שיעור בוקר 19.11.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. עמ' 393. מאמר "הערבות"

קריין: כתבי בעל הסולם, עמוד 393, מאמר "הערבות", אות י"ח.

אות י"ח

"ולכן הסביר התנא דבר הערבות, בדמיון לשנים, שהיו באים בספינה. והתחיל אחד קודר תחתיו, ולעשות נקב בהספינה. אמר לו חבירו: "למה אתה קודר?" אמר לו: "מאי איכפת לך. הלא תחתי אני קודר ולא תחתיך"? אמר לו: "שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בהספינה!" עכ"ל.

והיינו כדאמרן, כי מתוך שפורקי העול, משוקעים באהבה עצמיית, הרי הם עושים במעשיהם, גדר של ברזל, המעכב על שומרי התורה, מלהתחיל אפילו בשמירת התורה והמצוה על היכנה, דהיינו בשיעור הכתוב "ואהבת לרעך כמוך", שהוא הסולם להגיע לדביקותו ית', כנ"ל. ומה צדקו דברי המשל, שאומר לו: "שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בהספינה!""

שאלה: איך בכלל מישהו יכול להפריע לי להתקדם? מה שכתוב כאן ששנינו נטבע, הרי אנחנו אומרים שלא אותי צריכים לאהוב אלא אני צריך לאהוב את החברים.

אני לא מבין מה שאתה אומר. אנחנו נמצאים יחד באותה הספינה, אם אני עושה חור בדופן הספינה ונכנסים מים, והספינה הולכת לטבוע בים, אז שנינו נמצאים בסכנה או לא?

תלמיד: כן אני מבין אבל שאלנו אותך בנושא הזה בשיעורים הקודמים ומתוך התשובות שלך נוצר הרושם שאנחנו יכולים לעמוד כנגד כל חור שנוצר בספינה. אשאל שוב, כל מה שקורה בעשירייה, כל בעיה שקורת זו הזדמנות בשבילי לעלות לאמונה למעלה מהדעת?

כן. אנחנו חייבים לעבוד על שלמות הספינה. שהכלי של עשירייה שלנו יהיה כמה שיותר שלם לפי הדרגה שלנו, לפי ההבנה כמה מתגלה לנו, אבל אנחנו צריכים לדאוג לזה. כי דווקא לפי עוצמת העשירייה הבורא עושה איתנו חשבון, לא עם אף אחד אלא עם העשירייה יחד.

שאלה: מדובר כאן על כך שאני מטביע את האני העתידי שלי? את עצמי אם אני לא מתקן?

את עצמך ואת האחרים.

שאלה: מה זה שאני קודח חור בצורה רוחנית?

שאתה לא דואג לחיבור בין החברים.

שאלה: כתוב "הרי הם עושים במעשיהם, גדר של ברזל, המעכב על שומרי התורה, מלהתחיל אפילו בשמירת התורה והמצוה על היכנה", למה הוא מתכוון פה? על איזו גדר הוא מדבר?

אדם שלא רוצה להגיע לערבות עם האחרים הוא מקלקל את כולם.

תלמיד: מהי אותה גדר שהוא מדבר עליה?

גדר שתהיה בין העשירייה לאור העליון, כי חייבים לעמוד על השמירה שהוא לא יופיע, וכאן הם לא שומרים על הגדר הזאת.

תלמיד: לפי דעתך אנחנו כבני ברוך מצליחים לשים את הגדר הזאת?

אני לא יודע, את זה אתם תשאלו את עצמכם.

שאלה: אנחנו מדברים עכשיו על רצונות לקבל ולהשפיע. יוצא שאני אומר לרצון לקבל שלי, אם לא תדאג לחברים, אנחנו נמות, זאת אומרת, אני מנסה לשכנע אותו להשפיע.

כן, אבל עדיף להגיד לו להתחבר במקום להשפיע, זה יותר נכון. כי מה יש לי לתת לחברים?

שאלה: אם אני מרגיש בירידה גדולה איך אני יכול להחזיק את עצמי קרוב לחברים בלי להוריד אותם? בלי לעשות חור בסירה?

רק להתחבר לחברים, אין לך שום אפשרות לעשות איזו פעולת תיקון אחרת.

שאלה: נניח שעשיתי פעולה קלת דעת מצידי כלפי העשירייה, האם אפשר לייחס את זה לקדיחת חור?

בטח.

תלמיד: כששאלנו על זה בעבר, אמרת שלהתנהגות כזו צריך להתייחס באופן רחמן, בסבלנות, כמו לילד שטועה.

זה בהתאם לדרגה הרוחנית שלנו. למי שהוא כמו ילד קטן אני סולח, ולמישהו שהוא גדול אני כבר לא סולח.

תלמיד: כלומר קודם כל אנחנו סולחים ואחרי זה לומדים.

נכון.

תלמיד: כמו שוטה "מה אתה עושה"? אבל באהבה, שזה יתקבל בצורה נכונה.

אנחנו צריכים להתייחס לכל אדם ואדם לפי הדרגה שלו.

שאלה: בשלב הזה שעדיין לא השגנו רוחניות איך אנחנו מזהים את המצבים האלה של קדיחת חור בסירה? יכול להיות שקודחים חורים ואנחנו בכלל לא מזהים אותם?

כל אחד ואחד שלא פועל לטובת החיבור בחברה, עושה חור.

תלמיד: אם זיהינו מצב כזה של קדיחת חור, איך אנחנו מטפלים בזה בצורה נכונה?

אנחנו מגיעים לאותו בן אדם ומסבירים לו מה שהוא עשה, ויחד עמו משתדלים לסגור את החור.

שאלה: מיהו זה שקודח חור? ומהי אותה קדיחה? האם יכולה להיות לזה מטרה מיוחדת לשם התקדמות לקראת הבורא?

יכול להיות שהוא עושה את החור בספינה בכוונה, במזיד, שהוא רוצה שכולנו נטבע בתוך הים בעל מנת לקבל, ואז נעזוב את הרוחניות ונלך למשל לדת הרגילה, נתחיל להאמין בכל מיני קדושים וכן הלאה. ויכול להיות שהוא פשוט לא יודע מה שהוא עושה אותו אדם שמושך אותנו לגרום לחור בספינה.

תלמיד: אם הכול מגיע מהבורא, יש לו מטרה מיוחדת בזה?

הבורא מביא דרך בני האדם כאלה פעולות כדי לתקן אותנו. זה שמתגלה לנו חור בספינה, החור הזה ודאי שהיה קיים קודם רק עכשיו הוא התגלה כדי שאנחנו נתקן אותו.

תלמיד: מה אנחנו יכולים לעשות כשאנחנו רואים את החור הזה?

להתאחד בינינו, להתחבר בינינו. החורים זה חוסר קשר בינינו.

תלמיד: אז זה לא החבר שקודח, לא צריך להוציא את החבר אלא לעבוד על החיבור בינינו?

תחשבו.

שאלה: הרב"ש נותן לנו עצות כלליות אם אנחנו קודחים חור. אבל אם אני רואה שאני קודח את החור אז אני צריך לשפוט את עצמי כדי להשתדל לבקש תיקון על עצמי, אלא אם אני רואה שהחבר הוא זה שקודח את החור, אז העבודה צריכה להיות להיפך. האם אני צריך להשתדל להצדיק אותו ולמצוא את הבעיה בכל זאת בתוכי?

אני לא חושב שזה כמו שאתה אומר אלא אנחנו צריכים בכל זאת לאתר את הסיבה ולעשות כך שלא יהיו חורים בספינה.

שאלה: האם התיקון שלי הוא לדרוש ולעזור לכל החברים להיות בערבות? או לדרוש רק מעצמי?

לדרוש מכולם.

בעניין החור בדופן הספינה, אנחנו צריכים להבין שכאן אין חשבונות כאלה שאני לא רואה את הדברים, שאני רוצה לכסות אותם, אלא אנחנו צריכים לתקן את החורים האלה בינינו, זה נקרא "דופן הספינה", הקשר בינינו, כדי שזה לא יקרה.

תלמיד: אמרת שאני צריך להתייחס לכל חבר לפי ההתפתחות שלו, הכלים שלו, אז איך אני עושה את תיקון הקשרים בינינו?

אתה עושה את תיקון הקשרים בינינו.

תלמיד: איך אני רואה כל חבר לפי המצב שהוא נמצא בו, איך אני מתקן שם?

אתה רוצה לתקן את הקשר עמו, שלא יהיה ביניכם שום חור.

שאלה: האם אפשר לומר שהספינה היא ההשפעה ההדדית שיש בחיבור בינינו?

כן, נכון.

תלמיד: האם אפשר לומר שלקדוח חור אומר שיש רצונות שאנחנו לא יכולים לייחס למקור שלהם ואנחנו משתמשים בהם בקבלה ואז פותחים חור בתוך תכונת ההשפעה הזאת?

כן, אנחנו חותכים בקשרים בינינו.

תלמיד: אז אני רואה שבכל פעולה קטנה אני צריך ללכת על פי צמצום, מסך ואור חוזר, אפילו בדברים הכי קטנים.

כן, אמת. כל פעם אנחנו צריכים לחזק עוד ועוד את הקשרים בינינו וכך נעמיד כלי מוכן לגלוי הבורא באורות היותר ויותר גדולים שלו.

תלמיד: אז איך נעבוד עם חיבור מחוץ לעשירייה, האם הולכים לעבוד איתם דרך העשירייה?

זה עוד לא עכשיו, זה לא חשוב לנו כעת. אנחנו צריכים ללמוד בתוך העשירייה איך אנחנו מבצעים את התיקון ומזה נלמד איך עושים זאת מחוץ לעשירייה.

תלמיד: אבל אישית אני מרגיש שאני עושה חור בכלי שלי.

למה?

תלמיד: הרצונות לזיווג, לפרנסה וכולי, גם הם כאילו קודחים חור. האם הם פוגעים בחיבור בעשירייה?

לא, אם זה לא חברים שלי בעשירייה, הם לא יכולים לפגום בעשירייה.

תלמיד: ואם זה חברים מבני ברוך, מהכלי?

גם כן לא. העשירייה היא הדבר הכי גבוה בשבילי, אחרים לא יכולים לפגוע בה.

שאלה: שמעתי אותך אומר שאפילו כשחבר קודח חור בסירה, הוא עזר כנגדו. מה בדיוק התיקון שאני צריך לעשות כאן?

אנחנו צריכים להודות לבורא על כך שאנו עכשיו מאתרים את מקום הקלקול

. הוא אמנם היה גם קודם, אבל עכשיו אנחנו יכולים לתקן אותו. לכן אנחנו משתדלים להיות מחוברים כל כך, כדי לסתום את החור בדופן הסירה, בקשר בינינו.

תלמיד: אז אני לא מנסה לתקן את החברים, אני פשוט מנסה לתקן את הקשר ביניהם?

כן, זה כל העניין.

שאלה: אם אני רואה חור בסירה, האם אני צריכה לדווח עליו לעשירייה, או לחכות עד שהחור ייסתם בעצמו?

לא, חייבים לגלות את החור, ולסגור אותו. כלומר לסדר את הקשר הטוב בין כל החברים.

תלמידה: אפילו אם זה חור בין שתי חברות?

כן, זו חובתך.

תלמידה: ואם לא עושים את זה, זה כמו גניבה בעשירייה?

זו לא גניבה, למרות שכעיקרון אפשר לומר שכן, אבל זה לא טוב.

שאלה: אנחנו לומדים בדרך כלל שכל ההשפעה שלנו על חברות היא דרך דוגמה אישית. אבל אם דוגמה אישית לא מספיקה? אנחנו רואים גם פה בדוגמה של קודר החור, שהוא לא מחכה ונותן לו דוגמה אישית, הוא בא ואומר לו "מה אתה עושה? אנחנו טובעים". מתי צריך להגיב ככה, ומתי להגיב ככה?

אני לא יודע, עדיין חסרים כאן נתונים. תנסו להתחבר זה עם זה כמה שאפשר, ואז תראו מה לעשות.

שאלה: האם לא לתת את המאה אחוז זה גם נקרא לעשות חור?

כן. לכן צריכים לדאוג ב100% לתמוך בחברות, בחברים, כי רק על ידי זה אפשר להגיע לערבות ולתיקון.

שאלה: עשירייה בערבות זה גוף חי חדש מחוץ למערכת, כמו איזה עולם חדש, דאגה אמיתית לחיים חדשים. הגוף הזה גדל, מתפתח, מתחזק בכוח התיקון והחיבור בין פרטיו ללא חשבונות, וכך נפתח המסך להתקדמות בסולם המוביל לדבקות בבורא?

הכול נכון.

שאלה: האם אפשר לומר שהספינה היא כמו מערכת אינטגרטיבית שבה כל חיבור הכרחי, ואם חסר חלק חיבור קטן כלשהו במערכת אז כל המערכת נופלת?

כן, זה כמו בספינה, אם יש חור בדופן הספינה אז היא כבר לא בסדר, כך גם כאן.

(סוף השיעור)