שיעור צהרים 16.08.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1657,

מאמר 138, "דרך קרובה ורחוקה"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1657, מאמר 138, "דרך קרובה ורחוקה".

דרך קרובה ורחוקה

"דביקות נקרא חיים, קדושה. פרודא, דהיינו קבלה עצמית, נקרא מות, פירוד מחיי החיים. ונפרד מהקדושה נבחן לטומאה.

השאלה, "למה נגרע", היה על טמא לנפש, ותשובת ה' היתה הן על טמא נפש, והן מי שהיה בדרך רחוקה.

דרך הקרובה לקדושה, זה שהולך על דרך השפעה. ו"דרך רחוקה", זה שרואה שהולך בדרך של קבלה, שמרחיקה אותו מקדושה.

"טמאים לנפש אדם", היינו שבאו להכרת הרע, אז הם צועקים, "למה נגרע". אבל הכלל לא מרגיש, שהם טמאים לנפש אדם, אלא כל התשוקות שלהם גופניות, ולגבי בחינת נפש אין הם מרגישים שום דבר שיחסר להם, אז הם טהורים.

כי טמא וטהור זהו בהרגשת האדם, כי אף על פי שהאדם חולה, אך אם הוא לא מרגיש את המחלה, אז הוא לא הולך לרופא להרפא. נמצא שבהרגשתו הוא בריא, אף על פי שאינו אמת. ותלוי לגבי מי צריך להיות אמת."

שאלה: טהור וטמא זה בהרגשת האדם, אני מבינה בשכל שכל הרע נמצא בתוכי, אבל איך להגיע למצב שאני ממש ארגיש את זה בצורה ברורה ברגש?

תבקשי מהבורא שהוא יפתח את עינייך כדי שתתחילי להרגיש שאת נמצאת בקבלה או השפעה, מתקרבת או מתרחקת. תבקשי שהוא יעשה את זה.

שאלה: איך להיות ממש בשבי אהבת הבורא, שהגוף יתבטל בצורה אוטומטית וייתן לי לעבוד לטובת הבורא?

תבקשי מהבורא, שיהיה לך כזה יחס אליו.

תלמידה: למה הגוף מתבטל ונותן לנו בסופו של דבר לעבוד לטובת הבורא כשיש אהבה אמיתית לבורא, אלה הרי שני דברים מנוגדים?

בזה האור עובד. לפעמים הבורא מעורר בבני האדם כלפיו כזה מין יחס, כזאת הרגשה, וזה נעשה כדי שהאדם יתחיל לברר מה זה אומר קרוב יותר, רחוק יותר מהבורא, לתת לו להרגיש את זה. בעיקרון ככה הוא עושה.

שאלה: כדי לא להיות חולים אנחנו עושים פעולות מניעה, מה זה אומר מחלה ברוחניות, איך לזהות אותה ואיך למנוע אותה?

מחלה ברוחניות זה כאשר שולטים עלינו לא כל מיני חיידקים, וירוסים, אלא כאשר האגו שולט עלינו, במקרה כזה אנחנו נחשבים לחולים רוחנית. ואנחנו חייבים להבריא ולהחזיק בכזאת רמת החיים שלא נהיה חולים רוחנית.

שאלה: אני מבקש עבור החברים את הכוח להשפיע, את הכוח לאהוב, את הכוח לבוא לשיעור, ואני לא מחכה לתוצאה ואני לא מקבל תוצאה. האם זה שאני מחכה לתוצאה מהבורא זה אומר שזה קבלה עצמית עדיין?

כן.

תלמיד: אז איך אני משנה את היחס שלי בשביל שאני אבקש מהבורא בכל זאת כדי שזה לא יהיה קבלה עצמית?

אתה צריך להיות כל הזמן בתפילה, בבקשה, אז הבורא ישמע.

תלמיד: אם אני בעצם מחכה לתוצאה מהבורא ואני רוצה שהחברים כן יקבלו את מה שאני מבקש מהם, אז איך אני משנה את היחס שלי בכל זאת בלי לחכות לתוצאה?

צריכים לא להיפרד מהבקשה, כל הזמן לחשוב איך אני בכל מיני מקרים, בכל מיני מצבים לא עוזב את הבורא וכל הזמן מבקש.

תלמיד: אני לא רוצה לעזוב את הבורא, אני רוצה להמשיך לבקש כל הזמן אבל איך אני באותו מצב שאני מבקש ממנו עבור החברים, יודע באמת שהבורא נענה לי?

אתה צריך להאמין בחכמים שכתבו, שאם אתה מבקש עבור החברים אתה דואג להם, שהם יקבלו, שהם יגדלו, אז הבורא נהנה מזה, כי אלה פעולות השפעה, תפילות השפעה.

תלמיד: אז עצם הבקשה היא שאני כבר צריך להיות בכוונה שזה עושה נחת רוח לבורא?

כן.

זאת בעצם השאלה, לגבי מי צריכה להיות האמת, ודאי שלפי הגדרת הבורא, ולא לפי הגדרת הרצון לקבל שלנו שהפוך מהבורא.

שאלה: יש כאלה מצבים בעשירייה שכביכול יש הכול, אבל תמיד יש חיסרון, אנחנו רואים מה קורה בעולם. עד כמה חבר עושה חשבון שהוא יכול להכניס חיסרון חדש אם הוא באותו רגע מרגיש את זה, כי הרי זה בסתירה לכך שהוא צריך לרומם את מצב רוחם של החברים?

אם דווקא בזה אתה עוסק שאתה רוצה לרומם את מצב רוחם של החברים אז דווקא בזה אתה עוסק. בחכמת הקבלה הכול תלוי מה אתה מחשיב כהכרחי לעשות עכשיו. כל החיים שלנו צריכים להיות מחולקים לאילו שלבים, מתי אני מתייחס לחברים, לספרים, לשירים, לכול. כלומר אני צריך לברר בצורה ברורה למי, למה, לשם מה ומתי אני צריך לעשות את זה, ואז לא יהיו לנו שום בעיות.

תלמיד: אז האם אני יכול להכניס את הבירור שלי? כי אני תמיד יכול לגלות מצב, המצב האמיתי הוא שתמיד יש חיסרון בכל דבר, בי, בעשירייה, בכלי העולמי, ואז יש את ההרגשה הפרטית והתפילה שלי ויש את המצב של העשירייה כפי שאני מרגיש אותו, מה שהם נמצאים בו.

כן

תלמיד: ואם אני אכניס יותר מדי חיסרון אז החברים עלולים לאבד את האמונה כתוצאה.

לא, אל תדאג, הרי זה הכול עובר דרך הבורא, לכן כל הבקשות שלנו, כל המחשבות שלנו, הן מתיישרות ומגיעות לחברים בדרך הרצויה, ואם לא בדרך הרצויה אז גם זו החלטת הבורא.

שאלה: מי אלה ששייכים לכלל החברה, זה אנחנו?

לא. אנחנו שייכים לסוג נפרד של בני אדם שמחפשים את הבורא, שרוצים לעלות לדרגתו, להרגיש אותו, להיות בקשר איתו. זאת המשימה שלנו ואלה החיים שלנו, ובני אדם רגילים לא חושבים על זה.

תלמידה: ללא הרגשת הטומאה אנחנו לא יכולים להתקדם, זה הכרחי?

למה? באיזה מצב שלא אהיה, אני תמיד יכול לבקש מהבורא, תמיד יכול לפנות אליו. אין מצב שהוא חותך את הקשר ביני לבינו. אני יכול להיות השם ישמור, הגרוע מכל הברואים, ובכל זאת אני יכול לפנות אליו.

תלמידה: אבל אם אנחנו לא מרגישים את עצמנו כאלה, לא מרגישים שאנחנו טמאים, איך נוכל להתקדם?

תתחילי לפעול בצורה כזו ותראי מה יתגלה לך, עד כמה תחשבי על עצמך דברים לא טובים.

שאלה: אם אדם באמת מקבל על עצמו את שליטת הבורא, הוא מתחיל להבין שהבורא קרוב אליו?

כן.

תלמידה: כלומר בתוכו מתפנה מקום לבורא?

כן.

שאלה: אם אדם חולה אבל הוא מרגיש בריא, מה גורם לו פתאום לבדוק מה קורה אתו? כשהוא שקוע בתוך הרצון לקבל, מה מביא אותו פתאום לחשוב שאולי הוא חולה והוא צריך ללכת לרופא?

אני מצטער אבל אני לא יודע, זה לא שייך לחכמת הקבלה, זה שייך לפסיכולוגיה.

תלמידה: אני מדברת על אדם שתקוע בתוך הרצון לקבל, אני לא מדברת על רפואה גשמית. מה גורם לאדם ששקוע בתוך רצון לקבל אין לו מושג משום דבר, מה גורם לו פתאום להתעורר ולבדוק?

לא יודע, אין לי תשובה.

תלמידה: נשאל את הבורא.

כן.

שאלה: הייתה תשובה של הבורא על טומאת המת וגם על מי שבדרך רחוקה, מה ההבדל בין שני הדברים?

ההבדל הוא איך אדם מגדיר את מקומו, בהתקרבות לבורא או לא. הוא פועל מתוך זה שהוא רוצה להתקרב לבורא, או לא, זה לא מטריד אותו.

תלמידה: איך אנחנו יכולים לדאוג לבורא, לשרת אותו? אני נמלה קטנה, איך אני יכולה לעשות משהו עבור בורא כל כך גדול?

את יכולה לעשות מה שמוצא חן בעיני הבורא ובכך לעזור לו במבנה של היקום כולו.

שאלה: לגבי מחלה ברוחניות, כשיש לי כאב מהתרחקות מהקבוצה ואני לא רוצה להגיע לשיעור, לא רוצה להתחבר, על זה מדבר המאמר?

מה זה אומר?

תלמידה: שכשאדם חולה ולא יודע שהוא חולה, לא רוצה ללכת לרופא, ברוחניות זה הכאב מהפירוד? אפשר לקרוא לו מחלה והרופא זו העשירייה?

את צודקת, יש יחס כזה, דעה כזאת, כן.

תלמידה: איך להתמודד במצבים כאלה?

את צריכה לבטל את עצמך כלפי הקבוצה, לבטל. זה תמיד נכון. מבלי לחשוב אם נכונים לא נכונים, צודקים לא צודקים, עד כמה הם צודקים. אם כל הקבוצה נמצאת בדעה אחת, את יכולה להתחבר אליהן לדעה הזאת בלי לבדוק, בלי כל מיני בדיקות.

שאלה: אני רוצה להתייחס להפצה, אנחנו מנסים לתת לאנשים תרופה כשהם לא מרגישים שהם זקוקים לה. איך אפשר לגשר על הפער הזה? מה יש לנו להציע להם אם הם לא יודעים שהם חולים?

לא חשוב, אנחנו יכולים להראות להם מה אנחנו עושים. ואם הם חושבים שבכל זאת כדאי להיות איתנו בתהליך קדימה, הם יצטרפו.

שאלה: כשאנחנו מתפללים, אנחנו לא יכולים לבדוק אם אנחנו עושים נחת רוח לבורא, אין כאן בדיקה. ההבחנה שלנו היא רק דרך היחס לחברים?

כן.

שאלה: מה ההבדל בין לדעת את האמת לבין להרגיש את האמת?

אלה שני דברים שונים. תמיד, בכל הבחן רוחני, אפשר להרגיש ואפשר לדעת.

תלמיד: מה קובע, ההרגשה או הדעת?

קובעת ההרגשה. היא מדברת על הרגשת האדם, באיזה מצב הוא נמצא, איך הוא מתייחס לעבודת הבורא עימו.

שאלה: הרב"ש מתאר את הדרך הרחוקה והקרובה. אנחנו מראש הולכים בדרך הרחוקה, דרך הקבלה. ולאחר מכן הוא מתאר את גילוי המחלה. יוצא שאדם בתוך החיבור בקבוצה, מגלה איזה חוסר התיקון בקשר עם החברים. האם זה מוציא אותו מהדרך הרחוקה לדרך הקרובה, לקדושה?

כן.

תלמידה: כלומר יוצא שההשפעה האמיתית לבורא, זה המאמץ למצוא את המקומות שבהם יש חוסר תיקון?

כן.

תלמידה: כשאנו מגלים את הקלקולים האלה ומעלים אותם אל הבורא בתפילה, בבקשה שהוא יתקן אותם, זאת הקבלה הנכונה שאליה אנחנו צריכים לשאוף?

זאת הקבלה הנכונה, כן.

שאלה: איך להיות בטוחים מהו רצון הבורא?

הבורא רוצה שנתקרב בינינו ומבנינו אליו ובינינו אתו, זה מה שברור לנו. את כל היתר אנחנו יכולים לקבל כשנבקש להתקרב בינינו ומבינינו לבינו. ביחס הזה הוא יתגלה לנו עוד יותר, אנחנו נדע מה עוד הוא רוצה, מה הוא דורש מאתנו.

תלמידה: לאחר שיעור הבוקר אנחנו הולכות לחדר אחר כדי לקרוא יחד תפילה. האם זה נקרא בגידה בעשירייה שלנו?

לא.

תלמידה: זה יעזור לנו להתקדם?

אני לא יכול להגיד בוודאות כן או לא. אני לא יודע בדיוק מה אתן עושות שם, מה זה אומר להתפלל. אבל בעיקרון אפשר להמשיך.

שאלה: בעבר שאלתי אותך, איך אפשר להעביר את התענוג לבורא, ואמרת לי להעביר דרך החברות. ניסיתי לעשות תרגיל כזה אתמול, הרגשתי ממש שמחה ותענוג וממש אהבה, משהו מאוד מיוחד. תיארתי לעצמי את כל החברות בעשירייה, קשה לי לתאר את הבורא, אבל תיארתי לעצמי שדרך החברות אני נותנת לך. ההרגשה הזאת נרגעה, פתאום יש מצב רגוע, המצב בעצם השתנה. אני לא יודעת מה הרגישו החברות, אבל זה היה התרגיל. האם פעלתי נכון, האם היה צריך להוסיף משהו?

בינתיים לא צריך כלום. אחר כך תלמדו איך להתקדם הלאה.

שאלה: בסיכום המאמר כתוב "ותלוי לגבי מי צריך להיות אמת". מה הכוונה כאן במילה אמת? מי צריך את האמת?

לתת הגדרה מה זו אמת, כרגע אני לא יכול. אבל באמת לא כולם צריכים את האמת. רוב האנשים, אפשר להגיד שהרוב המוחלט של בני האדם, לא צריכים את האמת אלא צריכים הרגשה טובה, חיים טובים, בריאות וכן הלאה. האם זו תהיה אמת או לא, זה לא חשוב. כך שאנחנו צריכים עוד לברר.

תלמידה: האדם רוצה נוחות כל הזמן. אולם להתפתחות הנשמה, האם כולם צריכים אמת, או שאולי יש אנשים שהאמת יכולה להפריע להם בהתפתחות?

האמת לא יכולה להפריע. בהתקדמות האמיתית של האדם למטרה האמת היא הכוח המניע העיקרי.

שאלה: אם גודל הכרת הרע לא מתאים לגודל הרצון שלנו לתקן את הרע הזה, אז איך לשלב בין הדברים?

האדם צריך לבקש, הוא צריך לבקש שבסופו של דבר הוא יסכים עם מה שהבורא רוצה.

שאלה: לגבי האמת בעשירייה. אני מרגישה שבעשירייה שלנו יש הבדל בין כאלה שרוצים שיהיה להם טוב לכאלה שרוצים להיתקן. אני מרגישה כרעה בעשירייה, אני כל הזמן מדברת על גילוי הרע, על שנאה, ויש כאלה שלא רוצות להקשיב לזה. איך לפעול נכון?

הן צודקות, יותר טוב לדבר על דברים טובים.

תלמידה: כלומר אם אני נמצאת במצבים האלה, אז אני לא מדברת עליהם פשוט מצטרפת.

לא רק שאת לא אומרת, את גם הופכת את עצמך.

שאלה: היום אמרת כל הזמן לבקש על החברים. מה התועלת מזה שאני אבקש על החברים לא רק במפגשי עשירייה אלא כל הזמן? מה התועלת מבקשה קבועה על החברים ולא לפי לוח זמנים?

התועלת היא בכך שכל הזמן את מעבירה את התפילה דרכך אליהם, את המענה של הבורא. בצורה כזאת את תהיי הראשונה בקבוצה, כאילו תסחבי אותם איתך, תדחפי אותם.

שאלה: איך מפתחים רגישות למה שמרחיק ומה שמקרב לקדושה כשעובדים עם חברים בעשירייה, ולתת יותר חשיבות בדרך ההשפעה?

אתם צריכים לדבר ביניכם, לקחת את הנושא הזה כנושא באיזשהו ערב, וכל הזמן להיות בזה. תנסו. תדברו על זה בכוח במשך שעה, שעתיים, ואחר כך תראו עד כמה במשך כל הזמן המצב כבר יהיה אחר.

שאלה: המאמר הזה מאוד עמוק ואני לא מצליחה להשיג את העומק הזה. יש שם משפט שאומר שהטמא והטהור הם בהרגשת האדם. איך אנחנו מתקדמים, האם כשאנחנו מרגישים את הטומאה הזו, כשאנחנו מגלים את הטבע שלנו, את הלכלוך הזה, כשאנחנו מרגישים עד כמה אנחנו שפלים, זו הרגשת הטומאה?

בעיקרון כן.

תלמידה: כשהרגשת הטומאה הזאת מגיעה, אנחנו צריכים קודם כל להודות לבורא שגילה לנו אותה, זה הדבר הראשון, ואז לבקש על התיקון וכך אנחנו מתקדמים. וכאשר אנחנו מרגישים שאנחנו טהורים, יש הרי רגעים כאלה, האם את זה צריך לבדוק?

איך תבדקי את זה?

תלמידה: זו בדיוק השאלה, איך לבדוק?

את יכולה רק לבקש מהבורא שיגלה לך את מצבך האמיתי.

שאלה: כתוב "ותלוי לגבי מי צריך להיות אמת". כלומר ככל שאנחנו קרובים יותר לבורא, כך תהיה לנו יותר הרגשת טומאה, יחסית לאותה אמת שמגיעה מהבורא, וכך תהיה לנו תפילה לתיקון כדי להיטהר, נכון?

נכון.

שאלה: הרבה פעמים אנחנו מקבלים ממך הכוונה לבקש מהבורא שיסביר לנו, שיראה לנו, שיכוון אותנו. ואני מניחה שרוב התלמידים שלך רוצים לעשות את רצון הבורא. אבל הרבה פעמים יש הרגשה שיש ערפל בין השאלה שלי לתשובה של הבורא, אני לא מצליחה לפענח מה התשובה שלו. ולפעמים זה נראה שהפעולות שהוא עושה עלי הן בדיוק הפוכות לבקשות שלי. מה יכול לעזור לפוגג את הערפל?

אולי כשאני אשמע את השאלות שלך, אז אני אוכל להגיד.

תלמידה: בהרבה דברים אני מבקשת מהבורא שיכוון אותי, מה נכון לעשות, איך נכון לפעול, מה הוא מצפה, אבל התשובות לא ברורות.

אם התשובות לא ברורות, אז את צריכה לשאול אותן בשיעור.

שאלה: הרבה פעמים אני מרגישה טומאה של רצון לקבל, ואני רואה שהרצון לקבל הוא ערמומי וממציא כל מיני צידוקים למצב הטומאה. מה יכול לעזור לי להילחם בערמומיות הזאת של הרצון לקבל?

מה שאת לא מבינה תשאלי אותנו, תשאלי את הבורא, ואז תקבלי לאט לאט תשובות.

שאלה: אתה נותן פה ערוץ פתוח, שנשאל אותך, אותנו, אם אנחנו לא מבינות מה שהבורא אומר לנו. האם אפשר להבין דרך חכמת הקבלה מה זאת ההמתנה הזאת שיש עכשיו, שכולנו ספונים ומחכים למהלכים של איזשהו אויב, מה הוא רוצה מאיתנו?

אנחנו יכולים לשאול את הבורא על הכול, על בעיות אישיות שלנו, בעיות משפחה, בעיות בעיר, במדינה, בעולם וכך הלאה, ואחר כך לכלול בזה את הכול, אין שום בעיה. ואז תראו איך אחר כך אתם מקבלים תגובה, תשובה, ועד כמה כל השאלות האלה מתמלאות עם התשובות.

תלמידה: האם הן מגיעות כתשובות דרך השכל או דרך הלב?

גם וגם.

שאלה: אם הטבע של האדם הוא רצון לקבל, איך הוא יכול להתפלל בטהרה? מה המפתח להגיע לטהרה הזאת?

תלוי מה הוא מבקש. אם הוא מבקש כוחות השפעה, להתחבר עם החברים, לעזור לאחרים, אז הבקשות שלו הן בקשות בקדושה, ועל ידי זה הוא מתקן את עצמו.

שאלה: הנשמה היא בטומאה כשהיא נמצאת בקבלה. האם היא מיטהרת דרך העשירייה או רק דרך העבודה בתורה?

דרך העשירייה ועל ידי עבודה בתורה.

שאלה: לפעמים יש מצב שאין שאלות. לי יש תקופות שעל כל מאמר אני כותבת המון שאלות, ויש תקופות שאני רוצה לשאול אבל מה שנקרא "אינו יודע לשאול". איך לפתח את החיסרון הזה לשאול?

תדברי עם החברות, וזה ייתן לכן אפשרות ללבן את השאלות.

תלמידה: אבל קוראים מאמר וכביכול הכול ברור ואין לי שאלות. על מה אני מדברת עם החברות כדי שיחד יהיו לנו שאלות?

תנסו לחלק את המאמר לכמה פרקים ועל כל חלק לשאול שאלה ולתת תשובה. כך יהיה לכן יותר מובן.

שאלה: במאמר כתוב שהאמת היא כלפי כל אחד, תלוי ברמה שלו, במצב שלו. האם אנחנו יכולים להגיע לאמת אחת בעשירייה, האם זאת המטרה שלנו?

כך זה יהיה, רק לא עכשיו אלא בסוף הדרך. מה זה יהיה? זו תהיה הכרת הגילוי של הרצון האחד, כולם יחד פה אחד, והמילוי שלו באור.

שאלה: התעוררתי והיו בי הרבה תפילות לבורא. נראה לי שכשמדברים על טהרה, כל מה שאנחנו באמת מגלים בעולם הזה זו שבירה, ואנחנו צריכים כל הזמן להיות בנוכחות הבורא ולבקש תיקון של כל מה שמתגלה לנו כשבור. האם התפילה שבה אני מבקשת תיקון, שאני רואה שאני לא בטהרה ואין לי מה לעשות בעולם הזה חוץ מלבקש את התיקון, זו תפילה טהורה?

למה לא? אם את מבקשת תיקון וגם עושה לקראת זה פעולות שכבר שייכות לתיקון, עם הקבוצה, אז את מתקדמת נכון, גם בתפילה וגם במעשה.

תלמידה: רק כדי להבהיר, זו לא רק התפילה, אלא גם מה שאנחנו עושים בפועל עבור החברים. איך אנחנו עוזרים להם?

איך אנחנו עוזרים להם? בזה שאנחנו משתדלים להוציא מהקשר בינינו דברים שמפריעים לנו להתקדמות, ומבקשים עליהם תיקון.

שאלה: שמעתי פעם שאמרת ששלום זה השלמה, תיקון על ידי אהבה. האם יהיה נכון להתפלל שהבורא ישלח שלום בעולם, או שזה יותר מדי?

זה לא יותר מדי, אבל טוב שזה יהיה קשור לקבוצה שלך.

שאלה: האם כשהבורא לוקח ממני את הבן שלי זה אומר ששרתתי את היצר הרע? מה עלי לעשות כדי לתקן את המצב הזה שהבורא לוקח ממני את הבן שלי?

כל מצב ניתן לתקן רק בעזרת הקבוצה שבה את פועלת לשם האיחוד שלה. כלומר לפעול בתוך הקבוצה שלך, העשירייה שלך, ויחד איתן לנסות להשיג כזה מצב שבו תרגישי שאת נמצאת בהשתוות עם הבורא.

שאלה: איך יכול להיות שמטמא אפשר להפוך לטהור, מרשע לצדיק? הרי אני רשע גם אם הבורא יתקן אותי, אני עדיין זוכרת שהרע היה בי.

זה נכון. תנסי ותראי את התוצאה. לא צריך לחכות אלפי שנים לתוצאה, אלא אפשר לקבל אותה במהלך החיים האלה.

שאלה: כשאדם מוצא את בן או בת זוג, יוצר משפחה, הרי זו פעולה אגואיסטית עבור עצמו, איך להתייחס לזה?

אני לא מתייחס לזה בשום דרך. האדם צריך לבדוק את עצמו האם הוא פועל מתוך יחס טוב כלפי אחרים או רע. כך צריך לבדוק אותו.

תלמידה: כלומר אין לזה קשר לאגו, בכל מקרה זו פעולה שהיא טובה, אבל לעצמי.

כן.

שאלה: כשמרגישים את הכאב של החברה, איך אפשר להבדיל אם זה דמיון או זה קשר נכון עם החברה?

אנחנו יכולים לשאול, אנחנו יכולים להתעניין, להתחבר, להתקרב.

שאלה: לאחרונה יש הרבה חומר, שיעור בוקר, שיעור ערב, זוהר, ובתוך הראש שלי יש בליל אחד גדול של הכול. אני לא יודעת על מה ואיפה להיעצר ולעשות בירור. איך אני עושה סדר? איך אני עוצרת את השטף הזה, אם יש דרך בכלל?

קודם כל להירגע.

תלמידה: איך?

תדברי עם עצמך שאת צריכה להיות יותר רגועה. למה? כי בזה שאת נמצאת בכל מיני חילופי מצבים, אז את לא תופסת מה שקורה, את משתגעת ומשגעת את המערכות.

שאלה: קודם אמרת, שלא יכול להיות דבר כזה שהאמת תזיק למישהו. מה בנוגע להפצה? שם אנחנו לא יכולים להגיד את כל האמת.

איפה?

תלמיד: כשאנחנו מפיצים לקהל הרחב.

אף אחד לא מדבר על זה שאנחנו צריכים להפיץ ולהגיד את האמת. להגיד את האמת רק כאותו החלק שנעים לבני האדם, כדי למשוך אותם אליכם עוד יותר.

תלמיד: פעם היית מדבר יותר על הפצה והיית אומר דברים הפוכים - שהיום יש כזה מצב שבו אפשר לדבר על הכול, לעומת זאת שצריך לעשות את הכול במינון, לבדוק, לא להזיק, לא לארגון ולא לתדמית שלנו. האם אנחנו צריכים לברר את הדברים האלה בקבוצה שלנו שעוסקת בהפצה? איך להסכים אם יש דעות שונות לגבי מה להגיד, מה יהיה נעים לבני אדם, מה הם צריכים?

אתם תמיד צריכים להגיד את מה שלתועלת בני האדם ומה שנעים להם, שני התנאים האלה חייבים להיות בהכרח. התנאי השלישי הוא שתגידו את האמת. אם אתם שומרים את ג' התנאים האלה, אז אין מה לדאוג, הכול יהיה בסדר.

תלמיד: יש תנאי אחד, שלאנשים זה יהיה נעים. אצלנו הקבוצה שעוסקת בהפצה, חלק מהקבוצה חושב שזה יהיה נעים, חלק מהקבוצה חושב שזה יהיה לא נעים. אז איך מסכמים? איך מסכימים?

תצביעו. תשאלו את יתר החברים שהם לא בקבוצה שלכם ותראו.

תלמיד: נוצר מצב שיש ב' תנאים. שזה יהיה בטוח מועיל והכרחי, כי אם נדבר על שורש כל הבעיות ועל עם שעובר ייסורים גדולים, מלחמה, שזה מאוד חשוב להסביר לבני האדם ומה לעשות עם זה, אז הגילוי של האמת יהיה לא נעים לבני אדם, לא יבינו אותנו, יתייחסו אלינו לא יפה.

לא. אתם צריכים לדבר בצורה כזאת שזה יהיה נעים לאנשים. אתם מביאים להם שיטה שבעזרתה הם מגלים את מטרת מהות החיים ואיך להשיג את זה.

תלמיד: אני פוחד שהשאיפה להגיד לאנשים את מה שיהיה להם נעים זה כמו סיפורי ילדים, וכשאנחנו נזהרים יותר מדי האנשים מפסידים מזה, כי הם היו יכולים לקבל תשובות לשאלות שהם לא מקבלים. החשש שלי הוא שמתוך זהירות היתר שלנו נהפוך למעין פסיכולוגים בהפצה.

לא, זה לא יקרה. אתם תראו בכל זאת איך בני אדם גדלים.

שאלה: בעניין העשיריות בכנס. כשאני בכנס רוצה להתחבר עם כל החברים מכל העולם, האם יש עם זה בעיה או אין בעיה?

אין שום בעיה להתחבר עם כולם איך שאתה רוצה. כולם מכירים אותך ואתה יכול ממש לעבור מקבוצה לקבוצה, להיות ולשאול, והכול יהיה בסדר.

שאלה: אני לאחרונה מוצאת שיותר ויותר פעמים דברים שאני מבקשת מהבורא קורים כמעט מידית. האם זה בגלל שהתפילה באותו רגע הייתה מדויקת, או שאולי זה מצב שבו אני יותר חושבת על הבורא, מדברת איתו, מנסה להידבק בו גם כשקשה להבין לאן הוא מכוון אותי, ואני מנסה ממש להחזיק בכל הכוח בו ודרך העשירייה?

כן.

תלמידה: זאת אומרת, זו לא רק התפילה הרגעית, אלא מצב שאני יותר קרובה אליו, מתאמצת להיות קרובה אליו.

כן.

שאלה: במאמר מדובר על מחלה. אם נסתכל על האנושות, אז רואים שאנחנו קצת לא בריאים נפשית, אבל קשה להגדיר את ההבחנה, וכל אחד מנסה להצדיק את עצמו. אנחנו הגענו לחכמת הקבלה ואנחנו מבינים את ההבחנה הזאת בצורה יותר ברורה. האם אפשר לומר שאנחנו לא מדברים רק על יחס טוב לאנשים, אלא על התלות הזאת, ההתמכרות הזאת לרצון לקבל, שזה בעצם שורש הבעיה, שאני מזדהה עם האגו הזה ועושה חשבון מתוכו, והתרופה לזה זו היציאה מתוך האגו הזה?

כן.

שאלה: איך לדבר בעשירייה על כך שהרע שאנחנו רואים בחוץ זה בעצם חוסר התיקון שלא גילינו בתוכנו?

כן. אפשר להגיד.

תלמידה: כלומר, על זה אפשר לדבר?

כן.

שאלה: דיברנו בשיעור על הדברים שחכמת הקבלה מטפלת בהם, ויש דברים שהפסיכולוגיה מטפלת בהם. חכמת הקבלה מטפלת בעולם הפנימי של האדם בצורה הכי הכי עמוקה. אבל אני כן רואה שיש אצל חברות לפעמים פחדים, טראומות, בעיות במשפחה. עד כמה נכון לצפות שהעבודה הרוחנית והמאור המחזיר למוטב יתקן אותנו, ועד כמה נכון לטפל בדברים בשיטות של העולם הזה?

אין שום קשר בין העולם הזה והעולם הרוחני. ולכן במה שמטפלת חכמת הקבלה באדם אי אפשר לטפל על ידי שום חכמה אחרת ושיטה אחרת. לכן חכמת הקבלה מתייחסת בזלזול לכל התיאוריות הפסיכולוגיות.

תלמידה: אבל יש דברים שהאדם כן צריך להיעזר בהם בעולם הזה, כמו ברופא.

כשאין במה לעזור, אז מקבלים עזרה מכל אחד. אבל באמת, אין דבר כזה שעל ידי חכמת הקבלה אי אפשר לתקן כל דבר.

(סוף השיעור)