שיעור בוקר 21.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לפירוש הסולם, עמ' 210,

אותיות כ"ז-ל"ב

קריין: בעל הסולם, עמ' 210, "פתיחה לפירוש הסולם", אות כ"ז.

תקון קוין בז"ת ובישסו"ת

אות כ"ז

"ולפיכך תקון הראשון שצריכים לז"ס תחתונות, הוא, להוריד תחילה הדינין שבמלכות שנתערבה בספירות, דהיינו פשוט להמשיך הארה מחכמה בינה דא"ק המורידה את המלכות מן הבינה, ומחזירה למקומה (כנ"ל אות י"ח), שאז חוזרים ג' הכלים בינה ותו"מ אל הספירה, ונעשים קו שמאל, וכו"ח שנשארו נעשו לקו ימין, וכיון שהמדרגה נשלמה בה' כלים כח"ב תו"מ חוזרים לה כל ה' אורות נרנח"י (כמ"ש שם), וחזר אור החכמה אל המדרגה. ואז יכול הקו האמצעי ליחד ב' הקוין זה בזה, ולהשלים המדרגה בכל תקוניה."

אנחנו רואים כאן פעולה מאוד מיוחדת, כמו שהוא כותב, "ואז יכול הקו האמצעי ליחד ב' הקוין זה בזה, ולהשלים המדרגה בכל תקוניה". מה היה חסר? בימין היו תכונות שהיו חסרות בשמאל, ובשמאל הייתה עביות שהייתה חסרה בימין, וכשמייחדים אותם, אז נשלמים כולם בתכונות שכנגדם. זה נקרא תיקון ראשון שבג' קוין.

תקון קוין בז"ת ובישסו"ת

אות כ"ז

"ולפיכך תקון הראשון שצריכים לז"ס תחתונות, הוא, להוריד תחילה הדינין שבמלכות שנתערבה בספירות, דהיינו פשוט להמשיך הארה מחכמה בינה דא"ק המורידה את המלכות מן הבינה, ומחזירה למקומה (כנ"ל אות י"ח), שאז חוזרים ג' הכלים בינה ותו"מ אל הספירה, ונעשים קו שמאל, וכו"ח שנשארו נעשו לקו ימין, וכיון שהמדרגה נשלמה בה' כלים כח"ב תו"מ חוזרים לה כל ה' אורות נרנח"י (כמ"ש שם), וחזר אור החכמה אל המדרגה. ואז יכול הקו האמצעי ליחד ב' הקוין זה בזה, ולהשלים המדרגה בכל תקוניה."

שאלה: יש פה תהליך, שבהתחלה מלכות עולה לבינה, ואז אור החכמה לא יכול להיכנס לספירות האלה. וכותב בעל הסולם, שאחר כך פשוט מושכים אור חכמה ומורידים את המלכות חזרה למקומה, ואז האור יכול למלא את כל הבחינות. מה הכלי מרוויח מהתהליך הזה שמלכות עולה ואחר כך יורדת? זה מאוד טכני, אבל משהו משתנה בכלי בכל התהליך הזה. מה בדיוק קורה בכלי?

מלכות היא רצון לקבל שנכלל בבינה, ואז בינה מתעשרת על ידי מלכות בזה שיש לה עכשיו רצון לקבל, מה שקודם הייתה דוחה אותו.

תלמיד: בינה יצרה את מלכות, איך היא יכולה להתעשר ממלכות?

כי התכונות של מלכות עולות עכשיו לבינה, ואז בבינה יש כבר שני סוגי כלים, כלים דהשפעה וכלים דקבלה.

תלמיד: האם זה לא היה כך מלכתחילה, ג"ר דבינה וז"ת דבינה?

אבל זה במדרגה אחת. זה לא היה כך.

תלמיד: התהליך הזה שבו מלכות עולה לבינה נותן לבינה עביות, האם זו הכוונה?

כן.

תלמיד: מה קורה עם העביות הזאת אחרי שהמלכות יורדת חזרה למקומה?

מלכות יכולה לרדת למטה רק בתנאי שבא כוח מלמעלה, האור העליון שמאיר.

אות כ"ח

"והתקון השני הוא, לחזק את הפרסא (הנזכרת לעיל באות ט"ז ע"ש), שהיא כח הסיום של המלכות שעלתה לבינה, באופן שלא תתבטל לעולם, ואפילו בעת שהמלכות יורדת מן הבינה, נשאר כח הסיום שלה במקום בינה, ובינה ותו"מ המתחברים למדרגה, צריכים לעלות למעלה מן הפרסא, ושם מתחברים אל המדרגה, אבל בהיותם נמצאים למטה תחת הפרסא, אין הם יכולים להתחבר אל המדרגה, אע"פ שכבר ירדה משם המלכות, מפני שכח הסיום שלה נשאר גם אחר ירידתה משם."

שאלה: כתוב שמלכות ירדה מבינה, אבל האח"פ לא מתחברים. איך יכול לקרות כזה דבר?

יש לזה כמה סיבות. אבל מספיק לנו לדעת שבירידת מלכות מבינה למטה, כבר לא יכול להיות שהאח"פ האלה שהיו נפולים חוזרים למדרגה כאילו לא קרה כלום. אלא כבר יש פגם, סימן, שהם לא יכולים להתחבר בחזרה כמו קודם, ויש מזה כמה תוצאות.

תלמיד: מה בכל זאת נותנת ירידת המלכות?

תיכף נראה. זה רק התיקון השני.

שאלה: מה זה "כח הסיום" של המלכות?

שהאור העליון לא יכול לרדת למטה ממלכות. איפה שנמצאת מלכות שם נגמרת ההתפשטות של האור העליון.

תלמיד: אבל הוא כותב שמלכות ירדה והשאירה בפרסא את כוח הסיום שלה. אז יש הבדל בין מלכות לכח הסיום של מלכות.

כן.

תלמיד: מה ההבדל?

שהאור העליון לא יכול לרדת למטה מפרסא, הכוונה לאור החכמה.

תלמיד: אם מלכות כבר לא שם, אז מה זה נקרא שכח הסיום שלה נשאר שם?

אומנם מלכות ירדה, אבל היא קיבלה כוחות ויכולה לעמוד בזה, אבל כוח הסיום שלה נשאר באותו מקום כמו שהיא הייתה. הקטנות נרשמת בתוך הפרצוף וזה קורה לעולם.

תלמיד: איפה שיש את מלכות אי אפשר לקבל בגלל הצמצום, נכון?

כן.

תלמיד: וקודם הסברת שהעלייה הזאת של מלכות גורמת להתכללות של התכונה שלה בבינה, שזה משהו שלא היה קודם.

כן.

תלמיד: כשמלכות יורדת, האם כוח הסיום הוא התוצאה של ההתכללות של מלכות בבינה, זה מה שנותן לבינה את האפשרות להמשיך את הסיום הזה?

כן.

אות כ"ט

"וכשבינה ותו"מ עולים למעלה מן הפרסא ומתחברים אל המדרגה, אינם נעשים מדרגה אחת ממש, עם ב' הכלים כתר וחכמה, כי נשאר הפרש בין ב' הכלים כתר וחכמה, שלא נפגמו מעולם, כי לא יצאו ממדרגתם, לבין ג' הכלים בינה ותו"מ, שיצאו ממדרגתם ונפגמו בעת קטנות, ועתה חזרו. וההפרש הזה עושה אותם לב' קוין ימין ושמאל, שכתר וחכמה של המדרגה, נעשו לקו ימין. ובינה ותו"מ של המדרגה, נעשו לקו שמאל (כמ"ש ויקהל אות ק"ל ד"ה וזה)."

באותם הכלים שהיו נפולים מהמדרגה וחזרו אליה, כבר יש רושם בזה שהיו למטה. ולכן הם מצטרפים לכלים העליונים, כתר וחכמה, אבל כבר כקו שמאל.

אות ל'

"והפרש זה, וימין ושמאל אלו, אין הפירוש ח"ו במקום, כי הרוחני הוא למעלה ממקום ולמעלה מזמן, אלא, הפרש, פירושו שאינם רוצים להתחבר זה עם זה. וימין, פירושו אור החסדים. ושמאל, פירושו, אור החכמה. והענין הוא, כי כתר וחכמה של המדרגה, הנשארים בה בעת קטנות עם אור החסדים, הם מסתפקים באור החסדים הזה גם בעת גדלות, דהיינו גם אחר שירדה המלכות מבינה, משום שאור זה לא נפגם, כנ"ל, ואינם רוצים לקבל אור החכמה וג"ר שחזרו אל המדרגה זה עתה, עם חזרת בינה ותו"מ אל המדרגה (המובא לעיל באות י"ח), וע"כ נבחנים הכתר והחכמה לקו ימין, דהיינו לאור חסדים. ובינה ותו"מ אלו, שבחזרתם למדרגה הביאו אור החכמה וג"ר למדרגה, אינם רוצים להתחבר עם כתר וחכמה, מפני שהם מחזיקים באור החסדים שהיה להם בזמן הקטנות, ובינה ותו"מ מחשיבים יותר אור החכמה שהגיע עתה אל המדרגה. וע"כ נבחנים לקו שמאל, מפני שמחזיקים באור החכמה."

אני חושב שזו דווקא פעולה פשוטה כאן.

שאלה: האם קו ימין נשאר בגדלות ובקטנות אותו דבר כי הוא רק עם חסדים, וקו שמאל משתנה בין קטנות לגדלות?

כתר וחכמה שנשארו במדרגה אין בהם פגם. אבל בבינה וזו"ן יש פגם כי הם צריכים אור חכמה שאין להם, ממקורם אין. לכן הם נעשו לקו שמאל, וכתר וחכמה נעשו לקו ימין.

שאלה: בקטנות, האם כתר וחכמה מקבלים רק אור חסדים, הם לא מקבלים חכמה?

בקטנות כל הספירות מקבלות אור חסדים.

תלמיד: אבל כתר וחכמה לא נפגמו, אז שיקבלו חכמה. למה הם צריכים לקבל רק חסדים?

אצלם אין בעיה, הם לא עובדים עם כלים דקבלה. ואילו כל יתר הכלים צריכים חכמה.

תלמיד: כתר וחכמה לא צריכים חכמה, ולכן הם נשארים בחסדים?

כן.

תלמיד: למרות שהם הכלים הכי זכים ולכאורה חכמה יכולה להיות שם, לא צריכה להיות בעיה, כי זה לא יפגום בהם.

לא, זה לא לפי המדרגה. איך יכול להיות שחכמה מתלבשת בכתר וחכמה?

תלמיד: כשהמלכות יורדת והכלים של הז"ת מקבלים חכמה, מה קורה בכלים דג"ר, האם הם נשארים עדיין עם חסדים, הם לעולם לא יקבלו חכמה?

בוא נראה מה שהוא יספר.

אות ל'

"והפרש זה, וימין ושמאל אלו, אין הפירוש ח"ו במקום, כי הרוחני הוא למעלה ממקום ולמעלה מזמן, אלא, הפרש, פירושו שאינם רוצים להתחבר זה עם זה. וימין, פירושו אור החסדים. ושמאל, פירושו, אור החכמה. והענין הוא, כי כתר וחכמה של המדרגה, הנשארים בה בעת קטנות עם אור החסדים, הם מסתפקים באור החסדים הזה גם בעת גדלות, דהיינו גם אחר שירדה המלכות מבינה, משום שאור זה לא נפגם, כנ"ל, ואינם רוצים לקבל אור החכמה וג"ר שחזרו אל המדרגה זה עתה, עם חזרת בינה ותו"מ אל המדרגה (המובא לעיל באות י"ח), וע"כ נבחנים הכתר והחכמה לקו ימין, דהיינו לאור חסדים. ובינה ותו"מ אלו, שבחזרתם למדרגה הביאו אור החכמה וג"ר למדרגה, אינם רוצים להתחבר עם כתר וחכמה, מפני שהם מחזיקים באור החסדים שהיה להם בזמן הקטנות, ובינה ותו"מ מחשיבים יותר אור החכמה שהגיע עתה אל המדרגה. וע"כ נבחנים לקו שמאל, מפני שמחזיקים באור החכמה."

שאלה: כתוב שבינה ומלכות שחוזרות חזרה מעל הפרסא, הן לא רוצות להתחבר עם כתר וחכמה כי יש שם חסדים והן רוצות רק חכמה. האם הן לא זוכרות שהן לא יכולות לקבל את אור החכמה בלי החסדים? כי אפילו בינה ירדה מתחת לפרסא, כשמתחת לפרסא אין אף פעם חסדים, ובכל זאת הגיע לשם איזשהו חסד כשהם ירדו.

הם יכולים לרדת למטה מפרסא מפני שההגבלה הזאת של פרסא משפיעה רק על אור החכמה.

תלמיד: אבל עדיין יורדת לשם בינה, ובינה היא חסדים. מתחת לפרסא יש רק כלי קבלה בלי חסדים לכן אסור לקבל שם שום דבר. לכן זה עולה מעל הפרסא כדי לעשות מדרגה רוחנית שיהיה אפשר לקבל בה אור חכמה, כי בכתר וחכמה יש חסדים. אז למה שהם לא ירצו להתחבר איתם?

מי לא רוצה?

תלמיד: כתוב כשבינה ותו"מ עולים חזרה למדרגה, הם לא רוצים להתחבר עם החסדים. אבל הם לא יכולים לקבל כלום בלי החסדים.

כתוב, "והפרש זה, וימין ושמאל אלו, אין הפירוש ח"ו במקום, כי הרוחני הוא למעלה ממקום ולמעלה מהזמן, אלא, הפרש, פירושו שאינם רוצים להתחבר זה עם זה". אינם רוצים להתחבר, זה ברור, זה לפי הטבע שלהם. "וימין, פירושו אור החסדים. ושמאל, פירושו, אור החכמה. והענין הוא, כי כתר וחכמה של המדרגה, הנשארים בה בעת קטנות עם האור החסדים, הם מסתפקים באור החסדים הזה גם בעת גדלות, דהיינו גם אחר שירדה המלכות מבינה, משום שאור זה לא נפגם, כנ"ל, ואינם רוצים לקבל אור החכמה וג"ר שחזרו אל המדרגה זה עתה... דהיינו לאור חסדים. ובינה ותו"מ אלו, שבחזרתם למדרגה הביאו אור החכמה וג"ר למדרגה, אינם רוצים להתחבר עם כתר וחכמה, מפני שהם מחזיקים באור החסדים שהיה להם בזמן הקטנות, ובינה ותו"מ מחשיבים יותר אור החכמה שהגיע עתה אל המדרגה." מתוך חיבור עם ג"ר, "וע"כ נבחנים לקו שמאל, מפני שמחזיקים באור החכמה."

מה כאן לא ברור?

שאלה: לא ברור למה הם לא רוצים את אור החסדים.

זה לא מה שהם רוצים, אין להם חסרון בחסדים.

תלמיד: נכון, הם רוצים חכמה.

כן.

תלמיד: אבל את החכמה אי אפשר לקבל.

אי אפשר.

תלמיד: אז הם חייבים לרצות גם את החסדים, בשביל זה הוא מעלה אותם, כי מתחת לפרסא הם לא יכלו לקבל כלום.

אבל אין להם צורך בחסדים, והם לא יכולים לקבל את אור החכמה.

תלמיד: אז מה השילוב הזה בין שמאל לימין שממנו נוצר קו אמצעי?

הם נמצאים בחיסרון, אבל כל אחד בחיסרון שלו.

שאלה: איך ייתכן שמלכות יורדת מבינה למקומה לפני שהיא מצוידת בחכמה?

מה היא יכולה לקבל בעודה נשארת בבינה?

תלמיד: יש שם כתר וחכמה, הם יכולים למשוך לה את כל האורות שהיא צריכה.

לא, בלי ז"ת דבינה, זעיר אנפין, מלכות לא יכולה.

תלמיד: היא הרגישה דינים, היא עלתה לבינה, מה היא קיבלה שם?

היא לא קיבלה.

תלמיד: מה היא עשתה שם?

היא מסיימת את המדרגה. היא נמצאת שם, נמצאת באור החסדים וחכמה אין לה.

תלמיד: ומה גורם לה להחליט לרדת, למה היא יורדת בחזרה?

האור העליון מאיר לכל הכלים, ומזה זו"ן, זעיר אנפין ומלכות, יורדים למקומם למטה מפרסא.

תלמיד: הם יורדים כי הם מרגישים שהם לא מקבלים שם מה שהם צריכים, או שהם סיימו משהו?

הם לא יכולים לקבל.

תלמיד: וכשהיא יורדת היא בעצם לא יודעת מה מצפה לה, היא פשוט עוזבת כי אין ביניהם חיבור, היא לא מקבלת שם חכמה, היא מרגישה שאין לה חכמה, והיא פשוט מבטלת את המצב הזה?

תיכף נראה.

אות ל"א

"וההפרש הזה שבין קו ימין לקו שמאל, נבחן גם כן למחלוקת של הימין והשמאל (כמ"ש בבראשית א' דף נ"ז ד"ה וזה. ובאד"ר אות רי"ד), כי קו ימין המחזיק בחסדים רוצה לבטל אור החכמה שבקו שמאל, ולהשליט אור החסדים בלבד. וקו שמאל המחזיק באור החכמה, רוצה לבטל אור החסדים שבקו ימין, ולהשליט אור החכמה. ומסבת המחלוקת הזו שניהם אינם מאירים, כי אור החסדים שבקו ימין, חסר מאור החכמה, והוא כגוף בלי ראש. ואור החכמה שבקו שמאל הוא חשך לגמרי, מפני שאין אור החכמה יכול להאיר בלי חסדים (כמ"ש בבראשית א' דף מ"ז ד"ה נפק)."

אני חושב שכאן אין בעיה.

שאלה: מהי תחילת המחלוקת בין ימין לשמאל, מהו התהליך הזה, האם זו תחילת התיקון כביכול, מה הבירור שהם עושים בין שניהם?

בכלים כתר, חכמה וג"ר דבינה, יש אור ואין כלים. בכלים ז"ת דבינה, זעיר אנפין ומלכות יש לך כלים ואין לך אור. מה לעשות כדי לצרף זה לזה, שיקבלו כלים מאחד לאחר, מימין לשמאל ומשמאל לימין, ויהיו להם גם חסדים וגם חכמה.

תלמיד: אם נמשיך לקרוא אז נראה פה את תחילת התהליך של ההתכללות בין שניהם, את התיקון של הקו האמצעי?

כן, בוא נראה.

אות ל"א

"וההפרש הזה שבין קו ימין לקו שמאל, נבחן גם כן למחלוקת של הימין והשמאל (כמ"ש בבראשית א' דף נ"ז ד"ה וזה. ובאד"ר אות רי"ד), כי קו ימין המחזיק בחסדים רוצה לבטל אור החכמה שבקו שמאל, ולהשליט אור החסדים בלבד. וקו שמאל המחזיק באור החכמה, רוצה לבטל אור החסדים שבקו ימין, ולהשליט אור החכמה. ומסבת המחלוקת הזו שניהם אינם מאירים, כי אור החסדים שבקו ימין, חסר מאור החכמה, והוא כגוף בלי ראש. ואור החכמה שבקו שמאל הוא חשך לגמרי, מפני שאין אור החכמה יכול להאיר בלי חסדים (כמ"ש בבראשית א' דף מ"ז ד"ה נפק)."

האם התנאי הזה ברור, למה שניהם בחושך, גם קו ימין וגם קו שמאל? זה מפני שכל אחד מהם לא רוצה להתערב עם האחר.

אות ל"ב

"ואין תקון למחלוקת הזו אלא על ידי הקו האמצעי, הנעשה על ידי התחתון העולה שם למ"ן, בסוד הקו האמצעי, שנעשה זווג מהאור העליון על המסך של התחתון, המכונה מסך דחירק, ויוצאת עליו קומת החסדים, שה"ס הקו האמצעי, שמצד אחד ממעט המסך הזה את ג"ר דקו שמאל, ומצד ב' הוא מרבה את אור החסדים, ובב' אלו הוא מכריח את הקו השמאלי להתיחד עם הקו הימני, ובזה, נמצא אור ו"ק דחכמה של קו השמאל, מתלבש בחסדים שבקו ימין, שעתה הוא יכול להאיר, ונשלם קו השמאל. וכן אור החסדים שבקו ימין מתיחד עם החכמה שבקו שמאל, ונמצא משיג בזה את אור ג"ר, ונשלם קו הימין. והנך רואה, איך הקו האמצעי משלים ב' הקוין, ימין ושמאל. והנה נתבאר תקון ג' קוין בדרך כלל, שנתתקן בז"ס תחתונות."

ממתי נעשה לא ברור?

שאלה: מהאות הזאת. עד האות הזאת בעל הסולם דיבר על ג"ר וז"ת ולאט לאט סובב לנו אותן מעליון ותחתון לימין ושמאל, וגם הגדיר איך הפרסא ביניהם, וכך לאט לאט ממש בנה את זה. עכשיו הוא מתחיל להכניס את הקו האמצעי, וכאן יש משהו ממש לא ברור, "בסוד הקו האמצעי, שנעשה זווג מהאור העליון על המסך של התחתון". על איזה מסך הוא מדבר, איפה המסך הזה נמצא אם יש ימין ושמאל?

איפה אתה קורא?

תלמיד: אות ל"ב, "ואין תקון למחלוקת הזו אלא על ידי הקו האמצעי, הנעשה על ידי התחתון העולה שם למ"ן, בסוד הקו האמצעי, שנעשה זווג מהאור העליון על המסך של התחתון"

השאלה הראשונה היא מאיפה מגיע המ"ן, מקו ימין או מקו שמאל? והשאלה השניה, איפה נעשה הזיווג של הפרצוף הזה עם ימין ושמאל?

אני אקרא, "ואין תיקון למחלוקת" בין הימין והשמאל, "אלא על ידי הקו האמצעי" שיכלול בעצמו גם ימין וגם שמאל, "הנעשה על ידי התחתון העולה שם למ"ן, בסוד הקו האמצעי, שנעשה זווג מהאור העליון על המסך של התחתון, המכונה מסך דחירק, ויוצאת עליו קומת החסדים, שה"ס הקו האמצעי, שמצד אחד ממעט המסך הזה את ג"ר דקו שמאל, ומצד ב' הוא מרבה את אור החסדים, ובב' אלו הוא מכריח את הקו השמאלי להתיחד עם הקו הימני, ובזה, נמצא אור ו"ק דחכמה של קו השמאל, מתלבש בחסדים שבקו ימין, שעתה הוא יכול להאיר", אור חכמה באור החסדים, "ונשלם קו השמאל", כי יכול עכשיו להביא למדרגה את אור החכמה, "וכן אור החסדים שבקו ימין מתיחד עם החכמה שבקו שמאל, ונמצא משיג בזה את אור ג"ר, ונשלם קו הימין. והנך רואה, איך הקו האמצעי משלים ב' הקוין, ימין ושמאל. והנה נתבאר תקון ג' קוין". מה לא ברור?

תלמיד: יש את קו ימין ויש את קו שמאל, ואותו זיווג שנעשה בקו האמצעי גורם להם להתחיל לעבוד ביחד. השאלה הראשונה היא איפה נעשה הזיווג הזה של הקו האמצעי שגורם לשני הקווים להתאחד?

זה נעשה בראש של הכלים, כלים דעולם הנקודים. אפשר להגיד שזה כבר לא עולם הנקודים, זו ההתחלה.

תלמיד: לפני כן הוא הסביר שהראש, כתר וחכמה, הם קו ימין, ואחרי זה בינה ותו"מ הם קו שמאל.

כן.

תלמיד: אם כך איפה הראש הזה שעליו אתה מדבר של הקו אמצעי?

לקו האמצעי יש ראש ותוך וסוף, וכולו נבנה בעולם הנקודים.

תלמיד: העבודה עם ג' קוים, כמו שאמרנו בשיעור קודם, זו טכניקה חדשה לעבודה מול האור.

כן.

תלמיד: בטכניקה החדשה הזאת קו ימין וקו שמאל הם כביכול שני איברים ברורים, אבל לא ברור מאיפה מגיע הקו האמצעי.

מהחיבור ביניהם, מהזיווג שנעשה.

שאלה: דווקא על ידי החיבור ביניהם, על ידי שנעשה זיווג מאור העליון על המסך של התחתון אז כביכול הם מצליחים להתחבר. נשמע שיש משהו חיצוני שהוא בעצם גורם לחיבור של ימין ושמאל.

אות ל"ב. "ואין תקון למחלוקת הזו אלא על ידי הקו האמצעי, הנעשה על ידי התחתון העולה שם למ"ן," לעליון "בסוד הקו האמצעי, שנעשה זווג מהאור העליון על המסך של התחתון, המכונה מסך דחירק, ויוצאת עליו קומת החסדים, שה"ס הקו האמצעי, שמצד אחד ממעט המסך הזה את ג"ר דקו שמאל, ומצד ב' הוא מרבה את אור החסדים, ובב' אלו הוא מכריח את הקו השמאלי להתיחד עם הקו הימני, ובזה, נמצא אור ו"ק דחכמה של קו השמאל, מתלבש בחסדים שבקו ימין, שעתה הוא יכול להאיר," חכמה בחסדים "ונשלם קו השמאל. וכן אור החסדים שבקו ימין מתיחד עם החכמה שבקו שמאל, ונמצא משיג בזה את אור ג"ר, ונשלם קו הימין. והנך רואה, איך הקו האמצעי משלים ב' הקוין, ימין ושמאל. והנה נתבאר תקון ג' קוין בדרך כלל,"

תשאלו. אני חושב שאם קוראים כמה פעמים, לא פעם אחת, את אות ל"ב, אז מבינים מה שקורה.

שאלה: מה שחדש באות ל"ב, שפתאום נוסף פה תחתון שבא ומבקש, ואז ימין ושמאל שבמדרגה יוצרים משהו חדש. לפני זה דובר על מדרגה, היה בה גלגלתא ועיניים בלבד, אחר כך ירד המסך, נוסף גם קו שמאל.

יש עכשיו מ"ן.

תלמיד: מאיפה בא פתאום תחתון?

מהכלים שנפלו. הכלים דקבלה שנפלו למטה ועכשיו רוצים לקבל, הם עולים למעלה ומבקשים.

תלמיד: אותם כלים דקבלה שנפלו ואחר כך חזרו למדרגה, הוא קורא להם שמאל.

כן.

תלמיד: היו רק גלגלתא ועיניים, אחר כך ירד המסך חזרה למלכות, פתאום התגלה שמאל, ומה שהיה קודם נחשב לימין, ויש מחלוקת ביניהם. פתאום בא התחתון, מעלה להם מ"ן, ולצורך התחתון הם עכשיו יוצרים את הקו האמצעי.

כן.

תלמיד: מקודם הייתה מדרגה, ועכשיו פתאום נוסף למדרגה תחתון שדורש עבורם. מאיפה בא פתאום תחתון?

הוא חלק מהכלים. ז"ת של המדרגה הקודמת נמצאים עכשיו למטה ויכולים לעלות למעלה ולדרוש אור התיקון, אור המילוי, לא חשוב מה. אבל יש להם קשר עם העליון, הם היו פעם יחד עם גלגלתא ועיניים, ועכשיו הם למטה.

תלמיד: אבל קודם הוא קורא לז"ת שמאל, הוא לא קורא להם תחתון, ועכשיו הוא קורה להם תחתון.

כן.

תלמיד: הם מביאים איתם משהו נוסף מרגע שהם חזרו למדרגה.

זה יצא מהמדרגה העליונה שהם היו יחד. כמו ג"ר וז"ת, עכשיו הם לא ג"ר וז"ת, אלא זה עליון וזה תחתון.

תלמיד: האח"פ יצאו מהמדרגה ועכשיו הם חזרו למדרגה. מה הם מביאים איתם חזרה למדרגה כשהם חוזרים?

הם מביאים כלים שיכולים להתחבר לגלגלתא ועיניים, ולהביא לגלגלתא עיניים, בעצם לכולם, עביות, כוח המשיכה.

תלמיד: אבל הוא קורא לזה מ"ן דתחתון. מה זה מ"ן דתחתון שהוא פתאום מוזכר באות ל"ב? קודם הוא לא היה כביכול.

מה חסר לכלים של אח"פ שיצאו ממדרגה, האם לחזור למדרגה ולהתחבר לגלגלתא עיניים? מה אתה חושב?

תלמיד: אני שואל, כי אני לא יודע מהי הדרישה החדשה הזאת שבאה להם.

הם כולם רוצים להיות בשלמות, כל אחד לפי הדרגה שלו. השלמות של הז"ת כשנפלו מקשר עם גלגלתא ועיניים, אין להם כלים דהשפעה. אז הם צריכים כלים דהשפעה, כדי להתחבר עם הכלים האלה, ואז להביא למדרגה השלמה שתהיה להם את האור העליון, למשוך אותו, לקבל בעל מנת להשפיע ככל האפשר.

תלמיד: אז הג"ר רוצים רק חסדים, הז"ת רוצים אור חכמה, וזו המחלוקת.

כן.

תלמיד: ופתאום קורה משהו שמאחד אותם, והוא קורה לזה מ"ן דתחתון. מה זה הדבר הזה שנוסף פתאום, שגורם להם באמת להשיג את השלמות בקשר ביניהם?

בלי חיבור עם הג"ר הם לא יכולים לקבל שום דבר. לכן יוצא שעל ידי המ"ד שלהם הם מקבלים כוח לעלות ולהתחבר לכתר וחכמה.

תלמיד: האם המ"ן הוא שלהם, של המדרגה, או איזה תחתון חיצון שבא ואומר להם, "אני מבקש מכם שתתאחדו בשבילי"?

כן. התחתון מבקש, כי הוא מגלה חיסרון.

תלמיד: מהו החיסרון הזה? מה חסר לתחתון?

לתחתון חסר כוח השפעה, ואת הכוח הזה הוא יכול לקבל רק אם האור העליון יתלבש בו.

שאלה: מאיפה יש לתחתון את הכוח למעט את קו שמאל ולהרבות את החסדים כדי לאחד את הקווים?

בוא נראה, אני עוד לא יודע.

תלמיד: אבל זה מה שהוא כותב שהוא עושה פה.

מזה שמתחבר עם כתר וחכמה.

תלמיד: התחתון מעלה מ"ן כדי לקבל כוח.

כן.

תלמיד: איך הוא מאחד אותם, "שמצד אחד ממעט המסך הזה את ג"ר דקו שמאל, ומצד ב' הוא מרבה את אור החסדים, ובב' אלו הוא מכריח את הקו השמאלי להתייחד עם הקו הימני". מאיפה יש לו את היכולות לעשות את זה?

מתוך זה שהוא מבקש. הרצון שלו הוא רצון אמיתי, והעליון מרגיש שהוא חייב לענות עליו.

תלמיד: ובגלל זה הוא ממעט את החכמה ומרבה את החסדים, בגלל הרצון של התחתון.

כן, מצורך התחתון.

שאלה: כאשר הוא מקבל עכשיו, הוא מקבל ו"ק דחכמה, כי הוא היה צריך למעט.

כן.

תלמיד: אז למה הוא כותב שזה משלים את קו שמאל?

הוא כאילו מקטין את השמאל.

תלמיד: בדיוק, אז למה הוא כותב שזה משלים את קו שמאל? זה לכאורה לא שלם.

כי חכמה בלי חסדים לא מאירה.

תלמיד: נכון, אבל זה לא כל קו שמאל זה רק ו"ק דחכמה.

בסדר, אז מה?

תלמיד: נראה לי שהתשובה נמצאת דווקא באות כ"ז בסוף שלה. הוא כותב שברגע שהם עלו חזרה, נשלמה המדרגה, ואז כל האורות נכנסו בבת אחת, כל הנרנח"י נכנסו לתוך המדרגה והושלמה המדרגה. ויכול להיות שמזה שנכנסו האורות נהיה הכוח של הבקשה הזאת והאיחוד של שני הקווים. כי בלי שנכנסו האורות של נרנח"י לא יכולה המדרגה להיות מושלמת. ואת זה הוא מסביר בפתיח מראש.

יכול להיות.

תלמיד: כבר יומיים שלושה אנחנו לומדים אותו חומר, ואני רואה חברים שאני מקנא בהם שהם יכולים לנהל איתך ממש שיחות ארוכות ושאלות רבות על זה, אני בכלל אין לי שום חיבור לכל מה שאנחנו מדברים, ואני חושב לעצמי איך אני מנצל את השיעור כדי להתחבר לחברים שלי, וגם אני מרגיש ניתוק. עוד שלושה שבועות יש לנו כנס שאמור לחזק את החיבור שלנו בעשיריות ואני לא מרגיש בכלל חיכוך לבבות, אין לי שום הרגשה שאני מתקדם לקראת זה.

בטבע האנושי יש לאדם נטייה או לכאן או לכאן. זה כמו מתמטיקה פיזיקה, וניגון וריקוד וכן הלאה. אלה שני דברים שהם די רחוקים זה מזה. אנחנו רואים את זה גם על אנשים איך שהם באים, גם לצד אחד וגם לצד השני, עד כמה שקשה להם להיות מחוברים יחד. אבל זה יבוא, כי הכול נמצא בך, בכל אחד זה נמצא.

תלמיד: אני בטוח שמה שאנחנו לומדים הוא חיוני ובסוף אני אצטרך איכשהו להתחבר לזה.

כך אנחנו פועלים, חושבים, מחליטים, מתקיימים, רק אנחנו עוד לא מודעים למה שקורה לנו.

תלמיד: אני רק מבקש איזו עצה, אנחנו כבר שעתיים לומדים ואני לא מצליח להתחבר לשום מקום של הרגשה שאני מתקדם לקראת כנס, שאני אמור להיות מחובר עם החברים שלי ולהשיג משהו בחיבור בינינו.

אני מבין. אז אני אומר לך, שיש אנשים שהם מאוד נמצאים בקצוות.

תלמיד: יש הרגשה שיש פה עשרה חברים חזקים מאוד בהבנה, וכל השאר הם לא משתתפים, הם רק צופים.

כך זה נורמלי תמיד, מפני שהחומר בעצמו הוא לא נמצא בהרגשה שלנו, אלא אנחנו כל הזמן צריכים לדמיין, לבצע איזה פעולות פנימיות כדי להמחיש את זה, לראות את זה.

תלמיד: איפה מגלים על ידי זה את חיכוך הלבבות?

זה בעבודה שלפני כן. אנחנו צריכים קצת יותר להמשיך, ואחר כך תראו שקצת מזה נכנס לכל אחד. אבל מה שאתה דורש זה נכון.

תלמיד: אני לא בא בטענות חס ושלום, פשוט אני רוצה איזו עצה איך להתחבר לשיעור?

אני מבין, גם אני הייתי רוצה כך.

שאלה: מהרגשת הקשר בינינו, כוח החיבור בינינו, ואחרי זה הרגשת הפירוד בינינו, אנחנו צריכים להרגיש את המחלוקת הזאת, שזה מתנגד לזה?

כמו שכתוב?

תלמיד: כן, כמו שכתוב וכמו שאנחנו צריכים להרגיש את זה בינינו.

אם אתה כך יכול להרגיש.

שאלה: אני רוצה שנרגיש שהדברים האלה ממש קרובים אלינו, שאנחנו יכולים להרגיש קשר בינינו ולהרגיש מזה כוח, ואנחנו יכולים להרגיש להפך, אנחנו יכולים להרגיש שאנחנו לא מחוברים, ואלה שני דברים שיש ביניהם מחלוקת שהם סותרים אחד את השני. אז משני המצבים האלה אנחנו צריכים להגיע לבקשה?

כן, נכון, בתור דוגמה זה טוב.

תלמיד: בהתחלה יש שני כוחות שיש להם נטייה להתפשט כי לא רק שכל אחד לא רוצה את השני הוא רוצה לשלוט בשני. ואז יש את התחתון שהתפקיד שלנו כתחתונים זה להעלות מ״ן. ואז אנחנו עושים שני דברים, לא רק ממלאים את הכלים אלא נותנים לאותה מערכת לפעול. אז אני חושב שהשינוי אצלי מתוך הקריאה הזאת הייתה שהתפקיד שלך הוא לא רק בעבורך אלא בשביל כל הבריאה.

כן.

שאלה: אני חושב שיש איזשהו בלבול, פשוט אם נסתכל מערכתית יהיה יותר מובן. אם אנחנו מדברים על פרצוף נקודים דס"ג, שבעצם לפני זה האור היה מגיע רק עד הטבור, ולמטה מהטבור המלכות רוצה להגיע ליותר השפעה, גם לכלים מתחת לטבור להביא אור, היא דורשת אור חכמה. אז פה הוא מסביר בעצם טכניקה איך זה נעשה.

נכון.

תלמיד: אנחנו לומדים שמלכות עלתה לבינה ואחר כך ירדה מבינה ונעשה איזה פגם בכלים דז״ת של בינה ואז צריך לתקן את זה. ואז יש את המ״ן של התחתון שהוא צריך להתחזק בחסדים ואז הוא מביא קומת חסדים נוספת שבעצם מחבר את שני הקווים האלה. לפני שמלכות עלתה לבינה, היתה שלמות בכל הפרצוף הזה של הבינה, שכל הנרנח״י היה שם? זה הרי חסדים.

כן.

תלמיד: אז איך זה נרנח"י כאילו יש שם גם חכמה? או שזה פשוט הוא לא נדרש בגלל זה.

נכון.

תלמיד: זאת אומרת יש שם הכול רק פשוט הכלים האלה הם משלימים שהם לא צריכים חכמה. ואז כשמלכות עלתה ובעצם נתנה את החיסרון שלה ואחר כך ירדה, עכשיו נשאר החיסרון ועכשיו נעשו שני קווים?

כן.

תחתון: ואז התחתון זה מלכות בעצם כשירדה למטה, זה התחתון?

כן.

תלמיד: ואז היא דורשת חיזוק בחסדים בשביל להביא אור חכמה, ואז נבנה קו אמצעי?

נגיד שכן.

תלמיד: הקו האמצעי הזה הוא לא יורד מתחת לפרסא כרגע, למרות שזה בשביל התחתון אבל הוא לא יורד למטה.

נכון.

תלמיד: זו כאילו גדלות בעצם.

לא זה תיקון קווים, אז תיקון הקווים בראש, בתוך, ובסוף.

תלמיד: אז זה עכשיו תיקון קווים בראש?

כן.

(סוף השיעור)