בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 27.1.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*חלק 1 – אמונה למעלה מהדעת*
במדרגה הרוחנית הראשונה אנחנו לומדים מה זה נקרא להיות בעשירייה ולהיות בעשר ספירות, להיות בפרצוף, אפילו בפרצוף הקטן ביותר, במצב הקטן ביותר, אבל בכל זאת כבר תפיסה אחרת, למעלה מהכלי השבור שלנו. לכן זה נקרא למעלה מהדעת, מדעתנו האגואיסטית הראשונה, וכך מתקדמים. צריכים להבין שסך הכל אין כאן יותר משינוי תפיסת המציאות, וזה שאומרים למעלה מהדעת, בתוך הדעת, למטה מהדעת, הכל מדובר רק כלפי שינוי בתפיסת המציאות שלנו..
חכמת הקבלה מדברת בצורה רגשית, אבל אי אפשר להעביר את הדברים האלה בצורה רגשית. לא מן הסתם מקובלים עברו לשפת הקבלה, זאת אומרת אורות, כלים, רשימות, מסכים, מפני שכך אפשר לדבר בצורה מעשית, ומתוך זה, כתוצאה, מי שמבצע את הפעולות האלה מרגיש מה קורה לו. זה נקרא ממעשיך הכרנוך. כתוצאה מכך שנעשה את הפעולות האלה בחיבור בינינו, במסכים, בהתחברות מעל הכלים המפרידים אותנו, נשיג את הכוח העליון.
ככל
שאתה
יכול
לכסות
את
הרצון
לקבל
שלך
ולהגיע
מעליו
לחיבור,
כך
אתה
קונה
יכולת
כניסה
למדרגה
יותר
עליונה
ומתחיל
ללמוד
מה
בכסף
הזה,
בכוח
השפעה
שנקרא
כוח
הבינה,
גם
המתכת
עצמה,
כסף
זה
כוח
הבינה.
חכמה
זה
הזהב,
כתר,
אבל
בינה
זה
כסף,
וכך
אנחנו
מתקדמים.
הכל
תלוי
בכמה
שאדם
רוכש
כלים
דהשפעה
ומממש
אותם
בחיבור
בינינו.
לכן
*ככל
שאני
יותר
במשך
היום
חוזר
לחיבור
עם
החברים,
לא
פיזית
ולא
במילים
אפילו,
אלא
בתוך
הלב
שלי,
בתוך
המחשבות
שלי,
כמה
שיותר,
כך
אני
מתקדם
לתיקון
הכלים.
אין
יותר
מה
לעשות*.
מתוך
הפעולות
הגשמיות
נעלה
קצת
יותר,
נרגיש
יותר
איכות
הפעולות
הרוחניות,
ועוד
ועוד.
לא
לבלבל
את
זה
עם
כל
מיני
נטיות
שיש
לאנושות,
לבנות
חברות
סוציאליסטיות,
קומוניסטיות,
או
עוד
משהו.
לגמרי
אין
לזה
שום
קשר.
אני
פשוט
שומע
לפעמים
דברים
כאלה.
לא
נכון.
אנחנו
מייצבים
כאן
חיבור
למעלה
מהדעת,
למעלה
מהאגו
של
האדם,
וכך
אנחנו
מתקדמים.
*עוד
נרגיש
את
זה*.
כשנתחיל לעבוד ולהתאמץ בזה, אז תהיה לנו אותה שאלה, מתי אנחנו עובדים למעלה מהדעת ומתי בתוך הדעת? נראה לאדם שהוא בעצם מתקדם באותו כיוון, באותה דעת כמו שהייתה לו קודם. הוא לא רואה את ההתנגדות, התנגשות שלו. רק אחר כך הוא מתחיל להרגיש איפה הוא נמצא, או בצד הזה או בצד הזה. הוא צריך לאסוף הרבה התרשמויות מתוך הגישה שלו שהיא נגד האגו, בעד החיבור, ואז הוא יראה את זה. *אני מבין שעדיין כל הדברים האלה אצלנו הם מעורפלים, אבל זה יקרה. אנחנו נגיע לזה, וודאי, די בקרוב*.
תשתדלו להיכנס בתוך מה שהוא כותב כמה שאפשר, ואז נדבר על מה שקורה לכם. *אל תתחילו לחפש בין המילים, תבצעו מה שכתוב בצורה פשוטה. מה שהוא אומר, כך תנסו לעשות וזהו. ככל שתחזרו על זה יותר פעמים, כך תהיה לכם הצלחה יותר גדולה*.
צריכים
להאמין
שכל
דבר
שאנחנו
עושים
ועובר
עלינו,
עובר
עלינו
מלמעלה
ואנחנו
רק
צריכים
להתאמץ.
לא
כל
כך
חשובה
לי
התוצאה,
בדרך
כלל
אנחנו
חושבים
עליה,
אלא
חשוב
לי
לעשות
את
הפעולה
בצורה
נכונה,
ולא
להגיע
לתוצאה
הנכונה.
מתי
יגיעו
מעשיי
למעשי
אבותיי?
אנחנו
צריכים
להגיע
למעשים
הנכונים.
את
התוצאה
מהמעשים
הנכונים
אני
לאו
דווקא
מבקר,
*רק
שתהיה
לי
אפשרות
לעשות
מעשים
נכונים,
זה
העיקר.
תחשבו
על
זה,
בעצם
אני
דורש
מכל
פעולה
ופעולה:
תן
לי
אפשרות
לעשות
פעולות
נכונות,
ועל
מה
שקורה
לי
כתוצאה
מזה,
אני
לא
חושב.
פועל
מסור
אמיתי
חושב
על
העבודה
עצמה,
נהנה
מעבודה
עצמה
ולא
מהתוצאה.
בשבילו
העבודה
היא
כבר
התוצאה*.
*זה
התענוג
שמתגלה
בעבודה
הרוחנית,
בעבודת
ה'.
למי
אני
עושה
את
זה?
למי
אני
רוצה
להביא
את
התענוג
ממאמץ
שלי?
בשבילי
המאמץ
הופך
לתענוג,
כי
אני
עושה
את
זה
למען
הבורא.
תחשבו
ותראו
שזה
כך.
זו
התוצאה
הנכונה,
הרצויה,
וזו
בעצם
העבודה
הרוחנית*.
אני לא צריך לחשוב על העתיד, אני צריך לחשוב עכשיו על הפעולה הנכונה שעומדת לפניי, ואני רוצה להיות דבוק בה בכל הכוחות שלי.. אני רוצה שזה יתממש עכשיו.
ש:
התחושה
לפעמים
שהבורא
בולם,
נותן
לי
תחושות
של
קושי
להתחבר..?
ר:
אתה
חייב
להמשיך
למרות
זאת,
על
זה
אין
שאלה.
הבורא
שם
את
הרגל
ולא
נותן
לך
להתקדם
כדי
שתלמד
גם
משמאל
וגם
מימין
איך
מתקדמים.
הוא
צריך
ללכת
שמאל
ימין,
לפניך
ונגדך,
כך
אנחנו
מבצעים
את
הפעולות.
אחרי
כמה
פעולות
אנחנו
מתחילים
להבין
כמו
שמלמדים
ילדים
וגם
שמים
לפניהם
מכשולים.
*איך
יכול
להיות
שאבא
אוהב
שם
לפני
הילד
מכשול?
אלא
דווקא
מתוך
אהבה,
כי
הוא
רוצה
שהילד
יגדל*.
זאת
אומרת
יש
חכמה
ויש
בינה.
יש
אהבה,
ואתה
לא
צריך
לעשות
כלפי
ילד
שום
תרגילים
אלא
לעשות
לו
הכל
קל,
שזה
מה
שטוב
לאגו
שלו.
אבל
אתה,
כמו
גדול,
מבין
שהוא
צריך
לגדול,
ולכן
למרות
שהוא
לא
רוצה,
אתה
שם
לפניו
כל
מיני
מכשולים,
והוא
חייב
להתגבר
עליהם
וכך
לגדול.
*כך
גם
אנחנו,
רק
שאצלנו
הגדול
זה
הבורא.
הוא
שם
לפנינו
תרגילים.
בואו
נתאר
את
התרגילים
האלו
ונבצע
אותם.
אחרת
איך
נהיה
גדולים?
כל
מה
שקורה
לנו,
קורה
אך
ורק
מהעליון
שלנו,
ממדרגה
יותר
עליונה
שרוצה
להביא
אותנו
לעלות
אליה.
המדרגה
היותר
עליונה
נקראת
בורא,
ואנחנו
נבראים
כלפיה,
אז
בואו
נתעלה*.
אתה צריך לחשוב מה טוב לעשירייה לא לפי השכל שלך, אלא לפי השכל הכללי, לפי הבורא, לפי האהבה ולא לפי האגו שלך. איך אתה מעורר את העשירייה? *תנסה לעורר את האהבה, ואחר כך לגשת לעשירייה, ולא מתוך האגו. אז זה יהיה נכון*.
מה
הכוונה
בביטוי
חוסר
לב?
ר:
חוסר
לב
זה
שאני
לא
יכול
להפעיל
את
הלב.
אולי
אני
אפילו
לא
רוצה
להפעיל
אותו.
אני
צריך
להתפלל
ולבקש
מהבורא
שייתן
לי
התרגשות
בלב
כלפי
החברות
במיוחד.
אצל
גברים
זה
הרבה
יותר
קל.
*אני
צריך
לבקש
מהבורא
שייתן
לי
רגש
נכון
לחברות,
ושנוכל
להרגיש
שרק
ביחס
קרוב
בינינו
אנחנו
יכולים
להוליד
את
המדרגה
הרוחנית
הבאה
שלנו*.
*צריכים להשתדל להתקרב לחברים, דווקא לאלו שאין אליהם שום נטייה טבעית, שבצורה טבעית הייתי דוחה אותם, לא הייתי מתקשר ומתקרב אליהם. אבל אני חייב לעשות זאת כדי לתקן את עצמי ולתת מקום לבורא להתגלות*. הבורא מתגלה דווקא איפה שיש פער הגדול ביותר בין החברים. למעלה מהפער הזה, כשיש מאמץ לקשר ביניהם, זה נקרא שאני משתדל על העביות יותר גדולה להביא זכות יותר גדולה, וכך אני בונה כלי יותר חזק.
ש:
אמרת
שצריכים
להתקרב
לחברים
שאין
להם
נטייה
לחיבור.
תרגיל
מאוד
פרקטי.
איך?
ר:
וודאי
שפרקטי.
*בקבוצה
שלך
נמצא
חבר
מסוים,
נסה
לפתח
אליו
איזשהו
רגש
חיובי.
אני
מבין
שזה
קשה
עד
בלתי
אפשרי,
אבל
תנסה*.
ש:
איך
לעשות
את
זה?
ר:
לא
יודע,
*תביא
לו
מחר
סוכרייה
למפגש
שאתם
נמצאים
לפעמים,
עוד
משהו,
למרות
שאתה
לא
כל
כך
לעשות
את
זה.
תנסה
ותראה
איך
זה
משפיע
עליך,
איך
אתה
לא
רוצה
לעשות
אבל
אחרי
שאתה
עושה,
כמה
היחס
שלך
לזה
משתנה.
סך
הכל
מה
קרה
כאן?
הבאת
לו
סוכרייה,
אבל
איזה
רגשות,
מאבקים
וחוסר
נעימות
יש
לך
בפנים.
מצד
שני
תראה
מה
קורה
לך
אחר
כך.
ספר
לנו,
אנחנו
גם
נשאל
אותו*.
ש:
יש
בחברה
שלנו
אנשים
שלא
מדברים
אחד
עם
השני,
כועסים
שנים..?
ר:
מצוין,
אז
יש
להם
הזדמנות
עכשיו
ממש
לגרום
לחיבור.
ש:
חבר
שלא
מדבר
איתי,
אני
סובל
מזה,
היחסים
בעבודה
סובלים.
איך
להתחיל
תיקון?
ר:
*זה
שהחבר
לא
סובל
אותך,
כנראה
שהוא
צודק.
אתה
צריך
לקחת
את
זה
בצורה
כזאת,
להצדיק
אותו,
שאני
באמת
אדם
כזה
שהוא
לא
יכול
לסבול
אותי*.
אבל
מה
אני
אז
צריך
לעשות?
תגיד
לנו
מה
אתה
מייעץ
לו
לעשות?
*תחשוב,
תחשוב
עד
מחר.
תצטרך
לבצע
כל
מיני
פעולות
שיביאו
אותך
בכל
זאת
לחיבור
עימו.
הכי
נכון
זה
להתחיל
להביא
לו
מתנות*.
*אתה
יכול
להגיד
לו
ישר:
"אני
מביא
לך
את
מתנה
הזאת.
אני
יודע
שיש
בינינו
יחסים
לא
טובים,
לפחות
חוסר
יחסים,
אבל
כתוב
בכתבי
מקובלים,
כל
המורים
שלנו
אומרים
לנו,
גם
המורה
שלנו
אמר
שאנחנו
חייבים
להתקרב
זה
אל
זה.
אני
לא
יודע
איך
לעשות
את
זה
בצורה
נכונה,
אבל
אני
מקווה
שאתה
תבין
אותי
נכון,
שאני
חייב
להתקרב
אליך
למרות
שאין
בינינו
שום
יסוד
לזה.
אז
נתחיל
מזה,
אני
מבקש
ממך,
קח
את
המתנה
הקטנה
הזאת
ממני*".
אתם
תראו
כמה
מרגע
זה
והלאה
*על
כל
פשעים
תכסה
אהבה.
אתם
תרגישו
שאתם
חייבים
להתחיל
לעשות
צעדים
אחד
כלפי
השני.
דווקא
במקרים
כאלו
תרגישו
חום
והתקדמות*.
מה
לעשות,
כך
זה
קורה.
העיקר
זה
ויתור.
זה
מה
שרב"ש
אומר,
*במיוחד
במשפחה*.
יש
רק
דבר
אחד,
להחזיק
את
המשפחה,
במיוחד
בזמננו
ועוד
יותר
מה
שיהיה
בעתיד.
כי
אגו
גדל
בכל
אחד
ואחד,
בכל
האנושות,
ואנחנו
לא
יכולים
להתגרש
כל
פעם
ולהקים
משפחה
מחדש
כל
פעם,
אלא
צריכים
לשמור
על
הקשר
בינינו,
ורק
על
ידי
דבר
אחד,
על
ידי
ויתור.
*תשתדל
להכין
את
עצמך
בצורה
כזאת
שאתה
מוותר.
מוותר
זה
נקרא
שאתה
במקצת
מבטל
את
עצמך.
זה
במשפחה.
בקבוצה
זה
פשוט
כל
הזמן,
כל
הזמן
לבטל
לבטל
ולבטל
את
עצמך*.
ש:
מה
אני
מבטל?
ר:
*אתה
עושה
ביקורת
ומבטל
אותה.
במקום
הביקורת
אתה
רוצה
להגיע
לאהבה*.
מצד
אחד
אתה
רואה
כל
אחד
ואחד
בעיניים
פקוחות,
כמה
שלא
נראה
באגו
שלך
מה
שהוא
עושה,
איך
שהוא
מתנהג
וכן
הלאה.
מצד
שני
אתה
צריך
לקבל
אותו
כגדול
הדור.
כל
הזמן
אתה
נמצא
כך.
זה
הכל
הכנות
להיות
בדעת
ולמעלה
מהדעת.
*בפליפ
פלופ
כזה,
כשאתה
משתדל
כל
פעם
לראות
את
עצמך,
את
המציאות,
החברים
והקבוצה,
כך
אתה
מכין
את
עצמך
לבניית
הפרצוף
הרוחני
שלך*,
כי
יש
בו
מלכות
ויש
לו
כתר,
יש
לו
תכונות
שקושרות
את
המלכות
וכתר
יחד.
ש:
אז
ביטול
זה
ראייה
שלי
מתוך
האגו?
ר:
*הביטול
שלך
זה
מתוך
הראיה
האגואיסטית
שלך.
שאתה
מזה
רוצה
לבנות
את
ההיפך.
אתה
רואה
שכל
החברים
הם
גדולי
הדור,
שהקבוצה
שלמה
ומסוגלת
להכל.
כך
אתה
רואה
אותה
וכך
אתה
מתייחס
אליה.
כך
אתה
רוצה
להיות
דבוק
אליהם.
אל
תחשוב
שזה
שקר,
כי
זה
באמת
אמת.
בתוכם
נמצא
הבורא,
ובצורה
כזאת
אתה
בטוח
מתקדם,
ועושה
אחר
כך
ביקורת
חצי
שעה
ביום*.
ש:
אחרי
התרגיל
הזה
הרגשתי
שהתמלאתי
באגו
ולא
ראיתי
את
החבר
כגדול..?
ר:
גם
זה
לימוד
יפה
מאוד,
לימוד
גדול.
קודם
הייתי
מרגיש
את
עצמי
יותר
גדול
מהאחרים
וחשבתי
שהיה
מגיע
לי
כך
וכך.
עכשיו,
על
ידי
זה
שביטלתי
את
עצמי
כלפיהם,
נעשיתי
עוד
יותר
גדול,
מגיע
לי
עוד
יותר.
נו,
מצוין,
אז
אתה
רואה
כמה
שהאגו
כל
הזמן
נמצא
לפניך.
ש:
מתי
אני
רואה
את
הגדלות
של
החבר?
ר:
לבטל
את
עצמך
כלפי
החבר,
ויותר
טוב
גם
כלפי
החברים
בתוך
הקבוצה.
*אתה
מבקש
מהבורא
שיעזור
לך
לעשות
את
הביטול
הזה
בצורה
אמיתית,
לא
אגואיסטית.
אתה
לא
מעלה
באגו
שלך
שמגיע
לי
עכשיו
יותר.
קודם
הייתי
אגואיסט
קטן,
עכשיו
ביטלתי
את
האגו
שלי
ומגיע
לי
פרס
כפול.
אתה
חייב
עכשיו
לפנות
לבורא.
לא
יכולה
להיות
התעלות
רוחנית
בלי
שאתה
פונה
לבורא*.
*אבל
יש
לך
עכשיו
במה
לפנות.
גילית
שאפילו
פעולה
יפה
של
ביטול,
שאתה
עושה
כביכול
מה
שקראת
אצל
המקובלים
מה
שצריך
לעשות,
אתה
כביכול
עושה
אותה
ופתאום
רואה
שאתה
מבצע
פעולה
אגואיסטית.
מה
עושים
אז?
מרימים
את
הידיים,
ידיו
לאלוקים.
בצורה
כזאת
מתקדמים*.
*אתה
צריך
להמשיך.
יש
לך
שכל,
יש
לך
רגש,
יש
לך
הכל.
פשוט
צריכים
לעבוד
בצורה
יותר
אינטנסיבית,
אם
אפשר.
אבל
באמת
אתה
מתקדם.
אין
לי
מה
להגיד
לך
שתוסיף.
כל
מה
שאתה
עושה,
בינתיים
זה
נכון.
צריכים
עוד
קצת
זמן,
השתתפות
בשיעורים,
חזרה
על
חומר
השיעור.
גם
לפני
השיעור
עצמו
כבר
לקרוא
את
הפסוקים,
ואחרי
השיעור
לקרוא
את
הפסוקים
ולראות
כמה
הבנת
או
לא,
כמה
אתה
שוכח
מה
שהיה
בתוך
השיעור
ולפני
שיעור.
כך
תראה
שיש
התקדמות*.
*האמונה
למעלה
מהדעת
מגיעה
אלינו
בצורה
מאוד
איטית
כביכול,
אבל
זה
לא
איטית,
זו
בנייה
פנימית
של
הכלים*.
לכן
על
זה
כותב
בעל
הסולם
שצריכים
גם
10,
20
ואפילו
30
שנה
כדי
להגיע
לזה,
אבל
כולם
מגיעים.
זה
לפנינו,
בכל
זאת
נתגלגל
ונעשה
כמו
שצריך,
ממצב
למצב.
*חלק 2 - פתיחה לחכמת הקבלה, המשך מאות קי"ב*
שבירת הכלים לא יכולה להביא לשיתוק המערכת, כי המערכת מתנהלת מלמעלה לפי התכנית שלה, ולא שפתאום המערכת עצמה יכולה להביא את עצמה למה שהיא חושבת. יש מחשבת הבריאה שצריכה להתממש עד סיומה. שיתוק כאן לא יכול להיות, כי בכל זאת ישנם עוד רצונות, צמצומים ומסכים כאלו שיכולים עדיין לעבוד בעל מנת להשפיע. לכן המערכת לא יכולה להיות משותקת.
מסך נמצא בכל מקום בו יש לך רצון לקבל. אנחנו רק אומרים שיש מסך בפה דראש, ויש מסך בחזה, בטבור ובסיום רגלין. אבל בעצם בכל מקום שיש רצון, חייב להיות בו צמצום על הרצון ומסך לעבוד עם הרצון בעל מנת להשפיע. כך זה עובד.
ש:
שרטוטים,
צריך
לזכור
אותם?
ר:
צריך
להיות
גם
זכרון,
אבל
לא
שכלי
ציורי
אלא
זכרון
רגשי,
רגשי.
יש
הבדל
גדול..
אנחנו
צריכים
כמה
שיותר
לתת
הבחנות
רוחניות
למה
שאנחנו
מדברים..
תאר
במקום
זה
פעולות
השפעה
שמגיעות
מהבורא
ומתלבשות
בנברא.
כך
תתפוס
את
מהות
הפעולות
ולא
אחרת.
אחרת
יהיו
לך
*שרטוטים*
שקיימים
על
הנייר
ולא
קיימים
בתוך
הרגש
שלך,
וזה
הבדל
גדול
מאוד...
כתוב
על
לוח
לבך,
על
הלב
שלך
אתה
צריך
לכתוב,
על
הרצונות
שלך,
ואז
אתה
לומד
בצורה
נכונה....
היום
אני
כבר
רואה
שבפועל
אנחנו
מתקרבים
למימוש
רגשי,
שאנחנו
חייבים
לממש
את
זה
ברגש.
לכן
כמה
שפחות
ציורים,
שרטוטים.
אם
אתם
רוצים,
אתם
יכולים
לגשת
לארכיון
ולראות
שם
את
כל
הדברים
האלה,
עם
כל
הפתיחות
שהסברתי
פעם..
*אני מבקש לחזור בעיקר על האמונה למעלה מהדעת, על מה שדיברנו היום בשיעור הראשון. תהיה לנו מזה התקדמות גדולה. אני רואה לפי החומר שנפתח לפנינו שאנחנו דווקא מתקדמים יפה. לעבור על החומר הזה עוד פעם ועוד פעם, כמה שיותר פעמים*.