בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 21.11.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*אמונה למעלה מהדעת*
אנחנו צריכים להשתדל להרגיש בכל שיעור ושיעור כמה אנחנו נכנסים יותר להרגשת האמונה למעלה מהדעת, כמה אנחנו מרגישים מה זה, ושהיא יותר קרובה אלינו, זה יותר מתחבר בנו, ואנחנו יותר ויותר מתחילים לראות במושג הזה, אמונה למעלה מהדעת, את כל הפרטים שלו. צריכים גם לחשוב וגם להרגיש את המושג הזה ככל האפשר יותר. וודאי שככל שנתחבר בינינו, כך נפתח את המושג הזה, אמונה למעלה מהדעת, כי הכל מושג, מתגלה באמונה, כלומר בהשפעה, בחיבור הדדי למעלה מהאגו. ככל שנשתדל להתקרב זה לזה, כך נרגיש שיש לנו יותר כלים של חכמה ושל בינה, כלומר בהרגשה ובהבנה. כך נתפוס את המושג.
אני צריך להודות לבורא על כל העולם, על כל מה שהוא עושה לי ולכל אחד בעולם. למרות שלא נראה לי בעיניים הגשמיות, אבל אני הולך למעלה מהן, כמו שכתוב *עיניים להם ולא יראו אוזניים להם ולא ישמעו*, לכן אני הולך נגד החושים האלה, ראיה ושמיעה, ואומר שאני נמצא בעולם שכולו טוב, *ולמרות שאני לא שומע ולא רואה את הדברים הטובים, אני כן מקבל את ההנהגת הבורא שכך מנהיג את העולם בטוב ומיטיב. זה מה שאני רוצה להבין, לקבל, לראות ולהרגיש, ורק בצורה כזאת להתייחס למציאות*.
ש:
איך
מחברים
ראש
ולב?
ר:
אנחנו
עוד
לא
יכולים
לעשות
זאת,
אבל
צריכים
לאט
לאט
להתקרב
למושגים
האלה,
איך
אנחנו
יכולים
לתפוס
את
המושגים
האלה
באמונה
למעלה
מהדעת,
כלומר
שאראה
את
העולם
שכולו
נמצא
בהשפעה
ולא
בקבלה.
זה
לוקח
זמן,
אנחנו
צריכים
לעשות
תרגילים.
נעשה
ונראה,
לאט
לאט
נתקרב
לכך.
ש:
אמונה
שלמה,
מה
נותן
המשחק
הזה?
ר:
קודם
כל
זה
לא
משחק
אלא
תרגיל.
יש
הבדל
איך
אתה
מתייחס
לפעולה
שאתה
עושה.
אנחנו
רוצים
לתפוס
את
המציאות,
להתייחס
אליה
כך
שהיא
הפוכה
ממה
שאנחנו
מרגישים.
כך
אנחנו
מסדרים
בנו
כלים
חדשים,
כלים
דהשפעה
במקום
כלים
דקבלה.
לאט
לאט
האור
העליון
משפיע,
לפי
הכלים
האלו,
ואנחנו
מתחילים
להרגיש
איך
זה
להתקיים
בעולם
של
השפעה,
בעולמו
של
הבורא.
ש:
האם
צריך
להגיע
לאותו
ציור
בעשירייה?
ר:
לא,
אבל
טוב
אם
אני
שומע
את
הציור
של
השני,
אבל
אני
לא
חייב
להעתיק
אותו
על
עצמי.
ש:
לנסות
שכולם
ינסו
לצייר
הציור
אחד?
ר:
כן,
זה
גם
אפשרי.
אבל
אתם
צריכים
להרגיש
האם
אתם
מתנגדים
לכך
או
לא?
אם
עדיין
כן
אז
תעזבו
את
זה,
כלומר
תעשו
את
זה
בצורה
רכה.
ש:
מהי
הרכישה
הראשונה
של
כלים
דהשפעה?
ר:
*אני
חייב
לעלות
למצב
שהבורא
יהיה
הכי
גדול
ממני
ומכל
העולם,
הכי
גדול,
הכי
חזק,
הכי
חכם,
הכי
שולט.
כשאני
נמשך
לכך,
אני
מתחיל
להרגיש
שאני
מתקרב
לאמונה
למעלה
מהדעת*.
ש:
היכולת
לאחוז
בכלי
דהשפעה
היא
תוצאה
מגדלות
הבורא
בינינו?
ר:
ודאי,
אחד
לאחד.
ככל
שיש
לי
גדלות
הבורא,
כך
אני
יכול
לקבל
אותו
כשולט
בכל.
ש:
מה
קורה
עם
כלי
קבלה
שלנו?
ר:
אנחנו
לא
צריכים
לדאוג
על
הכלים
דקבלה
שלנו,
הבורא
דואג
להם.
אני
צריך
לדאוג
על
הכלים
דהשפעה.
ש:
מהי
התוספת
של
הכלים
דהשפעה?
ר:
הזדהות
עם
הבורא,
השתוות
הצורה.
ש:
מכות...
המלחמה.....?
ר:
*עכשיו
העולם
עובר
ולהתפלל
לבורא
על
המכה
הכללית,
ואנחנו
צריכים
דווקא
עכשיו
להשתדל
להשתמש,
לממש
ולבקש
מהבורא
שבמקום
הייסורים,
ייסורי
מלחמה
שכיום
מתחלקים
בין
מיליונים,
שחוץ
מזה
הוא
גם
יעשה
טוב
לכל
המיליונים
האלו.
אנחנו
צריכים
לדאוג
שכך
יהיה.
בזה
תלוי
התיקון*.
ש:
מה
זה
תפילה
בכובד
ראש?
ר:
אני
צריך
להכין
את
עצמי,
לדרוש
מהבורא
למעלה
ממה
שאני
מבין
ומרגיש.
ש:
איך
אני
לומד
דרך
כל
חבר
מה
בורא
רוצה
להראות
לי?
ר:
את
מה
שהבורא
רוצה
לתת
לי,
להביא
לי,
אני
תופס
מהסביבה.
אני
צריך
להתחבר
עם
הסביבה,
עם
העשירייה
ולקלוט
אותם,
לספוג
אותם,
לשאוב
אותם
בפנים
בכל
היכולות
שלי,
שייכנסו
בי,
לליבי,
לכל
האיברים
שלי.
אנחנו
חושבים
שבכלים
דהשפעה
אנחנו
לא
יכולים
לקבל,
לא
יכולים
להבין,
להבחין,
זה
לא
נכון.
*כלים
דהשפעה
נקראים
כך
בגלל
שהם
עובדים
בסגנון
אחר,
פשוט
מאוד.
אני
עובד
מחוץ
לרצון
לקבל
שלי,
אבל
אני
בעצם
עובד
עם
הרצון
לקבל,
רק
לא
שלי
אלא
עם
הרצון
לקבל
של
הבורא,
או
תגיד
של
כולם,
של
כל
הנבראים.
הכלים
שאני
עובד
בהם
בע"מ
להשפיע
הם
כלים
גדולים
מאוד*.
*דווקא
בכלים
דהשפעה
יש
לנו
דברים
בלתי
מוגבלים
שאנחנו
יכולים
לקבל,
להרגיש,
לאתר,
לקלוט
אותם
לעצמנו
ולעבוד
איתם.
עוד
נלמד
איך
עושים
זאת*,
אבל
הכל
זה
בכלים
דהשפעה.
הבורא
לא
ברא
את
הדברים
האלה
סתם,
אלא
רק
מתוך
ההכרחיות,
מנקודת
הגמר
התיקון.
לזה
הוא
רוצה
להביא
אותנו,
ועד
הנקודה
הזאת,
בצורה
הפוכה,
הוא
משך
את
החוט
ואז
ברא
אותנו
ברצון
לקבל
קטן
שיכול
להתפתח
עד
רצון
לקבל
למעלה
מהדעת.
עוד
קצת
ועוד
קצת,
אנחנו
בכל
זאת
לא
יכולים
לברוח
מלייצב
את
הצורה
האמיתית
הזאת.
עוד
מעט
זה
יצטייר
יותר
ויותר
נכון.
ש:
איזו
חשיבות
יש
להרגשה
בתפילה?
ר:
*תפילה
היא
כולה
הרגשה.
אין
לנו
מה
לחפש
בתפילה
חוץ
מהרגשה*,
ובכלל
כל
חכמת
הקבלה
היא
חכמה
של
הרגשה,
איך
להרגיש
רצון
לקבל,
רצון
להשפיע,
להרגיש
את
הנותן,
את
המקבל
ואת
היחס
ביניהם.
ש:
כשהלב
לא
רוצה
והמוח
לא
מסכים,
איך
אפשר
לעבוד?
ר:
עובדים,
דווקא
אז
עובדים.
ש:
איך
עובדים,
באיזה
דלק?
ר:
נגד
הלב
ונגד
המוח,
כשור
לעול
וחמור
למשא.
ש:
לא
בלב
ולא
במוח,
מה
עוד
יש?
ר:
אתה
לא
מגדיל
את
המוח
ולא
מגדיל
את
הלב,
כי
אין
לך
מה
להגדיל.
אתה
לא
יכול
לעבוד
איתם.
נגיד
שיש
לך
כזה
מצב,
אבל
את
הולך
*כשור
לעול
וחמור
למשא*,
עושה
דברים
בצורה
אוטומטית
ובודק
מה
יש
לך
מזה.
ש:
איך
לפתח
את
היכולת
לעבוד
בצורה
אוטומטית?
ר:
אני
לא
יכול
להגיד
לך
יותר,
אלא
*תעשה
ותראה*.
ש:
למה
זה
לא
מספיק
לקבל
בהבנה
בדעת
שצריך
לשרת
הבורא,
שצריך
לעבוד
דווקא
למעלה
מהדעת?
ר:
כי
אם
אנחנו
עובדים
בתוך
הדעת
אנחנו
עובדים
בתוך
האגו
שלנו
ונמצאים
בהפכיות
מהבורא.
אנחנו
רוצים
לעבוד
בהזדהות,
בהשתוות,
בהשוואה
עם
הבורא,
לכן
אנחנו
צריכים
לעלות
למעלה
מהדעת.
ש:
אם
בדעת
מסכים
שצריך
לשרת
הבורא,
אין
סתירה?
ר:
לא,
זה
בסדר.
זה
שמנוגד
לדעת
זה
טוב,
כלומר
לדעתי
של
עכשיו,
ואז
אוכל
לעלות
לדרגה
הבאה.
*אני
מאוד
מרוצה
שאין
שאלות,
שלא
ברור
ושבאמת
אתם
יודעים
שיש
כאן
איזשהו
מחסום
שאנחנו
לא
יכולים
להתקדם.
לענות
בצורה
מכאנית
במשהו
אפשר,
אבל
חוץ
מזה
כאילו
האדם
לא
יודע
מה
יש
לו
לעשות
עם
עצמו*.
:
מהי
התפילה
הנכונה
כשלא
יכולה
להסכים
עם
מה
שבורא
עושה
לי?
ר:
תתפללי
שתביני
יותר
טוב
את
הבורא
ואז
תסכימי
עימו.
זה
בדעת,
ובעצם
את
יכולה
להתפלל
שזה
כבר
יותר
גבוה,
*שאפילו
שאת
לא
מבינה
ולא
מרגישה
את
הבורא,
להתפלל
שתביני
אותו
בלמעלה
מהדעת,
למרות
הדעת
שלך*.
ש:
מהם
הסימנים
שאנחנו
באמונה
למעלה
מהדעת?
ר:
הסימנים
הם
שאני
לא
רוצה
שום
דבר
חוץ
מלהשפיע
לבורא.
ש:
כמה
חשוב
להגיע
בתפילה
גם
להרגשה?
ר:
צריכים,
כי
תפילה
נקראת
עבודה
שבלב,
והלב
חוץ
ממבין
הוא
גם
מרגיש.
ש:
איך
הדעת
יכולה
לחייב
אותי
לעבוד
במעל
הדעת?
ר:
באמת
כך
קורה.
זאת
שאלה
נכונה,
יפה.
אנחנו
רוצים
להיכנס
לאמונה
למעלה
מהדעת,
אין
לנו
שום
דבר
ממנה,
*יש
לנו
רק
דעת,
אבל
אני
בתוך
הדעת
מבין
ומרגיש
שאני
מוגבל
ושאני
לא
יכול
להתקדם
יותר
אלא
רק
ללכת
למעלה
מהדעת*.
אמנם
אני
נמצא
בתוך
הדעת,
אבל
אני
רוצה
לעלות
למעלה
מהדעת
ודווקא
בזה
להתקדם.
ש:
אם
עכשיו
אין
לי
רצונות
שלי,
זה
הזמן
לקחת
רצונות
החברים,
להתפלל
עמם?
ר:
כן,
*תשמעו
את
זה
טוב.
אנחנו
צריכים
להבין
שאם
אין
לנו
באיזשהו
רגע
חיסרון,
זה
סימן
שאנחנו
לא
מחוברים
לחברים,
לא
מקבלים
מהם
חיסרון
ולכן
לא
יכולים
להעלות
אותו
לבורא.
החיסרון
צריך
להיות
אצלנו
שכמו
שכתוב,
הלוואי
שיתפלל
כל
היום.
זה
אפשרי
רק
אם
אנחנו
מחוברים
עם
החברים,
כי
אז
כל
אחד
מקבל
מהשני*.
ש:
איך
להגיע
לעולם
אמיתי
של
השפעה?
ר:
דרך
שבירת
הלב.
*עוד
מעט
נתחיל
להרגיש
שהלב
מתייאש.
אני
מיואש,
הלב
שבור,
אין
יותר
טוב
מלב
שבור,
כמו
שכתוב.
כך
מגיעים
לדרישה
לאמונה
למעלה
מהדעת*.
ש:
מה
לעשות
בזמנים
שמורגש
שכל
הכלי
נמצא
בכבידות?
ר:
זה
מצב
מצוין.
*אנחנו
צריכים
להתחבר
בינינו
ולהבין
שבחיבור
בינינו
אנחנו
משיגים
את
העוצמה
שמחייבת
את
הבורא
להעלות
אותנו
אליו
ולמלא
אותנו
במאור
המחזיר
למוטב*.
ש:
האם
הכבדות
מראה
על
חוסר
רצון,
חוסר
חיסרון?
ר:
אם
זה
חוסר
רצון
וחוסר
חיסרון
מכולם
יחד
אז
איש
את
רעהו
יעזורו.
צריכים
לעבוד
יחד.
*לא
יכול
להיות
שאנחנו
יחד
כולנו
עד
כדי
כך
מחוברים
שאנחנו
נמצאים
בירידה
טוטאלית,
אנחנו
עוד
לא
עד
כדי
כך
מחוברים*.
ש:
כשאתה
אומר
שבקרוב
נרגיש,
זה
תמריץ?
ר:
לזה
צריכים
להשתוקק.
ש:
הרחמים
הכי
גדולים
שקיבלנו
מהבורא
זה
שקיבלנו
עשירייה.
איך
להשתמש
בזה..?
ר:
דיברנו
על
זה
הרבה,
עכשיו
עברתי
10
או
15
עצות,
על
כולן
דיברנו.
ש:
שומעים
את
כל
העצות,
אתה
חוזר
שנים
עליהן,
ואני
לא
מצליח
לממש...
ר:
*תתחיל
לממש.
תרשום
לפניך
(עצה)
אחת
שאתה
במשך
היום
כל
הזמן
חוזר
עליה
וממש
דורש
מהחברים,
דורש
מהבורא
ובוודאי
שמעצמך*.
ש:
..להתבטל,
ללכת
למעלה
מהדעת,
האם
יש
סדר
עדיפות
לכל
התפילות
והחסרונות..?
ר:
ממש
לא.
אין
כאן
סדר,
*אתה
פשוט
צריך
לפתוח
את
הלב
שלך
ולשפוך
את
מה
שיש
לך
לבורא.
לא
חשוב
באיזה
סדר
זה,
בכלל
לא
חשוב,
הבורא
ישמע.
הבורא
ישמע,
העיקר
שכל
מה
שיש
לך,
שפוך
עליו*.
ש:
האם
צריך
לחכות
שהצעקה
תגיע...
?
ר:
*אם
אתה
רוצה
שהצעקה
תגיע
מעומק
הלב,
אתה
צריך
להתחבר
עם
החברים
ולראות
כמה
אתה
לא
יכול
להשיג
את
מה
שאתה
רוצה,
ויש
לך
אפס
תקווה
להגיע
למשהו.
אז
תהיה
לך
צעקה
מעומק
הלב*.
ש:
אבל
האם
זה
מגיע
מרצון
לקבל
שסובל?
ר:
כן,
הכל
מרצון
לקבל,
הבורא
לא
ברא
שום
דבר
חוץ
מרצון
לקבל.
ש:
איך
מתוך
הצעקה
הזאת
אני
מתפלל
עבור
החברים
ולא
לעצמי?
ר:
כי
כך
הרצון
לקבל
כבר
יהיה
מחובר
לכלים
דהשפעה.
גם
כלים
דקבלה
יעבדו
לצד
כלים
דהשפעה.
ש:
אני
לא
מבינה
כלום,
אבודה..
מה
לעשות?
ר:
*את
צריכה
לפנות
לבורא
ולבכות
לו.
זהו,
כלום
חוץ
מזה,
ולהודות
לו
שהוא
הביא
אותך
לכזה
מצב
שאת
לגמרי
לגמרי
תלויה
רק
בו*.
ש:
איפה
בכל
הסיפור
הזה
העשירייה?
ר:
*איזו
עשירייה
ובכלל
מה
המשמעות
שלה,
אם
אין
לך
אף
אחד
ושום
דבר
בעולם
חוץ
מהבורא?
הוא
התקווה
האחרונה
שלך*.
ש:
זה
נורמלי
שיש
פחד
מהמצב
הזה?
ר:
ברור
שזה
נורמלי.
מה
עוד
יש
לך?
ש:
כלום.
ר:
כלום,
מצוין,
*נפלא,
זה
מצב
כל
כך
טוב
שאת
תלוייה
על
איזשהו
חוט
וזהו.
את
לא
תלויה
בשום
דבר
ובאף
אחד,
אלא
רק
בבורא*.
ש:
תודה
(
בוכה)
ר:
נו,
בכלל
טוב,
אני
מקנא
בך.
*מאמר הערבות*
ש:
כתוב
כאן
שכל
אחד
מאומות
העולם
נפטר
מאהבה
עצמית
וחושב
רק
איך
לעזור
לחברו
זה
כלל
אוניברסלי
לכולם
או
רק
בעשיריות
שלנו?
ר:
היום
זה
יכול
להתממש
בין
כולם.
עבור
שנים,
הכל
התערבב
והיום
זה
יכול
להיות
בכולם.
ש:
אנשים
יוכלו
להתפטר
מאהבה
עצמית?
ר:
בטוח
שכן.
ש:
מה
זה
נקרא
שאני
גונב?
ר:
*בטח,
כי
אתה
חייב
לתת
לכולם
ולעזור*.
ש:
זה
רף
כל
כך
גבוה,
זה
שאני
גונב
מהעשירייה
כבר
אני
בצער
גדול..
איך
להתמודד
עם
זה..?
ר:
*לאט
לאט,
בצורה
הדרגתית.
לא
אתה
מתקן
אותך,
אלא
הבורא
מתקן
אותך.
אל
תחשוב
שאתה
עושה
משהו
בעצמך*.
ש:
מי
זה
אבותיו
הקדושים?
התורה
לא
עוברת
בירושה..
ר:
זה
לא
עניין
של
ירושה
גשמית
אלא
זו
ירושה
רוחנית.
מה
שהשיגו
האבות,
העבודה
הרוחנית
שלהם
ודאי
שמשפיעה
על
הגלגול
הבא
של
הבנים
שלהם.
זה
תומך
ועוזר
לבנים
להמשיך
בדרך.
ש:
למה
זו
אשמתנו
שכל
הרוחניות
של
העולם
התדרדרה
אחורה?
ר:
*כי
לא
הצלחנו
לשכנע
את
הבורא
לעזור
לנו.
לכן
מגיע
לנו
עונש*.
ש:
איך
אנחנו
יכולים
לשכנע
אותו
לעזור?
ר:
*ע"י
תפילה
יותר
נכונה
ומעשים
שקדמו
לתפילה*.
ש:
איך
אפשר
להשתמש
בהפרעות
כדי
להיות
בערבות
לחברים...?
ר:
קודם
כל
לא
לשכוח
שההפרעות
האלה
מגיעות
מהבורא
ושאתה
חייב
לאסוף
אותן
ולעלות
אותן
בחזרה
לבורא
עם
תפילה
שהבורא
יתקן
לך
את
הקשר
עימו
ועם
החברים
למעלה
מההפרעות.
נו,
לפחות
את
זה
בינתיים.
אח"כ
יש
עוד
עבודה.
ש:
איך
אומות
העולם
יכלו
ללמוד
אהבת
הזולת
מעם
ישראל?
ר:
מתוך
קנאה
תאווה
וכבוד,
זה
משפיע
על
כל
אחד.
*קנאה
תאווה
וכבוד*
יעזרו
להם
לצאת
מהעולם
האגואיסטי
לעולם
האלטרואיסטי.
אנחנו
רק
צריכים
לשאול
כאן
האם
כוח
הקנאה
יותר
גדול
מהרצון
לקבל
או
לא?
אם
אראה
שהאנשים
נהנים
מאוד
מלקבל
ואני
רוצה
להגיע
לאיזשהם
דברים
בע"מ
להשפיע,
האם
זה
יעזור
לי
להישאר
בע"מ
לקבל
או
לא?
הקנאה
תעזור
לי
לצאת..
אנחנו
צריכים
להבין
שגם
קנאה,
גם
תאוה
וגם
כבוד,
כמו
שכתוב,
הם
דווקא
מוציאים
את
האדם
מהעולם,
לא
לעולם
שלנו,
לעולם
יותר
גרוע,
העולם
שלנו
התחתון,
אלא
לעולם
יותר
עליון.
דווקא
קנאה
תאוה
וכבוד
נמצאים
בתוך
הרצון
לקבל
שלנו
ושולטים
בו.
ש:
מהם
התנאים
לשכנע
את
הבורא
לעזור
לנו?
ר:
צריכים
להראות
לו
שאנחנו
באמת
רוצים
להגיע
לע"מ
להשפיע,
שאנחנו
באמת
רוצים
להגיע
ללשמה.
ש:
איך
מראים
לו?
ר:
לעשות
כאלו
פעולות.
ש:
איזה
פעולות?
כאילו
להשפיע..?
ר:
ככל
שאנחנו
יכולים
להשפיע,
כך
צריכים
להשפיע.
על כך שאתן מרגישות שהעולם זקוק לקשר עם הבורא, באמת כל הכבוד לכן, אבל מה לעשות כדי שאתם תוכלו להיות המכניזם הזה שראוי להיות הקשר של העולם עם הבורא? זה אני לא יודע, תנסו. *תנסו, זה תלוי רק בכם. פתאום נראה שבאמת הצלחתם ואז כולם יבואו ללמוד מכם איך לעשות את זה. כלומר לא להיות כאיזשהו מעבר, אלא כדבק, משהו שמדביק את העולם עם הבורא. זה יותר טוב*.