בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 30.6.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*יראה – קטעים נבחרים*
האם יכולה להיות אהבת הבורא יותר מאהבת חברים? לא יכול להיות שאתה מתייחס לבורא יותר מאשר לחברים, כי החברים זה הכלי שצריכים קודם. אנחנו צריכים להבין שבמידה שאנחנו נמשכים לבורא, אז עוד לפני כן אנחנו צריכים להימשך לחיבור עם החברים.. אנחנו מתחילים את הדרך שלנו במשיכה למצוא את הכוח העליון שמנהל אותנו, אבל כשנמשכים אליו לאט לאט אנחנו מתחילים לגלות שיש כאן עניין הכלי, שזו אהבת החברים, חיבור, חשיבות האנושות אפילו, חשיבות הכלי.
היחס
לזולת
הופך
אצלנו
להיות
יותר
קרוב
מהיחס
לבורא,
אפילו
שהבורא
יותר
חשוב,
והוא
המטרה,
המטרה
הסופית,
אבל
יחד
עם
זה
*מתגלה
בנו
חשיבות
החברים
מפני
שאם
הבורא
מאיר,
הוא
מאיר
דרכם*.
*כך
אני
מקבל
חשיבות
החברים
יותר
ויותר
ומתחיל
לדאוג
ולייצב
את
החברה
בליבי.
היא
הכלי,
הלב
שלי.
בכלי,
בלב
שלי
אני
מגלה
את
הבורא
ואת
היחס
שלי
אליו*.
חשיבות
החברה
צריכה
בשבילנו
להיות
היום
החשובה,
הגדולה,
אפילו
שהמטרה
הסופית,
*הבורא
תמיד
נמצא
לפנינו
ככוכב
צפון.
אבל
להגיע
לכוכב
הצפון
הזה
יכולים
רק
במרכבה
הנקראת
עשירייה*.
*יראה
זו
הרגשה
פנימית,
חרדה
פנימית
שאני
עדיין
לא
חושב
כל
הזמן
על
הבורא*,
אפילו
שהוא
כך
סידר
ובכלל
נמצא
ושולט
בכל,
אבל
יחד
עם
זה
הוא
נסתר
כדי
לתת
לנו
אפשרות
לגלות
אותו..
*לפי
המאמצים
שלנו
נכין
את
הכלים
שלנו
שיהיו
מחוברים
בינינו
במידת
השפעה
כזאת
שנגלה
אותם
ככלי
אחד,
ובו
נגלה
בורא
אחד*.
ש:
מה
זו
תשומת
הלב
שלנו
לכך?
ר:
*אתה
חוזר
למחשבה
הזאת,
לעובדה
הזאת
כמה
פעמים
ביום,
עד
שאתה
מתחיל
לחיות
את
זה
כל
הזמן.
לא
חשוב
במה
אתה
עוסק
בעולם
הזה,
אתה
גם
נמצא
בהרגשה
הזאת
כל
הזמן*.
מי
שמתחיל
ללמוד
את
חכמת
הקבלה
מקבל
איזושהי
הארה
מחזיקה
אותו
בזאת.
בהתחלה
הוא
הולך
כמו
*מהופנט*.
אח"כ
עוזבים,
לא
נותנים
לו
הארה,
היא
נעלמת
יותר
ויותר
ויותר
כדי
לתת
לאדם
מקום
שימשיך
בעצמו
את
ההארה
הזאת
מהבורא,
עד
שזה
יהפוך
להיות
לאור
נרנח"י.
האם
יראה
היא
רצון
להשפיע
והאם
זה
מצב
קבוע..?
ר:
מצב
קבוע
לא
יכול
להיות,
כי
אז
אנחנו
נעצרים
בו
ולא
יכולים
להתקדם
עד
גמר
התיקון.
לכן
אין
דבר
קבוע
אלא
הכל
בא
ומשתנה,
שוב
לירידה
ואח"כ
שוב
לעליה,
*כמו
גלגל*
שמסובב,
כך
אני
נוסע
מכאן
ועד
גמר
התיקון.
גם
לא
חשוב
לי
איך
הגלגל
הזה
מסתובב,
העיקר
בכל
המצבים
האלו,
ירידות
עליות,
חושך
אור,
יותר
חשוב
פחות
חשוב,
אני
צריך
ללמוד
איך
אני
לא
יוצא
מקשר
עם
הבורא.
כשאלמד
בכל
המצבים
האלו
להיות
בקשר
עימו
בכל
מצב
ומצב
שהגלגל
מסתובב,
אז
אהיה
מוכן
לגמר
התיקון,
למצב
שכבר
אין
שינויים
אלא
דביקות
שלמה,
גבוהה
שלי
בבורא.
אתה תתחיל להרגיש שהבורא מסדר לך יראה אליו, כלומר שתהיה בחרדה האם אתה יכול להגיע להשפעה אליו? אתה תתחיל לחשוב יותר, לכבד יותר ויותר את כוח השפעה שתוכל לקבל מהבורא ולהתייחס אליו בצורה כזאת. *אני רוצה שהאור העליון ישפיע עליי ושכתוצאה מכך אתייחס לבורא בחרדה האם אני יכול להשפיע לו*.
אפילו
אם
אין
לי
עשירייה
חזקה,
בסה"כ
אני
נמצא
בגוף
גדול
של
הרבה
עשיריות
שפה
ושם
חושבות
על
המצב
שלהם
בפנים
ומצבם
כלפי
הבורא.
זה
כלי
גדול,
אין
כמוהו
בעולם.
אנחנו
באמת
אותו
הכלי
של
הדור
האחרון
שמתקרב
לבורא
ולכן
נמצא
בטיפול
שלו.
אנחנו
יכולים
להרגיש
מיום
ליום
איך
זה
קורה
ואיך
הבורא
מטפל
בנו.
*צריכים
להשתדל
להעביר
את
כל
מה
שאנחנו
לומדים
עוד
קצת
דרך
העשירייה,
עוד
ועוד
עד
שנתחיל
להרגיש
שבצורה
כזאת
אנחנו
קושרים
ושהבורא
דווקא
דרך
העשירייה
מטפל
בכל
אחד
מאיתנו.
זה
קשה,
לוקח
הרבה
זמן,
סבלנות
ועצבים,
אבל
זאת
המערכת,
כך
היא
עובדת*.
אנחנו
צריכים
בסה"כ
לגרום
לחיבור
של
החלקים
שנשברו
מהכלי
של
אדם
הראשון.
ש:
האם
עוזר
לפחד
להיות
מנותק
מעשירייה?
ר:
*אנחנו
צריכים
לפחד
לא
להתנתק
מהעשירייה.
הבורא
עושה
איתנו
תרגילים
כאלה,
לפעמים
מקרב
אותנו
לעשירייה
ואח"כ
מרחיק
אותנו
ממנה*.
יש
כאן
כל
מיני
תרגילים,
עברתי
עליהם
פעם,
ולא
מיד
אלא
אחרי
כמה
זמן
אדם
מתחיל
להשיג
כמה
הבורא
באמת
עשה
את
הדברים
האלה
בכל
זאת
לטובתו.
ש:
מה
זה
להעביר
יראת
הבורא
דרך
העשירייה?
ר:
*אני
לא
יכול
להשיג
יראה
כלפי
הבורא
אם
אני
לא
משיג
את
היראה
כלפי
החיבור
עם
החברים.
אנחנו
צריכים
לגלות
כמה
אנחנו
היום
רחוקים
מהחיבור,
לא
דואגים
בכלל
ולא
אכפת
לנו.
במידה
הזאת
לא
אכפת
לי
להתקרב
לבורא.
זו
מדידה
אמיתית,
זו
כבר
השגה*.
ש:
קודם
צריך
לבקש
אהבת
חברים
או
יראה?
ר:
*אתה
לא
יכול
להשיג
אהבת
חברים
אלא
אם
אתה
מתקדם
דרך
יראה.
האם
תהיה
לי
אהבת
חברים?
האם
אני
נמצא
בזה?
האם
אכפת
לי
שאין
לי
את
זה?
תפתח
את
השאלות
האלה,
הן
נמצאות
בך,
הבורא
כבר
מכניס
בך
את
זה,
אבל
אתה
לא
שם
לב
אליהן,
זה
לא
חשוב
לך*.
ש:
המיקוד
צריך
להיות
על
היראה
או
אהבת
חברים?
ר:
*יראה
שאין
לי
אהבת
חברים*.
ש:
האם
יראה
מולידה
תפילה
עבור
החברות?
ר:
ודאי
שכן.
אם
אני
נמצא
בחרדה
האם
יש
לנו
בכלל
חיבור,
האם
תהיה
לנו
עשירייה
שבה
נגלה
את
הבורא,
קשר
עימו,
אז
ודאי
שאני
מתפלל
גם
עבור
החברות.
*מה אדם צריך לעשות כדי לקבל יראה? הוא צריך לחשוב למה עדיין הוא לא מחובר לחברים שלו בעשירייה בצורה כזאת שהבורא מגולה ביניהם*, שכוח השפעה כוח האהבה לא מגולה ביניהם. יכול להיות שהוא מתאר לעצמו את הבורא לא כאהבה ולא השפעה הדדית ולא חיבוק ולא חיבור, הוא כנראה מתאר את הבורא לעצמו כתכונה אחרת. אנחנו צריכים טוב טוב לחשוב מי הוא הכוח עליון שבטבע, שמחבר את הטבע, ששולט בו, כוח החיבור. אם האדם רוצה להתחבר לכוח החיבור הזה לשייך את עצמו אליו, בבקשה, שיראה שכך הוא רוצה.
*מהותה של חכמת הקבלה*
*השפה העברית* מלכתחילה הייתה מיועדת רק להשגת הבורא ולכתיבת ספרים הקשורים להשגת הבורא. לכן לא השתמשו בה כל כך ביום יום, אנחנו רואים זאת במשך ההיסטוריה.
אות נקראת סימן, כל יחס שלנו לבורא הוא כמו איזושהי אות, סימן, צורה של חיבור בין הרצון של האדם והבורא. יש סה"כ 22 אותיות, מדובר מדרגות בינה זעיר אנפין ומלכות, כי שם הרצון לקבל מתחיל, מז"ת דבינה זעיר אנפין ומלכות, לכן יש לנו 3 קבוצות אותיות. יש עוד אותיות ששייכות למלכות, 5 צורות של אותיות נוספות שנקראות מנצפ"ך.. העיקר בשבילנו עכשיו מה שאנחנו לומדים, ששפת המקובלים היא *שפה של ענפים*, שמה שיש לנו חוקים למעלה, כלומר ברוחניות, כך אנחנו יכולים להשתמש בחוקים האלה, בהעתקה שלהם לגשמיות.
אם לא הייתה *שפת הענפים*, לא היינו יכולים לדבר על רוחניות, כי רוחניות היא כמו עולם אחר לגמרי שאין לנו, לא מוכר לנו, אנחנו לא יודעים איך לכנות כל דבר ודבר שיש בעולם ההוא, ומעשים, קשרים שיש בין כל הפרטים שבו. לא היינו יודעים מה לעשות. המקובלים מסרו לנו את שפת הענפים ואנחנו כבר מבינים שבצורה כזאת אנחנו יכולים לדבר במילים של העולם הזה, אבל שהמילים האלה קשורות לעולם העליון.
*שפת הספירות* זו לא שפה שמקשרת את האדם לעולם העליון. יש גם הרבה חכמים בעולם הזה בזמננו שלומדים את הספירות, פרצופים ועולמות שיודעים היטב מה שכתוב.. יודעים טוב מאוד איך זה כתוב בכל הדפים של הכתבי הקבלה והזוהר, אבל רק ללא השגה. אם אדם לומד את הדברים האלה ולא משיג, זה נקרא שהוא רק סופר את האותיות.
שפה היא לא כוח הבורא, שפה היא סה"כ סימנים, *אבל אם אנחנו מקבלים את הסימנים האלו ביחס שיכולים להתלבש בהם, לבנות את עצמנו, את הכלי שלנו כמו הסימנים האלו, לייצב את עצמנו, לפרמט את הרצון לקבל שלנו כך שנהיה מותאמים לאותו האור שצריך להתפשט בתוך הכלי. כי אות זו סה"כ תבנית שהאור העליון חייב למלא אותה, אז באמת נקרא שאנחנו ע"י השפה מתחברים לבורא ומדברים עימו בשפה אחת*.
ש:
צריך
לדעת
עברית
כדי
להגיע
להשגה?
ר:
כדי
להשיג
את
הכוח
העליון
ובכלל
לתקן
את
עצמו,
האדם
לא
חייב
לדעת
את
השפה
העברית.
נקודה.
אז
תירגעו.
אבל
בכל
זאת
אתם
תדעו
קצת,
כי
אנחנו
משתמשים
בכל
מיני
סימנים,
א'
ב'
ג'
ד',
כל
מיני
שמות
וכינויים
של
פעולות,
אור
ישר,
אור
חוזר
וכולי.
משהו
תדעו,
אבל
אתם
לא
צריכים
את
השפה
המדוברת.
*תע"ס חלק ג', פרק ט*'
אנחנו עוברים פעם ראשונה על התע"ס כדי לתת לכם התרשמות כללית על מה מדובר. זה לא מפריע לך להשגה רוחנית וגם לא להבנה כללית של כל המציאות. אם תרצה ללמוד יותר לעומק אתה יכול להתעמק, בבקשה, אבל אין בזה ממש צורך, בפרט עכשיו כשאנחנו לומדים. יהיו עוד הרבה חלקים בתע"ס שבינתיים לא נעבור, הרבה פרטים שבחלק ד' וכל חלק ה' בתע"ס.. יש כאלה חלקים שאותם לא נלמד, זה לא יפריע לך להשגה, אלא כרגיל, כמו שאתה לומד בכל חכמה, אתה לומד בפעם ראשונה, אתה עובר רק על הדברים שאתה יכול לקלוט ולהשתמש בהם כדי אח"כ להמשיך. בעל הסולם כתב את התע"ס בצורה רצופה, מתחילת הבריאה ועד כאילו גמר התיקון. אנחנו עוברים בצורה כזאת אבל יש דברים שלא הכרחיים עכשיו. אנחנו לא מסוגלים לקלוט את זה עכשיו. לכן אנחנו עוברים אותם, אח"כ נחזור אם תבוא עוד הזדמנות, נעבור פעם שנייה על כל תע"ס בצורה הנכונה. אל תדאג, בצורה השלמה בעולם הזה, בעולם הבא, תהיה לך הזדמנות. אני מבטיח לך.
ש:
לומדים
תע"ס
ולא
מזכירים
על
הכוונה..?
ר:
*ודאי
שאתם
צריכים
כבר
להחזיק
את
הכוונה
כל
הזמן.
אם
אתם
רוצים
אז
תדעו,
תדברו
ותחשבו
על
זה
שהחברים
לא
יתנתקו
מהכוונה
הנכונה.
זו
התפילה
שצריכה
להיות
בליבו
של
כל
אחד
ואחד*.
אבל
מה,
אני
צריך
באמצע
הלימוד
להזכיר
גם
את
זה
כל
הזמן?
אתם
כבר
לא
ילדים
קטנים,
תרשמו.
אצלי
זה
היה
רשום
בכל
מיני
מקומות
לא
לשכוח
על
הכוונה
כזו
וכזו.
אני
הייתי
נזכר
בהם,
חוזר
עליהם.
*תנסו,
אם
אדם
לא
ידאג
לעצמו,
אף
אחד
לא
ידאג
לו.
אף
אחד*.
ש:
רבש
היה
נותן
לך
המלצות
לתרגילים
איך
לשמור
על
הכוונה?
ר:
באף
מילה
לא
הזכיר
את
הדברים
האלה.
אנחנו
מדברים
בינינו
על
הכוונות,
על
החיבור
המון.
אצלו
זה
לא
היה
כך.
פותחים
שיעור,
קוראים,
סוגרים
שיעור
והולכים
הביתה.
היית
צריך
להכין
את
עצמך
מראש
לשיעור
ואח"כ
לפי
זה
להתקדם.
ש:
צריך
להיות
הבדל
בין
חלקי
השיעור
מבחינת
הכוונה?
ר:
לא.
*אותן
הכוונות
צריכות
להיות
מתחילת
השיעור
ועד
סופו.
כל
הזמן
רק
על
חיבור
בינינו
ולבורא*.