שיעור בוקר 21.09.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', עמ' 38, דף ל"ח,

פרק א', אותיות א'-ד'

קריין: בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', עמ' 38, דף ל"ח, פרק א', אות ב', דברי האר"י.

אות ב'

התפשטות אור א"ס לתוך החלל. ההתפשטות היתה לאט לאט

"והנה בהיות אור הא"ס נמשך, בבחינת ה קו ישר תוך החלל הנ"ל, לא נמשך ונתפשט ו תיכף עד למטה, אמנם היה מתפשט לאט לאט, רצוני לומר, כי בתחילה התחיל קו האור להתפשט, ושם תיכף ז בתחילת התפשטותו בסוד קו, נתפשט ונמשך ונעשה, כעין ח גלגל אחד עגול מסביב."

קריין: נעבור לפירוש אור פנימי לאות ב'. אנחנו באות ה' (קטנה), מבארת "ה קו ישר".

פירוש אור פנימי לאות ב'

"ה) אור המתפשט בחוקים של ד' הבחינות בהדרגה, דהיינו מזך אל העב, ונפסק על בחינה ד' נקרא "קו ישר"."

קריין: נמשיך לאות ו', מבארת "ו תיכף עד למטה".

"ו) אל תטעה לפרש התכיפות והלאט לאט הנאמרים כאן, על סדר זמנים, כי הרוחניות היא למעלה מזמן, כנודע, אלא "תיכף עד למטה" פירושו, בלי שינוי של מדרגות. ולאט לאט פירושו, על פי ההשתלשלות של המדרגות. ורצונו לומר, על השתלשלות הסדר של ד' הבחינות הנודעות, כמו שהולך ומפרש להלן."

קריין: נמשיך לאות ז' שמבארת "תיכף ז בתחילת התפשטותו".

"ז) פירוש "השורש" של ההתפשטות שנתחדש שנקרא קו, כי להיותו נאצל חדש, נבחן בו שורש מיוחד המאיר אליו בבחינת חידושו, שהוא נקרא ספירת הכתר של הקו. ומן הכתר הזה, מתפשט אור א"ס אל הקו, על ד' הבחינות הנודעות, אשר בחינה א' נקראת חכמה, ובחינה ב' נקראת בינה, ובחינה ג' נקראת זעיר אנפין, ובחינה ד' נקראת מלכות. ועל הסדר הזה אומר הרב לעיל, "שנתפשט לאט לאט", שמתחילה נתפשט הכתר, ואח"כ החכמה, ואח"כ הבינה, אח"כ הזעיר אנפין, וכו' (עי' לוח התשובות ח"א אות ח' פירוש המלה של אח"כ)."

קריין: אות ח'מבארת "ח גלגל אחד עגול מסביב."

"ח) פירוש המלה "עגול" עיין בלוח התשובות ח"א אות מ"א. ועי' בחלק א' פ"א אות ק'. ובהיות אור הקו מתלבש בעיגול נקרא גלגל."

תלמיד: לפי הסדר של עיגולים וקו, לפני צמצום יש עיגולים, ואחר כך כשיש מסך, מתפשט הקו בתוך כלי, למה פה הוא כותב הפוך?

למה הפוך?

תלמיד: כי קודם הוא מדבר על קו ואז הוא אומר שזה נהיה עיגול.

לא הבנתי.

נקרא שוב, "והנה בהיות אור הא"ס נמשך, בבחינת ה קו ישר תוך החלל הנ"ל, לא נמשך ונתפשט ו תיכף עד למטה, אמנם היה מתפשט לאט לאט, רצוני לומר, כי בתחילה התחיל קו האור להתפשט, ושם תיכף ז בתחילת התפשטותו בסוד קו, נתפשט ונמשך ונעשה, כעין ח גלגל אחד עגול מסביב."

מה השאלה?

תלמיד: הוא אומר שנעשה כעין גלגל אחד עגול מסביב, אחרי הקו שנתפשט. אחרי שנמשך קו הוא אומר שזה מתעגל.

כן.

תלמיד: ואנחנו יודעים שעיגולים הם לפני שנמשך קו, לפני הצמצום יש עיגולים.

יש עיגולים גם לפני הצמצום ויש עיגולים בצמצום ואחר הצמצום.

תלמיד: וכשאנחנו מדברים על אין סוף?

כשמדברים על אין סוף יש שם עיגולים. עדיין עיגולים.

תלמיד: מה ההבדל בין עיגול לקו?

על זה נקרא.

תלמיד: אולי השאלה היא, מה ההבדל בין גלגל לעיגול?

גלגל זה שיש לו אותם התנאים מכל הצדדים ואין בו מעלה מטה, מה שאין כן קו, העיקר זה החלוקה ביניהם, יש כבר הרבה הבחנות באותו הקו.

תלמיד: זה הבחן בין גלגל לקו.

כן.

תלמיד: מה ההבדל בין גלגל לעיגול?

בין גלגל לעיגול ההבדל הוא שבגלגל יש לנו אור שמתקבץ בצורת עיגול, והאור שנמצא בתוך העיגול מאיר על ידי הקו.

תלמיד: הוא כותב פה שהאור מתפשט לאט לאט בארבע בחינות. במה זה תלוי שהאור מתפשט בארבע בחינות, מה צריך להיות שם, האם זה משהו אוטומטי?

האור מתפשט בד' בחינות, כלומר אחרי שהוא יוצא מקשר עם המאציל אז הוא מתפשט בצינור בכל הבחינות האלו.

תלמיד: האם יש תנאים לזה, האם יש תנאי שהאור יתפשט בארבע בחינות?

כן.

תלמיד: מה התנאים?

אלו תנאים לפי חוקי הקו, יכול להיות לפי חוקי העיגול, איך הם מסתדרים יחד.

תלמיד: כן, אבל מה הבסיס לזה, מה השורש של זה, איך אפשר להסביר את זה? למה שזה יקרה, זה לא קורה בצורה אוטומטית, האם זה כבר תלוי באדם או עדיין לא?

זה חייב להיות מפני שיש להם שורש אחד.

תלמיד: למה הכוונה שורש אחד של האדם?

הבורא.

תלמיד: וזה תלוי ביחס של האדם או שזה משהו שנעשה עוד לפני זה?

את זה אנחנו נלמד.

תלמיד: מה התוספת של גלגל, איזה ביטוי הוא מוסיף לעיגול? בסוף אות ח' כתוב "ובהיות אור הקו מתלבש בעיגול נקרא גלגל.", מהו הביטוי גלגל ומהו הביטוי עיגול ומה מוסיף גלגל לעיגול?

אור הקו שיכול להיכנס לתוך העיגול, נכנס ומתעגל לפי הכלים ובזה נעשה עגול. זה כבר שינוי גדול מהאור, אור הקו והאור העגול. את כל היתר נלמד בהמשך.

תלמיד: ברוחניות אין זמן, האם הכוונה שכל מצבי ההתפתחות קיימים בו זמנית, כל הזמן, בכל רגע?

אנחנו נלמד את זה, זה עוד מוקדם.

תלמידה: כתוב שבבריאה מאיר השורש עם תכונה חדשה שנקראת הכתר של ההארה זו, במה החידוש הזה קשור לספירת הכתר, איך מתייצב כאן הכלי?

זה שמתגלה בקו בחינת כתר זה אומר שגם הקו מקבל השפעה כזאת מאור אין סוף שהיא בונה בו בחינת כתר.

תלמיד: מהו המצב שבו אתה מגיע להסכמה מלאה עם הבורא, עם הרב, עם הגדלות של החברים, ואתה מחזיק רק בנקודה אחת ומתמיד כל הזמן בתפילה עבור החברים שיתחברו לבורא?

זה מצב טוב, צריך להמשיך אותו, תמשיך לפתח אותו.

תלמיד: האם אנחנו יכולים להשיג משהו מלבד הקו?

לא, אנחנו יכולים להשיג קו אבל בקו הזה אנחנו משיגים את כל מה שאנחנו צריכים. הבורא מתגלה בדיוק בצורה הזו.

תלמיד: אם השורש של האור זה הבורא, אז מהו האור עצמו ואיך או מה מפעיל את האור?

אור זה יחס הבורא לכלים, לרצון לקבל, למלכות דאין סוף. בינתיים אנחנו עוד לא יכולים להוסיף הרבה.

תלמיד: למה אנחנו צריכים ניתוק בין העיגולים?

אנחנו צריכים ניתוק מהאור אין סוף מפני שזה נותן לנו יכולת לעשות פעולות חופשיות.

תלמיד: בהתחלה היה קו ולאט לאט הוא התפשט והפך להיות עיגול. כאילו נוצר מצב שהכלי מאבד את המסך שלו והופך להיות עגול, אחרת הוא היה נשאר בקו. מה זה התהליך שכביכול הכלי מאבד את המסך, מאבד את היכולת להרגיש את העביות?

זה שכלי מאבד מסך, זה לא בדיוק. הכלי עם המסך יכול להשוות את עצמו עם הקו. מה שאין כן, כלי בלי מסך לא מסוגל.

תלמידה: כתוב שהאור מתפשט לאט לאט. באמת למרות שאנחנו רוצות מאוד להתחבר, החיבור עם החברות לא קורה מיד. איזה רצון שלנו הוא זה שגורם להתפשטות ההדרגתית של האור?

התקרבות בינינו. אנחנו צריכים כאן להוסיף כלים. מלמעלה בא האור אין סוף ומלכות דאין סוף, ולא יותר מזה. אם אנחנו רוצים לעשות קשר ביניהם, אז אנחנו צריכים להביא אותם לאיזה הבחן שווה. וזה מה שהכלי משתדל לעשות.

תלמיד: מה זה אומר שהקו מקבל השפעה מהאין סוף?

קו מקבל השפעה מאין סוף, יכול להיות שזה המקרה שהאור שבאין סוף מחייב את הקו להחליף את היחס שלו למה שקורה. הוא מתחיל לראות שאם הוא יקבל, הוא יתקרב לאין סוף דווקא.

תלמיד: האם אני יכול לקשר את זה לכך שכאילו אותו נאצל חדש נותן לנו כל פעם להרגיש, דרך ההתפשטות של הקו, שלאט לאט אנחנו מקבלים עוד התרשמויות מהבורא?

כן, נכון.

תלמידה: התהליך של ההתפשטות לאט לאט שקודם מופיע הכתר ואז יש דגש שבהדרגה מתגלים עוד מצבים. איך נראה התפקיד של כתר, איך הוא מתבדל, איך ההופעה של הכתר באה לידי ביטוי בהמשך?

הופעת הכתר באה על ידי ביטול כלפי אור אין סוף. הכלי דכתר, הרצון לקבל שבכתר כולו כולו נעשה תלוי וקשור לאור אין סוף וכך הם מתפתחים יחד, קשורים זה לזה.

תלמיד: נראה שבין עולם שמתואר במציאות כאילו שלמות של עיגול, ישנה התפשטות בצורה של ד' בחינות דאור ישר. כאילו יש מישהו שמבחין בעולם הזה ומרגיש שם כמה הבחנות בסדר מסוים, ואז מתקיימת עוד מערכת של עולם נוסף, כאילו של שלמות נוספת.

כן. זה הרצון לקבל שמתגלה עכשיו. הרצון הזה כך מרגיש את ההבדל בין העולמות ובין הבחינות.

תלמיד: יוצא שתמיד לרצון במדרגה מסוימת יש עליון, והרצון מרגיש את העליון הזה ב-ד' בחינות דאור ישר, יש לו כמה הבחנות כלפי המצב השלם שנמצא מעליו. זה חוק שפועל בכל מצב.

נכון.

תלמיד: איך ההבחנות שיש לתחתון או לרצון באות לידי ביטוי בעבודה שלנו? נניח שמישהו תופס את העשירייה בתור עליון, איפה הוא מוצא ד' בחינות בעשירייה?

ביחס של האדם לעשירייה הוא רואה שהם כולם משתנים כלפיו.

תלמיד: איך אפשר להרגיש את זה בצורה מוחשית יותר?

תנסה, תנסה כמו שכתוב.

תלמידה: מה ההבדל בין אור עגול שנמצא בתוך הגלגל לבין אור הקו?

אור עגול שנמצא בתוך הגלגל הוא אור שאין בו הגבלות, הוא לא מסודר דרך מדרגות, זה אור שכך הוא נוצר. אור הקו הוא כבר אור שנכנס לתוך הקו, ומסדר את עצמו איך להשתנות ממדרגה למדרגה, ממצב למצב, כדי להיות הקרוב ביותר לרצון שבכלי.

תלמיד: איך עיגול הופך לקו, ואיך קו הופך לעיגול?

על ידי האדם שכך מקבל את התנהגות הקו עימו ואת התנהגות העיגול עימו, והוא יכול לשנות את המצב. נלמד זאת, עכשיו אין לנו אפילו דוגמאות לזה.

תלמיד: פה אנחנו לומדים את השורשים עוד לפני התערבות האדם.

כן.

תלמיד: איך בשורשים האלו מתקיימות שתי המציאויות האלה של הגבלה וחוסר הגבלה?

זה מה שהוא אומר, אומנם יש לנו הגבלה גדולה, אבל מלכות דאין סוף מבטלת את עצמה ברצון להידבק באור אין סוף. יוצא, שאור אין סוף ומלכות דאין סוף הם שווים, ומלכות דאין סוף מקבלת אור אין סוף והוא מאיר בה.

תלמיד: האם הביטול של מלכות כל פעם הופך את הקו לעיגול, לחוסר הגבלה?

כן. עוד נלמד.

תלמיד: איך שוב פעם היא נכנסת לקו?

מלכות דאין סוף במה שהיא יכולה לבטל את עצמה היא מבטלת, ואז אור אין סוף פועל דרכה על כל עשר הספירות.

תלמיד: האם הקו בעיגול קשור למחזורי החיים?

שם נמצא הכול. כל מה שקורה לנו זה קודם כל נמצא בעיגולים ובקו ואחר כך מגיע אלינו, ואנחנו חייבים לבצע את הפעולות האלה. מה שאנחנו לומדים, זה שדווקא על ידי הפעולות שלנו, ככל שנהיה קרובים יותר למה שקורה לנו בעיגולים, כך על ידי זה נתקרב לבורא.

תלמידה: האם בעבודה שלנו צריך להיות הבדל ביחס לאור שמגיע כקו לעומת האור שמגיע כעיגול?

אנחנו מתקשרים לאור שיורד אלינו בחוקי הקו, כי כך אנחנו בנויים אחרי הצמצום. על כל היתר עוד נלמד בדרך.

תלמיד: הוא כותב פה ש"הקו נתפשט ונמשך ונעשה כאין גלגל אחד עגול מסביב". מסביב למה?

האור המקיף שמאיר סביב העיגול הוא גם שווה בהשוואתו מכל הצדדים.

תלמיד: האור המקיף זה קו?

לא, זה האור המקיף שבעיגולים.

תלמיד: למה קו לא חודר לעיגול אלא הוא מסביב?

קו לא יכול לחדור לעיגול כי יש להם חוקים שונים.

תלמיד: האם עיגול עובד לפי חוק צמצום א', או שאין עליו את החוק הזה?

עם חוק של צמצום א' עובדים כולם. בנוסף לצמצום א' נלמד עוד חוקים שהקו מתלבש בהם כדי לבצע את מחשבת הבריאה, את מטרת הבריאה. אחרי כל החוקים שאור אין סוף מתלבש בהם, מקבל שינוי צורה על ידם, יש עוד כמה חוקים נוספים.

תלמיד: כתוב ש"ההתפשטות הייתה לאט, לאט". האם יש משמעות במילים לאט לאט, או שזה רק מסמל את ההתפשטות בד' הבחינות?

התפשטות לאט לאט זו התפשטות לפי הדרגות. כמה מדרגות שיש באור וכמה שיש בכלי, המדרגות האלה צריכות להיות בהתלבשות זו בזו, ד' ד', ג' ג', ב' ב', וכן הלאה. נגיד שזה ככה.

תלמיד: האם ההתלבשות של הקו בעיגולים, אותם הגלגלים שהוא מתאר, הם ג' ראשונות?

אני עוד לא יודע.

תלמיד: איך אנחנו מיישמים את חוק השתלשלות האור בכלים בתוך החיבור בעשירייה?

בעשירייה נלמד אחר כך.

תלמיד: איך עלינו בעשירייה להגדיל את הכלי המשותף, כך שהאור יפעל בנו בצורה ממשית?

על ידי חיבור בינינו.

תלמיד: מהמצב הזה של הכלי שמנסה ליצור קשר עם האור, האם האור שמגיע דרך הקו הישר שונה מהאור שמגיע דרך העיגול?

ודאי ששונה.

תלמיד: האם הוא שונה באינטנסיביות, בעוצמה? במה השוני?

הוא שונה במבנה שלו, הרבה יותר.

תלמיד: כשאנחנו לומדים פתיחה או תע"ס, יש בי הרגשה שמסבירים לי משהו שבכלל שייך לגלקסיה אחרת. אני לא מבין איך זה מתלבש בתוכי. אני שומע שאלות של חברים שהם ממש בפנים מגלים את כל זה. על מה להסתכל או מה לעשות כדי טיפה להרגיש את זה?

כאן אפשר לייעץ רק דבר אחד. אנחנו מדברים על התפשטות האור אל תוך הכלי, על הרצונות. תאר לעצמך שמשפיע עליך המאור, אור, רצון למלא, להשפיע, לתת לך את הכול, ואתה לאט לאט מגלה את הרצון שלך כדי לקבל ממנו, ולאט לאט האור נכנס אל תוכך ובונה בך את המדרגות האלה. כעיקרון זו כל חכמת הקבלה.

תלמיד: בשיעורים הקודמים שמעתי שכל מה שמדובר בחכמת הקבלה זה מה שקורה בקו.

כן, בקו.

תלמיד: האם ניתן לתאר שעיגולים זה מה שבכוח, בפוטנציאל, באין סוף, וקו זה מה שנכנס לתפיסה שלי?

אנחנו לא יכולים להרגיש מה נמצא באין סוף, אנחנו יכולים להרגיש את מה שנמצא בכלי שלנו, ברצונות שלנו, את מה שקורה בהם.

תלמיד: איזה יחסים יש בין הקו לבין מה שיש בכלי שלי?

זה אותו דבר.

תלמיד: במה תלוי מה מתוך האין סוף נכנס לקו?

תלוי ברצון שלך.

תלמידה: מנקודת המבט של הכלי, האם אפשר להגיד שעל ידי הקו כך הבורא מדבר איתו, והמשימה שלנו היא להרגיש את אור העגול כקו?

כן, גם ככה.

תלמידה: האם הספירה הזאת היא זמן ההמתנה, שהוא בונה את הכלי?

כאן אפשר לדבר על הרבה מאוד מושגים ולעשות ספקולציות, אבל אנחנו לא ממש מדברים על זה בינתיים.

תלמיד: כשאני שומע מילים כמו עיגול, קו, ספירה, יש לי בראש כל מיני שרטוטים ששייכים לעולם הזה. איך נכון לתאר ולהרגיש מה זה עיגול ומה זה וקו?

אלו התפשטויות שונות של האור. עיגול הוא התפשטות האור ללא כל הגבלה, וקו הוא כבר עם הגבלות.

תלמידה: כשאני מקשיבה לתע"ס יש בתוכי רצון גדול מאוד להבין ולדעת את זה. מה שאנחנו לומדים עכשיו זה למעלה מהטבע שלנו, למעלה מהשכל האנושי. מה שאנחנו מתארים לעצמנו וחושבים שכאילו מבינים משהו, עד כמה זה באמת רחוק מהאמת? ומה באמת המשמעות או עיקר הפעולה שלנו כדי שיהיה בנו הרצון הזה, שנרצה לרצות ולדעת את זה?

המשמעות של הפעולה שלנו היא שנרצה להיות כמו כלי מתוקן. כלומר נקבל בקו בדיוק במידה של הכלי הזה.

תלמיד: האם אנחנו צריכים לשאוף להגיע להרגשה ולכאלה יחסים ופעולות כמו שאנחנו לומדים עליהם?

כן.

תלמיד: האם אתה יכול להסביר במושגים של יחסים בינינו, מה זה יחס של עיגול לעומת יחס של קו?

יחס של עיגול זה שהוא לא עושה חשבון מכל המצבים ולכל המצבים, אלא לפי מה שיש בו. זה העיגול, כמו שהוא עגול. מה שאין כן, צורה אחרת של התקשרות היא דרך הקו. אותו רצון לקבל שהיה קודם בעיגול עושה על עצמו איזו פעולה, לפי הפעולה הזאת הוא נעשה דומה לקו, ואז הוא מתקשר עם הטבע של הקו לאור, ויש ביניהם קשר.

תלמיד: בהרגשה שלי, מה זה היחס שלי לחבר שהוא ביחס של עיגול, לעומת התייחסות לחבר בצורה של קו?

בצורת עיגול אני מתייחס לחברים בצורה שווה לכולם. בצורת קו אני מתייחס לחברים בצורה שהיא לא שווה בכל מקום, בכל ההבחנות. כך אני מתייחס אליהם. מזה אנחנו לומדים את הטבע שלנו.

תלמיד: האם אני צריך לשים לב לצורה השונה שבה אני מתייחס לחברים וללמוד מזה?

כן.

תלמיד: אנחנו אומרים שהתפשטות מלמעלה למטה היא בצורת קו ואז בעיגול, שוב בקו ושוב בעיגול.

כן.

תלמיד: מה יש ללמוד מזה שההתפשטות דווקא עוברת בצורה הזאת?

אנחנו עוד לא הגענו לצורת עיגולים ויושר שמסודרים כך כמו שאתה אומר. אומנם זה כך, אבל עוד מוקדם לדבר על זה.

אות ג'

העגול אינו דבוק בא"ס אלא מקושר בו דרך הקו

"והעגול הזה, היה ט בלתי דבוק עם אור הא"ס הסובב עליו מכל צדדיו, י שאם יתדבק בו, יחזור הדבר לכמות שהיה, ויהיה מתבטל באור א"ס, ולא יתראה כחו כלל, ויהיה הכל אור א"ס לבד כבראשונה. לכן העגול הזה סמוך אל עגול א"ס, ובלתי מתדבק בו. כ וכל עיקר התקשרות ודביקות העגול הנאצל ההוא עם א"ס המאציל, ל הוא על ידי הקו ההוא הנ"ל, אשר דרך בו, יורד ונמשך אור מן אין סוף ומשפיע בעגול ההוא."

קריין: נמשיך ל"פירוש אור פנימי", אות ג'. אנחנו באות ט' קטנה, "והעגול הזה, היה ט בלתי דבוק".

פירוש אור פנימי לאות ג'

"ט) כלומר, שכל האור שיש בעגולים אינו אלא ממה שמקבלים מהקו, שהארתו היא בחינת הארה חדשה, שאין בו אלא ג' בחינות כנ"ל, ולפיכך הריהו משונה מן אור א"ס הסובב בבחינת אור עגול (עי' ח"א פ"ב אות ג'), וז"ש הרב שהוא "בלתי דבוק" באור א"ס, כלומר שאין צורתו של אור עגול של הכתר דעגולים, שוה לאור שבא"ס, כי השואת הצורה היא הדביקות שברוחניים (עי' לוח התשובות ח"א אות י"ב ועי' או"פ ח"א פ"ב אות א' ד"ה ומהאמור). וסובב, פירושו גורם מסבב."

קריין: אות י' קטנה מבארת," י שאם יתדבק בו".

"י) כלומר, אם היתה הארתו ג"כ בכל ד' הבחינות כמו אור א"ס, שאז היתה צורתו שוה ודבוקה בא"ס, וא"כ היה מתבטל בא"ס ובלתי ניכר לגמרי."

קריין: אות כ' קטנה מבארת "כ וכל עיקר התקשרות ודביקות העגול הנאצל".

"כ) האור המתפשט מהא"ס אל הנאצל, נקרא בשם אור ישר, והאור הזה מתקשר בנאצל, על ידי מלבוש של אור חוזר העולה מהמסך ולמעלה בכח זווג דהכאה, שענינו יתבאר להלן ונקרא בשם "התקשרות", משום שאור חוזר זה העולה מהמסך דבחי"ד מהקו הישר הוא מחזיק ומתפיס את האור העליון בעיגול. באופן, שבמקום שהאו"ח אינו מלביש את האור העליון, נחשב אותו האור כלפי הנאצל כמו שאינו, כי אינו משיג אותו בלי המלבוש הזה שנקרא אור חוזר. ויתבאר עוד להלן. וזה דומה להבדיל, לנר של חלב, שאע"פ שעיקר כח ההארה נמשך ממידת החלב שבו, עכ"ז אין האור מתקשר בחלב אלא בפתילה, ובמקום שנגמרת הפתילה מתכבה הנר, אע"פ שנשאר עוד שם חלב מרובה."

קריין: אות ל' קטנה מבארת "ל הוא על ידי הקו ההוא".

"ל) והטעם הוא, מפני שאין מסך בעגולים שיעלה או"ח, וזולתו אין התקשרות לנאצל עם האור העליון, כנ"ל בדיבור הסמוך (עי' לעיל אות ה'). ונתבאר שם שהכלי של הקו מכונה בשם צנור, והוא שפל הרבה מהכלים העגולים שנגלו עם צמצום א' בטרם ביאת הקו, ע"ש הטעם. וע"כ משמיענו הרב, שאע"פ שהכלים דעגולים גבוהים בהרבה מן הקו, מכל מקום אינם מקבלים על ידי עצמם שום אור, ואת כל האור שבהם המה מוכרחים לקבל, על ידי הקו הזה השפל מהם הרבה, מהטעם האמור."

אות ד'

אור א"ס מקיף ומשפיע אל העגול מרחוק

"מ והא"ס סובב ומקיף עליו מכל צדדיו, כי גם הוא בבחינת עגול נ סביב עליו, ורחוק ממנו, כנ"ל. כי הוא מוכרח שהארת א"ס בנאצלים תהיה דרך קו ההוא לבד, כי אם היה האור נמשך להם דרך גם כל סביבותיהם, ס היו הנאצלים, בבחינת המאציל עצמו, בלתי ע גבול וקצבה."

קריין: פירוש אור פנימי לאות ד'. אות מ' קטנה המבארת, "מ והא"ס סובב ומקיף עליו".

פירוש אור פנימי לאות ד'

"מ) בכל ספירה אנו מבחינים ב' מיני אורות, שהם נקראים: אור פנימי, ואור מקיף, כי האור המתלבש בתוך הספירה בתוכה, נקרא בשם: אור פנימי, והאור שאינו יכול להתלבש בפנימיותה, מחמת הגבול שישנו שם, נבחן שנשאר בשורש שלה, ומקבלת ממנו הארה מרחוק, הנקראת בשם "אור מקיף". ומשמיענו הרב שאף על פי שהעיגולים רחוקים מא"ס, כלומר ששינוי הצורה שביניהם גדול מאד, עם כל זה המה מקבלים בחינת הארה ממנו מרחוק, שנקרא אור מקיף, המאיר בב' בחינות, בבחינת כלל ובבחינת פרט. "וסובב" מורה על או"מ הכללים, "ומקיף" מורה על או"מ הפרטים."

קריין: אות נ' קטנה מבארת "בבחינת עגול נ סביב עליו".

"נ) משמיענו, אשר או"מ זה, שהעיגולים מקבלים מאין סוף, מאיר וסובב עליהם מכל צדדיו, כלומר, מכל ד' הבחינות, דהיינו אפילו בבחינה ד', אשר אור פנימי אינו מאיר שם, מ"מ מקבלת הארה מרחוק על ידי אור מקיף מא"ס. ומפרש הטעם, משום שהא"ס "גם הוא בבחינת עגול", כלומר שאור א"ס נקרא אור עגול, על שום שאינו מבחין בין הבחינות, ומאיר וממלא גם את הבחינה ד' (כנ"ל ח"א פ"ב אות ג', ע"ש), ולפיכך, הארתו מגיעה גם לבחינה ד' של העיגולים, אלא מרחוק, כמבואר."

קריין: אות ע' קטנה מבארת "בלתי ע גבול וקצבה."

"ע) הצמצום והמסך שנעשה על בחינה ד', שלא תקבל בתוכה אור, הוא העושה "גבול" על האור, שהרי מגבילו עד היכן שיתפשט, שהוא נפסק על הגבול של בחינה ד'. וכללות קבלת הנאצל, שנתמעט מחמת הצמצום, הוא מכונה בשם "קצבה"."

תלמיד: האם העיגולים והקו אלו שתי מערכות נפרדות לחלוטין שלא משפיעות זו על זו?

נגיד.

תלמיד: האם מערכת העיגולים נבראה בבת אחת שלמה ומוכנה, והקו זו מערכת הדרגתית שמתפתחת?

כן, אבל זה לא לגמרי כמו שאתה רוצה להגיד, שהם לגמרי נחתכים זה מזה ואין ביניהם שום השפעה הדדית.

תלמיד: האם הקו הולך בתוך המתווה שהעיגולים כבר מכינים בשבילו מראש?

לא. יש צמצום על הרצון שלהם לעבוד עימו רק בצורה מסוימת שמתאימה לעיגולים, אבל לא כמו שאתה אומר.

תלמיד: האם הוא מתייחס לעיגולים, או שהוא עובד רק עם הצמצום של עצמו ועם האור שפועל על זה? בהקדמה לתע"ס זה מתואר בצורה לינארית פשוטה, כאילו אין בכלל עיגולים. אז למה צריך את מערכת העיגולים?

כי העיגולים תלויים בנבראים. אם הנברא לא רוצה לקבל אלא רק להשפיע, להתקשר לבורא, אז הוא עושה פעולות שבעקבותיהן נולדים העיגולים, והם עושים את הקשר ואת התפתחות הקו.

תלמיד: האם העיגולים הם תוצאות של הקווים? לפי מה שעכשיו אמרת.

כן.

תלמיד: הקווים הם לא תוצאות של העיגולים?

לא.

תלמיד: בעל הסולם מכניס את מושג "כוח העיגול". מהו כוח העיגול?

זה מה שכעיקרון אנחנו זקוקים לו לפעולה מלאה, כדי שרצון הנברא יתכלל בתוך רצון הבורא. אבל זה לא קורה כל כך מהר, הם עוד צריכים לערוך כביכול היכרות זה עם זה דרך הכלי הכללי, דרך האור המקיף. עוד מעט זה יהיה יותר ברור.

תלמיד: בסוף אור מ' הקטנה הוא כותב, "ומשמיענו הרב שאף על פי שהעיגולים רחוקים מא"ס, כלומר ששינוי הצורה שביניהם גדול מאד, עם כל זה המה מקבלים בחינת הארה ממנו מרחוק, שנקרא אור מקיף, המאיר בב' בחינות, בבחינת כלל ובבחינת פרט. "וסובב" מורה על או"מ הכללים, "ומקיף" מורה על או"מ הפרטים". מה העיקרון פה של אורות מקיפים כלליים ופרטיים?

אני מקבל את זה כמו שאתם מרגישים את זה, שומעים את זה. לא יותר.

תלמיד: מה אפשר להרגיש פה?

שיש הבדל.

תלמיד: יש אורות מקיפים כלליים ואורות מקיפים פרטיים.

כן.

תלמיד: האם לחכות להמשך הפירוש?

להמשך.

תלמיד: מה זה אומר שהעיגולים הרבה יותר גבוהים מקו?

העניין הוא שבעיגולים האור הרבה יותר חזק מהאור שבקו, רק שבקו האור הוא יותר כללי, הוא משתף את כולם.

(סוף השיעור)