שיעור צהריים 30.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1762, מאמר 338 "רפואה קודם למכה"

קודם נשמע את המאמר שכתב רב"ש ואחר כך נמשיך.

רפואה קודם למכה

ר"ה תשמ"ג

"הקדוש ברוך הוא שולח רפואה קודם למכה. ויש לשאול אם אין מכה איך שייך לשון רפואה.

ויש להבין כי מצינו בחז"ל, שהתורה נקראת תושיה, משום שמתשת כחו של אדם (סנהדרין כ"ו ע"ב). ואמרו חז"ל, "חש בראשו יעסוק בתורה" (עירובין נ"ד ע"א). ופירש אאמו"ר ז"ל שמקודם צריכים תורה, שיראה שכח האדם אינו כראוי. שפירוש "חש בראשו", היינו שיש לו מחשבות זרות. "חש במעיו", היינו שכל רצונו רק לקבל לבטנו.

כי מדרך הרפואה מי שמקבל איזו רפואה והוא אינו חולה, אזי אדרבא סם הרפואה מזיק לו. לכן הוא צריך מקודם ללמוד תורה, שעל ידי התורה הוא יראה שהוא חולה. ואז יקבל את התורה, ואז יתרפא מהמחלות שלו.

נמצא שהתורה מובנת לנו בשני אופנים: א) שהוא חולה, לכן נקראת התורה תושיה, שמתשת כוחו של אדם. וכל הכח והחיות שלו הם רק מבחינת בהמה. ובכדי לתקן את זה יש תורה באופן ה-ב) שהיא מרפאה אותו מכל המחלות.

ובזה יש לפרש שהקדוש ברוך הוא שולח רפואה קודם למכה, היינו תורה שנקרא "רפואה" היא קודם למכה, שהתורה מביאה לו את הכרת הרע.

ואחר כך, שיש לו המכה, היינו מדת הרע שבו, אז "ממכה עצמה יתקן רטיה", היינו מהתורה שגורמת לו לראות שהוא מוכה במידות, אז התורה מרפאה אותו אחר כך. נמצא לפי זה, אם אין לו הכרת הרע, איך יכול לזכות לטוב. לכן צריכים לב' בחינות תורה הנ"ל."

תורה אחת היא שמגלה לו את המחלה, ואחר כך התורה שמרפאה אותו מהמחלה, לכן הוא צריך פעמיים לתורה.

שאלה: מה היא הכרת הרע שהיא כמו אבחנה של מחלה, אם קיום המצוות נותן לנו את הרפואה לפני המחלה?

זה תלוי איך אנחנו מתייחסים למצוות. אבל בסך הכול בן אדם צריך להגיע להכרת הרע, אז הוא מרגיש שהוא צריך תרופה, והוא מקבל תורה כתרופה והיא מרפאה אותו. אבל בלי להרגיש שהוא חולה, היינו נמצא באגו שלו שלא רוצה שום דבר ממה שהרצון להשפיע יכול להביא לו, אז הוא צריך תורה כדי לראות עד כמה הוא רע.

פעם ראשונה רפואה הוא צריך, תורה הוא צריך, כדי להרגיש את הרע, לגלות את המחלה. גם בעולם שלנו אנחנו בדרך כלל מגלים קודם שאנחנו חולים ואחר כך אנחנו פונים לרופא. כך גם כאן, אנחנו קודם צריכים תורה לשם דיאגנוסטיקה, לגלות את המחלה, ואחר כך לקבל תורה כתרופה. ואז משני הדברים האלה אדם עובר על המחלות שלו והתרופות ומתרפא.

כך אנחנו צריכים להתייחס לתורה. בהתחלה אנחנו לומדים אותה כדי לראות את הפגמים שבנו, איפה הם ועד כמה הם נמצאים בנו. ואחר כך אנחנו צריכים תורה שהיא כבר רפואה, אנחנו מקבלים אותה ומתרפאים מכל הדברים הרעים שיש בנו.

תלמידה: איך מתבטאת נכון הכרת רע כשאנחנו מקיימים נכון את התורה והמצוות?

את הכרת הרע אנחנו צריכים להרגיש, לראות את זה, בלי זה אין לנו אפשרות להתקדם לרפואה.

שאלה: מאיפה לאדם יש כוח להתמודד עם זה שהוא רע?

מזה שהוא נמצא עם החברים וכל אחד עוזר לחברו, לכן הוא מוצא מזה כוח להתרפאות.

תלמידה: אבל ההרגשה הזאת היא הרגשה פנימית שאדם לא יכול לסבול אותה, הוא מיד מצדיק את עצמו ומאשים את האחרים. איך לא לברוח מהרגשת הרע הזאת?

אם הוא נמצא בקבוצה וכולם מדברים על הכרת הרע ואיך להפטר מהרע, אז יש לו כוחות לפנות לבורא ולקבל תרופה.

שאלה: איך אנחנו יכולים להפוך את היצר הרע כאשר מתעוררות בנו מחשבות רעות?

רק על ידי תורה. אנחנו צריכים ללמוד תורה, לבקש מהבורא שהתורה הזאת תהיה לנו כרפואה, וכך נרגיש איך על ידה, על ידי התורה הזאת, אנחנו מתרפאים.

שאלה: האם אני לא בורח משדה הקרב אם אני רוצה לבצע זיווג ולקרב את החברים לבורא?

בשום פנים ואופן אתה לא בורח משום דבר ומאף אחד. להיפך, כל הזמן אתה מבין יותר שרק בלימוד תורה אתה יכול לראות עד כמה עמוק יושב בך האגו, ואיך אתה צריך לדלות אותו ולתקן אותו. רק בצורה כזאת.

שאלה: אני לא בטוח שהגעתי באיזו דרך או התקרבתי להכרת היצר הרע שבי. איך מזרזים את הזמן כדי לחשוף את היצר הרע שבליבו של אדם, ואז להתקדם ולזרז את הזמנים בזה שהוא מזרז את התרופה?

אתה צודק. רק על ידי הלימוד שלנו וההתקרבות בינינו, אנחנו יכולים בכוח החיבור שלנו לפנות לבורא, וכך למשוך עלינו את המאור מחזיר למוטב. הוא כבר ירפא לנו את המחלה, אפילו שאנחנו לא כל כך רואים מהי המחלה. האור שמקבלים מהבורא מאיר לנו, ובו אנחנו רואים את כל הפגמים, המחלות, וכך מתרפאים.

שאלה: כשאנחנו מגלים את הרע בתוכנו, האם זה נקרא החטא של אדם הראשון?

לא. גם לא צריך לבלבל, לא מדובר על זה, אנחנו לא מדברים על זה.

תלמידה: הרי כל החטאים שלנו הם לא חטאים, אנחנו צריכים להגיע לרע הזה שבתוכנו, זה מה שאנחנו צריכים להבין.

כן.

שאלה: אמרת שבהתחלה אנחנו מקבלים תורה כדי לגלות את הרע בתוכנו, ולאחר מכן לריפוי המחלה. האם זה קורה בכל שלב, בכל מצב, או שאנחנו קודם מגלים את הרע, ואז קורה התיקון לאחר כל גילוי הרע?

לא. זה גילוי וריפוי, גילוי וריפוי.

תלמידה: עכשיו כשאנחנו עדיין לא בעולם רוחני אלא בשלב ההכנה, האם קורה התהליך הזה, גילוי הרע ותיקון?

הגילוי עוד לא קורה, אני לא רואה בכם גילוי הרע. אבל אנחנו מתקרבים לזה.

תלמידה: ואם מישהו מאיתנו מרגיש שהרע הזה מתגלה?

זה עוד לא הכרת הרע.

תלמידה: מה זה אומר להכיר את הרע בתוכי?

הכרת הרע בעצמך זה מצב שבו את לא יכולה לסבול את הטבע האגואיסטי שלך, ואת מוכנה לכול כדי להיפטר ממנו. זה לא כל האגו שבך, אלא רק מה שמתגלה בינתיים, אבל בכל זאת ההכרה שלו, הגילוי שלו, מעורר את התיקון של השנאה הזו.

שאלה: דרך איזה פעולות מתחילה להתגלות מדרגת התורה?

דרך פעולות שהתורה דורשת מאתנו. אנחנו קודם כל צריכים להיות מחוברים בינינו, לעשות פעולות השפעה זה אל זה, ועל ידי זה לאט לאט אנחנו מכירים את הרע שבנו, את האגו שלנו.

שאלה: האם יש תהליך של הכרת רע? אנחנו פעם בשבוע בבוקר, בערב, מבקשות על הדביקות, על התיקון.

זה שאתן מבקשות זה בפני עצמו. אבל כשאתן מרגישות שאתן נמצאות בתוך הרע, כלומר איך אתן מתייחסות אחת לשנייה, לעולם, לאנשים, בסופו של דבר לבורא עצמו, אז האם יש לכן את הרצון לעלות מעל הבעיות האגואיסטיות שלכן, בזה נמצאת המהות של הריפוי מהאגו.

שאלה: כשהרע מתגלה, האם אנחנו צריכים לבקש מהבורא שנלמד להגיב אליו נכון, לא לבקש שהוא ישנה את המציאות שאנחנו רואים, אלא שישנה את היחס שלנו למציאות?

כן, ואז המציאות גם כן תשתנה.

שאלה: כשאנחנו לומדות תורה בקבוצה, אנחנו רואות את חוסר התיקון שלנו, ואז אנחנו עושות פעולות שמתקנות את הכלי שלנו. איך להגדיל את הכלי שלנו בקבוצה?

בזה שתהיו קרובות יותר אחת לשנייה, רק בזה, ותפנו יותר לבורא, תבקשו ממנו תיקון. אבל זה כאשר אתן שמות לב לזה שאתן צריכות את התיקון, ולא סתם כך שאתן צועקות וזהו.

שאלה: כשהגעתי לחכמת הקבלה חשבתי שאני בריא, תוך כדי הלימוד גיליתי שאני חולה מאוד, הבורא נתן לי את החברים להתמודד ואותך כרופא. האם הביטול השלם בפני החברים והרב זה הריפוי שלי?

לא רק. אתה צריך לראות, לגלות מהי המחלה שלך, ולהבין, להכיר שאתה רוצה להיפטר ממנה. בשביל זה אתה צריך להחליף, לשנות את היחס כלפי החברים והבורא משלילי לחיובי, ואז הכול יתוקן ויהיה בסדר. אתה תרגיש איך העולם משתנה.

שאלה: האם מספיק לגלות שאהבת עצמו זה הרע שבו, או צריך ממש לראות את כל הרצון מתחילתו ועד סופו כדי להכיר את הרע?

לא, מה שמתגלה מתגלה.

שאלה: בדרך כלל הכרת הרע קורית בפתאומיות. האם זה יכול להיות מאוזן, משהו שמצפים לו?

בטח. זה תלוי באדם, עד כמה האדם רוצה לקבל את האור העליון, רוצה לראות באור הזה את עצמו ואת העולם, ולהמשיך את התיקון שלו הלאה.

תלמיד: זה קורה לעיתים די נדירות, אז איך אפשר?

להשתוקק לזה. אני לא יכול להגיד שום דבר אחר. להשתוקק להכרת הרע, לרצון להיתקן, כמובן יחד עם החברים.

שאלה: כתוב שהתורה מתשת כוחו של אדם. אבל הכוח של הבורא הוא אינסופי, אז למה התורה מתשת כוחו של אדם?

כדי להראות לאדם עד כמה הוא הפוך מהבורא, שזה נקרא המחלה.

שאלה: האם כל הרע שאנחנו מרגישים הוא המחלה?

כן. כל הרע שמרגישים הוא המחלה.

שאלה: בהכרת הרע יש מצב של אין מוצא, ואי אפשר להילחם עם האגו, רק דרך התפילה או דרך העשירייה. להגיע ולזכות לתיקון, האם גם לזה יש תהליך מסוים שמוביל אליו?

כן. את צריכה לאבחן במה את שונה מהבורא, למה את מקבלת ולא נותנת, ולבקש להיתקן.

שאלה: אין לי את תכונת ההשפעה, אני משתוקקת אליה ורוצה להגיע אליה. האם כל מה שאנחנו מקבלים מהאור האגו שלנו קולט כייסורים בגלל שאנחנו לא מתוקנים?

כן, בטח.

שאלה: אמרת לחברות שאתה לא רואה בנו הכרת הרע. מה זו הכרת הרע, האם אפשר להגיע לזה בכלל?

כן, בטח שאפשר. גם כתוב שבשביל זה אתם עוסקים בתורה, במצוות. כלומר כל מה שניתן לעשות, אתן עושות. אתן מתאספות, מדברות, מרגישות עד כמה אתן אגואיסטיות כלפי החברות, כלפי העולם כולו, וזה מה שמעורר, גורם לכן את התגלות הרע. כאשר זה יגיע לאיזו סאה מסוימת, מדרגה מסוימת, אז יתעורר בכן רצון חזק לפנות לבורא שיתקן אתכן. מאותו רגע ואילך אתן תתחילו לעלות בסולם התכונות המתוקנות שלכן.

תלמידה: האם התיקון קורה כשאנחנו מגיעות לנקודה מסוימת, או שמספיק לבקש?

מספיק לבקש, אבל אתן לא יכולות לבקש. הבקשה צריכה להיות אמיתית, כשאת מרגישה עד כמה את אגואיסטית, ומבקשת מהבורא שיפטור אותך מהאגו הזה.

שאלה: הבנתי שהכול מתחיל מהכרת הרע ומסתיים בתפילה אמיתית. ענית לחברה, שעוד לא הגענו להכרת הרע האמיתית, כלומר זה תהליך ארוך. עד כמה הדרך הזאת ארוכה, מרגע הכרת הרע לתפילה אמיתית? עד כמה אפשר לקצר את הזמנים?

רק החיבור ביניכם בקבוצה, ולימוד המאמרים של בעל הסולם והרב"ש.

שאלה: אמרת שאפשר לדבר בעשירייה עד כמה אנחנו אגואיסטים. ניסינו לעשות את התרגיל שנתת, והייתה ממש הכבדה, הרגשנו שהכוחות עוזבים אותנו, אין לנו כוחות להתקדם בעשירייה. אנחנו לא חוזרות על התרגיל הזה. עד כמה זה נכון לדבר על האגו בעשירייה?

אתן בורחות מהמצב הזה, כיוון שהוא נראה לכן קשה. מובן, האגו נגד זה ואתן לא יכולות להילחם באגו.

תלמידה: כלומר אנחנו צריכות לעשות את התרגיל הזה פעם בשבוע בכוונה.

לפחות פעם בשבוע.

שאלה: הבקשה שלנו לתיקון, איך היא צריכה להיות לשם השגת המדרגה הרוחנית? כי מפעם לפעם מתעוררת הרגשה שאני לא מתוקן, אין רצון להתחבר, ואחרי זה אני מתגבר על זה, אבל מובן שזה לא מספיק. צריכה להיות דרגה מסוימת לבקשה הזאת. מה היא צריכה להיות להשגת המדרגה הרוחנית?

צריכה להיות הכרת הרע, האגו שמתגלה בי, ואני צריך לשנוא אותו. לשנוא אותו עד כדי כך, שבשבילי העיקר הוא להפטר ממנו. זאת עבודה לא פשוטה, לוקח הרבה זמן עד שהאדם משיג כזה יחס כלפי האגו שלו, כלפי הטבע שלו.

תלמיד: אבל השנאה לאגו, כלפי מה השנאה הזו צריכה להיות באמת, האם לחוסר הרצון שלי להתחבר עם החברים, או לקבל בדיוק כמו שקיבלתי מהטבע?

לכל גילויי האגו למיניהם, זאת אומרת, לקבל לעצמי.

תלמיד: איך להגיע למצב כזה?

תחשוב על זה כל הזמן ותעכל את זה בתוכך, עד שיופיע מצב כזה שתשנא את עצמך, תהיה מוכן להכול כדי להיפטר מהאגו.

תלמיד: האם העצה היא לחשוב על זה שאני צריך לשנוא את האגו שלי?

כן.

תלמיד: איך לעבוד על זה בעשירייה, האם לדון בזה שאנחנו צריכים לשנוא את האגו שלנו ואיך?

כן.

תלמיד: אין את חדות הדרישה, אומנם אנחנו עובדים על החיבור, איך להתחבר טוב יותר, בצורה איכותית יותר, אבל לא עובדים על שנאה לאגו בעשירייה. איך לעשות את זה נכון?

דברו על זה, ואט אט תתחילו להבין איך אתם צריכים למעשה להתייחס אליו. כיוון שהאגו הוא נגד הבורא, הוא נגד כל הבריאה, הוא נגד כולכם יחד וכל אחד מכם בפרט, לכן אתם צריכים לאסוף את כל השנאה הזאת יחד, ולרצות לדחות אותה מתוככם. כל זה צריך להתגלות בפנייה לבורא.

שאלה: להכיר את הרע, האם זה לראות את האגו שלנו גם בחיים הגשמים וגם בחיים הרוחניים, או שזה קשור רק לעשירייה?

זה קשור לעשירייה.

שאלה: לפעמים הרע הוא כל כך חזק, שלזמן מסוים זה גורם לנו בכלל לשכוח את הטוב. מה עושים במקרה כזה?

אם את נמצאת מחוברת עם החברות, אז אתן יכולות יחד למצוא פנייה נכונה לבורא שיעזור לכן.

שאלה: מה לעשות עם אותו הרע שמתגלה לא בעשירייה, אלא בעבודה, במשפחה?

זה אחר כך. קודם כל צריך לגלות את הרע במקורו, במרכזו, משמע, איך הוא נובע מתכונות הבורא שהן טובות לחלוטין, ואיך בנו זה מעורר תגובה אחרת, הפוכה. את זה אנחנו צריכים להרגיש.

תלמיד: האם הרצון שלי לתקן את הרע שהוא לא בעשירייה אלא בחיים הגשמים הוא גם גילוי של הרע של האגו שלי?

בעיקרון כן. אבל אחר כך כל זה יתברר, הכול לפי סדר. לא צריך למהר, אלא צריך לפעול עכשיו. כלומר העיקר הוא הכיוון לקשר עם החברים והבורא, וכל הזמן להיות במחשבות האלה, ולעורר מהבורא פעולה, תגובה הפוכה.

תלמיד: האם לעזוב בינתיים את מה שמתגלה בגשמיות, בעולם הגשמי?

לא לעזוב את זה.

תלמיד: הרע שמתגלה בעולם הגשמי, האם לא לבקש עליו תיקון אלא להתרכז בעבודה בעשירייה?

תבקש תיקון. אם אתה כבר נמצא במצב הזה, אז תבקש.

שאלה: אנחנו מכירים את המושג הזה שהתורה מתשת כוחו של אדם, וב"שמעתי" יש את המשפט "לא אותי קראת יעקב, כי יגעת בי ישראל", שאומר לנו שהתורה למעשה היא לא דבר קשה, אלא דבר קל שלא צריך להתייגע בו. זה גורם לניגוד בין שני הדברים האלה. איך אנחנו יכולים לעבור מצד אחד לצד שני?

אנחנו כל יום עוברים לפחות מאמר אחד מרב"ש או מבעל הסולם. אם באותו יום או באותם הימים, נטפל במה שאנחנו לומדים מהמאמר, אז אנחנו נספיק הכול.

שאלה: אנחנו שומעים שצריכים לעשות את העבודה של הכרת הרע יחד פעם בשבוע. האם צריך שכל החברות יסכימו לעבודה הזאת, או לעשות את זה בכל זאת?

לעשות את זה בכל זאת. ולאט לאט הן יתקדמו ויסכימו.

תלמידה: בעבר כשניסינו לעשות את זה בעשירייה, ראינו שזה גרם לכל מיני מצבים בעשירייה. איזו עצה אתה יכול לתת לנו כדי שנוכל לעשות את זה בצורה שתבנה אותנו ולא תשבור אותנו?

אתן צריכות להגיע קודם להסכמה ביניכן, שאתן הולכות עכשיו לרפאות את עצמכן מיצר הרע. ואם בסך הכול העשירייה שלכן, או כמה נשים שיש בעשירייה, מסכימות, אז אתן מתחילות לקרוא את המאמרים שאנחנו עוברים, שואלות ממה שאתן מגלות בזמן הקריאה, וכך מתקדמות.

תלמידה: כלומר כן צריך להגיע להסכמה בתוך העשירייה לפני שנכנסים לזה.

כן.

שאלה: אם אפשר להוסיף באותו נושא. יש אנשים שיכולים לרצות את זה. אני נגיד מבינה שאני יכולה, אני רוצה תיקון כמו אדם שרץ לשולחן הניתוחים. אבל נראה לי שלממש את זה בצורה רצינית כדי שזה יביא לעליה רוחנית, אפשרי רק אם נעשה הכנה, נתחבר בינינו בצורה משמעותית. מה ההכנה שדרושה לכך כדי שבאמת זה יגרום לעליה רוחנית?

בעצמך אמרת, שבשביל זה צריך להתחבר בצורה רצינית. כך שלא צריך להגיד מילים ריקות, אלא צריך לעשות את זה.

שאלה: עד כמה חשובה השמחה כאשר עובדים על גילוי היצר הרע?

רצוי לעשות את זה בשמחה. מפני שזו עבודה מיוחדת שהבורא נותן לאנשים מיוחדים בעולם שלנו.

תלמיד: מה מביא אותנו לשמחה בעבודה, כשאנחנו מגלים את היצר הרע?

זה שאני כבר נמצא בדרך למחשבת הבריאה, למרכז הבריאה, והבורא כל זמן נמצא איתי כשותף, אומנם אני לא מרגיש אותו.

תלמיד: האם יש אפשרות להיות במצב קבוע של שמחה?

תנסו.

תלמיד: האם צריך לצאת מהשמחה כדי להיכנס אליה שוב?

לא חייבים. צריך לחדש כל פעם את הסיבה לשמחה, שאני נמצא בקשר עם החברים ובקשר עם הבורא, וכל רגע בחיי אני מתקרב למטרת החיים.

תלמיד: למעשה אתה קופץ ממצב אחד של שמחה למצב חדש של שמחה.

כן.

שאלה: התיקון של האגו שלנו, בהרגשה שלי זה דוחף אותנו מהמצב של היצר הרע למצב של חמלה, רחמים, חסדים כלפי החברים שלנו. אבל כשאתה עובר את התהליך הזה ומגלה את כל הקשרים האגואיסטיים שקיימים, זה מאוד כואב. איך אנחנו יכולות לתמוך אחת בשנייה, להבין שזה למעשה התהליך שדרכו עלינו לעבור, כדי שכולנו וכל האנושות תגלה את הטוב שהבורא רוצה לתת?

צריכים לדבר על חשיבות העבודה שלנו, על חשיבות גילוי היצר הרע, האגואיסטי, על חשיבות הבקשה מהבורא שהוא ירפא אותו, כי לנו אין שום סיכוי להתמודד עם היצר הרע, עם האגו שלנו. כתוצאה מזה, עלינו להגיע לשמחה, שאנחנו מיוחדים בעולם הזה, שהבורא בחר בנו, והוא נותן לנו רצון שנתעלה מעל החיים האלה ונרצה להיות מקורבים, מחוברים אליו.

תלמידה: נוכחתי לדעת שהסיבה היחידה שיש מלחמות, היא בגלל שאנחנו מתנגדים לאהבתו של הבורא, וההתנגדות הזאת היא הסיבה למלחמות. האם זה נכון?

כן, זה נכון.

שאלה: אומרים שאנחנו צריכים לדבר על הכרת הרע, על האגו בעשירייה. למה כשאנחנו מדברים על זה, אנשים מגיבים בצורה שמגנים על עצמם?

בטח, כי זה היצר הרע שלנו, האגו שלנו שלא נותן לנו אפילו להכיר באיזה תכונות אנחנו נמצאים בעולם הזה. לכן נמשיך, עד שנוכל לשנוא את היצר הרע שלנו, כך שלא נוכל להרגיש אותו אפילו, שהוא נמצא, שהוא מוציא את הראש שלו מאיתנו.

שאלה: באחד השיעורים שמעתי שצריך לעתים תכופות להיות במצב שבו אנחנו שולטים באגו. איך להגיע למצב הזה, והאם הוא לפני או אחרי הכרת הרע?

זהו גילוי הרע. אנחנו צריכים להשתדל כל הזמן לעלות מעל האגו שלנו, לשלוט על המצב הזה.

שאלה: איך אהבה כלפי החברים וכלפי הקהילה יכולה לעזור לנו להתגבר על זמנים של יובש בעבודה הרוחנית?

אם נהיה באהבה כלפי החברים, אז לא יהיה לנו יובש. זה מאוד חשוב. ואז מאהבת הבריות, מאהבת החברים, נעלה לאהבת הבורא, ואז לא נצטרך יותר שום דבר.

שאלה: האם יש גילוי של רע בעשירייה שאנחנו יכולים לטעות בו ולחשוב שהוא משהו אחר, או לא לזהות אותו נכון, או האם כל דחייה וכל שנאה בין החברים בעשירייה היא בעצם גילוי הרע?

זה לא חשוב באיזו צורה זה מתגלה, העיקר שזה מתגלה כרע שבינינו.

שאלה: הכאב שהאדם מרגיש בזמן גילוי הרע גורם לו לפנות לתפילה. אבל שמעתי ממך שלא חשוב מה האדם מרגיש, העיקר להתקדם, ללכת קדימה. האם עלי להתרכז בתפילה שמונחית על ידי אותו הכאב, או האם עלי להגביר את החשיבות של הבורא והחברים ולא חשוב מה אני מרגישה?

גם זה וגם זה מאוד חשוב, שניהם. העיקר לא לעזוב את הבורא בלפנות אליו ולבקש, כל הזמן לבקש, ואז תתקדמי.

שאלה: אנחנו שומעים עד כמה חשוב לא לפספס את המצב הזה, לזכות למצב של שנאה וחוסר סבלנות כלפי האגו. איך הסביבה צריכה להגיב אם רואים שאדם נמצא במצב לא רגיל והוא צריך להגיע לתפילה? מכיוון שמדובר במצב שהוא קשה, הרבה פעמים יש אנשים שלא יכולים לסבול את המצב הזה ואפילו לצפות בו מהצד, ואז אנחנו קוראים לזה רחמים, מרחמים על האדם, אומרים לו שהכול בסדר. אנחנו רואים כאלה שמנסים לבטל את המצב ואומרים לא להיכנס למצבים הרעים ובכך מבטלים את הכוח של המצב הזה להגיע לתפילה אמיתית. אנחנו נמצאים במצב שבו מורידים מהכוח של המצב, האדם מפספס אותו, וכל העשירייה, במקום לכוון לתפילה משותפת, היא יוצרת מצב שהכול בסדר. איך הסביבה צריכה להתנהג שאדם נמצא במצב של חוסר סבלנות?

הכול יהיה טוב כאשר תוכלי לגלות את המצב שבו כולכם נמצאים, ואיך מהמצב הזה את מתארת לעצמך את העלייה במדרגה של השפעה ואהבה ביניכם ולבורא. אז זה יהיה מצב טוב. תנסי להפוך אותו לכזה.

שאלה: כשאדם רוצה לתקן את עצמו, כתוב שכדי לתקן יש תורה שהיא מרפאה אותו, אבל הוא רק מבחינת בהמה. אם יש לו כוונה לתקן את עצמו, אז איך זה שלא מתחשבים בזה והוא נחשב כבהמה?

לא מתחשבים מפני שהוא לא רוצה לצאת מהמצב שלו למצב יותר גבוה, להשפעה. הוא ממשיך להיות במצב של קבלה.

שאלה: תושייה בעברית של היום זו הצלה. ואם אני קוראת את הקטע כמו שהוא, אז פה זה בדיוק ההיפך, הכוונה פה שהתורה מתשת.

וזאת הצלה. כשאדם מתחיל להרגיש את עצמו כחלש מאוד ושאין לו שום כוחות להתקדם למטרה נכונה, אז לפי התורה יוצא שהיא מתשת כוחו של אדם, אבל לפי ההתקדמות, הוא כן מתקדם. העיקר שבסוף הפעולה הוא מתחיל לפנות לבורא ומבקש תיקון.

שאלה: כדי להתקדם ולהרגיש את ההתקדמות, האם אנחנו צריכים ישירות לבקש מהבורא שיקדם אותנו ברוחניות, או שהתפילה צריכה להיות כחלק מהעבודה כשמשהו מתגלה?

כל הזמן אתן צריכות לרצות את זה.

שאלה: אמרנו שצריך להגיע למצב של שנאה לאגו, וזה מגיע כאשר אני רואה אותו כאויב כלפי מה שאני מאוד רוצה להשיג. איך האדם בהדרגה מתחיל לבנות אידיאל של עצמו כלפי החברים, בהשתוות עם הבורא, כך שזה יהפוך לדבר יותר רצוי, חשוב, מפורט, כדי להרגיש עד כמה האגו לא נותן להתקרב למצב הזה?

תעשה.

תלמיד: איך לבנות את הצורה הזאת? האם זו עבודה על טעויות שאני מגלה כלפי החברים, כלומר אני מגלה את התכונה ההפוכה של הבורא?

כן, זאת העבודה על אותן התכונות השליליות שהבורא מגלה בך, ואתה הופך להיות כאילו שותף עימו בעבודה הזאת.

שאלה: מתוך השאלות של החברים ישנה מסקנה, שהכרת הרע היא לא בלהכיר את הטבע האגואיסטי שלי, אלא ממש להרגיש שאני תלויה בצורה טוטלית בטבע הזה ואני חסרת ישע מול הטבע הזה. אני מתחילה להרגיש שאם פעם האגו היה עוזר לי, עכשיו הוא ממש הורג אותי. מה ההבדל בין הכרת הרע וגילוי הרע, או שזה אותו דבר?

אלו בעיקרון דברים סמוכים, ליד. אבל העניין הוא לא בזה, אלא העניין הוא בכמה את מרגישה את גילוי הרע שלך כלפי הקשר שלך עם העשירייה, עם החברות. בזה עיקר הרע שצריך לגלות.

תלמידה: רק הודות לסביבה אנחנו מגיעים לזה.

נכון, כן.

שאלה: האם אפשר לומר שאם הרע לא מתגלה בעשירייה, אם אנחנו לא מגלות אותו, אז הוא מתגלה בחיים של כל אחת מהחברות בעשירייה?

לא בהכרח.

שאלה: מה זו מחלה חשוכת מרפא? האם זה קשור לאגו מאוד כבד, שאדם לא מצליח להתגבר עליו?

כן.

שאלה: אנחנו מוכנים להגיע לכנס, כבר קנינו כרטיסים, אבל הטיסות כל הזמן נדחות, ואני מבולבלת בגלל חוסר הוודאות. מה אתה ממליץ לחברים כמונו לעשות?

אני לא יודע. אתן צריכות לפנות למי שאצלנו מנהל את כל הדברים כל האלה, שיודע מה קורה שם, אבל שמעתי שיש בעיה כזאת. אין לי מה להגיד.

שאלה: רציתי לחזק את השאלה של החברה, עד כמה במימוש שלנו של הכרת הרע בעשירייה בזה תלויים החברים בעשירייה. אם אנחנו כאחד, ואם אנחנו מפספסים משהו בעבודה שלנו, בהתחייבות שלנו, ולא מממשים את הכרת הרע, אז האם זה מתפשט בכלי שלנו?

בטח.

(סוף השיעור)