שיעור צהריים 02.12.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1785

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1785, מאמר 371, "סולם מוצב ארצה".

סולם מוצב ארצה

ויצא תשמ"ג

""והנה סולם מוצב ארצה". מהו סולם, הוא דרגה שכל שאר המדרגות תלויות בו, דהיינו הנוקבא שהיא השאר לכל המדרגות (זהר דף כ"ט ובהסולם).

"והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו", אלו הם הממונים של כל העמים, העולים ויורדים בסולם הזה. וכאשר ישראל חוטאים נשפל הסולם, ואילו הממונים עולים. וכשישראל מטיבים מעשיהם מתעלה הסולם וכל הממונים יורדים למטה (אות נ"ג בהסולם).

להבין כל זה, וגם להבין מה שהעולם אומרים, שאין דבר ישר יותר מסולם עקום, ואין יותר עקום מסולם כשהוא ישר. הנה מלכות נקראת "כנסת ישראל", שהיא כוללת כל הנשמות, ולכן לפי מעשיהם של התחתונים, כך מתראה להם ההשפעה מלמעלה.

לכן כשישראל עוסקים במעשים של השפעה, אז יש ירידה לאומות העולם, שכל שורשם הוא רק קבלת הנאה לעצמם. מה שאין כן כשישראל עוסקים בקבלה, אז הם נותנים כח לאומות העולם, שכח הקבלה ישלוט. ובזמן ששולט כח הקבלה, אז שולט כח הצמצום, ואין השפע יכול להמשך מלמעלה.

נמצא לפי זה, הסולם, שהוא מלכות, כשהאומות העולם עולים, אז המלכות יורדת, היינו שאינו יכול להשפיע לתחתונים, ואז יש הסתרה בעולם. מה שאין כן כשישראל מטיבים מעשיהם במעשים של השפעה, וכח הקבלה על מנת לקבל יורד, אז הסולם, שהוא המלכות, עולה בחשיבות, שפירושו שהוא משפיע שפע עליון למטה.

וזה ענין מה שהעולם אומרים, שאין דבר יותר עקום מסולם שהוא עומד ישר. שענין יושר ברוחניות נקרא "קו", שיש לו מעלה ומטה, שהוא מלכות למטה וכתר למעלה.

שזה נקרא "בתחילה ברא את העולם במדת הדין, ראה שאין העולם יכול להתקיים שיתף עמו מדת הרחמים", שהיא בחינת "אלכסון". נמצא שמלכות, שהיא כשיתוף מדת הרחמים, נקרא סולם. ושהוא עקום, היינו שעומד באלכסון. מה שאין כן כשהוא ישר במדת הדין, אין העולם יכול להתקיים.

כתוב על פסוק "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכך", מלאכיו היינו יצר הטוב ויצר הרע. ושם באות ב', פתח רבי יצחק, כתוב "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם", אבל במקום אחר כתוב, "כי מלאכיו יצוה לך", דהיינו הרבה מלאכים. ומתרץ, הכתוב "כי מלאכיו יצוה לך", היינו מלאכים כרגיל. והכתוב "מלאך ה'", היינו, השכינה.

ויש להבין מדוע פעם אומר ב' מלאכים, ופעם אומר מלאך אחד, שכוונתו על השכינה. פירוש, מתי נמצא שיש לו שני מלאכים, ומתי יש לו מלאך.

ואפשר לפרש על דרך שדרשו ז"ל על פסוק "ובכל לבבך", היינו בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע.

לפי זה מלאכים רגיל, היינו אצל כל אדם יש ב' מלאכים, היינו יצר טוב ויצר הרע, שהם ב' לבבות. אבל לאחר שהאדם זוכה ליראת ה', שהוא נעשה מיראיו של הקדוש ברוך הוא, שאז הוא זוכה למלאך אחד, ששני יצריו נעשים יצר אחד, שעל ידי זה הוא בא לאהבת ה' בשני יצריו, ששניהם מאוחדים אצלו. וזה נקרא שזכה להשראת השכינה."

תלמידה: איך אנחנו יכולים להשתמש במושג "סולם מוצב ארצה" בעבודה היומיומית שלנו כדי להגיע לבורא?

בדיוק על זה מדובר במאמר. אם נסתכל על הסולם וננסה להתחבר עימו, אז יצא שאנחנו כל הזמן ננסה לטפס עליו, ובזה טמונה ההתפתחות הנכונה שלנו.

תלמידה: האם מדובר פה על אותו סולם של יעקב וישראל?

בטח, על זה מדובר.

תלמידה: איך להעלות את גדלות האמונה שנקראת סולם?

האדם רואה לפניו את האפשרות לעלות לבורא, ההזדמנות הזאת נקראת סולם, והוא משתמש בהזדמנות הזאת בכל דרך שהוא רק יכול.

תלמידה: איך לפתח אמונה בגדלות הבורא?

לפתח אמונה בגדלות הבורא אנחנו יכולים מכך שיש לנו חברים, קבוצה, לימוד, ואת כל מה שאנחנו לומדים אנחנו רוצים לממש בינינו בקבוצה, בקשרים בינינו.

תלמידה: איך בעבודה להעלות את היראה בפני הבורא?

בעבודה אנחנו צריכים כל הזמן לברך את הבורא, לשבח אותו, ואז אנחנו כל הזמן נשתוקק להתקרב אליו, וזאת בעצם תהיה התוצאה של העבודה שלנו.

תלמידה: כתוב שהסולם מוצב ארצה וכל העמים עולים ויורדים בו, מה זה אומר?

זה אומר שהסולם הזה הוא לכולם. אלו שרוצים להתקרב לבורא הם צריכים את היכולת לעלות בסולם הזה.

תלמיד: כתוב שהסולם זה המלכות. איך מגיעים אל המלכות כדי שניתן יהיה לעלות בסולם?

אנחנו מנסים לקבוע איפה אנחנו נמצאים ביחס לסולם הזה, ומנסים לעבוד איתו בצורה כזאת כך שכל הזמן נעלה בו.

תלמיד: איך אני יכול להגדיר בעשירייה איפה אנחנו נמצאים כלפי הסולם הזה?

זה לא משנה. איפה שלא תהיה אתה צריך לתאר לעצמך איך אתה יכול לעלות בו.

תלמיד: איך אני מתאר לעצמי איך אני עולה בו?

זה מה שהוא הסביר. אתה מתאר לעצמך שאתה יכול להתחיל לעלות בסולם, ויחד עם זה אתה צריך לשמח את הבורא בהתנהגות שלך, בתוצאה שלך.

תלמיד: במאמר כתוב "מה שאין כן כשהוא ישר במדת הדין, אין העולם יכול להתקיים". למה מידת הדין היא כשהסולם ישר? מה ישר במידת הדין?

ישר זה כשלפנינו יש רק את מידת הדין. אומנם אז אנחנו לא יכולים אז לעלות בסולם, אבל צריכים להבין את העיקרון, שאנחנו צריכים לראות לפנינו את הסולם, ואיך אנחנו יכולים בהדרגה, בזה לאחר זה, לשלב את עצמנו עם כוח הבורא וכך לעלות.

תלמיד: הבורא רוצה שהאדם יהיה נכלל בו בכל ליבו, ועם זאת הלב של האדם נמצא בידיים של הבורא. איך עובדים עם מערכת היחסים הזאת של דבר והיפוכו?

אנחנו צריכים להיות קשורים לבורא וכל הזמן להשתדל לגרום לו נחת רוח, ולצפות לזה שאנחנו כן נגיע למצב שנוכל לגרום לו שמחה.

תלמיד: האם אנחנו מוכנים לעשות נחת רוח לבורא? האם אנחנו מוכנים לפעולה הזאת?

את זה אנחנו צריכים לבדוק, אם כן מסוגלים או לא מסוגלים, רוצים או לא רוצים. ואז לפנות לבורא ולבקש ממנו שיעזור לנו, שיסייע לנו, וכך נוכל לעשות מהפעולה הזאת נחת רוח לבורא.

תלמיד: איך אנחנו ברגע זה גורמים נחת רוח לבורא? אני רוצה, אבל אני לא יודע איך, והדבר היחיד שיש לי זה רק רצון. אז איך ברגע זה אפשר לעשות נחת רוח לבורא?

אם אתה רוצה עם הרצון שלך להשתדל לעשות נחת רוח לבורא, אז כבר אתה משתמש נכון ברצון שלך, ולא צריכים יותר שום דבר.

תלמיד: אנחנו כל בני ברוך, שניים אולי שלושה מיליון אנשים, האם אנחנו יכולים להפוך את יתר האנושות לקראת האור?

בטח שכן.

תלמיד: בטוח?

אני בטוח בזה שכל זה יצליח לנו, אחרת לא הייתי מבזבז על זה את הזמן שלי.

תלמידה: איך זה שמשלבים דין ורחמים מספק את זה שהעולם יכול להתקיים? האם העולם יכול להתקיים רק עם רחמים? כנראה שלא.

לא, אנחנו לא נוכל להתקדם אם הבורא ישפיע עלינו רק רחמים.

תלמידה: איך להבין את זה ששני היצרים הטוב והרע קשורים למצב של רכישת היראה והאהבה לבורא?

אם הבורא לא היה מתייחס אלינו בכוח הדין, אז לא היינו משיגים שום דבר. הבורא כל הזמן משנה את השפעתו כלפינו, ולכן לא נשאר לנו שום דבר אחר מלבד לעלות למעלה מהיחס שלו כלפינו.

תלמידה: יוצא שתמיד יהיו דינים, ואנחנו צריכים ללמוד לצרף את הרחמים.

את חושבת נכון, פשוט את לא מצליחה לבטא את עצמך. אבל בעיקרון זה נכון.

תלמיד: האם אפשר לשייך את הסולם לתכונות הבורא, ואת היכולת שלך להביע את עצמך בתכונות האלה?

כן. אנחנו במהלך העבודה הרוחנית שלנו יכולים כל הזמן לעלות ולהיות בקשר עם הבורא. כך שבסופו של דבר הדרך שלנו תסתיים בזה שנרים את הבורא מעלינו ובעצמנו נעלה אליו. ואז לא היינו חווים שום דבר אחר.

תלמידה: כשבמאמר כותבים על אומות העולם וישראל, האם מדובר על התכונות בינינו או על החברה?

לפעמים מדובר על החברה, לפעמים מדובר על הקבוצה, לפעמים מדובר על עמי העולם, זה לא חשוב.

תלמידה: אם ישראל עולים בסולם, עושים פעולות השפעה ומעבירים את הטוב למטה, לאומות העולם, במה השפע הזה שהם מעבירים?

בזה שהם גם יכולים להתקרב ולהשיג את הבורא.

תלמידה: איך אנחנו יכולים לבדוק את הפעולות שלנו ביחס למצב של אומות העולם?

פשוט לרצות שזה יקרה.

תלמידה: אם אנחנו עולים בסולם, זה אומר שאנחנו עולים בכוח השפעה?

כן.

תלמידה: אז מה אנחנו מעבירים לתחתונים אם אנחנו רק משפיעים ומשפיעים?

בהדרגה אנחנו מעבירים מטה חלק מכוחות דהשפעה שאנחנו בעצמנו משיגים.

תלמידה: מה משמעות הביטוי "אין דבר ישר יותר מסולם עקום, ואין יותר עקום מסולם שהוא ישר", ואיך מתחבר הנושא של כנסת ישראל, מלכות והנשמות?

אין ישר יותר מסולם עקום מפני שדווקא על ידי זה שהוא עקום, אנחנו יכולים לעלות לרוחניות ולהגיע לבורא.

תלמיד: אני רוצה לעזור לחברים, ויוצא מתוך גדלות הבורא ומתוך הכרת הרע שלי, שמלבד תפילה לבורא ושהבורא יעשה איזה נס, אני לא רואה דרך אחרת לתיקון. האם זה נכון והאם כל חבר צריך להגיע לזה?

כן, כל חבר, צריך להתפלל עליהם.

תלמיד: יש לי רצון לעצמי שהייתי רוצה לבקש מהבורא שיבטל אותו, מצד שני כל מה שהבורא ברא הוא נפלא. האם אפשר לפנות עם כזאת פניה לבורא שיבטל אותו, שאני לא אחיה למען עצמי, אלא אחיה למען החברים וכל האחרים?

תבקש.

תלמיד: זה אפשרי?

זה אפשרי.

תלמידה: האם בזה שאני עצובה אני לא מכבדת את הבורא ואני צריכה לבקש על זה סליחה?

כן, צריכים לשמור על מצב רוח ושנהיה תמיד בשמחה.

תלמידה: מהי הדרישה או החיסרון שמחבר בין היצרים הטוב והרע?

שרוצים להשיג דבקות בינינו וחיבור לבורא. על ידי זה שאנחנו משיגים את זה, אנחנו יכולים באמת לתקן את כל העולם.

תלמידה: כשלומדים בבית ספר אנחנו יודעים מתי עוברים מדרגה לדרגה. למה כשאנחנו לומדים אצלנו אנחנו לא יודעים מתי אנחנו עוברים, או מתקדמים מדרגה לדרגה?

אנחנו לא יודעים מתי אנחנו עוברים מדרגה לדרגה בחכמת הקבלה, מפני שהלימוד שלנו נקרא "לימוד הנסתר", כלומר אנחנו לא יודעים בדיוק איפה אנחנו נמצאים. אבל עוד מעט יהיה לנו כנס, מתי הוא יהיה?

תלמיד: בפברואר יתקיים הכנס הגדול, הכנס העולמי פה אצלנו, ולפני כן בחנוכה יתקיים יום איחוד.

כנס זה כנס. נקווה שלקראת הכנס כבר נכריע את כולם להרגיש את הבורא, את הרוחניות והסולם, וכך אנחנו נעלה.

תלמידה: האם אתה מדבר על הכנסים מפני שעבורנו זה כמו מדרגה בעבודה בצורה קונקרטית?

כן. אני חושב שהכנס שנגיע אליו בפברואר, יהיה כמדרגה קונקרטית שלנו.

תלמיד: לקראת מה אנחנו מתקרבים בכנס בפברואר, לאיזו דרגה אנחנו צריכים להיערך?

אנחנו מתקרבים לדרגה שהיא להשפיע על מנת להשפיע.

תלמיד: מה זו הדרגה הזאת?

זה דרגה אחת לפני הרוחניות.

תלמיד: להשפיע זה לפני רוחניות?

על מנת להשפיע.

תלמיד: להשפיע על מנת להשפיע זה לפני רוחניות?

נגיד שכן.

תלמיד: ואיזו הכנה אנחנו צריכים לעשות לקבלת דרגה כזאת?

אנחנו צריכים להשתדל להיות בקשר בינינו, ככל האפשר, למעלה מכל החשבונות שלנו, ועם זאת אנחנו צריכים להיות בהשפעה הדדית מכל אחד לכולם.

תלמיד: איך זה עובד בקבוצה עולמית של אלפי אנשים שלומדים? איך זה קורה? כולנו יחד כאחד או כל אחד?

כולנו יחד כאחד.

תלמיד: כל אחד מהמקום שלו עולה עוד קצת, נכנס לרוחניות? או שכולנו עולים לאיזו דרגה משותפת?

כולנו עולים יחד.

תלמיד: זה מצב כזה שכולם נמצאים בהרגשה רוחנית משותפת?

כן.

תלמיד: זה כמו שרב"ש מתאר פה, עולים בסולם?

כן.

תלמיד: איך זה פועל על העולם, על כולם?

על העולם אני לא רוצה עכשיו לדבר, העיקר שזה עלינו.

תלמיד: כתוב, כשישראל יורדים הסולם עולה ואין לתחתונים אפשרות לעלות. האם פשוט אין מגע בין הסולם והתחתונים? למה לתחתונים אין אפשרות לעלות?

כי הסולם לא מסודר.

תלמיד: זאת אומרת, לתחתונים אין גישה לסולם?

זה לא סתם שאין גישה, אלא במקרה כזה אין גישה.

תלמיד: כן, במקרה כזה. ולהפך, כשישראל עולים אז הסולם יורד ויש גישה?

כן.

תלמידה: תוספת הרחמים שגורמת לסולם להיות באלכסון תלויה בזה שהשכינה יורדת לישראל?

כן.

תלמידה: זה תלוי בתפילה שלנו וביראה עבור החברים והחברות, שתהיה יותר גדולה מהפחד עבור עצמנו?

כן, זה תלוי בחיבור בינינו בעבודה הזאת.

תלמידה: האם בהתקדמות שלנו למדרגה הבאה אנחנו צריכים לחפש, להרגיש את החסרונות של החברות, של החברים? זה הכיוון?

לא. בשביל מה?

תלמידה: מעבר לתחושה הכללית שלנו, החיבור הכללי, איך להתקדם יותר פנימה לתוך המדרגה הזאת?

להתקדם לחיבור.

תלמידה: מה זה אומר מעבר למה שכרגע אנחנו כבר עושים?

שאנחנו נרגיש שכולנו, כולנו נמצאים בחיבוק.

תלמידה: אמרת שעלינו לתאר לעצמנו את סולם העלייה הזה. מה בדבר חשיבות הדמיון בעבודה שלנו? כי יש תחושה שצריך לתאר, לדמיין את העולם הרוחני הזה ואז נתעלה בו.

בעיקרון יש בזה משהו. זה נכון.

תלמידה: פעם שאלתי אותך איך לתאר לעצמנו את ההתקדמות של החברים וענית לי פשוט תתארי, אולי זה איכשהו קשור לאמונה למעלה מהדעת?

כול זה יתגלה ויבוא מאליו.

תלמידה: למה דווקא מידת הרחמים נותנת את האלכסון של הסולם שעל ידו נוכל להתעלות?

מפני שכך אנחנו צריכים להתייחס זה לזה.

תלמידה: דרך רחמים נצעד לאהבה?

כן.

תלמידה: אמרת שעלייה קורית כשאדם מאחד את עצמו עם כוח הבורא. הבנתי שכשאני מרגישה שאני לא מסוגלת, ללא כוחות, משתחרר המקום הריק הזה ולשם מגיע כוח הבורא, הרצון שלו, ואני מרגישה שהוא רוצה ומוכן לתקן אותי וכך קורית עלייה. הבנתי נכון?

כן.

תלמידה: תפילה עבור החבר מעלה את האדם מעל גופו ומשחררת מהאגו, נראה שזה השכר העליון הגדול ביותר. אבל האגו שלי שם בפניי קיר, הוא לא נותן לי להיכנס לתפילה הזאת ואומר לי שאני לא ראויה. מה לעשות במקרה כזה?

אני לא יכול לתאר לעצמי, מה זה משנה ראויה, לא ראויה את פשוט רוצה להיכנס למצב הזה וזהו.

תלמידה: כן, אבל הוא מורגש כשכר הגדול ביותר של העליון, זה ישחרר אותי מעצמי ואז יוצא שלא זכיתי לזה עדיין.

זה נכון מצד אחד, מצד שני מה אכפת לך?

תלמידה: כנראה אני לא רוצה לקבל משהו שעוד לא מגיע לי.

אפילו אם לא הרווחת את השכר הזה, בכל זאת תדרשי. גם אנחנו, כל אחד ואחד מאיתנו, לא זכינו, לא הרווחנו שום דבר, אף אחד. אז תדרשי וגם כל האחרים.

תלמידה: מצטיירת לי מעין תמונה של מדרגות, שכשאנחנו מונחים על הארץ אנחנו מקבלים את כל מידת הדין מהבורא, וכשאנחנו מתחילים כבר להתפלל ולבקש ממנו, הוא כאילו שולח לנו את הסולם ועוזר, מושך אליו. בצורה כזאת ממצב שכיבה אנחנו עולים ומתקדמים, מתקרבים לבורא. זה נכון?

כן. זה נכון.

תלמידה: היום קראנו מאמר והיה כתוב שם שיש לנו שני לבבות, גם יצר רע וגם יצר טוב. האם מלכתחילה בכל אדם יש את שני היצרים האלה או שאת היצר הטוב אנחנו רוכשים לאחר מכן?

כן, יש את שני היצרים בכל אדם מלכתחילה.

תלמידה: ועלינו לתקן גם את הכלים של היצר הטוב או שהם כבר מיועדים לעבודה?

אנחנו צריכים לפתח אותם.

תלמידה: מהי הבדיקה המדויקת ביותר מאיזה יצר אדם עובד עכשיו?

הוא צריך להשתדל, לנסות בעצמו.

תלמידה: האם יכולה להיות בדיקה של כוונה, כשהוא מרגיש שהוא רוצה תיקון עבור אחרים?

כן.

תלמידה: כשמדובר על להשפיע לעולם מובן שזה לאומות העולם, אבל כשמדובר על להשפיע לחברה האם זה להשפיע לכלי העולמי או שגם מדובר על כלל העולם?

זה תלוי במה שאת חושבת. הכול תלוי רק במה שאדם חושב.

תלמידה: בפסקה האחרונה כתוב שבכל אדם יש ב' מלאכים, יצר טוב ויצר רע, השאלה היא מה זה כל אדם? האם אני נחשבת אדם?

כן, גם את נחשבת לאדם.

תלמידה: אז מהו היצר הטוב שבי?

אני לא יודע, תחפשי.

תלמידה: אבל אצל כל אדם יש ב' מלאכים, זאת אומרת אם אני רוצה או לא, כך הבורא ברא אותי עם ב' לבבות, יצר טוב ויצר רע. נכון?

כן.

תלמידה: לזהות את היצר הרע היום זה לא קשה, כי באמת על כל דבר יש כוונה על מנת לקבל. אבל מה זה היצר הטוב?

כנראה שהוא הפוך מהיצר הרע.

תלמידה: אז הוא מדבר על מצב בו שני היצרים האלה כבר מתוקנים בכוונה על מנת להשפיע?

למה שני היצרים מתוקנים?

תלמידה: היצר הטוב והיצר הרע.

מה זה נקרא יצר טוב מתוקן?

תלמידה: שאלה טובה. יש דבר כזה בכלל? כי אנחנו נבראנו ברצון לקבל על מנת לקבל, זה הטבע, זה החומר שלנו, מה זה כשמקובלים כותבים שבכל אדם יש יצר טוב ויש יצר רע? איך זה יכול להיות?

כך זה יכול להיות.

תלמידה: זה מצב מתוקן?

זה מצב מתוקן. תחשבי, את קרובה לזה.

תלמידה: האם נכון להגיד שבפעולות שלנו להשפעה באור חוזר, אנחנו מושכים את אור החסדים. ודווקא אור הרחמים נותן שיפוע לסולם הזה, כדי שנוכל לעלות בו הלאה ולא ליפול?

כן.

תלמידה: האם כשאנחנו עובדים עבור הבורא בשני היצרים שלנו, זה אומר שכבר התחלנו את העלייה לקראת הלב המשותף ביחד עם כל החברים?

נגיד שכן.

תלמידה: פעם ראשונה אחרי שנתיים עשינו פגישה פיזית, ובאמת לכמה זמן תפסנו את הבורא, כך הרגשנו. אבל אחרי זה איבדנו שלוש חברות מהעשירייה. מה אתה יכול לומר על זה?

זה נורמלי, לא לדאוג. תחזיקו יחד ותגבירו את כוח ההפצה שלכן, ובמקום אותן החברות תרכשו חברות חדשות עוד יותר טובות.

תלמידה: בקשר לסוגית המלאכים. יעקב ראה מלאכים עולים ויורדים, ואחר כך נאמר שהמלאכים הם היצר הרע. זה קונפליקט כזה, האם הוא לא ראה את השכינה? הרי יעקב היה הכי מתוקן. האם יש לך תשובה על זה?

תחשבי אחרת. זה כיוון לא טוב.

תלמידה: כששני מלאכים נהיים אחד, האם העבודה הזאת היא עבודה אינדיבידואלית, עבודה בלב?

כן.

תלמידה: נאמר שבמקרה הזה האדם זוכה לשכינה, והשכינה היא לפחות בין שניים. אז האם הכוונה פה שהשכינה היא בין אדם לבורא?

כן. בין אדם לבורא.

תלמידה: ואת המצב הזה צריך להעביר לקבוצה.

כמובן.

תלמיד: האם בנו הכול רע והטוב הוא רק הרע שמתוקן?

כן. אנחנו מתחילים ממצב שהכול רע, "יצר האדם רע מנעוריו". לכן תירגע, מה שעוד תגלה זה יהיה רע יותר גדול.

תלמידה: איך קורה האלכסון הזה של הסולם? איך מידת הדין והרחמים מצטרפות יחד כדי ליצור את האלכסון?

מי שהיה בבית ספר יודע מה זה אלכסון. הוא מורכב מאופקי ואנכי. החיבור בין קו ישר וקו אנכי, המשותף ביניהם, נגיד שממוצע, זה מה שאנחנו מקבלים מהאלכסון.

תלמיד: רגשית, מה המשמעות של אלכסון? מה זה אומר שאנחנו מחברים בתוכנו, מביאים להתמזגות בין שני קצוות של זווית? מה זה בתוכנו?

בתוכנו זה נקרא שאנחנו מחברים ברגשות שלנו שני כוחות.

תלמיד: מה מאפיין את שני הכוחות האלה?

הניגוד שביניהם.

תלמיד: מה התוצאה הזאת שנקראת "אלכסון"?

שאנחנו רוצים לחבר אותם בצורה ששניהם יעבדו.

תלמיד: מה זה המאונך שבתוכנו?

לא חשוב מי מהם מאונך ומי מהם מאוזן.

תלמידה: אמרת שבלי דינים אנחנו לא יכולים להתקדם. אדם שנמצא כבר בלשמה, האם הוא מתקדם כבר בלי דינים, או שהדינים קצת שונים?

מרמה אחרת.

תלמידה: כתוב, "בתחילה ברא את העולם במדת הדין, וראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף עמה מדת הרחמים". מה זה אומר שהעולם נברא תחילה בדין ואחר כך נהיה שיתוף ברחמים?

ככה הבורא רצה לנענע את העולם ולהכין אותו לתיקונים.

תלמידה: כשהמקובל מביע את עצמו, ושני שליש בשבילי לא מובן, תכונות, רגשות, ביטויים, אז בשביל מה זה ניתן, האם אני צריכה לשבת בכוונה ולספוג? כי השכל שלי לפעמים ממש רותח. מה אני צריכה לעשות?

צריך להרגיע אותו עם מים קרים.

תלמידה: אני לא יכולה ללכת למקלחת. לא מובן למה הסולם בשיפוע, למה אי אפשר לעלות בסולם ישר?

ניסית לעלות בסולם שלא עומד בשיפוע?

תלמיד: אי אפשר לעלות בסולם ישר, נופלים למטה.

לכן רק בסולם כזה שהוא בשיפוע.

תלמידה: בזיג זג?

לא עקום בזיג זג, אלא פשוט בשיפוע.

תלמידה: למה רב"ש מתכוון כשהוא כותב? הוא יודע שאנחנו נקרא ונצטרך להבין רק דרך הרגש.

אז בדיוק תעבירי את זה דרך הרגש והכול יתבהר.

תלמיד: כתוב שכשישראל עוסקים בהשפעה יורד שפע לעמים. מה הוא אותו שפע עליון המגיע לאומות העולם?

שכל העמים הופכים קרובים יותר זה לזה, מבינים יותר זה את זה, ומשתוקקים לחיבור.

תלמיד: האם אפשר להגיד שעל ידי המאמצים שלנו להשפעה, אנחנו מצמצמים את נפח הייסורים בעולם עכשיו ובעתיד?

כן.

תלמידה: על מה נבנה הסולם בעשירייה?

הסולם נבנה על שני כוחות, אנכי ואופקי. משניהם נבנה הסולם שעומד באלכסון, ובאלכסון אנחנו כן יכולים לטפס.

תלמידה: מה בעשירייה נקרא הסולם הזה?

בעשירייה הסולם הוא שאנחנו רוצים להתחבר ולעזור זה לזה, ובצורה כזאת אנחנו משיגים את פסגת הסולם.

תלמידה: האם אפשר להגיד שההתנהלות הזאת בעשירייה זה עניין הוויתורים והביטולים שאנחנו עושים?

כן, ודאי.

תלמידה: איך אפשר לקבל את שלושת הכיוונים של הסולם בעבודה פנימית? האם זה קורה באמונה למעלה מהדעת?

כן.

(סוף השיעור)