שיעור בוקר 16.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ב', חלק "אגרות", עמ' 1520

אגרת נ"ז

קריין: ספר "כתבי רב"ש" כרך ב', עמ' 1520, אגרת נ"ז.

אגרת נ"ז

ב"ה ערב שבועות תשכ"ב פה אנטוורפן יע"א

"שלום וכל טוב סלה ל...

אין לי לכתוב לכם שום חדשות, אני נע ונד ממקום למקום וממדינה למדינה עד שנגיע חזרה לארץ ישראל. אבל אנחנו צריכים לקוות שכשנחזור לארץ נזכה להרגיש את טוב טעמה של ארץ ישראל, ואז כבר לא יהיה צורך בגלות. כי ענין הגלות בא רק בזמן שלא שומרים את ערכה של הארץ, וממילא אין מכבדים את הארץ כפי שהיא ראויה, לכן הארץ זורקת את האדם לחוץ לארץ, כמו שכתוב: "ותקיא הארץ" וכו'.

והגם שקבלת התורה היתה במדבר דוקא, אבל הכוונה היתה שנקיימה בארץ. לכן אם מקבלים בעת קבלת התורה שנקיים אותה בארץ אז זוכים להכנס לארץ ולקיים התורה. אבל בלי תורה אי אפשר להכנס לארץ, כי רק המאור שבתורה מחזירו למוטב.

וזה ענין "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי [שצריכים גם] לכם". כידוע, שיש בחינת "תורת ה'" ובחינת "תורתו". ובעצרת, שהוא ענין קבלת התורה, צריך להיות לכם, היינו שיהיה בחי' תורתו, אחרת לא קבלת התורה אלא שנק' "תורת ה'". ועל ידי תורת ה' זוכים למאור התורה, ועל ידי זה זוכים להכנס לארץ ישראל, ואחר כך זוכין לבחי' תורתו, שהוא בחי' תורה שבאה אחרי ארץ ישראל.

אבל אז בזמן קבלת התורה על ידי משה רבנו ע"ה זכו תיכף לבחי' חירות, כמו שאמרו חז"ל: "אל תקרי חַרות אלא חֵירות", ולא היו משועבדים אז להכנס לארץ ישראל הגשמית וזכו תיכף לארץ ישראל הרוחנית. אבל זה היה לפי שעה, ואחר כך אמרו חז"ל ששני הכתרים שקבלו ישראל בשעה שהקדימו נעשה לנשמע נלקחו מהם.

ואז התחילה עבודה מחדש, כדי להכנס לארץ ישראל ולזכות באור התורה, ואחר כך התורה ממש, הנק' שמותיו של הקב"ה.

ה' יעזור לנו שנזכה להבין את מעלת ערכה של ארץ ישראל ולידע איך להחשיבה שלא תקיא אותנו חס ושלום. כמו שכתוב בזהר הק' (תזריע אות ו) על פסוק "אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה". ומקשה הזהר הק': ורחוק מפנינים מקחה מִבַּעְיָא לֵיהּ [היה צריך לומר לו], מדוע כתוב מכרה. ומשיב, שמי שאינו יודע לשמור אותה ולהעריך אותה היא מוכרת את האדם לקליפות, לכן כתוב מכרה.

לכן נקוה שמהיום והלאה נדע איך ללכת בדרך הישר, ונזכה לקבלת התורה. ואברככם בחג יו"ט שמח.

ברוך שלום הלוי אשלג"

שאלה: כתוב בסוף הטור ראשון "כידוע, שיש בחינת "תורת ה'" ובחינת "תורתו"." ובהמשך כתוב, "ועל ידי תורת ה' זוכים למאור התורה, ועל ידי זה זוכים להכנס לארץ ישראל, ואחר כך זוכין לבחי' תורתו, שהוא בחי' תורה שבאה אחרי ארץ ישראל." מה ההבדל בין התורה לפני ארץ ישראל לבין התורה אחרי ארץ ישראל?

כשהתורה באה אחרי ארץ ישראל זו כבר תורה שבה מלובש הבורא. זו כבר הדרגה השלמה.

שאלה: לגבי היחס כלפי המדינה, כלפי ארץ ישראל, אני מבין מהמאמר שאם היחס של כל הכלי יהיה יותר מדויק אז יקרה משהו טוב. אתה יכול לתאר לנו את היחס הפנימי?

אני הייתי במקום שבו היו רהיטים וכלים של בעל הסולם, ועל הידית של הסכין שהיה משתמש בה רק בשבת לחתוך את החלות, היה חרוט "מדינת ישראל",

זאת אומרת האדם היה כולו מקדש את העניין של מדינת ישראל - "מדינת" ישראל, לא "ארץ" ישראל, והוא מאוד מאוד רצה שהמדינה שקמה בזמנו, תהיה כתחילת מדינת ישראל הגשמית והרוחנית.

תלמיד: מה שנתת זה קוד, איך אנחנו בינינו פותחים את אותו קוד?

על ידי זה שנחשוב על זה כל הזמן ונבין שהקשר שלנו עם מדינת ישראל צריך להביא אותנו לארץ ישראל הרוחנית, לכך שנתקשר לאותו מקום שבו הבורא, כמו שכתוב, כל הזמן נמצא בזה מתחילת השנה עד סוף השנה.

שאלה: מה זה הכוח הזה שרב"ש מדבר עליו שיש בתוך הארץ, שהיא יכולה להקיא אותנו?

זה הקשר בינינו לארץ ישראל. שאם אנחנו נמצאים בה ומשתדלים להידבק בה אז אנחנו גדלים ונעשים מיוחדים, חזקים. אבל אם אנחנו לא מתאימים לה אז היא פועלת ההיפך, עד שמקיאה אותנו.

תלמיד: אנחנו יכולים להסיק משהו מהמצב שלנו, נגיד ממה שקורה עכשיו? או שאלו סתם ספקולציות?

ודאי שיכולים, רק אם עושים מאמצים.

שאלה: לגבי היחס לטעויות, לחטאים של האדם בדרך, בעל הסולם כותב שאפילו אחרי שבני ישראל קיבלו את התורה, נלקחו מהם שני הכתרים שהם קיבלו, ואז היו צריכים להתחיל את העבודה מחדש. גם במאמר הקודם של האגרת למדנו על כך שאות שעושה טעות מוחלפת. באופן כללי כל הבריאה מתחילה משבירה, כאילו מטעות, מחטא.

כן.

תלמיד: מה צריך להיות היחס לטעויות, לשבירות, לחטאים שמתגלים לנו בדרך?

גילוי. כל החטאים האלה כבר היו בכוח עד שיצאו לפועל, ולכן משנגלו כבר יש אפשרות לתקן אותם.

תלמיד: ובכל זאת יש בחירה לאדם, האם הוא יכול לעשות טעויות? אדם יכול לעשות בחירות לא נכונות בחיים שלו, לטעות?

זה תלוי באיזה מצב הוא נמצא, איזה כוחות שולטים עליו.

תלמיד: לא הבנתי.

מה לא הבנת?

תלמיד: אם זה תלוי באיזה מצב הוא נמצא, איזה כוחות שולטים עליו, האם יש מצבים שבהם אדם יכול לטעות ויש מצבים שבהם אדם לא יכול לטעות?

כן.

תלמיד: מאיזה שלב אדם יכול לטעות?

משלב שיש עליו הסתרה כזאת שהוא לא יכול להתגבר עליה.

תלמיד: אז זה מחויב המציאות שהוא יטעה?

נגיד, כן.

תלמיד: אני שאלתי על מצב שאדם בוחר בטעות. יש כזה דבר?

יש.

תלמיד: מה ההבדל בין מצב שאדם בוחר בטעות לבין מצב שנתגלתה לו טעות שהייתה מכבר?

זה עניין של גודל האמונה שבו, עד כמה הוא אוחז בכוח האמונה ואז עולה למעלה מהטעות.

תלמיד: וכשהטעות מתגלה, איך האדם צריך להתייחס אליה?

הוא צריך לעשות את כל המאמצים כדי לתקן את הטעות.

תלמיד: הוא צריך להתייחס אליה כטעות שלו או כטעות שהתגלתה?

אין הבדל, הוא מקבל את זה כטעות שהוא חייב לתקן.

תלמיד: למה אין הבדל? או שהוא מייחס את הטעות שהתגלתה לבורא, או שהוא מייחס אותה לעצמו, כאילו הוא נפרד מהרשות, כאילו הוא בחר בטעות.

איך זה יכול להיות שהוא מייחס איזו טעות לבורא?

תלמיד: כי היא התגלתה מכבר, הוא תכנן את זה.

על כל דבר אתה יכול להגיד כך, לא קורה שום דבר שהוא לא לפי תוכנית הבורא.

תלמיד: למדנו שכל הבחירה של האדם היא דווקא לייחס את הטעויות לבורא ולהיות דבוק בו.

כן.

תלמיד: אני לא מבין מה צריך להיות היחס של האדם לטעות שמתגלה לו, שזה הוא טעה או שהבורא הכשיל אותו כדי שהוא יידבק בו על פניה?

מה ההבדל?

תלמיד: המקרה הראשון זה הוא, המקרה השני זה הבורא.

עד כדי כך? נניח שזו טעות שלו, אז הוא מבקש מהבורא וכך מתקן. ואם זו טעות שהוא חושב שהבורא עושה?

תלמיד: אז יותר קל לו לשייך את זה לבורא. לא שהבורא עושה אלא שהבורא הכשיל אותו, ולא שהוא טעה, כאילו הוא רשות בפני עצמו והוא טעה. כמו שבעל הסולם כותב ב"אין עוד מלבדו", שאפילו אם האדם בעצמו חושב שהוא חטא, גם זה חטא, בכלל לחשוב כך.

כן.

תלמיד: זאת השאלה, היחס של האדם לחטאים, לטעויות שמתגלות בו.

זה צריך בדיקה.

שאלה: רב"ש כותב, "ה' יעזור לנו שנזכה להבין את מעלת ערכה של ארץ ישראל ולידע איך להחשיבה שלא תקיא אותנו חס ושלום." מה ערכה של ארץ ישראל?

"ארץ ישראל" זה הכלי שבו מתגלה הבורא לפי העבודה שלנו.

תלמיד: איך להחשיב אותה כך שהיא לא תקיא אותנו?

להתקרב לאותו רצון שנקרא "ארץ ישראל", לאותו רצון שכולו מכוון לבורא. אם אני מתקרב ונכלל באותו הרצון שמכוון לבורא, אז אני בעצמי נקרא "ישראל" וכך מתקרבים למצב שהבורא מתגלה.

תלמיד: מה המשמעות הגשמית של זה, אם אנחנו מתקרבים בינינו ויוצרים כלי של ארץ ישראל?

המשמעות הגשמית, שאנחנו מגלים את מושג ה"בורא" שנמצא בארץ ישראל, כלי שנקרא "ארץ ישראל".

תלמיד: מה הקשר בין ארץ ישראל הרוחנית לבין ארץ ישראל הגשמית?

ארץ ישראל הגשמית אני לא יודע מה זה. אתה מראה לנו כאן איזה קטע על פני כדור הארץ?

תלמיד: כן, המקום זה. אמרת מדינת ישראל הייתה חשובה לבעל הסולם, חרט על הסכין וכולי. מה קדוש באדמה הזאת שאנחנו דורכים עליה?

יש כאן כוחות מיוחדים, אבל זה בתנאי שארץ ישראל נמצאת בשליטת עם ישראל, ואם לא אז זה ההיפך, שולטים כאן אומות העולם ולכן קדושה אין בה.

תלמיד: מה מצבה של הארץ עכשיו?

מה מצבה עכשיו? קשה להגיד, ביני לביני, יש מאבק.

תלמיד: מי שולט כרגע?

ערבים, ישראל, עוד מישהו, קשה להגיד. אף אחד לא שואל. זה לא חשוב, הכול הפקר.

שאלה: האם בעל הסולם ראה קשר ישיר בין רוחניות לבין גשמיות בארץ, בין המדינה הגשמית לבין המדינה הרוחנית?

אצל בעל הסולם זה היה כמעט מתלבש זה בזה. הוא היה חושב כבר על שליטת ישראל על כל שטח ארץ ישראל.

תלמיד: אני אומר לעצמי, האם זה נכון לבנות את החיים שלי הגשמיים סביב החיים הרוחניים? זאת אומרת, מרכז החיים שלי צריך להיות מבחינה רוחנית ומסביב לזה חשיבות הגשמיות בהתאם לרוחניות. האם זאת גישה נכונה?

שיהיה כך. אנחנו נראה את זה בפועל איך שזה מתגלה.

שאלה: כתוב "שקבלת התורה היתה במדבר דוקא, אבל הכוונה היתה שנקיימה בארץ. לכן אם מקבלים בעת קבלת התורה שנקיים אותה בארץ אז זוכים להכנס לארץ ולקיים התורה". מה הכוונה שהוא כותב, ש"אם מקבלים בעת קבלת התורה שנקיים אותה בארץ אז זוכים להכנס לארץ"?

כן.

תלמיד: מה זה שאנחנו מקבלים את התורה במדבר ומכוונים שנקיימה בארץ?

כי שם מדובר על החוקים של ארץ ישראל ועם ישראל שנמצא בארץ ישראל. וכך אנחנו צריכים להתנהג.

תלמיד: מה זה אומר על העבודה באמונה שאדם מקבל על עצמו דווקא במדבר?

יש לפניו ארץ ישראל והוא חייב להגיע אליה ולהיכנס אליה, שיהיה מוכן לקיים בה את כל חוקי ארץ ישראל.

תלמיד: קראנו גם באגרת הקודמת שישנן מלחמות שאדם צריך לעבור כדי לגלות שהוא עובד ה', שהבורא מעלה אותו על ידי המלחמות האלה.

כן.

תלמיד: מה המקום שאנחנו נמצאים במדבר, שיש בו מלחמות, שאנחנו עוד לא בארץ ישראל אבל הכוונה היא שנקיימה בארץ ישראל. מה התוספת פה?

התוספת, שאנחנו רוצים מהמדבר לעבור לארץ ישראל מפני שרק בה אנחנו יכולים לקיים את חוקי ארץ ישראל.

שאלה: לפני הכניסה לארץ ישראל מימשנו את התורה, תורת ה', "בראת יצר רע, בראת תורה תבלין כי מאור שבה מחזרו למוטב". בכניסה לארץ ישראל זה כבר תורת האור, אז מה התוספת, שיש כבר התלבשות הבורא?

כן. התוספת זה שהתוספת מתגלה לאדם.

תלמיד: באופן העבודה, מה התוספת הזאת שזה מתגלה?

יש הרבה חוקים שמקיימים בארץ ישראל לעומת חוץ לארץ.

תלמיד: זה נותן כוח לגרש את אומות העולם שכובשים את ארץ ישראל?

כן, זה מלחמות כיבוש.

שאלה: כשאנחנו מתפללים לבקש עזרה על המצב בארץ ובכלל בעולם, כדי שהבורא יענה לנו בצורה הכי טובה, החיסרון צריך להיות מבורר, או בזה שאנחנו מבקשים עזרה הוא כבר יודע מה לעשות, ואנחנו צריכים להרגיש את החיסרון הזה כדי שלתפילה יהיה תוקף?

ודאי שבלי חיסרון לארץ ישראל, לקיים אותה להחיות אותה אין לנו אפשרות להיכנס.

תלמיד: זאת אומרת רצוי שנתכלל בחסרונות האלה כדי שהבורא יתייחס אלינו ברצינות?

כן.

תלמיד: כשאני מבקש עזרה מהבורא, גובה התיקון יכול להיות יותר מהמצב שאני מרגיש? כלומר המצב שאנחנו מרגישים עכשיו בארץ הוא די ברור, אפשר לבקש תיקון יותר מזה, או שזה חייב להיות בהתאם למצב?

אתה יכול לבקש מה שאתה רוצה, אבל מקבלים את התפילה אך ורק לפי שאתה מדמה אותה.

תלמיד: מה שהאדם עצמו מסוגל, מה שהוא מרגיש?

כן.

תלמיד: לפי המומים שלי, ההרגשה היא שהבורא נותן לנו הזדמנויות ומתנה גדולה מאוד מצד אחד, ומצד שני אני לא מרגיש לחץ מהחברה ואני לא מרגיש שאנחנו מספיק מגיבים לפי מה שהייתי מצפה, כי ממש קורים דברים גדולים עכשיו, הבורא פותח לנו הזדמנויות גדולות.

מה אתה שואל, אני לא שומע שאלה.

תלמיד: מה לעשות איך לעשות?

ללמוד יותר ופחות לדמיין. אלא יותר ללמוד.

שאלה: מה אפשר להסיק מזה שאנחנו נמצאים כבר תשעה חודשים במלחמה ועשרות אלפים מפונים מהבתים שלהם?

שזו מכה שהבורא מוריד עלינו וצריכים לעשות חשבון עוד יותר ממה שהיה צריך להיות קודם.

תלמיד: בשעה הקודמת קראנו על משל הגדלת העבד בעזרת השרים, זה מתקשר?

כתוב כל רגע שלא נבנה בית המקדש הוא כאילו נחרב. אז צריכים לחשוב שאנחנו כל יום מחריבים את בית המקדש. ובאיזה צורה, באיזה קשר וחיבור בינינו אנחנו צריכים להיות, שלא נגרום לחורבן בית המקדש המתמשך, אלא נגרום לזה שיקום.

תלמיד: זו גם אחריות וגם מצב?

אף אחד לא חושב שזה נופל עליו, אבל זה ככה. כל אחד ואחד יצטרך לענות על זה.

תלמיד: כשהעבד נלחם בשרים הוא נלחם על חייו והוא נלחם על משימתו, הוא לא עושה את זה מתוך מודעות שהוא רוצה עכשיו, או שאני טועה?

נגיד שכן.

תלמיד: ופה אתה אומר שאנחנו צריכים את המודעות של בניית בית המקדש?

אין מה לעשות. אנחנו אותו הדור שנמצא ביני לביני, בין הגלות ובין הגאולה, אז לאן פנינו?

שאלה: הוא כותב שמי שאינו יודע לשמור ולהעריך אותה היא מוכרת את האדם לקליפות. ארץ ישראל נניח שזה חיסרון לרוחניות, מה זה נקרא לשמור את החיסרון ולהעריך אותו? כי הנטייה של האדם זה לחפש את המילוי, החיסרון זה לא מצב נעים ומעדיף שיהיה מילוי. ופה יש משהו עדין כזה, שצריך כל הזמן לשמור חיסרון ולהעריך אותו - אפילו בעבודה שלנו כאן אפילו בקשר בינינו. מה זה לשמור על חיסרון ושהחיסרון יהיה, זה להיות כל הזמן במינוס כלפי הרוחניות, זה משהו על טבעי.

אנחנו צריכים לראות כמו שכתוב, שכל יום שלא נבנה בית המקדש כאילו הוא נחרב. זה הכול. ולכן זה צריך להיות המצב שלנו, ההרגשה הפנימית שלנו, ויחד עם זה מאמץ של כל אחד וכולנו יחד לבצע בינינו להעלות אותו למעלה לבורא על כמעט בית המקדש.

שאלה: איך אני יוצא משיעור שבו אני מרגיש שהיה משהו גדול אבל לא הבנתי כלום. ואני יוצא במין הרגשה של חיסרון כאילו אולי פספסתי משהו, אבל גם צריך להיות שמח על זה ולשמור את החיסרון הזה. איך שומרים חיסרון ומעריכים חיסרון לרוחניות?

יש על זה הרבה מאמרים של בעל הסולם והרב"ש במיוחד, שמתוך הקשר שלך עם החברים אתה מעורר את התשוקה לאותו בית מקדש, הבית שנחרב ואתה רוצה שהוא יקום מהשמים, ומהשמים ירד על אותו מצב שצריך להיות ואנחנו נבוא וניכנס בו.

תלמיד: צריך תמיד להעמיד חיסרון כלפי העליון, זו העבודה כלפי הבורא?

כן. שכל פעולה שלנו היא בסופו של דבר לזה שיבנה המקדש.

שאלה: מהו הכלי שנקרא ארץ ישראל?

זה כלי. כלי לארץ ישראל.

שאלה: מה החשיבות של קבלת התורה?

חשיבות קבלת התורה זה לבנות את הכלי המרכזי שבמציאות כל העולמות.

שאלה: אילו פעולות ומאמצים משותפים יש לעשות בעשירייה על מנת לקבל את התורה?

חיבור. ברגע שיש חיבור בין העשירייה הם מרגישים את קבלת התורה.

שאלה: איך החברים מהכלי העולמי צריכים להתייחס לארץ ישראל? האם עלינו לשאוף לחיות בה יום אחד?

כן.

שאלה: ואיך להתייחס לארץ ישראל חברים מהכלי העולמי?

ארץ ישראל זה אותו השטח שבו מתקיימים אלה שרוצים להגיע לקשר ביניהם עם הבורא. זאת אומרת היא יכולה להיות בשטח של כל כדור הארץ סביב כולם.

שאלה: הוא כותב שהתורה נקראת שמותיו של הבורא. למה הוא מדגיש את שמותיו של הבורא ולמה הכוונה?

שמותיו של הבורא זה אותו סדר הכלים שכבר מתוקנים ומתחברים ביניהם וכך אנחנו מבצעים את התיקון הכללי.

שאלה: איך אפשר להסביר לבן אדם לא דתי מה זו תורה כדי לעורר את הסקרנות שלו, להרגיש קצת איזה כיוון זה?

זה לא לעכשיו ולא אליי. אנחנו צריכים ללמוד איך להתקשר לבני אדם כדי לעורר אותם לתיקון. אני חושב שיש לנו מספיק חומר בחכמת הקבלה שאנחנו יכולים להעביר לבני אדם והם יתקרבו.

תלמיד: זו דווקא מלחמה עם סטיגמות, כי כשאדם שומע תורה, אז הוא בורח מיד.

אל תגיד תורה.

שאלה: בהמשך לשאלות האחרונות על בניית בית המקדש והחורבן ולאן פנינו. איך אנחנו יכולים לבדוק את זה בעשירייה שנהיה מכוונים נכון?

אם אנחנו לומדים כל יום בבוקר, בצהריים, בערב, ובכל יתר השעות אנחנו נמצאים תחת השפעת מה שלמדנו, אז זה מתקיים בנו, זה בונה אותנו לאט לאט. אבל אנחנו צריכים להישאר כל הזמן תחת ההשפעה של מה שלומדים.

שאלה: אנחנו לומדים שדרך ייסורים הבורא נותן לנו המון הזדמנויות גם בעניין מדינת ישראל וארץ ישראל. בשנת 67, בשישה ימים כבשנו את כל המזרח התיכון, ואילו עכשיו על כנופיה אחת בעזה לא משתלטים תשעה חודשים. גם ב-67 איראן הייתה ידידה של מדינת ישראל והכול היה באהבה. רק אנחנו חשבנו שאנחנו הגיבורים וזה לא הבורא שנותן לנו באמת הזדמנויות. איך היום, כשאנחנו בונים את החזון שלנו, אנחנו לא שוכחים שהבורא הוא עשה, עושה ויעשה?

אני לא יודע, לך ותפנה למי שעושה היום תכניות לעתיד ותדבר איתם.

שאלה: מהי ההגדרה האמיתית של עם ישראל בארץ ישראל ומטרתו?

רק לפרסם לכל כדור הארץ, לכל בני האדם, שיש כוח עליון שנקרא "בורא", והחוק שלו הוא "ואהבת לרעך כמוך". זה כול מה שאנחנו צריכים לעשות. זה נקרא עם ישראל שנמצא בארץ ישראל ומלמד את כולם על אהבה הדדית.

שאלה: מה זה אומר שעלינו להכין את עצמנו לתיקון?

לרצות להתקרב להשפעה.

שאלה: מה זה אומר ברמת הכוחות לשלוט בארץ ישראל?

לשלוט על הרצון לקבל, ואז אתה נמצא ברצון להשפיע.

תלמיד: למי יש את היכולת לשלוט על ישראל?

רק לבורא.

תלמיד: מה עם הנבראים?

הם לא יכולים.

תלמיד: אנחנו אומרים שארץ ישראל הרוחנית נשלטת או בידי ישראל או בידי אומות העולם. מי קובע מי ישלוט פה?

אנחנו.

תלמיד: מי זה "אנחנו"?

עם ישראל.

תלמיד: אז הבחירה על השליטה על ישראל היא בידי עם ישראל.

כן.

תלמיד: ואם אומות העולם שולטות על ישראל, אז זה לא מכוח הבחירה שלהן, אלא מכך שישראל לא שולטת, לא עושה את תפקידה.

כן.

שאלה: ישראלים שרוצים לרדת מהארץ, לעבור למדינה אחרת, יש גל כזה היום, האם זה אומר שהארץ עזבה אותם קודם?

אפשר להגיד. כן.

שאלה: האם תוכל להסביר את המושג "ארץ ישראל"?

"ארץ ישראל" זה המקום הרוחני שאדם מגיע אליו, ואז כל הכוונות שלו מכוונות לבורא, ישר א-ל. רצון שמכוון לבורא בלבד נקרא "ארץ", רצון, "ישראל" ישר א-ל.

שאלה: מה הקשר של ארץ ישראל הרוחנית שעכשיו הגדרת לחבל הארץ הפיזי שנקרא "ישראל",?

זה גם קשור. כי מי שמתקיים בגבולות ארץ ישראל הוא שייך לישראל. כתוב שהיה פעם מישהו שהיה בארץ ישראל ואחר כך יצא מארץ ישראל לכיוון הצפון, ואז החבר שלו כותב לו "אני לא ראיתי אותך". מרגישים את זה.

תלמיד: בעניין התפקיד של ישראל, דברנו על כך שכל יום שלא נבנה בו בית המקדש הוא נחרב. את האחריות הזאת אף אחד לא רוצה לקבל, למה?

כי זו אחריות על התיקון הכללי של העולם.

תלמיד: האחריות הזאת היא כבדה מנשוא. ידוע שבמצבים פשוטים של בן אדם, אם יש משהו שהוא גדול עליו, אז הוא משתק אותו עד כדי כך שהוא דוחה אותו, הוא לא ניגש אליו.

כן.

תלמיד: איך הופכים בצורה פרקטית את האחריות ממשהו שהוא בלתי ניתן לנשיאה ודוחה, למשהו שהוא מעורר אחריות ומוטיבציה לפעול ולא שיתוק?

אני לא מסוגל עכשיו להתרכז, להיכנס לאותו מצב.

(סוף השיעור)