שיעור בוקר 07.01.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

נושא: תע"ס, חלק ג'

תלמוד עשר הספירות, כרך א', חלק ג', עמ' 171, דף קע"א.

הסתכלות פנימית, "אור ישר ואור חוזר כולל ט"ו פרקים",

פרק ה', אותיות א'-ב'

פרק ה'

מבאר עשר ספירות דראש ותוך, היוצאות זו למטה מזו

אות א'

"ועתה נבאר הע"ס היוצאות זו למטה מזו, שהן ה' פרצופין, א"א, אבא, אמא, ז"א, נוקבא. ותחילה נבאר ההפרש שמבין ספירה לפרצוף, שהמרחק ביניהם רב מאד, כי ספירה, פירושה, או בחינה אחת של אור ישר, או ע"ס המלובשות באו"ח אשר קומתן שוה, כנ"ל, אמנם פרצוף, פירושו, מדרגה שלימה, הנגמרת לעצמה בבחינת כלים גמורים, ובבחינת סיום המדרגה. ולפיכך, מתחייב שיהיה בכל פרצוף, ג' בחינות מיוחדות של ע"ס, שנקרא: ע"ס של ראש, וע"ס של תוך, וע"ס של סוף, כמ"ש לפנינו."

שאלה: אנחנו כל הזמן לומדים שלימוד של תע"ס מעורר את המאור המחזיר למוטב. אבל בחלק הראשון של השיעור כאשר דיברנו על שמחה אמרנו שהרגשת האור מביאה שמחה. איך בזמן לימוד תע"ס להזמין את השמחה כדי באמת להרגיש אותה? כי סתם ללמוד לקרוא לא תמיד מרגישים שמחה.

אני מבין שזה לא מעורר בנו תמיד שמחה. יש אנשים שאוהבים ללמוד, יש אנשים שלא כל כך אוהבים. אבל אנחנו לא מסתכלים על הלימוד כמו על ידע, אנחנו מסתכלים עליו כעל אמצעי. אם אני שומע, קורא על הפעולות הרוחניות, אני בזה מעורר עלי הארה מהם, את האור העליון, ולכן זה נקרא בעצם התוצאה מהלימוד. "לא החכם לומד".

יכול להיות שאני לא מבין מהלימוד שלי כלום אלא ההפך, כמה שאני קורא יותר ונכלל יותר מהלימוד אני בזה ממש לא מבין על מה מדובר. אבל אני רוצה להגיע לזה, אני רוצה להשיג את זה, ואז כתוצאה מזה אני מעורר עלי עוד יותר את האור עליון ממי שיודע. זאת אומרת, יש אדם שמבין, חושב, מרגיש, היו לנו כאלה שהיו צועקים, "בואו נלמד את תלמוד עשר הספירות". הם סותמים את השכל שלהם בזה שמקבלים ידיעות מהתע"ס. ואם לא היו רוצים ללמוד כל כך אלא רוצים להשיג על ידי זה את הכוח העליון, כוח החיבור, כוח התיקון, אז זה היה רצוי.

לכן כאן הבעיה, איך אנחנו מתייחסים ללימוד. אני לא אוהב ללמוד. לא למדתי בחיים בכלל. לא אכפת לי כל התע"ס הזה. אני לא מבין על מה אני לומד. מדובר על איזה דברים רוחניים שמסתובבים בעולם הרוחני שאין לי שום קשר אליהם. אף מילה אני לא מבין כי אני לא מזהה את כל הפרטים האלו, אור, כלי, ישר, חוזר, הפוך, כזה הבחנות, מידותיהם, לא יודע על מה מדובר.

הכול מדובר בהבחנות שהן בי נמצאות, אבל בצורה כזאת שהן נסתרות ממני. נסתרות. הן צריכות להתגלות מתוכי. מתוכי, לא מהאוויר, מתוכי הן צריכות להתגלות. ואני עדיין לא מזהה אותם, לא רואה אותם. אבל מתוך זה שאני עומד לגלות אותם ורוצה לגלות אותם, זה מה שאני לומד. אז אני קורא עליהם, ואז עד כמה שאני קורא עליהם יותר ויותר אני מתחיל מתוך הנטייה שלי, להבין את זה.

כמו נגיד שזורקים אתכם לאיזה שבט, לאיזו מדינה שאתם לא מכירים לגמרי את השפה שלהם בכלום, בשום דבר. ואז הם מדברים שם ואתם ביניכם כמו חירשים ואילמים, לא יכולים לשמוע ולא יכולים לדבר. ואז לאט לאט בכל זאת אתם מתחילים להבין את השפה שלהם, להרגיש את השפה שלהם. למה? כי יש לכם קשר איתם. יש לנו קשר עם העולם הרוחני לפי המאמצים שלנו להיות בו, להכיר בו. ולכן כך אנחנו מושכים עלינו את האור המקיף. ולגמרי לא דרך השכל.

שאלה: כשהוא אומר ש"מתחייב שיהיה בכל פרצוף, ג' בחינות מיוחדות של ע"ס," האם זה בשכל או ברגש, כשלומדים?

כשלומדים זה צריך להיות ברגש. וברגש, שאני לא מבין ולא מרגיש, ושום דבר אין לי מזה חוץ משאני רוצה לקבל מזה כוח השפעה. מדובר על פעולות השפעה. אין לי כוח השפעה, אז איך אני אבין? אז אני רוצה רק דבר אחד, שהכוחות האלה יתגלו בי, כוחות ההשפעה, ומתוכם כשהם יהיו בי, והם יתגלו בי, יתממשו בי, אז אני אבין על מה מדובר.

תלמיד: אז כרגע אני מבין את זה רק בשכל, בקושי.

אתה לא צריך בשכל להבין. אתה צריך עם הלב שלך להימשך לזה שאתה תגלה את זה ברגש. שכל לא שייך לרוחניות.

תלמיד: בגלל זה בעל הסולם כאילו כעס על הקבוצה כשהוא בא לירושלים וראה את החברה האלה לומדים את עשר הספירות, מה הם עשו שם?

הם למדו בשכל. יש לך הרבה אנשים שגם היום עוד יושבים וכותבים כל מיני תוספות ל"תלמוד עשר הספירות" ולכל מיני דברים בלי להיות באותה רמה, באותו גובה של התע"ס. ככה זה.

תלמיד: רואים שיש כל מיני סגנונות של "תלמוד עשר הספירות" שלומדים שם.

כן. יש גם שכותבים לך פרושים על הזוהר.

תלמיד: מה יש בזה שעושים את זה?

מה יש בזה? העיקר להראות שלא ילמדו לפי בעל הסולם עצמו. כי לפי בעל הסולם הם מקבלים כוונה ישירות לבורא. לא למצווס ולכל מיני דברים.

תלמיד: אז צריך להשיג את זה בתוך הלב עצמו?

כן. רק את זה. חוץ מזה לא צריכים כלום. רק כוח השפעה, זה מה שאנחנו צריכים. אהבת הזולת. "ואהבת לרעך כמוך, כלל גדול בתורה"¹.

שאלה: איך לפתוח את הלב בזמן הלימוד?

לא יודע, דברו עם החברים. אבל תבין שכאן עכשיו כשאתה לומד, טמון, נסתר אור עליון גדול מאוד שיכול בצ'יק לעשות לך את כל הדברים. לפתוח את הלב, לחבר עם חברים, לגלות בתוך החיבור ביניכם את הבורא, את כול העולמות הרוחניים. הכול תלוי באור העליון שעכשיו מאיר עלינו.

אות ב'

האו"ח העולה מזווג דהכאה ממטה למעלה,

אינו אלא שרשים לכלים, ולא כלים גמורים. והם ע"ס דראש

"והנה ענין הפרצוף, נתבאר כאן בדברי הרב (פרק י"ב אות ג' ד' ועש"ה באו"פ). וכדי להבין הענין על בוריו אני מוכרח להאריך בזה. וכבר ידעת, שמצמצום ולמטה, פסקה המלכות מלהיות כלי קבלה על אור א"ס ב"ה, אלא האו"ח העולה ממנה נעשה לכלי קבלה במקומה, כנ"ל. גם נתבאר שם (באו"פ פי"ב ד"ה על ידי ובהסת"פ ד"ה והנה נתבאר), אשר האור חוזר העולה מהמלכות ולמעלה, אינו נחשב לכלי קבלה גמורים, ואינם נחשבים רק לשרשים לכלים לבד, משום שכח המסך והעביות שבכלי מלכות, אינם יכולים להתעלות ממקום המלכות ולמעלה ממנה אפילו משהו. אלא אח"כ, שהאו"ח יורד ומרחיב את הכלי מלכות לעשר ספירות מינה ובה, ממעלה למטה, הנה אז, נעשה בזה כלים גמורים (כמ"ש באו"פ פ"ב אות ג'). עש"ה בטעמו ונימוקו, ואין המקום להאריך כאן."

שאלה: האם לרצות יותר ממה שאני מרגיש עכשיו, עוזר להתקדמות, האם זה מאפשר שהבורא ייתן לנו יותר תחושה?

אתה צריך לרצות שהלימוד הזה שאתה עכשיו שומע, אפילו שאתה לא מבין את המילים, אפילו אתה לא מבין על מה מדובר בדיוק, כי אתה לא נמצא בדרגה הזאת, מה לעשות, בטוח שעוד לא מבין, אבל זה שאתה שומע, אתה רוצה שזה ישפיע עליך ויתקן אותך, וזה מספיק. כל הזמן להיות בחיסרון.

בוא נגיד כך. אתה מאוד רעב ואתה נמצא במקום איפה שאתה מזהה ריח של אוכל. אתה מרגיש ממש מאיזה מקום מגיע לך ריח של אוכל, ואתה מאוד רעב. זה מה שאתה רוצה שיהיה, שיהיה לך חיסרון. איפה זה נמצא, איך אני מגיע? וכן הלאה.

שאלה: אני שומע שאתה אומר להשיג את התע"ס בלב, שיהיה איזה מן ריח שאתה רוצה להשתוקק אליו. אבל מה זאת אומרת להשיג את זה בלב, על איזה לב מדובר, מה זה לב?

לב זה נקרא רצון. אני רוצה שעל ידי לימוד התע"ס הלב שלי יגלה רצון לרוחניות, עד כדי כך שלא אכפת לי שום דבר, רק להגיע לזה. זאת אומרת, בהשפעה לכולם, בהשפעה לבורא, בהשפעה לכל האנושות, שאני רק אהיה בהשפעה, זה מה שאני רוצה, זה הכול.

שאלה: הוא אומר שהאור חוזר שיורד מרחיב את הכלי. אני יודע שאור חוזר עולה למעלה, איך הוא מרחיב את הכלים, הוא יורד עוד פעם?

האור חוזר מרחיב את הכלים. עד כמה שאני נמצא באור חוזר, אני בזה מרחיב את הכלי שלי, בטח. מה זה? מה שאני מקבל מלמעלה, אני גם לא יודע מה זה. אבל במידת האור חוזר שאני מעלה מעצמי, אני בזה מדפיס את האור העליון בי, ואז אני מתחיל לגלות אותו, להרגיש אותו. הכול תלוי באור חוזר. בלי אור חוזר אני נמצא בעולם אינסוף. אבל מי יודע, מי מרגיש את עולם האינסוף? במידת האור חוזר, מכל עולם האינסוף, מכל אור האינסוף, אני מגלה איזו מנה וזו המנה שלי.

תלמיד: מה המשמעות, האור חוזר כשהוא חוזר, איך הוא מרחיב את הכלי?

ההשפעה שלי עד כמה שמצידי כלפי הבורא, עד כמה אני משתדל להיות בקשר הדדי עימו "אני לדודי ודודי לי".

תלמיד: אתה מדבר על ביטול כאילו כלפיו, אז אני מקבל את זה?

לא רק ביטול, מעבר לביטול, השפעה.

תלמיד: יש אפשרות להגיע לזה כשעושים את זה בחבורה של עשירייה?

ודאי שזה דרך עשירייה. בלי עשירייה איך אתה מקבל חיזוק והכוונה? שום דבר, רק דרך עשירייה.

אנחנו צריכים בזה להשתדל להתקדם, העולם בינתיים נמצא בצניחה חופשית. ואנחנו צריכים ממש להשתדל לעלות כמה שיותר, אנחנו נצטרך למשוך אחרינו את כל העולם.

תלמיד: יש לך אפשרות בקיצור להסביר מה זה להתקדם בעשירייה כשהאור חוזר מתלבש ומרחיב את הכלי?

כמה שיותר אנחנו נתחבר בינינו, אנחנו נגיע למצב שיהיה בינינו אור חוזר. אור חוזר מגיע למאמץ המשותף בינינו כלפי הבורא, שאנחנו רוצים להשפיע לו. השפעה אליו יכולה להיות רק מקבוצה שלמה, בואו נתחבר עד כדי כך שיהיה לפחות במשהו מאיתנו איזו תגובה נכונה. כל אחד לא רוצה שום דבר לעצמו אלא כלפי עשירייה, אז כבר העשירייה נמצאת בצמצום. מעבר לצמצום אנחנו רוצים גם להשפיע לבורא, כולנו יחד.

אני דווקא רואה שהיום אנחנו יותר מוכנים לשמוע על זה, ואפילו להגיב על זה. ישנן עשיריות שממש מגיבות בצורה מעשית על זה מבפנים, זה פלא להרגיש את זה, אני כל כך רואה את זה ממש כפלא. וכך אנחנו בונים אור חוזר. בתוך האור חוזר אם הוא מגיע לעוצמה מיוחדת, מסוימת, אז אנחנו מתחילים לגלות את האור הישר, הבורא שנמצא כבר בתוכנו.

תלמיד: זאת אומרת לא צריך להיות חכם גדול? אל תהיה "חכם גדול".

לא צריך להיות בכלל חכם. חכם טוב לעולם הזה. לרוחניות לא צריך להיות חכם, צריך להיות חזק ברצון.

שאלה: אתה יכול להגיד מה הפלא שאתה מרגיש היום בעשיריות?

שיש התקדמות דווקא בשבוע האחרון, שהאנשים נעשים יותר מבינים, מרגישים מה זה נקרא לצאת מעצמם ולהתחבר לאחרים בעשירייה, ושמתוך העשירייה אנחנו צריכים להיות מכוונים כלפי הבורא. אני מרגיש שלמילים שאני אומר יש תגובות בהתאם לזה, תגובות רגשיות.

תלמיד: אתה יכול להגיד מה גורם לזה? מה עשינו טוב שהביא אותנו לתגובה רגשית כזאת?

אני חושב שזה שאתם במשך היום חוזרים כמה פעמים על הנושא הרוחני במאמרי רב"ש, בזה שחוזרים על שיעור בוקר, אני חושב שזה עוזר במיוחד.

שאלה: הוא אומר שבכוח המסך והעביות של מלכות הוא לא יכול להתעלות, האם אור חוזר שעולה זה לא התעלות?

לא, אור חוזר לא עולה סתם מכוח עביות שבמלכות. אור חוזר עולה מזה שהוא רוצה להחזיר את עצמו לבורא כמו שהבורא אליו. זה נקרא "חוזר", ש"אני לדודי ודודי לי". שיהיו ביניהם באותו מצב, כמו שאני יכול לתאר את הבורא שמתייחס לעשירייה, ואני מזדהה כבר עם העשירייה, באותו מצב עם העשירייה אני פונה לבורא. וכאן כל אחד ואחד חייב לראות את עצמו כנציג של העשירייה, שהוא מתחבר עם העשירייה וכלפי הבורא, ובזה אנחנו מתחברים.

תלמיד: כוח המסך זה עוד לפני האור החוזר?

בזה אנחנו בונים את המסך. צמצום זה לא לעצמו, חיבור עם אחרים זה כבר כוח המסך, ומתוך החיבור בינינו לבורא זה כבר אור חוזר. אנחנו מייצבים את זה לאט לאט, אני מרגיש שזה קורה, העשיריות כבר קרובות למימוש הזה. אני ממש מתרגש מאוד מזה שזה קורה, זו כבר ישועה מלמעלה.

שאלה: כשאנחנו קוראים את תע"ס בכוונה אחת, איזה אורות אנחנו מעוררים בהשתוקקות שלנו? אנחנו מעוררים את האור המקיף בתוך הרצונות שלנו?

אנחנו מעוררים את כל האורות, כי אין לך אור אחד, יש אור אין סוף שכלפינו הוא עובד בהרבה מאוד אופנים. ואפילו שאנחנו עוד מעט בחלק ד' נלמד על עשרים סוגי אורות, אבל זה סתם כך מה שהוא חייב לספר לנו על עשרים. ובאמת זה אלף אלפי אלפים של סוגי אורות שפועלים.

שאלה: למה אור חוזר הוא רק שורש הכלי?

אור חוזר הוא רק שורש הכלים כי כשהנברא מעלה את האור החוזר לבורא, הוא בזה נעשה כמעורר את הכלי. אחרי הצמצום זה באמת אור חוזר אבל זה בשורש, אחר כך יבוא האור העליון ויהיה זיווג דהכאה, ואז יהיה הכלי האמיתי.

שאלה: בזמן האחרון אתה אומר שאנחנו צריכים להתקדם כי העולם נמצא בצניחה חופשית. איזו צניחה, למה בדיוק התכוונת?

העולם נכנס עכשיו לתקופה מאוד מאוד קשה של חוסר ודאות מוחלטת, איפה הם נמצאים, מה קורה איתם. העניין הזה של חוסר אונים יכול להביא את העולם ממש למלחמת עולם שלישית, לכל מיני בעיות אישיות במשפחה, בין המדינות וכן הלאה. וזה תלוי בנו, כי עד כמה שאנחנו מעוררים את האורות עלינו, מתוך זה שאנחנו מעוררים אורות עלינו, גם על כל העולם יש מזה אור מקיף שמאיר יותר. ואז העולם יודע ומרגיש שיש למה להתקדם, ולא סתם מאין ברירה נכנסים למלחמה, לכל מיני בירורים כאלה בכוח. העולם יבין שאין כאן יותר בירורים בכוח, חייבים להיות בירורים בקשר בינינו מה צריכה להיות כל הציוויליזציה שלנו, איזו צורה היא צריכה לקבל. ואנחנו צריכים להסביר להם את זה.

כדי להסביר אנחנו צריכים להיות יותר מחוברים, כי אז האור העליון יהיה בחיבור שלנו והוא בעצם ישפיע. אתה לא יכול להשפיע לעולם בשכל שלך, לכל אחד יש שכל משלו. מה שאתה כן יכול להשפיע לעולם, בזה שאתה מעורר עליו את האור העליון דרכך. זה נקרא להיות בערבות, שאתה מתקשר לעליון כדי דרכך להעביר לעולם את המאור המחזיר למוטב, כל מיני אורות שנותנים להם יותר הרגשה והבנה רוחנית, שלא החיים האלו מה שהם חיים הם כבר הסוף, אלא צריכים להיות עוד יותר חיים. לזה אנחנו צריכים להתקדם.

אבל העולם באמת בשנה הזאת יגלה את עצמו שהוא מאבד כלים. היו לו קודם כלים, מושכות, כמו כסף, שליטה, נשק, ידע, התקשרות בכל מיני כלי קשר, כלי תקשורת, ארגונים בינלאומיים, והכול מתפורר לגמרי ולא נשאר כלום. ומה כל העולם? כמו ילדים שעזבו אותם, "שכחו אותי בבית". עומד באמצע החדר בדירה ריקה ובוכה, בוכה כי אין לו מה לעשות, עזבו אותו, הוא לא יודע למי להגיע, מה לעשות. כאן אנחנו חייבים להיות, ממש. אנחנו חייבים כאן להופיע בעוצמה, בביטחון ולהסביר להם שזו תחילת ההתפתחות היפה, הנכונה, וישנה הדרך והכול לפנינו. אנחנו חייבים כך להיות. בזה אנחנו נתפקד בצורת "ישר א-ל".

שאלה: אמרת שלאדם צריך שיהיה רצון לקבל חזק. האם הוא יכול להגדיל את הרצון?

הרצון לקבל שלנו הוא גדל רק על ידי האור שמאיר עליו, ואת האור שמאיר עליו אנחנו יכולים לעורר רק על ידי זה שאנחנו מחוברים בקבוצה.

תלמיד: האם הוא יכול להשפיע על כך, נגיד שאני נמצא בעשירייה ואני לא משתמש ברצון שלי במידה מסוימת?

אתה תעשה מה שהמקובלים כותבים לך, ואל תתחיל לכתוב את חכמת הקבלה החדשה שלך, כי אתה נמצא כבר בבלבול. רק מה שכותב לך רב"ש את זה תקיים, ולא לפי השכל שלך תעבוד, אז זו תהיה לך הדרך הכי קצרה לרוחניות.

שאלה: בהופעה שלנו כלפי העולם, איך אתה רואה שאנחנו משתנים ובאמת מופיעים בצורה נכונה כלפי העולם?

אנחנו צריכים יחד כולנו לחפש את זה, כל קבוצה, כל אדם שמסוגל לפרסם את הידיעה הפשוטה, שתיקון העולם, מצב פרטי של כל אחד ושל כולם יחד בכללות, תלוי רק במידת החיבור בינינו. רק את זה אנחנו מפרסמים. לא עולמות עליונים, כלום. אלא חיבור הוא המטרה הסופית, וגם בכל מצב ומצב שאנחנו עוברים אנחנו צריכים להימשך רק לחיבור יתר.

שאלה: בזמן שהקריין מקריא תע"ס, איך להגיע לאותה הרגשה שנמצאת מאחורי המילים, בכוונה של הכותב, איך אני יכול להרגיש את אשר הוא הרגיש כשהוא כתב את התע"ס?

אתה צריך להיות במידת ההשפעה שלו, ואז האור העליון שהוא מקבל בתוך הכלי הרוחני שלו ואת זה מבטא בתוך התע"ס, אותו אור עליון הוא ישפיע עליך ואתה תדע על מה מדובר. אבל זה במידה שאתה נמצא במשהו ברוחניות בהתאם לכותב, שיהיה לך קשר עם הכותב, ואז אתה תגלה את בעל הסולם כמו שהוא עכשיו ממש נמצא לפניך.

שאלה: השבוע, אפשר לומר, התחלנו את ההכנה לכנס, ואנחנו שומעים עכשיו שיש איזושהי התקדמות מיוחדת בעבודה בעשיריות, שזה בדיוק הנושא של הכנס. האם יש קשר בין השניים, בין ההתחלה של ההכנה לבין התקדמות שאנחנו זוכים לראות?

יכול להיות שזה דווקא נובע מתוך זה שאתם צריכים לדבר על זה, ושאתם התחלתם לדבר על זה, יכול להיות. אבל צריכים הלאה והלאה להמשיך.

תלמיד: במה ההמשך?

את זה אתם תחפשו, אני לא רוצה להגיד לכם, אבל זה צריך להיות בצורה אינטנסיבית מאוד. כי הכנס הוא פעם בכמה זמן, והוא תואם לכנס שלנו שהיה כל השנים, נקווה שגם יהיה, ושאנחנו את הכנס הבא נעשה שוב באותו מקום ושוב תהיה לכל אחד ואחד יכולת להגיע אליו, ובאמת נמלא כבר את כל הכנס בחברים שלנו מכל העולם. זה יהיה.

שאלה: מה שאמרת שכשאנחנו מתחילים להזדהות עם העשירייה, אנחנו מתחילים לבנות יחס לבורא מהמצב הזה. מה זה האור החוזר הזה מהעשירייה כלפי הבורא?

אין הבדל גדול בין שאני מתייחס לעשירייה ומתייחס לבורא. דווקא ההיפך, אני צריך כמה שיותר לקרב את הבורא לעשירייה, אני צריך לקרב את הבורא שנמצא בתוך העשירייה, שאני אתייחס לעשירייה כמו לבורא, שהבורא נמצא בתוכם, אחריהם. כמו שרב"ש כותב על החברים, כך אני צריך להרגיש את הדברים. אבל מתוך זה שאני משתוקק לבורא, מכבד אותו, כך חבריי בעיניי הם גדולים.

תלמיד: מה זה אומר שאני מקרב את הבורא לעשירייה?

שאני תמיד חשבתי על העשירייה שזה חברים, חברים אז חברים. ועכשיו אני חושב על העשירייה שאלה לא סתם חברים, שזו הופעת הבורא כלפיי. הופעת הבורא כלפיי, רק תבינו. וכשאני רואה חברים זה איזה מיראז', איזה דמיון, זה העולם המדומה. אין דבר כזה. זו פשוט הצורה שבה אני אוכל לבטל את עצמי עוד יותר ועוד יותר כדי להיכנס לתוך המסגרת הזאת, ואז כשאני אתבטל שם, אני אתחיל לגלות את הבורא, אני אהיה מוכן לגלות אותו. זאת אומרת, עשירייה היא רק כדי שאני אתאים את עצמי לבורא, היא הבאפר, המתאם, המודם, שכך אני מתקשר לבורא.

לכן מה שבעצם אתם מחפשים לכנס שלכם, איזה צורות קשר, אני חושב שכן כך כמו שאמרתי. החברה הזאת, העשירייה, היא ממש כדי שאני אכנס לתוכה ודרכה אני נכנס לבורא.

תלמיד: את זה עלינו לעשות בכנס, פרקטית?

אני לא מתחשב כל כך בכנס, ישנם אנשים שהם מארגנים אותו. אני רוצה שעכשיו אנחנו כבר נגיע לזה, ובכנס אנחנו כבר נהיה במטרה יותר גבוהה. זה לא חשוב לי, אני לא עושה מכל התוכניות האלה משהו שהוא קודש. אני רוצה קודש להיום, שיהיה לנו משהו ממש שיתגלה עכשיו.

תלמיד: כלומר הכניסה הזאת לעשירייה זאת העבודה שלנו של ההכנה לכנס?

כן, כמו שרב"ש כותב, כך אנחנו צריכים ממש להתבטל שם לגמרי, שאין שום דבר חוץ מחבריי. מה הוא רוצה להגיד? כשאני נכלל בהם אין לי שום דבר חוץ מזה, הכול מתגלה שם.

שאלה: כבר כמה ימים בחלק הראשון של השיעור מורגשת הרגשה מוזרה שכאילו כל העולם מתכווץ, האם זו ההשתוקקות שלנו לחיבור?

זה שאנחנו מרגישים שכל העולם הוא נעשה יותר קטן ויותר מצומצם, זה מתוך זה שהעולם באמת נעשה יותר קטן ומצומצם, אין בו כל מיני מערכות שהיו קודם שקובעות את הדברים. העולם נעשה כאיזו מערכת קטנה שמאבדת מעוצמתה כל פעם יותר ויותר. איפה המערכת של הכלכלה, של הטכנולוגיה, המערכות של המדע, התרבות, החינוך, המסחר, הבורסות, איפה הן כולן? אנחנו לא כל כך שומעים עליהן, העולם נרגע מכל המערכות שבנו במשך המאה ה-20, ואנחנו נראה שהן לא יכולות לקום כמו שהיה קודם.

כבר עכשיו רוב האנשים מתחילים להבין שאנחנו עברנו את המצב הזה ואין חזרה. קודם אנשים חשבו שעוד מעט עוד מעט אנחנו חוזרים לכל הדבר הזה. אין, לא יהיה, יהיה עולם חדש. איזה עולם חדש? צריכים קודם כל לשנות את האנשים, לאט לאט אנחנו רואים שאנשים משתנים. במה הם משתנים? הם לא מבינים איפה הם נמצאים, זאת אומרת הם יוצאים ממה שהיה להם רגיל, ברור, ידוע, ונמצאים עכשיו בעולם שלא כל כך מתנהג, הם מבינים מה שקורה, שאיך לנהל את העולם הם לא יודעים. וכך זה יימשך. עד שיבוא עוד גל, עוד גל של הזיהום הזה, של הווירוס הזה יותר ויותר, וינקה אותנו מכל ממה שהיה קודם, ינתק אותנו מכל סדרות החיים כמו שהיו קודם, ואנחנו נשכח אותם. אמנם זה עדיין עובד, אבל עובד בצורה כזאת של הכרחיות.

אנחנו לא מבינים שאנחנו בעצמנו יורדים למצב ההכרחי, כמו שחכמת הקבלה אומרת שצריך להיות. אנחנו רואים שפתאום מה שקורה, שאנחנו נמצאים כבר קרובים לרוחניות. אנשים לא יכולים לרוץ אחרי כל מיני דברים, הם שוכחים מהם אפילו, זה נעלם מההרגשה שלהם, מהרצון שלהם. הם יותר ויותר מסתפקים במשהו שזה לא מפריע להם להשגה רוחנית, הם כבר נמצאים יותר ויותר קרובים אלינו. עוד מעט הם יתחילו להבין מה שאנחנו מדברים. עוד מעט הם יהיו מיואשים עד כדי כך שהם יסכימו לזה שדרך החיבור נפתח לנו עולם חדש, אנושות חדשה, חיים חדשים, מערכת חיים חדשה. שדרך החיבור אנחנו מגיעים לאיזה מצב שמוצאים את החיים שלנו חדשים, וזה כבר יהיה קרוב לעולם הרוחני. וכך לאט לאט. כי האנושות היא לא מתקדמת כמונו, היא מתקדמת לזה שהיא תתחיל לקיים מאין ברירה בחיים הגשמיים האלו, חוקים רוחניים בצורה פשוטה, שהרצון שלהם ישתנה וגם היכולת לממש את עצמם משתנה.

תראו תוך 2021 כמה מקצועות ייעלמו, כמה עסקים ייעלמו, כמה אנשים ימצאו את עצמם ללא עבודה. ובכל זאת אנחנו נצטרך במשהו לדאוג לכולם, וזה יביא אותנו לחיבור, רוצים או לא רוצים. ואז יוצא שהעולם לאט לאט מתארגן למערכת חדשה של מסחר, תעשיה, שכל הדברים האלה הם עוברים לדברים הכרחיים בלבד. הכרחיים. גם לפי האופנה, גם לפי התרבות והחינוך וכל הדברים האלה, אנחנו נראה שהכול ממש מצטמצם. ופתאום אנחנו מרגישים שהחיים האלה שאנחנו מצטמצמים בהם הם לא כל כך רעים, הטבע מחייב, אנחנו מתרגלים.

האמת, שהדור הצעיר כבר נמצא כאילו בזה בכל כלי התקשורת שלהם, טלפונים, הם לא זקוקים לכל הדברים הבומבסטיים כמו שהיו לנו במאה הקודמת. ואנחנו נראה את עצמנו כביכול שבא פתאום באמת עולם חדש. מה זה עולם חדש? מערכות חדשות של התקשרויות בין בני אדם, בין המדינות, בין העמים, בין כולם. עוד יותר ויותר נרגיש עד כמה הפנדמיה הזאת שהתחילה, היא קשרה אותנו זה לזה, שאנחנו תלויים זה בזה, שאין כאן מקום לדבר על מלחמה ועל כל הדברים האלה, כי יש כאן שאלה איך להינצל בכלל וכל העולם.

עוד מעט כשתתגלה האמת אנחנו נראה עד כמה כולנו ניזוקים מהווירוס הזה, שהוא ממש נשלח מלמעלה כדי להראות לנו עד כמה אנחנו קשורים ותלויים זה בזה, שחייבים לעבוד ב"איש את רעהו יעזורו", כי אחרת לא נינצל. וזה יהיה האנטי וירוס האמיתי. כשאנחנו נדאג לכללות העולם, אנחנו פתאום נראה שבמידה הזאת אנחנו יכולים להתרפא מהווירוס. ואין בו שום דבר מיוחד על פני הווירוסים הקודמים, רק דבר אחד, שהוא גלובלי אינטגרלי. זהו. ואז אין ברירה, אנחנו חייבים כך להתייחס לעצמנו ואליו. ואז לאט לאט, לאט לאט אנחנו נראה, שאם המאמצים שלנו הם ביחד, אז הווירוס נעלם, זו זריקת החיסון הכי נכונה, חיבור בינינו. וכך נגלה.

תלמיד: אני רוצה רגע לשאול לפני המסקנות הגדולות שהאנושות תגלה. אני מדבר על אותו ילד קטן.

לא, זה יהיה מבפנים. זה לא יהיה דרך מדענים או דרך משהו, אנשים יתחילו להרגיש מעצמם, מבפנים.

תלמיד: ולפני שהם מתחילים לגלות בעצמם, וזה בדרך קשה אני משער, אם הם יגלו בעצמם?

יחסית. כמה מתים היום?

תלמיד: 2 מיליון.

תראה תוך 2021 מה יהיה.

תלמיד: השאלה שלי היא על אותו ילד שאתה אומר שמתעורר בבוקר ומגלה שההורים שלו עזבו אותו, שכחו אותו בבית והוא לבד בלי מערכות. מה אתה אומר לו באותו רגע עכשיו שהוא בוכה, איך אתה מנחם אותו, מה אתה מציע לו?

ישנה שיטה איך מתחברים יחד ומרגישים את עצמנו בחיבור בינינו ביחסים יפים, טובים. שנשחק יחד ונעשה את החיים יפים. חוץ מחיבור לא חסר לנו כלום, ברגע שאנחנו מתחברים אנחנו מושכים עלינו אור עליון והוא מביא לנו את הכול. הכול הוא מביא לנו, כל המילויים נמצאים באור העליון. מה חסר לנו? לקבל אותו, כדי לקבל אותו צריכים רק חיבור.

תלמיד: במה העבודה של האנושות תהייה שונה מהעבודה שלנו?

שהם יתחברו לפי כמה שהם יבינו וכמה שנוכל להשפיע להם את שיטת החיבור, העממית. כשאנחנו מזמינים עליהם את המאור המחזיר למוטב, הם מתחברים אלינו, מקבלים את המאור המחזיר למוטב הזה ואז הרצון לקבל שלהם ממש מקבל צורת על מנת להשפיע זה לזה בדרגה שלהם.

תלמיד: אז אנחנו עושים את זה, אנחנו מזמינים עליהם, אנחנו בייביסיטר של האנושות?

ודאי. רגע, אז בשביל מה אנחנו אם לא לזה? לעצמנו אנחנו לא קיימים, הבורא לא זקוק לנו בכלל, הוא זקוק לאנושות, הוא חושב על כל האנושות ואנחנו רק כגננת.

תלמיד: אז מה העבודה שלהם?

העבודה שלהם כמה שיותר לקלוט שזה תלוי גם בנו וגם בהם. בהם הבורא פועל, בזה שמעורר בהם כל מיני תסכולים ובעיות, ואנחנו צריכים מעצמנו לתת מאמצים, יגיעה כדי להזדהות עם הבורא ולהביא את האור העליון אליהם, הארה קטנה, לא צריכים הרבה.

תלמיד: ומצידם למה אנחנו מצפים, אם הבורא כבר מעורר אותם דרך תסכול וכאב?

עד כמה שהם יתעוררו על ידינו, שיתחברו אלינו ויהיו כאותו אח"פ שידחוף אותנו קדימה אל הר ה' כגלגלתא ועיניים. וזה נקרא שאומות העולם לוקחים את בני ישראל על כתפיהם ומעלים אותם להר ה'.

תלמיד: העבודה שלהם היא להידבק בנו, להתבטל כלפינו?

להתבטל כלפינו, אני לא חושב שאנחנו צריכים את זה ושהם צריכים, אלא כלפי המטרה הכללית. שהם יבינו שהמטרה המשותפת שלהם ושלנו היא להגיע להזדהות עם הבורא, להגיע לפסגת ההר, לבורא.

תלמיד: והם צריכים קשר ישיר איתנו?

כן, ישיר. הם צריכים קשר ישיר איתנו שאנחנו ביחד איתם, ולא חשוב לי כאן מי קודם ומי אחר כך, מי גדול ומי קטן ודאי, אלא רק היחס שלנו, הזדהות עם הבורא, זה מה שמזיז אותנו. אין מילים כאן, אבל הם יבינו את זה.

שאלה: היום באמריקה יש שליטה של האגו שמשתולל.

בדיוק מה שאמרת. אתם צריכים להמשיך את העבודה הרוחנית שלכם, אתם צריכים לחזק קשר בעשיריות ביניכם, הגיע הזמן. אני אף פעם לא דיברתי על עשיריות כל כך ועל הקשר בין בני אדם כל כך, הייתי מלמד "פתיחה", "תלמוד עשר הספירות", כי עוד לא הגיע ממש הזמן. עכשיו זה כבר חובה שאנחנו נתרכז רק בזה, וכך אנחנו ננצח נגד כל כוחות המלחמה. אתם צריכים להשתתף בהפצה יותר מכל מקום אחר כי אמריקה זה דווקא המקום שהכי צריך את ההפצה.

שאלה: בזה שאנחנו מתחברים ומממשים את החיבור שלנו, האם האנושות תעבור בדיוק את אותה דרך שאנחנו עברנו עם אותן שאלות או בדרך אחרת?

חס ושלום. אנחנו עוברים את הדרך כמו גלגלתא ועיניים ולכן אנחנו עוברים את כל המדרגות, ובמאמץ לקשר בינינו. האנושות מתעוררת על ידי כוחות שמחייבים אותה להתקשר בצורה כללית ועל ידי החיבור הכללי בצורה גשמית. וכשהם מתקרבים ביניהם בצורה גשמית הם יותר מסוגלים, דווקא בגלל שזה המון, להבין אותנו אפילו מצורה רוחנית.

ולכן מה שקורה כאן שהם יבינו אותנו וירגישו אותנו ויחזיקו בנו, יתפסו אותנו כדי לעלות יחד איתנו לאותו מצב כמו שאנחנו אומרים להם, וכך נעלה יחד. אבל אין לנו עלייה רוחנית אם אנחנו נשתדל לעשות את זה לבד, אנחנו צריכים להכין את עצמנו לעלייה רוחנית יחד עם כל האנושות אחרת אין לנו שום סיכוי לבצע את זה. ככה זה יהיה, עוד מעט תראו.

שאלה: נקודת הקשר של העולם איתנו זו נקודת ההסבר שלנו על מה הם צריכים לעשות, איפה הנקודה הראשונה של המגע?

כן, נקודת הקשר שלנו עם העולם היא בזה שאנחנו מסבירים בכל מיני צורות, כל אחד ואחד מאיתנו, בכל האמצעים, בכל הערוצים שיש לו, אפילו קטנים, שכל אחד ואחד ככה מפזר את החומר שלנו, חומר בדוק, חומר שעומד אצלנו להפצה. אני חושב שיש כזה מקום, ישנו?

תלמיד: כן, יש אתרים שלמים, כולם יודעים, כל האתרים שלנו.

שהם בדוקים.

תלמיד: זה חומרים לפרסום, זה בדוק, ויש גם מערכות של כוח אדם, של הפצה, של הנהלה. כולם יודעים איך לפנות.

יופי. אז לקחת משם חומר ורק משם לפזר אותו. אבל כמה שיותר תפזרו אותו, בזה אנחנו נקדם את כל העולם.

שאלה: אמרת שעלינו להסביר לאנשים שהפתרון למצב שבו נמצאים, של הנגיף וכן הלאה הוא בחיבור. אבל היום אנשים פשוט רואים שלא נותנים להם ללכת לחגיגות חג המולד וזה אומר שלא נותנים להם להתחבר. מה הוא אותו חיבור אם כך?

זה שהם לא יכולים לעשות את החיבורים שלהם זו סיבה לזה שהם יקשיבו יותר למה הם לא יכולים להתחבר ולכן זה טוב. אנחנו צריכים לכבד את כל דרגות הקושי שיש ביניהם, למה הם לא יכולים לחגוג את החגים שלהם וכן הלאה. זה טוב, הבורא מעורר כל אחד ואחד דרך מה שהאדם רגיל. אנחנו צריכים להסביר שכל החיים שלנו הם לא רק בזה שאנחנו לא נוכל לחגוג את החגים האלו או הפסטיבלים, אלא אנחנו צריכים לדאוג לחיבור בינינו, שאך ורק החיבור בינינו הוא יביא לנו יכולת לעשות מכל החיים שלנו חיים של חגיגה. ממש. צריכים להסביר את זה, אבל אין לי מה להוסיף כל כך.

שאלה: בתקופה האחרונה אתה כותב ומדבר הרבה על אירועים אקטואליים. שמתי לב שיש חברים שלא קל להם עם הדברים האלה שאתה אומר, הם לא מזדהים איתם, פוליטית או מכל מיני סיבות אחרות.

אבל אני לא כותב על פוליטיקה, אני כותב על חיבור.

תלמיד: כן ברור, אבל בהתייחסות לאירועי אקטואליה. אני רואה שלחברים קשה עם הזווית שאתה מציג, אני רואה שגם קשה להם להפיץ את החומר. אני שם לב למשל שבפייסבוק או במקומות אחרים, יש פחות שיתופים, פחות צפיות. מה אפשר להגיד על זה, מה אפשר להגיד לחברים שלנו על זה?

אנחנו מדברים על כוחות הטבע וחוקי הטבע. אפשר לסגור את העיניים, ולא לראות את הדברים כמו שהם מתרחשים ומתפתחים אבל זה לא אמת ובזה אנחנו לא עוזרים לאנושות לראות נכון את המצב ולהתפתח נכון למצב הבטוח, העתידי, האמיתי, שמתגלה מיום ליום. למה לנו לגלות את עצמנו בעוד שנה ולהגיד "אוי, לא הבנו את הטבע שכך מתרחש", למה לנו את זה? יותר טוב להקשיב למה שאומרים מקובלים ולראות את עצמנו מסוגלים להתארגן נכון לכל מצב ומצב שכבר עכשיו יורד עלינו מצד הטבע העליון.

הטבע לא לוקח בחשבון מה שאנשים חושבים, המפלגות ביניהם, כל מיני אינטרסנטים, אפילו מדענים ורופאים וכל מה שיוצא לנו מהחכמה האנושית. הכוח העליון לא לוקח את זה בחשבון, הוא כמו רכבת זז קדימה וממש תחת מכבש ההתפתחות הוא ייקח אותנו. לכן אין לי מה להגיד, אם הם רוצים לקבוע באיזו מפלגה מה שנראה להם שזה חידוש גדול וטוב שיקבעו, אם הם לא רוצים לשמוע על החוק הכללי של הטבע, שהטבע זה א-להים, מה שצריך להיות ומה הוא הולך לעשות, שלא יקבלו את זה, הם ממשיכים את דרך הייסורים. טוב לגלות אחר כך עד כמה שכולם טועים אבל זה לא יחסוך לנו בעיות וייסורים, מכות, אפילו מלחמת עולם, לכן אין לי מה להגיד.

רק להמשיך בצורה אולי יותר נכונה לפרסם את הדעה שלנו, אבל להדגיש שזה חוק הטבע. זה לא שאנחנו עוד מפלגה אחת ועוד מערכת אחת, דמוקרטים רפובליקנים, כאלו וכאלו וכולי וכולי. אנחנו לא פונים אליהם מהעולם הזה אלא ממש מהעולם העליון, ולא יכולה להיות בזה טעות, כי אנחנו לא מפרסמים מה שבא לנו כדי להרוויח במישור העולם הזה כסף, כבוד, כוח, וכן הלאה. ולכן לנו אין ברירה אלא להמשיך לעשות את זה רק בצורה יותר ויותר נוחה להם לעיכול אבל אמיתית. נקווה שנצליח.

(סוף השיעור)

---

1. "ואהבת לרעך כמוך. רבי עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה" (ירושלמי, סדר נשים, נדרים, פרק ט').↩