שיעור בוקר 07.06.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה",

עמ' 173, אותיות מ"ג – מ"ד, עמ' 180, אותיות ע"ג - ע"ז

קריין: "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה". עמוד 180, אות ע"ג.

אות ע"ג

"והנה תחילה נבאר הע"ס דקטנות נקודים. וכבר ידעת, כי אחר התפשטות דס"ג דא"ק, נעשה בו הביטוש דאו"מ באו"פ, דהיינו על המסך שלו, וזיכך אותו על דרך המדרגה, אשר הקומות היוצאות בדרך הזדככותו, נקראות נקודות דס"ג, והן שירדו למטה מטבור דא"ק ונתערבו עם הבחי"ד אשר שם, (כנ"ל באות ס"ב, עש"ה). והנה אחר שנגמר להזדכך מכל העביות דגוף שבמסך, ולא נשאר בו רק בחינת עביות דראש, נבחן שעלה לראש הס"ג וקבל שם זווג מחדש על שיעור העביות שנשארו ברשימות שבמסך, ע"ד שנתבאר לעיל באות ל"ה."

אות ע"ד

"וגם כאו נבחן, שבחינה אחרונה דעביות, שהיא העביות דבחי"ב שהיתה במסך, נאבדה לגמרי, ורק רשימו דהתלבשות נשאר ממנה, ומהעביות לא נשאר כי אם בחי"א בלבד. ולפיכך קבל המסך שם בראש הס"ג, ב' מיני זווגים (כנ"ל באות מ"ג), שמהתכללות בחי"א דעביות תוך בחי"ב דהתלבשות, הנקרא התכללות הרשימו דנקבה ברשימו דזכר, יצאה עליהן קומת בינה בקירוב, שהוא בערך ו"ק דבינה, וקומה זו נקראת ספירת הכתר דנקודים. ומהתכללות הזכר בהרשימו דנקבה, דהיינו התכללות הרשימו דבחי"ב דהתלבשות בבחי"א דעביות, יצאה קומת ז"א שהוא בחינת ו"ק בלי ראש, הנקרא אבא ואמא דנקודים אב"א. וב' קומות הללו נקראות ג"ר דנקודים, כלומר, בחינת ע"ס דראש נקודים, כי כל ראש מכונה בשם ג"ר או כח"ב. ויש חילוק ביניהם, כי הכתר דנקודים, שהוא קומת הזכר, אינו מתפשט לגוף, ורק בראש הוא מאיר, ואו"א דנקודים, שהם קומת הנקבה, היא לבדה מתפשטת לגוף הנקרא ז"ס תחתונות דנקודים, או חג"ת נה"י דנקודים."

שאלה: מה ההבדל בין שתי הצורות האלה של זכר בנקבה ונקבה בזכר?

התכללות רשימות דהתלבשות ורשימות דעביות.

תלמיד: אבל למה יוצא מכל התכללות דבר אחר?

כי הן קובעות מה יוצא עליהן, מי יותר חשוב, ולפי זה אנחנו רואים תוצאות בגוף.

תלמיד: מה גורם לשני הזיווגים במסך?

כי יש לך שני סוגי רשימות מעביות ומהתלבשות.

תלמיד: האם זה לא נכון בכל פרצוף?

זה נכון בכל פרצוף, אבל כאן במיוחד זה יוצא כך. יש את זו לחוד ואת זו לחוד, שתי הרשימות האלה מגיעות משתי צורות שונות, אחת מזכר ואחת מנקבה, אחת מכלים דהשפעה ואחת מכלים דקבלה. ואז הן נכללות זו בזו ולכן יוצאות שתי צורות, התלבשות זכר בנקבה והתלבשות נקבה בזכר.

תלמיד: מה מביא לזכר ומה מביא לנקבה?

התכללות.

תלמיד: מה גורם לזה שלאחד הוא קורא זכר ולאחד הוא קורא נקבה דווקא?

הוא כותב "דהיינו התכללות הרשימו דבחי"ב דהתלבשות בבחי"א דעביות, יצאה קומת ז"א שהוא בחינת ו"ק בלי ראש, הנקרא אבא ואמא דנקודים אב"א. וב' קומות הללו", הוא כבר דיבר על זה קודם, "נקראות ג"ר דנקודים, כלומר, בחינת ע"ס דראש נקודים, כי כל ראש מכונה בשם ג"ר או כח"ב."

שאלה: איך מתכללים הזכר בנקבה והנקבה בזכר, האם יש השתוות צורה שם? מה זו הפעולה הזאת?

הזיווגים מחברים נתונים, אומנם הם שונים, והם עושים עליהם עבודה משותפת, זיווג חדש, מחברים את הרשימות.

תלמיד: מה קושר ביניהם?

שהם מגיעים משורש אחד. יוצאות עכשיו שתי תוצאות והתוצאות האלה נמשכות להתקשר ביניהן, פעם זו בזו ופעם זו בזו.

תלמיד: האם אנחנו רואים את זה בעוד מקומות?

תמיד.

שאלה: באיזה מצב עושים יותר נחת רוח לבורא, האם במצב של צמצום א' או במצב של צמצום ב'?

אי אפשר כך להגיד. זה לא תלוי בכמה הפרצוף גדול או קטן. זה כמו שיש ילד גדול וילד קטן, איזה ילד עושה יותר נחת רוח להורים? כל אחד בצורה שונה, כך גם כאן. לכן השאלה היא לא בדיוק במקום.

שאלה: הוא כותב באות ע"ד, "וגם כאן נבחן, שבחינה אחרונה דעביות, שהיא העביות דבחי"ב שהיתה במסך, נאבדה לגמרי". אנחנו אומרים שברוחניות אין העדר, איך יכול להיות שמשהו יכול להיאבד?

ודאי שיכולים לאבד ואחר כך יכולים לחזור אל זה. אבל "אין העדר ברוחני" לא שייך לכאן. אין העדר הכוונה שהיה פעם ונעלם, וכאן זה לא נעלם אלא לא נמצא במדרגה, המסך שעובד עכשיו לא מחזיק את הרשימו הזה.

תלמיד: כלומר אם לא משתמשים זה כמו שנאבד.

כן, זה תמיד כך. בכל מקום יש בירור במה להשתמש ובמה לא, כך זה קורה.

שאלה: כתוב בע"ג "נקודות דס"ג, והן שירדו למטה מטבור דא"ק ונתערבו עם הבחי"ד אשר שם". מה הסיבה שהם התערבבו? כי אין השתוות הצורה בין הרשימות שיש למטה מטבור ונקודות דס"ג.

הסיבה להתערבבות היא שעל ידי זה שהם נמשכים זה אל זה הם יכולים להשפיע נחת רוח, התלבשות רשימו ברשימו.

תלמיד: מה הבסיס לקשר הזה?

הם באים מדרגה יותר עליונה ששם הם היו קשורים. מתחילת הבריאה יש התכללות רשימו ברשימו.

תלמיד: האם זו הסיבה שנקודות דס"ג התערבבו עם רשימות למטה מטבור?

אתה מתכוון שנקודות דס"ג ירדו למטה מטבור והתערבו עם נה"י דא"ק?

תלמיד: כן. מה הסיבה לזה?

היה שם מקום למלאות ולכן הם ירדו לשם ומילאו את המקום.

תלמיד: אנחנו מדברים שיש עבודה עם רשימות, מה ההבדל בין התכללות רשימות והתערבבות?

התכללות רשימות זה בדרך להתערבבות הרשימות.

שאלה: בעל הסולם כותב "שבחינה אחרונה דעביות, שהיא העביות דבחי"ב שהיתה במסך, נאבדה לגמרי". למה היא נאבדה לגמרי?

לא משתמשים בה.

תלמיד: מה זה אומר שרשימו דהתלבשות נשאר ממנה?

כתוב "וגם כאן נבחן, שבחינה אחרונה דעביות, שהיא העביות דבחי"ב שהיתה במסך, נאבדה לגמרי, ורק רשימו דהתלבשות נשאר ממנה, ומהעביות לא נשאר כי אם בחי"א בלבד."

תלמיד: איך פתאום היא נאבדה? למה שתיאבד?

זה תמיד כך שהרשימו האחרון נאבד ומשתמשים ברשימו חדש שמתגלה תמורתו.

שאלה: כשאני לומד את הפתיחה, למה אני צריך לשאוף, מה אני צריך להרגיש, להבין, כלומר איזה עוד פעולות אני צריך לעשות כדי שייצא משהו חיובי מכל הלימוד הזה?

יש לנו את התפתחות הרצון לקבל. כדי לציין את הרצון לקבל, מאיזה מדרגות הוא יורד, לאיזה מצבים הוא מגיע, אנחנו צריכים מספרים, לציין כל דבר. אז ציון המצב של הרצון לקבל בכל מצב נמצא בתוך הרשימות, רשימות דהתלבשות ורשימות דעביות. גם בעולם הזה יש לנו כאלה נתונים, אין כאן שום דבר חדש.

תלמיד: בעבר היית כל פעם מזכיר לנו לא לשכוח למשוך את האור המחזיר למוטב, עכשיו אני לא שומע אותך אומר את זה. אז מה הכי אפקטיבי לעשות בשיעור בשביל כדי שנתקדם?

להשתדל להתייחד עם מה שאתה לומד, שזה עובר עליך.

תלמיד: מה זה אומר?

שיש לך רצון לקבל ויש לך כוח התגברות על הרצון לקבל ואתה עובד עם שניהם, ובוחר על מה אתה יכול להתגבר כדי להידמות לאור, להשפעה.

תלמיד: כשאני לומד עם העשירייה, האם צריך לעשות איזשהן פעולות?

אני מתחבר עם החברים שלי ומקבל מהם התרוממות, התעוררות, כוח, דוגמה, ואז אני עובד בעל מנת להשפיע. נניח שאני מקנא בך, אז אני כבר פועל לפי מה שאני יכול לתאר מה זה להשפיע, ואז אני עושה פעולת השפעה. לפי פעולת ההשפעה אני מתחיל לקבל כנגד זה את האור העליון שמתלבש בהשפעה שלי עם ההשפעה שלו, וזה נקרא שהאור העליון מתלבש בכלי.

תלמיד: אנחנו כאנשים שהם לא בדיוק מקובלים, על מה לחשוב כשאנחנו לומדים?

על מה שדיברתי.

שאלה: בהמשך למה שאמרת שיש תמיד בהתכללות הזאת ב' מיני זיווגים, בדרך אנחנו כלל לא קוראים על מה גורמים שני מיני הזיווגים, אבל כאן הוא מדגיש, "שמהתכללות בחי"א דעביות תוך בחי"ב דהתלבשות, הנקרא התכללות הרשימו דנקבה ברשימו דזכר, יצאה עליהן קומת בינה בקירוב", מה המשמעות של בינה בקירוב?

ו"ק דבינה.

תלמיד: אבל במדרגות אחרות לא מזכירים את זה.

לא. כי בבינה יש רצון להשפיע, אבל כדי להשפיע היא עובדת עם כלי קבלה. לכן היא יכולה לעבוד עם כלי קבלה גדול וקטן.

אות ע"ה

"באופן שיש כאן ג' מדרגות זה תחת זה: הא' הוא הכתר דנקודים, שיש לו קומת ו"ק דבינה, הב' הוא קומת או"א דנקודים שיש להם קומת ז"א. והם שניהם בחינת ראש כנ"ל. הג' הוא ז"ת דנקודים חג"ת נהי"מ, שהם בחינת הגוף דנקודים." הקומה הזאת שעכשיו יוצאת בנקודים כוללת ראש א', ראש ב' וגוף, כרגיל, כביכול אין שום דבר חדש. ודאי שיש כאן חדשות כי הזיווג הוא על צמצום ב' עם כל התוצאות, לכן זה בכל זאת פרצוף חדש.

"באופן שיש כאן ג' מדרגות זה תחת זה: הא' הוא הכתר דנקודים, שיש לו קומת ו"ק דבינה, הב' הוא קומת או"א דנקודים שיש להם קומת ז"א. והם שניהם בחינת ראש כנ"ל. הג' הוא" בחינת "ז"ת דנקודים", גוף, "חג"ת נהי"מ, שהם בחינת הגוף דנקודים."

אין כאן שום דבר חדש, שני ראשים וגוף.

אות ע"ו

"ותדע, שמכח עלית המלכות לבינה נבחנות אלו המדרגות דנקודים, שבעת יציאתן נתבקעו לב' חצאים הנק' פנים ואחורים, כי מאחר שהזווג נעשה בנקבי עינים, אין בראש אלא ב' ספירות וחצי, שהם גלגלתא ועינים ונקבי עינים, דהיינו כתר חכמה וחצי העליון דבינה, והם מכונים כלים דפנים. והכלים דאח"פ, שהם חצי בינה התחתון וז"א ונוקבא, יצאו מהע"ס דראש ונעשים לבחינתה של המדרגה שלמטה מהראש, ועל כן, אלו הכלים דראש, שיצאו לחוץ מהראש, נבחנים לכלים דאחורים. ועד"ז נבקעה כל מדרגה ומדרגה".

שאלה: האם כתר דנקודים ואבא ואמא דנקודים נחשבים כלים דפנים?

כתר, אבא ואמא נקראים כלים שעליהם יוצאים אחר כך נקודים, שהם במדרגה, כי תחתיהם כבר נגמרה המדרגה.

תלמיד: והם בגלגלתא ועיניים עד נקבי עיניים.

כן. כתר, חכמה וג"ר דבינה.

שאלה: איך יתכן שגם בראש יש את החלוקה הזאת של כלים דהשפעה וכלים דקבלה, וגם בנקבי עיניים זה כך? זה למעלה מפה דראש וגם שם נעשית חלוקה.

בכל מקום שיש ספירות יש עבודה רק בשתיים וחצי ספירות.

תלמיד: בעל הסולם כותב שיש השתוות הצורה בין הכלים. העביות קלושה, זאת אומרת הם לא נבדלים כל כך, אבל יש עדיין הבדל.

יש עדיין במה להבדיל בין כלים דקבלה וכלים דהשפעה.

תלמיד: לטובת מה זה?

זה לא בשביל מה ולמה, זה מפני שכך זה בטבע, יש הבדל בין כוח קבלה וכוח השפעה, בין מקבל ונותן, וזה מתבטא בכל מקום, בכל פרצוף, בכל פעולה. אין יותר הבדלים, רק בלקבל ולתת.

תלמיד: גם בראש יש את ההבדל הזה.

כן.

שאלה: כשנקודות דס"ג יורדות למטה זה עדיין לא נקודים, הן התערבבו שם עם נה"י דא"ק, ומהרשימות האלה אחר כך יוצאים נקודים. כלומר יש זיווג בראש ומזה יוצא פרצוף נקודים. מתי נעשה צמצום ב'?

צמצום ב' הוא עדיין לא עכשיו.

תלמיד: אז למה יוצאת רק קטנות?

על איזה פרצוף אתה מדבר?

תלמיד: על פרצוף ס"ג. אחרי שהנקודות ירדו למטה והמסך הגיע לראש, נעשה זיווג על הרשימות שכולל גם התערבבות של נקודות דס"ג עם הרשימות שיש למטה מטבור, ואז על זה יצא זיווג שמוציא קטנות דנקודים. נכון?

נגיד.

תלמיד: כלומר כבר יש חלוקה.

קטנות וגדלות.

תלמיד: נכון. האם כבר יש צמצום ב', או שלא?

כן.

תלמיד: מתי נעשה בדיוק צמצום ב'?

צמצום ב' נעשה למטה מטבור. מתי שנקודות דס"ג ירדו למטה והתערבבו עם נה"י דא"ק, זה גרם לצמצום ב'.

תלמיד: האם זה החשבון החדש בראש של ס"ג?

כן.

תלמיד: ועל זה אחר כך יוצאת קטנות.

כן.

אות ע"ז

"ונמצא לפי"ז, שאין לך מדרגה שאין בה פנים ואחורים. כי האח"פ דקומת זכר שהם הכתר דנקודים, יצאו ממדרגת הכתר וירדו למדרגת או"א דנקודים, שהם קומת הנקבה. ואח"פ דקומת הנקבה שהם או"א דנקודים ירדו ונפלו למדרגת הגוף שלהם, דהיינו למדרגות ז"ס חג"ת נה"י דנקודים. ונמצא שאו"א כלולים מב' בחינות פנים ואחורים, כי בפנימיותם נמצאים אחורים של מדרגת הכתר, דהיינו האח"פ דכתר, ועליהם מלביש הכלים דפנים דאו"א עצמם, דהיינו גלגלתא ועינים ונקבי עינים שלהם עצמם. וכן הז"ת דנקודים כלולים מפנים ומאחורים, כי הכלים דאחורים דאו"א, שהם אח"פ שלהם, נמצאים בפנימיות הז"ת, והכלים דפנים דז"ת נמצאים מלבישים עליהם מבחוץ."

יש כאן שתי מדרגות, אח"פ דכתר דעליון נמצא בתוך גלגלתא עיניים דתחתון.

שאלה: איך אבא ואמא משפיעים על התחתונים ולאיזו מטרה?

בכל המדרגות האלה התחתון תמיד מקבל מהעליון, העליון תמיד רוצה להשפיע לתחתון, כי זו צורת ההשפעה שלו, לפי זה הוא נמצא בקיום, לפי זה הוא נמצא במדרגה. ולכן זה הקשר בין עליון לתחתון - כמה התחתון מקבל מהעליון וכמה העליון נותן לתחתון.

שאלה: מה זה אומר קומת בינה בקירוב?

קומת בינה היא קומתה. בקירוב הכוונה שזו לא קומה שלמה אלא משהו מקומת בינה, ו"ק דבינה.

תלמיד: למה בעל הסולם מדגיש פה שזה דווקא בקירוב?

ב' דהתלבשות זה נקרא קומת בינה בקירוב, לא קומה שלמה.

שאלה: איפה נמצא ראש דנקודים, האם למטה מטבור דא"ק או בראש דס"ג?

ראש דנקודים נמצא למטה מטבור דא"ק, שם מתפשטים ראש, כתר, אבא ואמא וזו"ן.

שאלה: מה זה אומר התכללות בין רשימות? איך זה קורה?

התכללות בין רשימות לא קורית בעצמה אלא רק בפעולת הפרצופים עצמם.

שאלה: הוא מתאר כאן שיש את האח"פ, למה הוא נמצא בגלגלתא עיניים של התחתון? למה יש התכללות ביניהם?

כך מלכתחילה כל הפרצופים. איך זה בגלגלתא? יש ראש, תוך, סוף, וגם כאן יש ראש, תוך, סוף, הסדר לא משתנה. אלא מפני שחסרים כלים בתוך ובסוף, אז יש שם קצרת קומה.

תלמיד: מה הסיבה שפה הם כן נמצאים זה בתוך זה ולא זה מעל זה?

כי אין להם כלים, אין להם כוחות, מסכים, ולכן יוצא שבגוף יש גלגלתא ועיניים, בתוך יש גלגלתא עיניים, ובסוף יש גלגלתא עיניים, בלבד.

תלמיד: זה ברור. אבל למה אח"פ של הקומה העליונה הוא בתוך גלגלתא עיניים של התחתון? הוא כותב כאן "אח"פ דקומת הנקבה שהם או"א דנקודים ירדו ונפלו למדרגת הגוף שלהם" זה בסדר. אבל הכלים דפנים.

הכלים דפנים דתחתון מלבישים על אח"פ דעליון.

תלמיד: כן.

זה אותו דבר. כמו שהעליון ירד לתחתון כך התחתון עלה והתלבש על העליון.

תלמיד: אבל למה יש בכלל את העניין הזה של התלבשות בין שני הכלים האלה?

או שהם נמצאים אחד תחת האחר, או שאחד מתלבש על האחר, כי אין לו כלים להתקיים בהם לחוד.

תלמיד: האם התחתון משתמש בכלים דעליון?

הוא מתלבש על הכלים דעליון, ולעליון אין כוח להתפשט בפני עצמו לכן הוא מתלבש בתחתון.

תלמיד: זה מרגיש בלבול כזה, כי יותר הגיוני שמתלבשים על הכלים של התחתון ולא שהתחתון מתלבש על הכלים של העליון. הסדר פה השתנה, האח"פ של העליון הוא משמש כלים לתחתון.

אבל התחתון מתלבש על אח"פ דעליון.

תלמיד: נכון. הסדר פה השתנה.

היו עשר ספירות, עכשיו לעשר הספירות האלה אין כוח כמו שהיה קודם, אז הן יורדות מהמדרגה שלהן למדרגה יותר תחתונה בכלים דקבלה שלהן. הכלים דהשפעה נשארים באותה קומה. כלים דקבלה, תנה"י דעליון, יורדים עכשיו למדרגת התחתון. זאת אומרת, שהתחתון מתלבש על תנה"י דעליון, על אח"פ דעליון.

תלמיד: מה היחס בין תנה"י דעליון לתחתון? בדרך כלל אנחנו אומרים שמהעליון מגיע אור לכלים של התחתון, ופה כאילו הכלים של העליון מגיעים אל התחתון.

הם יורדים לתוך התחתון כי אין להם מסך לעמוד במקומם, לכן אח"פ דעליון יורד לגלגלתא עיניים דתחתון.

תלמיד: עבור התחתון זה נחשב כאור או ככלי?

זה תלוי על איזה מצב אנחנו מדברים.

שאלה: קראתי את הקטע הזה שלוש פעמים ואני רוצה לצייר את מה שהוא מתאר, שתהיה לי תמונה בראש מה קורה שם, ואני לא מצליח. מה עושים?

בסדר.

אות ע"ו

"ותדע, שמכח עלית המלכות לבינה נבחנות אלו המדרגות דנקודים, שבעת יציאתן נתבקעו לב' חצאים הנק' פנים ואחורים, כי מאחר שהזווג נעשה בנקבי עינים, אין בראש אלא ב' ספירות וחצי, שהם גלגלתא ועינים ונקבי עינים," כתר, חכמה וג"ר דבינה, "דהיינו כתר חכמה וחצי העליון דבינה, והם מכונים כלים דפנים. והכלים דאח"פ, שהם חצי בינה התחתון וז"א ונוקבא, יצאו מהע"ס דראש ונעשים לבחינתה של המדרגה שלמטה מהראש, ועל כן, אלו הכלים דראש, שיצאו לחוץ מהראש, נבחנים לכלים דאחורים. ועד"ז נבקעה כל מדרגה ומדרגה".

שאלה: האם בגלל שמלכות עלתה לבינה יצאו הרשימות של זיווג על נקבי עיניים? מלכות שעלתה לבינה עשתה סבוב חדש.

כן.

תלמיד: אז כל הסיבה לבקיעה, שהזיווג הוא רק על כלים דפנים.

כן.

שאלה: למה החלוקה הזאת קרתה דווקא כתוצאה מעליית המלכות לבינה?

עד חצי בינה, עד נקבי עיניים אלה כלים דהשפעה. למטה מזה, מנקבי עיניים - כלים דקלה. לכן כל מדרגת הבינה התחלקה לפי הקריטריון הזה.

תלמיד: ממה שלמדנו על הדין זה גם החלוקה הזאת?

כן.

שאלה: השבוע חשבת לשרטט לנו את זה, אולי זה היה עוזר להבין.

אני מנסה להתקרב לזה אבל עדיין לא יכול, כי סך הכול מה אני אצייר, שני קווים?

שאלה: למה זה מתחלק לגלגלתא עיניים ואח"פ?

כי גלגלתא עיניים זה כלים דהשפעה ואח"פ זה כלים דקבלה. בעשר ספירות בכלל, כמו בכתר, בחכמה, יש לנו עשר ספירות בכל אחת. אז כתר, חכמה, בינה זה ג"ר והיתר שבע תחתונות זה ז"ת. ולכן כל מדרגה ומדרגה מתחלקת לפי זה.

תלמיד: למה הקשר בין המדרגות הוא דרך האח"פ דעליון?

איך יכול להיות שיהיה קשר בצורה אחרת? איך יכול להיות שיהיה קשר לא דרך הספירות שנמצאות באמצע?

תלמיד: אבל זה כלים דקבלה של העליון.

מה זה חשוב?

תלמיד: איך עבור התחתון זה נקרא "השפעה"?

האור עובר דווקא דרכם. האור עובר דרכם.

תלמיד: אבל למה הקבלה של העליון נקראת "השפעה עבור התחתון"?

מתי?

תלמיד: בקשר ביניהם. הקשר של התחתון עם העליון הוא דרך האח"פ שלו.

כן.

תלמיד: למה הקשר בין התחתון לעליון נעשה דווקא על כלים דקבלה?

איפה אתה רוצה להגיד לנו את זה? גלגלתא עיניים דכתר קשורים לגלגלתא עיניים דחכמה, הם קשורים לגלגלתא עיניים דבינה וכל הגלגלתא עיניים קשורים זה אל זה.

תלמיד: איפה נכנס פה התחתון במשוואה?

בהעלאת מ"ן.

תלמיד: למה הוא מעלה מ"ן, לאח"פ של העליון?

כן.

תלמיד: האם אח"פ של העליון זה כלים דקבלה?

כן.

תלמיד: אז הוא מעלה מ"ן לכלים דקבלה?

כן.

תלמיד: הקשר של התחתון, הצורך של התחתון להשפיע הוא כלפי כלים דקבלה של העליון?

כן. ברגע שיש לו חיסרון בלקבל והוא מעלה מ"ן ואז מעלה מ"ן לאח"פ דעליון. ואח"פ דעליון מפעיל את עצמו באותה מידה ומביא את זה לתחתון לפי בקשתו.

תלמיד: למה הקשר בין העליון לתחתון הוא דרך כלים דקבלה, למה הם לא מתקשרים בהשפעה?

מה התחתון מבקש? התחתון מבקש עזרה, כוח, שיבוא אליו אור שייתן לו כוחות. אז העליון חייב לתת לו. איך הוא ייתן לו? מהכלים דקבלה שלו.

תלמיד: האם לעליון יש בכלל צורך לקבל? אין לו צורך לקבל.

לא לעצמו. אבל לפי המ"ן של התחתון הוא עכשיו מפעיל את האח"פ שלו, מביא מלמעלה אור ונותן אותו לתחתון.

תלמיד: אז בסוף העליון עובד דרך הגלגלתא עיניים שלו? כדי ליצור את ההשפעה הוא עובד דרך גלגלתא עיניים או דרך האח"פ הוא משפיע לתחתון?

דרך הגלגלתא עיניים שלו ודרך האח"פ דעליון.

תלמיד: האם זה לא נקרא "קבלה" מבחינתו?

ודאי שזה לצורך התחתון. ודאי שאין כאן שום קבלה, אלא השפעה ויותר מזה.

תלמיד: אפילו שהוא משתמש בכלים דקבלה זה עדיין נקרא "השפעה"?

כן.

תלמיד: בגלל שזה לצורך התחתון?

כן. ודאי.

שאלה: האם זה לא נאסר בצמצום ב'?

לא, כי הוא לא עושה את זה לעצמו. מעלים אליו מ"ן ואז הוא לוקח מלמעלה מה שמבקשים ומעביר את זה למטה.

תלמיד: ומה היה בנקודות דס"ג שבאו לנה"י דגלגלתא? זה נקרא "לצורך עצמם"?

כן.

שאלה: במה כתר דנקודים מתלבש?

כתר דנקודים מתלבש על המלכות דס"ג.

תלמיד: זאת אומרת, שלושת הפרצופים הראשונים נמצאים למעלה מהטבור?

נגיד.

שאלה: אם העליון מקבל בכלים דקבלה ומשפיע לתחתון אז למה יש בכלל הבדל בין כלים דקבלה ובין כלים דהשפעה בעליון, הרי שניהם משפיעים?

או שהוא משתמש בזה לפרצוף של עצמו או שהוא משתמש בזה לטובת הזולת.

תלמיד: אז לפרצוף של עצמו זה הראש ולטובת הזולת זו הקבלה שלמטה?

כן.

שאלה: אם אני מבין נכון, התחתון רוצה להשפיע.

כן.

תלמיד: הוא נמצא בגלגלתא עיניים, אלו הכלים היחידים שבהם הוא משתמש.

כן. גם העליון רוצה להשפיע.

תלמיד: אז התחתון משתמש בכלים של העליון, ואלו עכשיו הכלים דקבלה שלו, כלי קבלה חדשים?

כן.

תלמיד: ואיך הוא מתייחס לכלי הקבלה שלו? הם פשוט בצמצום והוא לא משתמש בהם? הוא לא מסתכל עליהם בכלל?

ודאי שאסור לו.

תלמיד: כי זה צמצום א'?

כן.

תלמיד: אז בזה שהוא משתמש בכלים החדשים של העליון הוא מקבל יכולת לממש את הרצון להשפיע המקורי שלו?

כן.

שאלה: מה התוצאה הרצויה מהלימוד ומההתכללות בשאלות של החברים?

השאלות של החברים הן דבר מאוד חשוב, כי מה שהם שואלים אני עוד לא הגעתי לשאול. זה דבר ראשון. ודבר שני, אנחנו צריכים לראות עד כמה אנחנו מתחברים על ידי זה ומתקרבים יחד בכל זאת להבין ולהרגיש את הפעולות האלו.

תלמיד: אנחנו צריכים להגיע לאיזשהו פתרון ביחד? כי אני מרגיש את כל הבירורים של החברים כחיסרון, אז איך לעבוד עם זה? מה הפתרון?

לאט לאט אנחנו לומדים, תמיד בלימוד של "פתיחה לחכמת הקבלה" שכשמגיעים לצמצום ב' כולם מפסיקים להבין, ועוברים כמה חודשים עד שנכנסים.

תלמיד: איך לעבוד עם החיסרון?

בכוח. בכוח לשרטט, לעשות כל מיני דברים, לקרוא כמה פעמים ממש שורה אחר שורה עד שייבנו הכלים.

תלמיד: תוך כדי השאלות של החברים והבירורים, צריכה להיות איזו תפילה, איזו כוונה מיוחדת?

ודאי. אבל אפילו בלי כוונה, יש כאן כוונה כללית.

שאלה: מה לעשות אם נותרו רק שלושים דקות לשיעור ועדיין לא מצאתי אפילו חיסרון קטנטן להיכנס לשדה של רצון החברים?

להתפלל.

תלמיד: כן. אני מבקש ומבקש ואין חיסרון.

תמשיך.

שאלה: מאיפה מגיע הצורך להעלות מ"ן?

הצורך להעלות מ"ן מגיע מהמבנה של הפרצוף הרוחני.

תלמיד: אבל זה צורך שלו או זה צורך שהעליון מפעיל בו?

תמיד העליון מפעיל. זה תלוי איך אתה שואל אותי, אבל ודאי שהבורא הוא תמיד ראשון.

תלמיד: הצורך להתקשרות בין התחתון לעליון הוא צורך של התחתון או העליון מחליט שצריך להתקשר?

העליון מחליט שהתחתון צריך לגדול ולכן הוא מעורר אותו.

תלמיד: והתגובה להתעוררות זה המ"ן של התחתון?

כן. אמנם אנחנו לא מרגישים כך, אבל זה דווקא קורה כך.

שאלה: זה שיש עכשיו בכל מדרגה פנים ואחוריים זה מה שמביא להתכללות?

כן.

תלמיד: איך זה נוגע לנו?

את זה תברר.

שאלה: הראש של הפרצוף הוא תוצאה של הבירורים של הפרצוף הקודם?

גם כן.

תלמיד: אם ראש דס"ג מצמצם את נקבי עיניים, זה אומר שהוא נכנס בתוך הגוף של הגוף החדש?

כן.

תלמיד: עכשיו הגוף מבין מה הראש עושה?

אחרת, איך הוא קיים?

תלמיד: הגוף מחובר להחלטה של הראש, של הפרצוף החדש?

כן.

תלמיד: לא כל כך מובן למה צורת התפשטות הפרצופים הבאים כל כך משתנה עכשיו אחרי צמצום ב'? מה קרה שם שפתאום יוצאים שני ראשים בזיווג אחד על עולם הנקודים?

כי יש לך שני סוגי רשימות ולכן יש לך שני ראשים.

תלמיד: איזה שני סוגי רשימות יש?

איפה אנחנו קראנו שזה גרם ליציאת שני ראשים?

תלמיד: באות ע"ד.

אז מה אתה שואל?

תלמיד: לפני צמצום ב' הפרצוף הזדכך, נשארה בחינה אחרונה עד בחינת שורש ואז יצא הפרצוף הבא על דרגת עביות קטנה יותר. למה אחרי צמצום ב' גם לפרצוף נקודים לא קורה כזה דבר? למה הוא יוצא על שני ראשים? למה הוא יוצא על שתי רשימות?

כי יש שתי רשימות.

תלמיד: איזה שתי רשימות יש?

יש לך רשימו שמגיע מהפרצוף הקודם ומהפרצוף של עצמו. תקרא מה שהוא כותב.

תלמיד: "וגם כאו נבחן, שבחינה אחרונה דעביות, שהיא העביות דבחי"ב שהיתה במסך, נאבדה לגמרי," עד כאן הכול כמו בכל פרצוף. "ורק רשימו דהתלבשות נשאר ממנה, ומהעביות לא נשאר כי אם בחי"א בלבד. ולפיכך קבל המסך שם בראש הס"ג, ב' מיני זווגים." איך? למה ב'?

תמשיך לקרוא.

תלמיד: אבל פה כבר יש סתירה, כי בדרך כלל בפרצוף רגיל דרגת העוביות הקודמת מזדככת ויוצא זווג על דרגת העוביות הבאה הנמוכה יותר. אז למה פתאום הוא כותב פה "ולפיכך יצאו ב' מיני זווגים"?

"שמהתכללות בחי"א דעביות תוך בחי"ב דהתלבשות, הנקרא התכללות הרשימו דנקבה ברשימו דזכר, יצאה עליהן קומת בינה בקירוב, שהוא בערך ו"ק דבינה, וקומה זו נקראת ספירת הכתר דנקודים."

תלמיד: מה זה?

ככה זה נקרא "ספירת כתר דנקודים".

תלמיד: אבל מה זו ההתכללות פה, המושג החדש הזה?

"התכללות" זאת אומרת שרשימו אחד ורשימו שני עובדים כאן יחד בזווג אחד, במסך אחד.

תלמיד: אז מה זה החידוש הזה שקרה בגלל צמצום ב'? התופעה הזאת של התכללות הבחינות האלו לא הייתה קודם.

בע"ב יצאו שני ראשים?

תלמיד: אנחנו תמיד אומרים שיוצא ראש אחד, איזה שני ראשים יוצאים?

רשימו דהתלבשות ורשימו דעביות גורמים ליציאת שני ראשים בפרצוף ע"ב ובפרצוף ס"ג.

תלמיד: איך זה קורה?

אפילו בצמצום א'.

תלמיד: איך זה קורה, מה שאתה קורא עכשיו?

נחזור לתחילת הפתיחה.

תלמיד: בתחילת ה"פתיחה" הוא באמת כותב שיוצאות שתי רשימות.

שני ראשים.

אות מ"ג

"וההשארה של הרשימו דהתלבשות מהבחינה אחרונה, שנשארה בכל מסך, גרם ליציאת ב' קומות זכר ונקבה, בראשים דכל הפרצופים, החל מע"ב דא"ק וכן בס"ג דא"ק וכן במ"ה וב"ן דא"ק ובכל פרצופי אצילות. כי בפרצוף ע"ב דא"ק, שאין שם במסך אלא רשימו דעביות דבחי"ג, המוציא ע"ס בקומת חכמה, הנה הרשימו דהתלבשות מבחי"ד הנשארת שם במסך, שאינה ראויה כלל לזווג עם אור העליון, משום זכותה כנ"ל, הנה היא נכללת עם העביות דבחי"ג ונעשת לרשימו אחת, ואז קנתה הרשימו דהתלבשות כח להזדווגות עם אור העליון, וע"כ יצא עליה זווג דהכאה עם אור העליון, המוציא ע"ס בקירוב לקומת כתר, והוא מטעם היות בה בחי' התלבשות דבחי"ד. והתכללות זה נקרא התכללות הנקבה בזכר, כי הרשימו דעביות מבחי"ג נק' נקבה, להיותה הנושא לבחי' העביות, והרשימו דהתלבשות דבחי"ד נק' זכר, משום שבא מקומה גבוה ממנה, ומשום שהוא זך מעביות. ולפיכך הגם שהרשימו דזכר בלבד אינו מספיק לזווג דהכאה, אמנם ע"י התכללות הנקבה בו, נעשה גם הוא ראוי לזווג דהכאה."

קריין: אות מ"ד.

אות מ"ד

"ואחר זה יש גם התכללות הזכר בנקבה, דהיינו שהרשימו דהתלבשות נכלל בהרשימו דעביות, ואז יוצא זווג דהכאה על קומת הנקבה בלבד, שהוא רק קומת בחי"ג שהיא קומת חכמה הנקרא הוי"ה דע"ב, כנ"ל. והנה הזווג העליון, שהנקבה נכללה בהזכר, נבחן לקומת הזכר, שהיא קומת כתר בקירוב. וזווג התחתון שהזכר נכלל בהנקבה, נבחן לקומת הנקבה, שהיא קומת חכמה בלבדה. אמנם קומת הזכר, מתוך שהעביות שבו אינו מעצמו, אלא ע"י התכללות עם הנקבה, הנה הגם שמספיק ליציאת קומת ע"ס ממטה למעלה הנק' ראש, כנ"ל, עכ"ז אין קומה זו יכולה להתפשט ממעלה למטה לבחינת גוף, שפירושו, התלבשות האורות בכלים, כי זווג דהכאה על עביות הבא מבחינת התכללות, אינו מספיק להתפשט לבחינת כלים, ולפיכך אין בקומת הזכר רק בחינת ראש בלי גוף. וגוף הפרצוף נמשך רק מקומת הנקבה, שיש לה עביות מבחי' עצמית ומשום זה אנו מכנים את הפרצוף רק על קומת הנקבה בלבד, דהיינו בשם פרצוף ע"ב, כי עיקרו של הפרצוף הוא בחינת גוף שלו, שהוא התלבשות האורות בכלים, והוא יוצא רק מקומת הנקבה כמבואר. ע"כ נקרא הפרצוף על שמה."

שאלה: הראש של כתר בקירוב למעשה לא נכנס לפרצוף ע"ב אלא נשאר בראש דע"ב?

כן. אין לו כוח להיות בגוף.

שאלה: אתה יכול להסביר במילים פשוטת מהו התהליך שרשימו דהתלבשות נכלל ברשימו דעביות?

לא, אני לא יכול. פשוט ישנה השפעה של העביות על ההתלבשות, ושל ההתלבשות על העביות.

שאלה: זה נראה שהראש דעביות בעולם הנקודים שונה מהראש דעביות בעולם א"ק?

כן, מעולם הנקודים והלאה יש לנו הרבה תוספות, מפני שלא בכל מדרגה יש עשר ספירות שלמות, והן גם מוסיפות זו על זו ומשפיעות זו על זו.

תלמיד: למשל זה נקרא אבא ואמא ולא חכמה ובינה. מה השם הזה אבא ואמא?

אבא ואמא זה חכמה ובינה במדרגה מיוחדת וכבר מתייחסים אליהם כאל פרצוף מיוחד.

תלמיד: האם גם שם נעשה זיווג דהכאה ואז הוא מתפשט לזו"ן או שהכול מנוהל על ידי ס"ג? זה לא ברור.

לא. אבא ואמא הם חלקים מפרצוף בינה שכך הם מתנהגים, כמו אבא ואמא.

תלמיד: אז אין זיווג דהכאה באבא ואמא כדי ליצור איתם את הפרצוף דקטנות שהוא מתאר פה?

זה יהיה אחר כך.

תלמיד: אז הכול מנוהל על ידי ס"ג?

כן.

שאלה: האם נכון להגיד שהמערכת מיועדת להכיל את התיקונים או שהיא רק מאפשרת לבצע אותם?

המערכת מכינה את כל הנתונים שנשארים אחרי פגישת הרצון לקבל עם האור, עם הרצון להשפיע, כדי ששניהם ישפיעו זה על זה ויביאו להתקשרות השלמה, הנצחית, ש"חשכה כאורה יאיר". שנראה, נבין, נדע, נגלה, שהכול תלוי לא רק בכלים דהשפעה, לא באור בלבד, אלא גם בכלים.

שאלה: מה זה משנה בעצם מי נכלל במי, זכר בנקבה או נקבה בזכר?

כי אנחנו צריכים לעבוד לפי זה.

תלמיד: אבל מה זה משנה מי נכלל במי, למה יש תוצאות שונות מההתכללות של זכר בנקבה או נקבה בזכר, מה זה משנה?

זה כל ההבדל, מי קובע את סוג ההתקשרות בין כלים ואורות ואורות וכלים.

תלמיד: כביכול לוקחים שני חומרים ומתיכים אותם ביחד, אז התוצאה אמורה להיות אותה תוצאה.

כן.

תלמיד: אז למה זה משנה אם יש קודם התכללות מזכר או קודם התכללות מנקבה?

לא יוצאת אותה תוצאה.

תלמיד: למה?

זה תלוי מי הקובע, מי הראשון.

תלמיד: אז מה מאפיין התלבשות זכר בנקבה או התלבשות נקבה בזכר, מה מאפיין כל אחד מההתלבשויות האלה?

מה רוצה כל אחד מהם לבצע. פשוט מאוד.

תלמיד: וזה משהו שמתחיל רק מפה אחרי צמצום ב'?

כן.

שאלה: האם נכון להגיד שהתכללות הנקבה בזכר שיוצרת את ראש הפרצוף היא בעצם התכללות שבונה כלים דהשפעה וזה מה שמאפשר לטעום את האורות בלי לקבל אותם בכלים דקבלה?

לא הייתי אומר כך. אתה מדבר על התכללות של הנקבה בזכר? שהנקבה עושה חשבון ומתחילה את הפעולה.

תלמיד: לא, התכוונתי כשהזכר שולט, בזיווג הראשון שיוצר את ראש הפרצוף, התכללות הזכר בנקבה, האם זה כדי לטעום את האורות מבלי לקבל אותם?

בלי לקבל אותם, בלי לשקול אותם בכלים דקבלה.

תלמיד: ואז אחרי שיש את הראש, אפשר כבר לעשות זיווג עם שימוש בכלים דקבלה כי כבר יש מושג על האורות האלה.

כן.

שאלה: איך זה שמהתכללות נקבה בזכר יוצאת קומת זכר שהיא הכתר?

למה לא? למה היית מצפה?

תלמיד: נקבה בזכר זה כאילו עביות בהתלבשות, נניח כלים באורות, אז למה יוצאת מזה קומת זכר? הנקבה היא הראשונה, הזיווג הוא נקבה בזכר והקומה היא קומת זכר.

אלו קטעים ידועים מהגמרא שאם נכללים כך, אז ילדה זכר, אם נכללים כך, אז ילדה נקבה.

לא נוכל להסביר את זה היום, נענה על עוד כמה שאלות קטנות וזהו.

שאלה: בהתכללות זכר בנקבה האם הזכר יוצר כלים בנקבה כדי שיהיה לו איפה להשפיע?

כן, אפשר להגיד כך.

תלמיד: ובהתכללות של נקבה בזכר היא כבר באה עם כלים כדי לקבל השפעה?

כן.

שאלה: מופיע פה בפעם הראשונה מושג שנקרא "פנים ואחורים". למה לא מספיק לקרוא לזה גלגלתא עינים ואח"פ ומה בדיוק המושג החדש הזה בא להראות לנו בכך שפנים זה קדימה ואחורים זה אחורה?

פנים ואחוריים זה כלים דהשפעה וכלים דקבלה.

תלמידה: מה זה בא להראות לנו, שיש פה כאילו קדימה - פנים, ואחורה?

רצוי ולא רצוי, השפעה וקבלה. זה תלוי על מה אנחנו מדברים.

שאלה: אמרת "ונמצא שאו"א כלולים מב' בחינות פנים ואחורים" אני מבין שפנים זו השפעה והאחורים זו קבלה. בעל הסולם אומר שהאורות מתלבשים על הכלים. מה זה אומר שהאור מתלבש על הכלי?

כשהאור מתלבש בתוך הכלי העניין הוא שהכלי מסוגל לקבל את צורת האור ובמידה הזאת יש הזדהות בין האור לכלי והכלי מקבל את האור או שהאור מתגלה בתוך הכלי.

תלמיד: האור והכלי הם שני הפכים?

כן.

תלמיד: הכלי הפוך מהאור. מה גורם להתלבש אחד בשני? מה דוחף אותו להתלבש עליו הרי שניהם דברים הפוכים?

ששניהם מתקבלים להשפעה.

תלמיד: האור אני מבין, אבל איך הכלי?

גם הכלי מתכוון להשפעה.

תלמיד: איך, מה הסיבה?

הסיבה שהוא רוצה להשפיע לבורא. ולכן לכך הוא מעמיד את עצמו.

תלמיד: ואז ההתלבשות היא נקראת הזיווג ביניהם, כמו אבא ואמא, פנים ואחוריים?

נגיד שזה כך.

שאלה: האם בגלגלתא עינים דתחתון יש לו יש לו קשר לגלגלתא עינים דעליון ומאח"פ דעליון זה סוג קשר אחד ויש לו גם קשר עם אח"פ דעליון? זה פועל בו בשתי צורות, מי שולט עליו?

אני לא יודע על איזה מצב בדיוק אתה מדבר.

תלמיד: הוא מתאר, שאח"פ דעליון נמצאים יחד עם גלגלתא עינים דתחתון. אז מי שולט עכשיו על גלגלתא עינים דתחתון?

אח"פ דעליון.

תלמיד: זאת אומרת, הקשר שלו עם גלגלתא עינים דעליון כבר יוצא מהתמונה?

אין, רק עם האח"פ דעליון.

שאלה: למה הפרצופים נחשבים כמשהו ייחודי ביחס לשאר הפרצופים, האם זו לא יחידה אחת?

מה זה ביחס לשאר הפרצופים, על איזה פרצוף הוא מדבר?

תלמיד: כל פעם שיוצא פרצוף חדש מתייחסים אליו כמשהו ייחודי ולא מתייחסים אל זה כאילו זו מערכת אחת.

למה?

תלמיד: מתייחסים אליהם כאילו הם פרצופים עצמאיים ושונים ולא כמכלול שכל אחד כאילו מתנהג שונה או שיש לו תפקיד שונה.

ודאי שלכל פרצוף יש תפקיד שונה, אבל זה לא מוריד מהחשיבות של ייתר הפרצופים או הקודמים או אלה שיבואו אחר כך. לכל אחד ואחד יש תפקיד מיוחד מאוד, ולכן אתה לא יכול להוציא סתם פרצוף משורת הפרצופים.

שאלה: שמעתי שאתה אומר שאנחנו כל יום צריכים לשבור את הקרום שיש על הלב ולהתקרב יותר לחברים.

להשתדל.

שאלה: דיברנו על כך בעשירייה וממש היה מורגש שעשינו מאמץ אתמול כל היום וגם עכשיו בשיעור. ואני מנסה לראות אם אני יכול להגיד משהו שאני יותר או פחות. שהיום אני יותר קרוב לחברים מאשר אתמול או מאשר לפני שבוע. ואין לי שום דרך בכלל איך למדוד.

אי אפשר. כי בכל פעם "ויהיו בעיניך כחדשים" שהכלים שלך מתחדשים ולכן אתה לא יכול למדוד בהם. כי המדידה היא בין משהו למשהו, אז אם אתה מודד משהו, צריך להיות גם שיש לך מדד שהוא קבוע, נניח מטר, וכך אתה מודד בעזרתו כל מיני מרחקים. אבל אם אין לך את זה קבוע, אז איך תמדוד?

תלמיד: זה בדיוק מה שאני שואל.

אין כאן אפשרות בינתיים מה למדוד, עד שאנחנו לא נקבע בכלים שלנו, בעשירייה, בהתחברות בינינו את המטר הזה.

תלמיד: מה הוא המטר הזה?

המטר הוא מידה קבועה שלא משתנה משום דבר, מאף מקום, מאף תנאי. וכך על ידו אנחנו יכולים למדוד בכל מצב ובכל מקום איך אנחנו נמצאים יותר קרוב, יותר רחוק.

תלמיד: מהמקום שלך כשאתה מסתכל עלינו, האם אתה יכול להגיד קבוצת בני ברוך עכשיו יותר מחוברת ממה שהיא הייתה לפני שנה, לפני חודש?

ודאי שכל אחד יכול להגיד כך, אבל מה זה משנה? איך אפשר להגיד לך מספרים מדויקים?

תלמיד: אז מה בכל זאת מיום ליום צריך לבדוק?

שוב ושוב להתקרב. אין יותר. וזה שאנחנו נמצאים בחוסר ודאות, זה הכי נכון בשבילנו.

(סוף השיעור)