שיעור ערב 05.12.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
שיעור נשים - חיבור ותפילה
קריין: היום יש לנו שיעור מיוחד וגם כנס מיוחד, כנס נשים העולמי. אולי אתה רוצה להגיד כמה מילים כפתיחה.
אני מאוד שמח שיש לנו פגישה היום וזה גם מחובר עם כנס נשים שלאחר השיעור. אני מוכן לפתוח את עצמי לאן שאתן רוצות, לאיזה כיוון, לאיזה נושא. בקיצור, אני אתכן.
קריין: יש לנו קטע מקור, קטע מספר 1.
"יש בכל אחד מהם ניצוצין של אהבת הזולת. אלא שהניצוץ לא היה יכול להדליק את אור האהבה, שיאיר בכל הפרט. לכן הסכימו אז, שע"י התחברותם יחד אז, מכל הנצוצין ביחד יעשה שלהבת אחת גדולה."
(הרב"ש. מאמר 9 "לעולם ימכור אדם קורות ביתו" 1984)
זה בדיוק מה שקורה לנו כשאנחנו מתחברים, גברים, נשים, לא חשוב. בכל אחד ואחד יש ניצוץ, יש נקודה שבלב, כי כולנו היינו בכלי דאדם הראשון, וכל אחד שנפרד מהכלי הזה בכל אחד נשאר ניצוץ. ולכן אם אנחנו רוצים לחבר את הניצוצין האלו, גברים, נשים, היום זה בכלל מאבד חשיבות גברים ונשים מי הם, כי יש התקרבות מסוימת בין אלו לאלו, אז אנחנו בזה מתחילים יותר ויותר לקרב את הניצוצין האלו, עד שהניצוצין הופכים להיות לשלהבת, לאש. הכול תלוי עד כמה אנחנו מחברים ומחברות את הניצוצין, ועד כמה הם נדלקים ממש מתוך החיבור ביניהם. כך אנחנו מתחילים להרגיש את האש הבוערת, אש של חיבור, של אהבה בינינו, וככה אנחנו מגיעים בחזרה לאור אין סוף שממלא אותנו, מחמם אותנו, מחבר אותנו.
קריין: שוב קטע מקור מספר 1.
"יש בכל אחד מהם ניצוצין של אהבת הזולת." "מהם", זאת אומרת מאיתנו. יש בכל אחד מאיתנו ניצוצין של אהבת הזולת, אפילו שאנחנו לא מרגישים את זה, אבל הם ישנם, כי פעם היינו יחד בכלי דאדם הראשון ואחר כך זה נשבר. "אלא שהניצוץ לא היה יכול להדליק את אור האהבה, שיאיר בכל הפרט. לכן הסכימו אז, שע"י התחברותם יחד אז, מכל הנצוצין ביחד יעשה שלהבת אחת גדולה."
(הרב"ש. מאמר 9 "לעולם ימכור אדם קורות ביתו" 1984)
שאלה: אם אנחנו מצליחות להגיע בכנס לחיבור חזק בינינו, האם המצב הזה ישמר בבריאה?
אם אנחנו מתחברים באיזשהו מפגש בינינו, וירטואלי או גשמי זה לא חשוב, אבל אם הגענו לאיזשהו חיבור, החיבור הזה נשאר לנצח, כבר תיקנו אותו. זה נקרא "מעלים בקודש ולא מורידים בקודש". תמיד זה פועל כך, עשיתי משהו, אפילו שאחר כך אני שוכח, נופל, לא זוכר, לא מבין, לא מרגיש, זה נמצא, אני כבר עשיתי את זה, זה נמצא, זה רשום, ואני כבר השגתי את זה, וכך כל פעם.
לכן חשוב לנו כל פעם להגיע לחיבור, להשגה, להתחברות, לאיזושהי פעולה, כי כל דבר כזה משאיר רושם וזה כבר נרשם בכלי הכללי דאדם הראשון. ולכן כבר רשומים עלינו שם הרבה הרבה כאלו רשימות, הרבה מצבים של תיקון. אבל צריכים עוד ועוד לאסוף אותם עד שכל הניצוצין האלו יתחילו לבעור כשלהבת, כאש. עוד מעט זה יהיה.
שאלה: בהמשך למה שהסברת בהתחלה, העבודה הרוחנית שלנו ללא קשר לאם אנחנו נמצאות בעשיריות, איזה הסכם אנחנו צריכות לעשות בינינו?
אני לא יודע מה להגיד לכן. רצוי להגיע למצב שאתן תדאגו לקשר ביניכן בצורה הקבועה, ולאישה זה יותר קל מאשר לגבר. אישה דואגת להרבה דברים בחיים שלה ויכולה יחד עם זה לעבוד בעבודה, לטפל בילדים, להכין ארוחת צהריים למשפחה, לנקות את הבית, כל מיני דברים לעשות, חוץ מהעבודה שלה שהיא עובדת אולי באיזה מקום, ויחד עם זה לדאוג לקשר שלה עם החברות. אישה יכולה להחזיק הרבה הרבה דברים יחד בראש שלה ובלב שלה, במוח ובלב. מה שאין כן, לגבר זה קשה מאוד, לגבר זה אי אפשר. אישה מצד הטבע כך היא בנויה.
לכן מה שאנחנו בעצם משיגים ברוחניות, זה שאנחנו משתדלים להיות קשורים זה לזה גם גברים וגם נשים, אבל אפילו שגברים רוצים להתקשר ולהתקדם, היגיעה שלהם מה שהם משיגים זה אחר כך נרשם אצל נשים, כי נשים הן הנוקבא, זה כלי הקיבול. לכן אתן יכולות להתחבר יותר ביניכן ולשמור את כול המצבים האלו של חיבור וזה יישאר וזה יצטבר גם מגברים וגם מנשים, עד שאנחנו בונים את הכלי יפה, כי אישה היא נקראת כלי. ולכן כמה שאתן תרצו להיות בשיתוף, בחיבור, אנחנו יותר מהר נגיע לכלי המתוקן.
שאלה: לגבי הניצוץ, זה הרי לא מושג גשמי?
ניצוץ זה חלק קטן מאוד מהאור העליון שכולו משפיע, והוא נתקע באגו שלנו, ברצון לקבל הלא מתוקן ורוצה להיכנס בו, והרצון לקבל מפני שהוא הפוך, הוא לקבל, הוא דוחה את הניצוץ. אבל מכאלו פגישות שהניצוץ רוצה ורוצה להיכנס לתוך הכלי, הוא בכל זאת חודר ונכלל שם. כך זו העבודה שלנו. זה דומה לזה שהזירעון נכנס לביצית, ואז הביצית מקבלת אותו ומתחילה לפתח אותו. כך הניצוץ של האור נכנס לתוך הרצון.
שאלה: לקראת כנס הנשים, אמרת לגברים שיתייחסו אלינו ברצינות, שיבינו שהם צריכים אותנו. האם זה תלוי בהבנה שלנו עד כמה הגברים צריכים אותנו, או זה תלוי מהפעולות שנעשה, כדי להראות שהם צריכים אותנו. איך ליצור את הקשר ההדדי הזה?
אתן צריכות להראות לגברים, שאתן יכולות לתת עבודה מיוחדת בכלי העולמי, כדי להחזיק את הכלי הזה בחיבור. שדווקא אישה היא נקראת "בית" אישה זה הכלי, אישה יכולה להחזיק את כול הרשימות, כל היגיעות שלנו יחד, לשמור עליהן ולהביא אותן עד גמר התיקון. רק אנחנו הגברים עדיין לא מרגישים ואני עכשיו מדבר מצד הגברים, שאתן כן יכולות להיות כמו בית. שאתן יכולות לשמור על הכלי שלנו, להחזיק את כל היגיעות שלנו יחד.
שאתן יכולות לעורר אותנו, לדחוף אותנו לחיבור בינינו. אני מדבר על כך שאישה צריכה את זה לבצע. נשים צריכות לדאוג מתי אנחנו הגברים נהיה מחוברים ואז את כל ההשגות שלנו אנחנו נביא לאישה, לכלי הנשי.
כאן אנחנו עדיין עוד צריכים ללמוד איך עושים את זה, אבל לאט לאט אנחנו נברר את הדברים האלה בקשר בינינו לכלי דאדם הראשון. אנחנו לא יכולים לברוח מזה, כאן בטוח שנצטרך לתקן את הכלי הכללי. ואישה היא שומרת, דורשת, מכוונת את הגבר. הכול תלוי בכוח האישה
שאלה: איך להתייחס לחברות שלא מקשיבות בכלל לשיעורים, ורק שתים מתוך שמונה מקשיבות לשיעורים ומתחברות לשיעור נשים. איך אפשר לראות בהן גדלות?
ודאי שלא, עכשיו דיברנו עם הגברים בדיוק על אותה הבעיה. אולי קשה לכן [להשתתף בשיעור הנשים מדי שבוע] אני לא יודע אולי אתן רוצות זמן אחר, לי זה לא חשוב. אבל חשוב לי שכל אישה תוכל להיות נוכחת בשיעור גם לשאול וגם להשתתף, לכן אני מאוד מצטער שישנן כאלה שלא נמצאות. חבל, חבל, אין לי מה להגיד. ודאי שחברות כאלו הן לא חברות. בטח יש לכל אחת בעיות, הנשים קשורות לבית, לילדים, להן הרבה יותר קשה להתנתק מכל הבעיות האלה, אבל בכל זאת להשתדל איכשהו.
שאלה: איך להחזיק את אור החיבור שמופיע בכנס ולהשתמש בו בעבודה שלנו?
יש לכן עכשיו אפשרות להתחבר. אחרי השעה הזאת איתי יש לכן עוד שעה, שאם אתן רוצות אתן יכולות להתחבר. כבר עכשיו אתן יכולות להיות בחיבור. אנחנו דיברנו על זה עם הגברים היום, שכל זה נרשם. כל דבר ודבר שאנחנו עושים בקשר לחיבור, או יותר או פחות או באיזה צורות, זה הכול נרשם. וזה עניין המצטבר ומתחבר לחשבון גדול. זה נקרא "פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול". ולכן מה שקורה כאן, שאנחנו צריכים בזה להשתמש.
ועוד רגע ועוד רגע ועוד רגע, ממש כמו שאני זורק כסף לאיזו קופסה ואני רוצה נגיד אחר כך לקנות איזו שמלה יפה, אז כך אני צריך להרגיש שאני עוד מתחבר ועוד מתחבר ועוד מתחבר, עד שמתוך החיבורים האלה תידלק האש, זאת אומרת יתגלה האור הגדול.
שאלה: איזה מאמצים וארגון יכול להיות לכלי הנשי העולמי, כדי להדליק ולעורר את הכלי הכללי. מה הנשים יכולות לעשות כדי להעיר את כולם?
הנשים מסוגלות להאיר את כולם. העולם באמת מסתובב סביב אישה, אמנם שנראה לנו שהגברים מסובבים את העולם, אבל הגברים שמסובבים את העולם, הם מסובבים אותו לפי איך שהנשים בשקט, בפנים מכוונות את הגברים. כמו שאמא מכוונת את הילדים הקטנים שלה הבנים ושולחת אותם לגן ילדים, לבית ספר, שומרת עליהם. כך אישה ממשיכה את זה עם הגבר שלה ואמנם לא מרגישים את זה, אבל ברור לנו שככה הוא עושה.
אחרי כל גבר עומדת אישה שמכוונת אותו וכך זה הכול בנוי. כי זה נוקבא, זה החיסרון הכללי שמתגלה בבריאה. לכן אתן צריכות ללמוד איך לעשות את זה, איך לסובב נכון את הגברים שהם יעשו את העבודה שאתן לא יכולות לעשות והם כן. ואז יחד לפי כמה שהאישה מכוונת, כך הגבר מבצע.
שאלה: איך להרגיש את הכוח הזה שמכוון?
זה בתנאי שאתן תתחברו ביניכן, אתן צריכות להתחבר ביניכן ואז אתן תצליחו לנהל את הגברים. והגברים ירצו את זה לעשות, כי הכוח של אישה הוא באמת כוח המלכות, הוא הקובע את התקדמות העולם. רק על ידי חיבור ביניכן. אם לא יהיה חיבור, לא תצליחו.
שאלה: אם אני תומכת בבעלי שהוא תלמיד קבלה, בדרך זו אני גם תומכת בכלי הגברי הכללי?
כן. דרך הגבר שלך את מפעילה את כול יתר הגברים. נכון. תצליחי.
שאלה: שמעתי שברוחניות יש הפרדה בהתאם לרצונות. האם זו תפיסה זמנית או חוק טבע?
איזו הפרדה בין רצונות? ודאי שיש הפרדה אבל לא פי הרצונות, אלא לפי העביות שברצונות. את זה אנחנו לומדים במערכת, כשאנחנו לומדים את המערכת הרוחנית, וברוחניות זה לפי העביות שברצון.
שאלה: אמרת שהגברים לא מרגישים שאנחנו יכולות לנהל את הבית שלנו, מכיוון שהגברים לא מרגישים את זה, או מכיוון שאנחנו לא מחוברות?
ענית נכון מאוד. כמו שבגשמיות אישה לבד יכולה לסדר את הבית שלה וגבר רק מביא כסף כמה שהוא מרוויח, אבל כל היתר שנעשה בבית זה בעצם בכוח האישה שהבית מתקיים. כך אנחנו צריכים להבין שאותו דבר קורה ברוחניות. רק ברוחניות נשים צריכות להיות מחוברות, כי אחרת לא תצא פעולה רוחנית. פעולה רוחנית יכולה להתקיים רק בחיבור למעלה מהאגו.
שאלה: יש איזו דחייה בקשר עם גברים. מה זאת הדחיה הזאת שאנחנו מרגישות?
סוג הרצון הפנימי הוא שונה לגברים ולנשים. אבל באמת זה לא כל כך חשוב, אבל בכל זאת בעולם שלנו שאנחנו נמצאים, אנחנו מרגישים את השוני.
שאלה: למה יש קשר בעשירייה עם חלק מהחברות יותר ועם חלק פחות?
רצוי שאנחנו נגלה קשר בעשירייה שווה לכולן, בהתאם להשתתפות של כולן. ודאי שאם מישהי משתתפת יותר אז אני קשורה אליה יותר. אבל לא שאני עושה חשבון בין בני אדם, לפי האופי שלהן, לפי משהו אחר, אלא אך ורק לפי מידת ההשתתפות.
שאלה: עכשיו שמענו שאנחנו לא יודעות לנהל את הגברים, איך לממש את זה במציאות? אנחנו מאוד רוצות לדעת לנהל.
לסובב את הגברים, כתוב כך, שהנוקבא תסובב את הזכר, כך כתוב בתורה, בחכמת הקבלה. מה זאת אומרת? שהיא תסובב אותו לכיוון הבורא, זה הכול. זה נקרא לסובב את הגבר. כמו שאנחנו אומרים שאחרי כל גבר מוצלח עומדת אישה שמכוונת אותו להצלחה, כך אתן צריכות גם כן לקיים את הדברים האלו עם הגברים. אבל שוב, זה הכול על מנת להשפיע, זה למעלה מהאגו שלהם, זה על ידי החיבור ביניכן, זה לא פשוט. זה לא בצורה אגואיסטית שנדמה לכן.
תלמידה: ואיך לעשות את זה דרך חלונות הזום?
קודם כל אתן צריכות להתחבר ביניכן ולהחליט שאתן רוצות לכוון את הגברים לתיקון, ואז אתן תבינו איך לכוון אותם, איך לדחוף אותם לתיקון, וזה יהיה באמת לתיקון.
שאלה: דווקא הגברים כשהם מתחברים הם מושכים את האור העליון, האם הבורא שמח על חיבור הנשים בדיוק כמו שהוא שמח על חיבור הגברים?
אין שום הבדל. גם נשים יכולות כך למשוך את אור הבורא, כך למשוך את האור אליהן. כן, יכולות, אין שום בעיה.
שאלה: האם צריך לשנות משהו בעבודת העשירייה אם אחת החברות יצאה מהעשירייה?
לא. רק להתחבר יותר וזהו.
שאלה: אתה מדבר על התמיכה שלנו בגברים ואיך אישה בכל מיני טכניקות דוחפת את הגבר שלה. איך אישה שאין לה בן זוג או שהבן זוג שלה לא בדרך יכולה לתמוך בכלי הגברי?
יחד עם החברות, אין שום בעיה. יש לנו קבוצות שיש שם רק נשים ואין להן גברים במערכת שלנו, אז מה? הן מתחברות ביניהן ותומכות בגברים. זו לא צריכה להיות תמיכה אישית. בעבודה שלהן הן נותנות התפעלות.
אנחנו נמצאים בקשר רוחני בינינו. נשים יקרות, מה יש לכן? אני אפילו לפעמים נדהם איך אתן לא מבינות. אנחנו קשורים יחד, נמצאים יחד בכלי אחד, בינינו רשת קשר אחת. אם אני רוצה בתור אישה להשפיע על הכלי הכללי ודרכו לבורא, אני לא צריכה להיות נשואה שיהיה לי שם גבר שלי, לא. זה מספיק אם אני נמצאת עם נשים אחרות בקבוצה ואנחנו רוצות מאוד לתמוך בכל קבוצת "בני ברוך", וזהו, אין שום קשר בין אם אני נשואה, יש לי שם גבר או לא. ואנחנו לא צריכות להיות בקשר יותר, אנחנו נמצאות בקשר, יש לנו שיעורים, יש לנו מורה, יש לנו ישיבות חברות וכן הלאה, מספיק, כבר יש לנו קשר, זה קשר רוחני.
תלמידה: אתה אמרת באחד השיעורים האחרונים לגברים, שמי שלא עולה לזום של העשירייה לחיבור בגלל הפצה אז הוא לא עושה הפצה מספיק יעילה ושקודם כל יתחבר. האם אצל נשים זה גם ככה, הבנות שהולכות להפצה ומפספסות חיבור עם העשירייה שלהן?
לא, לאישה אין כאלו דרישות כמו לגבר. אישה יש לה "מצוות שהזמן גרמן". אם היא לא יכולה להשתתף יחד עם נשים אחרות בקבוצה, בהפצה, מפני שיש לה בעיות במשפחה שהיא צריכה לעשות שם משהו, להכין, וכן הלאה, אז היא עוזבת את הקבוצה לזמן מה ועוסקת בענייני משפחה.
תלמידה: השאלה היא אחרת, האם במקום להיכנס לחיבור עשירייה היא בוחרת ללכת לפעילות הפצה, או שהיא תבחר שעה אחרת להפצה ולא תפספס את העשירייה?
לא, האמת שהעשירייה יותר חשובה. לפעמים אנחנו צריכים להגיד גם אחרת, אבל זה תלוי כבר בתנאים, אבל בדרך כלל ההשתתפות בעשירייה היא חשובה ביותר.
שאלה: היום יש לנו אירוע מיוחד ואנחנו הרבה חברות מכל מיני עשיריות נפגשנו בחדר הזה. האם עדיף לכל אחת שתישאר בעשירייה שלה, בחדר שלה, או שכן חשוב שאנחנו נקדיש את ההזדמנות הזאת ליותר חיבור בינינו?
איך אתן תוכלו להתחבר לא דרך החדרים האלו? אני לא יודע אם טכנית זה אפשרי או לא, אבל מצידי אין שום הגבלה. אתן יכולות לטרוף את הקלפים איך שאתן רוצות ולהתקשר בכל מיני צורות שונות, לא חייבת להיות כל אחת בעשירייה. אתן עכשיו נמצאות בעשיריות, יש לכן עוד מפגשים בין עשיריות, אבל הכנס, אם זה כנס, יכול להיות שזה לגמרי נעשה בצורה אחרת. איך שתחליטו. העיקר בהצלחה, עם לב פתוח, שיצליח.
שאלה: מה התיקון של נשים בעולם הרוחני חוץ מהפצה וחיבור?
להגיע לחיבור ביניהן עד כדי כך שהבורא, הכוח העליון, מתגלה ביניהן והן משיגות את כל העולם העליון הרוחני, הנצחי, ממש בחיים האלה, כמו שכתוב "עולמך תראה בחייך". זה מה שהן צריכות להשיג, נצחיות ממש, הכול לפניכן.
שאלה: אתמול קיבלנו מתנה מהגברים, תפילה עבורנו. איך עלינו להגיב לתפילה הזאת שהגברים כתבו עבורנו, הם אף פעם לא עשו את זה. הם כתבו תפילה עבורנו ושלחו לנו את זה בווידיאו. איך עלינו להגיב לזה?
איזה יופי, זה מרגש מאוד, יפה. ואיך לענות לזה? אני לא אגיד לכן, זה אתן צריכות להחליט. הלב לא אומר לך מה לעשות? אני צריך להגיד לך במקום הלב שלך? אני שותק, אסור לי את זה להגיד. זה רק הלב של אישה שימצא איך לענות לגברים, שזה כמו גבר אחד שכך פונה אליה. אני חושב שאם תרגישו מה קורה בלב, זה מה שאתן צריכות לענות.
אבל אני שמח לשמוע שכך זה קורה. הגברים שלנו משתנים, זה ממש משהו יפה מאוד. אולי נשים לא כל כך משתנות לעומת הגברים. צריכים לעשות כאן איזו פעולה מצד הנשים, ככה עם כל הלב, לפתוח לגברים, לדחוף אותם קדימה, להגיד להם שאנחנו נמצאות אחריכם וכן הלאה, כך משהו. הם צריכים את זה, גברים מאוד צריכים את עזרת הנשים.
שאלה: בעוד רגעים ניכנס לפגישת חברות עולמית, ובהמשך לטקסט שאומר, "הניצוצין שמחברים את כל ניצוצי הקדושה ביחד באהבה נשיג קומה של קדושה". למה הכוונה לאסוף, מה זה לאסוף את הניצוצין האלה, אתה יכול להסביר לנו מה זה?
כל הרצונות של החברות, כל אחת מאיתנו צריכה לאסוף שיהיה לה זר כזה גדול של הניצוצין האלו, ואז מכל זה תהיה ממש אש, שלהבת אש, זאת הכוונה. הכול תלוי בחיבור, בקיצור.
שאלה: האם כדי לעזור לגברים להתעורר אנחנו צריכות לחכות שהם יביעו את הצורך שלהם בזה?
לא, דווקא ההיפך, שהגברים יהיו כמו שהם. אתן צריכות להתחבר ביניכן ולהשפיע עליהם עד כדי כך שהם יתעוררו מהפנייה שלכן. יותר טוב שהם לא מתעוררים בעצמם, אלא שאתן מעוררות אותם מאפס. שנשים מעוררות את הגברים מאפס, זה הכי טוב. כמו שאמא מעוררת את הילד הקטן ואומרת לו מה הוא צריך לעשות, כך אתן צריכות להתייחס לגברים ולעורר אותם.
שאלה: יש לנו הכול, יש לנו את החברה, את "בני ברוך", יש לנו אותך, שאתה המורה המדהים שלנו שמוביל אותנו בדרך הזו. אם יש לנו את הרצון להתאחד, מה חסר לנו כדי להגיע לדרגת הנשים "ביחד", ולצאת מהגלות?
יחד ביחד חיבור, זה מה שחסר לכן. ומתוך ה"ביחד" הזה להשפיע לגברים ולבורא, וגם ישירות לבורא. תפילה של אישה היא מאוד מועילה, או ישירות לבורא או דרך הגברים. אבל כדי שתהיה תפילה צריך להיות חיבור, כי אחד לא עובד, כאן צריכה להיות ממש עשירייה.
שאלה: אילו רצונות של החברות אני צריכה לעשות כזֵר?
חיבור. רק רצון לחיבור צריכים לאסוף מכל אחת ואחת, ויהיה רצון אחד גדול של חיבור ואז בזה אתן תגלו את הבורא, סך הכול זה מה שצריך. תשמעו מה שאני אומר ותבצעו את זה לפחות קצת, אתן תרגישו כמה שזה עובד.
שאלה: אם יש חברה בעשירייה שכבר שנה לא משתתפת בשום צורה ובשום דרך ולא לוקחת חלק, למרות שפנינו אליה הרבה פעמים, מה עושים איתה?
מוחקים אותה מכל הרשימות ומהלב, זה הכול. פעם ולתמיד.
שאלה: איך לא להישאר בבחינת שמאל ולחכות עד שתתקבל תפילתנו, אלא לעבור לימין, ל"למעלה מהדעת"?
אני לא יודע. על זה אני לא עונה, זה מסובך. אנחנו צריכים לשאול שאלות שיהיו מובנות לכולם ובצורה מעשית.
שאלה: אני נמצאת בעשירייה שתומכת בגברים של אזור קווקז, אבל הגבר שלי נמצא בעשירייה אחרת. האם יש הבדל בין העבודה בין נשים נשואות לנשים שהן לא נשואות, והאם אני צריכה לחשוב על העשירייה של בעלי?
אין שום הבדל באיזו עשירייה את נמצאת, רק את צריכה לעבוד על החיבור בין החברות שלך ועם הבורא, זה הכול. אם אתן רוצות, אתן יכולות עוד לתמוך בגברים, אבל אפילו בלי לתמוך בגברים, אתן יכולות להתחבר ולפנות לבורא. זה פשוט מאוד, כך תעשו, ואין שום חשיבות באיזו עשירייה את נמצאת ואיפה נמצא הבעל, זה הכול לא משנה בכלל, לא משנה.
שאלה: בקשר לשאלה ששאלה החברה מצ'ילה שכבר יש לנו מורה, קבוצה, סביבה ומה חסר לנו. אתה אמרת שחסר חיבור. בשבועיים האחרונים לנשים של הכלי הלטיני היו מפגשים בין עשיריות, והיה חיבור מאוד מיוחד וגם היו לנו מפגשים עם חברות מהכלי האפריקאי. אז חסר עוד חיבור? מה עוד צריך לעשות כדי להשיג את הנקודה הזאת שהיא אמרה, להשיג את אשת החיל הזאת? כי אנחנו עושות עבודה מאוד חזקה, מאוד גדולה במפגשים בינינו, אז אם תוכל לעזור לנו באמת לכוון אותנו לחיבור הזה.
להגיד לך מה שחסר, לפנות לבורא לבקש ממנו שהוא יעזור, ואז יתברר לכן כל מה שאתן צריכות עוד לעשות. לפנות לבורא, אבל מתוך החיבור, ואז תקבלו בתוך החיבור הרגשה מה באמת עוד חסר.
שאלה: האם זה מדויק לומר שהתיקון של האישה הוא לקבל על מנת להשפיע והגבר הוא משפיע על מנת להשפיע?
כבר אתן התחלתן להיכנס עמוק לתוך חכמת הקבלה. כן, נכון, אבל אני לא הולך להסביר את זה. אבל זה נכון.
שאלה: אם אני צריכה לתקן את העולם, אם אני תופסת את העולם רק בפנים, אז למה לעשות הפצה אם אין עולם חיצון לתקן?
על ידי זה שאת עושה הפצה, את דווקא מתקנת את עצמך. וכל העולם החיצון שנראה לך שהוא חיצון, באמת זה הכול שייך לך, זה את בפנים, רק נראה לך שזה בחוץ. אנחנו לומדים את זה בחכמת הקבלה, בתפיסת המציאות. לכן תמשיכי להשפיע גם על כל העולם, כי בזה את מתקנת את עצמך.
שאלה: אני רוצה להגיד שאנחנו עובדים בשוויון וכוללים אחד את השני בחיבור הכללי הזה, ואנחנו כל הזמן עובדים בהפצה ובעשירייה באופן קבוע כבר שנים, ואנחנו כבר רצון אחד ואנחנו נעים לקראת החיבור הזה ונכנסים לעיבור הזה.
אני לא יכול להגיד לך כן או לא, מפני שהדברים האלה צריכים עוד בירור. רק תלכו קדימה לחיבור ויתגלה בטוח המצב החדש, רק בצורה כזאת.
שאלה: אם כבר התחברנו, יש הרגשה כזאת, אבל החיבור הוא לא המטרה הסופית. אז מה הפעולות הפנימיות שנדרשות מאיתנו לאחר מכן?
למשוך את הבורא שיתגלה ביניכן. למשוך את הבורא, לפנות לבורא שיתגלה ביניכן. תנסו ותראו כמה שזה עובד.
שאלה: איך בעשירייה אנחנו יכולים לגדל את גדלות הבורא מעבר לסדנאות?
על ידי דיבור ביניכן, על ידי קריאת המאמרים, על ידי שמיעת השיעור. העיקר זה בעצם על ידי החיבור ביניכן על ידי הדיבורים. לספר כל אחת לשנייה על גדלות החברה, על גדלות הבורא. זה מה שאני ממליץ שכך יקרה.
שאלה: מה לעשות במצב של הרגשת בושה מול החברות שלי בעשירייה?
צריכים להתעלות למעלה מהבושה, ובאמת לעשות כך שהבושה תהפוך להיות לכבוד. כך כתוב.
תלמידה: רצינו לומר המון תודה על השיעור המרומם. תודה לך ולכל החברות היקרות מהכלי העולמי. אנחנו עוברות עכשיו לערב מאוד עוצמתי ומיוחד, ערב של איחוד עולמי, שיא הכנס שלנו. חברות מכל הכלי העולמי הכינו לנו ערב של חיבור ותפילה. אנחנו עוברות להרגיש את זה יחד כולנו ככלי נשי אחד. תודה לכולם.
תודה לכן. אני מחבק אתכן בחיבוק באמת אמיתי, חזק מכל הלב. שיהיה לכן הצלחה גם בעולם הזה, גם בעולם הרוחני. בריאות וחיבור בינינו ועם הבורא. תודה לכן. תצליחו. אמן.
(סוף השיעור)