שיעור צהריים 29.09.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"ספר "כתבי רב"ש" ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1761

מאמר 337, "אשרי הגבר"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1761, מאמר 337, "אשרי הגבר".

אשרי הגבר

""אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה". ויש לשאול הלא מטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, ואם כן זהו ההיפך מהמטרה. ואפשר לפרש, הלא ידוע שכל ענף רוצה להדמות לשורשו, כמו שכתוב בהקדמה לספר הזהר, כי כל העולם אוהבים את המנוחה. אלא זה דומה לאדם שאוחז מקל ביד ומכה את כולם כדי שיעבדו. לכן מוכרח כל אחד ואחד לוותר על המנוחה שלו, בכדי שינצל מן היסורים שמכים בו במקל.

והמקל זה היסורים, שאדם מרגיש שחסר לו משהו. לכן כשיש לאדם חסרון, שאין לו מה לאכול, הוא מוכרח להתיגע, בכדי להשקיט לו היסורים של רעב וכדומה. וכל מה שהחסרון ביותר, הוא מוכרח לתת יותר יגיעה, עד שמוכרח להשיג את הדבר שאליו הוא משתוקק.

לכן אם הקדוש ברוך הוא נותן לו יסורים בזה שאין לו שום רוחניות, אז היסורים מחייבים את האדם לתת יגיעה רבה, עד שמוכרח להשיג את הרוחניות, שמרגיש שחסרה לו. ואז על ידי היסורים, הוא ישתדל לבוא לרוחניות, ששם הוא יקבל את מטרת הבריאה, שהיא להיטיב לנבראים.

ואז הוא יראה מה שנקרא רוחניות, כי מקודם יש לו רק יסורים מזה שאין לו, והוא עוד לא ידע מה זו רוחניות. מה שאין כן כשמשיג, אז הוא רואה את מטרת הבריאה.

וזה כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, ההבדל בין גשמיות לרוחניות - גשמיות, כשאין לו הוא מרגיש יסורים, וכשיש לו כל הדברים גשמיים עוד לא מרגיש סיפוק מהגשמיות. מה שאין כן רוחניות, אין להאדם שום יסורים כשאין לו. אבל כשיש לו, אז יש לו סיפוק מהחיים. לכן כשמרגיש יסורים שאין לו רוחניות אז זוהי סיבה שירצה לרוחניות."

שאלה: איך ומתי אנחנו מתחילים להרגיש שחסרה לנו רוחניות, הרי אנחנו עוד לא יכולים לתאר לעצמנו מה זה אומר רוחניות, איך אנחנו יכולים להתייסר על מה שלא הרגשנו באמת?

הוא מדבר לאותם האנשים שכבר מרגישים שחסר להם רוחניות והם מצטערים על כך, ולכן הרגשה כזאת זה היסוד להתקדמות.

תלמידה: לפעמים אני שומעת ממך שכביכול הבורא לא קיים, שהוא יכול להתגלות רק כשיש יחסים טובים בינינו, בהשפעה בינינו, אז למי אנחנו מתפללים אם הבורא עוד לא התגלה ואיך זה קורה בכלל?

זה לא משנה שהוא עוד לא התגלה כלפינו, אנחנו מבקשים ממנו שהוא יבין אותנו, יקרב אותנו אליו וכן הלאה.

תלמידה: כלומר אנחנו עובדים עם עצמנו כדי שהבורא יתגלה?

כן.

שאלה: במה האושר של המקובל?

האושר של המקובל הוא בזה שהוא בטוח מהן הפעולות שלו שיכולות להיות רצויות בעיני הבורא, ושהוא יכול לקיים את הפעולות האלה.

תלמידה: איפה ואיך האדם מוצא את החיסרון לקשר תמידי עם הבורא שגורם לו לאושר?

אני לא חושב שהאדם יכול להיות במצב של חיסרון קבוע, זה מצב מאוד גבוה. אבל, אם הוא רוצה את זה וכל הזמן הולך לקראת המטרה הזאת, אז תמיד תהיה לו אפשרות להשפיע לבורא, ואז הבורא הולך לקראתו, והאדם מקבל את התנאים שבהם הוא יכול כל הזמן לשמח את הבורא.

תלמידה: האם צריך להיות פחד לאבד את הקשר הזה?

כן. הפחד צריך להיות, וצריך להיות פחד גדול.

תלמידה: מה זה המנוחה שהאדם רוכש באמצעות אמונה למעלה מהדעת?

אנחנו עוד נעבור את כל הדברים האלה, נשתדל להשיג או להרגיש מה זה אומר.

שאלה: איך לעזור לחברה בעשירייה שיש לה רצון רוחני מאוד מאוד גדול, אבל נראה שהיא כל הזמן מבלבלת בין הרצון הרוחני לרצון הגשמי, איך לעזור לה להתעלות מעל זה?

למצוא כמה מאמרים שהיא תקרא אותם ועל ידם תבין שהיא צריכה להיות יותר מרוכזת.

שאלה: אם תלמיד קם בבוקר, בודק את מצבו ומרגיש שיש לו עוד ועוד רצון להשפיע לחברים שסביבו, הווירטואליים, הפיזיים, אבל הוא בכל זאת מרגיש שהוא צריך עוד. מה זה המצב הזה שהוא מרגיש?

הוא מרגיש שמה שהוא מקבל מהבורא וברור שהוא מקבל את זה מהבורא, הוא נותן לו עכשיו הזדמנות לגייס כוחות ולכוון אותם לחברים שלו.

שאלה: איפה אני לוקחת את ההרגשה של מידת המילוי על ידי האור, כדי להשפיע לבורא?

אין לך מידה כזאת של הרגשת האור, לכן את לא יכולה לקחת שום מידה, ושום מידה לא תעזור לך כי בשבילך זה לא יהיה מדד שאת מודדת, שזה מדד שהוא נכון וקצת פחות מזה זה כבר לא טוב.

תלמידה: אז מהי אותה אמת המידה?

את צריכה לבקש מהבורא שהוא ילמד אותך איך למדוד את האפשרויות שלך ואיך לבקש את המקסימום.

שאלה: במאמר מדובר על הייסורים שהאדם מרגיש כתוצאה מזה שהוא לא יכול להשפיע. מלכתחילה יש בי שמחה מאוד גדולה שאני בכלל נמצא בדרך ורק אחרי זה, כיוצא מתוך אותה השמחה, יש בי הייסורים על כך שאני לא יכול להשפיע לחברים כדי להנות לבורא. אני לא דורש גילוי הבורא, באמונה למעלה מהדעת אני יודע שאם אני אשפיע לחברים, אז בהכרח הבורא ייהנה מזה. אז מה אפשר להגיד על זה, שמצד אחד יש את השמחה ומצד שני יש ייסורים?

זאת הרגשה נכונה, היא מובילה אותך נכון, תמשיך בכיוון הזה ותראה שבקרוב אתה תצליח.

שאלה: איך להרגיש את רצון הבורא ביחס אליי בכל רגע?

בשביל זה צריך לשאוף להיות בהשפעה לבורא, ואז תהיי בהשתוות, צריך להשתוקק לזה ואת תוכלי לקבל את היחס שלו כלפייך.

תלמידה: ואני ארגיש שעשיתי צעד נכון ביחס אליו, בהרגשה שלי?

לפי התשובה שלו אלייך את תרגישי.

שאלה: מה זה אומר לעשות עוד יותר מאמץ, לשים עוד יותר יגיעה?

צריך להיות כמה שיותר כוונה כלפי הבורא, וכל הזמן לחשוב על זה, לא לשכוח, ולחשוב שאפשר עוד להוסיף משהו.

שאלה: מה זה אומר אמונה למעלה מהדעת בצורתה המוחלטת, כאשר שום ביטויים של העולם הזה לא ישפיעו על תפיסת הדרך הרוחנית שלי?

זה לא נכון ששום תופעות העולם הזה לא יכולות להשפיע. להיפך, דרך האדם שמרגיש את כל זה, אנחנו יכולים להשפיע על הופעתן של הצורות הרוחניות השונות, של קשר בינינו, קבלה או השפעה.

תלמידה: האם אפשר לומר שהאמונה למעלה מהדעת זה ביטחון מלא בתוכנית של הבורא, זאת אומרת זה מצב שבו האדם בטוח שללא קשר לבעיות שלו, לרצונות הגשמיים שלו, מחשבת הבורא זה טוב המוחלט?

כל הכבוד. כן, זה בטוח.

שאלה: איך אנחנו משיגים את הרגשת ההשתוקקות והגעגועים לרוחניות אם זה משהו שאף פעם לא הרגשנו?

אנחנו אף פעם לא הרגשנו, אבל בנו מלכתחילה נמצאים אותן הרשימות של האור ושל החושך, ואנחנו יכולים לעבוד איתם.

שאלה: איך אדם רגיל יכול לזהות את סימני הבורא בייסורי העולם הזה, ולהבין שהם נובעים מחוסר הרצון שלו לרוחניות?

האדם לא יכול להבין את זה. בהדרגה הוא מתחיל להבין שמה שפועל עליו זה אור הבורא, שמקדם אותו בצורה כזו לקראת ההרגשות האמתיות.

תלמידה: יוצא שלא כולם מגיעים לזה בגלגול הזה.

לא. מי שמגיע, מגיע.

שאלה: מה עלינו לעשות כדי להיות כל הזמן מוכנים לתשובה מהבורא? תלמידי האר"י חיכו וביקשו, וכשהמורה קרא להם והגיע הזמן לפעול, הם סירבו והיו להם כל מיני תירוצים. מה לעשות כדי שזה לא יקרה גם לנו, שבאמת נהיה מוכנים?

אני חושב שאנחנו צריכים בצורה מאוד ברורה ועקבית להתקדם לבורא, כלומר לא לעזוב את זה מפעם לפעם, אלא עוד ועוד בהדרגה לצבור כוחות, כוח הלחץ על הבורא, כוח ההתקרבות לבורא.

שאלה: אם אנחנו מקבלים משהו, אנחנו מקבלים אותו דרך הקבוצה, אז האם בהתאמה אנחנו משפיעים דרך הקבוצה לבורא?

כן.

שאלה: האם צריך לפתח רגישות לקשרים השבורים בעשירייה כדי לממש את הייסורים הרוחניים?

לא צריך להגשים או לממש ייסורים רוחניים, אלא צריך להפוך אותם להשגה רוחנית.

תלמידה: איך לממש את הייסורים הרוחניים?

לא מממשים אותם, לא צריך לחשוב או לממש אותם. אלא אדם צריך לבנות את עצמו, לכוון את עצמו להשגות רוחניות.

תלמידה: אז מהו הסימן שלי לנקודת החיבור בעשירייה, כדי להבין את נקודת הקשר בינינו ובינינו לבורא, ולהחזיק את הפוקוס בנקודה הזאת?

הקשר הכללי.

תלמידה: מה כל חברה תרגיש בנקודה הזו?

כאשר היא תרצה להיכנס לתוך נקודת הקשר הזו, היא תרגיש גם את מה שאת מרגישה.

תלמידה: מהו החיבור הנכון בעשירייה שמביא את כל העולם לאושר?

כאשר נהיה מחוברים זה עם זה בצורה כזו שהבורא ייכנס לקשר שלנו ולא יוכל לצאת, ונחזיק בו כך שהוא יותר ויותר יהיה איתנו בצורה רצינית, אז נוכל להיות יחד, כלומר הקשר בינינו ובינינו לבין הבורא יהיה זהה.

שאלה: האם כשאדם מחפש רוחניות מפני שיש לו ייסורי רעב לרוחניות, זו קליפה?

לא.

תלמידה: אבל אם הוא מתייסר ורוצה לקבל את השקט הזה, את הרוגע הזה?

זה תלוי מה מניע אותו, זאת השאלה.

תלמידה: מה שמניע אותו זה שרע לו מכך שהבורא גורם לכך שחסר לו משהו, והוא רוצה שיהיה לו יותר טוב.

אז מה השאלה?

תלמידה: האם הכוונה תהיה כוונה לא נקיה? כי האדם מחפש את הרוחניות לטובת עצמו.

האדם מחפש את הרוחניות כאשר בפניו יש את צורת הדמות, את צורת הקבוצה, החברים, שהם בעצם הכתובת שלו, שלמענם הוא מוכן עכשיו לעשות כל פעולה שהיא.

תלמידה: אבל אם הוא מרגיש לא טוב, האם הוא יכול לחשוב על עוד מישהו במצב כזה?

הוא יכול. מה זה אומר שהוא לא מרגיש טוב?

תלמידה: הוא מרגיש חיסרון בעצמו, והרצון הזה כביכול בולע אותו. הוא יכול כמובן לנסות להעביר את זה לקבוצה, אבל בשורש זה עדיין מילוי הצרכים שלו עצמו. איך להעביר לרוחניות את הריקנות הזאת? איך להפוך את החיסרון שלי שיהיה חיסרון של כל המערכת, של השכינה?

האמת היא שאני לא מבין אותך. אולי את מביעה משהו עמוק, אבל אני לא מרגיש שזו בעיה.

תלמידה: הבורא נותן לי ייסורים ואני צריכה לבקש ממנו. אני לא יכולה לבקש עבור עצמי, כי הכוונה שלי לא תהיה נקייה, אלא אני צריכה לבקש את זה עבור האחרים. אבל החיסרון הזה כל כך גדול שאני לא מצליחה להעביר או לתאר לעצמי איך לעשות זאת.

האמת, אני לא יודע.

שאלה: הבנתי שכוח הלחץ על הבורא, זו בעצם התפילה הנכונה שלנו.

נכון.

שאלה: מה פירוש המילים הראשונות במאמר מתהילים, "אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה"?

גבר, זאת אומרת שמתגבר, שמוכן לעבוד על מנת להשפיע. כשהגבר הזה מקבל ייסורים מהבורא, הוא מאושר בכך. כי זה שהבורא לוחץ עליו, מכביד, אומנם זה כביכול מרחיק אותו מהמטרה, אבל מתוך זה הוא מתקרב לבורא. וזה שעכשיו הוא מרגיש שיש לו ייסורים מהבורא, זה בסופו של דבר מקרב אותו ליחס חדש אליו. "לכן מוכרח לוותר על המנוחה שלו, בכדי שינצל מן הייסורים שמכים בו".

תלמיד: מאיפה הוא לוקח כוחות?

מאותו קשר עם הבורא שעוד נשאר לו.

שאלה: אם אדם לא מרגיש ייסורים?

אם אדם לא מרגיש ייסורים, אז זה סימן שהבורא לא צריך אותו.

תלמיד: מה זה "ייסורים"?

ייסורים זה כשאדם מרגיש שהוא נמצא במצב שהבורא לא מרוצה ממנו. 

תלמיד: אז ייסורים הם סימן טוב.

כן.

תלמיד: ואדם צריך להתייסר כל הזמן בדרך הזאת.

כן.

שאלה: ומה בכל זאת נותן לו תקווה, כוחות, להתייסר כל הזמן ולהמשיך?

כי על ידי הייסורים הוא מיישר את עצמו בדרך הרוחנית, ואז הוא מגיע למצב שהוא נעשה יותר קרוב לבורא. 

תלמיד: האם ככל שאדם מתקדם, כך הוא מתייסר יותר, כלומר לא נהיה קל יותר אלא קשה יותר?

כן ולא.

תלמיד: במה כן אני מבין, במה לא?

בכך שהבורא מעביר עליו כל מיני הכבדות הלב, ואז האדם מרגיש שזה כביכול לא מגיע לו.

תלמיד: האם ייסורים יכולים להיות גם על עם, למשל עם ישראל, ולא רק על אדם?

כן.

תלמיד: אם יש אויבים על ישראל, אז זה נחשב כייסורים, שכל הזמן רודפים אותם, מאיימים עליהם, תוקפים.

כן.

תלמיד: יש תקופות שמחסלים אויב גדול של ישראל, מה זה אומר, שהבורא פתאום מרחם על העם הזה?

יכול להיות.

תלמיד: למה?

אנחנו לא יודעים, זו מערכת והיא מאוד מורכבת.

תלמיד: איך להבין את היחס של הבורא כשפעם הוא מייסר אותך ופעם הוא מרחם עליך? איך אתה לומד אם פעלת נכון או לא?

רק מתוך המעשה עצמו.

שאלה: אני אדם מאושר מכיוון שאני לגמרי מזדהה עם המאמר הזה ואני יודעת שהבורא אוהב אותי, אבל יש לי ייסורים אחרים שניתנו לי על ידי הבורא, ויכול להיות שהבורא לא מרוצה ממני. העשירייה שלי נשברה ואני לא מצליחה לאחד אותה, כמה שאני לא מתפללת. איך אני צריכה לנהוג במקרה הזה? האם עליי לחפש עשירייה אחרת, או להתחנן לחברות שלי שהן ייקחו אותי חזרה? מה לעשות?

נשארת לבד בלי עשירייה?

תלמידה: אפשר לומר כך, זו רק אני והחברה שיושבת לידי, ויש עוד חברות שמגיעות לחדר כדי שתהיה אפשרות לשאול שאלה.

כן, זאת בעיה גדולה. בלי עשירייה את לא יכולה להתקדם. מה לעשות? להתחבר יחד, אין אפשרות אחרת. על זה נאמר, "או חברותא או מיתותא".

שאלה: אמרת שבכל שיעור עלינו להחזיק את דמות הקבוצה, את דמות החיבור בינינו. מה לעשות אם יש לפנינו דמויות אחרות, יחסים שונים בתוך החברה שלנו, איך לעבוד עם זה?

רק כמו שאמרתי.

תלמידה: איך להתמודד עם ההפרעות האלה? הרי זאת הפרעה.

כן, זאת הסחה, והיא דווקא ניתנת כדי שאתן תרגישו עוד יותר חזק את הצורך בחיבור אחת עם השנייה.

תלמידה: האם צריך לפנות לבורא ולבקש שהוא ישנה את התמונה?

אפשר, כן.

שאלה: איך לפי איכות הייסורים אדם יכול להבין לאיזו פעולה בדיוק הבורא מצפה ממנו?

בעיקרון זה מאוד פשוט, הבורא תמיד מחכה רק לפעולה אחת, חיבור עם האחרים, ובקשה שהבורא ימלא אותם.

תלמידה: אבל לפעמים קורה שחסר קשר מסוים עם חלק מסוים של הכלי, לא תמיד אפשר להרגיש את זה, אולי לפי הייסורים אפשר להגדיר איפה בדיוק חסר קשר?

בעקשנות תמשיכי להתקדם ותראי שהוא מחדד את הקשר הזה ומחכה לכן, חושף אותו.

תלמידה: ענית שעלינו לבנות את היחסים על הישגים ולא על מה שחסר לנו, כלומר אנחנו לא צריכים לתת הרבה תשומת לב למה חסר לנו בקשרים בינינו.

אתם צריכים לתת לזה תשומת לב, אבל לא בצורה כזאת שזה יעצור אתכם.

שאלה: כשמגיעים למצב של הכנעה, להבנה ברורה שהכול קורה מצד הבורא והכול רק לטובתי, האם זה אומר שהגענו לאיזו דרגה רוחנית?

כן.

שאלה: האם יהיה נכון לומר שהבורא מדד לנו מדרגה?

כן.

תלמידה: איך למצוא את האיזון הנכון בין ההבנה שאתה לא יכול לקפוץ מעל הראש, לבין ההבנה שאין לך דרך אחרת חוץ מתיקון, איחוד והתקדמות ללא קשר לתוצאות?

זה משהו שאנחנו צריכים להבין. להכיר בזה.

שאלה: אתה אומר שככול שיש יותר ייסורים, הבורא אוהב ומקרב, אבל עם כל הייסורים האלה שהוא לא מפסיק לתת בכלל לא בא לי לשבת פה, לפעמים לא בא לי יותר לחיות בעולם הזה, בחיים האלה. אז איזו אהבה וקירוב בדיוק יש לו?

לא יודע. תברר.

שאלה: במצב שאדם מרגיש חיסרון חזק, הוא חושב רק איך להקל על מצבו ולא על הבורא והחברים. הבקשה שלו אז היא להרגיש יותר טוב והוא בעצם מאשים את הבורא. האם יכולה להיות בקשה, לא שיהיה לי יותר קל אלא שלא אאשים את הבורא, ואז לאחר מכן תופיע האפשרות לחשוב על החברים?

זה טוב, זה יביא אותך למצב שתתחיל להחזיק, לתפוס את עצמך בהתרחקות מסוימת מהבורא.

תלמיד: אבל אנחנו רואים שיש הפרעות. כשאני אומר שאני חייב לעשות, זו נחיצות, ואני חייב לסגור את הייסורים האלה על ידי עשיית משהו בגשמיות, וכבר לא רואה את הפיתרון בהוספת חיבור עם החברים בעשירייה. איך נבנה רגישות לכאלה הפרעות, לדבר על זה או אולי לזנוח?

לא, אסור לזנוח את זה כי זה מצב משותף, ולכן אסור לזנוח אותו בשום פנים ואופן.

שאלה: כתוב במאמר "מוכרח כל אחד ואחד לוותר על המנוחה שלו, בכדי שינצל מן היסורים", מהי המנוחה שצריך לוותר עליה בעבודה הרוחנית?

כל דבר שאת לא מחויבת לעשות כלפי הבורא נקרא מנוחה.

תלמידה: קורים אירועים שהם כרגע ייסורים, ועליי להתעלות מעליהם ולהגיד לבורא שהוא טוב ומטיב. האם אני לא צריכה לבקש מהבורא שיעזור לי לפתור את הדברים? לפעמים אני לא יודעת מה לבקש, איך לשייך את כל הדברים יחד.

תדברי עם החברות שלך ותתחילו לבנות תפילה לבורא.

שאלה: האם אדם הסובל יותר ייסורים מחוסר ברוחניות, נמצא בדרגה נמוכה יותר מאדם שיש לו פחות ייסורים והוא לא נמצא ברוחניות?

כן, הכול נמדד אך ורק לפי הייסורים.

תלמידה: כשהחיסרון והייסורים גדולים יותר יש לי יותר מה לתקן?

כן, כך זה נראה. אנחנו עוד נגלה את זה.

שאלה: כתוב שכאשר אדם מגיע לרוחניות הוא כבר לא מרגיש ייסורים מחסרונות גשמיים. אם כך, מה מניע את האדם, מה המוטיבציה שלו אם אין לו חסרון בגשמיות?

המטרה הרוחנית מניעה אותו.

תלמיד: איך זה בא לידי ביטוי בחיים?

במה שחסר לך.

תלמיד: ומה חסר לאדם ברוחניות?

תגיד אתה מה חסר לך כשאתה מגיע לשיעור בחכמת הקבלה?

תלמיד: מה מניע אותך, רב?

שאני צריך ללמד אתכם.

שאלה: במשך החיים אתה רואה שייסורים שהיו לך בעבר על אותו נושא היום הם התענוג שלך, זאת אומרת שאני מתייסר היום ואני יודע שהעונג יבוא אחרי זמן. האם תפיסה כזאת היא תפיסה רוחנית?

כן.

תלמיד: זאת אומרת, שאני מבטל את הזמן בין הייסורים לעונג?

כן.

שאלה: בעשירייה שלנו יש חברות מעשר מדינות שונות, ובין שתיים מהמדינות יש מלחמה. האם על העשירייה שלנו יש תיקון מיוחד שעליה להגיע אליו?

אתן צריכות לעלות מעל כל הלחצים שלכן, להיות מחוברות ולהזמין את הבורא להיות ביניכן. ומתוך הקשר המשותף שלכן לפנות לבורא. הוא חייב להיקשר עם כולכן ביניכן, ולחלוק יחד איתכן את הרצון המשותף שלו, ולמוסס אתכן בו.

שאלה: כשהבורא נותן מראש לאדם ייסורים או כאב על מצב כלשהו שעוד לא קרה בפועל, האדם מתחיל לפחד שהוא לא יוכל לסבול את הייסורים והכאב. יש לו פחד שיברח מהמערכה. מה עליו להספיק לעשות כדי שהכאב לא יוציא אותו מהדרך?

להחזיק בחברות, בכל הקבוצה. ואז במקום ירידה תהיה לך עלייה.

שאלה: אני מבינה שצריך להפעיל כוח לחץ על הבורא. אבל מה שאני מרגישה זה שהבורא מפעיל עלינו הרבה לחץ, ואני לא מצליחה להפעיל אותו בחזרה לבורא בתפילה נכונה, בבקשה נכונה. אני מנסה הרבה זמן בעשירייה ולפעמים יש הצלחה לרגע אחד. אבל אני לא עומדת בלחץ הזה ולא יודעת מה לעשות. מה עושים?

לטפל בזה עם העשירייה.

תלמידה: דיברתי איתן הרבה פעמים, ואני לא מצליחה עדיין.

תדברי עוד.

שאלה: אנחנו עוד לא יכולות להרגיש את הבורא, אז איך במצב כזה אנחנו יכולות להדליק את האש של ההשתוקקות אליו?

אתן חייבות לדאוג לקשר עם הבורא. ומחוסר קשר עם הבורא, לבכות ולפנות אליו.

שאלה: שמעתי שענית לחבר שאסור לזנוח איזו בעיה בגשמיות של החבר, כי זה מצב משותף ואסור לזנוח אותו בשום פנים ואופן. והשאלה היא, האם אנחנו צריכות להקדיש זמן ביום להתכנס בינינו וממש לשבת על הגשמיות של החברות, שכל הבעיות יפתרו?

כן. כן. זה "איש את רעהו יעזורו."

תלמידה: האם אנחנו צריכות לעשות משהו מעבר לתפילה. וכמובן, במה שאפשר לסייע בגשמיות, מסייעות, אבל צריך לעשות עוד משהו מעבר לתפילה ורצון שהגשמיות תיפתר ושלא יהיה סבל?

לא.

שאלה: במצב הייסורים, האם האדם צריך להשתדל עד כמה שהוא יכול להתחבר עם העשירייה בשמחה ולהודות לבורא?

כן.

שאלה: ברוחניות כשיש איזשהו תענוג בפני האדם. לפני שהוא מקבל אותו האדם מבין שאחרי זה הוא יקבל ייסורים, או שזה לא נכון?

יכול להיות, אבל בשבילו יותר חשובה ההתקדמות.

שאלה: יש איזו שיטה לחבר את החסרונות שלנו כלפי הרוחניות בעשירייה. בגלל שהתמריץ הכי גדול זה החיסרון כלפי הרוחניות?

אפשר לפעול ככה אבל לא תמיד.

תלמיד: איך לחבר כזה חיסרון בעשירייה שיהיה גדול ומשותף?

זה ידוע איך, אתם צריכים לדבר על זה ביניכם, לסכם על זה, ושביניכם יתגלה אותו החיסרון המשותף.

תלמיד: כלומר, יותר לדבר על מה חסר לכל אחד?

כן.

שאלה: אנחנו עוברים כל מיני מצבים, אחרי זה אני שומע איך האדם משייך לבורא את התכונות הרגשיות שלו, אני שומע איך אומרים "הבורא סובל", "הבורא בוכה", "הבורא נעלב", "הבורא מתבדח". ויש לי איזה חוסר הסכמה עם זה, כי זה נותן לך מקום להזדהות להתחבר, אבל אנחנו לא יכולים להשליך עליו את התכונות הרגשיות שלנו. איך להתייחס לכאלה ביטויים, איך להיות זהיר עם זה?

אם על בטוח אתה יודע מה הבורא מצפה ממך, אבל אתה נמצא במצב הפוך מזה, אז על זה אתם יכולים לדבר בלי שום בעיה. תסביר מעצמך, ואתה תראה שהבורא יבין אותך.

שאלה: במאמר כתוב "הקדוש ברוך הוא נותן לו יסורים בזה שאין לו שום רוחניות, אז היסורים מחייבים את האדם לתת יגיעה רבה, עד שמוכרח להשיג את הרוחניות, שמרגיש שחסרה לו." איך בעשירייה נוכל לזרז את התהליך הזה, ללכת בדרך אחישנה?

כל הזמן לחשוב על איך להשיג את האחישנה.

תלמידה: עד כמה זה תלוי בנו, או שזה מחשבת הבורא. פעם שמעתי שאמרת, שיש אנשים שכבר היו זוכים לרוחניות או זכאים, אבל איכשהו הם מחכים עד שתהיה כמות גדולה שתהיה מוכנה לרגע הזה. עד כמה בעשירייה אנחנו יכולים לעבוד כך שכולם יגיעו. או שבכל זאת מישהו ראשון נכנס?

צריך לעבוד על זה שכולם יגיעו. זאת ההתקדמות הבטוחה ביותר בשבילנו.

שאלה: איך מתמודדים עם כעס כלפי הבורא בגלל הייסורים, ומה לעשות שזה לא יזיק לעשירייה?

לבכות. לבכות כלפי הבורא שיעזור לנו, שיחבר בינינו, שיתגלה בינינו. וכך אנחנו נגיע למטרה בצורה הכי קצרה.

שאלה: האם חייבים להשיג את הבורא רק דרך ייסורים, או שאפשר גם דרך הבחנות?

לא, בדרך כלל זה מחוסר.

שאלה: האם המצב המאושר שמתואר במאמר יקרה כשאני אצליח להפוך את כל הייסורים הגשמיים והרוחניים, להשפעה ואמונה למעלה מהדעת?

ודאי, אז זה נקרא גמר תיקון שלך.

תלמידה: האם האושר הזה יתפשט ממני לכל הקבוצה?

זה לא. תצטרך לעשות עוד כמה פעולות.

שאלה: אם בקבוצה מישהו מפר את הקשר, האם זה מפר את נוכחות הבורא בקבוצה?

לא עד כדי כך אבל מחליש את קשר הקבוצה עם הבורא.

קריין: אנחנו לקראת סיום. ורציתי להגיד שהעשירייה שעכשיו שאלה, נשים מרומניה זאת עשירייה חדשה. ואיתנו גם עוד נשים מספרד שהצטרפו. ויש הרבה תלמידים חדשים שמצטרפים אלינו בעיקר לשיעור צהרים, שעה יותר נוחה. גם תלמידים של KABU דוברי אנגלית. הייתי רוצה אולי שתברך אותם, כי אנחנו כל השיעור עוסקים בייסורים, זה המאמר שיצא לנו היום, אבל מי שעכשיו שומע, מצטרף, שישמע שיש גם טוב ולא רק דרך מייסרת.

אני חושב שאנחנו יכולים לתת להם עוד שיעור אולי בצהריים, מתי שנוח להם. תבררו ואנחנו נלך לקראתם. אני מאוד שמח שיכולות להיות להם הזדמנויות כאלו.

קריין: הם רוצים להיות איתך, הם רוצים בצהריים באותה שעה. יש להם כבר שיעורים עם מרצים, הם רוצים את השיעור הזה, להיות יחד איתך.

בסדר. אז תנסו להפוך אותו לשיעור יותר אינטנסיבי.

(סוף השיעור)