שיעור צהריים 08.09.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

איסור לשון הרע – קטעים נבחרים מן המקורות

כבר דיברנו על זה שאיסור לשון הרע זה איסור מאוד גדול והוא נובע מזה ש"אין עוד מלבדו", וחוץ מהבורא שממלא את כל העולם, אנחנו רואים שההשגחה שלו רק דרך דומם, צומח, חי ובני אדם בעולם הזה. ולכן אסור לנו להוציא משהו רע מהפה שלנו, לדבר משהו על הרע בעולם, כי סך הכול ההשגחה היא השגחה שלו.

וזה שאנחנו לא כל כך מבינים מה קורה לנו כאן, למה העולם מלא פעולות כאלה רעות ואנשים סובלים מכל מיני דברים, אנחנו עוד לא מבינים. אבל בסופו של דבר ככל שאנחנו נתקרב לתיקונים, אנחנו נראה עד כמה כל הרע הופך להיות דווקא לטוב, ומה שהיה לנו רע זה מפני שאנחנו היינו לא מתוקנים, ולא שזה רע שיוצא חס וחלילה מהבריאה, מהבורא כי אין עוד מלבדו. ואנחנו צריכים לראות איך מהבורא יוצא רק טוב, ואנחנו בכלים המקולקלים שלנו מקבלים את זה ההיפך.

אז בואו נראה מה אומרים לנו על זה מקובלים, שבהחלט אנחנו צריכים לראות את עצמנו ולכוון את עצמנו לראות את העולם שכולו טוב, כי בכל העולם בסופו של דבר אנחנו צריכים לגלות רק את הבורא בלבד.

קריין: קטע מספר 9, כותב בעל הסולם.

"האדם, על ידי היסורים שמרגיש, הוא מוכרח חס ושלום לדבר לשון הרע. נמצא, מה שהוא מבקש מה', שיתן לו את כח האמונה, ולזכות לבחינת טוב ומטיב, אין זה מטעם שהוא רוצה לקבל טוב, בכדי להנות עצמו, אלא בכדי שלא ידבר לשון הרע חס ושלום, שזה כואב לו."

(בעל הסולם. "שמעתי". ל"ד. "יתרון ארץ בכל הוא")

כלומר אנחנו לא מבקשים מהבורא שהוא יעשה לנו טוב, שיהיה לנו טוב, אלא אנחנו לא רוצים לדבר רע על ההשגחה שלו, עליו עצמו, וזה מה שכואב לו. ולכן אנחנו מבקשים ממנו שיתקן את תפיסת העולם שלנו, זה מה שאנחנו רוצים. ולכן לא חשוב לנו איך אנחנו נרגיש את המציאות, אלא אך ורק כדי לא לקלל את הבורא, לא להגיד רע על ההשגחה שלו, על מה שקורה בעולם, אנחנו מבקשים ממנו לגלות לנו את העולם הטוב. או יותר נכון, לתקן אותנו כדי שאנחנו נראה את העולם כטוב, כי בטוח שמחוץ לתפיסה שלנו העולם כולו טוב.

אם היינו מסתכלים על העולם בצורה הנכונה, היינו רואים אותו כטוב ומיטיב ללא שום דבר רע חס ושלום, אלא ההיפך, שכל הנבראים, כל מי שנמצא בעולם מדומם, צומח, חי, מדבר, כולם נמצאים בחיבור ביניהם, בהרמוניה ביניהם, והעולם היה ממש כמו גן עדן, כולו נראה לנו טוב. אלא בכלים שלנו, ברצונות שלנו אנחנו מגלים את העולם כרע, ומידת הרע שבה אנחנו מדברים על השגחת הבורא, זאת אותה המידה שבה אנחנו מקולקלים. לכן צריכים לבקש לתקן אותנו וכך נתקדם לעולם התיקון, כי כל ההבדל הוא סך הכול בנו, בתפיסה שלנו.

שאלה: כשאדם מבקש רק לא לדבר לשון הרע ולא מבקש לקבל טוב, יש תוקף לבקשה הזאת כשפיו וליבו לא שווים?

זה מגיע אלינו בהדרגה, ואז אנחנו מתחילים להבין איך זה בנוי, למה אנחנו מקבלים רע מהעולם, כדי לבקש שיהיה טוב, אבל שיהיה טוב לא בגלל שאנחנו רוצים לעצמנו אלא שאנחנו לא רוצים לדבר לשון הרע על הבורא, על ההשגחה שלו. וכך אנחנו לאט לאט מתקנים את עצמנו והבורא משנה את התפיסה שלנו, עד שאנחנו מגיעים לתפיסה שהעולם כולו הוא טוב והבורא הוא רק מטיב.

שאלה: אנחנו צריכים לגלות או לבקש מהבורא שיתקן אותנו כך שנגלה שיחסו הוא טוב או שגם הפעולות יורגשו אצלנו כטובות?

את זה אנחנו נגלה לאט לאט במידה שאנחנו נתקרב לקביעת המצב הנכון, גם בפעולות שלו, גם בתפיסה שלנו, אנחנו נגלה מה בדיוק צריכים לתקן כאן, כי וודאי שלא את הבורא צריכים לתקן ולא הפעולות שלו בבריאה, אלא את היחס שלנו אליו ולבריאה.

תלמיד: אז במידה שהיחס שלנו אליו ולבריאה ישתנה אנחנו נגלה שגם היחס שלו אלינו היה מלכתחילה תמיד רק טוב.

נכון, כן.

תלמיד: והבהמה שלנו היא זאת שתמיד צועקת ומקללת כשהיא מרגישה את זה כרע ולכן אנחנו מבקשים שהבהמה הזאת לא תקלל, זאת אומרת אנחנו כאילו מסתכלים על עצמנו מהצד, מבחוץ, על הבהמה שלנו?

אפשר לחשוב כך, לאט לאט בדרך כשאנחנו מתקרבים אליו, אנחנו משנים את היחס שלנו גם לבריאה, גם לבורא, גם לעצמנו ואז אנחנו רואים איך שזה בנוי מלכתחילה.

שאלה: איך להסכים עם הבורא למרות מה שקורה בעולם? מאיפה לקחת כוחות, איך בצורה נכונה לבקש כדי לא להיות בלשון הרע? כי יש כל מיני מחשבות.

תתארי לעצמך מספר מצבים, מה שקורה בעולם אנחנו רואים בעיניים שלנו, בהרגשה שלנו, בתכונות שלנו. אם היו לנו תכונות אחרות, היינו רואים תמונה אחרת. אם לא רק היינו אחרים אלא גם העולם היה אחר, גם היינו רואים תמונה אחרת. כלומר, איפה כאן ומה צריך לתקן? זאת השאלה שאנחנו צריכים לברר היטב, ולפעול.

שאלה: בעצם בעל הסולם פה מרחיב את ההגדרה של לשון הרע, הוא אומר ש"על ידי הייסורים שמרגיש, הוא מוכרח חס ושלום לדבר לשון הרע". וכל השבוע דיברנו על זה שלשון הרע זה יותר בעניין של ממש לדבר ולהביע את לשון הרע, פה הוא מדבר על זה שאפילו אני מרגיש את זה, אני מוכרח, זאת אומרת בהכרח אני כבר נמצא בלשון הרע.

אלא מה, תשקר לעצמך? וכדי לא לקבל עונש אתה לא תדבר לשון הרע? חשוב מה האדם מרגיש. לא מה שהוא מוציא החוצה, זה כבר עוד עניין, אלא העיקר מה שהוא מרגיש בתוכו.

קריין: קטע מספר 10, כותב הרב"ש.

"האדם צריך להאמין, שכל הדבורים, שהאדם מוציא מפיו, הוא רק בכוח ה', שזה נקרא "דברך". ואם האדם מאמין בזה, אזי בטח לא ידבר דברים בטלים, ושקר, ורכילות, ולשון הרע - על ידי זה שהמאור שבה מחזיר את הרע שבלבו לטוב, אזי הוא זוכה לשמיעת התורה."

(הרב"ש. 884. "תפילת ראש השנה")

אם אנחנו משתדלים להתעלות על פני כל הדברים הרעים שמגיעים לנו בשמיעה ובמעשה, אז אנחנו לא רוצים לדבר לשון הרע, לא רוצים להרגיש שזה רע כי זה הכול בא מהבורא ונכנס לתוכנו, ואך ורק בתכונות שלנו זה מתהפך מהטוב לרע, אז אם אנחנו מבינים את זה ומתנגדים לזה, גם כל "הדברים הבטלים, ושקר, ורכילות, ולשון הרע".

כמו שהוא כותב, על ידי זה המאור שבה מחזירו למוטב, אנחנו מקבלים את הדברים האלה כטוב, וכך אנחנו מגיעים לשמיעת התורה, כי על ידי זה אנחנו מגלים את כל פעולות הבורא כטובות.

תלמיד: אז מה העצה פה? מה זאת אומרת להאמין שכל הדיבורים שהאדם מוציא מפיו, הוא רק בכוח ה'? מה האדם צריך לחשוב?

הבורא משחק איתנו ומסובב אותנו, מבלבל אותנו כדי ללמד אותנו מה זה טוב ומה זה רע, ואיך אנחנו יכולים להתרחק מרע, מלשון הרע, מיצר הרע, מרכילות, משקר, מדברים בטלים כמו שקראנו קודם בפסקה מספר 10, וכך אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מגלים את הבורא כטוב ומיטיב.

תלמיד: מה זה "דברים בטלים"?

יש כאלה דברים שאנחנו סתם לא צריכים להוציא מפינו ולא כדאי לנו לדבר עליהם, לא כדאי לנו בכלל לחשוב על זה. דברים בטלים, שאין בהם שום דבר של מהות. גם כלפי האדם, וגם כלפי כל העולם, שנשקול בעצמנו עד כמה חשוב לנו להתייחס למציאות, לבורא, לכל העולם בצורה רצינית. מה עושה הבורא ואיך אנחנו משתדלים לקבל את זה בצורה נכונה, עד שמתחילים להרגיש אותו, לפי כמה שמסכימים עימו ומתקרבים אליו, עד שמגלים אותו השורה בכל המציאות.

שאלה: לפעמים הבורא מעורר בתוך העשירייה, בתוך החברה, מצבים שפוגעים באדם, שמעוררים בו רגשות לא חיוביים והוא גם מרגיש שפוגעים בהתקדמות שלו הלכה למעשה. מה זה אומר לקבל נכון את המצבים, לקבל אותם כטובים, ושזו לא תהיה סתם אמירה מהשפה ולחוץ "ברוך השם, הכול לטובה"?

כל הבעיה היא בתפיסת המציאות. אנחנו לומדים בחכמת הקבלה שהבורא הוא אחד יחיד ומיוחד וטוב ומיטיב לכולם, אבל מכל אותו היצר הרע שיש בכל אחד ואחד, כל אחד מרגיש שהוא נמצא בעולם פחות או יותר רע, וכך הוא מרגיש את זה דרך כל באי עולם, מדומם, מצומח, מחי וכל שכן מהמדבר, מבני אדם.

לכן אנחנו צריכים לכוון את עצמנו כך שנשתדל לתקן את עצמנו, את התפיסה שלנו שהעולם כולו טוב, והאדם נמצא בעולם בכדי שמתוך השקר הזה שאנחנו רואים, מתוך הרע שאנחנו מגלים בכל החושים שלנו, מכל הדומם, הצומח, החי והמדבר, נגלה את התיקונים שלנו, עד כמה אנחנו צריכים להשתנות בעצמנו כדי לקבל את העולם ככולו טוב ושהבורא שורה בכל העולם.

תלמידה: אני מבינה את התפיסה, את הגישה, את הכיוון, אבל ברגעים שכל הפנימיות מבעבעת ובוערת, האדם לא יכול עכשיו לשנות את הלב שלו.

גם זה מסודר כלפי כל אחד ואחד באופן ובעוצמה כזאת שהאדם יראה עד כמה הוא צריך לתקן את עצמו, לשנות את התפיסה שלו.

תלמיד: אז ממה הוא מתחיל, איך לעשות צעד כדי לא להיתקע ולפספס התקדמות בדרך?

יש לו קבוצה, "איש את רעהו יעזורו". אם הם נמצאים יחד, וכל אחד הוא רוצה לעזור לחברו, אז בטוח שביחד, כך זה מסודר מתוך הבריאה, אם הם תופסים את עצמם כדי להחזיק את עצמם בתפיסה הנכונה, אז הם מתחילים להתקרב לתפיסת הבורא, לגילוי הבורא, שהוא טוב ומיטיב ושורה בכל המציאות.

תלמיד: ואז כל המהלך הזה כבר נרשם באדם כתיקון?

ודאי שכל המהלך שאנחנו עוברים הוא תיקון, אפילו אצל אנשים שלא לומדים את חכמת הקבלה, פשוט אצלם התיקונים הם מאוד איטיים במשך הרבה גלגולים, אבל בכל זאת כולם מתקרבים לתיקון, ואנחנו יכולים לזרז את הדרך, את התהליך.

תלמיד: אם עכשיו אדם עושה צעד כזה, באמת למעלה ממה שהוא מרגיש ומאמין וסומך, בניגוד מוחלט למה שהוא מרגיש, האם בפעם הבאה כשהוא ייתקל בעוד סיטואציה הוא יהיה יותר מתוקן? יש לזה השפעה?

לא, יכול להיות שירגיש את עצמו עוד יותר גרוע כי יש לו כבר ניסיון, יש לו כבר כוחות, הוא כבר השיג משהו, ואז נותנים לו כמו שנותנים בבית ספר, תרגיל יותר קשה.

תלמיד: אז איך לא להישבר?

לא להישבר, אין לו ברירה. יתגלגל ויתקן את עצמו עד שיהיה ראוי לגילוי הבורא.

שאלה: מאיפה לקחת כוחות כדי לא להרגיש את הרע? איך להתנגד לרע ולהפוך אותו לטוב?

להתנגד להרגשת הרע בתוכך, בעולם, לא חשוב איך ואיפה, אנחנו יכולים רק אם אנחנו מחזיקים זה בזה. אדם יחיד לא יכול להתגבר על מה שהבורא מציב בפנינו, מכיוון שכל מה שהוא מעמיד בדרכנו, מעורר בנו, מה שקורה איתנו, הכול כדי ששוב נתחבר יחד במערכת אדם. מערכת אדם היא כאשר כל הנשמות מתחברות יחד, בהדרגה, כדי להיות דומות לבורא. השתוות עם הבורא, להידמות אליו, דומה מלשון אדם, להיות דומה לבורא, זה משהו שאנחנו צריכים לעשות בינינו.

תלמיד: צריך להעביר את זה לכך שהבורא בודק אותנו עד כמה אנחנו חזקים, עד כמה אנחנו קשורים לשיטה. איך להתרכז בזה?

בזה אתם צריכים לעזור אחד לאחר, לא לשכוח.

שאלה: מה פירוש "שכל הדבורים, שהאדם מוציא מפיו, הוא רק בכוח ה',"?

שלא יגיד משהו נגד הבורא, שלא מתאים לבורא, אלא שידבר בשפה כזו שבהחלט הוא נמצא במגע, בהשתוות עם הבורא.

תלמיד: למה זה מביא לשמיעת התורה?

כי אז הוא יותר מבין מה שכתוב בתורה. אז הוא מתחיל לשמוע את התורה.

שאלה: מה זה אומר לשמוע את התורה?

לשמוע את התורה משמע לשמוע את חוקי התיקון, התיקון שלנו.

שאלה: מה זה אומר לבטל את עצמנו כלפי הכוח העליון ולתת לו לתת לנו צורה?

זה נקרא שאנחנו מבטלים את כל הביקורת שלנו, ורוצים להיות כלולים בבורא ולקבל כל צורה שהוא רוצה שאנחנו נקבל.

שאלה: מהו השורש של הייסורים?

השורש של הייסורים, הסיבה לייסורים היא שאנחנו לא מודעים לכך שמה שאנחנו מקבלים, התרגילים שאנחנו מקבלים, הם סך הכול לטובתנו כדי להתאים את עצמנו לבורא.

שאלה: בזמן שהעולם נמצא בסכנה של מלחמה גרעינית, האם להצדיק את הבורא מפחית את הסכנה הזו?

כן. ודאי שככל שאנחנו מתקנים את עצמנו, כך אנחנו מרחיקים מהעולם שלנו את כל הדברים הרעים, בהדרגה, צעד אחרי צעד.

שאלה: האם אפשר להגיד שלשון הרע אלו בעצם הפרעות מכוונות שיוצרות איזה מיסוך לאור של הבורא ואנחנו צריכים להתגבר עליהן?

כן, כך אנחנו צריכים לחנך את עצמנו.

שאלה: אמרת לנו לא פעם לא להתייחס לעולם החיצוני ולאנשים שמבחוץ, אבל אם לא נכלול אותם גם אז האם אנו בכך לא מוציאים לשון רע על הבורא?

כן, אנחנו נלמד איך לעשות את זה. את צודקת, אנחנו צריכים עוד ללמוד איך להתייחס לעולם החיצון ולקבוצה שלנו, בני ברוך העולמי. אנחנו עוד נלמד איך לסדר את הדברים האלה, באיזה דרגות, באיזה צורת היחס.

שאלה: האם מצב של לשון הרע הוא אשליה שקורת רק בי ולא במציאות?

לא, זה קורה במציאות, את זה הבורא שולח לנו. זו המציאות.

שאלה: האם אנחנו מבינות נכון שלשון הרע הוא בעצם מנוגד לאהבה? כשיש אהבה בינינו אנחנו מרגישים את הקבוצה שלנו כמין כדור בדולח כזה, כדור קריסטל כזה שברירי, ואנחנו צריכים ממש לתת מאמצים כדי לא להרוס את ההרמוניה, את הקשרים האלה שיש לנו בקבוצה.

נכון מאוד.

תלמידה: ואז נולדת בעצם הודיה כזאת גדולה לחברות שהן בכלל קיימות לידנו ושדרכן אפשר לעשות נחת רוח לבורא.

כן.

שאלה: יש כזאת סיטואציה. שחבר אחד בשבילי, לא נעים לי. האחר, אני אוהב אותו, מת עליו. הוא מסב לי נחת, תענוגים בקבוצה וכן הלאה. השלישי, הוא ככה נמצא בתווך. יוצא שאני מוציא לשון רעה על זה שלא מוצא חן בעיניי. והשני החברים האחרים, זה שהוא קצת יותר מחבב אותו, והשלישי שאני בכלל לא אוהב אותו, מה אני עושה עם זה? איך להביא את כל החברים למכנה משותף כדי באמת לאהוב אותם ושלא יהיה הפער הזה בין החברים? מה עושים?

לנסות לתקן את עצמך. ואז אתה תתחיל לקבל מהם את היחס האמיתי שלהם.

שאלה: צהריים טובים. משהו שאפשר לתת לתחושה החזקה הזאת שנרצה להיות דבוקים לעשירייה, יקרה מה שיקרה, למרות כל הקשיים, אפשר לקרוא לזה "אהבה" או התחלה של אהבה?

דבקות בין החברים או החברות. דבקות בינינו.

שאלה: בכלי האוקראיני, יש לנו מצב כזה מיוחד. יש הרבה חברות שיש להן בעיות בריאות, בעיות כלכליות, גם יש לנו מצב של מלחמה. האם אנחנו יכולים בכלל לתקן את זה במצבים האלה? איך להבין בכלל את זה ומה לעשות?

תתחילו להתקרב אחת לשנייה ככול האפשר ותראו אחרי כמה זמן איזה יחסים נוצרים ביניכן, שכל הרע לאט לאט מתפוגג. גם הכלכלי, גם המחלות, גם הכול. הכול לאט לאט ייעלם בהתאם, הכול תלוי במידת ההתקרבות ביניכן.

שאלה: איך להגיב ואיך לעבוד בעשירייה עם אדם שמידי פעם מתעסק בלשון הרע וממש זה מגיע לכדי היעלבויות ופגיעה בחברות? ודוגמה אישית לא עוזרת. ובחודשיים האחרונים החברה הזאת סוף סוף התחילה לשמוע את השיעורים שלך. זה מאוד מפריד בעשירייה שלנו. לכל אחת יש דעה אחרת והסתכלות אחרת על המצב. איך לעבוד על זה יחד?

בכל זאת, אתן מחויבות להגיע לראייה משותפת, לנקודת מבט משותפת. ובצורה כזאת להתחיל לפעול כנגד אותו האדם שהוא יתחיל להרגיש שהוא נגד כולם.

שאלה: אמרת שצריך לדבר בשפה של שבח, של טוב והודיה עם הבורא. ברגע שנעשה את זה אנחנו נשמע יותר את המאמרים ונבין אותם יותר. האם שפת השבח היא מובנית בכל הנבראים, או היא נרכשת, או היא נלמדת, או היא ניתנת במתנה?

היא נמסרת מהבורא לפי מאמץ האדם להתכלל בחברה, ללמוד, לקבוע את כל הדברים שצריכים.

שאלה: בקטע מס' 10 רב"ש, עד כמה שאני מבין, הולך ומחמיר. הוא כותב "שכל הדבורים, שהאדם מוציא מפיו, הוא רק בכוח ה', ... ואם האדם מאמין בזה, אזי בטח לא ידבר דברים בטלים", אפילו. לא מדובר בלשון הרע, אלא דברים בטלים וכל כך אנחנו צריכים להיזהר בלשוננו. האם זה בכלל גם מבטל כל מיני שיחות חולין, וכל הדברים האלה?

ודאי.

שאלה: כאשר קוראים במקורות אז יש כל מיני מצבים והרגשות. האם כך זה צריך להיות?

לא הייתי מייעץ לכם לעשות את זה, בינתיים, כי אתן לא תוכלו לקרוא את זה בצורה נכונה.

תלמידה: דרך ההסבר במאמר, הרגשתי, אני לא יודעת אם זה היה נכון או לא, אבל כאילו הבורא זה מין מודל אידיאלי כזה של טוב, והשפעה ואהבה, שאנחנו רוצים במשהו להגיע אליו, וכל הפעולות האלה שאנחנו עושים זה ניסיונות לחקות אותו, במחשבות, בפעולות.

נכון.

תלמידה: ושהחיקוי והתרגילים האלה הם מכריחים אותנו לחשוב בכוח הפוך ממה שאנחנו מרגישים ותופסים.

כן.

תלמידה: פתאום נורא כעסתי ולא הבנתי את המניפולציה המכנית הזאת שאנחנו עושים אם כל העבודה שלנו היא לרצות שהלב שלנו ישתנה והפעולות האלה הן כביכול מהחוץ פנימה בכלל, הן מנותקות מהרגש לגמרי. איך הפעולות האלה שהן כל כך מכניות וחיצוניות וטכניות, שאומרות "אל תדברי לשון הרע כי זה מרשיע את הבורא" איך זה מתחבר עם הרגשת הלב? עם הרצון להשתנות מהלב?

יש משהו יותר גרוע מהלב שלך?

שאלה: אבל איך אני משפיעה על הלב דרך פעולות מכניות שאני עושה בכוח, כי כך אומרים לי המקובלים לעשות "אל תעשי ככה, כי זה לא כמו הבורא"?

את צריכה לקרוא עוד ועוד עד שזה ייקלט קצת במוח, ומהמוח זה ירד ללב. אין לי מה להמליץ יותר מזה. זה לוקח הרבה זמן. בפרט לנשים, כי בנושא הזה נשים הרבה יותר עקשניות מגברים.

שאלה: מה קורה עם אותן נשמות שבורחות מהעבודה הזאת ולא יכולות לסבול את לשון הרע, ואנשים אפילו מגיעים למצבי התאבדות או שהם מסתתרים מאחורי רשתות ואין להם את מי להאשים?

אם אתם תתחברו, גברים, נשים, לא חשוב מי, כל אחד שרוצה להתחבר בעשירייה שלו, אז אתם תעברו את כל התיקונים האלה בצורה יפה, מהירה וקלה. פשוט לא צריכים לחשוב, ולא לדון בפילוסופיות למיניהן, אלא לדעת בתוך הקבוצה איך להסתדר בצורה יפה, קרובה, הכי קרובה שיכולה להיות בין בני אדם, תעזרו אחד לשני וכך זה יקרה.

שאלה: מה אנחנו מרוויחים ברוחניות אם אנחנו עושים ממש את כל המאמצים כדי לא להגיע ללשון הרע?

את בכל זאת מרוויחה כי את לא מאפשרת לעצמך לדבר רע על החבר, על החברים, ולמעשה זה בעצם רע כלפי הבורא. כי בכלל, לפנינו נמצא רק הבורא, וזה שאנחנו רואים את החבר, וזה שאת רואה כל מיני דמויות רבות, זה הכול רק כדי לבלבל אותנו. האמת היא שבעולם קיימים רק אני והבורא, או רק את והבורא שלך, וכן הלאה. את זה אנחנו צריכים לזכור ובצורה כזו לחנך את עצמנו.

שאלה: אם אני באמת נמצאת במצב שאני ממש לא יכולה לתקשר בצורה נורמלית, כשהאגו הזה פשוט מתפרץ. האם זה נכון להסתגר בתוך עצמי ולעשות את הבירור?

לא, לא להיסגר בתוך עצמך, להיפך, להתקרב לחברות בעשירייה, ולהיות כמה שיותר קרובות ביניכן.

שאלה: אבל אני ממש לא מבינה איך לעשות את זה, זאת נקודה שממש מסיטה אותי הצידה. איך לא להיסגר בתוך עצמי? איך לסגור לעצמי את הפה? איך לעשות את זה?

פשוט במקום מילים רעות תגידי מילים טובות וזהו, תנסי.

שאלה: האם זה אפשרי לתקן את עצמי? מה זה אומר לשמוע את התורה, האם כשאני מתקנת את עצמי זה אומר לשמוע את התורה?

כן, אתם תתחילו לשמוע ולהבין מה למעשה כתוב בתורה.

שאלה: איך עלינו להגיב כשמישהו מדבר עלינו לשון הרע?

במקום זה מראים לו עד כמה אנחנו אוהבים אותו. ואם זה לא עוזר אנחנו פונים לקבוצה שהיא תעזור לנו בזה.

שאלה: האם זה נכון שבזמן של כעס כשלשון הרע עולה בי, עלי להתכוון תפילה, ממש להכריח את עצמי בכוח להתפלל ואז הבורא מבטל את הכעס הזה?

כן.

שאלה: האם הדבקות קרובה להרגשת האהבה לחברות או להתחלת האהבה לחברות?

כן, היחס לבורא עובר דרך החברים ולכן כתוב שאחרי כל חבר עומד הבורא. אם אני רוצה להתקרב לבורא, אז קודם עלי להתחבר עם החבר וכך עם כל אחד בקבוצה. יוצא שדרך כל החברים שלי אני מקבל יחס מהבורא או נותן לו את היחס שלי וכך אנחנו מתקשרים אליו. רק בצורה כזאת יש קשר בינינו לבורא, אחרת לא תוכלו להגיע אף פעם לקשר אתו.

שאלה: יש לי הרגשה שממש הדליקו את כל האכזריות שבי ברגע אחד, אני אפילו לא יודעת איך לעשות על זה בירור, אף פעם לא הרגשתי שאני בן אדם אכזרי. איך לברר זאת בקבוצה? אני כל הזמן מרשיעה את הבורא.

תדברי עם החברות, איתן אפשר לדבר על הכול.

שאלה: אני יכולה לסגור את הפה שלי, אבל איך אני יכולה לתקן את המחשבה הרעה, את מה שבלב?

על ידי פנייה לבורא, תבקשי ממנו שייתקן.

קריין: קטע מספר 11, כותב הרב"ש.

"האדם צריך לתת תמיד תודה לה', על מה שלא קיבל את הלשון הרע, מה שהגוף אומר לו תמיד "זה לא בשבילך". הגוף אומר לו "הלא אתה רואה, כמה יגיעה שנתת, ועדיין אתה עומד באותו מצב, שהיית עומד בתחילת עבודה". ועוד אומר לו "אם אתה רוצה לראות אם הצלחת משהו, הרי אתה רואה, שהלכת אחורה ולא קדימה". וזה ממש דעת המפריד את האדם מן קדושה, כי בתוך הדעת הגוף צודק. נמצא, זה שהאדם לא בורח מהמערכה, גם זה לא מכוחות עצמו. אלא שהוא צריך לומר, שזהו רק כח שנותנים לו מלמעלה, שלא יברח."

(הרב"ש. מאמר 42 "מהו ברכה וקללה, בעבודה" 1990)

כך הלכנו עד כה ועלינו להאמין שבצורה כזאת נוכל להתקדם הלאה, הכול מכוח הבורא. אבל עלינו להשתדל להיות בהתחברות ובהבנה הדדית עימו ככל האפשר. הכול תלוי עד כמה נשתדל להיות מחוברים.

עכשיו לפני הכנס יש לנו הזדמנות. כך שנגיע לכנס ונוכל להתקשר בינינו בצורה מאוד יעילה, חזקה, ושבאמת יהיה לנו כוח גדול בחיבור בינינו, עד כדי כך שנזכה שהבורא יתגלה בקשר בינינו. אני מקווה שאתם כבר מתכוונים לבוא אלינו אפילו ליומיים של כנס, יכול להיות שלעוד יום או יומיים לפני או אחרי ואנחנו נעבוד על זה יחד.

שאלה: האם כל תפיסת המציאות שלי היא בעצם לשון הרע ביחס למציאות של הבורא?

לא, אי אפשר לומר. אני לא רוצה לומר עליך שאת במאה אחוז רעה, רשעית, אלא יש בך משהו טוב, אבל בכל זאת צריכים להמשיך ולתקן. מתי שתגיעי לאיזו כמות של הטוב על פני הרע, אז תתחילי לגלות את העולם הרוחני ואת הבורא. אנחנו בדרך לזה.

שאלה: העובדה שאדם לא עוזב למרות ההרגשות והמחשבות שעולות ומתחזקות זה בזכות הבורא, ואם האדם עוזב, גם זו החלטת הבורא. האם שום דבר לא תלוי בנו?

בנו תלוי להמשיך את הפעולות שלנו בקבוצה בהתקרבות בינינו ועם הבורא.

תלמידה: האם אנחנו צריכים להיות מכוונים רק לחיבור בקבוצה ועם הבורא ולא להסתכל על שום דבר אחר, ואז הבורא יחזיק אותנו בדרך?

כן.

שאלה: יש מצבים שיוצא ממך כעס כלפי הסביבה הקרובה או כלפי אדם קרוב ואתה מבין שהבורא או איזה שהם כוחות שולטים בך, ואתה מרגיש נורא אחרי התפרצות כזאת. האם זה קורה כדי לתקן איזו תכונה בי או תכונה של אדם קרוב אליי? איך לעבוד עם זה אחר כך?

טוב שאת לא מרגישה טוב, זה בכל זאת פועל עליך לעתיד. אבל צריך לבחון זאת בצורה כזאת, לחשוב על זה כך, שבעתיד לא יתאפשר לך ליפול לאותם מצבים.

שאלה: איזו כוונה אנחנו צריכים שתאפשר לנו לראות את הבורא אחרי כל דבר שקורה בכנס?

התנאי הוא שתתחבר עם העשירייה שלך ככל האפשר, ואז תגלה בכלי הזה את הבורא. זה בדיוק לפי חוקי הטבע, תשתדלו.

שאלה: האם הבורא יתגלה לנצח בינינו או שעד סוף החיים הוא יברח מאיתנו?

לא עד הנשימה האחרונה, אלא עד התיקון השלם.

שאלה: באיזה אופן הדרגתי קורה התיקון שמביא את הנברא לראות את המציאות בעיניים של הבורא?

באופן הדרגתי, כמו עם ילדים בבית ספר. הבורא מעלה לנו תמיד את הקושי, עושה בינינו יותר בלבול, ועלינו להשתדל לפתור את הבעיות האלה ולהתחבר. כל הבעיה היא בחיבור, הוא עושה בינינו יותר קושיות כדי לבנות בינינו חיבור יותר חזק.

שאלה: השיעור הזה גרם לי להכיר בחשיבות של ההודיה, ההערכה. יש משחק שאנחנו יכולים לשחק זה עם זה, המשחק הזה הוא תמיד לחפש בכוונה את מה שטוב, משחק של הודיה, של הערכה של מה שיש. לא משנה מה אתם רואים, אתם פשוט משחקים את המשחק. גם אם אתם רואים משהו שהוא לא בסדר, בכל זאת אתם משחקים את המשחק הזה של ההודיה ואומרים בכוונה "הכול בסדר", מדברים כך עד שמרגישים את זה, כי זאת העבודה שלנו.

את צודקת, אני איתך, תקבלי גם אותי לאותו משחק.

(סוף השיעור)