותו אגו, רק יותר גדול, יותר מתוחכם, יותר ערמומי מה שיש לכן, אבל זה אותו אגו כמו שיש לילדים קטנים. תנסו כך לדבר ביניכן ואתן תראו כמה שאתן פתאום מרגישות איפה אתן נמצאות, "איפה אנחנו נמצאות, באיזה רצונות לקבל כאלה נמוכים, בזויים, בשטות כזאת שאנחנו בינינו מפתחות". זה מאוד עוזר, מאוד עוזר.

שאלה: אסור לדבר על קו שמאל בין שתי חברות, האם אפשר להכניס קו שמאל בעשירייה ולדבר על זה?

מאיפה יש לכן קו שמאל? קו שמאל יכול להיות אם יש לך קו ימין ואז כנגדו יכול להיות קו שמאל. אין לכן קו ימין ולכן לא יכול להיות קו שמאל, יש לכן רק אגו פשוט. אז אתן צריכות להשתדל לעלות למעלה ממנו, זה הכול.

שאלה: בעבודה על קו ימין באמונה למעלה מהדעת, זה בא מכוח הבורא לתת לחברה את מה שאין לה?

כן.

שאלה: לגבי המצב הנוכחי, יש הרבה בעיות לחברות, בעיות כלכליות, בעיות בריאות. איך אנחנו יכולות להגיע לעשירייה במצבים שיכולים להיות עצובים אבל מתוך קו ימין, כדי שהעשירייה תהיה במצב רוח טוב ותיתן לנו תגובה.

כל מצב ומצב שאנחנו מקבלים זאת תרופה והתקדמות למצב הטוב, מה שלא יהיה. כמו שכתוב "במה שהבורא מכה הוא מרפא". ולכן אתן צריכות לדבר רק על דבר אחד, עד כמה כל הפעולות שאנחנו מרגישות על עצמנו כמכות, עד כמה כל הפעולות האלו מרפאות אותנו, כי באמת זה כך, כולל הפנדמיה וכל מיני המקרים האלה, הכול. זה הכול תלוי בכמה שאנחנו נתייחס אליהן בצורה שהבורא הוא טוב ומטיב, ואת זה אנחנו צריכים לגלות.

שאלה: מה לעשות אם אסיפת החברות בעשירייה נעשתה לשגרה, בלי רוח חיים?

זה נקרא שאתן "מתות", זה נקרא "מוות". אתן צריכות לגלות ביניכן איפה יש לנו עוד מקום שאנחנו צריכות לתקן, זה נקרא שהזקן הולך כפוף וכאילו שאיבד משהו והוא כאילו מחפש. "זקן" זה נקרא מישהו שרוצה לרכוש חכמה ואז הוא מחפש איפה אפשר עוד. כך אתן צריכות לחשוב, במה אנחנו יכולות עוד לגרום לחיבור בינינו, איך אנחנו יכולות להתחבר בינינו יותר ממה שעכשיו. אם אין, סימן שאנחנו לא התחלנו את החיבור, שאנחנו אדישות אחת כלפי השנייה, ואין בינינו שום חיבור בכלל. זה כמו פוליטיקאים שמתיישבים כל אחד בצורה כזאת ג'נטלמנית, אף אחד לא נוגע בשני, זה מה שיש לכן בקבוצות.

שאלה: האם אנחנו צריכות לבדוק את עצמנו כעשירייה, אם היום אנחנו יותר מחוברות מאתמול, ואם כן איך בודקים את זה?

רק ביניכן. אתן צריכות לגלות את זה. אתן צריכות לדבר על זה, לפתוח את כל היחסים, להשתדל להתעלות מעליהם, להיות כמו אנשים בוגרים. וגם תצטרכו להתייחס לקבוצה שלכן כמו שהייתן מתייחסות לילדים שלכן שכך הם נמצאים בכל מיני יחסים לא כל כך טובים, איך הייתן מדברות אליהם, שצריכים לתקן את עצמם ולהיות טובים זה עם זה וכן הלאה.

תלמידה: יש איזה קריטריון?

מתוך הבנת החיים.

תלמידה: אין לנו שאלה אבל אנחנו כל כך מודות על כל מה שקורה עכשיו ושיש לנו שיעור מקסים והוא יותר ארוך היום. ותודה רבה על הכוונה שאתה נותן לנו בכזאת אהבה ובסבלנות. תודה רבה רבה.

התענוג כולו שלי.

שאלה: יש לי הרגשה מתוך העשירייה שאנחנו עובדות כל כך יפה, שמצב רוח זה יותר השפעה, כאילו עבודה בקו, כמו שאנחנו למדנו היום. כלומר זה לצאת ממש מהאגו ולהיות בהשפעה מעל לדעת. אז מה זה מצב רוח? זה נשמע לי הרבה יותר עמוק.

כן. מצב רוח זו ביקורת על היחסים בינינו לבין הבורא. זה מצב הרוח האמיתי.

שאלה: לגבי מצב הרוח. כתוב במאמר שאנחנו צריכים להכניס מצב רוח של חיים, מצב רוח מרומם. אבל כולנו בני אדם, לכולנו יש בעיות שונות. איך לבקש בצורה נכונה את עזרת העשירייה, עם איזו כוונה? אם באמת קרה משהו ואת לא יכולה להיות במצב רוח מרומם, איך לבקש נכון?

אני לא אומר שאתן יכולות לעשות כך, אבל האמת שהכול נובע רק מתוך היחסים שלנו בעשירייה. רק מתוך זה יש לי את כל הנתונים בחיים הפרטיים שלי ביני לבין בן הזוג שלי, ביני לבין הילדים, בעולם, בכל מצב, בכל הבריאות, בכל מזג אוויר, בכל מה שיש. הכול נובע מתוך העשירייה. רק אנחנו עוד לא יכולים לזהות את הדברים האלה. אבל תאמינו לי שזה כך.

להשתדל בכל זאת, על כל דבר שקורה במציאות, תטפלו שם איך שאתן רוצות, אבל יחד עם זה רק תדעו שהטיפול האמיתי שאתן מתחזקות בעשירייה. ואז, אמנם שאתן לא רואות ולא מאמינות שזה כך, אבל זו התשובה האמיתית למה שקורה ומתגלה בכל מיני צורות בחיים שלכן.

תלמידה: רצינו לברר, יש הרגשה של קו ימין וקו שמאל, ועכשיו ההרגשה הזאת נעלמה.

אני לא מדבר על קו ימין ועל קו שמאל. אני לא רוצה להתבלבל אתכם.

שאלה: האם אנחנו צריכים בצורה מלאכותית ליצור משהו שיגרום להתעוררות בעשירייה?

אתן צריכות לדבר על זה בעשירייה ואם תרגישו צורך, תעשו.

היברו 1.

שאלה: כל הרצון שלנו זה להיות מחוברים. כל הרצון שלנו להיות ביחד, אך ורק כדי להביא נחת רוח לבורא כדי להיות בדבקות בו. האם אנחנו צודקות?

אתן תמיד צודקות. רק תעשו לפי מה שכותב לנו רב"ש.

שאלה: איך לקבל תרופה שנשארת בזיכרון? יש איזה זיכרון שאתה אוהב את הבורא והמטרה היא רק לתת לנבראים את האור שלו. למה הוא לקח מאיתנו את כל הרגשות וחסם אותם, וזה כאילו הרגשה של טמטום?

זה שאת נעשית מטומטמת זה טוב, כי לא היה לך מה להפסיד בחיים. ועכשיו הבורא מקדם אותך לחיים האמיתיים, חיים של השפעה, חיים שקרובים אליו, חיים נצחיים. אז את צריכה להסתכל על העולם בצורה חדשה, דרך אהבה לכולם, ותתחילי להרגיש כצדיקה השלימה ושהכול נפתח לפניך.

שאלה: אתה מתאר כאן היום דברים מאוד מאוד רגשיים, קשר מאוד רגשי בעשירייה. ממש איך לתפוס את הבחור בתחבולות, את הבורא. איך לסחוף את כל החברות למצב הזה, איך לגרום למצב בעשירייה שתהיה ממש התלהבות כלפי העבודה הזו, ולא רק בתוך כל עשירייה אלא כמו קמפיין של כל נשות הכלי העולמי?

נכון. בהחלט, זה מה שהייתי רוצה.

סדנה

איך מביאות רוח חיים ותקווה לחברות?

*

(סוף השיעור)